פרויד ופשר החלומות: מה נשאר מהתיאוריה

⚡ רוצים את הכלי המעשי? (ארבעת המנגנונים שמעוותים את החלום) קפצו ישר לשם.

הספר שאיש לא רצה, ואז שינה את המאה

"פשר החלומות" יצא לאור בסוף 1899, ועל השער נרשמה השנה 1900. פרויד עצמו ראה בו את עבודת חייו, והקהל לא מיהר להסכים: המהדורה הראשונה נמכרה לאט מאוד, וחלפו שנים עד שהספר נעשה מוכר.

המשפט המפורסם ביותר שיצא ממנו קובע שפשר החלומות הוא הדרך המלכותית אל הלא מודע. ומה שחשוב בו הוא לא הפואטיקה אלא ההנחה שמתחתיה: אם החלום הוא דרך, יש לו כיוון, ואפשר ללכת בו. זו הייתה הטענה החדשה. עד אז החלום נחשב או לנבואה או לרעש עיכול.

התוכן הגלוי והתוכן הסמוי

ההבחנה המרכזית של פרויד פשוטה ושימושית עד היום. יש את התוכן הגלוי, כלומר הסרט שזכרתם כשהתעוררתם, ויש את התוכן הסמוי, כלומר מה שהניע אותו מלמטה. החלום, לשיטתו, הוא תרגום של השני לתוך הראשון.

ולמה בכלל צריך תרגום? כאן נכנס מושג הצנזורה. פרויד סבר שחלק מהרצונות שלנו אינם מתקבלים על הדעת בשעות הערות, ולכן הם עוברים הסוואה כדי לחלוף על פני השומר. העיוות איננו תקלה של החלום. הוא התנאי לכך שהחלום יתקיים בכלל.

הוא גם טען שכל חלום הוא הגשמת משאלה. זו הטענה שספגה את הביקורת הקשה ביותר, ונחזור אליה.

ארבעת המנגנונים של עבודת החלום

מה שהפך את הספר לכלי ולא רק לרעיון הוא התיאור של עבודת החלום: הדרך שבה החומר הפנימי הופך לתמונה. ארבעת המנגנונים האלה שימושיים גם למי שאינו מקבל את התיאוריה, פשוט מפני שקל לזהות אותם:

המנגנון הרביעי הוא היחיד שקורה אחרי היקיצה, וכדאי להכיר אותו: חלק ממה שאתם "זוכרים" נוצר בזמן הסיפור, לא בזמן החלום.

מה לא שרד, ומה חזר

הטענה שכל חלום הוא הגשמת משאלה נתקלה בקושי מוקדם, ופרויד עצמו נתקל בו: מה עושים עם סיוטים חוזרים של אנשים שחזרו מהמלחמה? קשה לקרוא לחזרה על הרגע הנורא ביותר בחיים "משאלה". ב-1920, ב"מעבר לעקרון העונג", הוא נדרש לזה במפורש והרחיב את התמונה.

מכה גדולה יותר הגיעה בשנות השבעים. הובסון ומקארלי הציעו מודל שבו החלום מתחיל מפעילות חשמלית שמקורה בגזע המוח, והקליפה מייצרת סיפור סביבה בדיעבד. לפי הקריאה הזאת אין למטה שום מסר מוסתר, ויש מערכת שמנסה להבין רעש.

ואז קרה משהו מעניין. חוקר בשם מארק סולמס בדק אילו נזקי מוח מפסיקים חלימה, וגילה שהיא נעצרת דווקא בפגיעה במערכות שקשורות לדחף ולרצון. כלומר החלום אכן קשור למוטיבציה, גם אם לא בדיוק כפי שפרויד תיאר. אחרי עשורים של דחייה, החלק המניע של התיאוריה קיבל תמיכה ממקום שאיש לא ציפה לו.

התמונה היום מורכבת ולא חד משמעית, ומי שמציג את פרויד כמופרך לגמרי או כמוכח לגמרי פשוט לא קרא את שני הצדדים.

מה אפשר לקחת מזה בבוקר

הכלי המרכזי של פרויד לא היה מילון סמלים אלא אסוציאציה חופשית: לקחת פרט מהחלום, ולומר מה עולה ממנו בלי לסנן. וזה עדיין הדבר השימושי ביותר שיצא משם, מפני שהוא מחזיר את הסמכות לחולם. הסמל אינו אומר את מה שכתוב בטבלה. הוא אומר את מה שהוא מזכיר לכם.

שלוש שאלות שנגזרות מהגישה הזאת ואפשר לשאול על כל חלום:

• איזה פרט בחלום היה טעון רגשית באופן לא פרופורציונלי? זו לרוב נקודת הכניסה.
• מה קרה בשבועיים האחרונים שנוגע בפרט הזה, אפילו רחוק?
• ואיפה בסיפור אתם מרגישים שאתם משלימים, כלומר איפה העריכה של הבוקר עובדת?

מי שרוצה שיטה מסודרת שמחברת את השכבות יחד ימצא אותה במדריך המלא לפירוש חלומות.

פרויד מול השכבה היהודית

מעניין להעמיד את פרויד מול פרק "הרואה" שבתלמוד, שנכתב כאלף וחמש מאות שנה לפניו. בשני המקומות החלום נחשב טקסט שאפשר לקרוא, ובשניהם יש מנגנון של משחקי מילים וצליל. אבל יש הבדל אחד גדול.

אצל פרויד, המשמעות כבר נמצאת בחלום ותפקיד הפירוש הוא לחשוף אותה. בתלמוד ההנחה אחרת לגמרי:

"כל החלומות הולכין אחר הפה."
(תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נה עמוד ב)

המקור המלא פתוח לקריאה חופשית בספריא, ברכות נה עמוד ב. הכלל הזה נאמר שם בתוך סיפור שממחיש אותו עד הסוף, סיפורו של בר הדיא, פותר חלומות שנתן פירושים שונים לאותם חלומות עצמם בהתאם למי ששילם לו, והפירושים התקיימו.

אחד חופר כדי לגלות מה כבר נמצא שם, והשני בוחר כדי לקבוע מה יהיה. אלה שתי עמדות שונות לחלוטין ביחס לאותה חוויה, ומעניין שדווקא העמדה הקדומה יותר היא זו שמשאירה לחולם יותר כוח.והצד היהודי של אותה שאלה נפרש בפירוש חלומות לפי הקבלה.

לא מפענח, אלא קורא

מה שנשאר מפרויד אחרי מאה ועשרים שנה איננו רשימת הסמלים שמיוחסת לו, ולרוב בטעות. מה שנשאר הוא ההנחה שאפשר לקרוא את החלום, וארבעת המנגנונים שמתארים איך הוא נבנה.

וגם התזכורת שהוא עצמו נתן: הפירוש נעשה עם החולם ולא עליו. מי שמגיש לכם פירוש מוחלט לחלום מבלי לשאול אתכם דבר, עובד בשיטה שפרויד היה הראשון לפסול.

שאלות ותשובות

מאמרי הרקע האחרים באשכול, ודף סמל שנוגע בהם: שמאניזם וחלומות, חלימה בהקיץ חריגה, חלום על נחש.

מחבר המאמר: שחר כהן

שחר כהן הוא מייסד מכללת הארטמיינד ללימודי NLP ומנחה סדנאות וריטריטים. הפודקאסט שלו נמנה עם חמשת המואזנים ביותר בישראל מכלל הקטגוריות כבר שנים והמוביל בתחומי הפסיכולוגיה והבריאות. ערוץ היוטיוב שלו מונה מעל 100 אלף מנויים ועשרות מיליוני צפיות מצטברות, והמדיטציות תורמות באופן קבוע למאות אלפי ישראלים.