למצוא כוח פנימי והשראה באמצעות אופטימיות

"היחס שלך לגבי בעיות הוא הגורם החשוב ביותר בהתגברות עליהם" – נפוליאון היל

7 עקרונות להתמודד עם לחץ, ייאוש ותסכול שמגיעים בעקבות האתגרים של החיים:

א' – בחרו לראות באתגר כשיעור. שאלו: "מה היקום מנסה ללמד אותי?"

אם תאמצו את הגישה הזו, אז מעבר לכך שתקבלו תובנות שלא ניתן לקנות בכסף או ללמוד בקורסים, אתם גם תרגישו טוב יותר, כי זה יצור לכם תחושה שיש סיבה ומשמעות לקושי.

עכשיו, יכול להיות שאתם חושבים: "זה לחרטט את עצמי, הרי מה שקרה זה סתם מזל רע, אין פה באמת מסר עבורי" והתשובה שלי היא שאם תאמינו ככה, אתם תצדקו וזו תהיה המציאות שלכם, אבל אם תאמינו שהשיעור קיים, אתם גם תצדקו ותמצאו אותו.

ב' – בחרו להאמין שהיקום הוגן ושאם קיבלתם שיעור, אז לא משנה כמה הוא מרגיש כמו מבוך סבוך, זה מתאים לרמה שלכם ויש לכם את המשאבים להתמודד.

ג' – הזדמנויות נוטות להגיע מוסוות בצורה של חוסר מזל או משבר.

שוב, זה לא שמישהו החביא לנו מטמון בקרקעית הביצה, אבל אם נבוא בגישה כזו ונחפש את האוצר שבתוך הבוץ של הקושי, אנחנו נמצא אותו.

ד' – אם זיהיתם שאתם מתלוננים יותר מידי ומרחמים על עצמכם, קחו רגע לקבל פרופורציה ולזכור שיש בעולם אנשים שעוברים ייסורים קשים בהרבה ושהיו מתחלפים אתכם בשמחה ופתאום תרגישו שהחיים שלכם לא כאלו גרועים ושיש הרבה על מה להודות.

ה' – בשיא הלחץ כשאתם לא נושמים מרוב מטלות, דווקא אז הכי כדאי לעצור ולעשות מדיטציה או הרפיה, כי כשאתם בסטרס אתם פועלים בצורה לא איכותית ומתוך הרוגע יגיעו פתרונות יצירתיים ופעולות יעילות יותר.

ו'– אמנם העבודה הפנימית חיונית והיא מה שחסר לרוב האנשים, אבל עלינו גם לפעול במציאות. רק שימו לב לפעול בגמישות, לא ללכת ראש בקיר, אם משהו לא עבד, לדייק ולנסות דרכים חדשות ויצירתיות. 

ז' – צפו בפודקאסט שעשיתי עם גיא מנדלסון 😉

ששת העקרונות שסיכמתי כאן הם מתוך הפרק איתו והם רק חלק קטן מהעושר שיש בו.

דיברנו גם על:

• אמונות מגבילות
• דיבור פנימי וכוחה של מילה
• אמונה והמנגנון של משיכת שפע
• הספרים שהכי השפיעו עליו
• אלכימיה של קנאה 
• נדל"ן ל-2023

ועוד הרבה על מיינדסט ותודעת שפע.

עו"ד גיא מנדלסון הוא יזם ומשקיע נדל"ן שחי ונושם התפתחות אישית ויוצר תכנים בנושא.

את הפרק המלא אפשר לצפות למעלה, או להאזין בספוטיפיי.

אופטימיות ככלי לשינוי משמעותי

"הלוואי שיותר אנשים יבינו את העיקרון הזה, כי זו תובנה שיכולה להציל אותנו ברגעים הכי מאתגרים"

דמיינו רכבת שנוסעת ב-200 קמ"ש דרומה ופתאום הנהג מחליט לנסוע צפונה. בהתחלה, אפילו אם הוא ילחץ על הברקס בכל הכוח, עדיין הרכבת תמשיך לנוע לכיוון הלא רצוי.

וזה לא נגמר פה, גם אחרי שהרכבת תצליח לבלום ותתחיל סוף סוף לנוע לכיוון הרצוי, היא לא תגיע מיד לשיא המהירות, כי לוקח זמן להאיץ.

ואפילו כשהיא כבר תהיה במהירות מירבית ותתקדם בעוצמה לכיוון הנכון, עדיין ייקח לה זמן להגיע ליעד, יש לה דרך לעבור, במיוחד אם היא נסעה לכיוון הלא נכון במשך שנים.

וזה עקרון שחייבים להכיר ולזכור- "שינוי כיוון יכול להתרחש ברגע, אבל זה לא אומר שהמציאות תשתנה ברגע".

ולפעמים גם כשנעשה הכל על פי הספר, אנחנו לא נתקדם ואולי אפילו נידרדר, כי יש פער זמן בין ההשקעה שלנו לבין הביטוי שלה בתוצאות חיצוניות.

אנשים שלא מודעים למה שהסברתי עכשיו, מתייאשים, כי הם מרגישים שאין תועלת בהשקעה שלהם ושחבל על המאמץ. אבל אם מבינים שזה טבעי ושמתחת לפני השטח השינוי מכה שורשים ורק צריך עוד קצת אמונה והתמדה, אז בסוף הניצנים ינבטו ומשם כבר יהיה יותר קל להמשיך.

אז לא משנה מה האתגר שלכם עכשיו, סבלנות, תדעו שאם אתם זורעים ומשקים בעקביות, בסוף הפירות יבשילו. 

וכדי להעמיק עוד בנושאים האלו אצרף לכם מאמר שמסביר על המנגנון של יצירת מציאות באופן שפותח את התודעה אפילו לאנשים סקפטיים.

בנוסף, הטמעתי במאמר על המנגנון הפסיכולוגי של יצירת מציאות שניים מהפודקאסטים הכי אופטימיים ומצליחים שהיו לי השנה, שעסקו בבריאת מציאות מזווית יותר רוחנית – אחד עם שמעון קסלסי והשני עם חיה רוזנצוויג. בסופו של המאמר הטמעתי מדיטציות מודרכות של יצירת מציאות.

מה סיפור יוסף ואחיו מלמד על אופטימיות

"כשאתה יוצא מהסערה, אתה לא תהיה אותו אדם שנכנס פנימה" – הארוקי מורקמי

על פי התנ"ך יוסף היה הבן האהוב על יעקב, מה שעורר את קנאת אחיו והוביל אותם להשליך אותו לבור. ולפעמים גם בחיים אנחנו נופלים לבור חשוך ולתחושה של ייאוש שאין על מי לסמוך, שמי שאמור לשמור עלינו הפנה גב.

כולנו מכירים את סיפורי יוסף, הוא לא מת בבור, אלא נמכר לעבד בבית פוטיפר, שם התגלה כאיש ארגון מוצלח ומעמדו עלה, אך גם כשהיה נדמה שמצבו השתפר הוא הואשם באונס והושלך לכלא המצרי לעוד כמה שנים.

יוסף ידע עוד קשיים בסיפור, אך בסופו של דבר שרשרת המשברים שחווה הובילה אותו לפענח את חלומו של פרעה, להפוך משנה למלך, לאגור מזון לשנות הבצורת, להציל את הממלכה מרעב ובכך גם להציל את משפחתו שבאה לבקש ממנו עזרה.

וברגע ההתוודעות לאחיו שהוא יוסף אחיהם, הוא לא כעס עליהם ולא חיפש נקמה, אלא ביקש מהם שלא יהיו עצובים על מה שעשו, כי הכל קרה ביד מכוונת של אלוהים, להכל הייתה תכלית.

אני חושב שסיפור יוסף יכול ללמד אותנו הרבה על התמודדות עם משברים וזה היה נושא הפודקאסט עם אלעד פרוטר, פסיכולוג קליני ומייסד מרכז אנטאקראנה שמנגיש לימוד מעמיק ואינטגרטיבי ממסורות רוחניות אותנטיות.

הפודקאסט צולם לפני המלחמה, אבל זה מרגיש כמו מסר שנאמר על המצב, כאשר אפילו בחלקים שסטינו מהנושא, זה היה מדויק, אז בהחלט ממליץ לשמוע.

הפרק זמין גם להאזנה בספוטיפיי.

המקרה מעורר ההשראה של רועי בן טולילה

רועי בן טולילה נפצע אנוש במהלך פעילות מבצעית בג'נין ונותר משותק לכסא גלגלים. החוסן הנפשי שפיתח והיכולת שלו לצמוח מתוך המשבר מהווים השראה תמיד, אך עכשיו כשכמות הפצועים בגוף (וגם בנפש) כה גדולה, התובנות שהוא משתף מהמסע שלו חשובות מאי פעם.

הנה כמה שאלות שהעליתי בפניו בפודקאסט:

א' – איך נכון לתמוך במי שעבר פציעה? מצד אחד, אנחנו לא רוצים להתייחס אליו כנכה או כמסכן ובלי להתכוון להציף את הכאב, מצד שני, לא רוצים להתעלם מהפיל שבחדר ולהתנהג כאילו הכל כרגיל. מה התגובה הכי תומכת בעיניך?

ב' – איך התמודדת עם מחשבות של "מה אם"? מה אם הכדור היה פוגע כמה סנטימטר הצידה. במיוחד שזה לוחם צה"ל שירה בך בטעות. איך לא שוקעים במחשבות של קורבנות וייאוש? הרי בדברים הרבה יותר קטנים זה מאתגר… 

ג' – איזה תובנות, מסרים, כלים יש לך להציע למי שנפצע ולסביבה שלו?

והוא אכן שיתף ברשימה משמעותית של תובנות.

העליתי פודקאסט נוסף שעסק במעקף רוחני, תוך כדי שאני כותב, אני מבין כמה הפרקים קשורים. רועי יישם רעיונות רוחניים יפים, אבל עשה זאת בלי לנסות לעקוף את הבעיה או להתכחש אליה. הוא הישיר מבט לכאב ולאובדן ומתוכו צמח. ואני חושב שזה בפני עצמו מסר לא פחות חשוב מהכלים המעודדים.

קישור לפרק בספוטיפיי

כאן אני מצרף קישורים לפרק על מעקף רוחני, עם דוד גולן, מטפל רגשי עם ניסיון רב בעולמות הרוח. 

כלים מעשיים לגישה אופטימית מול קשיים

אחת הדרכים הגרועות לעזור לאדם לחוץ או עצבני היא להגיד לו: "תירגע, זה רק בראש שלך."

זה מעביר מסר "אתה סתם מגזים ואין לך יכולת להעריך את המצב נכון", וגם עלול להוסיף מתח, כי זה גורם לאדם להוכיח שהוא צודק.

אז מה עושים, איך תומכים באחרים? (או בעצמנו בדיבור הפנימי).

אני רוצה להציע 4 דרכים אחרות:

א' – הצטרפות והובלה

לפני שמציעים לעזור, קודם כל רק להכיר בתחושות של האדם. בלי לשקוע בהן יחד איתו ובלי קורבנות, אבל גם בלי לבטל את התחושות.

לפעמים, זה לבד מספיק, כי לפעמים כל מה שאדם מחפש, זה רק מישהו שיקשיב לו בצורה נוכחת ולא שיפוטית.

זה תמיד מומלץ כשלב ראשון ולפעמים כתלות בהקשר, כדאי להוסיף את הדרכים הבאות.

ב' – הגישה הפרקטית.

להתייחס ללחץ או לרגשות לא נעימים כאל איתות פנימי שנועד להתריע שעלינו לשנות משהו בפעולות שלנו. כאשר הדרך לחשוף את המסר של הרגש, היא לשאול שאלות.

לדוגמה: אם זה לחץ לקראת פגישה חשובה: "איך אפשר להתכונן טוב יותר?"

אם זה כעס על אדם אחר: "איך אפשרי לשמור על עצמך טוב יותר בעתיד?"

כמובן, זה לא תמיד עוזר, כי לא תמיד יש מה לעשות בעניין וזה מוביל לגישה הבאה שהיא…

ג' – קבלה והפחתת ההתנגדות.

אשמה לא תשנה את העבר ודאגה לא תיצור לנו וודאות לגבי העתיד, אבל הן בהחלט הורסות לנו את ההווה.

להגיד משפט כזה באופן ישיר, עלול להרגיש מטיף, אבל אחרי שהצטרפנו בכנות, אפשר להוביל למסקנה הזו. 

לדוגמה: אם אדם אכל יותר מידי ג'אנק ועכשיו הוא מפוצץ ומלקה את עצמו. לא נגיד לו, "הכל שטויות", כי זה רק ייצור אצלו התנגדות וצורך להוכיח שזה לא שטויות.

לכן נקבל שזה לא נעים ועדיף ללמוד מכך להבא, אבל אין מה לעשות, זה כבר קרה ועכשיו לחוש אשמה, רק מחריף את הבעיה ויוצר עוד סבל נפשי.

בנקודה הזו אפשר לעזור לאדם לחזור לנוכחות, בין היתר על ידי מיינדפולנס או נשימות, כי כשאנחנו נוכחים ברגע, זה אוטומטית שם אותנו בתדר גבוה.

ד' – הרחבת הפרספקטיבה והעצמת האדם.

ככל שלאדם יש יותר ביטחון עצמי, כך גדל הסיכוי שהוא ייצור מציאות חיובית בטווח הארוך.

אז נניח שחבר נקלע למשבר כלכלי ואין פתרון קל. אחרי שהבעתי אמפתיה בלי להקטין את הרגשות שלו, אני יכול לתת לו פרספקטיבה לכך שהוא אדם חכם ויצירתי ובעל מסוגלות עצמית.

כמו כן, תמיד נכון להיזכר שאנחנו לא באמת יודעים מה טוב ומה רע ואולי מפרספקטיבה רחבה, מה שקרה לו עכשיו יכול להפוך לנקודת מפנה חיובית שתעזור לו לצמוח, אי אפשר לדעת.

"תודה שחר, אני מבטיח ליישם, אבל יש לי שאלה: מה אם אין לי אנשים שיתמכו בי ככה?"

ראשית, אפשר לשלוח להם את ההודעה הזו 🙂

אך מעבר לכך, האדם הכי משמעותי שיכול לתמוך בך הוא "את/ה" ושינוי של הדיבור הפנימי זה הצעד הכי חשוב. כדי לעזור בכך, יצרתי הצהרות חיוביות להתמודדות עם לחץ ולהגברת שקט נפשי. 

אלו לא הצהרות גנריות שאומרות, "אני רגוע ושליו", אלא סוגסטיות ומסרים שתוכננו בקפידה כדי להטמיע מערכת אמונות חדשה, כך שהיכולת שלכם לשמור על הסנטר תהיה טבעית.

בין היתר יש בהצהרות את כל המסרים שכתבתי פה בהודעה ועוד הרבה מעבר לכך. אם תאזינו להם 30 יום, הדיבור הפנימי שלכם ישתנה ואתם תרגישו יותר שלווים ונוכחים ברגע, אתם תהיו מופתעים עד כמה.

מצרף קישורים:

הצהרות לגברים –

הצהרות לנשים –

יש לי תוכנית אימון מעשית להפחתת לחץ וחרדה ולשקט פנימי.

ככל שחולף הזמן ובעיית הסטרס בעולם ובפרט בישראל גדלה, אני מבין שזו כנראה התוכנית הכי חשובה שלי ומתכנן להמשיך לפתח אותה. כאשר השלב הבא בפיתוח הוא למצוא דרך שכל אדם שמצטרף אכן יתרגל ויחווה שינוי, לא משנה כמה הוא עסוק.

רק האתגר שווה בעיניי את כל עלות התוכנית, הוא מבטיח שתפיקו ממנה ערך. עד שאשלים את האתגר, אני משאיר את התוכנית בעלות הכי נמוכה שהיא תהיה בה, זמינה לכל כיס.

אם אתם מצטרפים עכשיו, אז באופן מיידי יפתח לכם הקורס ועוד חודשיים-שלושה, תוכלו גם להצטרף לאתגר שמכפיל את הערך שתפיקו. עכשיו זה כבר ההנחה המקסימלית שתהיה, אז אין סיבה לחכות, הכי טוב להתחיל להנות ממנה כבר עכשיו, לא ככה? לקישור לתוכנית האימון לחצו כאן.

הפרק זמין גם להאזנה בספוטיפיי.

כיצד אופטימיות מחזקת את הדרך להצלחה

"כשזה ברור שהמטרה שהצבתם היא בלתי ניתנת להשגה, אל תשנו את המטרה, שנו את התוכנית"

רוב האנשים מעלים רעיונות וחלומות ומהר פוסלים אותם בטענה שזה קשה מידי. הסיבה שהם עושים זאת, היא שהם לא רוצים להרגיש פנטזיונרים שרק מצהירים על מטרות, בלי להגשים אותן בפועל. ואכן חשוב להיות מודעים לעצמנו, וחשוב גם לדעת להעביר על עצמנו ביקורת.

אבל כאן מגיע הקאצ': קריטי לשים לב לאן אנחנו מפנים את הביקורת.

אם אנחנו מפנים אותה כלפי החלומות שלנו או כלפי עצמנו, זה משמיד יצירתיות ומוביל לחיים עם מטרות שלא מעוררות בנו השראה.

לעומת זאת, אם אנחנו מכוונים את הביקורתיות כלפי התוכנית להגשמת החלומות, זו ביקורת חיובית שעוזרת לנו להישאר מחוברים לקרקע* ובסופו של דבר לייצר תוכנית עבודה טובה יותר ולהגדיל את הסיכוי שאכן נגשים את החלום.

צורת החשיבה הזאת היא חלק מאסטרטגיית וולט דיסני. הסרטון והמאמר בקישור שצירפתי מרחיבים על אסטרטגיית החשיבה הזאת שתעזור לכם להגביר יצירתיות וגם לבנות תוכניות עבודה שנכונה עבורכם.

יש למטה מדיטציה שמסכמת את התהליך, אבל היא אחת הראשונות שהקלטתי והקצב שלה מהיר לרוב האנשים. לכן מצרף כאן מדיטציה נוספת להטמעת מטרה בתת המודע שיותר קל להתחבר אליה והיא גם מאוד אפקטיבית ובנויה בצורה יותר נעימה להאזנה.

הפרק זמין גם להאזנה בספוטיפיי.

לסיכום: אופטימיות

אופטימיות היא לא משקפיים ורודים שמתעלמים מהמציאות, אלא בחירה מודעת לראות גם את ההזדמנות והמשמעות שבתוך הקושי. אותו אירוע בדיוק יכול להיתפס כאסון או כנקודת מפנה, והפרשנות שאנחנו בוחרים היא שמעצבת את חיינו. סיפורים מעוררי השראה של אנשים שהתגברו על אתגרים בלתי אפשריים מוכיחים שאופטימיות היא כוח מעשי, לא רק גישה נעימה, וכשמפתחים אותה בכלים הנכונים, היא הופכת למנוע של חוסן והצלחה.

שאלות ותשובות

על הכותב

שחר כהן

שחר כהן הוא מייסד מכללת הארטמיינד ללימודי NLP ומנחה סדנאות וריטריטים. הפודקאסט שלו נמנה עם חמשת המואזנים ביותר בישראל מכלל הקטגוריות כבר שנים והמוביל בתחומי הפסיכולוגיה והבריאות. ערוץ היוטיוב שלו מונה מעל 100 אלף מנויים ועשרות מיליוני צפיות מצטברות, והמדיטציות תורמות באופן קבוע למאות אלפי ישראלים.