ספר הסוד וחוק המשיכה

ספר הסוד: הציטוטים והעקרונות של חוק המשיכה

אספתי כאן את הציטוטים החזקים ביותר ממורי הסוד, מסודרים לפי שלבי חוק המשיכה, כל אחד מיוחס למורה ולמקור האמיתי שלו. לצד כל עיקרון, הזווית שלי כמי שהתאמן שנים בפסיכולוגיה ובנלפ: מה כאן עובד, מה נשאר בסימן שאלה, ומה הרכיב שהמורים שכחו, פעולה.

ויזואל ציורי של חוק המשיכה וספר הסוד

על הסוד וחוק המשיכה

הסרט 'הסוד' יצא בשנת 2006, הפך לתופעה אחרי שאופרה הקדישה לו פרקים, ומכר עשרות מיליוני עותקים. ההבטחה שבו הייתה משכרת: תחשוב על מה שאתה רוצה, תרגיש את זה כאילו כבר קרה, וחוק המשיכה יביא לך אותו. דור שלם ניסה למשוך לעצמו חניה פנויה, זוגיות ומיליון דולר, רק בכוח המחשבה.

'הסוד' לא המציא דבר. רונדה בירן לקחה רעיון בן יותר ממאה שנה, מתורת ה'מחשבה החדשה' של ואלאס ואטלס, פלורנס סקאוול שין, נפוליאון היל וג'וזף מרפי, ועטפה אותו בסרט עם מורים כריזמטיים. הטענה במרכז פשוטה: דומה מושך דומה, המחשבות שלנו פולטות תדר, והתדר הזה מושך אלינו נסיבות תואמות.

אני ניגש לזה לא כמאמין שבולע הכל, וגם לא כציניקן שמבטל הכל במשיכת יד. כמי שהתאמן שנים בפסיכולוגיה ובנלפ, קל לי להפריד בין המנגנון שעובד לבין האריזה הקסומה. בהירות מטרה, אמונה, פוקוס, הכרת תודה, מערכת הקשב במוח שמתחילה להראות לך את מה שהחלטת שחשוב, ונבואה שמגשימה את עצמה, כל אלה אמיתיים ומתועדים. את הטענה ש'היקום שולח לך צ'ק כי דמיינת אותו' אני משאיר בסימן שאלה פתוח.

ויש רכיב אחד שהמורים לא תמיד מדגישים, והוא בעיניי הסוד האמיתי שמאחורי הסוד: פעולה. קל לצאת מהסרט עם הרושם שכל מה שצריך הוא לחשוב, להרגיש, ולחכות. אבל אפילו ואטלס, אבי הרעיון, כתב במפורש שהמחשבה מביאה אליך את מבוקשך, אבל המעשה הוא שמכניס אותו לידיך. הנוסחה השלמה אינה בהירות ואמונה בלבד, היא בהירות, אמונה, ופעולה.

בדף הזה אספתי את הציטוטים החזקים ביותר ממורי הסוד, מסודרים לפי שלבי חוק המשיכה, כל אחד מיוחס למורה שלו ולמקור האמיתי שלו, ולצד כל עיקרון הזווית שלי. שילבתי גם כמה משורות המפתח שלי עצמי על אותם רעיונות. קראו את זה כאוצרוּת חכמה: קחו את מה שמשרת אתכם, והשאירו את השאר בסימן שאלה פתוח. בחרו עיקרון מהניווט המהיר, או פשוט גללו.

בקש: בהירות המטרה

השלב הראשון בחוק המשיכה הוא לבקש, כלומר להחליט בדיוק מה אתה רוצה. המורים מדברים על שליחת בקשה ליקום, ואני מציע לקרוא את זה אחרת: זו בהירות מטרה. רוב האנשים לא משיגים את מה שהם רוצים פשוט כי הם מעולם לא הגדירו אותו בחדות. ברגע שיש יעד אחד, ברור וחד, המוח מתחיל לעבוד אחרת.

רצון בוער להיות ולעשות, זו נקודת הזינוק שממנה כל חולם חייב להמריא.

מי שמבקש הצלחה אבל מתכונן לכישלון, יקבל בדיוק את מה שהתכונן אליו.

ההגנה הטובה ביותר מפני הסחות דעת ופיתויים היא מטרה ברורה.

כשאתה מתמקד בדברים שאתה לא רוצה, החוק הזה לא קולט את ה״לא״. הוא מביא בדיוק את מה שאתה חושב עליו.

אל תחפשו עיסוק שאתם אוהבים, חפשו חזון שמרגש אתכם, כשתמצאו אותו גם הפעולות המשעממות ביותר יהפכו למלהיבות.

הרצון הוא כוח אדיר, ויש לכוון אותו לערוצים הנכונים, אחרת משתלט תוהו ובוהו.

התפקיד שלך הוא לא לדעת איך. התפקיד שלך הוא לדעת מה, ואז להיות פתוח ולתת ל״איך״ להתגלות בעצמו.

התובנה שלי על העיקרון

בהירות לפני שיטה: הרבה לפני שאלת ה״איך״, צריך לדעת מה. נפוליאון היל קרא לזה רצון בוער, ואטלס קרא לזה תמונה ברורה. הפסיכולוגיה קוראת לזה הגדרת מטרה, והיא מנבאת הצלחה הרבה יותר מכישרון. גם השורה שלי כאן באה מאותו מקום, מטרה ברורה היא מגן מפני פיזור.

האזהרה של פלורנס סקאוול שין חדה במיוחד: מי שמבקש הצלחה אבל בלב מתכונן לכישלון, יקבל את מה שהתכונן אליו. זו לא מאגיה, זו התנהגות. ההתנהגות שלנו מסגירה את מה שאנחנו באמת מאמינים שיקרה.

מה זה בעצם 'לבקש מהיקום'?

בשפה פשוטה, להחליט. להגדיר יעד אחד, ברור, שאפשר לראות אותו בעיני הרוח. הרגע שבו מטרה הופכת ממעורפלת לחדה הוא הרגע שבו המוח מתחיל לסנן את העולם לטובתה.

האמן: נבואה שמגשימה את עצמה

השלב השני, להאמין, הוא הלב של כל השיטה, וגם החלק שהכי קל ללעוג לו. אבל מתחת לאמירה 'תאמין שזה כבר שלך' יש מנגנון פסיכולוגי אמיתי וחזק: נבואה שמגשימה את עצמה. אנחנו פועלים לפי מה שאנחנו מאמינים שאנחנו, ולכן שינוי אמיתי לא מתחיל בהתנהגות אלא באמונה.

הנחה שגויה, אם תתמיד בה, תתקשה ותהפוך לעובדה.

הגבולות היחידים שלנו הם אלה שאנחנו מציבים לעצמנו בראש.

כשמישהו אומר לך שמשהו בלתי אפשרי, זה לא אומר שאין ביכולתך לעשות זאת, זה רק מעיד על האמונות המגבילות שלו.

רוצה לדעת על מה אתה חושב רוב הזמן? תסתכל על התוצאות שאתה מקבל. הן יספרו לך בדיוק מה קורה לך בפנים.

מה שאתה זורע בתת המודע, זה מה שתקצור בגוף שלך ובחיים שלך.

אמונה היא מצב תודעתי שאפשר לעורר וליצור, באמצעות הנחיות חוזרות לתת המודע, דרך השאה עצמית.

מגיע לך להיות מאושר, מגיע לך לשמוח. אבל כדי שזה יקרה, קודם תתאהב בעצמך עד מעל הראש.

כל עוד הדימוי העצמי לא משתנה, שום שינוי אחר לא יכול להחזיק מעמד.

כל מה שתטביע בתת המודע שלך, הוא יחרוש שמים וארץ כדי להגשים.

התעלם ממראית העין, מהנסיבות, ולמעשה מכל עדות החושים שמכחישה את הגשמת רצונך.

התודעה מסוגלת לייצר כל דבר שהיא מסוגלת להעלות על הדעת ולהאמין בו.

אנשים מצליחים לימדו אותי שקודם צריך להאמין בזה כאן בפנים, לפני שרואים את זה שם בחוץ.

התובנה שלי על העיקרון

נבואה שמגשימה את עצמה: כשאדם מאמין שיצליח, הוא מתמיד יותר, מנסה שוב, ומשדר ביטחון שאחרים מגיבים אליו. האמונה לא מזיזה את היקום, היא מזיזה את ההתנהגות, וההתנהגות מזיזה את התוצאה.

שימו לב למה שנפוליאון היל אומר: אמונה אינה מתת טבעי אלא מצב שאפשר לבנות, דרך חזרה. זה אולי החלק הכי מעשי בכל השיטה, כי הוא הופך את האמונה ממזל למיומנות. ובוב פרוקטור מוסיף את מבחן המציאות: רוצים לדעת במה אתם מאמינים באמת? תסתכלו על התוצאות.

אם רק אאמין חזק מספיק, הכל יקרה?

לא. אמונה בלי בהירות ובלי פעולה נשארת משאלה. אבל אמונה היא תנאי הכרחי: בלי לצפות שמשהו אפשרי, אנחנו אפילו לא מנסים. היא פותחת את הדלת, היא לא עוברת בה במקומנו.

ויזואליזציה: חזרה מנטלית

לראות את העתיד בעיני הרוח לפני שהוא קורה. כאן הסוד נפגש עם משהו שמדע הספורט מכיר היטב: חזרה מנטלית. ספורטאים אולימפיים מדמיינים את התחרות שוב ושוב לפני שהיא קורה, והמוח כמעט לא מבחין בין דמיון חי לבין חוויה אמיתית. בוב פרוקטור ניסח את זה פשוט: אם תראה את זה במחשבה, תחזיק את זה ביד.

מחשבות הופכות לדברים. אם תראה את זה במחשבה, תחזיק את זה ביד.

הדמיון כונה מספריים של הנפש. יום אחר יום הוא גוזר את התמונות שאדם רואה בו, ובמוקדם או במאוחר הוא פוגש את יצירותיו שלו בעולם החיצון.

התת מודע לא יודע להבדיל בין מה שקרה באמת לבין מה שדמיינת בבירור.

כל הישג גדול נולד מתוך אחיזה עיקשת בחזון. ולרוב, ממש לפני ההישג הגדול, מגיעים רגע של כישלון לכאורה וייאוש.

כדי להחתים את התת מודע במצב הרצוי, עליך להיכנס לתחושה שהיתה ממלאת אותך לו כבר הגשמת את משאלתך.

דמיינו. עשו חזרה כללית על העתיד שלכם. תראו, תרגישו ותחוו את התמונה שאתם רוצים. תחיו כבר עכשיו בתוך הסוף הזה.

עליך ליצור תמונה מנטלית ברורה ומדויקת של מה שאתה רוצה. אי אפשר לשדר רעיון שאין לך אותו בעצמך.

בכוח הדמיון יש לנו היכולת להיות כל מה שנרצה להיות.

זה הרגש שבאמת יוצר את המשיכה, לא רק התמונה או המחשבה.

התובנה שלי על העיקרון

חזרה מנטלית עובדת, אבל בתנאי: דמיון של התהליך, איך אני עושה את זה, חזק יותר מדמיון של התוצאה בלבד. פנטזיה על הסוף בלי לדמיין את הדרך דווקא מרגיעה יותר מדי ומורידה מוטיבציה.

פלורנס סקאוול שין קראה לדמיון מספריים של הנפש, ובוב פרוקטור מזכיר שהתת מודע לא מבדיל בין דמיון חי למציאות. בשתי השפות זו אותה תובנה: מה שאתה חוזר ומדמיין, אתה מאמן את עצמך להיות.

ויזואליזציה זה לא סתם חלומות בהקיץ?

ההבדל הוא הכיוון. חלום בהקיץ בורח מהמציאות, ויזואליזציה מתאמנת עליה. הראשון מרגיע, השני מכין את הגוף ואת המוח לפעולה אמיתית.

הכרת תודה: הרכיב שהמדע אוהב

אם יש רכיב אחד בסוד שהמדע תומך בו כמעט בלי הסתייגות, זו הכרת התודה. ואטלס כתב כבר ב-1910 שאפשר לתמצת את כל התהליך במילה אחת, תודה. מחקרים על רישום תודות מראים שיפור במצב הרוח, בשינה ובתחושת הרווחה. הכרת תודה לא בהכרח מושכת שפע מבחוץ, אבל היא בוודאי משנה את מה שאנחנו רואים, ממה שחסר אל מה שכבר יש.

אפשר לתמצת את כל תהליך הכוונון הפנימי במילה אחת: הכרת תודה.

הנאורים אומרים תודה בדיוק על מה שרוב האנשים מקבלים כמובן מאליו.

אמת המידה להצלחה בחיים אינה הדברים. היא לא הכסף ולא הרכוש. היא אך ורק מידת השמחה שאתה חש.

יותר מכל פלאי תבל, הדבר המפליא ביותר הוא יכולתם של בני אדם להתעלם מהפלא ולהתמקד בשלילי.

בכל פעם שאתה מעריך משהו, בכל פעם שמשהו גורם לך להרגיש טוב, אתה אומר לעולם: עוד מזה, בבקשה.

תודה היא המכפיל הגדול.

הכרת הטוב היא המרכיב הכי חשוב שיש לחיים מוצלחים ומלאים.

תן לכל אדם יותר בערך השימוש ממה שאתה לוקח ממנו בכסף, וכך בכל עסקה אתה מוסיף חיים לעולם.

הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להתחיל לרשום רשימה של דברים שאתה אסיר תודה עליהם. זה מסיט את האנרגיה שלך ומתחיל לשנות את החשיבה.

הכרת הטוב מציבה אותך בשדה של שפע.

התובנה שלי על העיקרון

תודה מסיטה קשב: כשאנחנו אסירי תודה, אנחנו מפסיקים לסרוק את העולם למה שחסר ומתחילים לראות את מה שיש. זה לבדו משנה את החוויה, עוד לפני שהנסיבות זזות.

המשפט של מייקל בקוית' הוא אולי החד ביותר: ההבדל בין מי שמאושר למי שלא הוא לא כמה יש לו, אלא על כמה הוא עוצר להגיד תודה. בשפה פסיכולוגית זו ההסתגלות ההדוניסטית, אנחנו מתרגלים לטוב ומפסיקים לראות אותו. תודה היא התרופה.

איך מתחילים תרגול תודה?

ג'ו ויטאלה מציע את הדבר הפשוט ביותר, רשימה. כל בוקר או כל ערב, לכתוב כמה דברים שאתה אסיר תודה עליהם. זה התרגיל הכי נחקר בפסיכולוגיה החיובית, והוא עובד דווקא כשהוא קטן וקבוע.

קבל: הצד השנוי במחלוקת

השלב השלישי, לקבל, הוא גם השנוי במחלוקת ביותר. המורים מתארים אותו כהיכנסות להרמוניה עם מה שביקשת, ואז לתת לזה לזרום. כאן בדיוק יושבת הטענה הקסומה, שהיקום מסדר מחדש את המציאות כדי לספק לך, ואותה אני משאיר בסימן שאלה פתוח. מה שכן עובד בשלב הזה הוא פתיחות: אדם שמאמין שטוב יקרה לו שם לב להזדמנויות שאדם חשדן מפספס.

יש הבדל בין לאחל לעצמך משהו לבין להיות מוכן לקבל אותו. אתה אף פעם לא מוכן לדבר, עד שאתה מאמין שאתה יכול להשיג אותו.

לא תוכל להעני את עצמך מספיק כדי לעזור לעניים לשגשג, ולא לחלות מספיק כדי לעזור לחולים להבריא.

בגדול, העולם רואה אותך בדיוק כמו שאתה רואה את עצמך.

מי שלא מסוגל לשחרר שליטה, הוא למעשה חסר שליטה.

ברגע שאנשים מתחילים להתמקד במה שהם רוצים, מה שהם לא רוצים נושר מעצמו, ומה שהם רוצים הולך ומתרחב.

שום דבר בעולם לא יכול לעמוד מול אדם שלא מתנגד באמת.

אתה לא צריך לדעת איך זה יקרה. ברגע שתחליט, היקום יתחיל לסדר את עצמו מחדש כדי שזה יקרה בשבילך.

אין דבר כזה מצב חסר תקווה. כל נסיבה בחיים שלכם יכולה להשתנות.

תראו את עצמכם חיים בשפע, ותמשכו אותו אליכם.

התובנה שלי על העיקרון

המוכנות לקבל: נפוליאון היל הבחין בין לאחל לבין להיות מוכן לקבל. ההבדל הוא מסוגלות עצמית. אנחנו לא באמת פתוחים למשהו עד שאנחנו מאמינים שאנחנו ראויים לו ומסוגלים להשיג אותו.

כאן צריך זהירות: האמירה שרק אנשים ואירועים טובים יכולים להיכנס לחייך יפה, אבל מסוכנת. החיים מביאים גם דברים שלא ביקשנו, וזה לא עונש על מחשבה שלילית. הגרעין השפוי הוא לא שליטה מוחלטת, אלא נטייה: מצב רוח טוב באמת משנה איך אנשים מגיבים אלינו.

אם לא קיבלתי את מה שרציתי, סימן שלא האמנתי מספיק?

לא, וזו הנקודה הכי חשובה בדף הזה. האשמה העצמית הזו היא הצד האפל של חוק המשיכה. יש דברים שתלויים בנו, ויש דברים שלא, וההבחנה ביניהם היא חוכמה, לא כישלון של אמונה.

ויזואל ציורי של ידיים מקבלות אור, שפע וקבלה

פעולה: הרכיב שחסר

וכאן מגיע הרכיב שהמורים לא תמיד מדגישים, ובעיניי הוא הסוד האמיתי שמאחורי הסוד: פעולה. קל לצפות בסרט ולהבין שכל מה שצריך זה לחשוב, להרגיש, ולחכות שהיקום יספק. אבל אפילו ואלאס ואטלס, אבי הרעיון, כתב במפורש: המחשבה מביאה אליך את מבוקשך, אבל המעשה הוא שמכניס אותו לידיך. הנוסחה השלמה היא בהירות, אמונה, ופעולה.

יש כלל ברזל של הצלחה שאומר שהיקום מתגמל פעולה.

אם אתה לא יכול לעשות דברים גדולים, תעשה דברים קטנים בדרך גדולה.

רק מי שמוכן להתאכזב, יכול לאפשר לעצמו ליזום, לקוות ולפעול באומץ.

אל תדאג לגבי כישלונות, תדאג לגבי הסיכויים שאתה מחמיץ כשאתה אפילו לא מנסה.

המחשבה מביאה אליך את מבוקשך, והמעשה הוא שמכניס אותו לידיך.

אתה לא חייב לדעת איפה הדרך נגמרת. אתה רק צריך להיות מוכן לעשות את הצעד הבא.

עדיף לעשות ולטעות, מאשר להישאר מושלמים בפוטנציאל.

כשהבהירות שלך פוגשת את האמונה שלך, ואתה מוסיף למשוואה גם פעולה, העולם שלך מתחיל להשתנות מול העיניים.

מי שמוותר לא מנצח, ומי שמנצח לא מוותר.

עשה בכל יום את כל מה שאפשר לעשות באותו יום. ותהיה הפעולה אשר תהיה, ברור שעליך לפעול עכשיו.

רוב האנשים מוכנים להשליך את מטרותיהם ושאיפותיהם הצידה, ולוותר בסימן הראשון של התנגדות או צרה.

התובנה שלי על העיקרון

האנשים ש״מושכים״ הצלחה הם כמעט תמיד האנשים שזזים. בהירות ואמונה מייצרות את האנרגיה, אבל בלי מעשה היא מתפוגגת. ג'ק קנפילד מנסח את זה בלי כחל וסרק: היקום מתגמל פעולה.

ליסה ניקולס נותנת את המשוואה המלאה: כשהבהירות פוגשת את האמונה ומתווספת אליהן פעולה, אז העולם מתחיל לזוז. שלושת הרכיבים יחד, לא אחד מהם לבד. זו בדיוק הנקודה שבה אני קורא את הסוד אחרת מהסרט.

אז הסוד הוא בעצם סתם 'תעבוד קשה'?

לא בדיוק. ההבדל הוא שפעולה שמגיעה מתוך בהירות ואמונה היא ממוקדת ועקבית, לא מבוזבזת. הסוד לא מחליף את העבודה, הוא נותן לה כיוון ודלק.

השורות החזקות

לסיום אספתי את השורות החדות ביותר מכל המורים, המשפטים שנשארים בראש הרבה אחרי שסוגרים את הספר. חלקם מעשיים, חלקם פיוטיים, וחלקם שנויים במחלוקת. קראו אותם לא כהבטחות, אלא כזרעים למחשבה.

מערכת הקשב במוח מראה לך בדיוק את מה שאתה מתמקד בו. תשנה את המיקוד, ותשנה את המציאות.

רוב האנשים חושבים שהחיים הם קרב. אבל זה לא קרב, זה משחק.

אמונה ופחד שניהם דורשים ממך להאמין במשהו שאתה לא רואה. אתה בוחר.

דבר אינו עומד בין האדם לבין משאלות לבו, מלבד ספק ופחד.

דאגה היא שימוש בדמיון כדי לברוא בדיוק את מה שאתה לא רוצה.

לעולם אל תסיים משפט שלילי. הפוך אותו על המקום, ותתחיל לראות נפלאות בחיים שלך.

רגשות חיוביים ושליליים אינם יכולים לתפוס את התודעה בו זמנית. תמיד אחד מהם שולט.

אתה יצירת המופת של חייך. אתה המיכלאנג'לו של עצמך, ופסל הדויד שאתה מגלף הוא אתה. ואתה עושה את זה עם המחשבות שלך.

המחשבות שלכם הופכות למציאות.

תהיה יוצר, לא מתחרה. אתה תשיג את מבוקשך, אבל באופן שבו כשתשיג אותו, לכל אדם אחר יהיה יותר ממה שיש לו עכשיו.

השאלה החשובה היא לא האם השגנו את המטרה, אלא לאיזה אדם הפכנו להיות בדרך אליה.

התובנה שלי על העיקרון

המשפט שהכי קל להגן עליו מדעית הוא דווקא של ג'ון אסראף, על מערכת הקשב במוח שמראה לך את מה שהחלטת שחשוב. זו לא מאגיה, זו נוירולוגיה, ואולי הגשר הכי טוב בין הסוד לבין מה שבאמת קורה בראש.

שימו לב לדפוס: כמעט כל השורות מחזירות את הכוח אל האדם. ולכן בחרתי לסיים בשורה משלי, כי בסוף השאלה האמיתית אינה אם השגנו את מה שרצינו, אלא לאיזה אדם הפכנו בדרך. שם, ולא ביקום, מתרחש השינוי האמיתי.

המורים מאחורי הסוד

מאחורי הסוד לא עומד מורה אחד אלא מסורת שלמה. אלה הקולות שמהם נשאבו הציטוטים בדף הזה. חלקם כוכבי הסרט משנת 2006, וחלקם ההוגים הוותיקים שהניחו את היסוד עשרות שנים קודם. לאחדים מהם, כמו ג'וזף מרפי ובוב פרוקטור, יוקדש דף משלהם בהמשך.

מורי הסוד בני זמננו

רונדה בירן

יוצרת 'הסוד'

העיתונאית האוסטרלית שיצרה את הסרט והספר 'הסוד' (2006), והפכה רעיון בן יותר ממאה שנה לתופעה עולמית שנמכרה בעשרות מיליוני עותקים.

בוב פרוקטור

מורה בסרט, מחבר

מהקולות הבולטים בסרט, תלמידו של ארל נייטינגייל, שהקדיש את חייו להוראת הקשר בין הדימוי העצמי להצלחה. מחבר 'נולדת עשיר'. מועמד לדף משלו.

ג'ק קנפילד

מורה בסרט, מחבר

ממציא סדרת 'מרק עוף לנשמה' ומחבר 'עקרונות ההצלחה'. מבין כל מורי הסוד, הוא זה שהכי הדגיש את רכיב הפעולה.

ליסה ניקולס

מורה בסרט, נואמת

מורה ונואמת שהפכה את הערך העצמי ואת האהבה העצמית ללב המסר שלה, מתוך סיפור אישי של יציאה מעוני.

מייקל ברנרד בקוית'

מורה בסרט

מייסד מרכז רוחני בלוס אנג'לס, קול שמחבר בין רוחניות לבין יצירה אקטיבית של מצב רגשי מיטיב.

ג'ון אסראף

מורה בסרט, יזם

יזם ומורה שמביא את מדע המוח אל חוק המשיכה, ובמיוחד את מערכת הקשב המעוררת, הגשר הנקי ביותר בין הסוד לבין נוירולוגיה.

ג'ו ויטאלה

מורה בסרט, מחבר

מחבר ומורה שמדבר על בהירות מטרה וגמישות באמצעים: לדעת מה, ולתת ל'איך' להתגלות.

אסתר היקס

מעבירת תורת 'אברהם'

מעבירה את תורת 'אברהם', סדרת רעיונות על רגש כמצפן פנימי, שהשפיעה עמוקות על שפת חוק המשיכה המודרנית. החומר מתואר כמתוּוך.

אבות התנועה: הקאנון הקלאסי

ואלאס ואטלס

אבי השיטה, 1910

כתב ב-1910 את 'מדע ההתעשרות', הספרון שהדליק את רונדה בירן והניח את היסוד לכל השיטה.

פלורנס סקאוול שין

מורה, 1925

אמנית ומורה שכתבה ב-1925 את 'משחק החיים וכיצד לשחק בו', בשפה חדה ופתגמית שעוברת טוב גם היום.

נפוליאון היל

אבי ספרות ההצלחה

מחבר 'חשוב והתעשר' (1937), שחקר מאות אנשי הצלחה ותמצת מהם עקרונות. אבי ספרות ההצלחה המודרנית.

ג'וזף מרפי

התת מודע, 1963

מחבר 'כוחו של התת מודע' (1963), מהספרים הנמכרים בכל הזמנים על כוח האמונה והתת מודע. מועמד לדף משלו.

ניוויל גודארד

הדמיון והרגש

מרצה והוגה מהמאה העשרים שהפך את הדמיון והרגש לליבת התורה, עם הדגש 'התחושה היא הסוד'.

שאלות ותשובות על ספר הסוד וחוק המשיכה

מהו ספר הסוד ומהו חוק המשיכה?

'הסוד' הוא ספר וסרט מאת רונדה בירן משנת 2006 (הסרט שהפך לתופעה עולמית), שמציג את חוק המשיכה: הרעיון שמחשבות ורגשות מושכים אל חיינו נסיבות תואמות, ושדומה מושך דומה. השיטה מתומצתת לשלושה שלבים, בקש, האמן, קבל, ובדף הזה הם מורחבים גם להכרת תודה, ויזואליזציה ופעולה.

האם חוק המשיכה באמת עובד?

חלק ממנו נשען על קרקע מוצקה: בהירות מטרה, נבואה שמגשימה את עצמה, מערכת הקשב במוח, הכרת תודה ופוקוס, כל אלה מנגנונים פסיכולוגיים מתועדים. חלק אחר, סביב הטענה שהמחשבה לבדה משנה את המציאות החיצונית, הוא יותר אמונה מאשר מדע. הזווית השפויה: לקחת את המנגנון שעובד, ולהשאיר את ההבטחות הקסומות בסימן שאלה. ומעל הכל, לזכור שהרכיב שמכריע הוא פעולה.

מה הביקורת על הסוד וחוק המשיכה?

הביקורת המרכזית מוצדקת: הרעיון ש״מחשבות שליליות מושכות אסונות״ עלול להפוך לאשמה עצמית, כאילו חולה אשם במחלתו או נפגע אשם באסונו. בנוסף, חלק מהטענות מוצגות כ״מדע״ בלי ביסוס. לכן הדף הזה מפריד בכוונה בין הגרעין הפסיכולוגי שעובד לבין האריזה, ומדגיש שיש דברים שתלויים בנו ויש שלא.

מי הם המורים שמאחורי הסוד?

בסרט מופיעים מורים בני זמננו כמו בוב פרוקטור, ג'ק קנפילד, ליסה ניקולס, מייקל ברנרד בקוית', ג'ון אסראף, ג'ו ויטאלה ואסתר היקס. אבל מאחוריהם עומדת מסורת ותיקה: ואלאס ואטלס, פלורנס סקאוול שין, נפוליאון היל, ג'וזף מרפי וניוויל גודארד, שכתבו את היסודות עשרות שנים קודם.

מאיפה הגיע הרעיון, ומה הקשר למקורות הקדומים?

חוק המשיכה לא נולד ב-2006. הוא נשען על תנועת ה'מחשבה החדשה' מסוף המאה התשע עשרה. הספר שהדליק את רונדה בירן היה מדע ההתעשרות של ואלאס ואטלס מ-1910, ואחריו באו "משחק החיים" של פלורנס סקאוול שין, "חשוב והתעשר" של נפוליאון היל ו"כוחו של התת מודע" של ג'וזף מרפי. הסרט באמת אסף וזיקק מסורת שלמה.

הוגים נוספים במאגר

אם התחברתם לרעיונות של הסוד, כדאי לבדוק גם את אלה. במיוחד טוני רובינס וג'ו דיספנזה, מאותו עולם של יצירת מציאות וכוח המחשבה. כל אחד עם דף נפרד וציטוטים מאומתים.

אהבתם את הציטוטים?

זו רק טעימה. במאגר הראשי יש מאות ציטוטים ומשפטים יפים בעברית, מהפסיכולוגיה, מהפילוסופיה ומחוכמת הדורות, מסודרים לפי נושא ולפי הוגה.

למאגר הציטוטים והמשפטים היפים בעברית

לאיזה עוד אדם המאמר יכול לתרום? שלחו לו.

דילוג לתוכן