חשבון נפש – שתי תובנות קריטיות

חשבון נפש אינו דבר קל, במיוחד לא חשבון נפש שנעשה בפומבי, אך החלטתי שזה חשוב, גם כדי לתת השראה ותובנות לקוראים, וגם בשביל עצמי שהרי אם אכתוב כאן את מסקנותיי מחשבון הנפש, אין ספק שזה יחייב אותי לשמור עליהן יותר.

דרך השיתוף בטעויות שלי אציג מספר עקרונות מהותיים שעלינו לשים אליהם כשאנו בוחנים את התנהגותנו. עקרונות שאם לא נכיר אותם, אז המוח שלנו יספק אלפי הצדקות, למה זה בסדר להתנהג בצורה לא אתית. וכך נפר את הערכים שלנו עצמינו פעם אחר פעם בלי שנשים לכך לב.

חשבון נפש ביום כיפור (המאמר נכתב אחרי יום כיפור 2017)

ידידה שהיא במסלול להיות פסיכולוגית קלינית כתבה לי "אנחנו עושים חשבון נפש כל השנה, אז לא צריך לצום"
אמנם יש אמת שבמקצועות של התפתחות אישית ופסיכולוגיה, אנשים מפתחים מודעות למעשים שלהם, ועם זאת, המשפט צרם לי, כי הוא לא נכון (לפחות לא לגביי).

למעשה עד לפני שנה נהגתי לבחון את עצמי 6 פעמים ביום*, כל שעתיים וחצי בערך הייתי עוצר ובודק, כל פעם כלל אחד, בעיקר כאלו שקשורים ל"בין אדם לחברו".

דוגמה לכללים שעקבתי אחריהם ביומן חשבון נפש:

• לדבר אמת ולא להסתיר.
• לפרגן במקום לקנא או לרכל.
• לאחל לטובתם של אנשים במקום איחולי זדון.
• ועוד עשרות ומאות כללים.

כמובן שבתקופה ההיא של ה-6 פעמים ביום, גם את חשבון הנפש של כיפור לקחתי בשתי ידיים וניצלתי את ההזדמנות להתבונן פנימה.

בינתיים, העומס של החיים וכל מיני שינויים גרמו לי להפסיק, סמכתי על עצמי שהערכים הופנמו ושאני לא צריך לעקוב אחריהם כל יום כדי לזכור, אך לא כך היה…

אמנם כלפי חוץ אף אחד לא יכול להבדיל וכמובן שלא עשיתי אף עבירה שנחשבת "עבירה" בכנה המידה החברתי.
אבל בתחושה הפנימית שלי הידרדרתי, פה ושם במעשים, ובעיקר במחשבות, היו לי יחסית לשנה שעברה יותר ביקורות, שיפוטים וכעסים השנה.

ולכן התבונה החשובה הראשונה על חשבון נפש:

חשבון נפש – תובנה 1# – מעקב שוטף

חשוב לעקוב אחר המחשבות והמעשים כל הזמן, לא לסמוך על עצמי שאבחין בדברים בזמן אמת, אם היה אפשר לסמוך על זה, החברה האנושית הייתה נראית אחרת.

חשבון נפש נמדד בעשייה – איך אני מתכוון ליישם את התובנה:

כרגע לא מתכוון לחזור לעקוב כל שעתיים וחצי, 6 פעמים ביום, כמו שהקפדתי במשך 3 שנים בערך, אבל כן פעם אחת ביום. וכן מתכוון למלא את היומן ביטחון עצמי שהוא גם משלב הרבה התבוננות פנימה.

הערת סוגריים – במאמר על שיפור הערכה עצמית, הסברתי שמה שעזר לי לפתח את שיטת היומן ו-10 הכללים היה התבססות על כלי האחר. הכלי האחר הוא היומן שהסברתי עליו עכשיו. ולכן גם טענתי שלהשתמש ביומן רק להערכה זה כמו לסוע עם פרארי בשטח עירוני, כי למרות שהערכה עצמית זה אחד הדברים הכי חשובים בחיים, חשבון נפש אמיתי וכנה אפילו יותר חשוב).

רוצים לקבל תזכורת לחשבון נפש כל שבוע?

לחצו כאן והצטרפו בחינם לקבוצת WhatsApp בה אשלח פעם בשבוע משפט השראה + סרטון ומאמר שיעזרו לכם לפתוח את השבוע עם השראה ומוטיבציה.

וגם ממליץ בחום לקבל פרטים על הקורס המושקע והפרקטי NLP לביטחון עצמי, שמכיל בתוכו גם את טכניקת היומן.

8 פרקים, 76 שיעורים, 15 שעות של תוכן ממוקד, מעשי ומרתק שייקח אתכם לרמה הבאה בכל תחומי החיים.

חשבון נפש – תובנה 2# – לא להתייעץ

התובנה השניה מחשבון הנפש של השנה היא לא להתייעץ עם אנשים לגבי סוגיות מוסריות ולא לקבוע את מה שמקובל בחברה כסטנדרט שלי למוסר, כי הסטנדרט של החברה רחוק מלהיות מושלם.

למעשה, גיליתי שכל הדברים השנה שיש לי מה להצטער עליהם, קיבלו גיבוי חברתי מלא. אנשים שאני תופס כטובים ומוסריים נתנו לי את ה"אישור" לפעול.

מה הכוונה?

רוב העברות המוסריות של האדם השפוי נמצאות בטווח האפור, דברים שאין עליהם קונצנזוס שהם לא בסדר, ודברים שאינם נחשבים כעבירה על חוק מדינה. אבל, אלו עדיין מעשים אפורים, לכן כשאנחנו עושים אותם, במידה ולא הגענו למצב שהמצפון שלנו מאולחש, תיווצר בתוכנו תחושה לא נוחה. ואז כדי להיפטר מהתחושה הלא נוחה ולהרגיש טוב עם עצמנו, אנחנו הולכים להתייעץ עם אנשים אחרים, כדי לקבל מהם "חותמת כשרות" או "אישור" שאנחנו בסדר.

כשהייתי כנה עם עצמי והתבוננתי, שמתי לב, שידעתי בדיוק עם מי להתייעץ בהתאם לתשובה שרציתי לקבל, וגם ידעתי איך להציג את הדברים בצורה כזאת שברור שהם ייספקו לי את ה"אישור" שרציתי.

כך נוצר מצב שיכולתי לעשות את מה שרציתי מלכתחילה, וגם להרגיש עם זה טוב, הרי אנשים טובים וערכיים אמרו לי שלדעתם זה בסדר גמור. אבל בפועל זה לא בסדר, זו הונאה עצמית, שעלינו להיות חדים ולא ליפול בה.

הסטנדרט החברתי רחוק מלהיות מושלם

בנוסף, חשוב לזכור שגם אם יש התנהגות מסוימת שהיא מקובלת חברתית וחוקית, זה לא אומר שהיא ראויה, הרי פעם היו חוקי גזע בארה"ב והם היו מקובלים, אבל הם לא היו ראויים. היום קל לנו להבין את זה, אבל לאדם הממוצע שחי בארה"ב של תחילת המאה ה-20 זה לא היה מובן מאליו. כך גם בחברה שלנו היום יש מוסכמות מסוימות שעוד 100 שנה אנשים יסתכלו עליהן ויגידו "הזיה" שככה אנשים התנהגו. לכן הסטנדרט לא יכול להוות עבורנו מדד איכותי לאתיקה.

חשבון נפש נמדד בעשייה – איך אני מתכוון ליישם את התובנה:

1. באופן כללי עם 95% מהאנשים לא להתייעץ בכלל ולא להשתמש בסטנדרט החברתי כסטנדרט האישי.
2. למצוא חבר או שניים שאפשר להתייעץ איתם ושאני יודע שיגידו לי את מה שנכון ולא את מה שאני רוצה לשמוע. כי חברים טובים ברגע שנתלונן אליהם יצדיקו אותנו, אבל חברים מצוינים ישקפו לנו את הדברים שאנחנו לא מעזים לראות.
3. כשאני כבר הולך להתייעץ. לחשוב לפני, האם באמת יש לי התלבטות או שרק בא לי לקבל אישור למה שכבר החלטתי שאעשה.
4. כשאני מתייעץ להציג את הדברים בצורה הכי אובייקטיבית שאפשר.

נקודות האור

ביומן חשבון נפש וביומן הערכה עצמית שאני נוהג למלא. על כל דבר שלילי שמזהים בהתנהגות ובחשיבה, צריך לכתוב גם דבר חיובי, כי אמנם חשוב להיות מודעים לדברים הלא טובים בתוכנו כדי שנוכל לתקן אותם.

אבל אסור לשכוח שיש גם הרבה דברים שאנחנו עושים טוב ואפילו מצוין, ובסופו של דבר "האנרגיה זורמת לכיוון תשומת הלב ומה שאנחנו מתמקדים בו גדל" אז עכשיו אכתוב מה לדעתי כן עשיתי טוב השנה.

חשבון נפש – נקודה לחיזוק 1# – לשמור על אנושיות

הרבה אנשים כשהם מתכננים לפגוע באדם אחר, אבל לא רוצים להרגיש לא מוסריים בתפיסה העצמית שלהם, מוצאים פתרון "חביב ונחמד". הם עושים לאדם שבו הם מתכוונים לפגוע דמוניזציה או דה-הומניזציה.

כלומר, מוציאים ממנו כל אנושיות ומסבירים לעצמם למה הוא "רשע ומרושע" שפגע בהם ולכן לא ראוי לחמלתם. 

ברגע שאנחנו מתייחסים לאחר בצורה שאינה רואה את התמונה השלמה והמורכבת ומתמקדים רק בשלילי וברע שבו, הרבה יותר קל לנו לפגוע בו מבלי להרגיש שאנחנו עוברים על האתיקה של עצמנו, כי הרי זה מגיע לו, הוא "רשע".

ניתן ממש להבחין איך ברגע ששני אנשים רבים חל קיטוב ביחסים, כל אחד תופס צד שבו הוא מצדיק את עצמו ומתעלם מהתכונות האנושיות של האחר. אלו תהליכים שמתרחשים באופן אוטומטי ולא מודע, עלינו להיות ערים להם.

יצירת ריחוק – ארגונים וגופים גדולים

ניתן לראות דבר דומה במקצת גם כשאדם רוצה לפעול למען האינטרסים שלו ובניגוד לאינטרסים של המדינה או של ארגון. כמו במקרים של העלמת מיסים קטנה או הורדת סרטים באופן לא חוקי.

חישבו על כך שאילו היינו מתבקשים לגנוב אפילו 10 ש"ח מאדם ספציפי רובינו לא היינו מעזים לחשוב והיינו מסרבים בתוקף, אבל יותר קל לאנשים להגיד "כולם מושחתים במדינה הזאת, לכן מותר לי לקחת את חלקי במיסים" או "בהוליווד הם עשירים ותאבי בצע, לכן מותר לי להוריד סרטים חופשי" כי ברגע שמדובר בארגון גדול ומרוחק, יותר קל לאנשים להרגיש עם זה בנוח.

חשבון נפש חיובי – איפה הצלחתי?

אז בנקודות האלו כשאנשים השנה הרגיזו אותי, מאוד הקפדתי לא לראות את זה שחור ולבן, לא להוציא מהם את האנושיות, לא ליפול אל המקום הכל כך קל הזה של להגיד "מגיע לו, הוא מתנהג איום ונורא" גם ברגעים המאתגרים של השנה השתדלתי לשמור על העניין הזה, ולפחות לגבי הנושא הזה אני מרוצה.

כמו כן, גם בקונפליקט מוסריים מול האינטרסים של החברה, הצלחתי לתפוס את עצמי ולא נפלתי לרציונליזציות.

חשבון נפש – נקודה לחיזוק 2# – אפקט רובין הוד

הבור השני שאני מרוצה שלא נפלתי בו הוא מה שבחרתי לכנות "אפקט רובין הוד", וזה מה שמתרחש כשאנשים רוצים לעשות משהו שעובר על הערכים שלהם, אבל כרגיל הם רוצים להמשיך להרגיש שהם ערכיים וטובים ורוצים לשמר על התפיסה העצמית שלהם ככאלו.

לכן הם מצדיקים את הפעולה למען האינטרסים שלהם בכך שהם תורמים לאחרים. עושים עוד קצת כסף בדרך שהיא לא מאה אחוז ישרה ומרגישים עם זה בנוח בטענה שהם נותנים את זה למי שזקוק.

חשבון נפש חיובי – איפה הייתה ההצלחה?

אז כאן הקפדתי לא להשתמש בתירוצים האלו, למרות שהיה רגע אחד שיכולתי להרוויח הרבה כסף, בלי שום סיכוי להיתפס ובלי שאף אחד בסביבה יחשוב שזה לא בסדר. זה פיתה אותי, אבל עמדתי בזה ועכשיו בדיעבד יש תחושה טובה.

מה העצמי העתידי שלי היה חושב על זה?

בנוסף מה שעוד עזר לי לעמוד בפיתוי, היה המחשבה של מה שחר בעוד 10-20 שנה היה אומר על התנהגות שכזאת, שחר העתידי שאני רוצה שיהיה נקי ובלב שלם. שגם אם יהיה בפוליטיקה לא יצליחו למצוא עליו לא סטייה קטנה, מה הדעה שלו על המעשה? הדמיה שכזו יוצרת בהירות לגבי המעשה נכון.

חשבון נפש כנה – יש כאן עיקרון שחוזר על עצמו!

אם לסכם בשורה תחתונה, אפשר לומר שכל בני האדם רוצים להרגיש שהם טובים וערכיים. או לכל הפחות הרוב הגדול והשפוי. עם זאת, עדיין יש אינספור עבירות של "בין אדם לחברו". ומה שבטוח הוא שיש יותר עבירות ופעולות לא מוסריות שנעשות, מאשר אנשים שמודים שהם פעלו באופן לא מוסרי.

עולה השאלה איך הפער הזה נוצר?

התשובה היא שהפער נוצר כיוון שאנחנו תמיד יודעים להצדיק את עצמנו כמסוריים ולא משנה כמה ההתנהגות שלנו אינה מסורית. בכך אנו יכולים לעשות מה שבא לנו, ועדיין לשמר על התפיסה העצמית שלנו כערכיים.

השיטות המבריקות שלנו להצדיק את עצמנו

יש הרבה שיטות של הצדקה עצמית, במאמר הנוכחי דיברתי על כמה מהן. לדוגמה על ידי מתן עצות מאנשים אחרים או אישור חברתי (כמו שאני עשיתי השנה), אפשר להשתמש בדה-הומניזציה והוצאת האנושיות מהאדם שבו נוח לנו לפגוע, אפשר לעשות את זה בעזרת  "אפקט רובין הוד" ועוד מגוון דרכים אחרות ומבריקות.

בטירוף והעומס של היום יום, קשה להבחין בהצדקות העצמיות האלו, המחשבות רצות כל כך מהר שאנו פשוט לא שמים לב, וזו לדעתי הגדולה של יום כיפור שיש לנו פנאי לעצור ולחשוב. גם כחילוני אני מרגיש שזה טוב לתת לקיבה לנוח, ופשוט לשבת קצת בנחת, אולי במדיטציה ולהרהר, לבדוק, לבחון את עצמנו, כי אחרת ביום יום אין סיכוי להבחין בדברים העדינים הללו.

מבחינתי בכיפור זה חשבון נפש לעומק וביום יום בכמה דקות, אבל אסור לנו לוותר על הכמה דקות האלו, כי אחרת הפיתויים ישלטו בנו.

זה היה השיתוף שלי, חשבון הנפש שלי והדעה שלי.
תכתבו לי כאן למטה בתגובות מה אתם חושבים, מה התובנות שלכם, איך אתם עושים חשבון נפש.
מבטיח לקרוא הכל ולהתייחס

גמר חתימה טובה (כל יום מחדש)

שחר

רוצים להתייעץ איתי, לשאול שאלות, או לשתף בחוויות ותובנות?

יש שתי דרכים לעשות זאת:

1. בתגובות של ערוץ היוטיוב. אני מגיב מהר ומשקיע זמן רב כדי לקרוא הכל ולענות לכולם.

ובלי קשר שווה לעקוב שם, כדי לקבל בחינם תכנים איכותיים שעולים רק ביוטיוב.

2. באינסטגרם. אני עושה שאלות ותשובות בסטורי.

גם באינסטגרם תמצאו תוכן בלעדי, ממוקד ואיכותי שמתפרסם רק שם.

לחצו כאן כדי לקבל השראה שבועית לWhatsApp (הודעה אחת בשבוע)

לתוכנית האימון המקיפה NLP לביטחון עצמי שמעבירה אתכם גם תהליך רגשי יסודי.

לתוכנית האימון להתמדה, משמעת עצמית וכוח רצון