רוב האנשים מסתובבים עם הרבה יותר כוח לשנות את חייהם ממה שהם מוכנים להשתמש בו. הם מחכים לאישור, לתנאים, לרגע הנכון, ובינתיים החיים פשוט קורים להם במקום שהם יקרו לחיים.
למרחק בין שתי העמדות האלה יש שם, והוא נכנס בשנים האחרונות לכל שיחה על הצלחה, על סטארטאפים, ועכשיו גם על בינה מלאכותית. השם הוא אייג'נסי.
מה זה אייג'נסי?
אייג'נסי (Agency) היא היכולת של אדם לפעול ולעצב את חייו, והמידה שבה הוא חווה את עצמו ומתנהג כגורם הפועל בהם. כמי שעושה דברים, ולא רק כמי שדברים נעשים לו. בעברית הכי קרוב לזה הוא צירוף של תחושת מסוגלות ואחריות אישית, אבל אף מילה בודדת לא תופסת את כל המשמעות, ולכן רוב האנשים פשוט אומרים "אייג'נסי".
בבסיס המושג יושבות שתי הבחנות מוכרות מהפסיכולוגיה. הראשונה היא מוקד השליטה (Locus of Control) של ג'וליאן רוטר: עד כמה אני מאמין שמה שקורה לי תלוי בי, ולא במזל, בגורל או באחרים. השנייה היא תחושת המסוגלות העצמית (Self-Efficacy) של אלברט בנדורה: עד כמה אני מאמין שאני מסוגל לבצע את מה שנדרש כדי להשיג תוצאה.
אייג'נסי הוא המקום שבו שתי האמונות האלה הופכות להתנהגות. לא רק "אני מאמין שזה תלוי בי", אלא קם ועושה משהו בנידון.
מאיפה הגיע המושג high agency?
את הניסוח שתפס הביא המתמטיקאי אריק וינשטיין (Eric Weinstein) בריאיון אצל טים פריס ב-2016. הוא תיאר אדם עם אייג'נסי גבוה (High Agency) דרך שאלה אחת: כשאומרים לך שמשהו בלתי אפשרי, האם זה סוף השיחה, או שזו רק תחילתו של דיאלוג שני בראש שלך על איך לעקוף את מי שהרגע אמר לך "לא".
אדם עם אייג'נסי נמוך שומע "אי אפשר" ומפסיק. אדם עם אייג'נסי גבוה שומע את אותו "אי אפשר", ושם בדיוק מתחילה אצלו העבודה.
הדוגמאות של וינשטיין היו יומיומיות בכוונה: להיכנס למקום בלי האישור הנכון, להתחיל עסק בלי ניסיון או הון. כמה שנים אחר כך הכותב ג'ורג' מאק (George Mack) לקח את הרעיון, חידד אותו, והפך אותו למונח שמסתובב היום בכל מקום. ההגדרה שלו פשוטה: אדם עם אייג'נסי גבוה מוצא דרך, או סולל אחת.
השאלה המפורסמת: מה היית עושה אם היה לך יותר אייג'נסי?
בכל שיחה על אייג'נסי חוזרת היום שאלה אחת: אם פתאום היה לך הרבה יותר אייג'נסי ממה שיש לך עכשיו, מה היית עושה אחרת כבר השבוע. תעצור לרגע ותענה עליה בכנות לפני שתמשיך לקרוא.
והנה למה השאלה הזאת כל כך חזקה. אצל רוב האנשים התשובה עולה מיד וברורה לגמרי: להתחיל את הפרויקט ההוא, לשלוח את ההודעה ההיא, להפסיק לדחות את ההחלטה הזאת. וזה בדיוק העוקץ. אם אתה כבר יודע מה היית עושה עם יותר אייג'נסי, סימן שאתה כבר יודע מה צריך לעשות. מה שחסר זה לא הידע ולא התנאים, אלא הנכונות לקום ולעשות את זה עכשיו. השאלה לא נותנת לך מידע חדש, היא רק מורידה את התירוצים ומראה לך שהפער הוא אתה.
יש גם גרסה שנייה, מוחשית יותר, שמיוחסת לג'ף בזוס (Jeff Bezos). דמיין שאתה נתקע בכלא בארץ זרה ומותר לך טלפון אחד לאדם שיחלץ אותך. למי היית מתקשר. בזוס השתמש בזה כדי להצביע על אנשים בעלי אייג'נסי גבוה, כי השם שעולה לך הוא של מי שאתה כבר יודע שגם מול מצב בלתי אפשרי הוא לא ירים ידיים, אלא ימצא דרך, יזיז קשרים, יאלתר. זו לא שאלה על מי שאתה הכי אוהב, אלא תמונה חיה של איך אייג'נסי נראה כשהוא פוגש קיר.
שתי השאלות מודדות בדיוק את אותו דבר: לא מה אתה יודע ולא מה אתה מרגיש, אלא מה אתה עושה כשעומד מולך "אי אפשר".
למה דווקא בעידן ה-AI האייג'נסי הפך למטבע היקר ביותר?
המילה אייג'נט (Agent) ומילה אייג'נסי (Agency) חולקות את אותו שורש, וזה לא במקרה שהן חוזרות יחד עכשיו. כל עולם הבינה המלאכותית מדבר היום על סוכנים חכמים (AI Agents) ועל בינה מלאכותית סוכנותית (Agentic AI): מערכות שמסוגלות לקבל מטרה, לפרק אותה למשימות, לפעול ולתקן את עצמן בדרך. במילים אחרות, מכונות שמתחילות להחזיק סוג של אייג'נסי משל עצמן.
וכאן נוצר ההיפוך המעניין. כשהמכונה לוקחת על עצמה יותר ויותר מהביצוע, מה שנשאר נדיר ויקר הוא דווקא האייג'נסי האנושי: היכולת לבחור נכון מה בכלל לעשות, ולקום לעשות את זה. סם אלטמן (Sam Altman), מייסד OpenAI, ניסח את זה חד: "התשואה על אייג'נסי מעולם לא הייתה גבוהה יותר". אדם אחד עם רעיון, רצון ונכונות לפעול יכול היום, בעזרת הכלים האלה, לעשות דברים שפעם דרשו צוות שלם.
זו גם הסיבה שבעולם הסטארטאפים אייג'נסי נחשב כבר שנים לתכונה שמנבאת הצלחה יותר מכישרון. אלטמן, שעמד בראש מאיץ הסטארטאפים Y Combinator, חזר ואמר שהמייסדים הטובים מבצעים מהר ולא מחכים לרשות. בעידן הבינה המלאכותית הכלל הזה רק התחדד: הכלים זמינים לכולם, ומה שמבדיל הוא מי באמת קם ומשתמש בהם.
מה ההבדל בין אייג'נסי של בינה מלאכותית לאייג'נסי אנושי?
כשמכונה מקבלת מטרה ופועלת כדי להשיג אותה, היא מפעילה אייג'נסי במובן הצר: לבצע צעדים עצמאיים בתוך גבולות שמישהו אחר הגדיר לה. בינה מלאכותית, לפחות כפי שהיא היום, לא בוחרת מה חשוב לה, לא רוצה שום דבר באמת, ולא נושאת באחריות לתוצאה. היא מקבלת יעד ומוצאת אליו דרך.
אצל אדם, האייג'נסי מתחיל שלב אחד קודם. הוא כולל גם את הבחירה מה בכלל שווה לרצות, את המשמעות שאנחנו נותנים לפעולה, ואת האחריות על מה שיוצא ממנה. לכן אייג'נסי אנושי הוא לא רק לבצע, אלא להחליט מה ראוי לבצע, ולמה. זה החלק שמכונה לא יכולה לקחת ממך, גם כשהיא מבצעת מצוין.
מה זה אייג'נסי אנושי בעבודה עם בינה מלאכותית?
בעבודה יומיומית, האייג'נסי האנושי הוא מה שקובע אם הכלי עובד בשבילך או שאתה נגרר אחריו. אדם עם אייג'נסי נמוך מחכה שהבינה המלאכותית תגיד לו מה לעשות, מקבל כל פלט כמו שהוא, ומוסר למכונה גם את ההחלטות. מי שלומד לעבוד נכון עם בינה מלאכותית עושה את ההפך: הוא מגדיר את המטרה, מכוון, בודק, פוסל מה שלא מדויק, ולוקח אחריות על התוצאה הסופית.
ככל שהביצוע עובר למכונה, מה שנשאר אנושי ויקר הוא דווקא הקצוות: לבחור נכון מה לעשות מלכתחילה, והנכונות לקום ולהוביל את התהליך במקום לחכות שיובילו אותך. שם, בעבודה עם בינה מלאכותית, האייג'נסי האנושי הופך מיתרון לתנאי.
אייג'נסי מול קורבנוּת: ההבדל שלא מלמדים בבית הספר
ההפך מאייג'נסי הוא לא טיפשות ולא חוסר כישרון. ההפך הוא פסיביות: העמדה שבה הכל קורה לי, אשמים בזה אחרים או הנסיבות, ואין לי באמת מה לעשות חוץ מלחכות שמשהו ישתנה מבחוץ. זו עמדה נוחה, כי היא פוטרת מאחריות. היא גם עמדה שגובה מחיר עצום, כי היא מוסרת את ההגה לידיים של כל אחד חוץ ממך.
אני פוגש את זה כל הזמן. אנשים מוכשרים בטירוף שתקועים, לא כי חסר להם ידע או יכולת, אלא כי הם מחכים. מחכים שמישהו יאשר, שהתנאים יהיו מושלמים, שיהיה להם יותר ביטחון לפני שיתחילו. אבל ביטחון לא בא לפני הפעולה, הוא בא ממנה. גם הפחד מכישלון מתכווץ ברגע שמתחילים לזוז, לא לפני.
אתה לא צריך להרגיש מוכן כדי לפעול. אתה צריך לפעול כדי להרגיש מוכן. האייג'נסי קודם, התחושה באה אחריו.
הבשורה הטובה היא שאייג'נסי הוא לא גזרת גורל. הוא לא משהו שנולדים איתו או בלעדיו, אלא עמדה ושריר. וכמו כל שריר, אפשר לאמן אותו.
איך מגדילים אייג'נסי בפועל?
הצעד הראשון הוא לשנות מה אתה עושה עם המילה "לא". במקום לקבל אותה כסוף, להתרגל לשאול: ומה המהלך השני. מי עוד יכול לאשר, איזו דלת אחרת קיימת, מה החלק שכן בשליטתי כאן. עצם ההרגל הזה, לחפש את המהלך השני אחרי כל קיר, מה שאפשר לקרוא לו הפיכת אתגר להזדמנות, הוא לב האייג'נסי.
הצעד השני הוא להפסיק לחכות לתנאים. מי שמחכה לרגע המושלם מגלה שהוא אף פעם לא מגיע. אייג'נסי נבנה דרך פעולות קטנות שמוכיחות לך, שוב ושוב, שהמציאות מגיבה כשאתה דוחף בה. כל פעם שאתה עושה משהו שדחית, אתה מלמד את עצמך מחדש שיש לך השפעה.
והצעד השלישי הוא הסביבה. אייג'נסי מדבק. מי שמקיף את עצמו באנשים שעושים, שלא מחכים לרשות, מגלה שגם אצלו הרף עולה. בדיוק כמו שפסיביות מדבקת, גם הצד השני מדבק. הסביבה שאתה חי בה היא אחד הגורמים החזקים ביותר לכמה אייג'נסי תרשה לעצמך.
לסיכום: אייג'נסי
אייג'נסי הוא ההבדל בין לחיות את החיים שלך לבין שהחיים יחיו אותך. הוא מתחיל באמונה שמה שקורה לך תלוי בך, אבל הוא מתממש רק כשאתה קם ועושה משהו עם האמונה הזאת. המושג הגיע מעולם הסטארטאפים והבינה המלאכותית, אבל הוא נוגע בכל אדם, כי בסוף השאלה היחידה שחשובה היא לא כמה אייג'נסי יש לך, אלא כמה ממנו אתה באמת מוכן להשתמש.
אז הנה השאלה להשאיר איתה: אם היה לך יותר אייג'נסי, מה היית מתחיל לעשות כבר השבוע, ואיזו מטרה אמיתית היית מעז לרדוף אחריה. ולמה שלא תתחיל בזה בכל מקרה.
שאלות ותשובות
מה ההבדל בין אייג'נסי לבין ביטחון עצמי או מוטיבציה?
ביטחון עצמי הוא תחושה, ומוטיבציה היא דחף שמגיע והולך. אייג'נסי הוא עמדה והתנהגות: לקום ולפעול גם בלי להרגיש מוכן או בטוח. דווקא הפעולה היא שמייצרת בהמשך את הביטחון, ולא להפך, ולכן אייג'נסי הוא היסוד שעליו השניים נבנים.
האם אפשר לפתח אייג'נסי או שנולדים איתו?
אפשר בהחלט לפתח. אייג'נסי הוא לא תכונה מולדת אלא שריר שמתחזק דרך אימון: לחפש מהלך שני אחרי כל "לא", לפעול לפני שמרגישים מוכנים, ולהקיף את עצמך באנשים שעושים. כל פעולה קטנה שמוכיחה לך שיש לך השפעה מגדילה את האייג'נסי שלך.
מה הקשר בין אייג'נסי לבין סוכנים חכמים וסטארטאפים?
המילה אייג'נט ואייג'נסי חולקות שורש. בעולם הבינה המלאכותית סוכנים חכמים (AI Agents) הם מערכות שפועלות באופן עצמאי, סוג של אייג'נסי של מכונה. בסטארטאפים, אייג'נסי אנושי נחשב לתכונה שמנבאת הצלחה יותר מכישרון, כי היא קובעת מי באמת מבצע.
מה השאלה שג'ף בזוס שואל כדי לזהות אנשים עם אייג'נסי גבוה?
בזוס היה שואל: אם היית נתקע בכלא בארץ זרה ומותר לך טלפון אחד, למי היית מתקשר. האדם שעולה לך הוא מי שאתה יודע שגם מול מצב בלתי אפשרי ימצא דרך במקום להרים ידיים. ככה השאלה הופכת אייג'נסי ממילה מופשטת לדמות מוכרת, ומראה לך איך התכונה נראית בפועל, לפי מעשים ולא לפי דיבור.
למה דווקא בעידן הבינה המלאכותית האייג'נסי שווה יותר?
ככל שבינה מלאכותית מבצעת יותר מהעבודה, מה שנשאר נדיר הוא האייג'נסי האנושי: לבחור מה לעשות ולקום לעשותו. כפי שאמר סם אלטמן, התשואה על אייג'נסי מעולם לא הייתה גבוהה יותר, כי אדם אחד עם רצון יכול היום לעשות מה שדרש פעם צוות.
איך מתחילים לתרגל אייג'נסי בחיי היומיום?
מתחילים בקטן. בחרו דבר אחד שאתם דוחים, ועשו את הצעד הראשון שלו תוך יום, גם אם הוא לא מושלם. התרגלו לשאול "מה המהלך השני" אחרי כל סירוב, והקיפו את עצמכם באנשים שפועלים. כל פעימה כזו מחזקת את שריר האייג'נסי.
מה ההבדל בין אייג'נסי של בינה מלאכותית לבין אייג'נסי אנושי?
בינה מלאכותית מפעילה אייג'נסי צר: היא מבצעת צעדים עצמאיים כדי להשיג יעד שמישהו אחר הגדיר, בלי לרצות ובלי לשאת באחריות. אייג'נסי אנושי כולל שלב מוקדם יותר, הבחירה מה בכלל ראוי לעשות והאחריות על התוצאה. זה החלק שמכונה לא לוקחת ממך, גם כשהיא מבצעת מצוין.
מה יקרה אם בינה מלאכותית כן תפתח אייג'נסי אמיתי משלה?
זו שאלה פתוחה. נכון להיום בינה מלאכותית פועלת לפי יעד שאנחנו נותנים לה, בלי רצון או אחריות משלה. אם וכאשר היא תפתח כיוון עצמי אמיתי, הגבול בינה לבינינו ייטשטש, ודווקא אז האחריות האנושית על מה שאנחנו רוצים מהחיים ומהחברה תהפוך לקריטית עוד יותר. זו סיבה לחזק אייג'נסי אנושי עכשיו, לא להרפות ממנו.
שחר כהן הוא מייסד מכללת הארטמיינד ללימודי NLP ומנחה סדנאות וריטריטים. הפודקאסט שלו נמנה עם חמשת המואזנים ביותר בישראל מכלל הקטגוריות כבר שנים והמוביל בתחומי הפסיכולוגיה והבריאות. ערוץ היוטיוב שלו מונה מעל 100 אלף מנויים ועשרות מיליוני צפיות מצטברות, והמדיטציות תורמות באופן קבוע למאות אלפי ישראלים.
