מאגר פתגמים בעברית: חכמים, מפורסמים ומוכרים

אין חכם כבעל ניסיון

מי ששואל טיפש לחמש דקות, מי שאינו שואל נשאר טיפש לנצח

לטעות זה אנושי, להתעקש על הטעות זה כבר שטני

עדיפה שאלה טובה מתשובה בינונית

ההכרה בבורותנו היא ראשית התבונה

ההתמדה היא אם ההצלחה

מוטב להתייעץ עם אדם מנוסה מאשר עם מלומד

שכל לא קונים בשוק

לכל מטבע יש שני צדדים

המורה פותח את הדלת, אך להיכנס עליך בעצמך

מה שלמדתי שכחתי, מה שראיתי זכרתי, מה שעשיתי הבנתי

החכם הוא מי שאינו משלים עם חוכמתו

השחצנות מפריעה לחוכמה

חוזקה של השרשרת נמדדת לפי החוליה החלשה ביותר

השתיקה היא הטובה שבתשובות לטיפש

לפני שאתה נכנס, חשוב כיצד תצא

פגיעת המילים קשה מפגיעת החרב

אפשר להוביל סוס אל המים, אך אי אפשר להכריחו לשתות

פועל גרוע מאשים את כליו

שגיאה שמודעים לה טובה מאמת נסתרת

אינו דומה הסופר את המכות למי שחוטף אותן

אם דבר אינו שבור, אל תתקן אותו

לא כל הנוצץ זהב

סוף טוב הכול טוב

מרוב עצים לא רואים את היער

מים שקטים חודרים עמוק

הקש ששבר את גב הגמל

צוחק מי שצוחק אחרון

כל ההתחלות קשות

ההר הוליד עכבר

הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות

תמונה אחת שווה אלף מילים

על טעם ועל ריח אין להתווכח

אין עשן בלי אש

סערה בכוס תה

אין נביא בעירו

לשקר אין רגליים

לאחר מעשה כולם חכמים

סוף גנב לתלייה

כל הפוסל במומו פוסל

אין דבר העומד בפני הרצון

גם מסע של אלף מייל מתחיל בצעד אחד

דע את עצמך

חיה ותן לחיות

דייה לצרה בשעתה

סוף מעשה במחשבה תחילה

לא בוכים על חלב שנשפך

אל תדחה למחר מה שאתה יכול לעשות היום

יפה שעה אחת קודם

כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר לא לפחד כלל

הזמן הטוב ביותר לשתול עץ היה לפני עשרים שנה, והטוב הבא אחריו הוא עכשיו

אם תיפול שבע פעמים, תקום שמונה

אם ברצונך ללכת מהר, לך לבד; אם ברצונך ללכת רחוק, לך עם אחרים

כל הדברים קשים לפני שהם נעשים קלים

ים שקט מעולם לא עשה מלח מיומן

מדוד את עומק הנהר לפני שאתה קופץ אל מימיו

על כל מבט אל העבר, הבט פעמיים אל העתיד

יש בכוחה של מעידה אחת למנוע נפילה גדולה

המכה הראשונה היא מחצית הקרב

כל עוד אני נושם, אני מקווה

אלוהים נותן את החלב, אך לא את הדלי

הפרה אינה יודעת את ערך זנבה עד שתאבד אותו

הבטחות שניתנו בסערה נשכחות בימי שלווה

הסכנה וההנאה צומחות על גבעול אחד

מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך

לדבר זה כסף, לשתוק זה זהב

עדיף להדליק נר מאשר לקלל את החושך

לכל סיר יש מכסה

הסבלנות יפה

אנשים מאושרים אינם ממהרים

פרי השקט הוא שלוות הנפש

לכל מקל יש שני קצוות

אור וחושך משמשים בערבוביה

טובים השניים מן האחד

מה שבא בקלות הולך בקלות

גלגל חוזר בעולם

כל שמש שוקעת

דברי חכמים בנחת נשמעים

הבטלה היא אם כל רע

התחרה ואל תקנא

למי שפיו סגור לא נכנס זבוב

הסבלנות מפתח לישועה

לעתים גוף קטן מכיל נפש גדולה

נפש בריאה בגוף בריא

האדם מתכנן ואלוהים צוחק

שני יהודים, שלוש דעות

ילדים קטנים צרות קטנות, ילדים גדולים צרות גדולות

מדיבורים בלבד לא נכנסים להריון

אם תאכל את הבייגלה, יישאר לך רק החור

בנפול אויבך אל תשמח, אבל גם אל תעזור לו לקום

הנשים זוכרות את יום הולדתן אך שוכחות את גילן

היושב בחיבוק ידיים נשאר בלי מכנסיים

חלום על סופגניות הוא חלום ולא סופגניות

אורח כמו גשם: כשהוא נשאר זמן רב הוא הופך למטרד

כשנגנב הסוס, סוגרים את דלת האורווה

מוטב לדבר עם אישה ולחשוב על אלוהים, מאשר לדבר עם אלוהים ולחשוב על אישה

המבוגרים מלמדים את הילדים לדבר, והילדים מלמדים את המבוגרים לשתוק

בתוך כל הלצה טמונה הרבה אמת

הרוצה אישה יפה, חכמה ועשירה, רוצה שלוש נשים

דברן גדול אינו סובל דברן אחר לצדו

הקוף בעיני אמו צבי

גם חתול רשאי להביט במלך

יש כבוד גם בין גנבים

מוטב עשיר ובריא מאשר עני וחולה

מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה

רחוק מהעין, רחוק מהלב

אישה יכולה להסתיר את אהבתה ארבעים שנה, אך את כעסה אפילו לא יום אחד

האהבה מנצחת הכול

הכול מותר באהבה ובמלחמה

אהבה ממבט ראשון, גט ממבט שני

במקום שבו נעשו הנישואים ללא אהבה, שם תמצא אהבה ללא נישואים

נישואים הם כמו כינור: כאשר המוזיקה הנפלאה נעלמת, נשארים המיתרים קשורים

ההיעדרות מחדדת את האהבה, הנוכחות מחזקת אותה

כדי לאהוב יצור חי צריך לאהוב אותו כאילו ימות מחר

כאשר דלת האהבה ננעלת, עבור בדלת הזהב

אהבת אמת היא לקלף קלמנטינה בלי לאכול אותה

האהבה רואה היטב, השנאה רואה טוב יותר, אך הקנאה רואה מכולן

קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה

גן העדן שבעולם הזה נמצא בחיק האישה, על גב הסוס ובדפי הספר

החיים הם מדבר, והאישה היא המים שבו

במקום שבו הדיפלומטיה נכשלת, האישה מצליחה

ועל כל פשעים תכסה אהבה

כסף הוא משרת טוב אך אדון גרוע

כסף יכול לקנות הכול, מלבד שכל

אדם ניכר בכיסו, בכוסו ובכעסו

אדם דואג על איבוד דמיו ואינו דואג על איבוד ימיו

אדם רוצה בקב שלו מתשעה קבים של חברו

אוהב כסף לא ישבע כסף

מי שיש לו אנשים, עשיר ממי שיש לו כסף

כסף הוא כמו מי ים, ככל ששותים ממנו צמאים יותר

עשיר ורש נפגשו, עושה כולם ה'

עבד לווה לאיש מלווה

כסף הולך לכסף

יש מתעשר ואין כל, מתרושש והון רב

ואהבת לרעך כמוך

אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי מה אני, ואם לא עכשיו אימתי

איזהו חכם? הלומד מכל אדם. איזהו גיבור? הכובש את יצרו. איזהו עשיר? השמח בחלקו

סייג לחכמה שתיקה

אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו

במקום שאין אנשים השתדל להיות איש

אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו

לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה

אין חדש תחת השמש

לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים

טוב שם משמן טוב

מענה רך ישיב חמה

הזורעים בדמעה ברינה יקצורו

מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך

הוי דן את כל האדם לכף זכות

כל אהבה שתלויה בדבר, בטל דבר בטלה אהבה

חנוך לנער על פי דרכו

טוב שכן קרוב מאח רחוק

כי שבע יפול צדיק וקם

טובה חוכמה מכלי קרב

תן לאדם דג והשבעת אותו ליום אחד, למד אותו לדוג והשבעת אותו לכל החיים

בטח באללה אך אל תשכח לקשור את הגמל

כדי לגדל ילד דרוש כפר שלם

אויבו של אויבי הוא ידידי

מי שזורע קוצים אינו יכול לקטוף ורדים

כשרוח השינוי נושבת, יש הבונים חומות ויש המקימים תחנות רוח

אלה השותים מהמים אל ישכחו מי חפר את הבאר

כשאנו צודקים אין לנו צורך להרים את הקול

הנישואים כמו עיר נצורה: אלה שבחוץ רוצים להיכנס, ואלה שבפנים רוצים לצאת

האמן במראה עיניך ואל תסמוך על משמע שפתיים

הרעב הוא המשובח שבתבלינים

מים יכולים להחזיק את הסירה, אך גם להטביע אותה

מי שיצר את הבעיה יכול גם לפתור אותה

מי שמחכה בלי לפעול, חורש בלי לזרוע

סוס אציל אינו נפגע מאוכף ישן

ספר שנשאר סגור הוא כחבילת נייר

איש אינו רופא טוב אם לא חלה מעולם

מה שאנו לומדים בעריסה נשאר אתנו עד מותנו

הכלבים נובחים והשיירה חולפת

החיפזון מן השטן

יד אחת אינה מוחאת כף

כדי שירד גשם, צריך לראות תחילה עננים

חפש את הידע, ולו עד סין

כשהפילים נלחמים, העשב הוא שנרמס

יד רוחצת יד

הפרד ומשול

מילים פורחות, הכתב נשאר

צרת רבים חצי נחמה

החוכמה שבו: יש הקלה אמיתית בלדעת שאיננו לבד בקושי, ושיתוף מפיג בדידות. בקיצון הוא הפך להיתר להישאר בבעיה, כאילו שדי בכך שגם לאחרים קשה, והנחמה הזו מרגיעה את הכאב בדיוק במידה שמונעת מאיתנו לצאת ממנו.

צרה לא באה לבדה

החוכמה שבו: יש זמנים שבהם קשיים מצטברים, וכדאי להיערך לגל ולא להיתפס מופתעים. בקיצון הוא הפך לציפייה דרוכה לאסון הבא, ומלמד את הראש לחפש את הרעה עוד לפני שהגיעה. מי שמשוכנע שצרה גוררת צרה, ימצא לה הוכחות.

שב ואל תעשה עדיף

החוכמה שבו: לפעמים הימנעות מפעולה נמהרת חכמה יותר מעשייה כפויה, ולא כל דבר דורש תגובה מיידית. בקיצון הוא הפך לתירוץ מכובד לפסיביות, לקול שמצדיק להישאר במקום ולקרוא לחוסר המעש זהירות.

כל המוסיף גורע

החוכמה שבו: לפעמים תוספת מיותרת דווקא פוגמת, ויש יופי בצמצום ובדיוק. בקיצון הוא הפך לבלם של כל יוזמה, לקול שאומר אל תיגע ואל תשנה פן תקלקל, ומשתק ניסיון עוד לפני שהתחיל.

אל תפתח פה לשטן

החוכמה שבו: מילים מעצבות מצב רוח, ויש ערך בלא להישאב למחשבות אסון. בקיצון הוא הפך לאיסור לדבר על פחד או קושי, וכך הוא משאיר אותנו לבד עם הדאגה במקום לפרוק ולהקל.

כבדהו וחשדהו

החוכמה שבו: ערנות בריאה לא מזיקה, ולא כל אדם ראוי לאמון מלא מהרגע הראשון. בקיצון הוא הפך לחשד קבוע כברירת מחדל, ומי שחושד תמיד בכולם משלם על כך בבדידות, כי קרבה אמיתית דורשת קצת אמון.

הצנע לכת

החוכמה שבו: ענווה יפה, ולא חייבים להפגין כל הישג ברבים. בקיצון הוא הפך לפחד להיראות, להצליח ולתפוס מקום, והופך צניעות בריאה להתכווצות שמסתירה גם את מה שראוי לאור.

מה שהיה הוא שיהיה

החוכמה שבו: יש ענווה אמיתית בהכרה שדפוסים חוזרים בעולם ושלא הכול בידינו, וזו אמירה די נכונה. אבל בקיצון היא הופכת לגושפנקה לייאוש, לאמירה שאין טעם לנסות כי הכול כבר נקבע, וזו בדיוק האמונה ששומרת על הכול אותו דבר.

גברים לא בוכים

החוכמה שבו: יש ערך באיפוק וחוסן ברגעים שדורשים אותם. בקיצון הוא הפך לאיסור גורף על רגש, וגידל דורות של גברים שלמדו להחביא כאב, עד שהוא יוצא במקומות הרסניים הרבה יותר.

המסמר הבולט חוטף את הפטיש

החוכמה שבו: יש חוכמה בענווה ובהשתלבות, ולא כל בליטה כדאית. בקיצון הוא הפך להוראה לא להרים ראש, לא להצטיין ולא להישמע, ומלמד אנשים שלמים להקטין את עצמם כדי לא לחטוף.

עדיף בטוח מאשר מצטער

החוכמה שבו: יש רגעים שזהירות חוסכת צער אמיתי, ולא כדאי להמר על הכול. בקיצון הוא הפך לברירת מחדל של פחד, ומי שחי לפיו מוותר על כל הזדמנות שיש בה אי ודאות, ומשלם בחיים קטנים ובטוחים מדי.

דם סמיך ממים

החוכמה שבו: יש ערך בנאמנות למשפחה ובקשרים שנמשכים שנים. בקיצון הוא הפך לכבל, לחובה להישאר נאמן גם לקשר משפחתי פוגעני, כאילו שקרבת דם מחייבת לסבול. לפעמים המים שבחרנו בריאים יותר מהדם.

כסף לא קונה אושר

החוכמה שבו: אושר אמיתי לא נמדד בחשבון הבנק, וכסף לבדו לא ממלא חלל פנימי. בקיצון הוא הפך להיתר לא לרצות יותר, כאילו ששאיפה לשפע היא חמדנות, ומרשה לרבים להישאר במחסור ולקרוא לזה צניעות.

כסף הוא שורש כל רע

החוכמה שבו: כשכסף הופך למטרת חיים יחידה, הוא באמת מעוות אנשים. בקיצון הוא הפך לאמונה שכסף עצמו מלוכלך, וכך אנשים טובים דוחים שפע ומסבכים את עצמם, כאילו עוני הוא מידה טובה.

כסף לא צומח על העצים

החוכמה שבו: כסף לא בא מעצמו, והוא דורש עבודה ותשומת לב. בקיצון הוא הפך לאמונת מחסור, ללחישה שאין מספיק ולעולם לא יהיה, וכך הוא מגדל אנשים שחוששים ליהנות, לתת או להשקיע, גם כשיש.

הזמן הוא כסף

החוכמה שבו: לזמן יש ערך אמיתי וכדאי לא לבזבז אותו. בקיצון הוא הפך כל רגע למדיד ברווח, ומי שמאמין בו עד הסוף מתקשה לנוח, לשחק או פשוט להיות, בלי להרגיש שהוא מפסיד.

איזהו עשיר השמח בחלקו

החוכמה שבו: סיפוק נמצא בהערכת מה שיש ולא במרדף אינסופי, וזו אחת המתנות הגדולות. בקיצון הוא הפך לבלם, להיתר לא לשאוף ולא לצמוח, כאילו שרצון להתפתח סותר הכרת תודה. אפשר גם להודות וגם לרצות עוד.

טוב ציפור אחת ביד משתיים על העץ

החוכמה שבו: יש ערך בלהוקיר את מה שכבר יש, ולא לזרוק ודאי על הימור. בקיצון הוא הפך לפחד מובנה מסיכון, לקול שאומר ותר על ההזדמנות הגדולה עוד לפני שניסית. לרוב מי שאוחז בו חזק נשאר בדיוק עם הציפור הקטנה שכבר הייתה לו.

מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת

החוכמה שבו: הכנה מראש משתלמת, ומי שמשקיע מבעוד מועד נהנה אחר כך. בקיצון הוא הפך לתנאי של סבל, כאילו רק מי שהתיש את עצמו ראוי לקבל, ושכח שיש דברים טובים שמגיעים גם בלי לשלם עליהם בזיעה.

הכסף מדבר

החוכמה שבו: לכסף יש כוח אמיתי, והוא פותח דלתות בעולם המעשה. בקיצון הוא הפך לאמונה שרק לכסף יש קול, ושבלעדיו אדם חסר ערך וחסר השפעה, וכך הוא דוחק הצידה כל דבר שאי אפשר לקנות.