החיים כפי שאנו מכירים אותם, הינם תוצר של אנשים שחשבו אחרת והחליטו באומץ רב להוביל לשינוי. הפסיכולוג קארל רו'גרס הוא אחד מהאנשים הללו. רוג'רס נחשב לאחד ההוגים הבולטים בפסיכולוגיה והינו דמות מפתח בהקשר של מימוש עצמי והגשמה. רוג'רס ידוע בעיקר בפיתוח שיטת הפסיכותרפיה הנקראת טיפול ממוקד-לקוח ובהיותו ממייסדי הגישה ההומניסטית בפסיכולוגיה.
במאמר זה נכיר את גישתו של קארל רוג'רס ואת יסודות הגישה ההומניסטית. כמו כן נדבר על האופן בו נוכל להשתמש בעקרונות הגישה על מנת לחוות מימוש עצמי וליצור התקדמות חיובית בחיינו ובחיי הסובבים אותנו.
ובעיקר מה שהולך להיות מעניין זה להבין איך הקשרים הראשוניים שלנו עם ההורים, השפיעו על ההערכה העצמית שלנו ועל החיבור שלנו לדרכנו האותנטית, ואיך אפשר ליצור ריפוי במידה ואירועים מסוימים בעבר גרמו לנו להתנתק מההוויה הפנימית שלנו ומהמנגנון הטבעי שמנחה אותנו.
רוצים לקבל תכנים מעצימים ואיכותיים לוואטסאפ?
לחצו כאן והצטרפו בחינם לקבוצת WhatsApp בה תקבלו בכל יום ראשון משפט השראה + סרטון ומאמר שיעזרו לכם לפתוח את השבוע עם השראה ומוטיבציה.
מקורות ההשראה של קארל רוג'רס
להפתעתם של רבים, רוג'רס לא התחיל את לימודיו בפסיכולוגיה, אלא דווקא בתיאולוגיה (חקר הדת). לאחר שנתקל בשאלות רבות שערערו את אמונותיו, החליט רוג'רס לבצע שינוי מקצועי והחל ללמוד פסיכולוגיה קלינית.
עם זאת, במשך הזמן רוג'רס הבחין שגם הגישה הפסיכואנליטית (של פרויד) אשר רווחה באותה תקופה, אינה מסייעת בצורה מספקת למטופליו וזה מה שהוביל אותו לפתח שיטה משלו לריפוי נפש האדם, שיטה המהווה חלק משמעותי מהגישה ההומניסטית בפסיכולוגיה.
מהי הגישה ההומניסטית בפסיכולוגיה?
הגישה ההומניסטית, היא זרם שהתפתח במהלך שנות החמישים בארה"ב כתגובה לפסיכואנליזה ולביהביוריזם אשר שלטו בפסיכולוגיה במחצית הראשונה של המאה.
ההוגים ההומניסטים ורוג'רס בניהם הרגישו כי גם הפסיכואנליזה וגם הגישה הביהביוריסטית לא הצליחו לייצר תמונה כוללת של האדם המקיפה בתוכה את כלל חלקיו. הם ראו בגישות הללו גישות חלקיות שהתמקדו ברגשות ובדחפים הטרגיים ביותר של האדם או שלא התחשבו בתפקיד הבחירה האנושית והתהליכים המנטליים כגורמים אשר משפיעים עליו.
החידוש בגישה ההומניסטית
הגישה ההומניסטית הינה נקודת מבט המדגישה הסתכלות על האדם השלם והייחודיות הטמונה בו. בבסיס הגישה, ישנן הנחות קיומיות על פיהן לאנשים יש רצון חופשי והם מונעים באופן טבעי אל לעבר הגשמת הפוטנציאל הגלום בתוכם ואל עבר מימושו. גישה זו הינה אופטימית ומתמקדת ביכולת האנושית שקיימת באדם ומאפשרת לו להתגבר על מצוקה, כאב וייאוש.
קארל רוג'רס ואברהם מאסלו נחשבים לדמויות מפתח בגישה זו, שניהם ראו במימוש והגשמה עצמית את המניע הבסיסי לצמיחתו של האדם. משמעות הדבר היא שכל אדם, בדרכים שונות, מבקש לצמוח מבחינה פסיכולוגית ולהעצים את עצמו באופן רציף.
במקום להתמקד בתפקוד לקוי, הפסיכולוגיה ההומניסטית שואפת לעזור לאנשים לממש את הפוטנציאל שלהם ולמקסם את רווחתם, בכך גישה זו הניחה את היסודות להתפתחות של זרמים כמו הפסיכולוגיה החיובית וגישות טיפוליות חוץ -אקדמאיות כמו קואצ'ינג ו-NLP.
הנטייה להגשמה עצמית על פי קארל רוג'רס
כפי שהסברנו על פי הגישה ההומינסטית כל אדם נולד עם נטייה להגשמה ודחף להתפתח, נטייה זו היא ביולוגית וטבועה בנו באופן עמוק ושורשי. כמו כן, לאדם יש יכולת מולדת להעריך מה נכון לו ומקדם אותו מה מעכב אותו. רוג'רס כינה את היכולת הזאת "הערכה אורגניזמית" שזו מעין תחושת בטן שמכוונת אותנו אל המקומות הנכונים.
כאן עולה השאלה – אם האדם כל כך טוב מיסודו ויודע כיצד לממש את עצמו ולכוון את חייו לעבר הגשמה חיובית, כיצד בכל זאת אנו רואים אנשים שלא מגשימים את עצמם? אנשים אשר חווים סבל וריקנות בחייהם. כיצד אנו רואים אנשים אשר סובלים מחרדות ודיכאון?
הערכה חיובית מותנית ובלתי מותנית
רוג'רס מסביר שהסיבה לפתולוגיות ולכך שאנשים מתנתקים מאותו מצפן פנימי שמנחה אותם באופן טבעי, נעוצה במה שהוא מכנה "הערכה חיובית מותנית".
בתור ילדים הצורך החזק ביותר שלנו הוא באהבה והערכה מהסביבה (בעיקר מההורים). במידה וההורים נותנים לנו את האהבה הזאת ללא תנאי ובלי קשר להתנהגות שלנו, אנחנו מפתחים הערכה עצמית בריאה ומסוגלים להתחבר אל אותו מנגנון פנימי שמנחה אותנו בדרכנו הייחודית.
אבל, במידה והילד קיבל מהסביבה "הערכה מותנית" – כלומר קיבל אהבה וההערכה רק כאשר עמד בצפיותיהם של ההורים, אז הילד מאבד את האמון בהערכה האורגניזמית שלו ובמנגנון שמכווין אותו.
במצב זה הילד ובהמשך החיים, האדם הבוגר, יאבד ביטחון בקבלת בהחלטותיו וכמו כן, ייצור לעצמו מטרות וציפיות שהן לא באמת שלו במטרה לרצות את הסביבה.
כאשר הבעיה המרכזית היא לא רק שהילד מאמץ את ציפיות הסביבה ולא מעז ללכת בדרכו, אלא שבאופן עמוק, הוא מפנים את הציפיות האלו אל תוך הרגשות והמחשבות שלו, הוא למעשה מתכחש להוויה הפנימית שלו, מתכחש לרצונות האותנטיים ולתחושות הבטן שלו.
הצורך באהבה מול החיבור לתחושות הבטן
הנקודה שחשוב להבין היא שלמרות שהנטייה להגשמה היא כוח ביולוגי חזק, הצורך שלנו לזכות באהבה והערכה מהסביבה, במיוחד בתור ילדים, הוא אפילו חזק יותר. לכן, בעת התנגשות בין הכוחות, הצורך באהבה תמיד ינצח. כלומר, אם על מנת לזכות בהערכה ואהבה מהסביבה הילד צריך להתעלם ולהכחיש את החוויה הפנימית שלו, זה מה שיקרה והוא אפילו לא יהיה מודע לעומק הניתוק מחוויותיו הפנימיות.
מצב שכזה בו האדם לא בוטח בעצמו ומנותק מרגשותיו האותנטיים הוא מצב שמייצר חיים ללא מימוש עצמי, במשך הזמן מייצר ריקנות, דיכאון וחרדות. כמו כן, מצב זה פוגע גם בהישגיות ובתוצאות המדידות.
ביקורת הורית וקבלה הורית
חשוב להבהיר, כולנו במידה כזאת או אחרת קיבלנו יחס של הערכה חיובית מותנית, אהבה ללא תנאי היא אידיאל שנמצא בכתבים רוחניים, לא בחיי היום-יום.
במציאות הורים הם בני אנוש, וברור שהם נותנים יותר יחס חיובי כאשר הילד "מתנהג יפה", מצליח בלימודים ועומד בדרישות שלהם, מאשר במצבים שהילד לא מתנהג בהתאם לצפיותיהם.
אבל השאלה הגדולה הינה – מהו המינון נכון? הרי בסופו של דבר הורים יכולים לכעוס על ילד, לבקר אותו, לתקן אותו ולאסור עליו התנהגויות מסוימות, ועדיין להראות לו שהם אוהבים אותו, ושזה בסדר שהוא מרגיש את מה שהוא מרגיש.
למשל, אמא יכולה להגביל ילד מלהציק לאחותו אשר בה הוא מקנא, ועדיין להראות לו שהוא אהוב ואפילו לומר שזה בסדר להרגיש קנאה. אבל כמו שהסברנו, בחיי היום יום זה מאוד קשה. הרבה פעמים ילדים מתמודדים עם צעקות, ביקורות ועונשים. כתוצאה מכך הרבה פעמים הילדים מרגישים שההורים מאוכזבים מההתנהגות שלהם, תחושות אלה בעוצמות גבוהות עשויות ליצור בעיות ארוכות טווח עבור הילדים.
השפעתה של ביקורת עדינה
בהקשר זה ישנו דגש חשוב – ביקורת והערכה מותנית, יכולה להיעשות גם בצורה עדינה. ברור לכולם שברגע שהורה אומר לילדו שהוא אפס בגלל שהוא נכשל במבחן הוא למעשה יוצר הערכה מותנית. מצב זה עשוי להוביל שריטות רציניות בנפשו של הילד, לפגיעה בהערכה עצמית שלו ובחיבור לעצמו. מצד שני, גם ביקורות עדינות שבאות בתקשורת לא מילולית, עלולות לייצר לילד תחושה שיש בו תכונות לא רצויות ואף לגרום לעיוות ואף התכחשות לתחושות הבטן שמנווטות אותו אל המימוש העצמי.
מסר של איזון להורים
חשוב לזכור שאין דרך להימנע לחלוטין מהערכה חיובית מותנית, ולמעשה אם ננסה להימנע ממנה לחלוטין ונפחד להעביר כל ביקורת על הילד, נגרם לו לנזק. בעידן המודרני ישנה תופעה הנקראת "הורות הליקופטר". סוג זה של הורות מגונן יתר על המידה על הילד ומונע ממנו לחוות התנסויות עצמאיות מהן יוכל להתפתח.
בתור הורים, גם אם מאוד נרצה, אף פעם לא נהיה מושלמים, הורות הינה חוויה מפתחת ומלמדת המאפשרת צמיחה וגדילה. ישנם תהליכים של ניסוי וטעיה אשר במהלכם נוכל לבחון מה נכון לילד ולפעול בדרך הכי טובה שאנו יכולים. גם במקרים בהם אנו מגלים שיכולנו לפעול בצורה טובה יותר, חשוב לזכור כי רגשות אשם לא מקדמים, לא אותנו ולא את הילדים, לכן במקומם עדיף לאמץ גישה מעשית של למידה מהעבר ושיפור עצמי מתמיד.
הטיפול של קארל רוגרס
מתוך הבנה שהערכה חיובית מותנית היא אחת הסיבות המרכזיות לפתולוגיה, הרי היא זאת שמסיטה אותנו מהמסלול של מימוש עצמי ופוגמת באמון האורגניזמי ובהערכה העצמית שלנו, עולה השאלה כיצד ניתן לטפל במצב? כיצד ניתן להחזיר לאדם את האמון בעצמו? לשם כך, רוג'רס יצר את הגישה הטיפולית הנקראת טיפול ממוקד-לקוח.
גישה זאת הינה גישה טיפולית מבוססת על קשר אישי בין המטפל והלקוח. במהלך טיפול זה בונה האדם הערכה עצמית חזקה. הגישה נמצאה יעילה לטיפול בלחצים, חרדות, דיכאון ושלל מצבים של חוסר מימוש עצמי.
מהו טיפול ממוקד-לקוח?
הייחודיות בגישה הטיפולית של רוג'רס טמונה בכך שהוא לא רצה שלקוחותיו יראו את עצמם כחולים או בעלי פתולוגיה. רוג'רס האמין שהמונח מטופל רומז שהאדם חולה ומבקש תרופה ממטפל זה מציב את האדם במצב פסיבי וגם מתייג אותו ומייצר הזדהות עם הבעיה.
על ידי שימוש במונח לקוח, הדגיש רוג'רס את החשיבות של האדם לחפש סיוע באופן אקטיבי, לשלוט בגורלו ולהתגבר על קשייו. כיוון עצמי זה ממלא חלק חיוני בטיפול ממוקד לקוח.
עקרונות אלו אולי נשמעים לכם לא מיוחדים בעידן שבו קיימים שיטות כמו קואצ'ינג, NLP וטיפולים אלטרנטיביים, אבל בשנות ה-50 כשרוג'רס פיתח את השיטה, זה היה מהפכני והרבה מהגישות הטיפוליות שקיימות היום קיבלו ממנו השראה.
העקרונות הבסיסיים של הטיפול הנפשי שרוג'רס פיתח הינם:
כנות – המטפל מצוי בשקיפות ביחס לעמדותיו ואינו מסתיר דבר מהמטופל.
אמפתיה – המטפל מנסה להבין את המטופל מתוך עולמו האישי, ממקום של קבלה, הכלה וחוסר שיפוטיות.
הערכה חיובית בלתי מותנית – המטפל מראה קבלה ותמיכה בלקוח ללא תנאי.
מדוע העקרונות הללו משמעותיים כל כך?
הרי התהליך המרכזי שאדם צריך לעבור הוא להגיע למצב של אמון אורגניזמי ולהשתחרר ממשקעים שנוצרו בעקבות הערכה חיובית מותנית.
על ידי כך שהמטפל מפגין אמפתיה, הכלה, חוסר שיפוטיות ולמעשה מקבל את הלקוח ללא תנאי הוא עוזר לו ליצור ריפוי פנימי עמוק. בנוסף, כאשר המטפל יוצר מרחב של כנות ופתיחות, הדבר מאפשר גם ללקוח להסיר את המגננות שלו ולהיפתח.
למעשה, חלק משמעותי מהריפוי בטיפול זה, כלל לא קשור לתוכן שעולה במפגשים, אלא לקשר שנוצר בין המטפל והלקוח, קשר שמהווה תיקון לקשרים וחוויות ישנות יותר. באמצעות הגישה האמפתית והקבלה שמפגין המטפל, הלקוח לומד לקבל את עצמו ואת החלקים המצויים בו. במהלך הטיפול הלקוח לומד לחבר את מגוון חלקיו השונים אל עצמו ממקום של קבלה, הוא לומד להתחבר לעצמו ולפוטנציאל הגלום בתוכו ולנוע אל עבר מימוש והתפתחות.
קבלה עצמית
בנקודה זו אנשים עלולים לתהות, איך זה שקבלה עצמית כל כך תורמת לריפוי ומניעה את האדם אל עבר התפתחות, הרי במידה מסוימת אם אדם מקבל את עצמו בדיוק כפי שהוא, אמורה לרדת לו המוטיבציה, לא?
על כך רוג'רס השיב שבאופן פרדוקסלי דווקא כשאנחנו מקבלים את עצמנו, זה מה שיוצר את הפתח לשינוי. הסיבה לשינוי טמונה בכך שקבלה עצמית משחררת אותנו מהלחץ לעמוד בציפיות הסביבה ובתנאי הערך שהציבו לנו, בכך היא מאפשרת לנו להתחבר מחדש לתחושות הבטן ולהערכה האורגניזמית, היא עוזרת לנו להסיר את הספק העצמי ולהעז לבחור בדרכנו האותנטית.
כמו כן, זיכרו שרוג'רס טען שהנטייה למימוש עצמי הינה עניין טבעי וביולוגי. ברגע שמסירים את אלו על ידי קבלה עצמית, תנועה תתרחש מעצמה.
אם אתם שואלים את עצמכם איך עושים את זה, אז בקורס המקיף והמושקע NLP לביטחון עצמי, אני ממש מרחיב ונותן המון כלים שמשלבים בין היתר גם את הגישה ההומניסטית של קארל רוג'רס (בנוסף לעוד מלא גישות ושיטות).
האם קארל רוג'רס עסק בפסיכולוגיה חיובית?
בשלב זה יש לציין, רוג'רס לא התמקד רק על טיפול בבעיות, אלא גם על צמיחה מעבר לנורמה, הוא הגדיר כיצד נראה אדם בריא בנפשו המגיע למצב של מימוש עצמי. בכך, רוג'רס ומייסדי הגישה ההומניסטית היוו את הבסיס לפסיכולוגיה החיובית שחוקרת את האושר, הרווחה הנפשית והמצוינות האנושית.
מיהו האדם המתפקד במלואו על פי רוג'רס?
רוג'רס הגדיר אדם המתפקד באופן מלא כאדם שנמצא בקשר עם רגשותיו ורצונותיו העמוקים ביותר. אנשים כאלה הם אנשים אשר מבינים את רגשותיהם, הם מכירים את עצמם באופן מלא, באופן שכולל בתוכו גם הכרות עם גורמי המוטיבציה הטמונים בליבתם. התייחסות חיובית ללא תנאי ממלאת תפקיד מהותי בהפיכתו לאדם המתפקד באופן מלא.
בנוסף, אנשים המתפקדים באופן מלא הינם אנשים אשר מסוגלים לחיות באופן מלא ברגע הזה. הם חווים תחושה של חופש פנימי, יצירתיות, התרגשות ואתגרים אשר מקדמים אותם לעבור מימוש הפוטנציאל הגלום בתוכם. אנשים אלו מסוגלים לשאת את רגשותיהם על כל פניהם, הם אינם "בורחים" מרגשות פחות נעימים, יש ביכולתם לשאת את עצמם ואת טווח הרגשות הרחב שלהם תוך שהם חיים את הרגע הנוכחי. אדם זה "חי באופן חופשי, סובייקטיבי, בעימות קיומי של הרגע הזה בחיים."
אנשים שמתפקדים באופן מלא נוטים להחזיק בתכונות ומאפיינים מסוימים אשר מסייעים להם בצמיחה והתפתחות לעבר מימוש והגשמה עצמית.
סט תכונות זה כולל בתוכו גם את התכונות הבאות:
*פתיחות לחוויות– מונח זה קשור בסקרנות לחקר העולם הפנימי והחיצוני, פתיחות להתנסויות חדשות ובלתי מוכרות ומוכנות לפעול בצורה לא קונבנציונלית.
*יכולות לפרש חוויות בצורה מדוייקת – אנו מפרשים את העולם על פי זיכרונות, התנסויות קודמות, אמונות פנימיות, החושים שלנו (ראיה, שמיעה, מימוש, ריח). ישנם מקרים בהם אנו מפרשים מצבים בצורה לא מדויקת בשל הניתוח הפנימי שלנו. אנשים שמתפקדים באופן מלא נוטים לפרש מצבים בצורה מדויקת יותר, רואים את הדברים כפי שהם ולא מגיבים דרך הפילטרים של מערכת האמונות.
*תפיסה עצמית גמישה והיכולת להשתנות בהתאם לסיטואציות שונות – אנו מתנהגים לעיתים בצורה שונה בסיטואציות שונות. למשל, תוכלו לעיתים להבחין בהבדל בין אדם אשר נמצא בעבודה לאדם שנמצא עם ילדיו מבחינת ההתנהגות שלו. כך לעיתים, אנו צריכים להפגין גמישות בסיטואציות שונות על מנת להשתלב בהן וללמוד מתוכן.
*אנשים אלו לא מרגישים צורך לעוות או להכחיש קיומן של חוויות – ישנן חוויות שקשה מאוד להרגיש ולהתמודד איתן. במקרים כאלה יכולים להיווצר מצבים בהם חלה התכחשות לקיומה של החוויה הן מבחינה מודעת והן מבחינה לא מודעת. אנשים בעלי תפקוד מלא לא חשים בצורך להכחיש חוויה לא משנה מהי עוצמתה.
רוג'רס האמין שיש בידינו את הכוח ואת היכולת לנווט את דרכנו בעולם לכיוון בו אנו חפצים. לאנשים יש כוחות מופלאים אשר מאפשרים להם להתגבר ולצמוח גם מהמשברים העמוקים ביותר ולהמשיך לנוע לעבר מימוש הפוטנציאל הגלום בתוכם.
4 טיפים להגשמה ומימוש עצמי
פתחו את החזון שאתם רוצים להשיג – חשוב מאוד להגדיר באופן ספציפי את המטרות אותן אתם מעוניינים להשיג. קשה להגיע ליעד כשלא יודעים מה בדיוק מחפשים. כשמגדירים מטרות בצורה מדויקת, נוצרת בהירות מולן והדבר מאפשר גיוס אנרגיות ומשאבים כדי לגרום להן להפוך מחלום למציאות.
זה בידיים שלכם – בחיים שלכם אתם יושבים במושב הנהג בין אם אתם בוחרים לתפוס את ההגה או לא, אתם אחראים על חייכם וביכולתכם ליצור שינוי. יש משפט שאומר שאנשים מחליטים החלטות בחיים וקוראים להן גורל – משמעות הדבר שלכל אחד מאתנו יש שליטה על נתיב חייו וביכולתו לשנות את חייו לכיוון שהוא חפץ בו.
אופטימיות היא מילת מפתח– בחיים יש עליות ומורדות, לא תמיד הדברים מתרחשים בהתאם לציפיות שלנו. חשוב לשמור על גישה והשקפה חיובית גם כשחווים תקופות פחות נעימות בחיים. היכולת לשמור על גישה חיובית מהווה גורם משמעותי בהכוונת האנרגיות למקום שמאפשר צמיחה לעבר מימוש עצמי וגדילה.
הקשיבו לקול הפנימי שלכם – תחושות הבטן שלכם לא משקרות, יש סיבה שבגללה אתם מרגישים אותן. החיבור שלכם עם התחושות הפנימיות משחק תפקיד מפתח במצפן הפנימי. מצפן זה, יוביל אתכם לעבר הגשמה ומימוש עצמי של רצונותכם הפנימיים במידה תבחרו להקשיב לקולו.
ציטוטים נבחרים של קארל רוג'רס
"הפרדוקס הוא, שברגע שאנחנו מקבלים את עצמנו כפי שאנחנו, דווקא אז נוצר הפתח לשינוי" קארל רוג'רס
"כשאני מביט בשקיעה, אני לא אומר לעצמי "אם רק היה יותר כתום בפינה הימנית", אני לא מנסה לשלוט בה. אלא צופה ביראת כבוד והתפעלות, אותה הגישה צריכה להיות לנו כלפי אנשים" קארל רוגרס
"החיים הטובים, הם תהליך, לא מצב רגשי נתון, הם כיוון ולא יעד" קארל רוגרס
בונוס – מדיטציות לריפוי הילד הפנימי ולקבלה עצמית
נכתב בשיתוף בין שחר כהן וקורל מאסטי (סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה).
ביבליוגרפיה:
Rogers, C. R. (1961). On Becoming a person: A psychotherapists view of psychotherapy. Houghton Mifflin.
Rogers, C. R., Stevens, B., Gendlin, E. T., Shlien, J. M., & Van Dusen, W. (1967). Person to person: The problem of being human: A new trend in psychology. Lafayette, CA: Real People Press.
Rogers CR. The necessary and sufficient conditions of therapeutic personality change. J Consult Psychol. 1957;21(2):95-103. doi:10.1037/h0045357
Sommers-Flanagan J, Sommers-Flanagan R, Bodnar C, Sommers-Flanagan J. Counseling And Psychotherapy Theories In Context And Practice Study Guide, 2nd Edition. Hoboken, N.J.: Wiley; 2012.
Rogers CR. Toward becoming a fully functioning person. In: Combs AW, ed., Association for Supervision and Curriculum Development, Perceiving, behaving, becoming: A new focus for education. Washington, D.C.: National Education Association; 1962. doi:10.1037/14325-003
Proctor C, Tweed R, Morris D. The Rogerian fully functioning person: A positive psychology perspective. J Humanist Psychol. 2016;56(5):503–529. doi:10.1177/0022167815605936
רוצים להתייעץ איתי, לשאול שאלות, או לשתף בחוויות ותובנות?
יש שתי דרכים לעשות זאת:
1. בתגובות של ערוץ היוטיוב. אני מגיב מהר ומשקיע זמן רב כדי לקרוא הכל ולענות לכולם.
ובלי קשר שווה לעקוב שם, כדי לקבל בחינם תכנים איכותיים שעולים רק ביוטיוב.
2. באינסטגרם. – כל רביעי (כמעט) אני עושה שאלות ותשובות בסטורי.
כמובן, גם באינסטגרם תמצאו תוכן בלעדי, ממוקד ואיכותי שמתפרסם רק שם.
לאימון אישי משולב NLP כיתבו לי
לחצו כאן כדי לקבל השראה שבועית לWhatsApp (הודעה אחת בשבוע)
כאן הקישור לקורס המקיף והמושקע NLP ביטחון עצמי
