צמחונות ביהדות מתחילה בפסוק: התפריט הראשון שהתורה נותנת לאדם, בבראשית א, הוא זרעים ופירות, וההיתר לאכול בשר מגיע רק אחרי המבול. ההלכה מתירה בשר, אבל מגבילה אותו: בלי דם, בלי אבר מן החי, ולפי הגמרא רק "לתאבון".
מה הרב קוק אמר? ב"חזון הצמחונות והשלום" הוא כותב שהבשר הוא ויתור זמני לאנושות שעוד לא בשלה, ושבעתיד האדם יחזור לחיות בלי להרוג. ובאותו טקסט הוא מזהיר מצמחונות מוקדמת, שמרחמת על בעלי חיים לפני שתיקנה את היחס לבני אדם.
ומה המדע אומר? תזונה צמחית מתוכננת היטב קשורה לפחות מחלות לב וסוכרת, אבל דורשת תוסף B12 ותשומת לב לברזל, לאומגה 3 ולעצם.
צמחונות ביהדות: מה ההבדל בין צמחונות לטבעונות, ולמה התורה בכלל נכנסת לוויכוח?
צמחונות ביהדות מתחילה בפסוק, לא בוויכוח. התפריט הראשון שהתורה נותנת לאדם, בפרק הראשון של בראשית, הוא זרעים ופירות. בשר לא מופיע בו. ההיתר לאכול בעלי חיים מגיע רק עשרה דורות אחר כך, אחרי המבול, ומאז היהדות מחזיקה שני דברים יחד: היתר מלא לאכול בשר, וזיכרון עקשני שפעם זה לא היה כך.
מה קרה באמצע, ומה זה אומר על הצלחת שלנו היום, זו השאלה של המאמר. התשובה מגיעה משלושה כיוונים: מה כתוב בטקסטים עצמם, מה הרב קוק ראה בהם, ומה המדע של היום יודע על תזונה צמחית.
צמחוני, טבעוני, פסקטריאן: ההגדרות בטבלה אחת
לפני שנכנסים למקורות, שווה לסדר את המילים. צמחונות היא הימנעות מבשר, עוף ודגים, וטבעונות היא הימנעות מכל מה שמגיע מבעל חיים, כולל חלב, ביצים ודבש. ביניהן יש כמה תחנות שכדאי להכיר בשמן.
| הגדרה | בשר ועוף | דגים | חלב וביצים | מה חשוב לדעת |
|---|---|---|---|---|
| טבעוני (Vegan) | לא | לא | לא | בדרך כלל גם בלי עור, צמר ודבש. ויטמין B12 חייב להגיע מתוסף או ממזון מועשר |
| צמחוני (לקטו-אובו) | לא | לא | כן | הצורה הנפוצה של צמחונות בישראל |
| פסקטריאן (Pescatarian) | לא | כן | כן | דגים כן, בשר לא. בכמה מחקרי עוקבה גדולים זו הקבוצה שיצאה הכי טוב |
| חצי צמחוני (Flexitarian) | לעיתים רחוקות | כן | כן | קרוב מאוד למה שהגמרא קוראת "לתאבון", בשר כשבאמת רוצים ולא כהרגל |
| אוכל כל | כן | כן | כן | גם כאן ההלכה מציבה גבולות: שחיטה, דם, אבר מן החי |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
שלושה שערים, ולמה צריך את שלושתם
בעברית יש היום שני סוגים של דפים על הנושא. דפי הלכה, ששואלים מה מותר ומה אסור, ודפי טבעונות, שמביאים מתכונים ואקטיביזם. טבעונות ביהדות נופלת ביניהם: מי שמחפש אותה רוצה לדעת מה היהדות אומרת באמת, ולא רק אם מותר לו.
מי שקורא רק את ההלכה יוצא עם "מותר לאכול בשר", וזה נכון. מי שקורא רק את הרב קוק יוצא עם "היהדות צמחונית בסתר", וזה לא מדויק. ומי שקורא רק מחקרי תזונה מפספס שהשאלה כאן היא גם שאלה מוסרית. כל המקורות מרוכזים גם בטבלה אחת, בסוף החלק על התורה, למי שרוצה לחזור אליהם.
מה כתוב בתורה על אכילת בשר? מהתפריט של גן עדן להיתר של נח
התורה מתירה לאכול בשר, אבל לא מההתחלה. בפרק א של בראשית האדם מקבל מזון מן הצומח בלבד, בפרק ט נח מקבל היתר לאכול בעלי חיים, ומאז ההיתר בא עם גבולות: בלי הדם, בלי אבר מבעל חיים חי, ובספר דברים, כמענה לתאווה.
התפריט הראשון: זרעים ופירות
שימו לב למה שהפסוק עושה: הוא נותן לאדם זרעים ופירות, ולבעלי החיים את העשב. אף אחד בבריאה לא אוכל אף אחד. זה העולם שהתורה מתארת כ"טוב מאוד" בסוף אותו פרק.
חז"ל קראו את הפסוק כך. בגמרא, במסכת סנהדרין, רב יהודה אומר בשם רב: "אדם הראשון לא הותר לו בשר לאכילה". ורש"י על הפסוק מסכם: "לא הרשה לאדם ולאשתו להמית בריה ולאכול בשר".
"כירק עשב נתתי לכם את כל": ההיתר אחרי המבול
אחרי המבול נח מקבל את מה שאדם לא קיבל. המילים "כירק עשב" מחזירות את הקורא לפרק א: כמו שנתתי לכם את הצמחים, עכשיו אני נותן לכם גם את החי. ובאותה נשימה בא הגבול הראשון: "אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו".
הרמב"ן, מגדולי הפרשנים בספרד של המאה ה-13, מסביר למה הסדר הזה. לבעלי החיים, הוא כותב, יש מעלה בנפשם: הם בורחים מצער וממוות ובוחרים מה טוב להם. לכן לא הותרו לאדם הראשון. ואחרי המבול, כשכל החיים ניצלו בזכות נח, הותר לו הבשר, אבל לא הנפש עצמה, ולכן הדם נשאר אסור.
אבר מן החי: האיסור שחל על כל בני האדם
מתוך אותו פסוק, "אך בשר בנפשו דמו", חז"ל למדו את אחת משבע המצוות שחלות על כל העמים, לא רק על יהודים. הרשימה במסכת סנהדרין: דינים, ברכת השם, עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים, גזל, ואבר מן החי.
עוד לפני שהיה עם ישראל, הגבול המוסרי הבסיסי של האנושות כלל איסור לתלוש חתיכה מבעל חיים שעדיין חי. ההיתר לאכול בשר נולד כבר עם תנאי.
בשר תאווה: "כי תאוה נפשך"
במדבר, בשר נאכל כמעט רק כקורבן. בספר דברים התורה מתירה לשחוט ולאכול בשר גם רחוק מהמקדש, ומנסחת את ההיתר בשפה של תשוקה: "כי תאוה נפשך". מכאן הביטוי "בשר תאווה".
חז"ל שמעו בניסוח הזה הסתייגות. בגמרא במסכת חולין נאמר: "למדה תורה דרך ארץ, שלא יאכל אדם בשר אלא לתאבון". ורבי אלעזר בן עזריה מוסיף שם סולם לפי עושר: מי שיש לו מנה יקנה ליטרה ירק, מי שיש לו עשרה מנים יקנה דגים, ורק לעשיר באמת בשר.
הרמב"ם הפך את זה להלכה: "דיו לבריא לאכול בשר מערב שבת לערב שבת". מי שיש לו, אוכל יותר. אבל ברירת המחדל של הבריא היא פעם בשבוע.
בשר בגמרא הוא לא מזון בסיס. הוא תוספת, לעשירים, למי שבאמת רוצה, ולא כל יום.
מה לא כתוב: התורה לא אוסרת בשר
חשוב לומר את זה בבירור, כי כאן נוטים לטעות לשני הכיוונים. אין בתורה ציווי להיות צמחוני, ואין בה איסור על אכילת בשר. יש קורבנות, יש קורבן פסח שחובה לאכול, ויש מקורות שקושרים בשר לשמחת החג.
גם המקור שמצוטט כ"היהדות דורשת בשר" צריך קריאה מדויקת. בגמרא במסכת פסחים כתוב: "בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר… ועכשיו שאין בית המקדש קיים, אין שמחה אלא ביין". הרמב"ם בהלכות יום טוב כן פוסק בשר גם היום, ומוסיף שמי שאוכל ולא מאכיל עניים, זו "שמחת כרסו". השולחן ערוך לא מחייב בשר.
צער בעלי חיים ביהדות: שבת לבהמה, שילוח הקן ולא תחסום שור
צער בעלי חיים ביהדות הוא לא רעיון מודרני שהודבק לתורה. יש בתורה עצמה שורה של מצוות שכל עניינן הוא בעל החיים: שהשור ינוח בשבת, שלא ירעב בזמן שהוא עובד, שאמא לא תראה את הוולד שלה נשחט. אף אחת מהן לא אוסרת בשר. כולן מגבילות את הדרך.
ארבע מצוות, ארבעה רגעים בחיים של בעל החיים
| המצווה | המקור | מה כתוב |
|---|---|---|
| שבת לבהמה | שמות כג, יב | "וביום השביעי תשבת, למען ינוח שורך וחמרך". המנוחה של הבהמה היא מטרה בפני עצמה |
| לא תחסום שור בדישו | דברים כה, ד | אסור לחסום את פי השור כשהוא דש תבואה. מי שעובד ליד אוכל רשאי לאכול ממנו |
| אותו ואת בנו | ויקרא כב, כח | "ושור או שה, אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" |
| שילוח הקן | דברים כב, ו-ז | מי שמוצא קן ובו אם רובצת על ביצים, "שלח תשלח את האם" ורק אז ייקח את הבנים |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
"צער בעלי חיים דאורייתא": מה הגמרא אומרת, ומה היא לא סוגרת
הביטוי המפורסם מופיע בגמרא כהסבר לשיטה הלכתית. במסכת שבת מותר להניח כרים וכסתות מתחת לבהמה שנפלה לתעלת מים בשבת, אף שזה פוגע באיסור של חכמים, כי "צער בעלי חיים דאורייתא": מניעת הצער היא מצווה מן התורה, והיא דוחה איסור דרבנן.
מה שפחות מספרים: הדיון המרכזי במסכת בבא מציעא מביא גם את הדעה ההפוכה, שצער בעלי חיים הוא רק מדברי חכמים. ההלכה נפסקה כדעה שהוא מן התורה. אבל מי שמצטט את המשפט כאילו הוא מעולם לא היה במחלוקת, מקצר את הסיפור.
הרמב"ם: הצער של האם, כמו הצער של אמא
הרמב"ם במורה נבוכים מסביר את המצוות האלה בצורה שהפתיעה גם את בני דורו. את איסור "אותו ואת בנו" הוא מנמק בצער האם, ואומר שאין הבדל בין הצער שלה לצער של אם אנושית. הרמב"ן מביא את דבריו, ובלשונו על שילוח הקן:
ובאותו פרק, הרמב"ם לא צמחוני בכלל. הוא כותב שהמזון הטבעי לאדם הוא מן הצומח וגם מבשר בעלי החיים, ושהשחיטה הכרחית. מה שהתורה עושה, לדבריו, הוא לכוון לקלה שבמיתות ולאסור לענות את החיה. זו העמדה היהודית הקלאסית בשורה אחת: מותר לאכול, אסור להתאכזר.
ההסבר שמפתיע: ספר החינוך דוחה את טעם הרחמים
מי שמחפש בשילוח הקן הוכחה לרחמים, ימצא בספר החינוך, ספר המצוות מהמאה ה-13, עמדה מפתיעה. על שילוח הקן הוא כותב במפורש שהטעם הוא השגחת ה' על קיום המינים, ומזכיר את הגמרא במסכת ברכות, שלפיה מי שאומר בתפילתו "על קן צפור יגיעו רחמיך" משתיקים אותו, "שאין הענין רחמים". רק על איסור "אותו ואת בנו" הוא מוסיף, "על צד הפשט", טעם שני: לקבוע בנפשנו את מידת החמלה.
הרמב"ן, לעומתו, כותב על שתי המצוות שהן באו "לבלתי היות לנו לב אכזרי". גם בתוך המסורת עצמה, אם כן, יש מחלוקת אם המצוות האלה הן בשביל החיה או בשבילנו. וזו הנקודה שבה הרב קוק נכנס.
רבי והעגל: הסיפור שהגמרא לא מרככת
הסיפור הכי חזק בנושא נמצא במסכת בבא מציעא. עגל שהובל לשחיטה ברח, תחב את ראשו בכנף בגדו של רבי יהודה הנשיא ובכה. רבי אמר לו: "זיל, לכך נוצרת", לך, לזה נבראת. ומן השמיים אמרו: "הואיל ולא קא מרחם", כיוון שלא ריחם, ייסורים יבואו עליו. שלוש עשרה שנים סבל.
הייסורים עזבו אותו ביום שבו שפחתו עמדה לטאטא גורים קטנים של חיה מהבית. רבי עצר אותה וציטט "ורחמיו על כל מעשיו". ומן השמיים אמרו: הואיל והוא מרחם, נרחם עליו.
רבי לא נענש על השחיטה. הוא נענש על המשפט "לכך נוצרת", על הרגע שבו ראה פחד ולא הרגיש כלום.
זה, בקצרה, כל המתח של המאמר הזה. העגל נשחט בסוף. מה שנבחן הוא הלב של מי שעומד מולו.
כל המקורות בטבלה אחת
זה החלק לשמור ולחזור אליו: כל מקור מרכזי בנושא, מה כתוב בו, ולאן הוא מושך.
| המקור | מה כתוב | בעד צמחונות? | הקריאה המדויקת |
|---|---|---|---|
| בראשית א, כט | "הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע" | כן, כאידיאל | התפריט הראשון צמחי, לאדם ולחיה |
| בראשית ט, ג-ד | "כירק עשב נתתי לכם את כל" | לא | היתר מלא, עם גבול הדם |
| סנהדרין נט ע"ב | "אדם הראשון לא הותר לו בשר" | כן, כהיסטוריה | מתאר את העבר, לא מצווה להווה |
| סנהדרין נו ע"א | אבר מן החי, משבע מצוות בני נח | לא | גבול מוסרי לכל האנושות |
| דברים יב, כ | "כי תאוה נפשך לאכל בשר" | חלקית | היתר בלשון של תאווה |
| חולין פד ע"א | "שלא יאכל אדם בשר אלא לתאבון" | מתינות | בשר כמותרות, לא כבסיס |
| הלכות דעות ה, י | "דיו לבריא… מערב שבת לערב שבת" | מתינות | הרמב"ם: פעם בשבוע לבריא |
| פסחים קט ע"א | "אין שמחה אלא בבשר" | לא | בזמן המקדש. היום: יין |
| שבת קכח ע"ב, בבא מציעא לב ע"ב | "צער בעלי חיים דאורייתא" | חמלה | להלכה מן התורה, ובמחלוקת |
| מורה נבוכים ג, מח | "אין הפרש בין דאגת האדם לדאגת הבהמות" | לא | מותר לאכול, אסור להתאכזר |
| בבא מציעא פה ע"א | רבי והעגל: "לכך נוצרת" | חמלה | העונש על חוסר הרחמים |
| ישעיהו יא, ז | "ואריה כבקר יאכל תבן" | כן, לעתיד | חזון אחרית הימים |
| חזון הצמחונות והשלום | הבשר כ"ויתור" זמני | כן, לעתיד | עם אזהרה מפני צמחונות מוקדמת |
רוב המקורות מקושרים לטקסט המלא בספריא, בגוף המאמר.
חזון הצמחונות והשלום: מה הרב קוק כתב באמת על אכילת בשר
"חזון הצמחונות והשלום" הוא ליקוט מכתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי האשכנזי הראשון של ארץ ישראל, שבו הוא טוען שהיתר אכילת הבשר הוא ויתור זמני לאנושות שעוד לא בשלה, ושבעתיד האדם יחזור לחיות בלי להרוג בעלי חיים. ובאותו טקסט הוא מזהיר מפני מי שממהר להגיע לשם.
מי שמכיר את הרב קוק מהמשפטים שלו על אהבת כל הברואים ימצא כאן את אותו רעיון, רק מיושם על הצלחת.
איך נולד הטקסט: מ-1903 עד 1961
הסיפור של הספר עצמו מסביר הרבה מהבלבול סביבו. הרב קוק כתב את הרעיונות בשני מאמרים: "אפיקים בנגב", שהתפרסם בירחון "הפלס" ב-1903 וב-1904, ו"טללי אורות" מ-1910. את הקטעים ליקט וערך תלמידו, הרב דוד כהן, שנקרא "הנזיר", והוא גם נתן לפרקים את הכותרות שלהם. הליקוט עצמו נדפס לראשונה רק ב-1961, יותר מעשרים וחמש שנה אחרי מות הרב קוק, בספר הזיכרון "לחי רואי".
"חזון הצמחונות והשלום", אם כך, הוא ספר שהרב קוק מעולם לא החזיק בידיו. הרעיונות שלו, הסדר והשם של הנזיר.
"גערת חכם נסתרת": איך הרב קוק קורא את "בשר תאווה"
נקודת המוצא של הרב קוק היא מוסרית. בפרק הראשון של החזון הוא כותב:
ומשם הוא חוזר לפסוק מספר דברים, "כי תאוה נפשך לאכל בשר", ושומע בו נזיפה עדינה. בלשונו: "יש כאן גערת-חכם נסתרת והערה גבולית". הפסוק מתיר, אבל מנסח את ההיתר כתאווה, ומשאיר פתח לרגע שבו האדם כבר לא יתאווה.
"מס המעבר": למה בכל זאת הותר
אם זה כל כך בעייתי, למה התורה התירה? התשובה של הרב קוק היא אולי הרעיון הכי מעניין בטקסט. האנושות, הוא אומר, עוברת תהליך ארוך, ובתהליך הזה גם בני האדם שילמו מחיר כבד. ובלשונו: "גם בעה"ח צריכים לשלם את מס המעבר כי גם האדם הרבה לשלם מסים רבים".
ובפרק שכותרתו "ההיתר בשעת הנפילה המוסרית" הוא מוסיף שלפעמים צריך לוותר על חלק מהמוסר כדי שהאדם יגיע למדרגה גבוהה יותר, "ואז גם אותו הויתור קדוש ונשגב הוא". ההיתר לאכול בשר הוא לא כישלון. הוא חלק מהחינוך.
כיסוי הדם: "כמו מחאה אלהית"
כאן הרב קוק מחזיר את המצוות שראינו קודם, ומפרש אותן מחדש. מי ששוחט חיה או עוף חייב לכסות את הדם בעפר. למה?
ובהמשך, משפט שקשה לשכוח: "אמרה תורה: כסה הדם, הסתר בושתך ורפיון מוסריותך". כך גם השחיטה עצמה, שנועדה להיעשות "במיעוט צערו של החי", וכך האיסורים על אותו ואת בנו ועל שילוח הקן. אצל הרב קוק, כל אחת מהמצוות האלה היא תזכורת קטנה שההיתר הוא היתר, ושהוא בא עם בושה.
בחזון יש פרק שלם על חלב וצמר. על הצמר הרב קוק כותב שאין פגם מוסרי לקחת אותו בשעה שגם לכבש עצמו "יקל ע"י זה משאו". על החלב הוא כותב שהוא נועד לגדי, ושלקיחתו "ע"י צערו והפסדו של החי" תוכר בעתיד כחטא. ובפרק על שעטנז הוא מבדיל בין הפשתן לבין הצמר, "שהוא נוטל מהחי". על עור אין בטקסט התייחסות.
החזון: "ואריה כבקר יאכל תבן"
לאן כל זה הולך? לחזון ישעיהו, שהרב קוק מביא בתוך הטקסט: "ופרה ודב תרעינה, יחדו ירבצו ילדיהן, ואריה כבקר יאכל תבן". ובסוף המאמר הוא מגיע לשאלה שהכי מטרידה קוראים דתיים: מה עם הקורבנות בבית המקדש העתידי?
התשובה שלו בחזון: חז"ל אמרו "כל הקרבנות בטלין לעתיד לבוא", והנביא מלאכי אומר "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים". על זה הרב קוק כותב שהכתוב "הבליט מנחה מן הצמחים, במקום הקרבנות".
האזהרה של הרב קוק: למה הוא לא דרש להפוך לצמחונים עכשיו
אותו טקסט שחוזה עולם בלי שחיטה, מזהיר בחריפות מפני מי שמנסה לקפוץ אליו היום. זה הניואנס שכמעט כל מי שמצטט את הרב קוק מפספס, משני הצדדים: הטבעונים מצטטים את החזון ומדלגים על האזהרה, ומתנגדי הצמחונות מצטטים את האזהרה ומדלגים על החזון.
"כמה מגוחך הדבר"
בפרק "ההיתר בשעת הנפילה המוסרית" הרב קוק מתאר אדם שמדלג על השלבים:
הסדר, לפי הרב קוק, הוא קודם בני אדם. מי שעדיין לא תיקן את היחס שלו לאנשים סביבו, ומשקיע את כל רגש הצדק שלו בבעלי חיים, הפך את הסדר. ובמשפט אחד, קצר ונוקב: "שאלו הקדמנו מה שראוי לאחר, אז אבדנו את הכל".
"כזאבי ערב": החשש מחסד שמנקה מצפון
ואז מגיע הקטע החריף ביותר. הרב קוק שואל מה היה קורה אילו החסד לבעלי חיים היה הופך לחובה מוסרית בעולם שעוד לא תיקן את היחס לבני אדם. התשובה שלו:
אדם יכול להיות אכזר לבני אדם ולהרגיש צדיק כי הוא רחום לבעלי חיים. החסד לחיה הופך לתחליף זול לעבודה הקשה באמת. זה לא טיעון נגד צמחונות. זה טיעון נגד צמחונות שמחליפה את המוסר במקום להמשיך אותו.
הרב חגי לונדין, שכתב שני ספרי ביאור על החזון, מסדר את זה בשיעור שלו כארבעה טעמים להיתר: מס המעבר שגם בעלי החיים משלמים, אזהרה מדחיקת הקץ, הצורך שהאדם ישמור מרחק מבעלי החיים ולא ילמד מהם, והחשש מרשעים שיפרקו את ייסורי המצפון שלהם על החיות. בראיון ישן יותר הוא תיאר את הדילוג על מדרגות מוסריות כמו בנייה של קומה שלישית לפני הראשונה.
הרב קוק לא אומר "אל תהיו צמחונים". הוא אומר: אל תתנו לרחמים על בעלי חיים להיות הכרטיס שפוטר אתכם מהרחמים על בני אדם.
הנימוק התזונתי: "אם היה איזה מאכל שימלא מקום הבשר"
ויש עוד קטע, מחוץ לחזון, שכמעט לא מצוטט. בספרו "עין איה" על מסכת ברכות, הרב קוק כותב:
חלק מהנימוק להיתר בזמנו היה תזונתי: בשר נחשב הכרחי לבריאות. זו טענה שאפשר לבדוק היום, ובחלק על המדע נראה מה נשאר ממנה.
האם הרב קוק עצמו היה צמחוני?
לא באופן מלא, ועל זה העדויות די עקביות. הרב שאר ישוב כהן, בנו של הנזיר, סיפר שהרב קוק נמנע מבשר בימות החול ואכל בשבת, ושבתקופה שבה ישב בלונדון נמנע ממנו גם בשבתות. לפי עדות שמובאת בשם בנו, הרב צבי יהודה קוק, הוא אמר שהיה רוצה להתנזר לגמרי, ושרק התפקיד הציבורי שלו מנע ממנו.
הנזיר עצמו היה צמחוני, וגם בנו, הרב שאר ישוב כהן, שהיה רבה הראשי של חיפה. כך יוצא שהתלמיד שערך את החזון חי אותו, והרב שכתב אותו חי בתוך המתח שהוא עצמו תיאר.
איפה קוראים את הטקסט המלא של חזון הצמחונות והשלום
הטקסט המלא של "חזון הצמחונות והשלום" זמין לקריאה חופשית בוויקיטקסט, בנוסח שנערך ישירות מ"אפיקים בנגב", ב-18 פרקים עם כותרות. לצידו יש גרסה עם ביאור מילים ותקציר לכל פסקה, והיא הנוחה ביותר למי שקורא בפעם הראשונה. הנוסח הזה לא זהה לנוסח הנזיר: חלוקת הפרקים שונה, והוא לא כולל את הפרקים מ"טללי אורות".
| מהדורה | מה יש בה | למי מתאים |
|---|---|---|
| ויקיטקסט, עם ביאור | הטקסט המלא, פירוש מילים ותקצירים, חינם | קריאה ראשונה |
| "לחי רואי", ירושלים 1961 | הליקוט המקורי של הנזיר, כולל "טללי אורות" | מי שמחפש את הנוסח הקנוני |
| הרב חגי לונדין, "חזון הצמחונות והשלום: יחסי האדם ובעלי החיים בימינו ובאחרית הימים", מכון בניין התורה, 2008 | ביאור מלא, ללומדי ישיבות ומדרשות | לימוד מעמיק |
| הרב חגי לונדין, "על הרמוניה, צמחונות ושלום", ראש יהודי, 2009 | ביאור לקהל רחב | מי שרוצה הסבר נגיש |
| הרב חיים דרוקמן, מהדורה מנוקדת עם ביאור, אור עציון | טקסט מנוקד ומפוסק מחדש | קריאה רציפה |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
הרב חגי לונדין, שכתב שני ספרי ביאור על החזון, מוכר לקוראי האתר גם מהקריאה שלו בעשרת הדיברות, שבה הוא מספר על הרב קוק שהזדעזע כשאדם שהלך לצידו תלש עלה מעץ בלי שום צורך. הוא התארח אצלי בפודקאסט, בשיחה על עשרת הדיברות:
צמחונות ביהדות בעד ונגד: מה אומרים הרבנים היום?
בדור האחרון השאלה עברה מהחזון לפסיקה. יש רבנים שאומרים שבתנאי התעשייה של היום אכילת בשר כבר לא מוצדקת הלכתית, יש שאומרים שצריך לצמצם ולא לאסור, ויש שאומרים שהתורה מעולם לא דרשה צמחונות ושאין לייצר איסורים חדשים. כמעט אף אחד מהם לא אומר שאכזריות לבעלי חיים מותרת.
הקולות המרכזיים, ומה כל אחד אומר במילים שלו
שני דברים בולטים במפה הזאת. הראשון: גם מי שמתנגד לחובת צמחונות, כמו הרב שרלו, מסכים שהתעשייה של היום היא בעיה. השני: הוויכוח האמיתי אינו על בשר כרעיון, אלא על השאלה אם מותר להפוך ערך לאיסור. וזו השאלה שהרב קוק ענה עליה לפני מאה ועשרים שנה.
מה שמסתובב ברשת ולא מדויק
צער בעלי חיים ביהדות מול תעשיית המזון: למה הוויכוח התחדש
כשהתורה כתבה "לא תחסום שור בדישו", היא דיברה על שור שעובד בשדה של בעליו, אוכל, נח בשבת, ומכיר את האדם שליד המחרשה. רוב הבשר, החלב והביצים שאנחנו קונים היום מגיעים ממקום אחר לגמרי: ממשקים גדולים, שבהם בעל החיים הוא יחידת ייצור.
זה מה ששינה את השאלה. הרב דוד רוזן מנסח את עמדתו במפורש "under present day conditions", בתנאים של היום. אסא קיסר בונה את הטיעון שלו על "לפני עיוור": מי שקונה, תומך במי שגורם צער. והרב שרלו, שלא מקבל את האיסור, מסכים שצריך "לצרוך פחות בשר".
שלוש עמדות, שאלה אחת:
| העמדה | מה היא אומרת על הקנייה | מי מחזיק בה |
|---|---|---|
| איסור | קניית מוצרים מהתעשייה אסורה, כי היא מממנת צער בעלי חיים | אסא קיסר, ובניסוח מסויג הרב דוד רוזן |
| צמצום | אין איסור, אבל חובה מוסרית לצרוך פחות | הרב יובל שרלו |
| היתר | ההלכה מתירה, ובשר כשר עומד בדרישות השחיטה. מי שרוצה, רשאי להימנע | חב"ד, הרב זיבוטפסקי |
ומה שמשותף לכולם, וקל לפספס: אף אחת מהעמדות לא אומרת שצער בעלי חיים הוא לא עניין. ההבדל הוא רק כמה רחוק אדם מוכן ללכת עם זה.
טבעונות בישראל: מה המספרים באמת אומרים
"ישראל היא המדינה הטבעונית בעולם" היא טענה שחוזרת שוב ושוב, ומקורה בפעילים, לא במחקר. הנתונים על שיעור הטבעונים בישראל נעים בין 1.7 ל-16 אחוז, לפי מי שערך את הסקר ואיך שאל. אין היום סקר רשמי עדכני שמכריע.
| המקור | שנה | טבעונים | מה חשוב לדעת |
|---|---|---|---|
| נתוני הלמ"ס, כפי שצוטטו בעיתונות | לא מצוין | 1.7% | הפרסום המקורי לא אותר |
| נתוני הלמ"ס, כפי שצוטטו בכלכליסט | 2018 | 5.2% | גילאי 18 עד 64, הגדרה עצמית. שנת הנתון לא מצוינת |
| סקר גלובס וערוץ 2 | 2015 | 5% | הגדרה עצמית |
| סקר מכון רושינק | 2024 | 16% | 500 משיבים, הוזמן על ידי יבואן מזון לרגל השקת מוצר טבעוני |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
ופעילים טבעונים עצמם מזכירים שישראל היא גם מהצרכניות הגדולות בעולם של בשר עוף. שתי העובדות חיות כאן יחד: שכונות שלמות בתל אביב עם תפריט טבעוני, ומנגל בכל חג.
טבעונות בצה"ל: כומתה בלי צמר ונעליים בלי עור
בצה"ל הטבעונות הפכה לנושא מסודר כבר לפני עשור. לפי דובר צה"ל, ב-2015 קיבלו חיילים טבעונים כומתה בלי צמר, נעליים בלי עור ותוספת כספית לאוכל. ב-2016 הכשיר צה"ל מנת קרב טבעונית ראשונה, ולפי הדיווח כ-600 חיילים הצהירו אז שהם טבעונים, כשבצבא העריכו שהמספר האמיתי גבוה לפחות פי שלושה.
"המטה לקידום טבעונות בצה"ל", שמופיע הרבה בחיפושים, הוא ארגון אזרחי של פעילים ולא גוף צבאי. ועל המצב בשנים האחרונות לא נמצא מקור עדכני.
האם טבעונות בריאה? מה המדע אומר על תזונה צמחית
תזונה צמחית מתוכננת היטב היא בריאה, וקשורה לפחות מחלות לב ולפחות סוכרת. אבל שני דברים לא מחזיקים: ש"צמחונים חיים יותר" כעובדה כללית, ושאפשר לוותר על השלמות. ויטמין B12 חייב להגיע מתוסף או ממזון מועשר, וצריך לשים לב גם לברזל, לאומגה 3, לסידן וליוד. הנימוק של הרב קוק, שבשר הכרחי להזנה, לא מחזיק מבחינה תזונתית. אבל צמחונות בלי תשומת לב גם לא.
את ההשוואה המלאה בין צמחונות, טבעונות, פסקטריאן ושאר הדיאטות, עם כל המחקרים, אפשר למצוא במדריך סוגי הדיאטות.
מחלות לב: עשרה מקרים פחות, ושלושה מקרי שבץ יותר
מחקר EPIC-Oxford עקב אחרי 48,188 בריטים במשך 18 שנים. אצל הצמחונים, כולל הטבעונים, נמצאו 22 אחוז פחות מחלת לב איסכמית, כלומר עשרה מקרים פחות לכל 1,000 איש בעשר שנים. ובאותו מחקר, 20 אחוז יותר שבץ, בעיקר שבץ דימומי: שלושה מקרים יותר לכל 1,000 איש.
מטא-אנליזה של 86 מחקרי חתך ו-10 מחקרי עוקבה הגיעה לתמונה דומה. 25 אחוז פחות מחלת לב איסכמית ו-8 אחוז פחות סרטן אצל צמחונים, ובתמותה הכללית לא נמצא הבדל מובהק.
סוכרת: הפער הגדול ביותר
אצל האדוונטיסטים בצפון אמריקה, קהילה דתית שרבים בה צמחונים, הפער בסוכרת בולט במיוחד. בקרב 60,903 משתתפים, שכיחות הסוכרת הייתה 2.9 אחוז בטבעונים מול 7.6 אחוז בלא-צמחונים. גם אחרי תקנון למשקל, הסיכון של הטבעונים היה כמחצית.
האדוונטיסטים של לומה לינדה הם גם אחד מהאזורים הכחולים, המקומות שבהם אנשים חיים הכי הרבה שנים. אבל שימו לב למה שהמחקר באמת אומר: עד עשר שנות חיים נוספות מוסברות בצירוף של תזונה, פעילות גופנית, משקל ואי-עישון. לא בצמחונות לבדה.
"צמחונים חיים יותר": מה נשאר מהטענה
במחקר האדוונטיסטים הגדול נמצאה תמותה נמוכה ב-12 אחוז אצל כל הצמחונים יחד. אבל אצל הטבעונים לבדם התוצאה לא הייתה מובהקת, והקבוצה שיצאה הכי טוב הייתה דווקא הפסקו-צמחונים, שאוכלים דגים.
וכשמשווים צמחונים לאוכלי בשר שמקפידים על בריאות באותה מידה, היתרון נעלם. ב-EPIC-Oxford התמותה הכללית הייתה דומה בשתי הקבוצות.
ובמחקר אוסטרלי על 243,096 איש, אחרי תקנון לאורח החיים, לא נמצא לצמחונות אפקט מגן עצמאי על התמותה.
זו הנקודה הכי חשובה בפרק הזה. מי שבוחר להיות צמחוני הוא בדרך כלל גם מי שלא מעשן, זז יותר ושותה פחות. חלק גדול מהיתרון הוא האדם, לא רק הצלחת.
מה צריך להשלים, ובאיזה מידה
| רכיב | מה נמצא אצל צמחונים וטבעונים | מה עושים |
|---|---|---|
| ויטמין B12 | חסר נפוץ, במיוחד בטבעונים שלא לוקחים תוסף | תוסף קבוע או מזון מועשר. זה לא נתון לוויכוח |
| ברזל | מאגרים (פריטין) נמוכים יותר, לא בהכרח אנמיה | בדיקת דם, קטניות עם מקור ויטמין C |
| אומגה 3 (EPA ו-DHA) | רמות נמוכות יותר, אבל יציבות לאורך שנים | שקילה של תוסף מאצות |
| סידן וצפיפות עצם | יותר שברי צוואר ירך בטבעונים | מקורות סידן וחלבון מספיקים, פעילות גופנית |
| יוד ואבץ | צריכה נמוכה יותר בטבעונים | מלח מיודד, זרעים ודגנים מלאים |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
סקירה של 40 מחקרים מצאה שטבעונים שלא לוקחים תוסף נמצאים בסיכון גבוה במיוחד לחסר B12, והמליצה על תוסף ובדיקה לכל צמחוני.
בברזל התמונה עדינה יותר. מטא-אנליזה של 24 מחקרים מצאה שמאגרי הברזל נמוכים יותר אצל צמחונים, אבל החוקרים מזכירים שמאגרי ברזל גבוהים הם בעצמם גורם סיכון, למשל לסוכרת. נמוך יותר זה לא בהכרח חסר.
ובאומגה 3, מחקר על 659 גברים בריטים מצא רמות EPA ו-DHA נמוכות יותר אצל צמחונים וטבעונים, אבל רמות שלא ממשיכות לרדת עם השנים. הגוף מייצר חלק בעצמו.
השאלה המדאיגה יותר היא העצם. אצל טבעונים ב-EPIC-Oxford נמצאו יותר שברי צוואר ירך: 14.9 מקרים יותר לכל 1,000 איש בעשר שנים. לשברים בכלל ההבדל קטן יותר. ובקטניות, אגב, יש מספיק חלבון, והמיתוס על "חלבון צמחי לא שלם" נולד ב-1971 ונזנח על ידי מי שהמציאה אותו.
התורה התירה בשר. המדע לא מחייב אותו. מה שהוא כן מחייב, למי שמוותר עליו, הוא תשומת לב.
האקדמיה האמריקאית לתזונה ודיאטטיקה מסכמת שתזונה צמחונית וטבעונית "מתוכננת כראוי" בריאה ומספקת בכל שלבי החיים. שתי המילים "מתוכננת כראוי" הן העיקר.
ד"ר דן קרת, שהיה טבעוני עשרים שנה, סיפר בראיון שערכתי איתו מה הוא חושב על טבעונות היום. זו עדות של מי שחי את זה מבפנים, ולא רק קרא עליו.
מה שעדיין לא יודעים על צמחונות ביהדות
על חלק מהשאלות בנושא אין תשובה סגורה, לא בטקסטים ולא במחקר. כדאי לדעת איפה הקרקע יציבה, ואיפה היא עוד זזה.
לסיכום: צמחונות וטבעונות ביהדות
התורה פותחת בעולם צמחי, ומתירה בשר אחרי המבול. חז"ל מקבלים את ההיתר, ומקיפים אותו בגבולות: בלי דם, בלי אבר מן החי, ורק "לתאבון". הרב קוק קורא את כל זה כתהליך ארוך של האנושות חזרה אל השולחן של גן עדן, ובאותה נשימה מזהיר שמי שמגיע לשם לפני שתיקן את היחס לבני אדם, מאבד את הכל.
אז מותר לאכול בשר, ומותר לא לאכול. מה שהמסורת לא מתירה, בשום שלב, הוא להפסיק לראות את בעל החיים. ואולי זו השאלה שכדאי לקחת מכאן: לא "מה מותר לי", אלא מה הייתי עונה לעגל שתחב את ראשו בכנף הבגד.
שאלות ותשובות
האם היהדות אוסרת לאכול בשר או מחייבת להיות צמחוני?
⌄
לא. ההלכה מתירה לאכול בשר, ואין בתורה ציווי להיות צמחוני. מה שכן יש הוא סדרת גבולות: איסור הדם, איסור אבר מן החי, שחיטה, וההמלצה של הגמרא לאכול בשר רק "לתאבון". צמחונות ביהדות היא בחירה מותרת, ולפי הרב קוק בחזון הצמחונות והשלום גם יעד לעתיד, אבל לא חובה.
מה ההבדל בין צמחונות לטבעונות, ואיך ההבדל הזה נראה ביהדות?
⌄
צמחוני נמנע מבשר, עוף ודגים, וטבעוני נמנע מכל מוצר מן החי, כולל חלב, ביצים ודבש. בהלכה אין הבדל עקרוני: שתי הבחירות מותרות. ב"חזון הצמחונות והשלום" הרב קוק כותב גם על חלב ועל צמר, ורואה בלקיחת החלב מהגדי עניין מוסרי שיתברר בעתיד.
מה כתוב בחזון הצמחונות והשלום של הרב קוק בקיצור?
⌄
בחזון הצמחונות והשלום הרב קוק כותב שהיתר אכילת הבשר הוא ויתור זמני לאנושות שעוד לא בשלה מוסרית, שמצוות כמו כיסוי הדם הן "מחאה אלהית" נגד ההרג, ושבעתיד האדם יחזור לחיות בלי להרוג בעלי חיים. ובאותו טקסט, אזהרה חריפה מפני מי שמקדים את החסד לבעלי חיים לתיקון היחס לבני אדם.
האם הרב קוק עצמו היה צמחוני או שהוא אכל בשר?
⌄
לא באופן מלא. לפי עדות הרב שאר ישוב כהן, בנו של הנזיר, הרב קוק נמנע מבשר בימות החול ואכל בשבת. לפי עדות נוספת, רצה להתנזר לגמרי ונמנע בגלל תפקידו הציבורי. תלמידו הנזיר, שערך את חזון הצמחונות והשלום, היה צמחוני.
איפה אפשר לקרוא את חזון הצמחונות והשלום המלא בחינם, כמו pdf?
⌄
הטקסט המלא של חזון הצמחונות והשלום זמין בחינם בוויקיטקסט, בנוסח "אפיקים בנגב", ויש שם גם גרסה עם ביאור מילים ותקציר לכל פסקה. הנוסח המקורי של הנזיר נדפס ב-1961 בספר "לחי רואי", ויש ספרי ביאור של הרב חגי לונדין ושל הרב חיים דרוקמן.
למה הרב קוק הזהיר מפני צמחונות אם הוא חזה עולם בלי בשר?
⌄
כי לדבריו, מי שמקדים את החסד לבעלי חיים לפני שתיקן את היחס לבני אדם הופך את הסדר, "ואז אבדנו את הכל". הוא חשש מאנשים אכזריים שירגיעו את מצפונם בחסד לבעלי חיים. חזון הצמחונות והשלום מציג את הצמחונות כיעד לעתיד, לא כחובה עכשיו.
מה המקור לאמירה שאדם הראשון היה צמחוני ולא אכל בשר?
⌄
הפסוק בבראשית א, כט, שבו אלוהים נותן לאדם "כל עשב זורע זרע" ופירות העץ, ולא בשר. בגמרא במסכת סנהדרין רב אומר: "אדם הראשון לא הותר לו בשר לאכילה", וההיתר ניתן לנח אחרי המבול. על זה נשען גם חזון הצמחונות והשלום של הרב קוק.
האם חובה לאכול בשר בשבת ובחגים לפי ההלכה היהודית?
⌄
לא. "אין שמחה אלא בבשר" נאמר בגמרא על זמן בית המקדש, והיום, לפי אותה גמרא, השמחה ביין. הרמב"ם ממליץ על בשר ביום טוב, אבל השולחן ערוך לא מחייב. גם באתר חב"ד כתוב במפורש שאין חובה לאכול בשר בשבת, וצמחונות ביהדות מותרת גם בחגים.
מה המשמעות של צער בעלי חיים דאורייתא, ומה זה אומר על אכילת בשר?
⌄
שמניעת צער מבעל חיים היא מצווה מן התורה, ולכן היא דוחה איסורים של חכמים. זה לא אוסר לאכול בשר, אבל אוסר להתאכזר: שחיטה מהירה, מנוחה בשבת, שילוח הקן. בעיני הרב קוק בחזון הצמחונות והשלום, המצוות האלה הן תזכורת שההיתר בא עם בושה.
האם תזונה טבעונית בריאה, ומה צריך להשלים כשמוותרים על בשר?
⌄
תזונה צמחית מתוכננת היטב קשורה לפחות מחלות לב וסוכרת. צריך תוסף ויטמין B12 בכל מקרה, ותשומת לב לברזל, לאומגה 3, ליוד ולסידן, כי אצל טבעונים נמצאו יותר שברי צוואר ירך. הרב קוק כתב את חזון הצמחונות והשלום כשבשר נחשב הכרחי להזנה.
מה אומר הרב יובל שרלו על צמחונות, והאם הוא פוסק שזו חובה?
⌄
הרב שרלו כותב ש"חובה לצמצם את תעשיית הבשר", אבל גם ש"לא יהיה זה נכון לפסוק הלכה שחובה להיות צמחוני". הדרך שהוא מציע היא לצרוך פחות בשר בהדרגה. זו עמדה שקרובה לאזהרה בחזון הצמחונות והשלום: ערך, בלי להפוך אותו לאיסור.
על צמחונות ביהדות כמעט כל צד מצטט את מה שנוח לו. מי שבעד מביא את החזון של הרב קוק, ומי שנגד מביא את "אין שמחה אלא בבשר", ושני הציטוטים נקטעים בדרך כלל באמצע. לכן שווה לדעת מאיפה כל משפט כאן הגיע.
המאמר נשען על כ-30 מקורות יהודיים שנקראו בלשונם המקורית, מהתורה, מהגמרא, מהרמב"ם, מהרמב"ן ומספר החינוך, על הטקסט המלא של "חזון הצמחונות והשלום" ועל "עין איה", על דבריהם הכתובים של שישה רבנים ואנשי ציבור בני זמננו, על 14 תמלולים של שיעורים, הרצאות וראיונות ביוטיוב, בהם הקולות שמתנגדים לצמחונות, ועל 19 מחקרים בתזונה, 12 מהם מקושרים ישירות בגוף הטקסט. כל פסוק וכל ציטוט מובאים מהמקור עצמו ולא מכתבה עליו, והקישורים מובילים לטקסט המלא כדי שאפשר יהיה לבדוק.
העמדות שמתנגדות לחובת צמחונות קיבלו כאן אותו מקום כמו העמדות שתומכות בה, וכשלדובר יש קשר לארגון צמחוני או לחברת מזון, זה כתוב ליד שמו. מה שנאמר בעל פה מובא בניסוח עקיף.
עודכן לאחרונה: 16 באוקטובר 2026. אם מצאתם טעות או מקור שחסר כאן, אשמח שתכתבו לי.
מי עומד מאחורי המאמר
המאמר נשען על שני סוגי מקורות. יש אנשים שדבריהם מובאים כאן, מספרים, ממאמרים ומתצהירים. ויש חוקרים שהעבודה שלהם עומדת בבסיס הפרק על המדע.
הקולות: מי שדבריו מובאים במאמר
רוב הקולות בנושא הזה הם רבנים, פרשנים ופעילים, לא חוקרים. זו לא סיבה לפסול אף אחד מהם, וזו כן הסיבה שכל ציטוט נבדק מול המקור הכתוב. לחלק מהדוברים יש קשר לארגונים שמקדמים צמחונות, וזה מצוין ליד שמם.
המחקרים: מי שעבודתו עומדת בבסיס
| החוקרים | השאלה | מה העבודה שלהם תרמה |
|---|---|---|
| Tong, Appleby, Key ועמיתיהם, אוניברסיטת אוקספורד (EPIC-Oxford) | לב, שבץ, שברים ותמותה | 22% פחות מחלת לב, 20% יותר שבץ, יותר שברי צוואר ירך בטבעונים, ותמותה דומה לאוכלי בשר מודעי בריאות |
| Orlich, Tonstad, Fraser ועמיתיהם (Adventist Health Study 2) | תמותה וסוכרת | תמותה נמוכה ב-12% בצמחונים יחד, ופער גדול בסוכרת |
| Dinu ועמיתיה | מטא-אנליזה | פחות מחלת לב וסרטן, בלי הבדל בתמותה הכללית |
| Mihrshahi ועמיתיה (45 and Up, אוסטרליה) | הטיית המשתמש הבריא | אחרי תקנון לאורח החיים, אין אפקט מגן עצמאי על התמותה |
| Pawlak, Haider, Rosell | B12, ברזל ואומגה 3 | מה חסר בתזונה צמחית, ובאיזו מידה |
| Melina, Craig ו-Levin (האקדמיה האמריקאית לתזונה) | נייר עמדה | תזונה צמחית "מתוכננת כראוי" מתאימה לכל שלבי החיים |
זו אינה רשימה מלאה. המאמר נשען על יותר מ-60 מקורות, והרשימה המלאה נמצאת בחלק המקורות.
המקורות: טקסטים יהודיים
- בראשית א, כט-ל; ט, ג-ד · ספריא
- דברים יב, כ-כג; כב, ו-ז; כה, ד · שמות כג, יב · ויקרא כב, כח · ישעיהו יא, ו-ט · ספריא
- תלמוד בבלי: סנהדרין נו ע"א, נט ע"ב · חולין פד ע"א · פסחים מט ע"ב, קט ע"א · שבת קכח ע"ב · בבא מציעא לב ע"ב, פה ע"א
- רמב"ם, הלכות דעות ה, י; הלכות שביתת יום טוב ו, יח; מורה נבוכים ג, מח · רמב"ן על בראשית א, כט ועל דברים כב, ו · ספר החינוך, מצוות רצד ותקמה · אברבנאל על ישעיהו יא
- הרב אברהם יצחק הכהן קוק, "חזון הצמחונות והשלום", ליקט וערך הרב דוד כהן, "לחי רואי", ירושלים 1961 · הטקסט המלא בוויקיטקסט
- הרב אברהם יצחק הכהן קוק, "עין איה", ברכות ו, סה
המקורות: עמדות בנות זמננו
- הרב יובל שרלו, כיפה, 6.11.2022 · מדוע אסור להפוך את הצמחונות לפסק הלכה
- אסא קיסר, ynet, 28.1.2015 · שומר כשרות שאוכל בשר?
- ארי צבי ויוסף זיבוטפסקי, מוסף "שבת", מקור ראשון, 11.11.2016 · התורה אינה אוסרת אכילת בשר
- תצהירי הרב דוד רוזן והרב שאר ישוב כהן, 2003 · עותק בארכיון האינטרנט
- Chabad.org · Do I Have to Eat Meat on Shabbat? · Judaism and Vegetarianism
- עדויות על הרב קוק, סרוגים, 8.5.2014 · רבני הצמחונות הדתית
המקורות: טבעונות בישראל ובצה"ל
- NPR, 10.12.2015 · Why So Many Israeli Soldiers Are Going Vegan
- ynet, 30.5.2016 · צה"ל הכשיר מנת קרב טבעונית
- כלכליסט, 4.4.2018 · נתוני הלמ"ס על טבעונים בישראל
- Times of Israel, 17.10.2014 · Israelis growing hungry for vegan diet
המקורות: מחקרים בתזונה
- Tong TYN, et al. BMJ 2019 · לב ושבץ ב-EPIC-Oxford
- Tong TYN, et al. BMC Med 2020 · שברים בצמחונים ובטבעונים
- Appleby PN, et al. Am J Clin Nutr 2016 · Key TJ, et al. Am J Clin Nutr 2009 · תמותה בצמחונים בבריטניה
- Orlich MJ, et al. JAMA Intern Med 2013 · Tonstad S, et al. Diabetes Care 2009 · היארעות סוכרת ב-AHS-2
- Fraser GE, Shavlik DJ. Arch Intern Med 2001 · עשר שנות חיים
- Dinu M, et al. Crit Rev Food Sci Nutr 2017 · מטא-אנליזה
- Mihrshahi S, et al. Prev Med 2017 · הטיית המשתמש הבריא
- Pawlak R, et al. Nutr Rev 2013 · שכיחות חסר B12 בצמחונים · Pawlak R, et al. Eur J Clin Nutr 2014
- Haider LM, et al. Crit Rev Food Sci Nutr 2018 · ברזל
- Rosell MS, et al. Am J Clin Nutr 2005 · Sarter B, et al. Clin Nutr 2015 · אומגה 3 בטבעונים ותוסף מאצות
- Neufingerl N, Eilander A. Nutrients 2021 · רכיבי תזונה בצמחונים מול אוכלי בשר (המחברות עובדות ביוניליוור)
- Melina V, Craig W, Levin S. J Acad Nutr Diet 2016 · נייר העמדה
שחר כהן הוא מייסד מכללת הארטמיינד ללימודי NLP ומנחה סדנאות וריטריטים. הפודקאסט שלו נמנה עם חמשת המואזנים ביותר בישראל מכלל הקטגוריות כבר שנים והמוביל בתחומי הפסיכולוגיה והבריאות. ערוץ היוטיוב שלו מונה מעל 100 אלף מנויים ועשרות מיליוני צפיות מצטברות, והמדיטציות תורמות באופן קבוע למאות אלפי ישראלים.
