המאמר מבוסס על כ-90 מחקרים, השוואה של 39 תוספי מלטונין, 7 גישות (מהרפואה המקובלת ועד המסורות), ומה שנאמר ב-27 סרטוני יוטיוב וב-31 מאמרים מהרשת, בעברית ובאנגלית, נבדק מול המחקר. אין בו קישורי שותפים.
מלטונין הוא ההורמון שמודיע לגוף שהחשיך. כתוסף הוא עוזר בעיקר כשהשעון הפנימי זז (טיסות, משמרות, הירדמות מאוחרת קבועה), והרבה פחות כשסתם לא נרדמים.
מי שרוצה לנסות: 0.5 מ"ג, שעה עד שלוש שעות לפני השינה, בבית מעומעם. מנה גבוהה מוסיפה מעט, ומעל כ-4 מ"ג כלום.
בישראל הוא תרופת מרשם. לילדים, בהריון ובהנקה: רק עם רופא.
סיכום ההמלצות לפי המצב שלכם
הקלידו שאלה במילים שלכם, או לחצו על אחת השאלות שהכי מעסיקות אנשים.

מה זה מלטונין, ומה הוא עושה בגוף
מלטונין הוא הורמון שהמוח מפריש כשמחשיך. הוא לא מרדים את הגוף, אלא מודיע לו מה השעה: "עכשיו לילה". לכן מי שלוקח אותו כתוסף לא מרגיש מכה של עייפות כמו מכדור שינה, אלא נטייה עדינה להירדם, שקל לפספס בחדר מואר מול מסך.
מה זה עושה: מקצר מעט את הזמן עד שנרדמים, ובעיקר מזיז את השעון הפנימי, כך שהגוף "מתכונן ללילה" מוקדם יותר.
מה מרגישים: חלק מהאנשים מרגישים ישנוניות קלה, וחלק לא מרגישים כלום. גם כשלא מרגישים, השעון יכול לזוז.
מה זה לא עושה: לא מכבה מחשבות, לא מרגיע חרדה יומיומית, ולא מבטיח שינה רצופה עד הבוקר.
למה זה אות של זמן ולא כדור שינה
ההפרשה הטבעית של מלטונין מתחילה בערב, כמה שעות לפני השינה, ונמשכת כל הלילה. אור הוא מה שמכבה אותה. במעבדה, אור חדר רגיל בשעות שלפני השינה דחה את תחילת ההפרשה אצל כמעט כל הצעירים שנבדקו, וקיצר את משך ההפרשה בכשעה וחצי (מחקר מעבדה).
מכאן ההבדל הגדול בין שתי קבוצות של אנשים. מי שהשעון שלו תקין, ופשוט שוכב ער כי הראש לא נעצר, מקבל מהכדור מעט. מי שהשעון שלו זז, מקבל הרבה. סקירה של ניסויים קצרים מצאה שבנדודי שינה מלטונין מקצר את ההירדמות בכ-7 דקות בממוצע, ואילו אצל מי ששעון השינה שלו מאוחר, בכ-39 דקות. אותו כדור, פי חמישה אפקט, רק כי הבעיה אחרת.
לכן גם השם "כדור שינה טבעי" מטעה. אפילו 0.1 מ"ג, כמות זעירה, הספיקו כדי לקצר את ההירדמות בתנומה באמצע היום (ניסוי בגברים בריאים). מה שהתוסף עושה הוא לשלוח את האות מוקדם יותר, או חזק יותר. אם האות מגיע בזמן שהגוף ממילא מוכן לישון, אין לו הרבה מה להוסיף.

האם אני צריך את זה
הסימן הכי ברור הוא דפוס של הירדמות מאוחרת קבועה: נרדמים כל לילה ב-1 או ב-2, גם כשרוצים אחרת, אבל ישנים טוב כשמותר לקום מאוחר. זה שעון שזז, וכאן מלטונין עובד הכי טוב. גם טיסה מזרחה, משמרות לילה וחזרה מחופשה ארוכה עם שעות הפוכות הם מצבים של שעון.
הסימן ההפוך: שוכבים במיטה בשעה רגילה, עייפים, והראש רץ. כאן מלטונין יעזור מעט, ושווה להתחיל ממה שמרגיע את מערכת העצבים, כמו L-תיאנין או פסיפלורה (במאמר על תוספים לשינה יש השוואה מלאה).
ויש את הגיל. אצל מבוגרים בריאים רמת המלטונין הטבעית נמוכה בערך פי 3 מאשר אצל צעירים, אבל אותה מנה קטנה של תוסף מעלה אצלם את הרמה בדם יותר, וההבדל בין אדם לאדם גדול (מחקר מ-1998). גם התרופה המאושרת באירופה ובישראל מיועדת לגיל 55 ומעלה.
מה שלא עוזר להחליט: בדיקת מלטונין. בניסוי הגדול על מלטונין בשחרור מושהה, כמות המלטונין הטבעית בשתן לא ניבאה מי ייעזר מהתוסף ומי לא (ניסוי של חצי שנה בכ-800 מבוגרים). אין "חוסר במלטונין" שמאבחנים בבדיקה רגילה, והדרך היחידה לדעת היא לנסות, לתקופה מוגדרת, ולשים לב.
מלטונין לשינה: מה המחקר מצא, ובמי
התשובה תלויה כמעט לגמרי בשאלה מה גורם לבעיה. כשהשעון הפנימי זז, מלטונין הוא אחד הכלים הכי מגובים שיש. כשהשעון תקין, האפקט קטן. כך זה נראה לפי אוכלוסייה:
| מי | מה נבדק | מה נמצא |
|---|---|---|
| מבוגרים עם נדודי שינה | שש מטא-אנליזות (סקירות שמחברות תוצאות של הרבה ניסויים) וניתוח אחד שהשווה בין טיפולים | הירדמות מהירה יותר ב-5 עד 7 דקות. כשבודקים רק מבוגרים, לא תמיד ברור שזה לא מקרה |
| בני 55 ומעלה, שחרור מושהה | 4 ניסויים, כ-1,350 איש, עם מחברים מהחברה היצרנית | 4 מתוך 4 חיוביים, באפקט קטן |
| שעון שינה מאוחר | ניסויים מבוקרים, כולל אחד ב-116 איש | הירדמות מוקדמת יותר בכחצי שעה |
| ג'ט לג | סקירת Cochrane, 10 ניסויים | פחות ג'ט לג בטיסות של 5 אזורי זמן ומעלה |
| עובדי משמרות לילה | סקירת Cochrane, והנחיה מ-2026 | שינת יום ארוכה יותר בכ-24 דקות, בראיות חלשות |
| עיוורים | ניסויים קטנים | השעון הסתנכרן אצל 6 מתוך 7 |
| אלצהיימר | סקירת Cochrane | לא נמצא שיפור ממשי |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
נדודי שינה: כמה זה בפועל
מטא-אנליזה של 19 ניסויים, במבוגרים וילדים עם הפרעות שינה, מצאה שמלטונין קיצר את ההירדמות בכ-7 דקות בממוצע יותר מכדור דמה (פלצבו), והאריך את השינה בכ-8 דקות.
מטא-אנליזה מ-2023, שבדקה בעיקר שחרור מושהה במבוגרים, הגיעה לאותו סדר גודל: 5 עד 6 דקות.
וכשמסתכלים רק על מבוגרים, המספר מתכווץ עוד. מטא-אנליזה של 24 ניסויים בנדודי שינה כרוניים לא מצאה שיפור מובהק במבוגרים, ומצאה שיפור בילדים ובני נוער.
וניתוח רשת גדול ב-Lancet, שהשווה עשרות טיפולים לנדודי שינה במבוגרים, לא מצא למלטונין תועלת משמעותית כוללת.
שבע דקות נשמעות כמו כלום, אבל הן ממוצע. בתוכו יש אנשים שהשעון שלהם קצת מאוחר והתוסף עזר להם הרבה, ואנשים שהבעיה שלהם אחרת ולא קיבלו כלום. והסיכון נמוך, כי תופעות הלוואי מתונות. מי שמתקשה להירדם ורוצה לנסות יכול, בתנאי שזה ניסוי קצר עם נקודת סיום ולא הרגל.
מה ההנחיות אומרות
ההנחיה של האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה (2017) ממליצה, בהמלצה חלשה, לא להשתמש במלטונין לנדודי שינה כרוניים. כדאי לדעת על מה היא נשענת: שלושה ניסויים בלבד, כולם של 2 מ"ג בשחרור מושהה בבני 55 ומעלה.
ההנחיה האירופית לנדודי שינה (2023) מתירה מלטונין בשחרור מושהה מגיל 55, עד שלושה חודשים, ולא ממליצה על מלטונין בשחרור מיידי, זה שנמכר כתוסף.
ובשתיהן הטיפול הראשון לנדודי שינה כרוניים הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT-I), לא כדור.
מעל גיל 55: שחרור מושהה
כאן יש הכי הרבה ניסויים מבוקרים. בניסוי של 3 שבועות ב-170 בני 55 ומעלה עם נדודי שינה, מלטונין בשחרור מושהה שיפר את איכות השינה ואת הערנות בבוקר יותר מפלצבו.
בניסוי ב-354 בני 55 עד 80, רבע מהמקבלים השתפרו בשינה ובערנות, לעומת 15% בפלצבו.
וניסוי במעבדת שינה מצא שבני 55 ומעלה נרדמו מהר יותר בכ-9 דקות.
שני דברים לדעת על הניסויים האלה. בכולם יש מחברים מ-Neurim, החברה שמייצרת את סירקדין, ובניסוי הגדול שבהם היא גם מימנה. וניתוח משני של אותו ניסוי מצא שכשמצרפים גם צעירים, ההבדל מפלצבו כבר לא מובהק במדד הראשי. במילים אחרות: האפקט אמיתי, הוא קטן, והוא שייך בעיקר לגיל המבוגר.

"ינשופי לילה": כאן זה עובד הכי טוב
מי שנרדם כל לילה מאוחר, וקם בקושי, הוא האדם שמלטונין נבנה בשבילו. בניסוי ב-116 אנשים עם שעון שינה מאוחר (תסמונת שלב שינה מאוחר), חצי מיליגרם שעה לפני שעת השינה הרצויה, יחד עם הקפדה על שעת שינה קבועה, הקדימו את ההירדמות בכ-34 דקות יותר מפלצבו.
בניסוי ב-21 בני נוער שהתקשו להירדם, 1 מ"ג אחר הצהריים הקדים את ההירדמות והפחית ישנוניות בבית הספר.
…randomised to 4-wk treatment with 0.5 mg fast-release melatonin or placebo 1 h before desired bedtime… All patients received behavioural sleep-wake scheduling… Relative to baseline and compared to placebo, sleep onset occurred 34 min earlier in the melatonin group.
וחשוב לא פחות: ב"ינשופי לילה" בריאים, שינוי הרגלים לבד, בלי תוסף (אור בבוקר, שעות ארוחות קבועות, קפאין מוקדם), הקדים את השעון בכשעתיים. מלטונין עובד הכי טוב כחלק מהחבילה הזו, לא במקומה.
במבוגרים בריאים, מלטונין אחר הצהריים הוסיף כ-50 דקות להקדמה שהושגה מאור בוקר והשכמה מוקדמת.
מה לא מצאנו: ניסוי במבוגרים שהם פשוט "טיפוס לילי", בלי אבחנה. ההמלצה כאן נשענת על הניסויים בשעון מאוחר מאובחן ובמתנדבים בריאים.
ג'ט לג ועבודה במשמרות
סקירת Cochrane של 10 ניסויים מצאה שמלטונין בשעת השינה ביעד מפחית ג'ט לג בטיסות של 5 אזורי זמן ומעלה, ושמעל 5 מ"ג אין תועלת נוספת. האפקט חזק יותר בטיסות מזרחה, שבהן צריך להקדים את השעון, כמו החזרה מארה"ב או טיסה למזרח הרחוק.
בפרק בערוץ על השעון הביולוגי, פרופ' יובל חלד דיבר בדיוק על המצב הזה: טיסה לפגישה או לטיול, ואיך מכוונים את השעון מהר. על מלטונין הוא אמר שהוא יכול לעזור, שאנשים מגיבים אליו שונה, ושבגלל שזה הורמון, כדאי להתייעץ עם רופא.
בעבודה במשמרות התמונה חלשה יותר. סקירת Cochrane על עובדי משמרות מצאה, בראיות באיכות נמוכה, שמלטונין אחרי משמרת לילה מאריך את שינת היום בכ-24 דקות, אבל לא מקצר את ההירדמות.
והנחיה חדשה של האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה, מאוקטובר 2026, ממליצה בהמלצה מותנית על מלטונין לעובדי משמרות שמתקשים לישון ביום. אותו ארגון שממליץ נגדו בנדודי שינה רגילים.
ומה עם רעש?
אנשים שישנים ליד רעש (שכנים, כביש, בן זוג נוחר) מדווחים לפעמים שמלטונין עוזר להם להירדם גם כך. יש לזה תמיכה אחת, קטנה ומעניינת: בניסוי קטן באנשים בריאים, שישנו ברעש ובאור של טיפול נמרץ מדומה, 1 מ"ג מלטונין שיפר את השינה יותר מפלצבו, ובתחושת איכות השינה ובמספר היקיצות אפילו יותר מאטמי אוזניים ומסכת עיניים.
40 subjects were randomly assigned to four groups… 1 mg of oral melatonin or placebo was administered at 21:00… NLM had longer total sleep time and REM and shorter sleep onset latency… Compared with earplugs and eye masks, melatonin improves sleep quality…
אצל חולי טיפול נמרץ אמיתיים סקירת Cochrane על חולי טיפול נמרץ לא מצאה מספיק ראיות.
ומטא-אנליזה של 32 ניסויים בטיפול נמרץ מ-2025 מצאה שיפור בתחושת השינה, בוודאות נמוכה. ניסוי על רעש לבד, בבית, לא מצאנו. יש סימן שזה עוזר, ובבית זה עוד לא נבדק. ומי שהרעש הוא הבעיה העיקרית, ימצא עוד כלים במאמר על רעש לבן.
כמה מלטונין לקחת, ומתי
בחו"ל נמכרים בעיקר מוצרים של 3, 5 ו-10 מ"ג. בניסויים, מנות קטנות בהרבה עשו את העבודה. בניסוי ב-30 בני 50 ומעלה (מחציתם עם נדודי שינה), 0.3 מ"ג החזירו את יעילות השינה אצל מי שהתקשו לישון, ואילו 3 מ"ג השאירו מלטונין גבוה בדם גם בבוקר.
| מצב | כמה | מתי | לכמה זמן |
|---|---|---|---|
| קושי להירדם מדי פעם | 0.5 מ"ג. שבוע בלי שינוי: 1 מ"ג. עוד שבוע: 3 מ"ג | שעה עד שלוש שעות לפני השינה | עד שבועיים בכל מנה, ואז להחליט |
| נרדמים כל לילה מאוחר מדי | 0.5 מ"ג | שעה לפני שעת השינה הרצויה, ועם שעת קימה קבועה | כל ערב, כמה שבועות |
| ג'ט לג | 0.5 עד 5 מ"ג | בשעת השינה ביעד | הלילות הראשונים ביעד |
| אחרי משמרת לילה | 1 עד 3 מ"ג (בסקירה נבדקו 1 עד 10) | לפני שינת היום | בימי המשמרות |
| מעל 55, במרשם | 2 מ"ג בשחרור מושהה | שעה עד שעתיים לפני השינה, אחרי אוכל | עד 13 שבועות |
| רגישים לתרופות, או בפעם הראשונה | 0.3 מ"ג (כמוסה) או 2 עד 3 טיפות | שעה עד שלוש שעות לפני השינה | שבוע, ואז לעלות אם צריך |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
המקורות לטבלה: ניסויי השעון המאוחר (חצי מיליגרם), סקירת Cochrane על ג'ט לג (עד 5 מ"ג), התווית האירופית של סירקדין (2 מ"ג, עד 13 שבועות), והמטא-אנליזות על נדודי שינה. הפירוט בפסקאות הבאות.
0.3 מ"ג או 4 מ"ג? שתי שאלות שונות
נראה שהמחקר סותר את עצמו. מצד אחד, 0.3 מ"ג עבדו בניסוי שהוזכר, ובניסוי ב-34 מבוגרים בריאים, חצי מיליגרם הזיז את השעון בערך כמו 3 מ"ג.
מצד שני, מטא-אנליזה של 26 ניסויים מ-2024 מצאה שהאפקט על השינה עולה עם המינון עד בערך 4 מ"ג.
הפתרון: אלה שתי שאלות שונות. להזזת השעון, מנה קטנה מספיקה, כי מה שקובע הוא השעה. להירדמות באותו ערב, מנה גדולה יותר מוסיפה מעט, עד תקרה של בערך 4 מ"ג. ומעל זה לא נמצא יתרון: בג'ט לג, מעל 5 מ"ג לא הוסיף כלום (סקירת Cochrane של 10 ניסויים).
ולכן ההמלצה כאן היא להתחיל ב-0.5 מ"ג. אם אחרי שבוע אין הבדל, לעלות ל-1 ואז ל-3. זה גם תואם את מה שכתבנו במאמר על תוספים לשינה: המינון היעיל קטן בהרבה ממה שנמכר.
ליתר ביטחון לקחת יותר?
לא. מנה גדולה משאירה את המלטונין גבוה בדם אל תוך הבוקר, וזה בדיוק מה שמרגישים כ"הנגאובר" של מלטונין: ערפול, ישנוניות, כאב ראש. סקירה של ניסויים במינונים של 10 מ"ג ומעלה לא מצאה תופעות לוואי חמורות, אבל מצאה יותר ישנוניות, כאבי ראש וסחרחורת. מנה גבוהה לא מוסיפה, ומשאירה מחיר בבוקר.

מתי לקחת: כמה שעות לפני, ולא ברגע שנכנסים למיטה
רוב האנשים בולעים מלטונין כשהם נכנסים למיטה. מבחינת השעון, זה כמעט מאוחר מדי. ניסוי ב-27 צעירים בריאים מצא ש-3 מ"ג שניטלו בשעת השינה כמעט לא הזיזו את השעון הביולוגי, וכדי להקדים אותו היה צריך ליטול אותו אחר הצהריים.
וגם להירדמות, מטא-אנליזה של 26 ניסויים מ-2024 מצאה שנטילה כ-3 שעות לפני השינה עבדה טוב יותר מנטילה חצי שעה לפני.
הסיבה: לשעון יש "עקומת תגובה". מלטונין אחר הצהריים ובערב המוקדם מקדים את השעון, מלטונין בבוקר מאחר אותו, ובחצי הראשון של הלילה יש מעין אזור מת שבו כמעט אין הזזה. עקומת התגובה של השעון למלטונין היא בערך תמונת מראה של העקומה לאור, בהפרש של כ-12 שעות.
ואם מתעוררים באמצע הלילה?
לקחת מלטונין רגיל ב-3 לפנות בוקר נראה הגיוני, ולא מצאנו ניסוי שבדק את זה. מה שכן ידוע לא מעודד. מכדור רגיל, השיא בדם מגיע אחרי כשעה, ומחצית מתפרקת תוך כ-45 דקות (סקירה של 22 מחקרים). מנה ב-3 לפנות בוקר פעילה בדיוק בשעות שלפני הקימה. ולפי עקומת התגובה, מלטונין לקראת הבוקר דוחף את השעון דווקא לכיוון ההפוך, מאוחר יותר.
כבר ב-1992 הראו שמלטונין בבוקר מאחר את השעון.
מי שמתעורר בלילה באופן קבוע, ובמיוחד מעל גיל 55, מתאים לו יותר מלטונין בשחרור מושהה לפני השינה: זה בדיוק מה שהגרסה הזו נבנתה בשבילו.

כמה זמן לוקח לו להשפיע, ומה עם תרסיס ומתחת ללשון
רק חלק קטן מהכדור מגיע לדם בכלל: סקירה של 22 מחקרים של פרמקוקינטיקה מצאה שכ-15% מהכדור מגיעים לדם, והשיא בדם מגיע אחרי כשעה.
ובמחקר ב-12 גברים, ממנה של 10 מ"ג הגיעו לדם רק כ-3%.
תרסיס מתחת ללשון מהיר יותר. במחקר ממומן ב-14 גברים הוא הגיע לשיא תוך כ-23 דקות, אבל הוא הושווה לכדור בשחרור מושהה ולא לכדור רגיל. לכן: תרסיס וטיפות מתחת ללשון כנראה מהירים קצת יותר, ולא נבדק אם זה משנה משהו בשינה.
כל ערב או לפי צורך, עם אוכל או בלי, וכמה זמן
כל ערב או לפי צורך? לא מצאנו ניסוי שהשווה בין השניים. בג'ט לג לוקחים רק בלילות הראשונים. בניסויי הזזת השעון לקחו כל ערב באותה שעה, במשך ימים עד שבועות. מנה אחת בבוקר לא איחרה את השעון בניסוי קטן ב-9 גברים, וייתכן שצריך כמה ימים כדי לראות אפקט.
מנה קטנה לאורך זמן? 0.3 מ"ג עבדו בניסוי, ובעיוורים חלק מהמשתתפים המשיכו להיות מסונכרנים גם על חצי מיליגרם (אצל עיוורים). מנה קטנה שעובדת עדיפה על מנה גדולה.
על בטן ריקה או עם אוכל? התווית של סירקדין אומרת אחרי אוכל. במלטונין רגיל אין הנחיה, אבל יש סיבה לא לקחת אותו יחד עם ארוחה כבדה ומאוחרת: במנה אחת סמוך לסוכר, הוא העלה את רמת הסוכר בדם (הפירוט בפרק הבטיחות).
כמה זמן עד שבודקים אם עזר? בנדודי שינה, שבועיים. בשעון מאוחר, שלושה עד ארבעה שבועות של הקפדה. אם לא השתנה כלום, מעלים בהדרגה עד 3 מ"ג, ואם גם זה לא עזר, זה לא התוסף בשבילכם.
שמירה ותוקף
מלטונין נשמר בבקבוק סגור, במקום יבש וקריר, לפי התאריך שעל האריזה. על מה שקורה לכדור אחרי שהתוקף עבר, לא מצאנו מחקר.
האם מלטונין ממכר, והאם הגוף מפסיק לייצר בעצמו?
זו אחת השאלות שחוזרות בחיפושים בעברית, ובצדק: מדובר בהורמון, וההיגיון אומר שאם נותנים לגוף הורמון מבחוץ, הוא עלול להתעצל. התשובה מהמחקר: לא מצאנו עדות לכך שהגוף מפסיק לייצר, לסבילות או לתסמיני גמילה. אבל הבדיקה מוגבלת, וכדאי לדעת איפה.
הייצור העצמי
במחקר קטן בעובדי לילה, שבוע של מלטונין לא הוריד את הכמות שהגוף מייצר בעצמו, ושינה רק את שעת ההפרשה.
ומחקר המשך של עד שנה, אצל מבוגרים שלקחו מלטונין בשחרור מושהה עד שנה, מצא שייצור המלטונין הטבעי לא נפגע. אצל חלק מההורמונים, למשל טסטוסטרון, הגוף כן מוריד ייצור כשהוא מקבל אותם מבחוץ. אצל מלטונין, במה שנבדק, זה לא קרה.
סבילות וגמילה
ניסוי של חצי שנה בכ-800 מבוגרים לא מצא סבילות, וגם לא תסמיני גמילה בהפסקה.
גם ניסוי של 3 שבועות ב-170 בני 55 ומעלה לא מצא תסמיני גמילה.
ובמטא-אנליזה הגדולה על נדודי שינה, החוקרים כתבו שהאפקט לא נראה דועך עם שימוש מתמשך (מטא-אנליזה של 19 ניסויים).
מה שנשאר פתוח: כל ניסויי ההפסקה היו על התרופה בשחרור מושהה, עם חוקרים מהחברה היצרנית, ובגיל המבוגר. לא מצאנו ניסוי שבדק אדם צעיר שלוקח 5 מ"ג רגיל כל לילה במשך שנים, ואז מפסיק. רשות הסיכונים הגרמנית (BfR) כתבה ב-2024 שגם מבוגרים בריאים לא צריכים לקחת מלטונין באופן קבוע לאורך זמן בלי בקרה.

הרגל זה לא התמכרות, אבל זה עדיין הרגל
יש הבדל בין תלות של הגוף לבין תלות של הראש. גם כשהגוף ממשיך לייצר, אדם שלוקח כדור כל ערב יכול להגיע למצב שבו הוא לא מאמין שיירדם בלעדיו. זה הרגל שמוכר מעזרי שינה אחרים, ועל מלטונין לא מצאנו מחקר. מי שרוצה להימנע מזה, עובד עם מלטונין כמו עם כלי: לתקופה מוגדרת, למטרה מוגדרת (טיסה, שבועות של כיוון שעון), או לפי צורך, ולא כטקס קבוע.
ומי שכבר לוקח כל ערב ורוצה להפסיק: לפי מה שנבדק, אין סיבה לחשוש מגמילה. ואם הקושי להירדם חוזר, כדאי לשאול מה גרם לו מלכתחילה.
תופעות לוואי, ולמי אסור
בטווח הקצר, מלטונין הוא אחד מעזרי השינה הבטוחים שיש. בסקירה של 37 ניסויים מבוקרי פלצבו, רובם עד חודש, תופעות הלוואי השכיחות היו ישנוניות ביום (כ-1.7%), כאב ראש וסחרחורת (פחות מ-1%), ורובן חלפו מעצמן. השאלות הפתוחות הן על שימוש של שנים, על ילדים, ועל כמה מצבים ותרופות מסוימים.
מה מרגישים כשזה לא מסתדר
ישנוניות וכבדות בבוקר הן התלונה הנפוצה, ולרוב הן קשורות למנה גבוהה מדי או מאוחרת מדי. חלומות חיים וסיוטים הם השנייה: במאגר הדיווחים העולמי על תופעות לוואי, מלטונין נקשר יותר מתרופות אחרות לסיוטים ולחלומות חריגים, אבל לא יותר מתרופות שינה אחרות. כאב ראש מופיע בעיקר במנות גבוהות.
נהיגה: בניסוי בסימולטור נהיגה, 2 מ"ג בשחרור מושהה לא פגעו בנהיגה של בני 55 ומעלה, לא בלילה ולא למחרת. אבל בשילוב עם כדור שינה כמו זולפידם, המלטונין החמיר את הפגיעה של הכדור. מלטונין רגיל במנה גבוהה לא נבדק שם, ולכן כלל פשוט: לא לנהוג בשעות שאחרי מנה.
אי-ספיקת לב: מה בדיוק נמצא
בנובמבר 2025 פורסמה בעיתונות ידיעה שמלטונין קשור לאי-ספיקת לב, והיא הגיעה גם לכלי התקשורת בישראל. המקור: תקציר שהוצג בכנס של איגוד הלב האמריקאי. החוקרים עברו על רשומות רפואיות של כ-130 אלף מבוגרים עם נדודי שינה, ומצאו שאצל מי שמלטונין הופיע ברשומה שלו שנה או יותר, אי-ספיקת לב חדשה אובחנה ב-4.6% בתוך חמש שנים, לעומת 2.7% אצל האחרים (הודעת איגוד הלב האמריקאי).
שלוש בעיות במחקר הזה מופיעות בהודעה עצמה. מי שקנה מלטונין מהמדף בארה"ב, שהם רוב המשתמשים, לא מופיע ברשומה ולכן נספר בקבוצת "הלא-משתמשים". אין נתון על חומרת נדודי השינה, דיכאון וחרדה, שקשורים גם למלטונין וגם ללב. והחוקר עצמו אמר שאלה יכולים להסביר חלק מהקשר. עד היום (אוקטובר 2026) המחקר לא פורסם בכתב עת, וחוקרים שמנסים להסביר את הממצא מדגישים שמדובר בתקציר כנס אחד שעוד לא עבר ביקורת עמיתים.
ומהצד השני: ניתוח של סקר בריאות לאומי בארה"ב לא מצא קשר בין שימוש במלטונין לאי-ספיקת לב, אבל גם הוא מחקר תצפית, והחוקרים מזהירים שאי אפשר להסיק ממנו בטיחות.
בניסויים קצרים בחולי לב, בעיקר אחרי ניתוח מעקפים, מלטונין לא הזיק ללב, אבל אלה ניסויים קצרים שלא עונים על שימוש של שנים.
ההכרעה: לא ידוע. זה לא ממצא שמלטונין מזיק ללב, וזו גם לא הוכחה שהוא בטוח לשימוש יומי לאורך שנים. מה שזה כן אומר: אין סיבה לקחת מלטונין כל ערב לאורך שנים "ליתר ביטחון", בלי מטרה.

מלטונין, ארוחה מאוחרת וסוכר בדם
זה הממצא שהכי מעט אנשים מכירים. בניסוי על 21 נשים צעירות ובריאות, מנה של 5 מ"ג רבע שעה לפני שתיית סוכר העלתה את רמת הסוכר בדם לאחר מכן, גם בבוקר וגם בערב.
אצל נשאיות של וריאנט גנטי נפוץ שמעלה סיכון לסוכרת, ההשפעה הייתה גדולה פי 6, לפחות בבוקר, במחקר של 17 נשים בלבד.
וזה לא רק התוסף. גם המלטונין הטבעי, שגבוה בלילה, נקשר לאותה תופעה: בניסוי על 845 איש בספרד, אכילה שעה לפני השינה, כשהמלטונין הטבעי גבוה פי 3.5, העלתה את הסוכר אחרי האוכל בכ-8%, לעומת אכילה 4 שעות לפני השינה.
ובאותו זמן, בחולי סוכרת סוג 2 סיכום של 9 ניסויים קטנים מצא ירידה קלה בהמוגלובין המסוכרר אחרי תקופת שימוש. מנה בודדת ליד אוכל מעלה את הסוכר, ולאורך זמן התמונה אחרת. המסקנה המעשית פשוטה: לא לקחת מלטונין יחד עם ארוחה, או מיד אחריה, ובמיוחד מי שיש לו טרום סוכרת או אוכל מאוחר. ארוחת ערב מוקדמת, ומלטונין כמה שעות אחריה. את השילוב הזה לא בדקו בניסוי, אבל זה מה שעולה מהממצאים.
עם אילו תרופות זה לא מסתדר
רוב האינטראקציות שנמדדו עוברות דרך אנזים אחד בכבד, שמפרק מלטונין. מה שמעכב אותו מעלה את המלטונין בדם, לפעמים מאוד:
| מה | מה קורה | מה עושים |
|---|---|---|
| פלובוקסמין (פבוקסיל, נוגד דיכאון) | המלטונין בדם עלה פי 17, בניסוי על 5 מתנדבים (פלובוקסמין) | לא לקחת בלי רופא |
| גלולות למניעת היריון | הרמה בדם גבוהה פי 4 עד 5 (גלולות למניעת היריון) | מנה נמוכה מספיקה |
| קפאין | שלוש מנות של 200 מ"ג יותר מהכפילו את המלטונין בדם אחרי כדור (קפאין) | לא קפה בערב, גם בלי קשר למלטונין |
| עישון | המלטונין מהכדור הגיע לרמה נמוכה בערך פי 3 (אצל מעשנים) | ייתכן שהתוסף פשוט לא יגיע לדם |
| ניפדיפין (לחץ דם) | בניסוי על 47 חולי לחץ דם מאוזנים על ניפדיפין, לחץ הדם עלה בכ-6.5 מ"מ כספית | להתייעץ |
| כדורי שינה (זולפידם, בנזודיאזפינים) | הפגיעה בנהיגה ובזיכרון גברה (בניסוי בסימולטור נהיגה) | לא לשלב בלי רופא |
| וורפרין (קומדין) | דיווחי מקרה בלבד | להתייעץ |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
על אלכוהול, מדכאי חיסון ותרופות סוכרת לא מצאנו ניסוי אינטראקציה.
הריון והנקה
בהריון אין נתוני בטיחות על תוסף מלטונין. הניסוי היחיד שמצאנו בנשים הרות בדק טיפול ניסיוני ברעלת הריון בבית חולים, ולא שינה. שירות הבריאות הבריטי כותב שבהריון הוא "בדרך כלל לא מומלץ", כי מעט ידוע על השפעתו על התינוק.
בהנקה התמונה מעט פתוחה יותר. חלב אם מכיל מלטונין טבעי, ובחלב הלילה יש יותר מבחלב היום. המאגר הרשמי של ספריית הרפואה האמריקאית כותב שאין נתוני בטיחות על תוסף בהנקה, ששימוש קצר במנה רגילה כנראה לא יזיק, ושיש מומחים שממליצים להימנע.
רשויות הבריאות בצרפת ובגרמניה ממליצות למניקות לא לקחת אותו כתוסף (רשות הבטיחות הצרפתית (ANSES)).
וגרמניה מוסיפה גם נשים שמנסות להרות (רשות הסיכונים הגרמנית (BfR)). שירות הבריאות הבריטי, לעומתן, כותב שאפשר בהנקה אם הרופא אומר שהתינוק בריא, ושבשימוש ארוך התינוק עלול להיות ישנוני.
מה קבעו רשויות הבריאות
| איפה | המעמד | מה כתוב |
|---|---|---|
| ארה"ב | תוסף תזונה | מפוקח פחות מתרופה, ו"תופעות הלוואי האפשריות לטווח ארוך לא ברורות" (המכון האמריקאי לרפואה משלימה (NCCIH)) |
| בריטניה | מרשם בלבד | לרוב עד 13 שבועות, ובהריון בדרך כלל לא מומלץ (שירות הבריאות הבריטי) |
| הולנד | מ-0.3 מ"ג ומעלה: תרופה | מתחת ל-0.3 מ"ג נמכר חופשי כתוסף (חוות דעת של אגודות השינה ההולנדיות) |
| צרפת (2018) | תוסף, פחות מ-2 מ"ג ביום | ילדים, בני נוער, נשים בהריון ומניקות, ואנשים עם מחלה דלקתית או אוטואימונית "לא צריכים לצרוך" (רשות הבטיחות הצרפתית (ANSES)) |
| גרמניה (2024) | תוסף | נגד נטילה לא מבוקרת לאורך זמן, גם במבוגרים בריאים. גם 1 מ"ג ומטה עלול לגרום לתופעות לא רצויות (רשות הסיכונים הגרמנית (BfR)) |
| האיחוד האירופי | תרופה: סירקדין, וסלניטו לילדים | סירקדין מגיל 55, לטיפול קצר של עד 13 שבועות (סוכנות התרופות האירופית) |
| ישראל | תרופת מרשם | 2 מ"ג בשחרור מושהה, מגיל 55, לפי מאגר medic.co.il (פירוט בפרק על ישראל) |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
בקצרה: למי לא, או רק עם רופא
- ילדים ובני נוער: רק עם רופא (הפרק המלא).
- הריון, הנקה, ונשים שמנסות להרות.
- נוטלי פלובוקסמין, כדורי שינה, ניפדיפין או וורפרין.
- מחלה אוטואימונית או דלקתית, אפילפסיה, ליקוי בכבד או בכליות: צרפת וגרמניה ממליצות להימנע או להתייעץ. הבסיס כאן הוא זהירות, לא ניסוי שמצא נזק.
- טרום סוכרת או סוכרת: לא יחד עם ארוחה, ועם רופא.
- מי שצריך להיות ערני (נהיגה, עבודה מסוכנת) בשעות שאחרי המנה.
מלטונין לילדים: מתי זה עוזר, ומה עוד לא יודעים
מלטונין לילדים הוא אחד החיפושים הנפוצים בעברית, ובארה"ב הוא כבר הרגל. בסקר הורים בארה"ב, כמעט אחד מכל חמישה ילדים בגילי 5 עד 13 קיבל מלטונין בחודש האחרון, ואפילו כ-6% מהפעוטות בגילי 1 עד 4. בשני שלישים מהמקרים, בצורת סוכריית גומי.
ילדים עם אוטיזם או ADHD שמתקשים להירדם: כאן יש את הראיות הכי טובות, ותרופה מאושרת באירופה. עם רופא.
ילדים בריאים עם קושי להירדם: מוסיף מעט שינה, בראיות חלשות. לא כצעד ראשון.
תינוקות ופעוטות: אין מחקר על שינה. לא לתת.
אוטיזם ו-ADHD: כאן יש ראיות
בניסוי על 125 ילדים עם אוטיזם, שהשינה שלהם לא השתפרה בטיפול התנהגותי, מלטונין בשחרור מושהה הוסיף כחצי שעה שינה בלילה לעומת פלצבו.
התרופה הזו (Slenyto) מאושרת באירופה לגילי 2 עד 18 עם אוטיזם, ובהמשך גם לגילי 6 עד 17 עם ADHD, אחרי שניסו שגרת שינה קבועה ולא הספיק (Slenyto). בישראל לא מצאנו אותה במאגר medic.co.il.
בניסוי על 105 ילדים עם ADHD שמתקשים להירדם, מלטונין הקדים את ההירדמות בכחצי שעה, אבל לא שיפר את ההתנהגות, הריכוז או איכות החיים. כלומר: הוא עוזר לשינה, לא לקשב.
ילדים בריאים שמתקשים להירדם
רשות הבריאות הדנית בדקה ב-2023 את כל הניסויים על ילדים ובני נוער בריאים עם נדודי שינה. מלטונין הוסיף בערך חצי שעה שינה, אבל הראיות חלשות מאוד, ותופעות הלוואי (לא חמורות) היו שכיחות פי 3.4. ההמלצה שלה: לעולם לא כטיפול ראשון, ורק לזמן קצר, כשהשינה פוגעת בתפקוד ביום ושגרה לא עזרה.
קונצנזוס מומחים אירופי קבע שבילדים מלטונין עוזר בעיקר להירדם, ולא להפסיק להתעורר בלילה, ושאין יתרון לגרסה בשחרור מושהה.
וסקירה מ-2025 מסכמת שבילדים בלי הפרעה התפתחותית אין מספיק מחקר על יעילות ובטיחות, ושמלטונין לילדים צריך להינתן רק בהשגחת רופא.
ומה עם התבגרות מינית?
החשש שמלטונין מעכב התבגרות נשען בעיקר על מחקרים בבעלי חיים שהרבייה שלהם עונתית, ובבני אדם אין ניסוי שבדק את זה ישירות.
מה שיש הם מעקבים: במעקב של 51 ילדים בהולנד שלקחו מלטונין כשלוש שנים בממוצע, ההתבגרות לא הייתה שונה מזו של ילדים בגילם.
במעקב של שנתיים על 80 ילדים עם אוטיזם, רופאים לא מצאו עיכוב בגדילה או בהתבגרות.
ומנגד, במעקב הארוך ביותר שמצאנו (כ-7 שנים, הולנד), לפי דיווח עצמי, נמצאה נטייה להתבגרות מאוחרת יותר. המדגם קטן והממצא לא חד. ולכן ההכרעה: שאלה פתוחה, לא ממצא מדאיג ולא הוכחה לבטיחות.

הסכנה הממשית: סוכריות גומי בהישג יד
הסיכון שנמדד הכי ברור בילדים לא קשור לשימוש מבוקר, אלא לבליעה. בארה"ב, דיווחים למוקדי הרעלות של ילדים שבלעו מלטונין עלו פי 6 בעשור (2012 עד 2021). רובם פעוטות שמצאו סוכריות גומי, ורוב המקרים קלים, אבל 5 ילדים הונשמו ושניים מתו.
לפי ה-CDC, בין 2019 ל-2022 הגיעו למיון בארה"ב כ-11 אלף ילדים עד גיל 5 שבלעו מלטונין בלי השגחה.
ויש עוד בעיה: בבדיקה של 25 סוכריות גומי שנמכרו בארה"ב, רק 3 הכילו את מה שכתוב על התווית. אחת הכילה פי 3.5 מהכתוב, ואחת לא הכילה מלטונין בכלל. גומי בטעם פירות, בכמות לא ידועה, נראה לילד כמו ממתק. אם יש כזה בבית, הוא נשמר כמו תרופה.
מינון לילדים ומאיזה גיל
לא מצאנו טבלת מינון לפי גיל או משקל שנבדקה בניסוי לילדים בריאים. בניסויים, המינונים היו נמוכים. את המינון לילד קובע רופא, וגם את השעה. ובישראל, התרופה המאושרת (סירקדין) לא מיועדת למתחת לגיל 18.
האם צריך מרשם בישראל, ואיפה קונים
בישראל מלטונין הוא תרופת מרשם, לא תוסף. זה ההבדל הגדול מארה"ב, שבה הוא נמכר על המדף ליד הוויטמינים, ומכאן רוב הבלבול בחיפושים.
סירקדין ומה שיש במרשם
לפי מאגר התרופות medic.co.il (את המאגר של משרד הבריאות לא הצלחנו לפתוח), רשומים בישראל שני מוצרים. שניהם 2 מ"ג בשחרור מושהה, לנדודי שינה בגיל 55 ומעלה, לטיפול קצר של עד 13 שבועות, ולא מומלצים מתחת לגיל 18. בנוסח האירופי: טבליה אחת ביום, שעה עד שעתיים לפני השינה ואחרי אוכל.
- סירקדין, של חברת Neurim.
- מלטונין אינובמד, באותה התוויה.
לפי כתבה ב-mako, רופא יכול לרשום גם הכנה רוקחית במינון גבוה יותר. את מחיר התרופה ואת ההשתתפות בקופות לא הצלחנו לבדוק.
ומה עם מלטונין בלי מרשם?
בחנויות הישראליות שבדקנו לא מצאנו תוסף מלטונין שנמכר בלי מרשם. בזאפ, חיפוש "מלטונין" החזיר בשמים וקרמים בלבד, בטבע בריא לא נמצאה תוצאה, ובחיפוש באתר סופר-פארם לא הופיע מוצר מלטונין. גוד פארם, ניצת הדובדבן ומקסי הלט לא נבדקו עד הסוף.
ישראלים רבים שלוקחים מלטונין במינון נמוך מזמינים אותו מחו"ל. באייהרב ישראל נמכרים עשרות מוצרי מלטונין, ובדפי המוצר שנטענו במלואם הם מוצגים במלאי ועם אפשרות הוספה לעגלה. לא ביצענו הזמנה. את כללי הייבוא האישי מול משרד הבריאות לא בדקנו.

גומי, טיפות, כמוסה או שחרור מושהה
| צורה | למי מתאימה | על מה לשים לב |
|---|---|---|
| כמוסה במינון נמוך (0.3 עד 1 מ"ג) | הירדמות, כיוון שעון | הכי פשוט לדייק בה |
| טיפות | מי שרוצה לכוונן מינון | כ-0.15 מ"ג לטיפה במוצר הנפוץ. לספור טיפות |
| שחרור מושהה | מעל 55, ומי שמתעורר בלילה | לא לחצות או לכתוש: זה מבטל את השחרור המושהה |
| מתחת ללשון / תרסיס | מי שרוצה השפעה מהירה | מהיר יותר, לא נבדק אם משנה את השינה |
| גומי | אף אחד במיוחד | הכי לא מדויק בתכולה, עם סוכר, ומסוכן לילדים בבית |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
מה באמת יש בבקבוק
זו הבעיה הגדולה של מלטונין כתוסף. בבדיקת מעבדה של 31 תוספי מלטונין בקנדה, הכמות בפועל נעה מ-83% פחות עד כמעט פי 6 מהכתוב על התווית, ואפילו בין שני בקבוקים של אותו מוצר היה הבדל של עד פי 5. בשמונה מהם נמצא גם סרוטונין, שלא אמור להיות שם. ובגומי המצב גרוע יותר (הפירוט בפרק על ילדים).
לכן, אם יש מוצר שבו תו בדיקה חיצוני שווה תוספת מחיר, זה מלטונין: תו כמו USP Verified בודק שהכמות בפועל תואמת את התווית. בדוח בהמשך יש מוצר כזה.
"מלטונין טבעי" מול סינתטי
"מלטונין טבעי" מצמחים (פיטו-מלטונין) הוא אותה מולקולה בדיוק כמו המלטונין הסינתטי. ההבדל האפשרי הוא בשאריות מתהליך הייצור, לא באיך שהוא פועל בגוף. לא מצאנו ניסוי שהשווה ביניהם בבני אדם, וגם לא מצאנו באייהרב ישראל תוסף שמוכר את עצמו כ"מלטונין צמחי" עם כמות מוצהרת. ו"מלטונין טבעי" לא הופך אותו לבטוח יותר בהריון או לילדים: זה אותו הורמון.
יש טעם בתוסף אם אני אוכל מזונות עם מלטונין?
כן, יש טעם בתוסף. באוכל יש מלטונין בכמויות זעירות, רחוקות מאוד ממה שבכדור. ויש מאכלים שמעלים את המלטונין בדם, אבל כנראה לא בגלל המלטונין שבהם.
סקירה של תכולת מלטונין במזון מצאה מלטונין בהרבה מזונות: ביצים, דגים, אגוזים, דובדבנים וחלב, אבל בכמויות של ננוגרמים. כדור של 0.3 מ"ג, המנה הכי נמוכה שנבדקה, הוא 300,000 ננוגרם. כדי להגיע אליו מהאוכל צריך לאכול כמויות שאף אחד לא אוכל.

ובכל זאת: דובדבן, קיווי, בננה
במחקר קטן על 12 גברים, שתיית מיץ מקילו תפוזים או אננס, או אכילת שתי בננות, העלתה את המלטונין בדם פי 3 עד 4 אחרי שעתיים.
בניסוי קטן על 20 אנשים בריאים, שבוע של מיץ דובדבן חמוץ העלה את המלטונין בשתן והאריך מעט את השינה.
הקיווי הוא דוגמה טובה למה שקורה כאן. במחקר על 24 אנשים, בלי קבוצת ביקורת, אכילת שני קיווי לפני השינה במשך חודש נקשרה לשינה טובה יותר. אבל בקיווי יש מעט מאוד מלטונין, כך שגם אם זה עובד, כנראה לא בגלל המלטונין.
ו"חלב לילה", חלב שנחלב בלילה ועשיר במלטונין, לא שיפר את השינה של קשישים עם דמנציה.
השורה התחתונה: מי שאוהב דובדבנים או קיווי, יכול לאכול אותם בערב. זה לא מזיק, ואולי עוזר מעט. אבל זה לא תחליף לכדור במצבים שבהם הכדור עובד (ג'ט לג, שעון מאוחר), ומלטונין מהמזון לא יגיע לכמות שנבדקה.
מה הכי משפיע על המלטונין הטבעי: אור וחושך
מה שהכי משפיע על המלטונין הטבעי הוא אור. קריאה במכשיר מאיר לפני השינה, לעומת ספר מודפס, הפחיתה את הפרשת המלטונין ודחתה את השעון.
ואספרסו כפול שלוש שעות לפני השינה איחר את השעון בכ-40 דקות, כמחצית מהאפקט של שלוש שעות אור בהיר.
ויש פרט מעניין על התוסף עצמו: בניסוי בגברים צעירים, מלטונין המשיך לגרום לישנוניות גם תחת אור בהיר, אבל לא מנע מהאור לאחר את השעון. מי שלוקח מלטונין ויושב מול מסך מואר, ממשיך לאחר את השעון שלו. בית מעומעם בשעות שאחרי הכדור הוא חלק מהמינון.
מלטונין מעבר לשינה: מה נבדק
ביוטיוב מלטונין מוצג לפעמים כנוגד חמצון חזק במיוחד, כמגן מסרטן ומהזדקנות. חלק מהשימושים האלה נבדקו בבני אדם, והתוצאות מעורבות:
| שימוש | מה נמצא | הכרעה |
|---|---|---|
| מניעת מיגרנה | 9 ניסויים: כ-1.5 ימי כאב ראש פחות בחודש | נכון |
| חרדה לפני ניתוח | סקירת Cochrane, 12 ניסויים | נכון |
| בלבול חריף אחרי ניתוח בקשישים | מטא-אנליזות גדולות, בבית חולים | נכון |
| מעי רגיז | 7 ניסויים קטנים: פחות כאב | נכון, אבל קטן |
| לחץ דם בלילה | 7 ניסויים, רק בשחרור מושהה | נכון, אבל קטן |
| IVF | יותר ביציות בשלות, לא יותר לידות | נכון, אבל קטן |
| ריפלוקס וצרבת | ניסוי אחד קטן מאוד | ראיות חלשות מאוד |
| הליקובקטר | ניסוי אחד: לא שיפר את סילוק החיידק | נבדק, ולא נמצא שיפור |
| דיכאון | 10 ניסויים | נבדק, ולא נמצא שיפור |
| גיל המעבר | תסמינים, שינה, מצב רוח | נבדק, ולא נמצא שיפור |
| טינטון | ניסויים קטנים ולא עקביים (סקירה מ-2026) | אין מסקנה |
| סרטן ריאה, אחרי ניתוח | ניסוי של 709 חולים, שנה | נבדק, ולא נמצא שיפור |
| נוגד חמצון, אריכות ימים | אין ניסוי על תוצאה קלינית | נבדק רק במבחנה ובחיות |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
מיגרנה: ההפתעה הכי טובה
בניסוי על 178 חולי מיגרנה, 3 מ"ג מלטונין בלילה הפחיתו כ-2.7 ימי מיגרנה בחודש, לעומת 1.1 בפלצבו, ועבדו בערך כמו תרופה מקובלת למניעה (אמיטריפטילין), עם פחות תופעות לוואי.
סיכום של 9 ניסויים מ-2026 מצא שמלטונין מפחית כ-1.5 ימי כאב ראש בחודש לעומת פלצבו: חלש יותר מתרופת מרשם, ועם פחות תופעות לוואי. למי שסובל ממיגרנות ומחפש מניעה עדינה, שווה לדבר על זה עם הנוירולוג.
ריפלוקס, קיבה ומעי רגיז
ביוטיוב יש סרטונים נצפים על מלטונין לצרבת, אבל הראיות בבני אדם דלות. ניסוי קטן מאוד (9 איש בכל קבוצה) מצא שמלטונין הקל על צרבת, פחות מאומפרזול (תרופה נפוצה לצרבת), והחוקרים עצמם כתבו שצריך מחקרים נוספים. ניסוי אחר בדק תערובת שכוללת מלטונין, ולכן אי אפשר לדעת מה בה עבד.
בהליקובקטר, בניסוי על 64 נשים אחרי גיל המעבר, מלטונין לא שיפר את סילוק החיידק, אבל אחרי חצי שנה יותר נשים דיווחו שתסמיני הקיבה (דיספפסיה) חלפו.
ובמעי רגיז הראיות טובות יותר: בניסוי קטן על 40 חולי מעי רגיז, שבועיים של מלטונין הפחיתו כאבי בטן, בלי שהשינה השתפרה.
סיכום של 7 ניסויים קטנים (391 איש) מצא שמלטונין הפחית תסמינים ותדירות כאב, אבל לא שיפר את איכות החיים. מי שסובל מכאבי בטן, וממילא מתקשה לישון, יכול לנסות את זה. כטיפול לריפלוקס, זה עדיין לא נבדק מספיק. ומי שמתמודד עם הליקובקטר, החיידק שגורם לכיב בקיבה, יש עליו מדריך מלא.
מלטונין כנוגד חמצון: למה לא לקחת את זה כל הזמן, ליתר ביטחון?
הטענה מבוססת על מחקרי מבחנה ובעלי חיים, שבהם מלטונין באמת פועל כנוגד חמצון. ויש חוקרים מוכרים שלוקחים אותו בעצמם מהסיבה הזו. אבל בבני אדם, מה שנמדד הוא סמנים בדם, לא בריאות. וכשבדקו תוצאה קלינית ממשית, בניסוי הגדול ביותר שמצאנו על מלטונין בסרטן (709 חולים אחרי ניתוח סרטן ריאה, 20 מ"ג כל לילה במשך שנה) מלטונין לא הפחית חזרה של המחלה ולא שיפר איכות חיים (רק בתת-קבוצה של שלבים מתקדמים נראה יתרון).
אז למה לא לקחת "ליתר ביטחון"? כי יש מחיר אפשרי בלי תועלת מוכחת: מנה גדולה בלילה ליד אוכל מעלה סוכר, מנה גדולה משאירה ערפול בבוקר, ושימוש יומי של שנים עוד לא נבדק בניסוי. זה לא אומר שהרעיון שגוי. זה אומר שעוד לא יודעים, ומי שבכל זאת בוחר בזה עושה ניסוי על עצמו.
ועוד כמה שימושים
- לפני ניתוח: סקירת Cochrane מצאה בוודאות גבוהה שמלטונין לפני ניתוח מפחית חרדה לעומת פלצבו. ובניסויים על קשישים לפני ניתוח, מלטונין הוריד את שיעור הבלבול החריף (דליריום) מכ-31% לכ-22%, בוודאות נמוכה.
- לחץ דם: מטא-אנליזה קטנה מצאה שמלטונין בשחרור מושהה הוריד את לחץ הדם בלילה בכ-6 מ"מ כספית, ומלטונין רגיל לא השפיע. שניים מהמחברים עובדים בחברה שמייצרת את הגרסה הזו. ומי שנוטל ניפדיפין, ראו באינטראקציות.
- IVF: בטיפולי IVF, מלטונין נקשר ליותר ביציות בשלות, אבל לא נמצא הבדל בלידת תינוק חי.
- גיל המעבר: סקירה מ-2026 לא מצאה שיפור בתסמיני גיל המעבר, בשינה או במצב הרוח.
- דיכאון: סקירה של 10 ניסויים לא מצאה ראיה ברורה שמלטונין מטפל בדיכאון או מונע אותו.
מה אומרת כל גישה על מלטונין
במלטונין המחלוקת היא לא "עובד או לא", אלא בשביל מה ובכמה: חצי מיליגרם לכיוון שעון, 2 עד 5 מ"ג להירדמות, או מנות גבוהות כ"נוגד חמצון". והשאלה השנייה: האם מותר להתערב בהורמון בכלל.
| גישה | מה היא אומרת | מה המחקר מצא | איפה היא צודקת |
|---|---|---|---|
| רפואה מקובלת (למשל פרופ' מוטי חיימי, ג'ונס הופקינס) | כלי לבעיות שעון, לא טיפול ראשון בנדודי שינה. הטיפול הראשון הוא CBT-I. ילדים רק עם רופא | נכון: האפקט בנדודי שינה קטן, ובשעון ברור | בסדר העדיפויות, ובזהירות עם ילדים |
| רפואת שינה כרונוביולוגית (למשל מתיו ווקר) | מלטונין הוא אות של חושך, ולכן השעה חשובה יותר מהמינון. מנה נמוכה, מוקדם | נכון להזזת שעון. להירדמות, מנה גבוהה מוסיפה מעט עד כ-4 מ"ג | בתזמון, ובכך שאין סיבה למנות גבוהות |
| רפואה פונקציונלית (למשל כריס קרסר) | קודם לטפל במה שמוריד את הייצור: אור בערב, קפאין, לחץ. התוסף בעיקר למבוגרים | אור וקפאין מאחרים את השעון ומדכאים מלטונין. בגיל מבוגר הרמה נמוכה פי 3 | כמעט בכל, וזו גם המסקנה של המחקר |
| ביוהאקינג | מינון זעיר (0.3 מ"ג) לאופטימיזציה, או זהירות מול שימוש קבוע ובמינון גבוה | מינון נמוך עובד לשעון. מוצרים לא תמיד מדויקים | במינון הנמוך, ובחשדנות כלפי התוויות |
| מלטונין לאריכות ימים (למשל ראסל רייטר) | נוגד חמצון ומווסת חיסון שיורד עם הגיל, ולכן תוספה יומית מגינה. מנות של עשרות מיליגרמים מופיעות בעיקר באתרים מסחריים | במבחנה ובחיות: כן. בבני אדם, על תוצאה קלינית: לא נמצא (בסרטן ריאה, שלילי) | בכך שזה כיוון מחקר אמיתי ולא המצאה |
| תזונה טבעית וגישות אלטרנטיביות (למשל Medical Medium) | להעדיף שגרה, חושך ומזון. Medical Medium רואה במלטונין מגן למוח, ומייחס לו הפחתת גידולים וציסטות | המזון לא מגיע לכמות של כדור. לטענות על גידולים לא מצאנו תימוכין בבני אדם | בהעדפה של שגרה ואור לפני כדור |
| מסורות (למשל איורוודה) | אין "מלטונין", יש קצב יום ולילה: שינה עד 22:00 או 23:00, ארוחת ערב מוקדמת, ערב שקט וחשוך | ארוחה מוקדמת ושגרת אור מתיישבות עם מה שידוע על השעון והסוכר | בארוחת הערב המוקדמת, שנמצאה כמשפיעה על הסוכר בלילה |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

מה המסורות ידעו בלי לדעת על מלטונין
אף מסורת לא הכירה את ההורמון, אבל באיורוודה ממליצים על שינה לפני 22:00 עד 23:00, ארוחת ערב מוקדמת, אמבט חם וחדר חשוך. היום אפשר להסביר חלק מזה במונחים של השעון: החושך מאפשר להפרשה להתחיל בזמן, וארוחה מוקדמת לא נופלת על השעות שבהן המלטונין הטבעי גבוה (הפירוט בפרק הבטיחות).
מה אומרים מטפלים ומומחים שעובדים עם מלטונין
רוב אנשי השטח מסכימים שמלטונין עובד הכי טוב על שעון, ושאין סיבה למינון גבוה לשינה. הם חלוקים על שימוש יומי לאורך זמן, ועל מנות גבוהות כנוגד חמצון.
במחקר: הסכמה על השעון ועל המינון הנמוך נתמכת היטב בניסויים. הטענה על נוגד חמצון שמגן בבני אדם עוד לא נבדקה על תוצאה קלינית.
מה אומרים בסרטונים הכי נצפים על מלטונין, ומה המחקר מצא
הסרטון הנצפה ביותר שבדקנו על מלטונין הוא של רוקח אמריקאי, גרנט הרטינג, שנפתח בשאלה מה קורה למי שלוקח מלטונין כל לילה עשר שנים (2.8 מיליון צפיות ביולי 2026). אחריו סרטון של ד"ר אריק ברג שקורא למלטונין נוגד חמצון חזק יותר מגלוטתיון (3.2 מיליון), וסיפור של נער שבלע 180 סוכריות גומי (1.4 מיליון). ב-27 הסרטונים שנבדקו, ברוב המקרים מה שנאמר על השעון נכון. ההגזמות מתחילות במינון, ב"נוגד חמצון", ובפחדים, לשני הכיוונים.
ומי שמוכר: בסרטון "כנראה שאתם לוקחים מלטונין לא נכון" (423 אלף צפיות), גרנט הרטינג מציג גם תוסף שינה של החברה שלו. בשאר הסרטונים שבדקנו לא ראינו מכירה של מלטונין.

דוח השוואת תוספי מלטונין: מה משתלם, ומה לא שווה את הכסף
נבדקו 39 תוספי מלטונין באייהרב ישראל, ותרופות המרשם בישראל. ההשוואה לפי המינון ביחידה, הצורה, בדיקה חיצונית והמחיר לערב, במנה הנמוכה שהמוצר מאפשר. המחירים נבדקו ב-31 באוקטובר 2026.
בדוח
השורה התחתונה של הדוח
- הצורה: כמוסה של 0.3 עד 0.5 מ"ג, או טיפות. רוב המדף הוא 3 עד 10 מ"ג, הרבה מעל מה שצריך, וכמוסה אי אפשר לחצות.
- המותגים: כולם מוכרים את אותה מולקולה, מסונתזת. מה שמבדיל ביניהם הוא כמה מדויקת הכמות, ולכן תו בדיקה חיצוני שווה כאן יותר מבתוספים אחרים. לא מצאנו עדות שמותג יקר בלי תו מדויק יותר.
- בישראל: מלטונין הוא תרופת מרשם (סירקדין ומלטונין אינובמד, 2 מ"ג בשחרור מושהה, מגיל 55). תוסף מלטונין בחנות ישראלית לא מצאנו, ומינון נמוך מזמינים מחו"ל.
איך בדקנו
עברנו על תוצאות החיפוש "melatonin" באייהרב ישראל, 12 עמודים, עד שמוצרי מלטונין הפסיקו להופיע. כ-285 תוצאות הזכירו מלטונין, כולל גדלים שונים של אותם מוצרים, תערובות, מוצרים לחיות ומדבקות. פתחנו 70 דפי מוצר, וקראנו את התווית ב-56 מהם. בטבלה 39 מוצרים: מבחר מייצג של המינונים הנמוכים, הצורות המיוחדות (טיפות, שחרור מושהה, מתחת ללשון), מוצרי ילדים, ומוצרים עם תו בדיקה. מוצרים במינון של 5 עד 60 מ"ג ותערובות רבות לא נכנסו, כי הם לא מתאימים להמלצה.
בישראל בדקנו את מאגר התרופות medic.co.il, זאפ, טבע בריא, וחיפוש באתר סופר-פארם. לכל מוצר בדקנו מה כתוב על תו בדיקה, ואם התו בודק את התכולה או רק את המפעל. לא נשלחו דגימות למעבדה.
סדר ההכרעה: קודם מינון נמוך שאפשר לקחת כמו שהוא; אחר כך בלי תוספות שלא נבדקו; אחר כך בדיקה חיצונית של התכולה; ורק בסוף המחיר.
מה נמצא
- רוב המדף במינון גבוה. מבין 56 המוצרים שקראנו את התווית שלהם, רק כעשרים במינון של 1 מ"ג ומטה, ורק חמישה בכמוסה או טבליה של 0.3 עד 0.5 מ"ג.
- המחיר לערב כמעט לא משנה: במנה נמוכה, רוב המוצרים עולים בין 5 ל-40 אגורות לערב. גומי, תערובות ומותגים עם תו עולים יותר. מה שמבדיל הוא המינון והדיוק.
- רק שני מוצרים נושאים תו שבודק את המוצר עצמו: Nature Made 3 מ"ג (USP Verified) ו-Thorne Melaton-3 (NSF לספורט), לפי דפי המוצר. רוב התווים האחרים הם על המפעל (GMP), לא על מה שבכמוסה.
- אף דף מוצר לא מצהיר על קו חציה בטבליה, כך שאי אפשר לדעת אם חצי טבליה הוא באמת חצי מנה.
- מלכודות בתווית: ב-OLLY, המנה בתווית היא שתי יחידות (10 מ"ג בכמוסות, 5 מ"ג בגומי). ב-Natrol יש 10 מ"ג ויטמין B6 בטבליה.
- "מלטונין צמחי" עם כמות מוצהרת לא מצאנו.
מה משתלם: לפי מה שאתם צריכים
קודם כל: מי שנרדם בלי בעיה, ושהשעון שלו לא זז, לא צריך אף אחד מהמוצרים כאן.
במלטונין המוצרים לא נבדלים באיכות החומר, אלא במינון ובדיוק. לכן הכרטיסים כאן לפי מה שאתם צריכים, ולא לפי "הכי טוב, באמצע, זול".
הכי מתאים למנה נמוכה: Life Extension · הכי נבדק: Nature Made · הכי גמיש וזול לערב: NOW טיפות
- בדיוק המנה שאנחנו ממליצים להתחיל בה, בלי לחצות
- מלטונין בלבד, בלי ויטמינים וצמחים
- על מה הבחירה נשענת: מינון ותווית, בלי תו בדיקה חיצוני
- תו USP Verified לפי הדף: גוף חיצוני בודק שבטבליה יש מה שכתוב
- 3 מ"ג, מתאים לג'ט לג ולמי שמנה נמוכה לא הספיקה
- יש בה גם 65 מ"ג סידן
- בטיפה כ-0.15 מ"ג. שתי טיפות הן כ-0.3 מ"ג, ושלוש כחצי מיליגרם
- כשר וטבעוני. ממותק בפרוקטוזה וקסיליטול
- הזול ביותר לערב מכל מה שנבדק
ואם חשוב לכם משהו אחר
- אותה מנה כמו Life Extension, בפחות כסף
- יש בה קמח אורז כמילוי
- אריזה של חודשיים, ב-9 שקלים
- שחרור מושהה במינון נמוך, בלי תוספות
- לא לחצות ולא לכתוש
- מעל 55, בישראל יש גם את סירקדין במרשם (2 מ"ג)
לילדים לא נתנו כרטיס מוצר: את המינון ואת הצורה קובע רופא, ומוצרי הילדים באייהרב הם ברובם גומי עם סוכר או תערובות עם צמחים.
למה לא Thorne? גם לו יש תו (NSF לספורט), אבל הוא עולה פי 3.5 מ-Nature Made לאותם 3 מ"ג. ולמה לא Swanson 3 מ"ג, הזול למיליגרם מבין מוצרי ה-3 מ"ג? כי 3 מ"ג בכמוסה זה יותר ממה שצריך רוב האנשים, ואי אפשר לחצות כמוסה.
מה לא שווה את הכסף
כאן נכנס רק מה שנבדק ולא נמצא שהוא נותן יותר.
לא מוסיף. מעל כ-4 מ"ג לא נמצא שיפור בהירדמות, ובג'ט לג מעל 5 מ"ג לא הוסיף כלום. המחיר למיליגרם נמוך, אבל המנה גבוהה מדי, ומשאירה ערפול בבוקר.
הצורה הכי פחות מדויקת. בבדיקה בארה"ב רק 3 מתוך 25 הכילו את מה שכתוב. עם סוכר, יקרות יותר לערב (39 אגורות עד שקל), ומסוכנות לילדים בבית.
שילוב שלא נבדק. מלטונין במינון גבוה עם L-תיאנין, מגנזיום וצמחים בכמויות קטנות. כל רכיב בכמות שלא נבדקה, במחיר של כ-2 עד 2.50 שקלים למנה שבתווית (שתי יחידות). מי שרוצה תיאנין או מגנזיום, קונה אותם לבד.
מה לבדוק על כל קופסה
- כמה מלטונין ביחידה, ולא במנה.חלק מהמותגים כותבים מנה של שתי כמוסות או שני גומי. מחלקים.
- Other ingredients.B6, צמחים, תיאנין או מגנזיום: לא נבדקו יחד עם מלטונין. מלטונין לבד עדיף.
- תו שבודק את המוצר.USP Verified או NSF בודקים את מה שבקופסה. GMP הוא אישור על המפעל, לא על הכמוסה.
- שחרור מושהה (Timed / Extended Release).מתאים למי שמתעורר בלילה. לא לחצות.
המחירים: כמה עולה ערב
ולמי שלוקח מנה נמוכה פעמיים בשבוע במשך שנה, כ-100 ערבים: עם הטיפות של NOW זה כ-5 שקלים, עם Swanson כ-16, ועם Life Extension כ-22, בלי משלוח. המשלוח מאייהרב מתחיל ב-35 שקלים, וחינם מעל 180.
כל המוצרים שנבדקו
| מוצר | צורה | מה בפנים | ₪ לערב | ₪ למ"ג | למה הוא כאן | קישור |
|---|---|---|---|---|---|---|
| NOW Liquid Melatonin59 מ"ל, ₪23.44 | טיפות | כ-0.15 מ"ג לטיפה, פרוקטוזה וקסיליטול | ₪0.05 ל-0.45 מ"ג | ₪0.12 | לכוונון מינון, כשר | iHerb |
| KAL Melatonin Liquid55 מ"ל, ₪37.14 | טיפות | כ-0.15 מ"ג לטיפה | ₪0.10 ל-0.45 מ"ג | ₪0.23 | iHerb | |
| Vitacost Melatonin 1 mg300 כמוסות, ₪30.88 | כמוסה | 1 מ"ג | ₪0.10 ל-1 מ"ג | ₪0.10 | iHerb | |
| NutraLife Melatonin 1 mg240 טבליות לעיסה, ₪26.07 | טבליה ללעיסה | 1 מ"ג, סורביטול | ₪0.11 ל-1 מ"ג | ₪0.11 | כשר | iHerb |
| Swanson Melatonin Low Dose 1 mg120 כמוסות, ₪16.11 | כמוסה | 1 מ"ג, קמח אורז | ₪0.13 ל-1 מ"ג | ₪0.13 | זול ל-1 מ"ג | iHerb |
| Nature's Bounty Melatonin 1 mg180 טבליות, ₪25.38 | טבליה | 1 מ"ג | ₪0.14 ל-1 מ"ג | ₪0.14 | iHerb | |
| Swanson Melatonin 3 mg60 כמוסות, ₪8.47 | כמוסה | 3 מ"ג, קמח אורז | ₪0.14 ל-3 מ"ג | ₪0.05 | הזול ל-3 מ"ג | iHerb |
| Nature's Truth Melatonin 1 mg180 טבליות, ₪26.50 | טבליה | 1 מ"ג | ₪0.15 ל-1 מ"ג | ₪0.15 | iHerb | |
| Swanson Melatonin Extra Low Dose 500 mcg60 כמוסות, ₪9.36 | כמוסה | 0.5 מ"ג, קמח אורז | ₪0.16 ל-0.5 מ"ג | ₪0.31 | הזול למנה של 0.5 מ"ג | iHerb |
| KAL Melatonin 1 mg120 טבליות, ₪19.88 | טבליה | 1 מ"ג | ₪0.17 ל-1 מ"ג | ₪0.17 | iHerb | |
| Nature Made Melatonin 3 mg240 טבליות, ₪40.95 | טבליה | 3 מ"ג, סידן 65 מ"ג | ₪0.17 ל-3 מ"ג | ₪0.06 | אותו מוצר, אריזה גדולה | iHerb |
| NOW Melatonin 3 mg180 כמוסות, ₪35.05 | כמוסה | 3 מ"ג | ₪0.19 ל-3 מ"ג | ₪0.06 | iHerb | |
| Life Extension Melatonin 500 mcg200 כמוסות, ₪44.64 | כמוסה | 0.5 מ"ג, בלי תוספות | ₪0.22 ל-0.5 מ"ג | ₪0.45 | מינון נמוך מדויק, אריזה גדולה | iHerb |
| Source Naturals Melatonin 1 mg100 טבליות, ₪22.83 | טבליה | 1 מ"ג, סידן | ₪0.23 ל-1 מ"ג | ₪0.23 | iHerb | |
| California Gold Nutrition Melatonin 3 mg90 כמוסות, ₪20.82 | כמוסה | 3 מ"ג | ₪0.23 ל-3 מ"ג | ₪0.08 | "נבדק על ידי צד שלישי", לפי הדף | iHerb |
| Nature Made Melatonin 3 mg120 טבליות, ₪28.37 | טבליה | 3 מ"ג, סידן 65 מ"ג | ₪0.24 ל-3 מ"ג | ₪0.08 | תו USP, לפי הדף | iHerb |
| Life Extension Melatonin 300 mcg100 כמוסות, ₪25.86 | כמוסה | 0.3 מ"ג, בלי תוספות | ₪0.26 ל-0.3 מ"ג | ₪0.86 | המינון הנמוך ביותר שמוצהר | iHerb |
| Superior Source Melatonin 1 mg MicroLingual100 טבליות, ₪26.32 | מתחת ללשון | 1 מ"ג, לקטוז, קמומיל | ₪0.26 ל-1 מ"ג | ₪0.26 | מתמוסס מתחת ללשון | iHerb |
| Olympian Labs Melatonin Liquid60 מ"ל, ₪36.24 | נוזל | 1 מ"ג למ"ל, בלי אלכוהול | ₪0.30 ל-0.5 מ"ג | ₪0.60 | iHerb | |
| Life Extension Melatonin 6 Hour Timed Release 300 mcg100 טבליות, ₪35.66 | שחרור מושהה | 0.3 מ"ג | ₪0.36 ל-0.3 מ"ג | ₪1.19 | שחרור מושהה במינון נמוך | iHerb |
| Life Extension Melatonin 1 mg60 כמוסות, ₪21.67 | כמוסה | 1 מ"ג | ₪0.36 ל-1 מ"ג | ₪0.36 | iHerb | |
| KAL Melatonin Sustained Release 3 mg60 טבליות, ₪21.75 | שחרור מושהה | 3 מ"ג, B2, B6 | ₪0.36 ל-3 מ"ג | ₪0.12 | iHerb | |
| Natrol Melatonin 1 mg Fast Dissolve90 טבליות, ₪33.24 | טבליה מתמוססת | 1 מ"ג, קסיליטול | ₪0.37 ל-1 מ"ג | ₪0.37 | iHerb | |
| Source Naturals Melatonin 2 mg Time Release60 טבליות, ₪22.59 | שחרור מושהה | 2 מ"ג, סידן | ₪0.38 ל-2 מ"ג | ₪0.19 | כמו המינון של סירקדין | iHerb |
| Nutricost Kids Melatonin 1 mg120 גומי, ₪46.65 | גומי | 1 מ"ג, גלוקוז וסוכר | ₪0.39 ל-1 מ"ג | ₪0.39 | iHerb | |
| NOW Melatonin 10 mg100 כמוסות, ₪40.64 | כמוסה | 10 מ"ג | ₪0.41 ל-10 מ"ג | ₪0.04 | מינון גבוה | iHerb |
| Life Extension Melatonin 3 mg60 כמוסות, ₪24.91 | כמוסה | 3 מ"ג | ₪0.42 ל-3 מ"ג | ₪0.14 | iHerb | |
| Natrol Melatonin Time Release 3 mg100 טבליות, ₪43.15 | שחרור מושהה | 3 מ"ג, B6 10 מ"ג | ₪0.43 ל-3 מ"ג | ₪0.14 | iHerb | |
| Life Extension Melatonin 750 mcg Timed Release60 טבליות, ₪25.98 | שחרור מושהה | 0.75 מ"ג | ₪0.43 ל-0.75 מ"ג | ₪0.58 | iHerb | |
| Natrol Melatonin 3 mg60 טבליות, ₪31.19 | טבליה | 3 מ"ג, B6 10 מ"ג | ₪0.52 ל-3 מ"ג | ₪0.17 | עם ויטמין B6 | iHerb |
| Life Extension Melatonin 6 Hour Timed Release 3 mg60 טבליות, ₪33.77 | שחרור מושהה | 3 מ"ג | ₪0.56 ל-3 מ"ג | ₪0.19 | iHerb | |
| Mommy's Bliss Kids Sleep Liquid120 מ"ל, ₪38.83 | נוזל לילדים | 0.5 מ"ג ל-2 מ"ל, קמומיל, מליסה, פסיפלורה | ₪0.65 ל-0.5 מ"ג | ₪1.29 | לילדים, עם צמחים | iHerb |
| Natrol Kids Melatonin Gummies 1 mg90 גומי, ₪62.11 | גומי | 1 מ"ג, סוכר | ₪0.69 ל-1 מ"ג | ₪0.69 | גומי לילדים | iHerb |
| Carlson Melatonin Gummies 2.5 mg60 גומי, ₪46.16 | גומי | 2.5 מ"ג, סוכר | ₪0.77 ל-2.5 מ"ג | ₪0.31 | iHerb | |
| Life Extension Melatonin 10 mg60 כמוסות, ₪49.60 | כמוסה | 10 מ"ג | ₪0.83 ל-10 מ"ג | ₪0.08 | מינון גבוה | iHerb |
| Thorne Melaton-360 כמוסות, ₪50.38 | כמוסה | 3 מ"ג | ₪0.84 ל-3 מ"ג | ₪0.28 | תו NSF לספורט | iHerb |
| Carlson Melatonin 300 mcg30 טבליות, ₪29.96 | טבליה מתמוססת | 0.3 מ"ג, סוכר | ₪1.00 ל-0.3 מ"ג | ₪3.33 | יקר ליחידה | iHerb |
| OLLY Sleep Gummies Blackberry Zen90 גומי, ₪90.27 | גומי | 2.5 מ"ג לגומי, L-תיאנין וצמחים | ₪1.00 ל-2.5 מ"ג | ₪0.40 | שילוב שלא נבדק | iHerb |
| OLLY Sleep Softgels60 כמוסות, ₪73.27 | כמוסה רכה | 5 מ"ג לכמוסה, מגנזיום, L-תיאנין וצמחים | ₪1.22 ל-5 מ"ג | ₪0.24 | מינון גבוה, שילוב | iHerb |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
בטבלה 39 מוצרים, כולם מאייהרב ישראל, ממוינים מהזול לערב ליקר. המחירים נבדקו ב-31 באוקטובר 2026. בזאפ ובטבע בריא לא מצאנו תוסף מלטונין. בחיפוש באתר סופר-פארם לא הופיע מוצר מלטונין. גוד פארם, ניצת הדובדבן ומקסי הלט לא נבדקו עד הסוף, ואת המחיר של סירקדין לא מצאנו.
מי בדק את המוצרים
במלטונין, השאלה החשובה היא לא מתכות כבדות, אלא האם יש בכמוסה מה שכתוב (הפירוט בפרק המוצרים). את התווים של Nature Made ושל Thorne בדקנו רק בדף המוצר, ולא במאגרים של USP ושל NSF עצמם. ומוצר בלי תו הוא לא בהכרח פחות טוב. אין דרך לדעת.
האם הדוח הזה מוטה?
אין כאן קישורי שותפים, ואף מותג לא שילם על אזכור. וכשהמסקנה היא שהמוצר הזול ביותר לערב הוא בקבוק טיפות של 23 שקלים, ושרוב המדף מיותר, זה כתוב.
מאיפה מתחילים עם מלטונין
- לזהות מה הבעיה: שעון שזז (נרדמים מאוחר, טיסה, משמרות), או ראש שלא נעצר. מלטונין שייך בעיקר לראשונה.
- לבדוק שאין סיבה לא לקחת: הריון, הנקה, ילדים, פלובוקסמין, כדורי שינה, ניפדיפין או וורפרין.
- לסדר את האור קודם: אור בוקר בחוץ, בית מעומעם בשעתיים שלפני השינה, בלי קפה אחרי הצהריים. לפעמים זה מספיק לבד.
- לרשום שבוע: מתי נרדמתם, מתי קמתם, ואיך הרגשתם בבוקר, מ-1 עד 10.
- 0.5 מ"ג, שעה עד שלוש שעות לפני השינה, שבועיים, לא סמוך לארוחה. בשעון מאוחר: באותה שעה כל ערב, עם שעת קימה קבועה.
- להשוות. השתפר: להמשיך לתקופה מוגדרת, או לעבור ל"לפי צורך". לא השתנה כלום: לעלות ל-1 ואז ל-3 מ"ג, ואם גם זה לא עוזר, זה לא התוסף שלכם.

ומי שרוצה לבחור מוצר: הבחירה לפי המצב, בדוח המוצרים. ומי שהבעיה שלו היא ראש שרץ בלילה, ימצא כלים אחרים במדריך לנדודי שינה.
שאלות ותשובות
מה זה מלטונין?
⌄
מלטונין הוא הורמון שהמוח מפריש כשמחשיך, והוא מודיע לגוף שהגיע הלילה. כתוסף הוא משמש בעיקר כדי להזיז את השעון הפנימי (ג'ט לג, משמרות, הירדמות מאוחרת) ולקצר מעט את ההירדמות. הוא לא כדור שינה, ולא מלנין, הפיגמנט של העור.
כמה מלטונין לקחת?
⌄
להתחיל ב-0.5 מ"ג. אם אחרי שבוע אין הבדל, אפשר לעלות ל-1 ואז ל-3 מ"ג. בניסויים, 0.3 עד 0.5 מ"ג הספיקו להזזת השעון, ולהירדמות האפקט עלה עד כ-4 מ"ג ולא יותר. בג'ט לג, מעל 5 מ"ג לא הוסיף כלום.
מתי לקחת מלטונין?
⌄
שעה עד שלוש שעות לפני השינה, ולא ברגע שנכנסים למיטה. במטא-אנליזה מ-2024, נטילה כ-3 שעות לפני השינה עבדה טוב יותר מנטילה חצי שעה לפני. כדי להקדים שעון מאוחר, באותה שעה כל ערב. בג'ט לג, בשעת השינה ביעד.
האם מלטונין ממכר?
⌄
בניסויים שבדקו את זה לא נמצאו סבילות, תסמיני גמילה או ירידה בייצור הטבעי. אבל הניסויים היו בעיקר על הגרסה בשחרור מושהה, במבוגרים, ועד שנה. הרגל פסיכולוגי של כדור כל ערב אפשרי, ולכן עדיף להשתמש בו לתקופה מוגדרת או לפי צורך.
האם צריך מרשם למלטונין בישראל?
⌄
כן. בישראל מלטונין הוא תרופת מרשם: לפי מאגר medic.co.il, סירקדין ומלטונין אינובמד, 2 מ"ג בשחרור מושהה, לגיל 55 ומעלה. בחנויות הישראליות שבדקנו לא מצאנו תוסף מלטונין בלי מרשם. ישראלים רבים שלוקחים מינון נמוך מזמינים אותו מחו"ל.
האם מלטונין בטוח לילדים?
⌄
בילדים עם אוטיזם או ADHD יש ניסויים טובים, ותרופה מאושרת באירופה, עם רופא. בילדים בריאים, הראיות חלשות ותופעות הלוואי שכיחות יותר, ורשות הבריאות הדנית ממליצה לא להתחיל בו. השפעה על ההתבגרות לא נבדקה ישירות. ובכל מקרה, סוכריות גומי שומרים מחוץ להישג יד.
מהן תופעות הלוואי של מלטונין?
⌄
הנפוצות: ישנוניות בבוקר, כאב ראש, סחרחורת, חלומות חיים וסיוטים. רובן קשורות למנה גבוהה או מאוחרת מדי, ופוחתות כשמורידים מנה. בניסויים קצרים הן היו נדירות. לשימוש של שנים אין עדיין ניסויים.
האם מלטונין גורם לאי-ספיקת לב?
⌄
לא ידוע. ב-2025 הוצג בכנס מחקר תצפית שמצא קשר, אבל הוא לא פורסם בכתב עת, ומי שקנה מלטונין מהמדף נספר בו כלא-משתמש. ניתוח של סקר לאומי בארה"ב לא מצא קשר. זו לא סיבה לפחד ממנה מזדמנת, וכן סיבה לא לקחת כל ערב לאורך שנים בלי מטרה.
מלטונין בהריון ובהנקה?
⌄
בהריון אין נתוני בטיחות, ושירות הבריאות הבריטי כותב שבדרך כלל לא מומלץ. בהנקה, חלב אם מכיל מלטונין טבעי בלילה, ועל תוסף אין נתונים: שימוש קצר כנראה לא מזיק, בבריטניה כתוב שאפשר אם התינוק בריא, ורשויות בצרפת ובגרמניה ממליצות להימנע. בשני המצבים, רק עם רופא.
מלטונין או מגנזיום לשינה?
⌄
הם עושים דברים שונים. מלטונין מזיז את השעון ומתאים כשנרדמים מאוחר או אחרי טיסה. מגנזיום ביסגליצינאט מתאים יותר למי שהשעון שלו תקין, ובמיוחד למי שאוכל מעט מגנזיום. אפשר לקחת את שניהם, ולא מצאנו ביניהם אינטראקציה ידועה. השוואה מלאה במאמר על תוספים לשינה.
מלטונין ואלכוהול?
⌄
לא מצאנו ניסוי שבדק את השילוב. אלכוהול מוסיף ישנוניות בעצמו, ולכן לא כדאי לשלב, ובמיוחד לא לפני נהיגה.
האם מלטונין כשר?
⌄
המלטונין עצמו מסונתז במעבדה, והכשרות תלויה במוצר. באייהרב חלק מהמוצרים מסומנים ככשרים, למשל הטיפות של NOW. לגבי פסח, צריך לבדוק את האישור של המוצר הספציפי. כמוסות ג'לטין וגומי הן המקום שבו כדאי לבדוק במיוחד.
על מלטונין קל למצוא שני סוגי מאמרים: כאלה שמציגים אותו ככדור שינה טבעי ובטוח לגמרי, וכאלה שמזהירים שהוא הורמון שמזיק ללב. לכן כל טענה כאן קושרה למקור שאפשר לפתוח, והפרדנו בין נדודי שינה לבין שעון משובש, בין מינון נמוך לגבוה, ובין ניסוי מבוקר לבין מחקר תצפית או תקציר כנס.
המאמר נשען על כ-90 מחקרים, ובהם המטא-אנליזות על נדודי שינה (כולל ניתוח הרשת ב-Lancet ומטא-אנליזת המינון מ-2024), ניסויי השחרור המושהה מעל גיל 55, ניסויי עקומת התגובה של השעון, סקירות Cochrane על ג'ט לג, משמרות, אלצהיימר וחרדה לפני ניתוח, הניסויים בילדים עם אוטיזם ו-ADHD והמעקבים הארוכים, בדיקות המעבדה של תכולת המוצרים, ומחקרי הסוכר והארוחה המאוחרת. נבדקו גם המסמכים של רשויות הבריאות בארה"ב, בבריטניה, בצרפת, בגרמניה, בהולנד ובאיחוד האירופי, והנחיות האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה מ-2017 ומ-2026. המחירים של 39 המוצרים מאייהרב ישראל, ומעמד התרופה בישראל ממאגר התרופות medic.co.il. הצד של יוטיוב נשען על תמלולים מלאים של 27 סרטונים, והצד של הרשת על 31 מאמרים, מאתרי קופות החולים ועד אתרי רפואה פונקציונלית וביוהאקינג.
כשלדובר יש מוצר או אינטרס שנראה בסרטון או בעמוד, זה כתוב לידו. וכשמחקר מומן על ידי יצרן, זה מסומן. מידע שלא נמצא לו מקור, כתוב שלא נמצא.
עודכן לאחרונה: 31 באוקטובר 2026. המחירים נבדקו ב-31 באוקטובר 2026.
המידע במאמר הוא מידע כללי, ואינו ייעוץ רפואי או תחליף לו. לפני שמתחילים, מפסיקים או משנים תוסף או טיפול, ובמיוחד לילדים, בהריון או בהנקה, עם תרופות פסיכיאטריות, מדללי דם או תרופות ללחץ דם, או עם מחלה אוטואימונית או אפילפסיה, כדאי להתייעץ עם רופא.
מי עומד מאחורי המאמר
הקולות שדבריהם מובאים במאמר מופיעים בפרק על מטפלים ומומחים.
המחקרים: מי שעבודתם עומדת בבסיס
| מחקר | מה הוא תרם |
|---|---|
| Ferracioli-Oda ועמיתים, 2013; Choi ועמיתים, 2022; De Crescenzo ועמיתים, 2022; Maruani ועמיתים, 2023 | כמה מלטונין עוזר בנדודי שינה |
| Zhdanova ועמיתים, 2001; Burgess ועמיתים, 2008 ו-2010; Cruz-Sanabria ועמיתים, 2024; Lewy ועמיתים, 1992 ו-1998 | מינון, תזמון ועקומת התגובה של השעון |
| Lemoine ועמיתים, 2007 ו-2011; Wade ועמיתים, 2007 ו-2010; Matsumoto ועמיתים, 1997 | מעל 55, תלות וייצור עצמי |
| Sletten ועמיתים, 2018; Herxheimer ו-Petrie, 2002; Liira ועמיתים, 2014 | שעון מאוחר, ג'ט לג ומשמרות |
| Gringras ועמיתים, 2017; Van der Heijden ועמיתים, 2007; Edemann-Callesen ועמיתים, 2023; Lelak ועמיתים, 2022; Zwart ועמיתים, 2018 | ילדים |
| Erland ו-Saxena, 2017; Cohen ועמיתים, 2023 | מה באמת יש במוצרים |
| Rubio-Sastre ועמיתים, 2014; Garaulet ועמיתים, 2015 ו-2022; Härtter ועמיתים, 2000 ו-2003 | סוכר, ארוחה מאוחרת ואינטראקציות |
המקורות
- Exposure to room light before bedtime suppresses melatonin onset and shortens melatonin duration in humans (2011)
- The efficacy and safety of exogenous melatonin for primary sleep disorders. A meta-analysis (2005)
- Effect of inducing nocturnal serum melatonin concentrations in daytime on sleep, mood, body temperature, and performance (1994)
- Endogenous melatonin levels and the fate of exogenous melatonin: age effects (1998)
- Nightly treatment of primary insomnia with prolonged release melatonin for 6 months: a randomized placebo controlled trial on age and endogenous melatonin as predictors of efficacy and safety (2010)
- Meta-analysis: melatonin for the treatment of primary sleep disorders (2013)
- Efficacy of melatonin and ramelteon for the acute and long-term management of insomnia disorder in adults: A systematic review and meta-analysis (2023)
- Efficacy of melatonin for chronic insomnia: Systematic reviews and meta-analyses (2022)
- Comparative effects of pharmacological interventions for the acute and long-term management of insomnia disorder in adults: a systematic review and network meta-analysis (2022)
- Clinical Practice Guideline for the Pharmacologic Treatment of Chronic Insomnia in Adults: An American Academy of Sleep Medicine Clinical Practice Guideline (2017)
- The European Insomnia Guideline: An update on the diagnosis and treatment of insomnia 2023 (2023)
- Prolonged-release melatonin improves sleep quality and morning alertness in insomnia patients aged 55 years and older and has no withdrawal effects (2007)
- Efficacy of prolonged release melatonin in insomnia patients aged 55-80 years: quality of sleep and next-day alertness outcomes (2007)
- The effect of prolonged-release melatonin on sleep measures and psychomotor performance in elderly patients with insomnia (2009)
- Prolonged release melatonin in the treatment of primary insomnia: evaluation of the age cut-off for short- and long-term response (2011)
- Efficacy of melatonin with behavioural sleep-wake scheduling for delayed sleep-wake phase disorder: A double-blind, randomised clinical trial (2018)
- Melatonin treatment effects on adolescent students' sleep timing and sleepiness in a placebo-controlled crossover study (2012)
- Resetting the late timing of 'night owls' has a positive impact on mental health and performance (2019)
- Advancing human circadian rhythms with afternoon melatonin and morning intermittent bright light (2006)
- Melatonin for the prevention and treatment of jet lag (2002)
- Pharmacological interventions for sleepiness and sleep disturbances caused by shift work (2014)
- Management of shift work disorder: an American Academy of Sleep Medicine clinical practice guideline (2026)
- Effect of oral melatonin and wearing earplugs and eye masks on nocturnal sleep in healthy subjects in a simulated intensive care unit environment: which might be a more promising strategy for ICU sleep deprivation? (2015)
- Melatonin for the promotion of sleep in adults in the intensive care unit (2018)
- Melatonin Use in the ICU: A Systematic Review and Meta-Analysis (2025)
- Melatonin treatment for age-related insomnia (2001)
- Human phase response curves to three days of daily melatonin: 0.5 mg versus 3.0 mg (2010)
- Optimizing the Time and Dose of Melatonin as a Sleep-Promoting Drug: A Systematic Review of Randomized Controlled Trials and Dose-Response Meta-Analysis (2024)
- Safety of higher doses of melatonin in adults: A systematic review and meta-analysis (2022)
- A three pulse phase response curve to three milligrams of melatonin in humans (2008)
- The human phase response curve (PRC) to melatonin is about 12 hours out of phase with the PRC to light (1998)
- Clinical pharmacokinetics of melatonin: a systematic review (2015)
- Melatonin shifts human circadian rhythms according to a phase-response curve (1992)
- Pharmacokinetics of oral and intravenous melatonin in healthy volunteers (2016)
- Bioavailability of Melatonin after Administration of an Oral Prolonged-Release Tablet and an Immediate-Release Sublingual Spray in Healthy Male Volunteers (2023)
- No evidence for a phase delay in human circadian rhythms after a single morning melatonin administration (2002)
- Entrainment of free-running circadian rhythms by melatonin in blind people (2000)
- The amplitude of endogenous melatonin production is not affected by melatonin treatment in humans (1997)
- Prolonged-release melatonin for insomnia – an open-label long-term study of efficacy, safety, and withdrawal (2011)
- Adverse Events Associated with Melatonin for the Treatment of Primary or Secondary Sleep Disorders: A Systematic Review (2019)
- Investigating the safety profiles of exogenous melatonin and associated adverse events: A pharmacovigilance study using WHO-VigiBase (2024)
- Effects of prolonged-release melatonin, zolpidem, and their combination on psychomotor functions, memory recall, and driving skills in healthy middle aged and elderly volunteers (2008)
- Melatonin supplementation, hyperprolactinemia, and incident heart failure: A proposed prolactin-mediated pathway for cardiovascular risk (2026)
- Melatonin and cardiovascular risk: an NHANES reality check after recent heart failure concerns (2026)
- Melatonin Supplementation and Cardiovascular Outcomes: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Trials (2026)
- Acute melatonin administration in humans impairs glucose tolerance in both the morning and evening (2014)
- Common type 2 diabetes risk variant in MTNR1B worsens the deleterious effect of melatonin on glucose tolerance in humans (2015)
- Interplay of Dinner Timing and MTNR1B Type 2 Diabetes Risk Variant on Glucose Tolerance and Insulin Secretion: A Randomized Crossover Trial (2022)
- The effect of melatonin supplementation on glycemic control in patients with type 2 diabetes (2025)
- Increased bioavailability of oral melatonin after fluvoxamine coadministration (2000)
- The effect of oral contraceptives on the pharmacokinetics of melatonin in healthy subjects with CYP1A2 g.-163C>A polymorphism (2008)
- Effects of caffeine intake on the pharmacokinetics of melatonin, a probe drug for CYP1A2 activity (2003)
- Influence of cigarette smoking on melatonin levels in man (2005)
- Cardiovascular effects of melatonin in hypertensive patients well controlled by nifedipine: a 24-hour study (2000)
- Melatonin (2006)
- Characteristics of Melatonin Use Among US Children and Adolescents (2024)
- Efficacy and Safety of Pediatric Prolonged-Release Melatonin for Insomnia in Children With Autism Spectrum Disorder (2017)
- Effect of melatonin on sleep, behavior, and cognition in ADHD and chronic sleep-onset insomnia (2007)
- Use of melatonin in children and adolescents with idiopathic chronic insomnia: a systematic review, meta-analysis, and clinical recommendation (2023)
- Current role of melatonin in pediatric neurology: clinical recommendations (2015)
- Melatonin use in the pediatric population: an evolving global concern (2025)
- Could long-term administration of melatonin to prepubertal children affect timing of puberty? A clinician's perspective (2019)
- Evaluation of sleep, puberty and mental health in children with long-term melatonin treatment for chronic idiopathic childhood sleep onset insomnia (2011)
- Sleep, Growth, and Puberty After 2 Years of Prolonged-Release Melatonin in Children With Autism Spectrum Disorder (2021)
- Long-Term Melatonin Therapy for Adolescents and Young Adults with Chronic Sleep Onset Insomnia and Late Melatonin Onset: Evaluation of Sleep Quality, Chronotype, and Lifestyle Factors Compared to Age-Related Randomly Selected Population Cohorts (2018)
- Pediatric Melatonin Ingestions – United States, 2012-2021 (2022)
- Notes from the Field: Emergency Department Visits for Unsupervised Pediatric Melatonin Ingestion – United States, 2019-2022 (2024)
- Quantity of Melatonin and CBD in Melatonin Gummies Sold in the US (2023)
- Melatonin Natural Health Products and Supplements: Presence of Serotonin and Significant Variability of Melatonin Content (2017)
- Melatonin from Microorganisms, Algae, and Plants as Possible Alternatives to Synthetic Melatonin (2023)
- Dietary Sources and Bioactivities of Melatonin (2017)
- Serum melatonin levels and antioxidant capacities after consumption of pineapple, orange, or banana by healthy male volunteers (2013)
- Effect of tart cherry juice (Prunus cerasus) on melatonin levels and enhanced sleep quality (2012)
- Effect of kiwifruit consumption on sleep quality in adults with sleep problems (2011)
- Effect of melatonin-rich night-time milk on sleep and activity in elderly institutionalized subjects (2005)
- Evening use of light-emitting eReaders negatively affects sleep, circadian timing, and next-morning alertness (2015)
- Effects of caffeine on the human circadian clock in vivo and in vitro (2015)
- Evening administration of melatonin and bright light: interactions on the EEG during sleep and wakefulness (1998)
- Effectiveness of Over-The-Counter Treatments for Tinnitus Symptom Relief: A Systematic Review (2026)
- Randomised clinical trial comparing melatonin 3 mg, amitriptyline 25 mg and placebo for migraine prevention (2016)
- Efficacy and Safety of Melatonin in Migraine Prophylaxis: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials (2026)
- The potential therapeutic effect of melatonin in Gastro-Esophageal Reflux Disease (2010)
- The value of melatonin supplementation in postmenopausal women with Helicobacter pylori-associated dyspepsia (2020)
- Melatonin improves abdominal pain in irritable bowel syndrome patients who have sleep disturbances: a randomised, double blind, placebo controlled study (2005)
- Melatonin Supplementation in the Management of Irritable Bowel Syndrome: An Updated Systematic Review and Meta-Analysis (2026)
- Adjuvant melatonin for the prevention of recurrence and mortality following lung cancer resection (AMPLCaRe): A randomized placebo controlled clinical trial (2021)
- Melatonin for pre- and postoperative anxiety in adults (2015)
- Melatonin or ramelteon for the prevention of postoperative delirium in elderly patients: A systematic review and meta-analysis of randomized clinical trials (2026)
- Effect of melatonin on nocturnal blood pressure: meta-analysis of randomized controlled trials (2011)
- Melatonin supplementation and outcomes of assisted reproductive technology: a systematic review and meta-analysis (2025)
- A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials investigated the effects of melatonin supplementation on bone mineral density, quality of life, and sleep in menopausal women (2026)
- The therapeutic or prophylactic effect of exogenous melatonin against depression and depressive symptoms: a systematic review and meta-analysis (2014)
- NCCIH: Melatonin: What You Need To Know
- EMA: Circadin
- EMA: Slenyto
- ANSES (2018): melatonin food supplements
- BfR (2024): Melatoninhaltige Nahrungsergänzungsmittel
- NHS: About melatonin
- NHS: Melatonin in pregnancy and breastfeeding
- NSWO (2023): Expert opinion melatonine
- mako (2022): מלטונין בישראל
- Medic: Circadin
- Medic: Melatonin Inovamed 2 mg
- American Heart Association (2025): Long-term use of melatonin supplements
קריאה נוספת באתר: תוספים לשינה · נדודי שינה · סוגי מגנזיום · רעש לבן לשינה

שחר כהן הוא מייסד מכללת הארטמיינד ללימודי NLP ומנחה סדנאות וריטריטים. הפודקאסט שלו נמנה עם חמשת המואזנים ביותר בישראל מכלל הקטגוריות כבר שנים והמוביל בתחומי הפסיכולוגיה והבריאות. ערוץ היוטיוב שלו מונה מעל 100 אלף מנויים ועשרות מיליוני צפיות מצטברות, והמדיטציות תורמות באופן קבוע למאות אלפי ישראלים.
לאיזה עוד אדם המאמר יכול לתרום? שלחו לו.
