איך מנגנוני הגנה פסיכולוגיים יכולים להגן אך גם להגביל אותנו
תארו לעצמכם ילד שנכווה ממים חמים ומאז הוא מסרב להתקרב לכיור. זה מאוד ברור שהוא בטראומה וחרדה שמגבילה אותו, נכון?
אבל מה לגבי אדם בוגר שתמיד הכי מוצלח, הכי מסודר, שמקפיד על כל פרט?. על פניו אלו תכונות נהדרות, אך האם יכול להיות שהוא קצת כמו הילד, מגן על עצמו מפני טראומה?
ומה לגבי אדם שתמיד קליל ומנסה בכל כוחו להיות שמח ועם חיוך על השפתיים, אף פעם לא מתלונן, אף פעם לא כועס. זה נשמע נפלא, אך האם ייתכן שהאופטימיות שלו מסתירה משהו?
הרבה מאיתנו חווינו בילדות דחייה חברתית, כישלון, תחושת חסר ערך וכו'. אחת הדרכים של תת המודע להגן עלינו שלא נחווה שוב את פצעי הילדות, היא לפצות עליהם: להיות תמיד מצחיק, תמיד מאורגן, תמיד חזק ולא תלוי באף אחד.
במבט ראשון אלו התנהגויות חיוביות, מה הבעיה איתן?
הבעיה היא שכמו הילד שנכווה מהמים ועכשיו לא מתקרב לכיור, זה עלול לגרום לאדם לאבד את חופש הבחירה והגמישות שלו, כי יש דברים שהוא חייב להימנע מהם בכל מחיר.
למשל: אדם שמפחד מכעס וקונפליקט ולכן תמיד נחמד, יכול לגלות שגם אם מנצלים אותו, הוא לא יצליח לעמוד על שלו ולהביע אסרטיביות בריאה, קשה לו לבטא את הצרכים שלו.
לחלופין: אדם שמפחד לטעות או לאבד שליטה ולכן תמיד מאורגן ומצליח, יכול לגלות שקשה לו להשתחרר ולנוח לפעמים, קשה לו להנות מהרגע.
מעבר לכך, אדם עם מנגנון פיצוי כזה, יסבול מסטרס כרוני, כי הוא 24/7 צריך לעמוד על המשמר שהפצע שלו לא יפתח. החיים שלו הם כמו ללכת בשדה מוקשים. כל צעד דורש תשומת לב וזהירות והפחד לטעות משתק, זה המון חרדה ואנרגיה שמתבזבזת.
אז מה עושים? זה מתחיל בזיהוי שאותם דפוסים שתורמים לנו, הם גם אלו שכולאים אותנו.
חשוב – אין צורך ללכת לקיצוניות השנייה, אנחנו בהחלט יכולים לשמור על היתרונות שהרווחנו מלהיות קלילים או מצטיינים, או דומיננטים. פשוט לרפא את הטראומה שיושבת בבסיס, לנקות את שדה המוקשים וכך תהיה לנו גמישות לבחור את ההתנהגות שלנו בכל רגע מחדש, זה לא יהיה דפוס נוקשה שמנהל אותנו.
בפודקאסט עם הפסיכולוג תומר הרן, העמקנו בנושאים הללו. מצד אחד זה תוכן יחסית מתקדם שבדר"כ לוקח לאנשים זמן להבין אותו, מצד שני תומר הוא אחד האנשים שמסבירים אותו בצורה הכי ברורה, כך שאני מאמין שכבר בסוף הפרק ההבנה שלכם על נפש האדם תגדל.
גורם לניתוק: הצד המזיק של מנגנוני הגנה פסיכולוגיים
"בריונים הם אולי מבצעי הרוע, אך הפאסיביות של מי שיודע מה קורה ולא מתערב, מנציחה את הרוע" – פיליפ זימברדו
למה אישה מוכה נשארת עם בעל מכה? איך ייתכן שאנשים שעברו התעללות מרגישים אשמה, למרות שהם הקורבנות?
שנדור פרנצי תיאר זאת כמנגנון הגנה, אותו כינה "הזדהות עם התוקפן". על פי פרנצי, אדם שחווה התעללות ותקיפה ממושכת הופך לרגיש לאופן ההתנהגות והחשיבה של התוקף. כך הוא יודע לזהות מתי התוקף מסוכן עבורו ואיך יוכל להרגיע ולרצות אותו, כדי להישאר מוגן ובטוח יותר.
לאורך זמן, מנגנון זה גורם לו להתנתק מהצרכים והרצונות של עצמו ומקשה עליו לזהות את ההתעללות או לברוח ממנה.
הסבר נוסף לאשמה הוא שמנקודת המבט של הקורבן הוא פעל בסדר, לא פגע באף אחד ועדיין פגעו בו. חוויה כזו מנפצת את תחושת השליטה ומעוררת חוסר אונים הקורבן חווה כעת את העולם כמקום לא הוגן ומסוכן, ללא אפשרות למנוע פגיעה.
כמנגנון הגנה הקורבן לוקח על עצמו את האשמה לפגיעה, מה שעוזר לו לתחושה מדומה של שליטה – התעללו בו כי זה הגיע לו, הייתה לכך סיבה. גם מנגנון זה פוגע ביכולת של האדם להבחין שמתעללים בו ומונע ממנו להאמין שהוא בכלל ראוי לקשר טוב.
כל הרעיונות האלו יפים ונהדרים, אך עד לאחרונה לא היה להם ביסוס מחקרי, ואת המשימה למחקר לקחה על עצמה ד"ר יעל להב, ראש המעבדה לחקר הטראומה באוניברסיטת ת"א.
ד"ר להב ושות' גילו שהמנגנון של הזדהות עם התוקפן אכן קיים בקרב אנשים שחוו טראומה והתעללות, ושהוא אכן מגביר את הסיכוי לחזור בעתיד למערכת יחסים מתעללת. הזמנתי את ד"ר להב לפודקאסט שבו העמקנו במנגנון הפסיכולוגי הזה ובאופן כללי שוחחנו על טיפול בפוסט טראומה, על דיסואציסציה, ניתוק רגשי ועוד.
מסתבר שהרבה מהקשיים הנפשיים, כמו חרדות, דיכאון, בעיות במערכות יחסים ועוד, מקורם בטראומה ולכן זה פרק שחובה לצפות בו. מעבר לכך, ד"ר להב נתנה טיפים מה לעשות מיד אחרי שחווים טראומה כדי למנוע PTSD – ידע שבמדינה כמו שלנו חשוב להכיר. הקישור לסרטון מוטמע בתוך המאמר על סוגי רגשות אשם.
החשיבות של מנגנוני הגנה פסיכולוגיים בריפוי רגשי
"ריפוי רגשי כרוך באי נוחות ונגיעה כאב, אך ההימנעות ממנו כרוכה בכאב גדול יותר"
לרוב כדי לרפא מצוקות נפשיות נדרש לגעת גם בכאב רגשי מודחק, אך הבעיה היא שיש סיבה למה הוא מודחק, יש לנו חלק לא מודע שרוצה להימנע בכל מחיר מלהציף את הכאב וכך מתפתחים מנגנוני הגנה ששומרים שלא נגע ברגש.
חלק מהמנגנונים הללו ממש מפתיעים ואולי כלל לא הייתם מזהים אותם כהגנות, הנה כמה דוגמאות:
ציניות וליצנות: אנשים שמגחיכים כל דבר ואי אפשר לדבר איתם ברצינות על רגשות.
הפגנה מוגזמת של עוצמה: אנשים שלא מביעים פגיעות וחולשות ובטח לא ידברו על כאב.
דיבור בקול רם: מה שגורם לאנשים לשמור מרחק ויוצר חוסר נוחות בשיחה על נושאים אישיים.
ועוד מגוון רחב של מנגנונים שברגע שיודעים לזהות אותם ומבינים את הכוונה החיובית שלהם, זה עוזר להסיר אותם לאט לאט, כדי לאפשר ריפוי (כמובן בהדרכה מקצועית).
וכדי לתת לכם עוד ידע ותובנות בנושא, הזמנתי לפודקאסט את הרב יהונתן ידווב, פסיכותרפיסט ומנהל מרכז המטפלים של מכון אבולעפיה, נושא הפרק הוא טיפול בחרדות, אבל הרחבנו הרבה מעבר, על מנגנוני הגנה בתקשורת, על מערכות יחסים ועל שיטות טיפול מודרניות שעובדות דרך הגוף. הקישור ליוטיוב מוטמע בתוך מאמר העוסק בהתקפי חרדה.
איך מנגנוני הגנה פסיכולוגיים מגנים עלינו באמצעות פחדים וחרדות
מכירים את זה שאתם שוכחים להיחגר ברכב ואז מתחיל צפצוף מעצבן?
מטרת הצפצוף היא לא להציק לכם ולא לגרום לכם לעצור את הנסיעה, מטרתו היא רק לתזכר אתכם להשתמש בחגורת בטיחות שעשויה להציל חיים.
הפחדים והחרדות שלנו פועלים באופן דומה. תת המודע שלנו לא יצר אותם כדי לאמלל את חיינו, אלא כדי להעלות את המודעות שלנו לדבר מה שעלינו להתבונן בו.
כאשר מדובר על פחד מאובייקט חיצוני ספציפי, כמו פחד מגובה או מנחשים, הפחד נוצר כדי לגרום לנו לשים לב לאותו אובייקט ולהיות מוכנים. אבל לפעמים, יש חרדות שמגיעות סתם כך, בלי סיבה או טריגר ברור שמפעיל אותן. בלי רציונל ובלי פרופורציה, הן פשוט תוקפות.
ואז אנחנו נדרשים להעלות את המודעות אל הפנימיות שלנו. כלומר, לקחת רגע לעצור, לנשום, להתבונן במחשבות, בתחושות, באמונות שלנו. לשחרר רגשות מודחקים, לעשות עבודת עומק.
על כך ועוד הרחבתי בפודקאסט שעשיתי עם יהונתן ידווב – פסיכותרפיסט מוסמך בעל גישה ייחודית לטיפול בחרדות.
אם תרצו שנצלם פרק המשך שמעמיק בעוד רבדים של חרדות, תגיבו ביוטיוב על מה הייתם רוצים שנדבר.
יהונתן הוא הוא אחד המומחים בארץ בנושא ועזר כבר למאות מטופלים להשתחרר מחרדות, אז תרגישו חופשי לשאול כל שאלה.
נ.ב – מדיטציה להתמודדות עם לחץ וחרדה
מצרף מדיטציה שעוזרת להתמודד עם לחץ וחרדה ברמה יותר מעמיקה מהרפיה והרגעה כללית.
הטכניקה במדיטציה מאפשרת ליישם את הרעיון שדיברנו עליו שלחץ וחרדה הם כמו הצפצוף ברכב, נועדו להגן עלינו ורוצים לשלוח לנו מסר. כדי להבין יותר – פשוט תתרגלו ותחוו 🙂
ההשלכה כמנגנון הגנה פסיכולוגי – להבין את הדפוסים שמטלטלים אותנו
"אם תכניסו 100 נמלים אדומות ו-100 נמלים שחורות לצנצנת, בהתחלה לא יקרה שום דבר, אבל אם תנערו את הצנצנת, הנמלים ילחמו זו בזו. הן יחשבו שהנמלים מהסוג השני הן האויב, כאשר במציאות האויב הוא האדם שניער את הצנצנת"
לפעמים החיים מטלטלים אותנו חזק ואין דרך להתנגד, אז אנחנו מחפשים אשמים, או שעיר לעזאזל. קשה לנו להכיל שיש בעיות שאין לנו שליטה עליהן, אז כמנגנון הגנה לא מודע, אנחנו משליכים את הבעיה על מי שהכי קל להאשים.
ההשלכה עוזרת לנו להרגיש תקווה רגעית שאם נביס את "האשמים" יגמרו הצרות, אבל בפועל היא רק מעצימה את הבעיה, כי אנחנו מבזבזים אנרגיה יקרה על מלחמה באדם הלא נכון. ועל הדרך מרוויחים אויב חדש.
והאירוניה היא שבדרך כלל האדם שאנחנו מאשימים ומשליכים עליו את הבעיה, הוא מי שאנחנו הכי זקוקים לשתף איתו פעולה, כדי לפתור את הבעיה מהשורש.
נ.ב – סוג יותר ערמומי של השלכה.
מתרחש כשאדם לא מסוגל להכיר בחלקים אפלים שקיימיים בתוכו, כמו למשל, מניפולטיביות, רדיפת בצע, שתלטנות ו…. (השלימו). מפחיד אותו להיות מודע שתכונות כאלו קיימות בו, אז כמנגנון הגנה לא מודע הוא משליך אותן על אחרים.
אם בא לכם להעמיק, מצרף את הפודקאסט שעשיתי עם ד"ר עמית פכלר, פסיכולוג קליני מדריך, מלמד וכותב על פסיכואנליזה. בפודקאסט דיברנו על תהליכים לא מודעים שמתרחשים בתוכנו (השלכה הוא אחד מהם). התבססנו שם על מספר הוגים פסיכואנליטים, פרויד, קארל יונג, פרנצי ועוד.
הצטרפות לקבוצת הוואטסאפ השקטה
כל הטקסטים בפוסט נשלחו בקבוצת הוואטסאפ השקטה. אם אתם רוצים להצטרף כדי לקבל פעם בשבוע תוכן מעצים ואקטואלי הכולל את העדכונים החמים לחצו על הקישור הבא
היתרונות של הקבוצה:
אתם מקבלים כל שבוע הודעה אחת, בדיוק במינון שקל לעכל.
אתם מקבלים מסר חיובי לאפליקציה שאתם ממילא נמצאים בה – וואטסאפ.
במקום להזין את עצמכם בתוכן מלחיץ או סתמי, אתם מזינים את עצמכם בתובנות מעשירות.
בנוסף למסר, תקבלו עדכונים על אירועים והזדמנויות שכדאי להכיר.
ערך ואיגד את הטקסטים – אלמוג אמר
אודות המחבר
הפודקאסט של שחר כהן הוא המוביל בישראל בתחומי הפסיכולוגיה והבריאות (מדורג רביעי בישראל מתוך כלל הקטגוריות). ומאות אלפים עוקבים אחר המסרים השבועיים שהוא שולח.
כמטפל ומנחה סדנאות, שחר נחשב לאוטוריטה המשפיעה בישראל בתחום המדיטציה והעבודה עם תת-המודע. המדיטציות שפיתח עזרו למיליוני אנשים להתגבר על חרדות, להגשים מטרות, לנקות משקעים רגשיים, לרפא את הגוף והנפש ולהרגיש רגועים ושלווים יותר. הכוח של עבודתו נובע משילוב של עקרונות מדיטציה ופסיכולוגיה קלאסיים, ביחד עם טכניקות מתקדמות מעולמות ה-NLP וסוגסטיות תת-הכרתיות – מה שיוצר שינוי עמוק ומתמשך.
כיזם, שחר הקים בשנת 2022 את מרכז הארטמיינד – בית ללימודי NLP וריטריטים שהפך לאחד הגדולים בארץ. ב-2025 שחר יסד יחד עם אייל חזות, סטארטאפ המספק כלי AI למטפלים במטרה להנגיש טיפול נפשי איכותי לכל אדם.
חזונו הוא ליצור תרבות חדשה של ריפוי, קהילה ומשמעות. הוא מאמין שעל ידי חיבור בין חכמת נפש עתיקה לטכנולוגיות של עידן ה-AI, ניתן להפוך את בריאות הנפש והצמיחה האישית לזכות בסיסית ונגישה לכל אדם.
רוצים להתייעץ, לשאול שאלות, או לשתף בחוויות ותובנות?
יש שתי דרכים לעשות זאת:
- בתגובות של ערוץ היוטיוב.
- באינסטגרם. מדי פעם עולות שאלות ותשובות בסטורי.
כמו כן, באינסטגרם תמצאו תוכן ממוקד ואיכותי שמתפרסם רק שם.
לחצו כאן כדי לקבל השראה שבועית לWhatsApp (הודעה אחת בשבוע)
הריטריט הקרוב במלון אלאיה פולג
לתוכנית האימון המקיפה NLP לביטחון עצמי שנותנת כלים מעשיים ומעבירה אתכם תהליך רגשי עמוק
