ואם תשאל אתה, או כל מישהו אחר, מדוע דווקא אני צריך לעשות ולפעול, אשיב לו בשאלה: ומדוע זה לא אני?
האמרות של הרבי מלובביץ, רבי מנחם מנדל שניאורסון, מסודרות לפי נושא, כל אחת עם המקור שלה: אגרות קודש, לקוטי שיחות, מכתבים לאנשים פרטיים וראיונות שנתן בעברית. לצד כל נושא זווית פסיכולוגית, ומדור שמפריד בין מה שהוא באמת אמר לבין מה שמיוחס לו.
שום ישועה לא תבוא מאלה ההולכים בתלם, אלא מאלה שפורצים דרך.
הרבי מלובביץ, ראיון לגאולה כהן, מעריב, 1964
מהנדס חשמל שלמד בברלין ובסורבון, ובמשך 43 שנים כמעט לא יצא מברוקלין, הפך לאחד הרבנים המשפיעים של המאה העשרים. זה הרבי מלובביץ, רבי מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר השביעי של חסידות חב"ד, נקרא גם הרבי מליובאוויטש, ובפי חסידיו פשוט "הרבי".
הוא נולד ב-1902 בניקולייב שברוסיה, צאצא של הצמח צדק, האדמו"ר השלישי של חסידות חב"ד. ב-1928 נשא בוורשה את חיה מושקא, בתו של האדמו"ר השישי, למד מתמטיקה והנדסה בברלין ובפריז, ובקיץ 1941, אחרי בריחה מפריז הכבושה, הגיע לניו יורק. ב-1951, שנה אחרי פטירת חותנו ואחרי חודשים של סירוב, קיבל על עצמו את ההנהגה, ומהמשרד הקטן ב-770 בקראון הייטס בנה את מפעל השלוחים: אלפי זוגות צעירים שפתחו בתי חב"ד בעשרות מדינות. הוא ענה על אלפי מכתבים, ומאמצע שנות השמונים חילק מדי יום ראשון שטר של דולר לצדקה לכל מי שהגיע. נפטר ב-1994, והותיר כמעט 200 כרכים של שיחות ומכתבים.
הוא כמעט לא כתב ספרים. מה שיש ממנו הוא דיבור ומכתבים, ולכן כל משפט כאן נאמר למישהו, בתשובה לשאלה. ברשת מיוחסים לו הרבה יותר משפטים ממה שאמר, אז נכנסו לכאן רק אמרות עם מקור מזוהה, ומה שמסתובב בלי מקור קיבל מדור נפרד.
בשביל חסידיו הרבי הוא בראש ובראשונה מנהיג רוחני, ודבריו נלמדים כתורה. ולצד זה, בלי לגרוע ממנו דבר, אפשר לקרוא אותו גם כפסיכולוג מעשי: השליחות כתשובה לשאלת המשמעות, החינוך כאמון בילד, הבחירה במה להתבונן כעבודה על תודעה, וההתעקשות שכל אדם נחוץ. הזווית הזאת מתווספת לאמונה, היא לא באה במקומה.
אם יש מילה אחת שמזוהה עם הרבי מלובביץ, זו שליחות. השלוחים שנשלחו לקצה העולם הם רק החלק הגלוי. מאחוריהם עומד הרעיון שכל אדם הגיע לכאן עם תפקיד, וכשעיתונאי שאל אותו למה דווקא הוא צריך לפעול, הרבי ענה בשאלה: ומדוע לא אני. ויקטור פרנקל כתב באותן שנים משהו קרוב: החיים שואלים את האדם, והוא עונה במעשים.
ואם תשאל אתה, או כל מישהו אחר, מדוע דווקא אני צריך לעשות ולפעול, אשיב לו בשאלה: ומדוע זה לא אני?
כל אחד ואחד מבני ישראל שלוחו של הקב"ה בעולם הזה.
כשנותנים למישהו תפקיד, ניתנים הכוחות להוציא את התפקיד לפועל על הצד הכי טוב.
בשבילנו כל יחיד חשוב מאוד, משום שכל יחיד עשוי אולי להיות מנהיג או אב של דורות רבים.
בעשור האחרון, או בשני העשורים האחרונים, נגרמו לעם היהודי אבידות כל כך כבדות, עד שכל אחד ואחד מאתנו צריך להיות בעל ערך כפול.
הרבי הכריז על שנת חינוך, ייסד תנועת נוער, ויום הולדתו הוכרז בארצות הברית כיום החינוך. אבל המשפט שהכי מזוהה איתו בנושא הזה לא מלמד שיטה, הוא קובע סדר: אדם לא אמור להיות שקוע בשום דבר, גם לא בדבר הכי נעלה, עד כדי כך שלא ישמע ילד בוכה לידו. הילד לפני העניין, גם כשהעניין קדוש.
אין לו לאדם להיות כל כך שקוע באיזה ענין שהוא, ויהיה אפילו ענין הכי נעלה, עד שלא ישמע קול ילד בוכה בקרבתו.
היות והילד בטבעו רוצה לשחק בכדור, יש להסביר לו ולפעול עליו, שמשחק הכדור גופא יהיה לשם שמים.
אלוקות אינו דבר מופלא ומופשט הנמצא ברקיע השביעי, אלא זהו דבר הקרוב לכל אחד, לא רק לאדם מבוגר, אלא גם לילדים בני שש שנים.
לאישה יש האפשרות לקיים מצוות רבות יותר, בתוקף היותה זו שמשפיעה על הילדים וזו שמחדירה לקרבם את החינוך, וכך גם יש לה השפעה על הבעל.
שלא יישאר בן או בת שלא יקבלו חינוך יהודי.
"תחשוב טוב יהיה טוב" הוא הפתגם הכי מזוהה עם הרבי, אבל הוא של סבו הרוחני, הצמח צדק (ראו במדור מקור מול עממי). מה שהרבי עצמו כתב על שמחה חד לא פחות. המכתב שלו לאישה שנפלה לדיכאון, מ-1954, קרוב מאוד למה שאהרן בק יקרא עשור אחר כך טיפול קוגניטיבי: לא להתווכח עם המחשבה, לבדוק אם יש לה יסוד, ולהעביר את הקשב למה שיש.
בעולמנו זה הכל מעורב טוב ורע, ועל האדם לבחור מה להרגיש ובמה להתבונן. כי בחיי כל אחד ואחד שתי דרכים ישנן: לראות את הטוב הסובב אותו, או להיפך.
ענין היאוש הוא היפך יסודי אמונתנו ותורתנו.
מה שחשוב הוא שלא להתמקד במחשבות דכאוניות. כיוון שאין לכך כל יסוד, הוא גם לא דבר בר קיום.
הסיחי את דעתך מכל החישובים וחשבונות הנפש למיניהם, ופלסי את דרכך בחיים מתוך אמונה בבורא העולם.
כשאדם שמח, הוא עצמו חי חיים שמחים, שמחה כזו שמשפיעה על כל מעשיו ועל כל דבר שהוא בא אתו במגע, והוא משמח גם אחרים בסביבתו.
השמחה הכי גדולה שיכולה להיות אצל יהודי היא, כאשר הוא יודע שבכל מצב בו הוא נמצא הוא קשור לקב"ה.
הרבי היה מהנדס בהכשרתו, וכשדיבר על אמונה עם עיתונאים וסטודנטים הוא השתמש בשפה שלהם: חוק שימור האנרגיה, כוח שלא הולך לאיבוד, ומשל הארנק, שמפריד בין מאמץ למקור: אפשר לעבוד קשה על הארנק ולשכוח מה אמור למלא אותו. ומול ישראלים חילונים הוא התעקש על דבר אחד: כולם מאמינים, גם מי שלא יודע על זה.
אני מאמין בפיזיקה, ובפיזיקה כוח אינו יכול ללכת לאיבוד, להיעלם. מה שהיה פעם קיים, קיים לעולם. על כן אני מאמין בכוחו של עם ישראל.
כל אחד ואחד מתושבי ישראל כיום מאמין גדול הנהו, לעתים אף מבלי שידע בעצמו על כך.
שום דבר אינו הולך לאיבוד; לכל היותר מחליף הדבר צורה, אך אינו כלה.
המאמץ בדרך הטבע הוא רק ארנק. ברור שזוהי שטות לבזבז את כל המאמצים בניסיון להכין ארנק ענק, בעוד ששוכחים לעשות את הדברים שהם בעצם מקור הברכה שצריכה למלא את הארנק.
כל הסתכלות על איזה נושא שיהיה בצורה קצרת רואי שמכסה רק חלק קטן של זמן, מוכרחה להיות שגויה, ומה שיכול להיראות כדבר שלילי יקבל מראה אחר לגמרי אם יודעים את האמת המלאה של הנושא לפני זה ואחרי זה.
ארץ ישראל היא חבית מלאה וגדושה באמונה. חסר רק הניצוץ שיצית חבית זאת ויגרום להתלקחות האמונה.
אהבת ישראל הייתה המבצע הראשון ברשימת המבצעים של הרבי, והיא הבסיס לכל השאר. הוא כתב שאין יהודי בלי נקודת יהדות, שהוא לא מאמין שיש בכלל חילוני במובן שמשתמשים בו, ושחיפוש חסרונות בזולת הוא איסור. ובאותם מכתבים גם משפטים קטנים ומעשיים על לב ועל שלום. "שלום, אפילו גרוע, טוב יותר ממריבה" נשמע כמו פשרה, אבל זו הכרעה: הקשר חשוב יותר מהצדק.
אין אף יהודי אחד, ויהיה רחוק מיהדות ככל שהוא נראה או חושב את עצמו, שאין בו נקודת היהדות שלו.
שלום, אפילו גרוע, טוב יותר ממריבה, אפילו קלה וטובה.
איני מאמין שיש מבני ובנות ישראל מי שהוא חילוני במובן שמשתמשים בו עתה, שהרי הוא בן וחלק מגוי קדוש.
לא קשה כלל לדבר בלבביות.
אין אדם ללא חסרון, וכשם שלא רוצים לפתוח ולהדגיש את החסרון האישי, כך לא צריך להדגיש ולהגדיל את חסרון הזולת.
איסור גמור מן התורה, לחפש חסרונות על בן ישראל חבירו.
אינני מסוגל להעדיף הידור שלי על צורך עיקרי של הזולת.
ב-1988, אחרי פטירת אשתו, הכריז הרבי על מבצע יום הולדת: להפוך את היום הזה מחגיגה לרגע של חשבון נפש והחלטה. ומסביב לזה, במכתבים לאנשים שכתבו לו על עצמם, נמצאים כמה מהמשפטים הכי מדויקים שלו על ייאוש, על ביקורת ועל אמון. מה שהוא כותב על מחשבה שנמשכת הרבה זמן בלי תועלת הוא תיאור מדויק של מה שהיום קוראים רומינציה.
הרשה לי להבטיח לך, שדעתי עליך היא יותר טובה אפילו מהדעה שיש לך על עצמך.
כשמחליטים שאין ברירה, זוהי תחילת הניצחון.
נקל להיות מבקר ממחבר.
כל מחשבה שנמשכת הרבה זמן ולא מביאה שום תועלת, הרי זה סימן שהיא מהיצר הרע, כדי לבלבל אותו.
היצר הרע הוא זקן וכסיל, ובכל זאת הוא מלך אצלך. כשאתה תפסיק להיות כסיל, הוא יפסיק להיות מלך.
נראה במוחש, שכאשר מתכוונים ורוצים באמת, מספיקה טיפה אחת; ואם חס ושלום זה לא כך, לא תעזור אפילו חבית.
להתבודד ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תיקון ותשובה, ישוב ויתקנם. כלומר, להתבונן באופן הנהגתו בשנה שעברה, ולקבל החלטות טובות לשנה הבאה.
בעניין הנוגע לאמת אין מקום לשום פשרות והתאמות, שכן אפילו 99 אחוז מהאמת אינם כל האמת.
בדצמבר 1964 ישבה העיתונאית גאולה כהן מול הרבי בברוקלין, והראיון שפרסמה במעריב הוא המקור לכמה מהמשפטים הכי נגישים שלו: על הזרם, על האפרוריות, על הנוער שנואמים אליו ולא מדברים איתו. "מתפלאים שהוא לא נדלק" הוא משפט שכל הורה וכל מורה מזהים. ולצידם, ממכתבים ומפגישות, אמירות על מעשה שלא הולך לאיבוד ועל גרעין שלא יודעים מתי ינבוט.
אין דבר נורא כמו האפרוריות. להיסחף עם הזרם זה בבחינת מיתה, היצירה מתחילה נגד הזרם.
העושה אל לו להתייאש אם אין הוא רואה מיד ברכה בעמלו. לעולם אין הוא יכול לדעת מתי ינבוט הגרעין ששתל.
אש יכולה לכבות, אבל ניצוץ לעולם לא יכול לכבות.
הנוער מחכה שידברו אליו ואין מי. נואמים אליו, אבל לא מדברים אליו, ומתפלאים שהוא לא נדלק.
לא היה רגע שהיה בלי אפשרויות, אלא שפעם האפשרויות נוצלו ופעם לא.
שעה של נעורים היא שעה שאפשר לחולל בה נפלאות, שקולה כנגד כל השעות.
בכל יהודי טמונים כוחות רוחניים, אלא שכדי שהכוחות הללו יבואו לידי ביטוי וימלאו את תפקידם, יש לגלות את המתג הנכון המפעיל אותם.
אנו חיים בתקופה של מעשים, ועלינו לתבוע מעשים. הרבה מעשים.
אין דעתי נוחה מהשם שנותנים למישהו שהוא נכה. צריך להדגיש בזה שהוא משהו מיוחד ומצוין.
לרבי מיוחסים ברשת יותר משפטים מכמעט לכל דמות יהודית אחרת. חלקם של רבנים אחרים, חלקם שלו אבל בשם חותנו, וחלקם בלי שום מקור. הנה ההבחנה, כי בלי ההבחנה הזאת אין לדף ערך.
“תחשוב טוב, יהיה טוב.”
המקור: טראכט גוט, וועט זיין גוט. תחשוב טוב, יהיה טוב. הצמח צדק, האדמו"ר השלישי של חב"ד, לחסיד שביקש רפואה לבנו
ברשת: תחשוב טוב יהיה טוב. הרבי מלובביץ. כפי שמופיע ברשימות "ציטוטים של הרבי מלובביץ"
הבלבול מובן: לשניהם קוראים מנחם מנדל שניאורסון. הפתגם נאמר ביידיש על ידי הצמח צדק, האדמו"ר השלישי, במאה התשע עשרה. הרבי השביעי הוא שהפך אותו לדגל, חזר עליו אינספור פעמים והסביר אותו (למשל בלקוטי שיחות, חלק לו): המחשבה הטובה איננה רק מצב רוח, היא כלי שמושך את הטוב. אז נכון לכתוב "פתגם הצמח צדק, שהרבי מלובביץ הפך לסיסמה". המשפט הקרוב ביותר ברוחו מפי הרבי עצמו, עם מראה מקום, הוא "על האדם לבחור מה להרגיש ובמה להתבונן" (אגרות קודש, חלק כ).
“אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן.”
מסתובב ברשתות עם שמו של הרבי, אבל זה משפט של רבי נחמן מברסלב, מתוך ליקוטי מוהר"ן, חלק תניינא, תורה קי"ב. גם "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד", שנכנס לפעמים לרשימות ציטוטי הרבי על שמחה, הוא של רבי נחמן (ליקוטי מוהר"ן תניינא, תורה כ"ד).
“מעט אור דוחה הרבה מן החושך.”
הניסוח מקורו בספר התניא, פרק י"ב, של רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חב"ד. הרבי חזר עליו אינספור פעמים, בעיקר סביב מבצע חנוכה, ולכן הוא נתפס כשלו. אפשר להביא אותו כמשפט שהרבי לימד, לא כמשפט שהרבי חיבר. אותו דבר לגבי "עשה כאן ארץ ישראל": האומר הוא הצמח צדק, וחותנו של הרבי הוא שמסר את הסיפור.
“בעניינים הגשמיים צריך להסתכל במי שהוא למטה ממנו, ובעניינים הרוחניים במי שהוא למעלה ממנו.”
הספר היום יום הוא ספרו הראשון של הרבי, אבל הוא ערך אותו ב-1943 לבקשת חותנו מתוך שיחותיו, מכתביו ורשימותיו של חותנו, רבי יוסף יצחק שניאורסון. לכן כמעט כל אמרה יפה מהיום יום שמיוחסת לרבי מלובביץ היא של הרבי הקודם. גם "לכל אחד מישראל יש לו תעודה רוחנית בחיים" משם. הרבי הוא העורך, לא המחבר.
ועוד דיוק: "פעולה אחת טובה מאלף אנחות" ו"פעולה למען מטרה טובה מעולם לא הייתה לשווא" הם משפטים שהרבי אמר, בראיון מתשי"א, אבל הוא עצמו הביא אותם בשם חותנו. הייחוס המדויק הוא "הרבי, בשם הרבי הריי"צ".
ויש קבוצה שלישית: משפטים שמיוחסים לרבי כמעט בכל אתר, ולא נמצא להם מקור כתוב, לא שיחה, לא מכתב ולא ספר. חלקם מסורת שבעל פה של חסידים, וחלקם כנראה עיבודים מאוחרים. הם מובאים כאן בנפרד, בלי כרטיס ובלי ייחוס בסכמה, כי אוסף שמפריד בין מאומת למיוחס הוא אוסף שאפשר לסמוך עליו.
“כשסופרים יהלומים לא מתעייפים, וכל יהודי הוא יהלום.”
מסורת שבעל פה, כתשובה לשאלה איך הוא לא מתעייף בחלוקת הדולרים. מופיע באתרי חב"ד, בלי מכתב או שיחה.
“העבר בהשגחה פרטית, העתיד בבחירה חופשית.”
מצוטט הרבה, גם בוויקיציטוט, ושם מסומן כחסר מקור.
“וכי ראית מימיך חייל נושא מטרייה?”
סיפור מפורסם על הרבי בגשם. מסורת שבעל פה.
“למה לך לעשות זאת מיראה, אם אתה יכול לעשות זאת מאהבה?”
מסורת שבעל פה, כמענה לחסיד. יפה, ובלי מקור כתוב.
“ככל שאדם מסתכל קדימה ושואל מה מוטל עליו לעשות, הוא נשאר צעיר. כשהוא מפנה את הפנים לאחור, הוא הופך זקן.”
מסתובב בעברית ובאנגלית בלי מראה מקום.
“מי שמטפס על הר משופע ועוצר לנוח, עלול ליפול.”
הרעיון (מי שאינו עולה, יורד) הוא יסוד חסידי ותיק. הניסוח הזה מיוחס לרבי בלי מקור.
רוב מה שיש מהרבי לא נכתב כספר אלא נאמר, בהתוועדויות שנמשכו שעות, ונרשם, נערך, ולפעמים הוגה על ידו. השאר הוא מכתבים. אלה הסדרות המרכזיות, וכל אחת נשמעת קצת אחרת.
39 כרכים של שיחות ערוכות ומוגהות על פרשות השבוע והמועדים, בעברית וביידיש. זה המקור המדויק ביותר לתורתו, וכשמצטטים "הרבי אמר" עם מראה מקום, לרוב הכוונה לכאן. הביאור המפורסם ל"תחשוב טוב יהיה טוב" נמצא בחלק לו.
32 כרכים של מכתבים, רובם לאנשים פרטיים: תשובות על שידוך, על פרנסה, על דיכאון, על ספקות באמונה. כאן נמצא הקול האישי ביותר שלו, ומכאן רבים מהמשפטים הקצרים בדף הזה, כמו "נקל להיות מבקר ממחבר" ו"לא קשה כלל לדבר בלבביות".
השיחות המלאות כפי שנאמרו, כולל האירועים שהתרחשו באותה התוועדות. 125 כרכים נדפסו עד היום, והסדרה ממשיכה לצאת. לא מוגה על ידי הרבי, ולכן פחות מדויק מלקוטי שיחות, אבל חי יותר.
ספרו הראשון, 1943: לוח שנה עם פתגם חסידי לכל יום. חשוב לדעת: הרבי ליקט את הפתגמים מכתבי חותנו, רבי יוסף יצחק, ולא כתב אותם. אמרות מהיום יום הן של הרבי הקודם, בעריכת הרבי.
מחברות אישיות משנות ברלין ופריז, שנמצאו בחדרו אחרי פטירתו: חידושי תורה ומנהגים שראה בחצר חותנו. הצצה נדירה לרבי הצעיר, לפני שהיה רבי.
שני מקורות שמעטים מכירים: הראיון עם גאולה כהן במעריב, 1964, והפגישות עם העיתונאים שלמה שמיר וגרשון קרנצלר. שם הרבי מדבר עברית פשוטה, על נוער, על ישראל ועל אמונה, ומשם כמה מהמשפטים הכי נגישים בדף הזה.
הציטוטים נאספו מהמקורות שמצוינים לצד כל אחד: ראיונות בעברית שפורסמו באתר חב"ד, אגרות קודש ולקוטי שיחות דרך חב"דפדיה, ואומתו אחד-אחד. מה שלא נמצא לו מקור כתוב הופרד למדור משלו. העריכה, הסידור והביאורים נעשו בעזרת בינה מלאכותית בהנחיית שחר כהן. הצילום הראשי הוא צילום היסטורי בנחלת הכלל, ושלושת הציורים הם המחשות שנוצרו בבינה מלאכותית.
המשפט שהכי מזוהה איתו הוא "תחשוב טוב יהיה טוב", אבל הוא של הצמח צדק, האדמו"ר השלישי, והרבי הוא שהפך אותו לסיסמה. מבין המשפטים שהרבי עצמו אמר, עם מקור, שלושה חוזרים הכי הרבה: "ומדוע זה לא אני?", שאמר לעיתונאי שלמה שמיר; "שום ישועה לא תבוא מאלה ההולכים בתלם, אלא מאלה שפורצים דרך", מהראיון לגאולה כהן במעריב ב-1964; ו"אין לו לאדם להיות כל כך שקוע באיזה עניין שהוא, עד שלא ישמע קול ילד בוכה בקרבתו".
רבי מנחם מנדל שניאורסון (1902-1994), האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד. נולד בניקולייב שברוסיה, למד הנדסה ומתמטיקה בברלין ובפריז, הגיע לניו יורק ב-1941 וקיבל על עצמו את ההנהגה ב-1951. במשך 43 שנים בנה מברוקלין את מפעל השלוחים ובתי חב"ד בעולם, הכריז על עשרת המבצעים, וענה על אלפי מכתבים. הקונגרס האמריקאי העניק לו את מדליית הזהב שלו. ביוגרפיה קצרה באתר חב"ד.
שליחות אצל הרבי רחבה בהרבה מהתפקיד של השלוחים שנשלחו לפתוח בתי חב"ד. הוא כתב ש"כל אחד ואחד מבני ישראל שלוחו של הקב"ה בעולם הזה", כלומר כל אדם הגיע לכאן עם משימה, וכשנותנים למישהו תפקיד ניתנים לו גם הכוחות למלא אותו. השאלה "למה דווקא אני" מקבלת אצלו תשובה של שאלה: ומדוע זה לא אני?
שחינוך הוא הדבר הראשון שמתחילים בו בכל מקום, גם במצוקה, כי הוא היסוד שהבית נשען עליו. ב-1976 הכריז על מבצע חינוך, כדי שלא יישאר ילד בלי חינוך יהודי, ויום הולדתו, י"א בניסן, הוכרז בארצות הברית כיום החינוך והשיתוף. אבל המשפט שהכי מצוטט ממנו בנושא הוא על קשב: שאדם לא יהיה שקוע בשום עניין, גם לא הכי נעלה, עד שלא ישמע ילד בוכה לידו.
ב-1988, אחרי פטירת הרבנית חיה מושקא, הכריז הרבי על מבצע יום הולדת. הרעיון: יום ההולדת הוא יום שבו מזלו של האדם גובר (ביטוי מהתלמוד הירושלמי), ולכן זה יום להתבודד, להעלות זיכרונות מהשנה שעברה, לתקן מה שצריך תיקון, לקבל החלטה טובה לשנה הבאה, להוסיף בצדקה ובתפילה, ולהתכנס עם חברים. החגיגה נשארת, ומצטרף אליה חשבון נפש.
הרבה. "אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן" הוא של רבי נחמן מברסלב. "מעט אור דוחה הרבה מן החושך" הוא מספר התניא. "תחשוב טוב יהיה טוב" הוא של הצמח צדק. ורוב האמרות מהספר היום יום הן של חותנו של הרבי, שהרבי רק ערך. יש גם משפטים מפורסמים בלי שום מקור כתוב, כמו "כשסופרים יהלומים לא מתעייפים". בדף הזה כל אלה מופיעים בנפרד, במדור מקור מול עממי. רשימה באנגלית: ויקיציטוט.
זו רק טעימה. במאגר הראשי יש מאות ציטוטים ומשפטים יפים בעברית, מהפסיכולוגיה, מהפילוסופיה ומחוכמת הדורות, מסודרים לפי נושא ולפי הוגה.
למאגר הציטוטים והמשפטים היפים בעברית