כוחו של הרגע – לגלות את האינסוף בכל נשימה
"איש לא חי לנצח, אבל הנצח חי בכל רגע" – כדי שזה לא יהיה רק משפט פואטי אלא גם משפט שתורם לחיינו, אסביר בעזרת קטעים של אקהרט טול:
הרגע הנוכחי נראה כאילו הוא רק רגע אחד מתוך רצף רגעים רבים. אך אם נביט לעומק, האם לא היה למעשה מאז ומעולם רק רגע אחד – "הרגע הזה".
הרי העבר והעתיד, אלו מחשבות שמתרחשות ברגע הזה. כל זיכרונות העבר, אילו אירועי חיים שהיו פעם "הרגע הזה", והעתיד שאנחנו חולמים עליו או מודאגים ממנו, כשיגיע, יהיה "ברגע הזה".
ואף על פי כן, פעמים רבות אנחנו מתייחסים לרגע הזה כמכשול שיש להתגבר עליו בדרך לרגע עתידי (שלא יגיע לעולם). לא חבל?
תראו, זו הפילוסופיה הפשוטה ביותר ובו זמנית גם הקשה ביותר להבנה ויישום. אחד הכלים שעוזרים לנו להפנים אותה זו מדיטציה, לכן אני מצרף לכם כאן מאמר וסרטון שמסביר איך עושים מדיטציה. בתחתית המאמר יש אוסף מדיטציות מוקלטות שעוזרות לחיות ברגע.
פחות נדידת מחשבות, יותר נוכחות – כך נגלה את כוחו של הרגע
"לכו כאילו אתם מנשקים את האדמה עם כפות הרגליים" – טיכ נאט האן
בשנת 2010 ערכו באוניברסיטת הרווארד מחקר בו בדקו איזה אחוז מהזמן אנשים נמצאים בנדידת מחשבות וגילו נתון מדהים: 47% מהזמן אנשים לא חושבים על הפעילות שהם עוסקים בה, אלא על משהו אחר לגמרי.
עוד ממצא משמעותי שגילו הוא שברגע שאנשים נודדים במחשבות ולא מרוכזים בדבר בו הם עוסקים, הם פחות מאושרים. וזה נכון אפילו אם המחשבות שהם נודדים אליהן אלו מחשבות חיוביות.
במחקרים אחרים זיהו שנדידת מחשבות פוגעת גם ביעילות שלנו, אפילו אם אנחנו כביכול מספיקים יותר משימות בגלל שעשינו כמה במקביל, בסה"כ האיכות נפגעת ואנחנו בעצם מספיקים פחות.
הסיבה שאני מספר לכם על המחקרים האלו, היא כדי לתת לכם (ולעצמי) מוטיבציה לתרגל מיינדפולנס הן במדיטציה והן במהלך היום יום. בלי להבין את הדברים האלו, אנחנו עשויים לחשוב שמיקוד בנשימה או נוכחות מלאה בפעולות שלנו, זה סתם בזבוז זמן, משעמם ומיותר. למעשה זה הופך אותנו למאושרים יותר, יעילים יותר וגם מאפשר לנו להתמודד טוב יותר עם לחצים.
כדי ללמוד יותר על מיינדפולנס הזמנתי לפודקאסט את ד"ר ריקרדו טרש, ראש החוג לחינוך באוניברסיטת ת"א, חבר סגל בבית ספר למדעי המוח, חוקר מיינדפולנס ומי שמתרגל בעצמו למעלה מ-30 שנה. דיברנו על הפרעות קשב ואיך לפתח יכולות ריכוז ושקט פנימי, וגם שוחחנו על התמודדות עם לחצים ומחשבות שליליות בעזרת מיינדפולנס.
לקראת סוף הפרק, ד"ר טרש סיפר על הפעילות שלו במערכת החינוך ובתיאור של הפודקאסט הסברתי איך גם אתם יכולים להכניס מיינדפולנס לבית הספר או לגן של הילדים שלכם. צעד ראשון שבטוח יעזור זה לשלוח את הפרק למורים, מנהלים והורים אחרים, כדי ליצור שינוי מלמטה למעלה.
האיזון בין טכנולוגיה לנוכחות מתחיל בהבנת כוחו של הרגע
"הסמארטפונים הופכים לאדונים שלנו, במקום לכלים שמשרתים אותנו" – קאל ניופורט
לפני כמה חודשים עברתי ברחוב ליד גן משחקים וראיתי אבא מנדנד את הילדה שלו כשהוא לגמרי שקוע בסמארטפון. הילדה ישבה עצובה עם פנים נפולות ורק מידי פעם כשהוא שלח מבט לבדוק שהכל בסדר, חיוך גדול נפרש על שפתיה והעיניים שלה כאילו התחננו לקבל קצת יחס, אבל האבא מיד חזר לסמארטפון. הגוף שלו נכח שם, אבל התודעה שלו שהתה במקום אחר.
ברגע הראשון שפטתי אותו וחשבתי: "אני בחיים לא אהיה אבא כזה". אבל שבריר שניה לאחר מכן, קלטתי שבכלל לא בטוח, המכשירים האלו די ממכרים וזה לא הולך ונעשה קל יותר.
כאשר הבעיה עם התמכרות למסכים היא שזה לא שחור ולבן, יש בטכנולוגיה גם המון יתרונות וזה הופך את הסיפור למורכב יותר, זה לא כמו סיגריה שאפשר וכדאי להתנזר לחלוטין, פה צריך למצוא את האיזון.
*לדעתי התהליך החברתי שנעבור יהיה דומה לתהליך שהתרחש בתזונה, בהתחלה היה מלא ג'אנק ומגפת השמנה, היום יש יותר מודעות* לאוכל בריא, לצום לסירוגין ולהפחתת מינונים, כך שאפילו שהפיתויים רק מתעצמים, אנשים שרוצים, מצליחים לשמור על הבריאות, אבל חייבים להיות מאוד מודעים ולעצב את הסביבה באופן שתתמוך בנו.
כדי להגביר את המודעות וההבנה שלנו בנוגע להתמכרות למסכים, הזמנתי לפדוקאסט את ד"ר יניב אפרתי, חבר סגל בכיר באוניברסיטת בר אילן וראש מעבדה להתמכרויות בפקולטה לחינוך.
דיברנו על השפעת המסכים על הקשב שלנו, על איך למצוא איזון ומהם סימני האזהרה שמעידים שזה הופך להתמכרות. ובעיניי החלק הכי טוב בפודקאסט הוא דווקא לקראת הסוף שד"ר אפרתי נתן טיפים מעשיים להורים.
כאן הקישור ליוטיוב, שמוטמע בתוך מאמר על מינימליזם שחשבתי שמאוד רלוונטי לנושא.
כאן הקישור לספוטיפיי. אם הקישור לא נפתח, שימרו את המספר שלי באנשי הקשר.
ריטריט – הדרך הכי טובה להתנתק
בתחילת דרכי בעולמות המדיטציה וההתפתחות האישית, עשיתי ריטריטים של כמה ימים בשתיקה ואפילו מעל שבוע. זה היה מדהים ואיפשר לי להגיע להשפעה שהגעתי אליה.
למרות התועלות האדירים שקיבלתי מהריטריטים הפסקתי לעשות אותם. הסיבה היא שזה פשוט מורכב להתנתק באופן מוחלט מעסקים בזמן שבונים עסק, ומתחזקים הרבה מערכות יחסים. זה פשוט מאתגר לי בתקופה זו בחיים. ואני כמובן לא היחיד. כך רוב האנשים.
מצאתי שמה שמתאים לי בתקופה זו, אלו ריטריטים קלילים, המשלבים חופשה מפנקת במלון ביחד עם סדנאות מדיטציה והתפתחות אישית. ריטריטים שהם לא בשתיקה ולא לבד, אלא יותר כמו חופשת וולנס. זה עדיין טוען באנרגיה, מרגיעה ומחזיר אותי מפוקס לחיים, אבל הרבה יותר קל ונוח לעשות גם כמה פעמים בשנה. למעשה, זה יותר מנוח, זה כיף.
כדי לאפשר את זה לכמה שיותר ישראלים, יצרתי ריטריטים כאלו במחיר שהוא כמעט עלות. כי אני רוצה שאנשים יגיעו כמה פעמים בשנה. שם לכם כאן הריטריט הקרוב יתקיים במלון אלאיה פולג.
יכול להיות שהקישור שם כבר לא יהיה רלוונטי. במידה וזה המצב, תבדקו איתי באינסטגרם.
5 דקות ביום שיכולות להכניס אותנו לנוכחות ברגע הזה
"לפעמים אנחנו מתעלמים מהפתרון היעיל ביותר, כי הוא נראה פשוט מידי"
מישהו רשם לי שהוא תרגל מדיטציה שלי של 5 דקות וזה העביר לו חרדות שהוא סבל מהן שנים, אבל לאחרונה החרדות חזרו והוא שאל אותי מה לעשות.
השאלה הזו מבטאת דפוס שקיים אצל הרבה אנשים, שהם כל כך מצפים לפתרון קסם, עד שהם לא שמים לב שהקסם כבר התרחש והוא מתחת לאף
למשל, אם לאדם היו חרדות במשך שנים ובמדיטציה של 5 דקות הוא העלים אותן, זה קסם וכל מה שצריך זה להמשיך לתרגל ולהעמיק את הלמידה בנושא.
זה עד כדי כך פשוט, אבל יש שתי סיבות שאנחנו מפספסים את זה:
הסיבה הראשונה היא העצלות, שהרי גם אם מצאנו פתרון קל, עדיין יותר קל לא לעשות אותו.
הסיבה השניה היא שאנחנו לא מאמינים שתרגיל כל כך קטן יכול ליצור שינוי גדול, אז אנחנו מחפשים דרך מורכבת וסתם מסבכים את העניינים.
שאלה מצוינת לשאול את עצמנו בהקשר היא: "מה עשיתי בעבר שעבד לי ומשום מה הפסקתי לעשות?". בדר"כ השאלה הזאת תהיה יעילה יותר מהשאלה – "איזה פתרון חדש נדרש".
אגב, שלא תחשבו שאני מטיף לכם מלמעלה, גם לי היו מצבים שחיפשתי דרכים "מתוחכמות" לפתור בעיות והתייעצתי עם מומחים ואז מישהו כתב לי: "שחר תודה על המדיטציה, עזרה לי מאוד ב- X".
וחשבתי: "חח וואלה זו בדיוק הבעיה שיש לי עכשיו, אולי גם אני אתרגל את המדיטציה שלי". ואכן, כשהפסקתי לחפש רחוק והתחלתי לתרגל את המדיטציה שבעצמי יצרתי, דברים השתפרו ונפתרו.
אז שורה תחתונה:
א' – אם משהו עבד לכם, תמשיכו לעשות אותו (לא צריך "טריקים חדשים")
ב' – הפתרונות הכי טובים, הרבה פעמים מתחת לאף.
ג' – פשטות היא התחכום האולטימטיבי.
ד' – גם פתרונות פשוטים וקלים, צריך ליישם.
ב' – מדיטציה היא דוגמה לפתרון פשוט וגאוני שכזה.
לכן היום לא אשלח לכם פודקאסט של שעה עם פרופ' לנוירואימונולוגיה או ד"ר לגסטרואנטרולוגיה, אלא מדיטציית מיינדפולנס של 6 דקות. תנו לה צ'אנס כמה ימים ברצף, זו מדיטציה חדשה שעלתה היום.
בנוסף, כאן מאמר על מדיטציה עם עוד המון מדיטציות למטרות שונות ובפרקי זמן שונים.
נוכחות ברגע הקטן הזה, היא לא כל כך קטנה…
"הדברים הקטנים, הרגעים הקטנים – הם לא קטנים" – ג'ון קבט זן
כשאנחנו שרויים במחשבות ובסיפורים שיש לנו בראש, אז יש טוב ויש רע, יש גדול ויש קטן. יש רגעים משמעותיים ויש רגעים סתמיים.
לעומת זאת, כשאנחנו נוכחים בהווה, אז כל רגע הוא הכי גדול והכי משמעותי שיש. כי הרגע הנוכחי הוא הרגע היחיד שבאמת קיים. כל השאר קיים רק בזיכרון או בדמיון, אך לא במציאות.
כמו שאתם מבינים, היכולת להיות בכאן ועכשיו הכרחית למי שרוצה לחיות את החיים במלואם ולהיות מאושר,
ומסתבר שיש לה גם יתרונות רבים נוספים.
לדוגמה, מחקרים רבים מצביעים שמודעות לחוויה, או מה שמכונה מיינדפולנס, תורם בצורה דרמטית לבריאות הפיזית והנפשית שלנו, להפחתה של לחץ וחרדה וליצירת שלווה פנימית.
פיתוח היכולת להיות נוכחים בהווה, משפר גם את הריכוז שלנו ואת הפרודוקטיביות. כמו כן, מחזק חלקים במוח שאחראים על ויסות רגשי ושליטה עצמית.
יש לכך תועלות רבות, אבל יש גם בעיה…
קיימת בנו נטייה עזה לחיות בעבר ובעתיד יותר מאשר בהווה, והחיים המודרניים העמוסים ומלאי הסחות הדעת מעצימים את הנטייה הזו. לכן, אם אנחנו רוצים להתחבר לרגע, חשוב שנתרגל זאת באופן אקטיבי.
לשם כך הקלטתי מדיטציית מיינדפולנס חדשה, שנועדה לחבר אותנו לכאן ועכשיו ולתרגל את שריר ההוויה
היא מדיטציה של חמש דקות שנועדה לאנשים עמוסים. לתרגל אותה גם ייתן לכם את כל היתרונות לטווח הארוך, וגם יעזור לכם לחוות רגיעה ושלווה באופן מיידי.
המדיטציה נמצאת בסוף המאמר איך עושים מדיטציה. למעשה, יש שם כמה מדיטציות באורכים שונים של 5 דקות, 10 דקות, 15 דקות ו-20 דקות.
למה לרגע הזה יש את הכוח להפחית חרדות ולהביא שקט נפשי
באופן מפתיע דווקא בתקופות שאנחנו הכי זקוקים לרגיעה, הנתונים מראים שאנשים מתרגלים פחות מדיטציה וצופים הרבה יותר בחדשות.
למה זה קורה?
כי העדכונים נותנים אשליית שליטה וקשה להודות, אבל הם גם מאוד ממכרים, זה כמו סרט אקשן ואימה משולב עם תוכנית ריאליטי שמשודרת בלייב וזה מפריש במוח הרבה דופמין.
אז מה הפתרון?
בעיניי לדמיין שאנחנו ההורים של עצמנו. כי מה ששמתי לב זה שבכל הנוגע לילדים, המלחמה דווקא מעלה את הביקוש לפעילויות חיוביות ומרגיעות. בכללי אנחנו משתדלים לשמור לילדים על שגרה ופחות לחשוף אותם לעדכונים שוטפים.
למה זה ככה?
כי עבור הילדים אנחנו מקבלים החלטות שקולות לפי מה שהכי טוב להם ועבור עצמנו אנחנו לא בהכרח מקבלים החלטות, אלא נסחפים.
אז זה הזמן לקבל החלטה להפוך להורים של עצמנו ולשמור גם על הילד שבתוכנו.
כדי לעזור לכם עם הצעד הראשון בהחלטה, מצרף כאן ערכת מדיטציות להרגעה, כולל מוזיקה נעימה בתדר סולפג'יו, תרגילי נשימה ומדיטציות לפני השינה. וכולל סדרת מסרים ממוקדים במייל עם טיפים וכלים לאיזון לחצים.
נ.ב: בסוף הילדים לא יעשו מה שנגיד להם, אלא איך יחקו את ההתנהגות שלנו, אז הנה עוד סיבה למה כדאי שנפעל על פי העצות שאנחנו נותנים לילדים שלנו.
רוצים להתייעץ איתי, לשאול שאלות, או לשתף בחוויות ותובנות?
יש שתי דרכים לעשות זאת:
- בתגובות של ערוץ היוטיוב שבלי קשר שווה לעקוב שם. עולים שם תכנים חדשים כל שבוע.
- באינסטגרם, שם אני עושה שאלות ותשובות בסטורי. כמו כן, באינסטגרם תמצאו תוכן ממוקד ואיכותי שמתפרסם רק שם.
לחצו כאן כדי לקבל השראה שבועית לWhatsApp (הודעה אחת בשבוע)
לתוכנית האימון המקיפה NLP לביטחון עצמי שנותנת כלים מעשיים ומעבירה אתכם תהליך רגשי עמוק
לתוכנית האימון לשינוי הרגלים והתמדה
תוכנית האימון לאיזון לחצים ולשקט נפשי
הצטרפות לקבוצת הוואטסאפ השקטה
ל הטקסטים בפוסט נשלחו בקבוצת הוואטסאפ השקטה. אם אתם רוצים להצטרף כדי לקבל פעם בשבוע תוכן מעצים ואקטואלי הכולל את העדכונים החמים לחצו על הקישור הבא
היתרונות של הקבוצה:
- אתם מקבלים כל שבוע הודעה אחת, בדיוק במינון שקל לעכל.
- אתם מקבלים מסר חיובי לאפליקציה שאתם ממילא נמצאים בה – וואטסאפ.
- במקום להזין את עצמכם בתוכן מלחיץ או סתמי, אתם מזינים את עצמכם בתובנות מעשירות.
- בנוסף למסר, תקבלו עדכונים על אירועים והזדמנויות שכדאי להכיר.
ערך ואיגד את הטקסטים – אלמוג אמר
אודות המחבר
שחר כהן הוא מטפל, יזם ומנחה סדנאות בתחומי בריאות הנפש וההתפתחות האישית.
הפודקאסט של שחר כהן הוא המוביל בישראל בתחומי הפסיכולוגיה והבריאות (מדורג רביעי בישראל מתוך כלל הקטגוריות). ומאות אלפים עוקבים אחר המסרים השבועיים שהוא שולח.
כמטפל ומנחה סדנאות, שחר נחשב לאוטוריטה המשפיעה בישראל בתחום המדיטציה והעבודה עם תת-המודע. המדיטציות שפיתח עזרו למיליוני אנשים להתגבר על חרדות, להגשים מטרות, לנקות משקעים רגשיים, לרפא את הגוף והנפש ולהרגיש רגועים ושלווים יותר. הכוח של עבודתו נובע משילוב של עקרונות מדיטציה ופסיכולוגיה קלאסיים, ביחד עם טכניקות מתקדמות מעולמות ה-NLP וסוגסטיות תת-הכרתיות – מה שיוצר שינוי עמוק ומתמשך.
כיזם, שחר הקים בשנת 2022 את מרכז הארטמיינד – בית ללימודי NLP וריטריטים שהפך לאחד הגדולים בארץ. ב-2025 שחר יסד יחד עם אייל חזות, סטארטאפ המספק כלי AI למטפלים במטרה להנגיש טיפול נפשי איכותי לכל אדם.
חזונו הוא ליצור תרבות חדשה של ריפוי, קהילה ומשמעות. הוא מאמין שעל ידי חיבור בין חכמת נפש עתיקה לטכנולוגיות של עידן ה-AI, ניתן להפוך את בריאות הנפש והצמיחה האישית לזכות בסיסית ונגישה לכל אדם.
רוצים להתייעץ, לשאול שאלות, או לשתף בחוויות ותובנות?
יש שתי דרכים לעשות זאת:
- בתגובות של ערוץ היוטיוב.
- באינסטגרם. מדי פעם עולות שאלות ותשובות בסטורי.
כמו כן, באינסטגרם תמצאו תוכן ממוקד ואיכותי שמתפרסם רק שם.
לחצו כאן כדי לקבל השראה שבועית לWhatsApp (הודעה אחת בשבוע)
לתוכנית האימון המקיפה NLP לביטחון עצמי שנותנת כלים מעשיים ומעבירה אתכם תהליך רגשי עמוק
