אלוהים לא משחק בקוביות עם היקום
1879-1955 · פיזיקאי תיאורטי יליד גרמניה · אבי תורת היחסות · חתן פרס נובל לפיזיקה
שלושה עשר משפטים נבחרים על דמיון, סקרנות, ערך אישי, ציות לסמכות, והפליאה שבמבנה היקום.
כל מי שאומר "הכל יחסי", דובר את השפה של אלברט איינשטיין. כל מי שמצטט "דמיון חשוב יותר מידע", דובר את השפה של איינשטיין. הוא הפך לשם נרדף לגאון, וזה משטיח אותו, כי הצד הכי מעניין שלו לא היה הפיזיקה, אלא איך הוא חשב על החיים.
איינשטיין נולד באולם 1879 בעיירה קטנה בדרום גרמניה, היה ילד שדיבר באיחור והמורים חשבו שיש לו בעיות לימוד. בגיל 26, פקיד פטנטים בברן, פרסם ארבע עבודות בשנה אחת ששינו את הפיזיקה לעולמים. בגיל 36 ניסח את תורת היחסות הכללית. בגיל 54 עזב את גרמניה הנאצית כדי להציל את חייו, והתיישב בפרינסטון. עד יום מותו עבד על תיאוריה שתאחד את כל הכוחות בטבע, תיאוריה שלא הצליח להשלים.
אבל הכוח של איינשטיין לא היה בשליטה במתמטיקה, היה בסירוב שלו להפסיק להיות סקרן. הוא תיאר את עצמו לא כגאון, אלא כמי ש"נשאר ילד כל החיים". הוא שאל שאלות שילדים שואלים, וסירב לקבל את התשובות המקובלות. מהשאלה "מה הייתי רואה אם הייתי רוכב על קרן אור?" נולדה תורת היחסות.
בעיני, איינשטיין הוא ההוגה האחד שמצליח לחבר ענווה מדעית עם רוחב מוסרי. הוא דיבר על אלוהים בלי להיות דתי. הוא הצדיע למסתורין בלי להפסיק לחפש תשובות. הוא היה פציפיסט שתמך בבעלות הברית במלחמה. ההגות שלו מלאה בסתירות לכאורה, וזה דווקא מה שעושה אותה אנושית.
הציטוטים הבאים נבחרו ביד, כולם מאומתים מתוך הספרים, המכתבים והראיונות שלו. הם לא משפטי גאון מנותקים מהחיים. הם סיכומים דחוסים של דרך חשיבה שלמה, שמי שמיישם אותה יומיום מגלה שהיא משנה את האופן שבו הוא רואה את הדברים.
אלוהים לא משחק בקוביות עם היקום
לאומנות היא מחלת ילדות. האדמת של המין האנושי
ציות עיוור לסמכות הוא האויב הגדול ביותר של האמת
רק חיים שחיים למען אחרים הם חיים שראויים לחיותם
חינוך הוא מה שנותר אחרי שאדם שכח כל מה שלמד בבית הספר
דמיון חשוב יותר מידע, ידע הוא מוגבל, הדמיון הוא אינסופי
אל תנסה להיות אדם של הצלחה. במקום זאת, נסה להיות אדם של ערך
אני מאמין באלוהיו של שפינוזה, המתגלה בהרמוניה החוקית של העולם
החיים הם כמו רכיבה על אופניים. כדי לשמור על שיווי משקל, עליך להמשיך לנוע
ההתנסות היפה ביותר שאנו יכולים לחוות היא המסתורי. זו התחושה היסודית שעומדת בערש האמנות והמדע האמיתי
לסקרנות יש סיבה משלה להתקיים. אי אפשר אלא לעמוד נדהם בפליאה, כשמהרהרים בנצח החיים ובמבנה המופלא של המציאות
כל טיפש יכול לדעת. הנקודה היא להבין
אדם מאושר מרוצה מההווה מכדי להרהר יותר מדי על העתיד
הציטוט הנפוץ ביותר של איינשטיין הוא "דמיון חשוב יותר מידע. הידע מוגבל, הדמיון אינסופי" (מתוך ראיון לסטורי הסאטרדיי איבנינג פוסט, 1929). שני ציטוטים נוספים שמצוטטים הרבה: "אל תנסה להיות אדם של הצלחה, אלא אדם של ערך" (לייף מגזין, 1955), ו"אלוהים לא משחק בקוביות עם היקום" (מכתב למקס בורן, 1926). השניים הראשונים נוגעים בליבת התפיסה של איינשטיין על יצירתיות וערכים, השלישי מסכם את התנגדותו לפרשנות ההסתברותית של תורת הקוונטים.
אלברט איינשטיין היה פיזיקאי תיאורטי יליד גרמניה שחי בין 1879 ל-1955. הוא ניסח את תורת היחסות הפרטית (1905) ואת תורת היחסות הכללית (1915), שינה את הבנת האנושות על מרחב, זמן וגרביטציה. ב-1921 קיבל את פרס נובל לפיזיקה. ב-1933 עזב את גרמניה הנאצית והתיישב באוניברסיטת פרינסטון בארצות הברית, שם פעל גם כהוגה ציבורי בנושאי חינוך, פציפיזם, ציונות וזכויות אדם.
בניגוד למה שרבים חושבים, איינשטיין לא קיבל את פרס נובל על תורת היחסות אלא על הסברו לאפקט הפוטואלקטרי. בעבודתו מ-1905 הראה איינשטיין שאור מורכב מחלקיקים נפרדים (פוטונים) ולא רק מגלים, ובכך הניח את אחד היסודות לתורת הקוונטים. הוועדה השוודית נמנעה מהענקת הפרס על תורת היחסות מפני שהיא נחשבה אז שנויה במחלוקת. הפרס הוענק לו ב-1922 על שנת 1921.
איינשטיין לא היה תיאיסט במובן הדתי המסורתי ולא היה אתאיסט. הוא תיאר את עצמו כמי שמאמין באלוהים של שפינוזה, סדר רציונלי, יפה והרמוני שעומד בבסיס היקום, ולא ישות אישית שמתערבת בחיי בני אדם או שומעת תפילות. את האמירה המפורסמת שלו "אלוהים לא משחק בקוביות" צריך לקרוא בהקשר הזה, לא הצהרה דתית אלא ביטוי לאמונה שלו שיש סדר ודטרמיניזם עמוק ביסוד המציאות, גם כשהקוונטים נראים אקראיים.