לֹא־תִקֹּם וְלֹא־תִטֹּר אֶת־בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'
הנוסח המנוקד מתוך ספריא, ויקרא י"ט י"ח
Love your fellow as yourself (JPS)
הפסוק מצווה לרצות בטובת הזולת כמו שאנחנו רוצים בטובת עצמנו, והוא בא כהמשך לאיסור לנקום ולנטור. רבי עקיבא קרא לו "כלל גדול בתורה", והלל העמיד עליו את התורה כולה. המפרשים חלוקים אם "כמוך" היא מידה שאפשר לעמוד בה, והרמב"ן כתב שהיא הפלגה. על דבר אחד רובם מסכימים: הציווי הוא על מעשים, כי כתוב "לרעך" ולא "את רעך".
שש עדשות על פסוק אחד
ועוד בדףהתרגומים והשירמה שעדיין פתוחשאלות ותשובותפסוקים קרובים
בדרך כלל, אהבה במקרא באה עם "את": "ואהבת את ה' אלהיך". כאן היא באה עם למ"ד, ושוב באותו פרק, על הגר: "ואהבת לו כמוך". אבן עזרא, הרמב"ן והחזקוני שמו לב לאות הזאת, והמלבי"ם ניסח את ההבדל: "את" מורה על האדם עצמו, והלמ"ד על מה שמגיע אליו. רבי דוד צבי הופמן קרא לזה "אהבה המובעת במעשים". מכאן יוצאת המחלוקת שמלווה את כל הדף: האם הפסוק דורש רגש, שקשה לצוות עליו, או מעשה, שאפשר.
הפשט והמפרשים: אהבה שאפשר לצוות עליה
על המילה "כמוך" כותב הרמב"ן מילה אחת: הפלגה. הלב, לדבריו, אינו מסוגל לאהוב אדם אחר כמו שהוא אוהב את עצמו.
מי כאן: רש"י · רמב"ן · אבן עזרא · ספורנו · הרמב"ם · שד"ל · הכתב והקבלה · מלבי"ם
שלוש המילים המפורסמות הן סוף של משפט. לפניהן בא איסור, ורק אחריו הציווי. רש"י מביא מהתלמוד את הדוגמה לאיסור. אדם ביקש משכנו מגל, והשכן סירב. למחרת בא השכן לבקש ממנו קרדום. אם ענה "איני משאילך כדרך שלא השאלתני", זו נקימה. ואם השאיל ואמר "הא לך, איני כמותך שלא השאלתני", זו נטירה: הוא נתן, והחשבון נשאר פתוח.
למה האהבה מופיעה דווקא כאן? שד"ל, שמואל דוד לוצאטו, עונה שמכל העבירות שבין אדם לחברו, הנקמה היא היחידה ש"נראית כמשפט צדק". מי שנוקם בטוח שהוא מתקן עוול.
הרמב"ן: "כמוך" הוא הפלגה
אפשר לאהוב אדם אחר כמו את עצמנו? הרמב"ן עונה שלא:
"וטעם ואהבת לרעך כמוך הפלגה, כי לא יקבל לב האדם שיאהב את חברו כאהבתו את נפשו"רמב"ן על ויקרא י"ט, י"ח
מה נשאר, אם כך, מהציווי? לפי הרמב"ן, מלחמה בקנאה. אדם מוכן שלחברו יהיה טוב, בתנאי שלו עצמו יהיה מעט יותר: שהחבר יתעשר, אבל לא יחכים ממנו. הפסוק מבקש לאחל לחבר את הכול, "ולא יתן שעורין באהבה". הדוגמה שלו היא יהונתן, בן המלך, שאמר לדוד: "ואתה תמלך על ישראל".
שלוש קריאות במילה "כמוך"
הלמ"ד מכוונת אל טובתו: "שיאהב הטוב לחברו כמו לנפשו". והרמב"ם פוסק מעשים: "לספר בשבחו ולחוס על ממונו".
"אהוב בעד רעך מה שהיית אוהב בעדך אם היית מגיע למקומו". המידה היא מה שהוא צריך, במצב שלו.
"כמוך" מתאר את הרע: "כמוך פירושו הדומה לך". גם הוא נברא בצלם, "והרי הוא אדם כמוך".
מול כולם עומד הרמח"ל, ב"מסילת ישרים", שאינו מוותר על אף אות:
"כמוך בלי שום הפרש, כמוך בלי חלוקים, בלי תחבולות ומזמות, כמוך ממש"מסילת ישרים, פרק י"א
מי הוא "רעך"
הפסוק פותח ב"בני עמך", ורבים קראו מכאן שהרע הוא בן העם. הרשב"ם מצמצם עוד: "רעך הוא אם טוב". אחרים מרחיבים. הרב אליהו בן אמוזג מדייק שהתורה עברה מ"בני עמך" אל "רעך" כדי ללמד "שבכלל רעך כל מין האדם", ומביא ראיה מהמשך הפרק:
"כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי־גרים הייתם בארץ מצרים"ויקרא י"ט, ל"ד
הכתב והקבלה: רשימה של תשעה
רבי יעקב צבי מקלנבורג, בפירושו "הכתב והקבלה", תרגם את הפסוק לרשימה. מה אדם מצפה מחבר טוב? שיאהב אותו באמת, שיכבד אותו, שידרוש בשלומו, "שישתתף בצערי", "שיקבל אותי בסבר פנים יפות כשאבא לביתו", "שידון אותי לכף זכות בכל דבר", שיטרח בשבילו מעט, שילווה לו סכום קטן, "שלא יתגאה עלי". איש אינו מצפה שחבר ייתן לו את כל רכושו, ולכן גם הפסוק אינו דורש זאת. את תשעת הסעיפים הוא דורש במלואם.
המלבי"ם, במאה ה-19, מביא בפירושו לפסוק את "החק הראשי" של הפילוסופים, וקל לזהות בו את הציווי הקטגורי של קאנט: אדם צריך לרצות "שכל מה שיעשה יהיה חק כולל". לפני שפוגעים בחבר כדי להרוויח, שואלים אם היינו רוצים שכך ינהגו כולם. "וזה שאמר ר' עקיבא שזה כלל גדול בתורה".
המבחן של הרמב"ן. חושבים על אדם קרוב שהצליח לאחרונה: קידום, דירה, ילד, ספר. ושואלים בכנות באיזה תחום קשה לנו שיהיה לו יותר משיש לנו. בכסף? בהכרה? בזוגיות? שם עובר אצלנו הגבול של "כמוך". אחר כך בוחרים סעיף אחד מהתשעה של "הכתב והקבלה", ועושים אותו השבוע לאותו אדם.
חז"ל: התורה על רגל אחת, והכלל שגדול ממנה
רבי עקיבא, שקרא לפסוק "כלל גדול בתורה", הוא גם מי שפסק ששניים במדבר עם קיתון מים אחד אינם חולקים בו: בעל הקיתון שותה.
מי כאן: הלל · רבי עקיבא · בן עזאי · בן פטורא · הירושלמי · רב נחמן
הסיפור המוכר ביותר על הפסוק אינו מצטט אותו. נוכרי בא לפני שמאי וביקש ללמוד את כל התורה כשהוא עומד על רגל אחת. שמאי "דחפו באמת הבנין שבידו", מקל המדידה של הבנאים. הנוכרי הלך להלל, והלל אמר לו:
"דעלך סני לחברך לא תעביד, זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא, זיל גמור"שבת ל"א ע"א
מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך. זו כל התורה, והשאר פירוש: לך ולמד. הלל ניסח את האהבה בלשון שלילה, והתרגום הארמי המיוחס ליונתן הכניס את הניסוח הזה אל תוך הפסוק עצמו: "ותרחמי לחברך דמן אנת סני לך לא תעביד ליה". רש"י מסביר את ההיגיון: "לא הוזהרו ישראל מלעשות לחבריהם אלא דבר שאינו חפץ לעשות לעצמו". רגש קשה למדוד. פגיעה קל לזהות.
רבי עקיבא ובן עזאי: איזה כלל גדול יותר
בספרא, המדרש הקדום לספר ויקרא, נחלקו שני תנאים:
"ואהבת לרעך כמוך, רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה. בן עזאי אומר זה ספר תולדות אדם, זה כלל גדול מזה"ספרא, קדושים, פרק ד'
בן עזאי מצביע על פסוק מספר בראשית שנראה כמו כותרת של רשימת שמות. מה גדול בו? מדרש בראשית רבה מסביר: "כמוך" היא מידה מסוכנת. אדם שבז לעצמו עלול לומר:
"שלא תאמר הואיל ונתבזיתי יתבזה חברי עמי, הואיל ונתקללתי יתקלל חברי עמי. אמר רבי תנחומא אם עשית כן דע למי אתה מבזה, בדמות אלהים עשה אותו"בראשית רבה כ"ד, ז'
מי שמודד את היחס לזולת לפי היחס לעצמו, יוריד את הזולת יחד איתו ביום רע. בן עזאי מציע מידה שאינה תלויה במצב הרוח: האדם שממול נברא בדמות אלוהים, יהיה הרגש כלפיו אשר יהיה.
יד אחת חותכת את השנייה
התלמוד הירושלמי מסביר את "לא תקום" במשל קצר:
"הוה מקטע קופד ומחת סכינא לידוי. תחזור ותמחי לידיה"ירושלמי נדרים ט', ד'
אדם חותך בשר, והסכין פוגעת בידו השנייה. האם היד הפצועה תחזור ותכה את היד שחתכה? הנצי"ב מוולוז'ין פירש: מי שנוקם בחברו נוקם באיבר של עצמו, "שכל ישראל נפש אחת".
קיתון אחד של מים
ועד היכן? התלמוד מביא מקרה קצה:
"שנים שהיו מהלכין בדרך וביד אחד מהן קיתון של מים, אם שותין שניהם מתים, ואם שותה אחד מהן מגיע לישוב. דרש בן פטורא: מוטב שישתו שניהם וימותו, ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו. עד שבא רבי עקיבא ולימד: וחי אחיך עמך, חייך קודמים לחיי חבירך"בבא מציעא ס"ב ע"א
אותו רבי עקיבא שקרא לפסוק כלל גדול קבע לו גבול: אהבת הזולת אינה מחייבת למות בשבילו.
בתלמוד הבבלי הפסוק מצוטט תשע פעמים בהקשר שקשה לנחש: עונש מוות. "אמר קרא ואהבת לרעך כמוך, ברור לו מיתה יפה". גם לנידון למוות בוחרים את המיתה הקלה והמהירה ביותר. חובת האהבה אינה פוקעת גם כלפי מי שבית הדין חייב. ובמסכת קידושין רב לומד מהפסוק דין אחר לגמרי: אסור לאדם לקדש אישה לפני שראה אותה, שמא לא תמצא חן בעיניו אחר כך.
שני מבחנים מחז"ל. של הלל: לפני מעשה או משפט, לשאול אם היינו רוצים שיעשו או יאמרו אותו לנו. של בן עזאי, לימים שבהם אנחנו כועסים על עצמנו: לבדוק אם הכעס הזה נשפך על מי שלידנו. ביום כזה כדאי להחליף מידה, מ"כמוך" ל"בדמות אלהים".
קבלה: איבר אחד מגוף אחד
בסידורים רבים נדפס משפט שאומרים עוד לפני התפילה: קבלת המצווה לאהוב. הוא בא מחבורת האר"י בצפת, ושם האהבה היא תנאי: תפילה של יחיד שאינו כלול באחרים אינה עולה.
מי כאן: האר"י · רבי חיים ויטאל · הרמ"ק · ראשית חכמה · בעל הסולם
רבי חיים ויטאל מוסר בשם רבו, האר"י:
"קודם שהאדם יסדר תפילתו בבית הכנסת מפרשת העקידה ואילך צריך שיקבל עליו מצות ואהבת לרעך כמוך ויכוין לאהוב כל אחד מבני ישראל כנפשו"שער הכוונות, דרושי ברכות השחר
ועל החבורה שלו הוסיף: "צריך כל אחד ואחד לכלול עצמו כאלו הוא אבר אחד מן החברים שלו", ואם אחד מהם בצרה, "צריכים כולם לשתף עצמם בצערו". מכאן הגיע אל הסידור המשפט "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך".
הרמ"ק: "שהרי הוא הוא ממש"
למה איבר? רבי משה קורדובירו, הרמ"ק, מסביר ב"תומר דבורה" שהנשמות אינן יחידות נפרדות:
"כל ישראל הם שאר בשר אלו עם אלו מפני שהנשמות כלולות יחד יש בזה חלק זה ובזה חלק זה"תומר דבורה, פרק א'
לכן אדם צריך לרצות בכבוד חברו כמו בכבודו, "שהרי הוא הוא ממש". תלמידו, בעל "ראשית חכמה", מדמה את הנשמות לתאומים, "ששניהם היו כאחד בכרס אחד": הגופים נפרדים, והשורש אחד. אותו ספר מביא גם קריאה אחרת במילה "רעך": הרע הוא הקדוש ברוך הוא, והפסוק מבקש לאהוב אותו כמו שהיינו רוצים שחבר יאהב אותנו.
בעל הסולם: כיסא אחד
במאה ה-20 חזר רבי יהודה אשלג, בעל הסולם, אל המילה "כמוך" וסירב לרכך אותה. הרמב"ן קרא לה הפלגה. בעל הסולם כותב ש"לא יתכן כלל לחשוב שהתורה מדברת על דרך הגזמה":
"אשר מילת כמוך אומרת לנו, שתאהב את חברך באותו השיעור שאתה אוהב את עצמך, לא פחות בשום פנים שבעולם"מאמר מתן תורה, אות ג'
והוא נותן דוגמה: מי שיש לו כיסא אחד, ולחברו אין, חייב לתת לחבר את הכיסא ולשבת על הארץ.
איך אפשר לחיות כך? התשובה שלו היא שיחיד אינו יכול. המצווה ניתנת לקיום רק בעם שלם שקיבל אותה יחד. כשכל אחד דואג לכולם, איש אינו צריך לדאוג לעצמו, כי "אוהבים נאמנים עומדים על המשמר" ושומרים שלא יחסר לו דבר. לכן, לדבריו, התורה לא ניתנה לאבות, שהיו יחידים, וניתנה רק לשש מאות אלף שעמדו מול ההר. בריאיון בערוץ היוטיוב שלי מסביר הרב גוטליב, ממפרשי בעל הסולם, למה רבי עקיבא אמר "כלל גדול" דווקא על אהבת הרע: בין אדם לבורא קל ליפול לדמיונות, ובין אדם לאדם רואים איך מתפקדים (בדקה 18).
ההנהגה של האר"י, בגרסה לכל יום. לפני פגישה, ארוחה משפחתית או שיחה קשה, עוצרים לחצי דקה ועוברים בראש על מי שיהיה שם. על כל אחד שואלים שאלה אחת: מה מעיק עליו עכשיו. מי שנכנס כך לחדר נכנס אליו כאיבר מהגוף שיושב בו.
חסידות: "כמוך", עם כל מה שאנחנו יודעים על עצמנו
אנחנו יודעים על עצמנו את הדברים הגרועים ביותר, וממשיכים לאהוב את עצמנו. לפי החסידות, את היחס הזה "כמוך" מבקש להעביר אל האדם שממול.
מי כאן: הבעל שם טוב · מאור עינים · מי השילוח · תניא · שפת אמת · האדמו"ר מפיאסצנה · הרב קוק
רבי מנחם נחום מצ'רנוביל מוסר בספרו "מאור עינים" מה שאמר הבעל שם טוב על מי שרואה רע בחברו:
"הענין הוא כמו שמסתכל במראה, אם פניו מטונפין רואה גם כן במראה כך, ואם פניו נקיים אינו רואה במראה שום דופי"מאור עינים, פרשת חוקת
ומכאן הוא מפרש את המילה האחרונה בציווי:
"כמוך כמו שאם יודע האדם בעצמו שום רע בקרבו משום הא אינו שונא את עצמו אף ששונא הרע שבקרבו, כך גם כן על חבירו"שם
רבי מרדכי יוסף מאיז'ביצה, בעל "מי השילוח", אומר זאת במילים שלו. אדם אוהב את עצמו "אף על פי שמכיר עצמו ויודע חסרונו", והאהבה מכסה על הכול. מכאן המסקנה: "וכן צריך לאהוב גם את חבירו אף על פי שמכיר אותו לבעל חסרון".
תניא, פרק ל"ב: שתי אמיתות בבת אחת
רבי שניאור זלמן מלאדי מקדיש לפסוק פרק שלם בספר התניא. הנימוק שלו: כל הנפשות באות ממקור אחד, "רק שהגופים מחולקים". מי שהגוף הוא העיקר אצלו יכול לאהוב רק אהבה "התלויה בדבר". ומה עם אדם שעושה רע? התשובה שלו היא שלא צריך לבחור:
"ושתיהן הן אמת: שנאה מצד הרע שבהם, ואהבה מצד בחינת הטוב הגנוז שבהם"תניא, ליקוטי אמרים, פרק ל"ב
והוא מוסיף כלי שלישי, רחמים על הטוב שכלוא באדם כזה: "והרחמנות מבטלת השנאה ומעוררת האהבה".
קשה מאוד, ולכן בשלבים
החסידות אינה מעמידה פנים שזה קל. ה"שפת אמת" כותב שדווקא מפני שהפסוק הוא כלל גדול, "קשה מאוד לקיימה", ושמגיעים אליו רק דרך המצוות שלפניו באותו פרק: לא ללכת רכיל, לא לשנוא בלב, להוכיח בגלוי. האהבה היא המדרגה הרביעית. והאדמו"ר מפיאסצנה, רבי קלונימוס קלמיש שפירא, כותב שלב האדם נוטה מטבעו לאהוב את עצמו ולהתרחק מזולתו:
"ולנטוע בקרבו אהבת חברים צריכים עבודה ופעולה עד שהוצרכה התורה להזהיר עליה ואהבת לרעך כמוך"דרך המלך, פרשת בשלח
הרב קוק הלך כאן אחרי בן עזאי. אהבה "לכל האדם ולכל היצורים", הוא כותב, באה מהכלל של תולדות אדם, "הגדול גם מכלל של ואהבת לרעך כמוך". ובמקום אחר כתב:
"ואם נחרבנו, ונחרב העולם עמנו, על ידי שנאת חנם, נשוב להבנות, והעולם עמנו יבנה, על ידי אהבת חנם"הרב קוק, שמונה קבצים, קובץ ח'
המבחן של המראה. בפעם הבאה שתכונה של מישהו מוציאה אותנו מדעתנו, עוצרים ושואלים שתי שאלות. איפה היא נמצאת אצלי, אולי בצורה אחרת. ואיך אני מדבר אל עצמי כשאני נתפס בה. את אותו טון, מציע "מאור עינים", אפשר לנסות על האדם שממול.
פסיכולוגיה: פרויד שאל למה, ופרום ענה מתוך הפסוק
פרויד כתב על הציווי שהוא בלתי אפשרי לקיום. במאה ה-13 כתב הרמב"ן כמעט אותו דבר. ההבדל הוא במה שכל אחד מהם עשה אחר כך.
מי כאן: זיגמונד פרויד · אריך פרום · הרב דסלר · חוקרי החמלה והנתינה
ב"תרבות בלא נחת" (1930) פרויד מציע לפגוש את הציווי כאילו בפעם הראשונה, ושואל:
"Why should we do this? What good is it to us? Above all, how can we do such a thing?"תרגום חופשי: למה שנעשה זאת? מה יוצא לנו מזה? ובעיקר, איך אפשר לעשות דבר כזה?Sigmund Freud, Civilization and Its Discontents, 1930
האהבה, הוא כותב, היא דבר יקר, והיא מגיעה למי שקרוב אלינו. לתת אותה לזר זה עוול כלפיהם. אילו הציווי היה "Love thy neighbour as thy neighbour loves thee", אהב את רעך כמו שרעך אוהב אותך, לא הייתה לו התנגדות. המסקנה שלו: הציווי קיים דווקא מפני שהוא נוגד את הטבע. התרבות צריכה אותו כדי לרסן תוקפנות.
אריך פרום, פסיכואנליטיקאי בעצמו, ענה לו מתוך המילה "כמוך". אצל פרויד, הוא כותב ב"אמנות האהבה" (1956), אהבה עצמית ואהבת הזולת באות זו על חשבון זו: ככל שיש יותר מהאחת, יש פחות מהשנייה. הפסוק מניח את ההפך:
"If it is a virtue to love my neighbor as a human being, it must be a virtue, and not a vice, to love myself, since I am a human being too."תרגום חופשי: אם זו מעלה לאהוב את רעי כאדם, זו חייבת להיות מעלה, ולא פגם, לאהוב את עצמי, שהרי גם אני אדם.Erich Fromm, The Art of Loving, 1956
מכאן ההבחנה שלו: אנוכיות נובעת ממחסור באהבה עצמית. מי שמסוגל לאהוב אחרים, תמצאו אצלו גם יחס אוהב לעצמו. בספרו על התנ"ך פרום בודק גם את המילה "רעך", ומודה שקשה להכריע אם הכוונה לבן העם או לכל אדם. את ההכרעה הוא מוצא בפסוק ל"ד: על הזר, חסר הכוח, התורה מצווה במפורש.
האם מי שטוב לעצמו טוב יותר לזולתו? הקשר קיים, והוא קטן. מטא-אנליזה מ-2026 של 193 מחקרים מצאה מתאם של 0.19 בין חמלה עצמית לחמלה כלפי אחרים, ומחקר על 328 מבוגרים לא מצא קשר מובהק כלל. פרום צדק שהשתיים אינן באות זו על חשבון זו. ההנחה שהאחת מבטיחה את השנייה אינה נתמכת.
הרב דסלר: נותנים, ואז אוהבים
איך בכל זאת נוצרת אהבה למי שאינו קרוב? הרב אליהו דסלר, מאנשי תנועת המוסר, שאל ב"קונטרס החסד" מה בא קודם, האהבה או הנתינה, וענה: "האהבה הזאת, היא אשר תבא מן הנתינה בלי ספק". אדם אוהב את מה שהשקיע בו, כי הוא מוצא בו חלק מעצמו. גם דסלר רואה, כמו פרויד, שאנשים נותנים לקרוביהם ורואים בכל השאר "נכרים וזרים". המסקנה שלו הפוכה: הזר נשאר זר "רק מאשר טרם נתן לו".
המחקר תומך בחצי מהטענה. שחזור רשום מראש מ-2020, שלושה ניסויים עם יותר מ-7,800 משתתפים, מצא שהוצאת כסף על אחרים מעלה את האושר של הנותן, במידה קטנה, ובאחד הניסויים לא נמצא אפקט. מטא-אנליזה של 27 מחקרים מצאה תמונה דומה במעשי חסד בכלל. האם הנתינה מולידה גם אהבה כלפי המקבל? זה לא נבדק שם.
הניסוי של דסלר, לשבוע אחד. בוחרים אדם שאנחנו אדישים אליו, או שמרגיז אותנו מעט: שכן, עמית, קרוב רחוק. שלוש פעמים בשבוע עושים בשבילו דבר קטן שעולה לנו בזמן או במאמץ, בלי לומר לו ובלי לחכות לתודה. בסוף השבוע בודקים אם היחס אליו זז.
תורות התודעה: רעך הוא אתה
ג'וזף מרפי חזר אל הפסוק בספר אחרי ספר, ותמיד באותה קריאה: "רעך" הוא העצמי האמיתי של האדם. מי שבז לעצמו, אין לו במה לאהוב אחרים.
מי כאן: ג'וזף מרפי · נוויל גודארד · פלורנס סקובל שין
מרפי מצטט את הפסוק שוב ושוב, ובכמה מספריו עם מראה המקום מספר ויקרא. בספרו The Cosmic Power Within You (1968) הוא מספר על איש מכירות ביישן שהתלונן שאיש אינו מעריך אותו. מרפי מזכיר לו את הפסוק, ומוסיף:
"The real meaning of this text is that your neighbor is yourself, because the real Self of you is God."תרגום חופשי: המשמעות האמיתית של הכתוב היא שרעך הוא אתה עצמך, כי העצמי האמיתי שלך הוא אלוהים.Joseph Murphy, The Cosmic Power Within You, 1968
מרפי קרא את "כמוך" כזהות: הנוכחות האלוהית שבאדם קרובה אליו מכול, והיא ה"רע". מיד אחר כך הוא נותן גם את מה שהוא מכנה המשמעות היומיומית, לאהוב את הזולת כמו שאנחנו אוהבים את עצמנו, ומסביר למה היא תלויה ביחס של אדם לעצמו:
"If a man demotes, despises, and deprecates himself, he can't lift up or give esteem, goodwill, and respect to others"תרגום חופשי: אדם שמנמיך את עצמו, בז לעצמו ומזלזל בעצמו אינו יכול לרומם אחרים או לתת להם הערכה, רצון טוב וכבוד.שם
בספר אחר הוא מסייג: אהבה עצמית כזאת אינה ניפוח של האגו ואינה נרקיסיזם. הכוונה ליחס של כבוד כלפי מה שיש באדם מעבר לאישיותו.
נוויל גודארד הלך צעד רחוק יותר. ברשימות מהרצאותיו נאמר: "You are told to love your neighbors as yourself, for there is no other." אין "אחר", ולכן אי אפשר לשנות אנשים. אפשר רק לשנות את עצמנו. פלורנס סקובל שין נשארה מעשית: "Loving your neighbor means not to limit your neighbor in word, thought or deed", לאהוב את הזולת פירושו לא להגביל אותו במילה, במחשבה או במעשה.
איפה מרפי והמסורת נפרדים
אצל מרפי ונוויל הפסוק פונה פנימה. ה"רע" הוא העצמי, והזולת מרוויח בעקיפין ממי ששלם עם עצמו. אצל הרמב"ם ובעל הסולם עומד בצד השני אדם ממשי, עם ממון, עם כבוד ועם כיסא שחסר לו, והפסוק נמדד במה שנעשה בשבילו. הקריאה של מרפי אינה זרה למקורות היהודיים: "ראשית חכמה" קרא "רעך" כקדוש ברוך הוא, והרמ"ק כתב על החבר "שהרי הוא הוא ממש". ההבדל הוא בכיוון. המקובלים הגיעו מהאחדות אל חובה כלפי האדם האחר, ומרפי מגיע ממנה אל היחס של אדם לעצמו.
המשפט של מרפי מתאים לרגע של ביקורת עצמית חריפה. לפני שמנסים לאהוב יותר את האנשים שסביבנו, כדאי לבדוק איך דיברנו היום אל עצמנו.
קרוב, ידיד, שכן: התרגומים, והפסוק בסידור ובשיר
השבעים · הוולגטה · המלך ג'יימס · JPS · אונקלוס · בובר ורוזנצווייג
כל מתרגם נאלץ להחליט מי הוא "רעך". תרגום השבעים בחר πλησίον, הקרוב, מי שנמצא לידך. הוולגטה הלטינית כתבה amicum, ידיד, ומשם הגיע friend אל התרגומים האנגליים המוקדמים. המלך ג'יימס קבע neighbour, שכן, וכך מכיר את הפסוק העולם דובר האנגלית. התרגום היהודי מ-1985 עבר ל-fellow, עמית, ומהדורת 2006 הוסיפה בסוגריים [Israelite].
אפשר לגלול הצידה
גם "כמוך" תורגם בשתי דרכים. רוב התרגומים קוראים "כמו את עצמך". מרטין בובר ופרנץ רוזנצווייג תרגמו ב-1930 dir gleich, השווה לך, ואוורט פוקס הלך בדרכם באנגלית: "[as one] like yourself". זו הקריאה של ריגיו מעדשת הפשט. החוקר ג'ון קולינס, שמביא את הנוסח הגרמני, דוחה אותה בגלל פסוק ל"ד: גם על הגר נאמר "כמוך", והגר אינו בן העם.
הפסוק בשבעה תרגומים, מהשבעים ועד JPS
| תרגום | הנוסח | מי הוא "רעך" |
|---|---|---|
| השבעים (יוונית) | καὶ ἀγαπήσεις τὸν πλησίον σου ὡς σεαυτόν | הקרוב אליך |
| אונקלוס (ארמית) | ותרחם לחברך כותך | חברך |
| המיוחס ליונתן (ארמית) | ותרחמי לחברך דמן אנת סני לך לא תעביד ליה | חברך, ובמקום "כמוך" בא הניסוח של הלל |
| הוולגטה (לטינית) | Diliges amicum tuum sicut teipsum | ידידך |
| המלך ג'יימס | thou shalt love thy neighbour as thyself | שכנך |
| JPS 1917 | thou shalt love thy neighbour as thyself | כמו המלך ג'יימס |
| JPS 1985 | Love your fellow as yourself | עמיתך, בן עמך |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה
התעתיק המקובל באנגלית: Ve'ahavta lere'acha kamocha.
איפה הפסוק חי היום
קודם כול בסידור, במשפט שלפני התפילה. ואחר כך בגן הילדים. השיר העממי "אמר רבי עקיבא", שמילותיו הן הפסוק ודברי רבי עקיבא עליו, הוא משירי ל"ג בעומר. הקשר לרבי עקיבא עובר דרך סיפור תלמודי קשה: שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לו, "וכולן מתו בפרק אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה לזה". מי שקרא לפסוק כלל גדול ראה את תלמידיו נכשלים בו.
בין השירים החדשים בולט "הריני" של בני פרידמן, קרוב לשני מיליון צפיות, שלפי תיאורו הפסוק נמצא במילותיו.
מה שעדיין פתוח
שלוש שאלות נשארות בלי הכרעה. הראשונה: מי הוא "רעך" בפסוק עצמו. חוקרים כמו ג'ון קולינס ומארק ברטלר קוראים בהקשר המקורי בן העם, וריצ'רד אליוט פרידמן טוען שהמילה משמשת במקרא גם לנוכרים. השנייה דקדוקית: האם "כמוך" מתאר את האהבה או את הרע. קולינס וברטלר, שמסכימים בשאלה הראשונה, חלוקים בשנייה. והשלישית היא השאלה של המלבי"ם: "אין לצוות על אהבה או שנאה שאין אדם מושל עליהם". אם מעשי נתינה משנים גם את הרגש כלפי אדם מסוים, כפי שטען הרב דסלר, עדיין לא נבדק היטב.
חמש מילים, ואות אחת
ישעיהו ליבוביץ התעקש שהפסוק "בן חמש מילים": ואהבת לרעך כמוך אני ה'. הפסוק נפתח באדם שרוצה לנקום, ומציע לו מידה אחרת. מאז קרא כל דור את "כמוך" לפי מה שהאמין שאדם מסוגל לו. הרמב"ן ראה בה הפלגה, והסתפק באהבה בלי קנאה. הרמח"ל ובעל הסולם קראו אותה כפשוטה. החסידות מצאה בה את הסלחנות שאדם שומר לעצמו. פרום מצא בה היתר לאהוב את עצמנו, ומרפי קרא בה שהרע הוא העצמי.
על דבר אחד כמעט כולם מסכימים, והוא נמצא באות אחת. כתוב "לרעך", והלמ"ד מפנה אל מה שמגיע לאדם האחר: מילה טובה, הלוואה קטנה, ביקור, כיסא. מי שמחכה לרגש עלול לחכות זמן רב. מי שמתחיל במעשה, כותב הרב דסלר, מגלה שהרגש בא אחריו. ובן עזאי משאיר מידה ליום שבו גם זה לא עובד: האדם שממול נברא "בדמות אלהים".
שאלות ותשובות
מה פירוש "ואהבת לרעך כמוך"?
⌄
לרצות בטובת הזולת ולפעול למענה, כמו שאדם רוצה ופועל לטובת עצמו. אבן עזרא מפרש "שיאהב הטוב לחברו כמו לנפשו", והרמב"ם פוסק שיש לספר בשבחו של החבר ולחוס על ממונו. לפי הרמב"ן "כמוך" היא לשון הפלגה, ועיקר הציווי הוא לאחל לחבר כל טוב בלי קנאה. הלל ניסח זאת בשלילה: מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך.
איפה כתוב "ואהבת לרעך כמוך", ומה הפסוק המלא?
⌄
בספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ח, בפרשת קדושים. הפסוק המלא, מנוקד: לֹא־תִקֹּם וְלֹא־תִטֹּר אֶת־בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'. שלוש המילים המפורסמות הן סופו של פסוק שנפתח באיסור לנקום ולנטור.
מי אמר "ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה"?
⌄
רבי עקיבא. הפסוק עצמו הוא מהתורה, ודברי רבי עקיבא עליו מובאים בספרא על פרשת קדושים, בתלמוד הירושלמי ובבראשית רבה. רש"י מצטט אותם בפירושו לפסוק. באותו מקור חולק עליו בן עזאי, מביא פסוק אחר מספר בראשית, ואומר: "זה כלל גדול מזה".
מה הקשר בין הפסוק להלל הזקן ולתורה על רגל אחת?
⌄
במסכת שבת מסופר על נוכרי שביקש ללמוד את כל התורה כשהוא עומד על רגל אחת. הלל ענה לו בארמית: "דעלך סני לחברך לא תעביד", מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הלל אינו מצטט שם את הפסוק, אבל מפרשים כמו החזקוני ובעל ספר החינוך רואים בדבריו את פירושו, והתרגום המיוחס ליונתן שילב אותם בתרגום הפסוק עצמו.
מה פירוש "אני ה'" בסוף הפסוק?
⌄
אבן עזרא מפרש: "כי אני אלוה אחד בראתי אתכם". שני הצדדים נבראו בידי אותו בורא. במדרש לקח טוב נאמר: "כל דבר המסור ללב נאמר בו אני ה'", כלומר רק מי שבוחן לבבות יודע אם האהבה אמיתית. ישעיהו ליבוביץ הדגיש שהפסוק הוא "בן חמש מילים", ושמי שמשמיט את שתי האחרונות משמיט את הנימוק.
האם "רעך" הוא כל אדם?
⌄
המפרשים חלוקים. הרשב"ם ואבות דרבי נתן מגבילים את הציווי למי שמעשיו טובים, ורבים קראו "רעך" כבן העם, בעקבות "בני עמך" שבתחילת הפסוק. מנגד, ריגיו והרב בן אמוזג כוללים בו "כל מין האדם", והרב קוק כתב על אהבה "לכל האדם ולכל היצורים". פסוק ל"ד באותו פרק מצווה במפורש על אהבת הגר: "ואהבת לו כמוך".
למה אומרים "ואהבת לרעך כמוך" לפני התפילה?
⌄
המנהג בא מהאר"י. לפי תלמידו רבי חיים ויטאל, לפני תפילת שחרית אדם מקבל עליו את המצווה ומכוון לאהוב כל אחד מישראל כנפשו, כדי שתפילתו תעלה כלולה בתפילות של כולם. בסידורים רבים הנוסח הוא: "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך". רבי נחמן מברסלב נימק: "על ידי מחלקת אי אפשר לדבר".
איך אומרים "ואהבת לרעך כמוך" באנגלית?
⌄
בתרגום המלך ג'יימס: Thou shalt love thy neighbour as thyself. בתרגום JPS מ-1985: Love your fellow as yourself. התעתיק: Ve'ahavta lere'acha kamocha.
יש שיר על "ואהבת לרעך כמוך"?
⌄
המוכר ביותר הוא שיר הילדים העממי "אמר רבי עקיבא", משירי ל"ג בעומר, ומילותיו: "אמר רבי עקיבא, ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה". בין השירים החדשים בולט "הריני" של בני פרידמן, שלפי תיאורו הפסוק נמצא במילותיו.
איך הדף הזה נבנה. הפסוק, התרגומים וכל הפירושים המסורתיים, התלמודיים, הקבליים והחסידיים הובאו ישירות מהמקורות דרך ספריא, וכל ציטוט מקושר למקומו כדי שאפשר יהיה לבדוק אותו. ההוגים באנגלית צוטטו מתוך הספרים עצמם, והתרגומים לעברית חופשיים ומסומנים כך. דברי הרב דסלר הועתקו מסריקה של הספר. מי שלא כתב על הפסוק לא הוצג כמי שפירש אותו: בכתבי יונג, אדינגר, ויליאם ג'יימס, תומס טרוורד וארנסט הולמס שנבדקו הפסוק אינו נדון, ג'ורדן פיטרסון מזכיר אותו רק בדרך אגב, ואצל ויקטור פרנקל לא נמצא מקור. המחקרים שבעדשת הפסיכולוגיה בודקים חמלה עצמית ונתינה, ולא את הפסוק עצמו. החיבור אליו הוא של הדף.
עודכן לאחרונה: 13 באוקטובר 2026
מקורות הדף
הרשימה לפי העדשות. בכל שורה המקור וקישור למקומו. זו אינה רשימה מלאה של כל מי שכתב על הפסוק, אלא של מי שמצוטט כאן.
רשימת המקורות המלאה, לפי עדשה
- פשט ומפרשים: רש"י · רמב"ן · אבן עזרא · חזקוני · ספורנו · רשב"ם · שד"ל · ריגיו · אם למקרא · הכתב והקבלה · מלבי"ם · הנצי"ב · הרב הופמן · הרמב"ם, הלכות דעות ו' · מסילת ישרים י"א · ליבוביץ, שיחות על פרשת השבוע
- חז"ל: שבת ל"א ע"א · ספרא קדושים · בראשית רבה כ"ד · ירושלמי נדרים ט' · בבא מציעא ס"ב ע"א · סנהדרין מ"ה ע"א · רש"י על סנהדרין פ"ד ע"ב · קידושין מ"א ע"א · יבמות ס"ב ע"ב · אבות דרבי נתן ט"ז · התרגום המיוחס ליונתן · מדרש לקח טוב
- קבלה: שער הכוונות · תומר דבורה, פרק א' · ראשית חכמה, שער הענוה · ראשית חכמה, שער האהבה · בעל הסולם, מאמר מתן תורה · מאמר הערבות
- חסידות: מאור עינים · מי השילוח · תניא, פרק ל"ב · שפת אמת · דרך המלך · ליקוטי מוהר"ן רל"ט · הרב קוק, שמונה קבצים ו' · שמונה קבצים ח'
- פסיכולוגיה: Sigmund Freud, Civilization and Its Discontents (1930) · Erich Fromm, The Art of Loving (1956) · Erich Fromm, You Shall Be as Gods (1966) · הרב אליהו דסלר, מכתב מאליהו, קונטרס החסד, פרקים ד' עד ו' · Chio ואחרים 2026 · López ואחרים 2018 · Aknin ואחרים 2020 · Curry ואחרים 2018
- תורות התודעה: Joseph Murphy, The Cosmic Power Within You (1968) · Joseph Murphy, These Truths Can Change Your Life (1982) · Neville Goddard, The Creative Use of Imagination · Florence Scovel Shinn, Your Word Is Your Wand (1928)
- תרגומים ותרבות: הפסוק ותרגומי JPS בספריא · אונקלוס · תרגום השבעים (מהדורת ברנטון) · הוולגטה (מהדורת קלמנטינה) · John J. Collins, TheTorah.com · Marc Brettler, Bible Odyssey · Richard Elliott Friedman, BAR · סידור ספרד
פסוקים קרובים
הדף הזה הוא חלק מסדרה: דף לכל פסוק, מהמפרשים ועד הפסיכולוגיה. הרשימה המלאה, מאה פסוקים לפי נושאים, נמצאת בדף פסוקים יפים מהתנ"ך, ובו גם פסוקי האהבה.
שחר כהן הוא מייסד מכללת הארטמיינד ללימודי NLP ומנחה סדנאות וריטריטים. הפודקאסט שלו נמנה עם חמשת המואזנים ביותר בישראל מכלל הקטגוריות כבר שנים והמוביל בתחומי הפסיכולוגיה והבריאות. ערוץ היוטיוב שלו מונה מעל 100 אלף מנויים ועשרות מיליוני צפיות מצטברות, והמדיטציות תורמות באופן קבוע למאות אלפי ישראלים. לערוץ היוטיוב של שחר.
