ויטמין B12: תסמיני חוסר, ערכים תקינים, מתילקובלמין או ציאנוקובלמין, ומה לקנות

המאמר מבוסס על כ-110 מחקרים ומסמכי הנחיות, השוואה של יותר מ-40 תוספי B12, שש גישות (מהרפואה המקובלת ועד הנטורופתיה), ומה שנאמר ב-34 סרטוני יוטיוב וב-32 מאמרים מהרשת, בעברית ובאנגלית, נבדק מול המחקר. אין בו קישורי שותפים.

סיכום ההמלצות לפי המצב שלכם

ויטמין B12 הוא אחד התוספים הנמכרים בעולם, ואחד הבודדים שיש לגביהם הסכמה כמעט מלאה: מי שלא אוכל מזון מן החי חייב אותו. ובכל זאת, הסרטון הנצפה ביותר עליו מהשנה האחרונה (כמעט 800 אלף צפיות) לא עוסק בטבעונים. הוא עוסק במשהו אחר: אנשים שיש להם חוסר, והבדיקה אומרת להם שהכל בסדר.

הטענה הזו נכונה חלקית, והחלק הנכון בה חשוב: הבדיקה הרגילה באמת מפספסת חלק מהאנשים, אבל התשובה היא בדיקה נוספת, לא לזרוק את הבדיקה. ובדרך מתברר שגם הוויכוח הרועש על מתילקובלמין מול ציאנוקובלמין שקט הרבה יותר במחקר.

מה זה ויטמין B12, ומה הוא עושה בגוף?

ויטמין B12 (קובלמין, ובשמו העממי ויטמין בי 12) הוא הוויטמין הגדול והמורכב ביותר, והיחיד שיש בו מתכת: אטום קובלט במרכז. אף צמח ואף בעל חיים לא יודע לייצר אותו. רק חיידקים. בעלי החיים צוברים אותו ברקמות, ולכן הוא מגיע אלינו כמעט רק ממזון מן החי.

שני אנזימים, שתי מערכות

בגוף האדם B12 עובד בשני מקומות בלבד, וכל אחד מהם מסביר קבוצה אחרת של תסמינים:

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

שתי השורות בטבלה הזו הן גם המפתח לכל הוויכוח על הבדיקות: B12 בדם מודד כמה ויטמין מסתובב, אבל MMA והומוציסטאין מודדים אם שני האנזימים באמת מקבלים מספיק. נחזור לזה בפרק על הבדיקה.

מסע הספיגה: למה B12 נכשל כל כך בקלות

הספיגה של B12 היא אחת המסובכות בגוף. חומצת הקיבה משחררת אותו מהחלבון שבמזון. בקיבה מופרש חלבון בשם "פקטור פנימי" (intrinsic factor), שנצמד ל-B12. והצמד הזה נקלט רק בחלק האחרון של המעי הדק, האילאום. כל חוליה בשרשרת יכולה להישבר: חומצה חלשה בגיל מבוגר או בגלל תרופות, מחלה אוטואימונית שהורסת את התאים שמייצרים פקטור פנימי, ניתוח במעי או בקיבה.

לשער הזה יש קיבולת קטנה: בערך 1 עד 2 מק"ג בארוחה, לפי משרד התוספים של מכוני הבריאות האמריקאיים (ODS). מה שמעבר לזה נכנס רק בספיגה פסיבית, בערך אחוז אחד, בלי צורך בפקטור פנימי. וזו הסיבה שתוסף של 1,000 מק"ג, פי 400 מהצריכה המומלצת, הוא מינון סביר ולא מוגזם:

המלאי בכבד: למה החוסר מתפתח לאט

בניגוד לרוב הוויטמינים המסיסים במים, B12 נאגר בכבד בכמויות גדולות. לכן חוסר מתפתח לאט, ואדם יכול להפסיק לאכול מזון מן החי ולהרגיש טוב במשך תקופה ארוכה. זה גם מה שהופך את החוסר לערמומי: כשהתסמינים מופיעים, המלאי כבר נגמר מזמן.

חוסר B12 תסמינים: איך מזהים, ומי בסיכון

הדבר המפתיע בחוסר B12 הוא שהעצבים יכולים להיפגע לפני הדם. ספירת דם תקינה לא שוללת חוסר, והנחיות הבריטיות מ-2024 (NICE NG239) מדגישות לא לחכות לתוצאות כשיש תסמינים עצביים ואנמיה יחד.

מה התסמינים של חוסר B12?

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

דם תקין חוסר B12

◄►

גררו את הכפתור: משטח דם תקין, מול משטח בחוסר B12. התאים גדולים, אובליים, ומעטים יותר

אף אחד מהתסמינים האלה לא ייחודי ל-B12. עייפות יכולה לנבוע מעשרות סיבות, ונימול בכפות הרגליים נפוץ בסוכרת. לכן התסמינים הם סיבה לבדוק, לא אבחנה.

למה חוסר B12 גורם לכאבי ראש ועייפות?

העייפות היא הסימן הכי מוכר, והיא מוסברת היטב: בלי B12 מח העצם מייצר פחות תאי דם, והם גדולים ולא יעילים. הרקמות מקבלות פחות חמצן. בחוסר מאובחן העייפות משתפרת עם טיפול, לפעמים כבר אחרי שבועיים, ולפעמים רק אחרי שלושה חודשים.

כאבי ראש הם סיפור אחר. אין מחקר שמראה שחוסר B12 לבדו גורם להם. מה שיש: במטא-אנליזה של 29 מחקרים נמצאה הומוציסטאין גבוהה יותר אצל חולי מיגרנה.

ובסקירה של 12 מחקרים, ארבעה מחמישה ניסויים במיגרנה עם הילה הראו תועלת מ-B6 לבד, או מ-B6 עם חומצה פולית ולפעמים B12. B12 לבד לא נבדק כטיפול בכאבי ראש.

ומה עם מי שאין לו חוסר? כאן המחקר דל. במטא-אנליזה של 16 ניסויים על 6,276 משתתפים בלי חוסר לא נמצאה השפעה על קוגניציה או על דיכאון, וה-ODS כותב שלא הוכח שיפור באנרגיה.

אבל על העייפות עצמה כמעט לא נעשו ניסויים. הניסוי היחיד שבדק אותה ישירות, 28 אנשים עייפים בלי אנמיה, נעשה ב-1973: זריקות הידרוקסוקובלמין פעמיים בשבוע מול פלצבו, בהצלבה. אצל מי שקיבל קודם פלצבו, הזריקות שיפרו את ההרגשה הכללית באופן מובהק. ניסוי קטן וישן, ולכן זה לא הוכח, אבל גם לא הופרך. וזה מתאים למה שמטפלים רבים מדווחים על זריקות.

מי בסיכון לחוסר

במה B12 עשוי לעזור, ובמה לא

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

ויטמין B12 ערכים תקינים: מה הבדיקה אומרת, ומה היא לא

"ערך תקין" ב-B12 הוא אחד המספרים הכי פחות מוסכמים ברפואה. ההנחיה הבריטית של איגוד ההמטולוגיה כותבת במפורש שאין "תקן זהב" לאבחון, ושסף קבוע אינו אפשרי, כי מעבדות מודדות בשיטות שונות. כל מעבדה קובעת טווח משלה.

הספים, לפי מי שקבע אותם

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

ננוגרם לליטר ופיקוגרם למ"ל הם אותה יחידה: 300 בשתיהן זה אותו מספר. בפיקומול לליטר המספר קטן יותר (300 פיקוגרם למ"ל = כ-221 פיקומול לליטר).

ההבדלים לא קטנים. תוצאה של 250 היא "תקינה" במעבדות רבות, "אי-מספיקות" לפי ה-ODS, ו"לא חד-משמעית" לפי NICE. ומי שנמצא שם, עם תסמינים, צריך את הבדיקה הבאה.

חוסר B12 גם כשהבדיקה תקינה: מה הערכים לא מספרים

הבדיקה הרגילה מודדת את כל ה-B12 בדם. אבל רוב ה-B12 בדם קשור לחלבון שלא מעביר אותו לתאים. רק חלק קטן ממנו, בדרך כלל פחות משליש, קשור לחלבון שמכניס אותו לתאים: זה ה"B12 הפעיל", הולוטרנסקובלמין. ולכן אפשר לראות רמה כוללת סבירה, בזמן שהתאים עצמם רעבים.

מה שמודד את הרעב של התאים הם שני החומרים שמצטברים כשהאנזימים לא עובדים: MMA והומוציסטאין. בסקר הלאומי האמריקאי על 12,335 מבוגרים, רק 2.2% היו עם B12 נמוך מ-148 פיקומול לליטר, אבל 6% היו עם MMA גבוה, ו-13% היו באזור האפור. הסמנים חופפים, ואף אחד מהם לבד לא מספר את כל הסיפור.

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

ארבעה מצבים שבהם בדיקה תקינה מטעה

1. כבר לוקחים תוסף.B12 בדם קופץ אחרי כדורים או זריקה, גם כשהחוסר בתאים עוד לא תוקן. NICE ממליץ לקחת את הדם לפני תחילת הטיפול.
2. אנמיה מזיקה עם נוגדנים שמשבשים את הבדיקה.נוגדנים לפקטור פנימי יכולים לגרום לבדיקה להראות רמה תקינה כוזבת. זה מתועד בדיווחי מקרים, והשכיחות לא ידועה. וגם: בדיקת נוגדנים שלילית לא שוללת את המחלה.
3. גז צחוק.בסקירה של 23 סדרות מקרים על 574 משתמשים, B12 בדם היה נמוך רק אצל 42%, בזמן ש-MMA והומוציסטאין היו גבוהים אצל כ-80%.
4. גלולות למניעת הריון.הן מורידות את ה-B12 הכולל בדם בלי חוסר אמיתי, אז דווקא כאן תוצאה נמוכה יכולה להטעות לכיוון השני.

B12 מאכלים: איפה יש, וכמה באמת נספג

מנה אחת של כבד בקר מכילה כמעט פי 30 מהצריכה היומית המומלצת. ובצד השני של הטבלה: קטניות, טחינה, ירקות, פירות ולחם מכילים אפס. אין באמצע הרבה. מי שאוכל בשר, דגים, ביצים או חלב מקבל בדרך כלל מספיק, בלי לחשוב על זה.

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

מקור: טבלת המזון של ODS. דגים קטנים ושמנים, כמו סרדינים משומרים, הם גם מקור טוב, אבל אין להם שורה בטבלה הזו ולכן לא כתבנו מספר.

כמה נספג מביצה

טענה נפוצה היא שה-B12 מביצים "כמעט לא נספג". במחקר קטן שבו עשרה מתנדבים אכלו ביצים מסומנות, הספיגה נעה בין 13% ל-58%, בממוצע 30%. כלומר ביצה נותנת בפועל כחצי מק"ג, כחמישית מהצריכה היומית. לא אפס, אבל גם לא מקור שאפשר להישען עליו לבד.

כמה מהמזון שווה טבליה?

כדי להשוות מזון לטבליה צריך לספור מה נספג, ולא מה כתוב. השער הרגיל, בעזרת הפקטור הפנימי, קולט עד 1 עד 2 מק"ג בכל ארוחה, ובכמויות קטנות כמחצית ממה שאכלתם. מה שמעבר לזה נכנס רק בדרך העוקפת, כאחוז (לפי ה-ODS).

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

כלומר מי שאוכל בשר או דגים בשתי ארוחות ביום סופג בערך 2 עד 3 מק"ג, וזה מספיק. טבליה אחת מכניסה בערך כמו ארבעה עד שישה ימים כאלה. ואצל מי שהשער שלו נפגע, המזון כמעט לא נכנס, והטבליה ממשיכה לעבוד בדרך העוקפת.

והאם בטוח לאכול כמות כזו? כבד הוא המקור העשיר ביותר, אבל ב-85 גרם כבד בקר יש גם כ-6,600 מק"ג ויטמין A, פי 2 מהתקרה היומית למבוגרים. לכן כבד פעם בשבוע ולא כל יום. בסלמון ובביצים אין בעיה דומה.

ובהריון, ה-NHS ממליץ להימנע מכבד בגלל אותו ויטמין A.

מקורות צמחיים: מה עובד ומה לא

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

האם טבעונים צריכים B12?

כן, וזו כנראה ההמלצה הכי מוסכמת בכל עולם התוספים. במחקר הבריטי EPIC-Oxford על 689 גברים רמת ה-B12 הממוצעת הייתה 281 אצל אוכלי כל, 182 אצל צמחונים ו-122 אצל טבעונים (בפיקומול לליטר). 52% מהטבעונים היו מתחת לסף החוסר, לעומת 7% מהצמחונים ואחד בלבד מאוכלי הכל. ומשך הטבעונות לא שינה את התמונה.

סקירה של 18 מחקרים מצאה חוסר או דלדול בכל קבוצות הצמחונים, בכל גיל ובכל מקום. צמחונים שאוכלים חלב וביצים בסיכון נמוך יותר, אבל לא אפסי: שתי ביצים וכוס חלב נותנות כ-2 מק"ג, פחות מההמלצה האירופית.

כמה, ובאיזו תדירות

כאן נכנסת שוב הספיגה. במנה קטנה הפקטור הפנימי קולט כחצי ממנה, ובמנה גדולה רק כאחוז. לכן אפשר ללכת בשתי דרכים: מנה קטנה כל יום, או מנה גדולה פעם או פעמיים בשבוע.

בניסוי מבוקר באיטליה על 40 טבעונים וצמחונים עם רמה גבולית, 350 מק"ג בשבוע (כ-50 ביום) שיפרו את B12, ה-B12 הפעיל, MMA והומוציסטאין בדיוק כמו 2,000 מק"ג בשבוע. הניסוי קטן וקצר (12 שבועות), אבל הוא מראה שאין צורך במגה-מינונים כדי לשמור.

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

מי שכבר בחוסר לא מסתפק בשמירה: בהתחלה מינון טיפולי לפי הרופא (פרק "זריקה או כדור"), ואחר כך שמירה.

מתילקובלמין או ציאנוקובלמין? ומה עם אדנוזיל והידרוקסו

על המדף יש ארבע צורות של B12, והמחיר שלהן יכול להשתנות פי עשרה. המפתיע: ההנחיה הבריטית מ-2024 לא מעדיפה אף אחת מהן. NICE ממליץ לבחור תוסף "שמכיל לפחות אחת מהצורות: ציאנוקובלמין, מתילקובלמין או אדנוזילקובלמין", וזהו. וגם ה-ODS כותב שאין עדות שקצב הספיגה משתנה לפי הצורה.

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

מה קורה לכל הצורות בתוך התא

זו הנקודה שהשיווק מדלג עליה. כל ארבע הצורות נקשרות לאותם חלבוני הובלה, ובתוך התא אנזים אחד (MMACHC) מסיר מכולן את הקבוצה שלהן, הופך אותן לאותה מולקולה בסיסית, ובונה ממנה מחדש את שתי הצורות הפעילות. כלומר מתילקובלמין שבלעתם לא נשאר מתילקובלמין: הוא מפורק ונבנה מחדש, בדיוק כמו ציאנוקובלמין.

על בסיס זה סקירה מ-2015 הסיקה ש"לא סביר" שמתיל או אדנוזיל עדיפים על ציאנו והידרוקסו במניעה או בטיפול בחוסר.

סקירה אחרת, מ-2017, הגיעה למסקנה ההפוכה והמליצה על הצורות ה"ביו-זהות", בעיקר בגלל פולימורפיזמים גנטיים, מחלת כליות ועישון. שתיהן נשענות על מנגנון. אין ניסוי גדול שהשווה את הצורות ראש בראש על תוצאה קלינית.

הציאניד: כמה רציני החשש

הטענה ש"ציאנוקובלמין הוא ציאניד" נשמעת מפחידה. לפי היחס המולקולרי, ב-1,000 מק"ג ציאנוקובלמין יש כ-19 מק"ג ציאניד, כמות שהגוף מנטרל בשגרה, ורק כאחוז ממנה נספג בכלל. החשש הרציני היחיד נוגע לחולי כליה. בניסוי הקנדי DIVINe על 238 חולי סוכרת עם מחלת כליות, חבילה של חומצה פולית, B6 ו-1,000 מק"ג ציאנוקובלמין האיצה את הירידה בתפקוד הכליות ואולי העלתה אירועי לב.

חוקר אחר שיער שהציאניד הוא הסיבה. הניסוי עצמו לא בדק את זה, והחבילה כללה גם מינונים גבוהים של B6 ושל חומצה פולית.

היתרון האמיתי של ציאנו: יציבות

כאן יש הבדל מדיד, והוא דווקא לטובת הצורה הזולה. בניסוי מעבדה, שעה של אור UV פירקה 4% מהציאנוקובלמין לעומת 39% מהמתילקובלמין. טבליות מתילקובלמין איבדו 5% עד 31% אחרי 20 יום באור באריזה הסגורה, ויותר אחרי פתיחה. כשהיצרן NOW (שמוכר B12 בעצמו) בדק 23 מותגי מתילקובלמין מאמזון ב-2025, 12 היו מתחת לכמות שעל התווית, ושלושה הכילו כמעט אפס. הבעייתיים ביותר היו נוזלים וגומי.

ומה עם MTHFR?

ברשת נפוצה הטענה שמי שיש לו וריאנט בגן MTHFR "חייב" צורות פעילות, כי הוא לא מסוגל להמיר. MTHFR הוא אנזים של החומצה הפולית, לא של B12, וההמרה של B12 עוברת דרך מסלול אחר (MMACHC). לא נמצא מחקר שמראה שאנשים עם הווריאנט מגיבים טוב יותר למתילקובלמין. מי שמרגיש רע ממתילקובלמין (יש מי שמדווחים על עצבנות) יכול לעבור להידרוקסו או לציאנו.

למה B12 לא נספג: גיל, תרופות וקיבה

רוב מקרי החוסר אצל אוכלי בשר הם לא עניין של תזונה, אלא של ספיגה. הבשר נאכל, אבל ה-B12 לא משתחרר ממנו או לא נקלט. והנקודה החשובה: בכל המצבים האלה טבליה במינון גבוה עדיין עובדת, כי הספיגה הפסיבית של כאחוז לא צריכה חומצה ולא פקטור פנימי.

מטפורמין

בניסוי האמריקאי הגדול DPP, שבו כ-860 איש בכל קבוצה נטלו מטפורמין או פלצבו, אחרי חמש שנים 4.3% מנוטלי מטפורמין היו עם B12 נמוך לעומת 2.3% בפלצבו. ואם סופרים גם את האזור הגבולי: 19% מול 9.5%. כל שנה של שימוש העלתה את הסיכון ב-13%. אנמיה הייתה שכיחה יותר, ונוירופתיה הייתה שכיחה יותר אצל מי שגם נטל מטפורמין וגם היה עם B12 נמוך. מי שנוטל מטפורמין שנים צריך בדיקת B12 תקופתית.

וזה לא רק קשר. בניסוי הולנדי אקראי עם פלצבו, 390 חולי סוכרת קיבלו מטפורמין או פלצבו במשך יותר מארבע שנים. בקבוצת המטפורמין רמת ה-B12 ירדה בכ-19%, והסיכון לחוסר היה גבוה ב-7 נקודות אחוז.

נוגדי חומצה

במחקר של קייזר פרמננטה בקליפורניה, שהשווה 25,956 אנשים עם חוסר חדש ל-184,199 בלי חוסר, שנתיים או יותר של PPI (אומפרזול ודומיו) היו קשורות לסיכון גבוה ב-65%, וחוסמי H2 (כמו פמוטידין) לסיכון גבוה ב-25%. במינון של יותר מכדור וחצי ביום הסיכון כמעט הוכפל. זה מחקר של קשר, לא הוכחת סיבה, ורוב הנוטלים לא יפתחו חוסר. אבל המנגנון ברור: בלי חומצה, B12 לא משתחרר מהחלבון שבמזון.

מחקרים חדשים מוסיפים שתי הסתייגויות. מטא-אנליזה של 25 מחקרים מ-2023 מצאה קשר חלש יותר, סיכוי גבוה בכ-40% לחוסר, והחוקרים עצמם כתבו שזה נמוך מכדי להכריע. ובמחקר אירי על 3,299 בני 60 ומעלה, מה שהסביר יותר מהתרופה הוא הקיבה עצמה: אטרופיה של הקיבה נמצאה אצל 15%, ובקבוצה הזו 38% היו בחוסר, לעומת 21% אצל נוטלי הכדורים ו-15% אצל השאר. הכדורים נקשרו לרמה נמוכה רק במינון של 30 מ"ג ומעלה.

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

יש גם מי שמציעים לתקן את הספיגה מהשורש: לשקם את הקיבה ואת המעי, ולהעלות את B12 דרך התזונה לפני שממהרים לתוסף (מה המחקר אומר על זה, בפרק הגישות). על הגישה הזו, ועל ההרגלים שמשבשים ספיגה של ויטמינים בכלל, דיברתי עם אלירן דה מאיו בפודקאסט:

ומי שרוצה את התמונה המלאה, מה עוזר לספיגה ומה מפריע לה, יכול לקרוא את המאמר על ספיגת ויטמינים ומינרלים. בחוסר מאובחן, ובמיוחד עם תסמינים עצביים, הגישה הזו היא תוספת לטיפול ולא תחליף לו.

זריקת B12 או כדור: מה המחקר אומר

במשך עשרות שנים חוסר B12 טופל כמעט רק בזריקות, מתוך הנחה שמי שלא סופג מהמזון לא יספוג גם מכדור. ההנחה הזו לא החזיקה. סקירת קוקריין מ-2018 אספה שלושה ניסויים מבוקרים על 153 משתתפים: בשניים, 1,000 מק"ג בכדור ביום העלו את רמת B12 כמו זריקה. בשלישי, 2,000 מק"ג ביום העלו אותה אפילו יותר.

הסתייגויות חשובות: העדות באיכות נמוכה, הניסויים קטנים וקצרים (3 עד 4 חודשים), ואף אחד מהם לא מדד תסמינים או איכות חיים, רק את המספר בדם. בניסוי טורקי על אנמיה מגלובלסטית גם השיפור בדם ובעצבים היה דומה בשתי הקבוצות (77.8% מול 75% שיפור עצבי), אבל רק 60 איש סיימו אותו.

מאז הצטברו עוד נתונים. מטא-אנליזה מ-2025 אספה 16 מחקרים על יותר מ-6,000 איש, ולא מצאה הבדל בין כדור לבליעה, תת-לשוני וזריקה, לא ברמת ה-B12 ולא בהומוציסטאין. ההסתייגות כתובה בה עצמה: המחקרים שונים מאוד זה מזה.

וגם באנמיה מזיקה, שבה אין פקטור פנימי בכלל, יש נתון חדש: 26 מטופלים צרפתים עם אבחנה טרייה קיבלו 1,000 מק"ג ציאנוקובלמין בכדור כל יום, ואחרי חודש 88.5% כבר לא היו בחוסר. אחרי שנה אף אחד מהם לא היה. בלי קבוצת השוואה, ולכן זה לא מחליף את ההנחיה של NICE, שממליצה באנמיה מזיקה על זריקות לכל החיים.

ניתוח ישראלי: 4,281 מטופלי מכבי

ברשומות של מכבי משנים 2014 עד 2017 נבדקו 4,281 מטופלים: 830 קיבלו זריקות ו-3,451 טבליות מתחת ללשון. העלייה ב-B12 הייתה דומה, ואפילו מעט גבוהה יותר בטבליות. זה ניתוח בדיעבד, בלי הגרלה ובלי מדידת תסמינים, אבל הוא מראה שבקליניקה האמיתית הטבליה לא נופלת מהזריקה.

כמה בכדור

בניסוי הולנדי על 120 קשישים עם חוסר קל השוו חמישה מינונים במשך 16 שבועות. 2.5 מק"ג ביום, הצריכה המומלצת, כמעט לא הזיזו את MMA. ההשפעה המרבית הושגה רק במינון של 647 עד 1,032 מק"ג ביום, פי 200 ויותר מהצריכה המומלצת. זה הבסיס לטבליות של 1,000 מק"ג.

תחת הלשון, ספריי, מדבקה

טבליה "מתחת ללשון" לא נספגת דרך הפה טוב יותר. בניסוי שהשווה 500 מק"ג מתחת ללשון מול בליעה במשך ארבעה שבועות, הרמה עלתה מכ-100 לכ-290 בשתי הקבוצות, בלי הבדל. גם ה-ODS כותב שאין הבדל ביעילות.

על תרסיס לאף או לפה לא נמצא ניסוי מבוקר איכותי בבני אדם. על מדבקה נמצא מחקר אחד, וגם הוא עקיף: אחרי ניתוח מעקף קיבה, מי שלקחו ויטמינים במדבקה היו בחוסר הרבה יותר ממי שלקחו כדורים (82% מול 41%). המדבקה שם הייתה מולטי-ויטמין, ולא B12 לבד, אבל זה הנתון היחיד שיש.

אם ניסיתם תוסף B12 רגיל והרמה לא עלתה

זו אחת השאלות הכי נפוצות בקבוצות ובפורומים: "אני לוקח B12 חודשים, והבדיקה לא זזה". ב-B12 הספיגה באמת משתנה מאדם לאדם, לפי הגיל, התרופות והקיבה, ולכן יש היגיון לחפש חלופה. הנה מה שידוע על כל אחת, מהנבדקת ביותר לפחות נבדקת.

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

ולפני שמחליפים מוצר, שווה לבדוק למה זה קורה. הסיבות הנפוצות: אטרופיה של הקיבה (דלקת כרונית שמורידה את החומצה), הליקובקטר, צליאק, שימוש קבוע בכדורים נגד צרבת, וגז צחוק. במטא-אנליזה על הליקובקטר, ה-B12 עלה אחרי שהחיידק טופל. ויש מצב הפוך: מי שכבר לוקח תוסף יכול לראות בבדיקה רמה גבוהה, בזמן שהתאים עדיין חסרים. NICE ממליצה לבדוק לפני שמתחילים, ובמקרה כזה לבקש גם MMA.

כמה ויטמין B12 לקחת, ולמי

ב-B12 אין תקרת צריכה בטוחה. ה-ODS כותב שהיא לא נקבעה "בגלל פוטנציאל רעילות נמוך", ו-EFSA הגיעה לאותה מסקנה. לכן הטבלה כאן לא מתחשבת בתקרה, אלא במה שנמצא יעיל. המינונים הגבוהים נראים מוגזמים רק עד שזוכרים כמה מהם נספג.

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

כמה צריך באמת, ומי ממליץ על כמה

המספרים ב-B12 נראים כמו בלגן: 2.4 מק"ג בהמלצה האמריקאית, 4 באירופית, ו-1,000 בטבליה. הם לא סותרים. כל מספר עונה על שאלה אחרת.

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

המספר שכולם מכירים: 1,000 מק"ג

רוב הטבליות על המדף הן של 1,000 מק"ג, פי 400 מההמלצה היומית. זה נראה מוגזם, אבל המספר מגיע מהספיגה: מטבליה כזו נכנס רק כ-1.3%, כלומר כ-13 מק"ג. וגם הניסויים שהראו שכדור עובד כמו זריקה נעשו ב-1,000 עד 2,000 מק"ג ביום.

הניסוי ההולנדי על מבוגרים עם חוסר קל בדק את השאלה הזו ישירות: חמישה מינונים, מ-2.5 ועד 1,000 מק"ג ביום, במשך 16 שבועות.

מי שהספיגה שלו תקינה מסתפק בהרבה פחות, ולטבעונים מספיקים 50 ביום. מי שהספיגה שלו נפגעה צריך את ה-1,000.

למה בגישת הביוהאקינג ממליצים על יותר?

בביוהאקינג וברפואה הפונקציונלית לא מסתפקים ב"לא בחוסר". מודדים שלושה דברים: B12 בדם, ולצידו MMA והומוציסטאין, שמראים אם התאים באמת מקבלים מספיק. והיעד גבוה: B12 של 500 עד 800 (בפיקוגרם למ"ל, היחידות של המעבדות בישראל), ולא רק מעל 200 או 300.

יש לזה בסיס. NICE עצמה מגדירה 180 עד 350 כתוצאה "לא חד-משמעית", כלומר גם ב-300 ייתכן חוסר. בסקר האמריקאי הגדול, MMA גבוה נמצא אצל 6% מהמבוגרים, פי שלושה ממי שהיה עם B12 נמוך. ובניסוי VITACOG, מי שנהנה מהטיפול (B12 עם חומצה פולית ו-B6) היה בעיקר מי שהתחיל עם הומוציסטאין גבוה.

ומבחינת בטיחות אין כאן בעיה ידועה: ל-B12 אין תקרה, ומינונים של 1,000 עד 2,000 ביום נבדקו בניסויים בלי תופעות לוואי משמעותיות.

איפה המחקר עוצר: לא נמצא ניסוי שמראה שהעלאה מ-400 ל-700 משפרת משהו אצל מי שאין לו תסמינים. בסקירה של 16 ניסויים על אנשים בלי חוסר, B12 לא שיפר זיכרון ולא מצב רוח. מי שרוצה למקסם, שימדוד: B12, ואם התוצאה מתחת ל-350, גם MMA או הומוציסטאין. אם הם גבוהים, 1,000 מק"ג ביום לחודשיים או שלושה, ובדיקה חוזרת.

ליתר ביטחון לקחת יותר?

ב-B12 הסיכון נמוך, ובכל זאת יש שלוש סיבות לא להגזים:

• אין תועלת שנמדדה. מעבר למה שמתקן חוסר, יותר B12 לא שיפר שום דבר בניסויים.
• הבדיקה מאבדת את המשמעות. NICE מזהירה שמי שלוקח תוסף יכול לקבל בבדיקה B12 גבוה, גם כשהחוסר בתאים עוד לא תוקן. לכן בודקים לפני שמתחילים, או מבקשים גם MMA.
• החבילה מדאיגה יותר מה-B12. הממצאים המדאיגים, אצל חולי כליה ובניסוי הנורווגי על סרטן (פרק הזהירות), היו בחבילות שכללו חומצה פולית במינון גבוה, ובחלקן גם B6. B12 לבד, במינונים הרגילים, לא נמצא מזיק בניסויים. החריג: מחקר תצפיתי על גברים שלקחו מינון גבוה שנים (פרק הזהירות).

B12 לבד או קומפלקס B?

כשהחוסר הוא ב-B12, וברוב המקרים זה החוסר שמדובר עליו (טבעונים, גיל, מטפורמין, כדורים נגד צרבת), B12 לבד הוא הטיפול. שאר ויטמיני B מגיעים בקלות מקטניות, דגנים מלאים, ביצים ובשר, וההנחיות ממליצות על B12 ולא על קומפלקס. לא נמצא אף מחקר שהשווה קומפלקס ל-B12 לבד.

אז למה אנשים לוקחים קומפלקס? בעיקר בגלל מתח ועייפות, ושם יש משהו. במטא-אנליזה של 16 ניסויים על כ-2,000 איש, קומפלקס של שלושה ויטמיני B ומעלה, לפחות חודש, שיפר מעט את תחושת המתח. על דיכאון ועל חרדה לא נמצא שיפור מובהק, וחלק מהחוקרים קיבלו מימון מתעשיית התוספים. האפקט קטן: משנה פחות ממה שעושים מזה, אבל כן משנה. וגם מי שאוכל מעט מאוד, או מי שעבר ניתוח בריאטרי, יכול להרוויח מקומפלקס או ממולטי, לפי הרופא או הצוות המנתח.

הבעיה בקומפלקס היא לא ה-B12. היא שאר הוויטמינים, שבקומפלקסים הנפוצים מגיעים במינונים גבוהים בהרבה מהצורך:

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

B6 הוא הסיכון שנכנסים בו. באוסטרליה, מאז 2023, חובה לכתוב אזהרה על כל תוסף שיש בו יותר מ-10 מ"ג B6 ביום, אחרי עשרות דיווחים על פגיעה עצבית. ומי שכבר יש לו נימול בכפות הרגליים, ולוקח קומפלקס "כדי לקבל B12", יכול להחמיר את מה שהוא מנסה לתקן.

איך קוראים תווית של קומפלקס: "B-50" פירושו שרוב הוויטמינים בו במינון של 50 מ"ג (ו-B12 ב-50 מק"ג). אחוז כמו 2,941% מהצריכה היומית לא אומר איכות. הוא אומר שיש בכמוסה פי 29 ממה שצריך. צורות "פעילות" כמו P5P (של B6) ומתיל-פולאט יקרות יותר, ויתרון בבריאים לא הוכח. ושווה לבדוק כמה כמוסות יש במנה, כי בחלק מהתוויות המנה היא שתיים.

B12 בהריון

הקשר בין B12 נמוך בהריון לבין פגמים בצינור העצבי נמצא במטא-אנליזה של 9 מחקרי מקרה-ביקורת: סיכון גבוה פי 2.4. זה קשר, לא הוכחה.

וסקירת קוקריין מ-2024 על חמישה ניסויים ב-984 נשים בהריון מצאה שאף ניסוי לא בדק את השאלה הזו בכלל. בפועל: רוב הוויטמינים להריון כוללים B12, ומי שטבעונית או בקבוצת סיכון צריכה לוודא שיש בהם מספיק ולבדוק. בהריון רמת ה-B12 בדם יורדת באופן טבעי, ולכן NICE ממליץ על בדיקת B12 פעיל ולא על הבדיקה הרגילה.

B12 בגיל מבוגר ובזיכרון

הניסוי שכולם מצטטים הוא VITACOG מאוקספורד: 271 בני 70 ומעלה עם ירידה קוגניטיבית קלה קיבלו שנתיים 500 מק"ג B12 יחד עם חומצה פולית ו-B6. קצב ניוון המוח ב-MRI ירד מ-1.08% ל-0.76% בשנה, ואצל מי שהיה עם הומוציסטאין גבוה בהתחלה, ב-53%.

אבל מטא-אנליזה של 11 ניסויים על כ-22,000 איש לא מצאה שיפור בקוגניציה.

מטא-אנליזה גדולה יותר (95 מחקרים) מצאה הבדל זעיר: 0.14 נקודות במבחן של 30.

השורה התחתונה: למי שיש חוסר או הומוציסטאין גבוה, יש סיבה טובה לטפל. למי שאין, לא נמצא ש-B12 משפר זיכרון.

מתי לקחת ויטמין B12, בבוקר או בערב?

זו אחת השאלות הכי נפוצות בגוגל על B12, והתשובה הכנה היא שאין מחקר שהשווה בוקר לערב. ההמלצה "רק בבוקר, אחרת לא תירדמו" מבוססת על דיווחים של אנשים, לא על ניסוי. מי ששם לב שהוא ער יותר אחרי B12 יכול להעדיף בוקר, ומי שלא, יכול לקחת מתי שנוח.

עם אוכל או בלי

במנה קטנה (פחות מ-10 מק"ג, כמו במולטי) הספיגה תלויה בפקטור הפנימי, והוא מופרש סביב ארוחות. במנה של 500 עד 1,000 מק"ג רוב מה שנכנס נכנס בספיגה פסיבית, שלא תלויה בארוחה. אז בטבליה רגילה של 1,000 מק"ג, עם אוכל או בלי, זה כמעט לא משנה. מה שכן משנה: לא לשכוח. ומי שלוקח פעמיים בשבוע, יום קבוע עוזר.

מה לא לקחת ביחד

• חומצה פולית במינון גבוה בלי B12: היא יכולה לתקן את האנמיה ולהסתיר את החוסר, בזמן שהפגיעה העצבית ממשיכה. לכן כשבודקים אנמיה, בודקים את שניהם.
• מתילקובלמין עם ויטמין C באותה טבליה או באותה כוס: בניסויי מעבדה C פירק מתילקובלמין. בגוף זה כנראה פחות משמעותי, אבל אין סיבה לערבב אותם בבקבוק אחד.
• מטפורמין ונוגדי חומצה: לא צריך להפריד בשעות. הם פוגעים בספיגה לאורך זמן, לא בכדור הספציפי, והמענה הוא מינון מספיק ובדיקה.

מה אומרת כל גישה על B12

ב-B12 הגישות מסכימות על השאלה הגדולה: מי שלא אוכל מזון מן החי צריך תוסף. הוויכוח הוא על הפרטים: איזו צורה, איזה ערך נחשב "טוב", והאם לתקן מבחוץ או מבפנים. כל גישה כאן מקבלת את הגרסה החזקה שלה, ולצידה מה המחקר מצא.

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

מה שבולט בטבלה: הוויכוח על הצורה רועש הרבה יותר מההבדל שנמדד. ואילו הוויכוח על הבדיקה, שנשמע כמו "תאוריית קונספירציה" בכותרות של יוטיוב, נשען דווקא על נתונים טובים.

ספיגה מבפנים: לטפל בקיבה ובמעי, ולא רק להוסיף B12

בנטורופתיה וברפואה הפונקציונלית יש עמדה שחוזרת כמעט אצל כולם: חוסר B12 אצל מי שאוכל בשר הוא סימן שמשהו בעיכול לא עובד. חומצת קיבה חלשה, דלקת, חיידק, או תרופה שמדכאת חומצה. ולכן, לפי הגישה הזו, להעלות את המספר בכדור בלי לשאול למה הוא ירד זה לטפל בסימפטום.

בגרסה החזקה שלה, הגישה הזו צודקת יותר ממה שנראה. במחקר האירי על 3,299 בני 60 ומעלה, אטרופיה של הקיבה הסבירה יותר חוסר מהכדורים נגד צרבת. במטא-אנליזה של 48 מחקרים על הליקובקטר, ה-B12 היה נמוך יותר אצל מי שנשא את החיידק, ועלה אחרי שהחיידק טופל. וצליאק, קרוהן וגז צחוק הם סיבות שאפשר לטפל בהן. אצל כל אלה, חיפוש הסיבה הוא חלק מהטיפול.

איפה היא עוצרת: באנמיה מזיקה ואחרי כריתה של הקיבה או של סוף המעי, אי אפשר לשקם את השער, והטיפול הוא לכל החיים. וגם כשהסיבה היא מטפורמין או כדורים נגד צרבת, NICE ממליצה לתת B12 ישירות, בלי לחכות. בפועל אפשר לעשות את שני הדברים יחד: טבליה במינון גבוה שעוקפת את השער, ובמקביל לחפש למה הוא נסגר.

מה אומרים מטפלים ומומחים שעובדים עם B12

המחקר הוא חצי מהתמונה. מטפלים ודיאטנים שפוגשים מטופלים עם B12 נמוך רואים דברים שעוד לא הגיעו לניסויים, ובעיקר את מי שהממוצע לא מתאר: מי שהכדור לא עבד אצלו. אלה הדברים שחוזרים אצלם, ולצד כל אחד מה ידוע עליו כרגע במחקר.

• ולרי מרטינו, נטורופתית: רוב המטופלים שלה עם מחלות מעי, ובמיוחד קרוהן, בחוסר גם כשהם אוכלים מזון מן החי, בגלל הספיגה. היא מעדיפה תמיד מתילקובלמין במחלות מעי ובחוסר כרוני. במחקר: הקשר בין מחלות מעי לחוסר מבוסס היטב. עדיפות המתיל לא נבדקה ראש בראש.
• איילת נדיב, דיאטנית קלינית: ממליצה על טבליות תת-לשוניות של 500 עד 1,000 מק{Q}ג ביום, ולמי שיש לו בעיית ספיגה, זריקות. במחקר: הטבליות נתמכות היטב, גם בניתוח של מכבי. מנה יומית נמוכה בהרבה הספיקה לטבעונים בניסוי האיטלקי.
• פרופ' אולגה רז, תזונאית: רבים שומרים על רמה תקינה גם עם כדור אחד בשבוע, אבל יש מקרים שבהם הכדורים לא מספיקים, והזריקות בלתי נמנעות. במחקר: מנה שבועית גדולה נבדקה ועבדה אצל טבעונים. על "מי שהכדור לא מספיק לו" אין ניסוי, רק ניסיון קליני.
• פרופ' בן-עמי סלע, מכון הפתולוגיה הכימית, שיבא: מתחילים בזריקות עד שהתסמינים חולפים, ואחר כך ממשיכים בטבליה תת-לשונית לשמירה. במחקר: זה הקו של NICE כשיש תסמינים עצביים.
• כריס קרסר (Chris Kresser), רפואה פונקציונלית: תת-לשוני מעלה את הרמה כמו זריקה, אבל חלק מהמטופלים מגיבים טוב יותר לזריקות. אצלם הוא מתחיל בכמה זריקות, ועובר לטבליות. במחקר: בממוצע אין הבדל, וזה המקום שבו ממוצע לא מספר על כל אדם.
• כריס מאסטרג'ון (Chris Masterjohn), דוקטור לתזונה: מעדיף הידרוקסוקובלמין: הצורה שקיימת במזון, זולה, ושנשארת בגוף זמן רב. על ציאנו הוא אומר שאין עדות לנזק. במחקר: הידרוקסו הוא צורת הזריקה המקובלת באירופה. בכדור הוא לא הושווה ישירות לצורות האחרות.
• ג'ק נוריס (Jack Norris), דיאטן, VeganHealth: לטבעונים: ציאנוקובלמין, כי הוא היציב והנחקר ביותר. מי שהיה תקופה בלי מקור, 2,000 מק"ג ביום שבועיים, ואחר כך מנת שמירה. תת-לשוני לא נדרש. במחקר: תואם את הניסויים בטבעונים.

ובשורה התחתונה, כל הגישות מסכימות על מי צריך תוסף: טבעונים, בני 50 ומעלה, ומי שהספיגה שלו נפגעה. על הצורה אפשר לבחור לפי מחיר ונוחות, ומי שהרגיל לא עבד אצלו, יש לו אפשרויות.

מה אומרים בסרטונים הכי נצפים על B12, ומה המחקר מצא

בדקנו את הטענות ב-34 סרטונים, מהשנה האחרונה ומהנצפים ביותר בכל הזמנים, באנגלית ובעברית. הם מתחלקים לשני סוגים: "הבדיקה שלכם משקרת" ו"אתם לוקחים את זה לא נכון". בשניהם יש גרעין נכון, ובשניהם יש מקומות שבהם הכותרת הולכת רחוק יותר מהנתונים.

דוח השוואת מוצרים · תוספי B12מעודכן לאוקטובר 2026

דוח השוואת תוספי B12: מה משתלם, ומה לא שווה את הכסף

נבדקו יותר מ-40 תוספי B12, מהם 15 של מותגים ישראליים, לפי התווית, הרשימות של גופים בודקים והמחיר. המחירים נבדקו ב-19 באוקטובר 2026.

בדוח

1. איך בדקנו
2. מה נמצא
3. מה משתלם
4. מה לא שווה את הכסף
5. מה לבדוק על כל בקבוק
6. מחירים
7. האם הדוח מוטה?

השורה התחתונה של הדוח

הצורה: טבליה של 1,000 מק"ג, ציאנוקובלמין או מתילקובלמין. שתיהן מתקנות חוסר, ושתיהן נמכרות בכמה אגורות לטבליה.

המותגים: ב-B12 החומר הפעיל הוא אותה מולקולה אצל כל היצרנים. מה שמבדיל ביניהם הוא הצורה (ציאנו, מתיל, או כמה צורות), התוספות (חומצה פולית, ממתיקים), צורת המתן (טבליה, טיפות, כמוסה), והאם גוף חיצוני בדק אותם. בדיקה כזו נמצאה רק לשלושה מוצרים, ואחד מהם הוא הזול ביותר בדוח.

ואם הרגיל לא עבד: קודם מנה גבוהה יותר, אחר כך צורה אחרת או טיפות, וכשיש תסמינים או שהרמה לא זזה, זריקות עם הרופא. מה ידוע על כל אפשרות.

איך בדקנו

נבדקו יותר מ-40 תוספי B12 שנמכרים באייהרב ישראל, בסופר-פארם, בטבע בריא, ובאתרים של אלטמן, סופהרב ואקוסאפ, כולל כל מוצרי ה-B12 של המותגים הישראליים המוכרים. לכל מוצר נבדקו התווית (כמה מק"ג יש ביחידה, באיזו צורה, ומה עוד בפנים), המחיר ליחידה, והאם גוף בודק (USP, NSF, Labdoor או ConsumerLab) אישר אותו, לפי המידע שפתוח לציבור. לא נשלחו דגימות למעבדה.

ב-B12, בניגוד לשמן דגים, היצרנים לא מפרסמים תוצאות מעבדה לכל סדרת ייצור. לכן "הכי טוב" נקבע כאן לפי תו של גוף בודק על המוצר עצמו, ואחר כך לפי הצורה, מה עוד יש בפנים, והמחיר.

מה נמצא

• ב-B12 הזול עובד. טבליה של 20 עד 30 אגורות מכילה את אותה מולקולה כמו כמוסה של שקל ורבע. ההבדל הוא בבדיקה החיצונית, בממתיקים ובמותג.
• הזול ביותר שנבדק הוא גם אחד המאומתים: 21st Century B-12 Prolonged Release מופיע ברשימת NSF, ועולה 23 אגורות לטבליה. שני המוצרים האחרים עם בדיקה חיצונית הם Thorne (NSF) ו-Nature Made (תו USP על האריזה).
• לאף מותג ישראלי לא נמצאה בדיקה חיצונית פומבית של כמות ה-B12. אקוסאפ כותבת על בדיקות עצמאיות בלי לפרסם דוח, ונוטרי די מפרסמת דוח מעבדה, אבל רק על מתכות כבדות. זה לא אומר שהם פחות טובים. זה אומר שאין דרך לדעת.
• ברוב המוצרים הישראליים יש גם 400 מק"ג חומצה פולית או מתילפולאט (לייף, סופהרב, נוטרי די ואחד משני המוצרים של אקוסאפ). לרוב האנשים זה בסדר, אבל מי שלוקח כבר חומצה פולית ממקור אחר צריך לספור.
• "ליפוזומלי" ותרסיס עולים פי 2 עד פי 12, ולא נמצא עליהם ניסוי בבני אדם. והספריי הליפוזומלי הנמכר של NOW מכיל לפי התווית ציאנוקובלמין, כמו הטבליה הזולה.

מה משתלם: הכי טוב, באמצע, ובתקציב

קודם כל: מי שאוכל דגים, בשר או ביצים כמעט כל יום, ומתחת לגיל 50, לא חייב אף אחד מהמוצרים כאן. הם בשביל טבעונים, בני 50 ומעלה, מי שלוקח מטפורמין או כדורים נגד צרבת, ומי שבבדיקה יצא אצלו חוסר.

הכי טוב, בלי קשר למחיר Thorne Vitamin B12 ₪1.25לכמוסה, באייהרב ישראל

• ברשימת NSF, הגוף הבודק
• 1,000 מק"ג מתילקובלמין, בכמוסה לבליעה
• בלי ממתיקים, טעמים וצבעים
• אותו מתילקובלמין כמו בטבליות הזולות. מה שמשלמים עליו הוא הבדיקה החיצונית והכמוסה הנקייה

איך לוקחים: כמוסה ביום, עם או בלי אוכל iHerb

באמצע: כמעט אותו דבר, בפחות כסף Nature Made Vitamin B12 ₪0.67לכמוסה רכה, באייהרב ישראל

• תו USP על האריזה: נבדק שיש בו מה שכתוב
• 1,000 מק"ג ציאנוקובלמין, הצורה היציבה
• בערך חצי מהמחיר של Thorne
• הכמוסה עשויה ג'לטין, ולכן לא מתאימה לטבעונים

איך לוקחים: כמוסה ביום, עם ארוחה iHerb

זול ואיכותי 21st Century B-12 Prolonged Release ₪0.23לטבליה, באייהרב ישראל

• הזול מכולם, וגם ברשימת NSF
• 1,000 מק"ג ציאנוקובלמין, טבליה לבליעה
• בלי הממתיקים של טבליות מציצה. יש בה גם 100 מ"ג סידן
• 110 טבליות: כמעט ארבעה חודשים

איך לוקחים: טבליה ביום, או פעמיים בשבוע לטבעונים iHerb

ואם חשוב לכם משהו אחר

אם בבדיקה יצא חוסר, או שטבליה רגילה לא העלתה את הרמה Doctor's Best Fully Active B12 ₪0.28לכמוסה, באייהרב ישראל

• 1,500 מק"ג מתילקובלמין בכמוסה אחת
• שתי כמוסות ביום נותנות 3,000, בלי לספור טבליות
• כמוסה צמחית, לבליעה
• 180 כמוסות: חצי שנה בכמוסה ביום

איך לוקחים: כמוסה או שתיים ביום, עם הרופא, ובדיקה חוזרת אחרי חודשיים או שלושה iHerb

אם אתם מעדיפים טיפות, או את אקוסאפ אקוסאפ B12 ULTRA ₪2.00למנה של 20 טיפות (₪1.67 בקנייה של שניים)

• 1,000 מק"ג למנה: מתילקובלמין ואדנוזילקובלמין, חצי-חצי
• טיפות מתחת ללשון, בטעם פטל
• השילוב של שתי הצורות הפעילות, כמו שממליצים בחלק מהגישות הטבעיות. מול צורה אחת הוא לא נבדק
• לא נמצאה בדיקה חיצונית פומבית. זה לא אומר שהוא פחות טוב, זה אומר שאין דרך לדעת

איך לוקחים: 20 טיפות מתחת ללשון, פעם ביום אקוסאפ

אם אתם טבעונים NOW B-12 1,000 ₪0.23לטבליה, באייהרב ישראל. פעמיים בשבוע: כ-7 אגורות ליום

• ציאנוקובלמין, הצורה שנבדקה הכי הרבה אצל טבעונים
• מסומן צמחוני וטבעוני
• יש בו גם 100 מק"ג חומצה פולית
• 100 טבליות: כמעט שנה

איך לוקחים: טבליה פעמיים בשבוע, ביום קבוע iHerb

אם אתם קונים רק בחנות ישראלית לייף B12 עם חומצה פולית ₪0.49לטבליה, במחיר הרגיל בסופר-פארם (במבצע עד 22 באוקטובר: ₪0.37)

• הזול מבין המותגים הישראליים
• 1,000 מק"ג ציאנוקובלמין, טבליה תת-לשונית
• יש בה גם 400 מק"ג חומצה פולית
• בלי חומצה פולית: אלטמן B12, ב-76 אגורות באתר אלטמן

איך לוקחים: טבליה ביום סופר-פארם

מעל גיל 50, או עם מטפורמין או כדורים נגד צרבת: כל אחד משלושת המוצרים למעלה, טבליה ביום. ומי שיש לו מחלת כליות, פגיעה עצבית או אנמיה מזיקה: את הטיפול קובעים עם הרופא, לפעמים בזריקות.

מה לא שווה את הכסף

ב-B12, הזול מספיק. מה שמנסים למכור כאן הוא "תת-לשוני", "ממקור צמחי", ג'לי וגומי. את אלה בדקו, ולא נמצא שהם טובים יותר מטבליה רגילה של 1,000 מק"ג. צורות יקרות שעוד לא נבדקו כמו שצריך, כמו ליפוזומלי, תרסיס ושילוב של כמה צורות, לא נמצאות כאן: הן באפשרויות למי שהרגיל לא עבד, כי זה לא אומר שהן פחות טובות, פשוט עוד לא יודעים.

ולמי שהתקציב לא משחק תפקיד: מה שהיקר קונה כאן הוא בדיקה חיצונית וכמוסה בלי ממתיקים (Thorne). את שאר הכסף עדיף להשקיע בבדיקה: B12, ואם התוצאה באזור האפור, גם MMA.

טבליה "תת-לשונית" במחיר גבוה יותר

לא בשביל הלשון. בניסויים הישירים היא עבדה כמו בליעה. מי שנוח לו למצוץ, שימצוץ, אבל לא לשלם על זה יותר.

"ממקור צמחי" ו"מזון מלא"

אותו B12, פי 6 במחיר. Garden of Life RAW B12, שממליצים עליו בחלק מדפי ההמלצות של מרצים לבריאות טבעית, הוא מתילקובלמין מתרבית שמרים, עם פרוביוטיקה ותערובת ירקות. ה-B12 שבו עובד. אם התערובת מוסיפה משהו, לא נבדק.

מתילקובלמין בג'לי ובגומי

יקר יותר, ועם סוכר. בבדיקות, גומי ונוזלים היו המוצרים עם הכי הרבה סטיות מהתווית, כי מתילקובלמין מתפרק באור ובלחות. הבדיקה הגדולה נעשתה בידי יצרן מתחרה, ולכן כדאי לקרוא אותה בזהירות, אבל טבליה יבשה בבקבוק כהה שומרת על B12 טוב יותר.

מה לבדוק על כל בקבוק

• כמה מק"ג B12 ביחידה, ובאיזו צורה.500 עד 1,000 מק"ג לשמירה ולקבוצות סיכון, 1,000 עד 2,000 לחוסר. ציאנוקובלמין או מתילקובלמין, שניהם בסדר.
• מה עוד בפנים.חומצה פולית של 400 מק"ג נפוצה במוצרים הישראליים, וזה בסדר לרוב האנשים. מעל זה, או B6 במיליגרמים, או "תערובת ירקות": לא צריך, ולפעמים מזיק. בטבליות מציצה יש ממתיקים כמו סורביטול ומניטול, שאצל חלק מהאנשים גורמים לגזים.
• טבליה יבשה, ובקבוק כהה.במיוחד במתילקובלמין, שמתפרק באור. מי שבוחר טיפות, שישמור את הבקבוק סגור ורחוק מאור. ולשמור רחוק מחלון ומהאמבטיה.
• תו של גוף בודק.USP Verified או NSF על הבקבוק. בלי תו, הכמות נשענת על מה שהיצרן כתב.

המחירים: כמה עולים 1,000 מק"ג B12

₪ ל-1,000 מק"ג B12, מהזול ליקר (19 באוקטובר 2026)

₪0.19Doctor's Best 1,500 (מתיל)

₪0.2321st Century B-12 (NSF)

₪0.23NOW B-12 (ציאנו, לטבעונים)

₪0.25NOW Methyl B-12 (250)

₪0.35נוטרי די מתיל + פולית (1+1)

₪0.43Jarrow Methyl B-12

₪0.49לייף B12 + פולית (סופר-פארם)

₪0.65Solgar Methylcobalamin

₪0.67Nature Made 1,000 (תו USP)

₪0.76אלטמן B12 (אתר אלטמן)

₪0.99סופהרב B12 + פולית

₪1.16AOR Hydroxy B12 (הידרוקסו)

₪1.25Thorne B12 (NSF)

₪1.61סופהרב, טיפות

₪1.92קטגוריה 5, ליפוזמין

₪2.00אקוסאפ B12 ULTRA, טיפות

₪2.83נוטרי די ליפוזומלי

אייהרב ישראל בשקלים, מדף החיפוש באתר. המותגים הישראליים: במחיר הרגיל, חוץ ממבצעי 1+1 של טבע בריא ו-25% ההנחה באתר אלטמן. ירוק: טבליה זולה. צהוב: עם בדיקה חיצונית, או ישראלי. אדום: טיפות וליפוזומלי.

כל המוצרים שנבדקו

מוצר	B12 ביחידה	₪ ליום	₪ ל-1,000 מק"ג	למה הוא כאן	קישור
Thorne Vitamin B1260 כמוסות, ₪75.15	1,000 מק"ג מתילקובלמין	₪1.25	₪1.25	הכי טוב: ברשימת NSF, בלי ממתיקים	iHerb
Nature Made Vitamin B1290 כמוסות רכות, ₪60.21	1,000 מק"ג ציאנוקובלמין	₪0.67	₪0.67	באמצע: תו USP על האריזה	iHerb
21st Century B-12 Prolonged Release110 טבליות, ₪25.16	1,000 מק"ג ציאנוקובלמין, 100 מ"ג סידן	₪0.23	₪0.23	זול ואיכותי: ברשימת NSF	iHerb
NOW Methyl B-12 1,000250 טבליות מציצה, ₪62.84	1,000 מק"ג מתילקובלמין	₪0.25	₪0.25	מתיל בזול. באריזה של 100: ₪0.29	iHerb
NOW B-12 1,000100 טבליות מציצה, ₪22.64	1,000 מק"ג ציאנוקובלמין, 100 מק"ג חומצה פולית	₪0.07 (פעמיים בשבוע)	₪0.23	לטבעונים	iHerb
Doctor's Best Fully Active B12180 כמוסות, ₪50.48	1,500 מק"ג מתילקובלמין	₪0.28	₪0.19	חוסר, או רמה שלא עולה	iHerb
Natural Factors B12 Methylcobalamin180 טבליות לעיסה, ₪52.09	1,000 מק"ג מתילקובלמין	₪0.29	₪0.29	חלופה למתיל של NOW	iHerb
Jarrow Methyl B-12100 טבליות לעיסה, ₪42.87	1,000 מק"ג מתילקובלמין	₪0.43	₪0.43	מותג ותיק, טעם לימון	iHerb
Solgar Methylcobalamin60 טבליות מציצה, ₪38.89	1,000 מק"ג מתילקובלמין	₪0.65	₪0.65	מותג מוכר	iHerb
AOR Hydroxy B1260 טבליות מציצה, ₪69.75	1,000 מק"ג הידרוקסוקובלמין	₪1.16	₪1.16	הידרוקסו, למי שמתיל וציאנו לא התאימו לו	iHerb
KAL B-12 Adenosylcobalamin90 מיקרו-טבליות, ₪39.32	1,000 מק"ג אדנוזילקובלמין	₪0.44	₪0.44	אדנוזיל, הצורה הפעילה השנייה	iHerb
NOW B-12 Liposomal Spray59 מ"ל, ₪45.34	1,000 מק"ג ציאנוקובלמין, עם B6 וחומצה פולית	₪0.54	₪0.54	"ליפוזומלי", ובפנים ציאנו	iHerb
Thorne Basic B Complex60 כמוסות, ₪84.54	400 מק"ג מתילקובלמין, 10 מ"ג B6	₪1.41	לא רלוונטי	קומפלקס B עם מעט B6, ברשימת NSF	iHerb
אקוסאפ B12 ULTRA60 מ"ל, ₪119.90	1,000 מק"ג מתיל ואדנוזיל, ב-20 טיפות	₪2.00	₪2.00	ישראלי, טיפות. ₪1.67 בקנייה של שניים	אקוסאפ
אקוסאפ ACTIVE B12 & FOLATE60 מ"ל, ₪119.90	1,000 מק"ג מתילקובלמין, 400 מק"ג מתילפולאט	₪2.00	₪2.00	טיפות, עם פולאט	אקוסאפ
לייף B12 עם חומצה פולית120 טבליות, ₪58.90	1,000 מק"ג ציאנוקובלמין, 400 מק"ג חומצה פולית	₪0.49	₪0.49	הישראלי הזול. במבצע עד 22.10: ₪44.90	סופר-פארם
אלטמן ויטמין B12100 טבליות מציצה, ₪75.53	1,000 מק"ג ציאנוקובלמין	₪0.76	₪0.76	בלי חומצה פולית. מחיר באתר אלטמן, 25% הנחה	אלטמן
אלטמן B-12 מתילקובלאמין120 טבליות מציצה, ₪87.75	1,000 מק"ג מתילקובלמין	₪0.73	₪0.73	מתיל ישראלי	אלטמן
סופהרב B12 וחומצה פולית100 טבליות מציצה, ₪98.90	1,000 מק"ג מתילקובלמין, 400 מק"ג מתילפולאט	₪0.99	₪0.99	במבצע בסופר-פארם עד 22.10: ₪59.30	סופר-פארם
סופהרב טיפות B12 וחומצה פולית50 מ"ל, ₪80.60	1,000 מק"ג מתילקובלמין ב-15 טיפות, 400 מק"ג מתילפולאט	₪1.61	₪1.61	טיפות ישראליות	סופהרב
סולגאר B12 מתילקובלאמין60 טבליות מציצה, ₪54.90	1,000 מק"ג מתילקובלמין	₪0.91	₪0.91	בטבע בריא	טבע בריא
נוטרי די B12 מתילקובלמין וחומצה פולית200 טבליות (1+1), ₪69.90	1,000 מק"ג מתילקובלמין, 400 מק"ג חומצה פולית	₪0.35	₪0.35	במבצע 1+1	טבע בריא
נוטרי די B12 ליפוזומלי120 כמוסות (1+1), ₪169.90	500 מק"ג מתילקובלמין בכמוסה	₪2.83 (שתי כמוסות)	₪2.83	ליפוזומלי. הדוח שהחברה מפרסמת בודק רק מתכות כבדות	טבע בריא
קטגוריה 5 ליפוזמין B1260 כמוסות, ₪114.90	1,000 מק"ג: מתיל, אדנוזיל והידרוקסו	₪1.92	₪1.92	ליפוזומלי, שלוש צורות	טבע בריא
Kirkland Quick Dissolve B-12300 טבליות, קוסטקו בלבד	5,000 מק"ג מתילקובלמין	לא נמכר בישראל	לא נבדק	המאומת ביותר: USP וציון 96 ב-Labdoor	לא נמכר בישראל

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

כל המחירים נבדקו ב-19 באוקטובר 2026. בסופר-פארם מוצג המחיר הרגיל, ולצידו המבצע שבתוקף עד 22 באוקטובר. באייהרב: משלוח לישראל מ-₪35, חינם מעל ₪180. מחיר NOW B-12 הוא מ-17 באוקטובר. כל המוצרים כאן ללא מרשם.

מי בדק את המוצרים, וכמה B12 באמת יש בטבליה?

בבדיקות מעבדה עצמאיות התמונה מעודדת: בסקירה של 46 תוספים נמצא בממוצע 116% מהכמות שעל התווית, כי יצרנים מוסיפים עודף מכוון, לפיצוי על פירוק.

אבל יש חריגים: ConsumerLab מצאה ב-2024 מוצר B12 אחד עם 14% בלבד מהכתוב. שם המוצר מאחורי מנוי, ולכן אי אפשר לדעת איזה.

מבין המוצרים שנמכרים באייהרב ישראל, נמצאה בדיקה חיצונית לשלושה: Thorne Vitamin B12 ו-21st Century B-12 Prolonged Release מופיעים ברשימה המלאה של NSF, שנבדקה ב-19 באוקטובר, ול-Nature Made Vitamin B12 יש תו USP, שמופיע בדף המוצר באייהרב ישראל. לשאר המותגים כאן, כולל כל המותגים הישראליים, לא נמצאה בדיקה פומבית של כמות ה-B12, והכמויות נשענות על התווית. זה לא אומר שהם פחות טובים. זה אומר שאין דרך לדעת.

המוצר המאומת ביותר שנמצא הוא Kirkland Quick Dissolve B-12, עם תו USP וציון 96.3 ב-Labdoor, שמדדה בו 4,660 מק"ג מתוך 5,000 שעל התווית. הוא לא נבחר כי הוא נמכר רק ברשת קוסטקו, ולא באייהרב ולא בישראל.

ובדיקה אחת שכדאי לקרוא בזהירות: ב-2025 NOW בדקה 23 מותגי מתילקובלמין מאמזון. 12 היו מתחת לכתוב, ושלושה הכילו כמעט אפס. הבדיקה נעשתה במעבדה של NOW עצמה, שמוכרת B12, ולכן יש בה ניגוד עניינים. גם המוצרים של NOW עצמה יצאו בה מעל הכתוב.

איך לבחור תוספים באופן כללי, לפי בדיקות ולפי מה שבאמת חסר, מפורט במדריך לתוספי תזונה מותאמים אישית.

האם הדוח הזה מוטה?

אין כאן קישורי שותפים, ואף מותג לא שילם על אזכור. המוצרים נבחרו לפי 4 דברים בלבד: תו של גוף בודק, כמה B12 יש ביחידה ובאיזו צורה, מה עוד יש בפנים, וכמה זה עולה. כל המחירים של אייהרב נבדקו באתר הישראלי, וכל המותגים הישראליים המוכרים נבדקו עד הסוף, גם כשלא נמצאה להם בדיקה חיצונית. ומוצר לא נפסל רק כי הוא יקר: טיפות וליפוזומלי נשארו כאפשרות למי שהטבליה הרגילה לא עבדה אצלו.

סוף הדוחאין בו קישורי שותפים

למי צריך זהירות עם B12

B12 הוא אחד התוספים הבטוחים ביותר: אין לו תקרת צריכה, ועודף יוצא בשתן. אבל "בטוח" לא אומר "בלי שום הסתייגות".

• מחלת כליות: בניסוי DIVINe חבילה של B6, חומצה פולית וציאנוקובלמין במינון גבוה הזיקה לחולי כליה סוכרתיים. מי שיש לו מחלת כליות מתקדמת יקבל B12 בהתאם להנחיית הנפרולוג, ויש היגיון להעדיף מתיל או הידרוקסו.
• מחלת עיניים תורשתית של לבר (LHON): לפי עלוני התרופה, ציאנוקובלמין לא ניתן בשלב המוקדם של המחלה הנדירה הזו. הידרוקסוקובלמין כן.
• קומפלקס B עם הרבה B6: B6 הוא הוויטמין המסיס במים שעודף שלו לאורך זמן קשור לפגיעה עצבית בכפות הידיים והרגליים. מי שלוקח קומפלקס בגלל B12, כדאי שיבדוק כמה B6 יש בו, ובמיוחד אם כבר יש לו נימול.
• חומצה פולית במינון גבוה: מסתירה חוסר B12 (פרק התזמון). לא לקחת אותה לבד, בלי לבדוק B12.
• B12 גבוה מאוד בדם בלי תוסף: במחקר בריטי על 757,185 איש, רמה מעל 1,000 פיקומול לליטר הייתה קשורה לאבחנת סרטן בשנה שאחרי, פי 4.7. החוקרים הסיקו שהגידול מעלה את ה-B12 ולא להפך. אז זו לא סיבה לפחד מתוסף, אבל רמה כזו, אצל מי שלא לוקח תוסף, היא סיבה לבירור.
• גברים, ובמיוחד מעשנים, שלוקחים מינון גבוה שנים: במחקר תצפיתי אמריקאי על 77,118 איש, גברים שלקחו בממוצע יותר מ-55 מק"ג B12 ביום מתוסף בודד, לאורך עשר שנים, חלו בסרטן ריאה כמעט פי 2 ממי שלא לקח. אצל מעשנים הקשר היה חזק יותר, ואצל נשים לא נמצא קשר. זה קשר ולא הוכחה. אבל לגבר מעשן בלי חוסר, אין סיבה לקחת מגה-מינון כל יום לאורך שנים.
• אקנה: מתועדים דיווחי מקרים של פריחת אקנה או רוזציאה אחרי מינונים גבוהים, בעיקר בזריקות. מי שזה קורה לו יכול להוריד מינון.

מאיפה מתחילים, ומה מוסיפים אחר כך

1. לבדוק אם אתם בקבוצת סיכון.טבעונות, גיל מעל 50 עד 60, מטפורמין, נוגדי חומצה לאורך זמן, ניתוח במערכת העיכול, מחלה אוטואימונית.
2. בדיקת B12 וספירת דם, לפני שמתחילים תוסף.תוצאה באזור האפור (180 עד 350) עם תסמינים: לבקש MMA או B12 פעיל.
3. טבעונים וצמחונים: תוסף קבוע, בלי לחכות לבדיקה.1,000 מק"ג פעמיים בשבוע, או טבליה יומית.
4. חוסר מאובחן: טיפול עם הרופא.1,000 עד 2,000 מק"ג ביום, או זריקות כשיש פגיעה עצבית. ובמקביל לחפש למה זה קרה.
5. בדיקה חוזרת אחרי 2 עד 3 חודשים.ואחר כך פעם בשנה עד שנתיים בקבוצות הסיכון.

ומי שאוכל בשר, דגים, ביצים או חלב, בלי תסמינים ובלי גורם סיכון, יכול לדלג על כל הסולם הזה. מבין כל התוספים, B12 הוא כנראה זה שהכי ברור למי הוא נחוץ, ולמי לא.

שאלות ותשובות

המידע במאמר הוא מידע כללי, ואינו ייעוץ רפואי או תחליף לו. לפני שמתחילים, מפסיקים או משנים תוסף או טיפול, ובמיוחד עם מחלת כליות, בהריון או עם תרופות קבועות, כדאי להתייעץ עם רופא.

מי עומד מאחורי המאמר

הקולות הנצפים ביותר על B12 ביוטיוב הם רופאים. חלקם מצטטים מחקרים בדייקנות, וחלקם נשענים על סיפורי מטופלים. כל טענה שלהם נבדקה מול המחקר, ולצידם מטפלים ודיאטנים שכותבים על B12 מהשטח.

הקולות: מי שדבריו מובאים במאמר

המחקרים: מי שעבודתו עומדת בבסיס

המקורות

• Oral vitamin B(12) versus intramuscular vitamin B(12) for vitamin B(12) deficiency. 2018
• Oral cyanocobalamin supplementation in older people with vitamin B12 deficiency: a dose-finding trial. 2005
• Oral versus intramuscular cobalamin treatment in megaloblastic anemia: a single-center, prospective, randomized, open-label study. 2003
• Replacement therapy for vitamin B12 deficiency: comparison between the sublingual and oral route. 2003
• Comparison of sublingual vs. intramuscular administration of vitamin B12 for the treatment of patients with vitamin B12 deficiency. 2019
• Effect of two different sublingual dosages of vitamin B(12) on cobalamin nutritional status in vegans and vegetarians with a marginal deficiency: A randomized controlled trial. 2019
• Wolffia globosa-Mankai Plant-Based Protein Contains Bioactive Vitamin B(12) and Is Well Absorbed in Humans. 2020
• Long-term Metformin Use and Vitamin B12 Deficiency in the Diabetes Prevention Program Outcomes Study. 2016
• Proton pump inhibitor and histamine 2 receptor antagonist use and vitamin B12 deficiency. 2013
• Homocysteine-lowering by B vitamins slows the rate of accelerated brain atrophy in mild cognitive impairment: a randomized controlled trial. 2010
• Effects of homocysteine lowering with B vitamins on cognitive aging: meta-analysis of 11 trials with cognitive data on 22,000 individuals. 2014
• Effects of Vitamin B12 Supplementation on Cognitive Function, Depressive Symptoms, and Fatigue: A Systematic Review, Meta-Analysis, and Meta-Regression. 2021
• B vitamins and prevention of cognitive decline and incident dementia: a systematic review and meta-analysis. 2022
• Cancer incidence and mortality after treatment with folic acid and vitamin B12. 2009
• Elevated Vitamin B12 Levels and Cancer Risk in UK Primary Care: A THIN Database Cohort Study. 2019
• Low maternal vitamin B(12) is a risk factor for neural tube defects: a meta-analysis. 2012
• Vitamin B12 supplementation during pregnancy for maternal and child health outcomes. 2024
• Fewer US adults had low or transitional vitamin B12 status based on the novel combined indicator of vitamin B12 status compared with individual, conventional markers, NHANES 1999-2004. 2021
• Vitamin B12 Status in Recreational Users of Nitrous Oxide: A Systematic Review Focusing on the Prevalence of Laboratory Abnormalities. 2023
• Guidelines for the diagnosis and treatment of cobalamin and folate disorders. 2014
• Cobalamin coenzyme forms are not likely to be superior to cyano- and hydroxyl-cobalamin in prevention or treatment of cobalamin deficiency. 2015
• Comparative Bioavailability and Utilization of Particular Forms of B(12) Supplements With Potential to Mitigate B(12)-related Genetic Polymorphisms. 2017
• Effect of B-vitamin therapy on progression of diabetic nephropathy: a randomized controlled trial. 2010
• How prevalent is vitamin B(12) deficiency among vegetarians?. 2013
• Serum concentrations of vitamin B12 and folate in British male omnivores, vegetarians and vegans: results from a cross-sectional analysis of the EPIC-Oxford cohort study. 2010
• Pseudovitamin B(12) is the predominant cobamide of an algal health food, spirulina tablets. 1999
• Characterization and bioavailability of vitamin B12-compounds from edible algae. 2002
• Pyridoxine, folate and cobalamin for migraine: A systematic review. 2020
• (14)C-Cobalamin Absorption from Endogenously Labeled Chicken Eggs Assessed in Humans Using Accelerator Mass Spectrometry. 2019
• Daily intake of 4 to 7 microg dietary vitamin B-12 is associated with steady concentrations of vitamin B-12-related biomarkers in a healthy young population. 2010
• Office of Dietary Supplements (NIH). Vitamin B12: Fact Sheet for Health Professionals
• NICE. Vitamin B12 deficiency in over 16s: diagnosis and management (NG239). 2024
• EFSA. Scientific Opinion on Dietary Reference Values for cobalamin (vitamin B12). 2015
• Homocysteine, B vitamins and migraine: a systematic review and meta-analysis. 2020
• Spence JD. Metabolic vitamin B12 deficiency: a missed opportunity to prevent dementia and stroke. 2016
• A pilot study of vitamin B12 in the treatment of tiredness. 1973
• Long term treatment with metformin in patients with type 2 diabetes and risk of vitamin B-12 deficiency: randomised placebo controlled trial. 2010
• Vitamin B12 deficiency and use of proton pump inhibitors: a systematic review and meta-analysis. 2023
• Efficacy of sublingual and oral vitamin B12 versus intramuscular administration: insights from a systematic review and meta-analysis. 2025
• Oral vitamin B12 supplementation in pernicious anemia: a prospective cohort study. 2024
• Is Transdermal Multivitamin Patch Effective in Gastric Bypass Patients?. 2019
• The Oral Bioavailability of Vitamin B(12) at Different Doses in Healthy Indian Adults. 2024
• A Systematic Review and Meta-Analysis of B Vitamin Supplementation on Depressive Symptoms, Anxiety, and Stress: Effects on Healthy and 'At-Risk' Individuals. 2019
• Scientific opinion on the tolerable upper intake level for vitamin B6. 2023
• Vitamins and Helicobacter pylori: An Updated Comprehensive Meta-Analysis and Systematic Review. 2021
• Long-Term, Supplemental, One-Carbon Metabolism-Related Vitamin B Use in Relation to Lung Cancer Risk in the Vitamins and Lifestyle (VITAL) Cohort. 2017
• Associations of atrophic gastritis and proton-pump inhibitor drug use with vitamin B-12 status, and the impact of fortified foods, in older adults. 2021
• Vitamin B12 Supplementation in Diabetic Neuropathy: A 1-Year, Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled Trial. 2021
• Vitamin B-12-fortified toothpaste improves vitamin status in vegans: a 12-wk randomized placebo-controlled study. 2017
• Is high vitamin B12 status a cause of lung cancer?. 2019

מחבר המאמר: שחר כהן

שחר כהן הוא מייסד מכללת הארטמיינד ללימודי NLP ומנחה סדנאות וריטריטים. הפודקאסט שלו נמנה עם חמשת המואזנים ביותר בישראל מכלל הקטגוריות כבר שנים והמוביל בתחומי הפסיכולוגיה והבריאות. ערוץ היוטיוב שלו מונה מעל 100 אלף מנויים ועשרות מיליוני צפיות מצטברות, והמדיטציות תורמות באופן קבוע למאות אלפי ישראלים.