וְיֵשׁ־תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם־ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם
הנוסח המנוקד מתוך ספריא, ירמיהו ל"א
And there is hope for your future, declares the LORD: Your children shall return to their country. (JPS)
הפסוק חותם שלושה פסוקים בירמיהו ל"א. בראשון נשמע קול: רחל בוכה על בניה שהוגלו, ומסרבת להתנחם. בשני ה' עונה לה, "מנעי קולך מבכי". בשלישי באה ההבטחה: יש תקווה לאחריתך, והבנים ישובו אל גבולם, כלומר אל ארצם. בפשט הפסוק מדבר על שיבת הגולים. מאז הוא נאמר על כל מי שמחכים לשובו.
שש עדשות על פסוק אחד
אותו פועל, פעמיים בתנ"ך, ובשתי הפעמים הבן חוזר. רש"י מסביר למה יעקב סירב: "אין אדם מקבל תנחומין על החי". מי שלא מתנחם, עוד לא ויתר. לפי הקריאה הזאת הבכי של רחל אינו ייאוש, והתשובה שהיא מקבלת אינה "התנחמי". התשובה היא "יש שכר לפעולתך".
הפשט והמפרשים: קול, תשובה ושתי הבטחות
בתרגום הארמי העתיק של הפסוק רחל אינה מופיעה כלל. מי שבוכה שם על בניה היא ירושלים.
מי כאן: תרגום יונתן · רש"י · רד"ק · מצודות · אברבנאל · מלבי"ם
כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל־בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל־בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם־ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב וְיֵשׁ־תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם־ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָםירמיהו ל"א, י"ד עד ט"ז (בספריא: ט"ו עד י"ז)
ירמיהו ניבא בימי חורבן הבית הראשון. רחל מתה מאות שנים קודם, ובכל זאת הנביא שומע את קולה. רד"ק כותב שזה "על דרך משל": האם של שבטי הצפון בוכה על בניה שהוגלו. תרגום יונתן הולך רחוק יותר ומוציא את רחל מהפסוק: אצלו בית ישראל בוכה על ירמיהו, ו"ירושלם מבכיא על בנהא".
"ברמה": שם של מקום, או גובה
"היא עיר בארץ בנימין". לפי ירמיהו מ', א', ברמה רוכזו הגולים בדרכם לבבל.
"קלא ברום עלמא": הקול נשמע למעלה. מצודת ציון: "בשמים הרמים".
"בגבעה רמה להשמיע הקול למרחוק". הבכי נישא ממקום גבוה כדי שיישמע.
"יש שכר לפעולתך": איזו פעולה
רחל מתה. מה היא עשתה שמגיע עליו שכר? ארבע תשובות. רש"י מביא את המדרש: היא מסרה לאחותה את הסימנים בליל החתונה. רד"ק קורא "לפעלת בניך", שסבלו בגלות "ולא שכחו את שמי". המלבי"ם: התפילה, "מה שאת מתפללת בעדם יש בזה שכר". ואברבנאל נותן את התשובה הקצרה ביותר:
"כי יש שכר לפעולתך והפעולה היא ה'נהי' וה'בכי' שזכר"אברבנאל, משמיע ישועה, המבשר הרביעי
לפי אברבנאל הבכי עצמו הוא המעשה. מי שממשיכה לבכות על מי שאיננו, פועלת.
מלבי"ם: שתי הבטחות, לשני בנים
בפסוקים יש שתי שיבות: "ושבו מארץ אויב", ואחריה "ושבו בנים לגבולם". המלבי"ם ואברבנאל קוראים אותן כשתי הבטחות נפרדות, לפי ההיסטוריה של שני בניה של רחל. בני בנימין גלו לבבל עם יהודה, וחזרו בימי כורש: זו השיבה "מארץ אויב". בני יוסף, עשרת השבטים, גלו קודם לכן ולא חזרו. עליהם רחל "מאנה להנחם", ולהם שמורה ההבטחה השנייה, הרחוקה: "יש תקוה על אחרית הימים". רד"ק מקצר: "לאחרית בניך".
שתי שאלות שהמפרשים משאירים לקורא. הקול שאתם שומעים, מאיפה הוא בא: ממקום מסוים, או ממקום גבוה שרואים ממנו רחוק. ומה אתם מחשיבים פעולה: רק מה ששינה את המצב, או גם את הסירוב להפסיק לחכות.
חז"ל: למה נענתה דווקא רחל
לפי המדרש, אברהם, יצחק, יעקב ומשה עמדו וטענו לפני ה' בשעת החורבן, ולא נענו. רחל נענתה, בזכות לילה אחד שבו ויתרה.
מי כאן: איכה רבה · בראשית רבה · רש"י · המהר"ל · הרב יונתן זקס
הפתיחה למדרש איכה רבה מתארת מעין משפט. כל אחד מהאבות מזכיר את מה שהקריב: אברהם את העקדה, יצחק את הצוואר שפשט, יעקב את שנות הצער, משה את ארבעים שנות המדבר. אף אחד מהם אינו מקבל תשובה. ואז, לשון המדרש, "קפצה רחל אמנו". היא אינה מדברת על סבל. היא מספרת על הלילה שבו לבן החליף אותה בלאה, ועל מה שעשתה כדי שאחותה לא תתבייש: מסרה לה את הסימנים שסיכמה עם יעקב. והיא מסיימת בטענה:
"ומה אני שאני בשר ודם עפר ואפר לא קנאתי לצרה שלי ולא הוצאתיה לבושה ולחרפה, ואתה מלך חי וקים, רחמן, מפני מה קנאת לעבודת כוכבים שאין בה ממש"איכה רבה, פתיחתא כ"ד
התשובה במדרש מיידית: "בשבילך רחל אני מחזיר את ישראל למקומן". ומיד אחריה באים שלושת הפסוקים מירמיהו. זו ה"פעולה" שרש"י מצביע עליה. הזכות אינה מה שרחל סבלה. היא מה שרחל ויתרה עליו כדי שאדם אחר לא ייפגע.
קבר בצד הדרך
רחל היא היחידה מהאבות והאמהות שלא נקברה במערת המכפלה. היא מתה בלידת בנימין ונקברה "בדרך אפרתה". בראשית רבה שואל למה, ועונה: יעקב צפה "שהגליות עתידות לעבר שם, לפיכך קברה שם כדי שתהא מבקשת עליהם רחמים". רש"י שם את ההסבר הזה בפי יעקב עצמו, כהתנצלות לפני יוסף: "ידעתי שיש בלבך עלי".
המהר"ל מוסיף בספרו "נצח ישראל": במדרש רחל נקראת "עקרת הבית", ובית הוא מה שמחזיק את כולם יחד. לכן היא קבורה בדרך ולא במערה: "כי יש כח מאחד את ישראל בתוך גלותם, ובשביל אותו כח המאחד ישובו ישראל מגלותם".
מחוץ לספר בראשית, קבר רחל נזכר בתנ"ך פעם אחת, בשמואל א' י', ב'. הוא מתואר שם במילה "גבול", ומי שעומדים לידו מדברים על אב שדואג לבנו: "מה אעשה לבני".
רש"י והרב זקס: למה אין מתנחמים על החי
כשהביאו ליעקב את כתונת יוסף, נאמר עליו "וימאן להתנחם". רש"י, בעקבות המדרש: "אין אדם מקבל תנחומין על החי וסבור שמת, שעל המת נגזרה גזרה שישתכח מן הלב ולא על החי". הרב יונתן זקס קשר את יעקב לרחל ולמשפחות של נעדרים:
"אבלם המתמשך הוא סוג של נאמנות; הוויתור, ההתנחמות, ההשלמה עם האבדן, הם בעיניהם בגידה. במקרים האלה, הסירוב להתנחם הוא סירוב לוותר על התקווה."הרב יונתן זקס, שיג ושיח, וישב: למאן להינחם
שתי הוראות מהמדרש. כשאתם עומדים ליד מי שמחכה למישהו, אל תמהרו לנחם: לפי רש"י, אי אפשר לנחם על החי, והניסיון רק משאיר את האדם לבד. ושאלו על מה אתם מוותרים כדי שאדם אחר לא יתבייש. במדרש, הוויתור הזה שקל יותר מכל הקורבנות.
קבלה: מי הוא ה"איננו"
בפסוק כתוב "על בניה", ברבים, ומיד אחריו "כי איננו", ביחיד. הזוהר קורא את היחיד הזה כפשוטו: מי שאיננו אינו הבנים.
מי כאן: הזוהר · האר"י · רבי חיים ויטאל
הפשטנים מיישבים את הקושי בדרכם. רד"ק קורא "איננו" על העם. אברבנאל קורא אותו על יוסף, "בנה הגדול". בזוהר רחל היא גם השכינה, כנסת ישראל, והיחיד מקבל פירוש שלישי:
"לא בעאת לקבלא תנחומין. מאי טעמא. בגין כי איננו, כיומין קדמאין לאשראה בינייהו, והא אסתלק לעילא."תרגום חופשי: לא רצתה לקבל תנחומים. מה הטעם? משום "כי איננו": הוא אינו שורה ביניהם כבימים הראשונים, שהרי הסתלק למעלה.זוהר חדש, מדרש הנעלם על איכה
לפי הזוהר, האם אינה מתנחמת כי האב עזב את הבית. הגלות כאן היא קודם כול היעדר של נוכחות. ולכן, לפי הזוהר בפרשת וישלח, התשובה שהיא מקבלת אינה נחמה. היא שבועה: "ודא אומאה דאומי לה קודשא בריך הוא". ויש לה המשך: כשישובו מהגלות יעמדו ישראל ליד קבר רחל ויבכו שם, כפי שהיא בכתה עליהם, ורחל, "דאיהי בארחא", זו שעל הדרך, תשמח איתם.
האר"י: ראשי התיבות של הבכי
רבי חיים ויטאל, בשם האר"י, מצא בפסוק רמז לכיוון:
"רחל מבכה על בניה, הוא מערב, לרמוז, כי שכינה שהיא רחל, היא במערב"שער הפסוקים, ספר ירמיהו
מהרעיון הזה צמח מנהג. בכתבי האר"י, סדר הקינות של חצות הלילה נקרא "תיקון רחל". ב"פרי עץ חיים" כתוב שרחל "בכל חצות לילה היא צועקת ושואגת" על החורבן, ולכן "ראוי לאדם לשתף עצמו עמה, לעשות כמעשיה". "שער הכוונות" מפרט איך: לשבת "אצל הפתח סמוך להמזוזה", לחלוץ נעליים, ולבכות.
בקריאה הקבלית הפסוק אינו מבקש מאדם להפסיק לבכות. הוא מבקש ממנו לדעת על מה הבכי: על מי שחסר, או על הנוכחות שחסרה. ומי שיושב בחצות ליד הפתח מצטרף לבכי שכבר נשמע שם.
חסידות: הקול שעולה מלמטה
רבי נחמן מברסלב קושר את הפסוק לכותל המערבי, ונותן לשקיעה סיבה: בכי מחשיך את העיניים, ובמערב, המקום שבו האור שוקע, השכינה בוכה.
מי כאן: רבי נחמן · רבי לוי יצחק מברדיצ'ב · בעל התניא · הרב קוק
רבי נחמן פותח מראשי התיבות של האר"י, וממשיך מהם אל הקיר שנשאר מבית המקדש:
"וזה בחינת כתל מערבי, ששם השכינה בוכה ומיללת על חרבן בית־המקדש, כי במערב שם רחל מבכה על בניה"ליקוטי מוהר"ן תניינא, תורה ס"ז
אצלו הבכי הוא "הסתלקות מאורי אור": כשהעיניים דומעות, רואים פחות. ועל מה היא בוכה? "על צרת ישראל, המפזרים בגויים ואינם על מקומם". זו עוד קריאה של "כי איננו": לא נעלמו, אבל אינם במקומם.
קדושת לוי: בשביל מה סופר הסיפור
רבי לוי יצחק מברדיצ'ב שואל למה התורה מלאה סיפורים, ועונה שכל סיפור נכתב כדי שנלמד ממנו מידה. מאברהם לומדים חסד, ומהאמהות את "צדקת רחל אשר עדיין זה הזכות קיים לנו". כלומר הוויתור של רחל בליל החתונה אינו רק זכות שעומדת לבניה. הוא דוגמה שאפשר לחזור עליה.
בעל התניא: גלות שאין בה מרחק
רבי שניאור זלמן מלאדי, ב"תורה אור", הולך בעקבות הזוהר: "כי איננו" נאמר על הקדוש ברוך הוא. אלא שהוא מעביר את ההיעדר פנימה. העולם נראה "כאלו העולם דבר בפני עצמו", והמצוות נעשות "בקרירות". והוא מסכם: "וזהו עיקר הגלות ברוחניות". אדם יכול לשבת בביתו, בארצו, ולהיות מחוץ לגבולו.
הרב קוק: לשמוע את הבכי מתוך המעמקים
הרב אברהם יצחק הכהן קוק כתב את הפסוקים האלה אל תוך שיבת ציון של ימיו. ב"אורות" הוא מתאר את חיי הנשמה כפלגי מים שזורמים בעומק, "צועקים ובוכים", ומבקשים לעלות. ומי ששומע אותם, כך הוא כותב, שומע את קולה של רחל.
"אשרי האיש, השומע את קול נשמתו מתוך מעמקיו"הרב קוק, אורות, ישראל ותחייתו ל"ב
במקום אחר ב"אורות" הוא מוסיף שהבכי אינו נעלם כשהגלות מסתיימת. הוא משתנה: "קול בכי תמרורים של רחל המבכה על בניה מתמתק על ידי שפעת תנחומים". אותו קול, בטעם אחר.
שלוש שאלות, אחת מכל רבי. מרבי נחמן: על מה הדמעות מסתירות לכם את הראייה כרגע. מבעל התניא: איפה אתם נמצאים בגוף ולא נמצאים בלב. ומהרב קוק: מה הקול שעולה מלמטה מנסה לומר, לפני שמשתיקים אותו.
פסיכולוגיה: אובדן שאין לו סוף ברור
למצב של רחל יש היום שם מחקרי. חוקרת המשפחה פולין בוס קראה לו "אובדן עמום": אדם איננו, ואי אפשר לדעת אם ישוב.
מי כאן: אדוארד אדינגר · הרמן מלוויל · פולין בוס · מרגרט סטרבה
פרום, יונג, ג'יימס ופיטרסון לא כתבו על הפסוקים האלה, לפחות לא בספרים שבדקנו. מי שכתב עליהם הוא הפסיכולוג היונגיאני אדוארד אדינגר, ובמקום לא צפוי: בספרו על "מובי דיק". לקראת סוף הרומן פוגשת ספינת הלווייתנים של אחאב ספינה אחרת, ששמה "רחל". בנו של רב החובל שלה אבד בים, והיא שטה הלוך ושוב ומחפשת אותו. מלוויל כותב עליה:
"She was Rachel, weeping for her children, because they were not."תרגום חופשי: היא הייתה רחל, מבכה על בניה, כי אינם.Herman Melville, Moby-Dick, ch. 128
אדינגר מצביע על המקור: ספינה ששמה רחל ומחפשת את ילדה האבוד מובילה, לדבריו, אל הנבואה שבירמיהו ל"א. הוא רואה בספינה את דמות האם המיטיבה, שמופיעה ברומן ברגע שבו אחאב הקשוח מתחיל להתרכך. ובמשפט האחרון של הספר, הספינה שלא חדלה לחפש היא זו שמושה מהמים את הניצול היחיד.
מה המחקר יודע על המתנה בלי סוף
מכאן החיבור הוא של הדף. החוקרים לא כתבו על הפסוק.
יש לזה שם. פולין בוס חקרה משפחות של נעדרים במשך עשרות שנים, וטבעה את המונח "אובדן עמום". לדבריה, מטרת הליווי אינה לרפא או לתקן, כי את זה אי אפשר, אלא לבנות מספיק חוסן כדי להמשיך לחיות עם שאלות בלי תשובה.
התקווה היא חלק מהמצב, ויש לה מחיר. סקירה מ-2016 מציינת שבשונה מאבל על מת, כאן התקווה נוכחת, כי הנעדר עשוי לחזור. מחקר בקולומביה על 73 קרובים של נעלמים מצא שככל שהתקווה הייתה גדולה יותר, כך האבל היה ממושך יותר. זה מחקר מתאמי וקטן, והוא אינו אומר שצריך לוותר על התקווה.
לא חייבים "להיפרד". לפי מודל התהליך הכפול של סטרבה ושוט, התמודדות בריאה היא תנועה הלוך ושוב בין הפנייה אל האובדן לפנייה אל החיים, עם הפוגות. סקירה מ-2010 קובעת שהספרות לא הכריעה אם המשך הקשר עם מי שאיננו עוזר או מעכב. המחקרים האלה נעשו על אבל אחרי מוות, ולכן ההשוואה לפסוק זהירה.
ההמתנה היא של כולם. מחקר ישראלי מחורף 2023, על 740 איש, תיאר "אובדן עמום קולקטיבי": ההשפעה הנפשית של חטיפה המונית חרגה מעבר למי שהכירו חטוף באופן אישי. ומחקר איכותני קטן מאיטליה מצא שהאבל של משפחות נעדרים נפתר רק כשהנעדר נמצא.
שלוש מסקנות זהירות. מי שאינו מתנחם אינו "תקוע": לפי בוס, זו תגובה סבירה למצב שאין בו ודאות. אפשר להחזיק תקווה וגם לחיות, לסירוגין. והמחקר, כמו הפסוק, אינו מבטיח שההמתנה קלה. ומה שהוא כן אומר: היא אינה מחלה.
השיר: מכותרת בעיתון ב-1943 ועד שם של מבצע
שלוש המילים היו כותרת ראשית בעיתון כבר בפברואר 1943, כשהגיעה לארץ רכבת עם ילדי טהרן. מאז הן חוזרות בכל פעם שמישהו שב.
מי כאן: שושנה דמארי · משה וילנסקי · דיקלה · עידן רייכל
רוב מי שמחפש את הפסוק היום מחפש שיר. יש יותר מאחד, והם נכתבו בנסיבות שונות. מה שמשותף להם: כל אחד מהם נכתב סביב שיבה מסוימת.
השיר נכתב לסרט "באין מולדת", על עליית יהודי תימן. המילים הן פסוקי נחמה מישעיהו ומעמוס, והשורה מירמיהו חוזרת ביניהם.
נכתב במסגרת המאמצים להשבת אהוד גולדווסר, אלדד רגב וגלעד שליט.
נכתב לגלגלצ לכבוד יום העצמאות ה-60, על פי שני הפסוקים שבהם ה' עונה לרחל.
הפרטים על הסרט ועל השיר של דמארי מובאים מכתבה בערוץ 7 ומהערך על הסרט בוויקיפדיה. שאר הפרטים מוויקיפדיה העברית. לפי הערך על השיר של רייכל, הוא מושמע ברדיו בשעת המעבר שבין יום הזיכרון ליום העצמאות, כמה דקות לפני טקס הדלקת המשואות. זה המקום של הפסוקים במקור: בין הבכי לבין התשובה.
כשהגיעו ילדי טהרן לארץ, ב-18 בפברואר 1943, עיתון "הצופה" כתב בכותרת ראשית: "ושבו בנים לגבולם". ב-1954 נתן הפסל דוד פולוס את השם הזה לפסל רחל אמנו שהציב בקיבוץ רמת רחל. ובאוקטובר 2025 נקרא המבצע להשבת החטופים מעזה "שבים לגבולם", שם שמהדהד את הפסוק.
להאזנה: "מנעי קולך מבכי", מהערוץ הרשמי של עידן רייכל, והקלטה של שושנה דמארי בהופעה. על ביצועים נוספים שמחפשים ברשת, ובהם של יעקב שוואקי ושל בני פרידמן, לא מצאנו מקור מאומת, ולכן אינם כאן.
מקשיבים לשני השירים זה אחר זה. דמארי שרה את סוף הפסוק: השיבה כבר קרתה, והשמחה על הראש. רייכל שר את אמצע הפסוק, אל מי שעוד בוכה. ואז שואלים באיזה מהשניים אתם נמצאים עכשיו. הפסוק עצמו מחזיק את שניהם במשפט אחד.
מ"לתחומהון" עד border: התרגומים והמנהג
יונתן · השבעים · הוולגטה · המלך ג'יימס · JPS
המילה שהמתרגמים התלבטו בה היא "גבולם". יונתן תרגם "לתחומהון", לתחומם. הוולגטה והמלך ג'יימס שמרו על הגבול. JPS של 1985 ויתר עליו ובחר their country, ארצם. בתרגום השבעים, שבו הפרק ממוספר ל"ח, חצי הפסוק הזה אינו מופיע כלל.
אפשר לגלול הצידה
הפסוק בחמישה תרגומים
| תרגום | הנוסח |
|---|---|
| יונתן (ארמית) | ואית סבור לסופיך אמר יי ויתובון בניא לתחומהון |
| השבעים (יוונית), ל"ח, ט"ז | ὅτι ἔστι μισθὸς τοῖς σοῖς ἔργοις, καὶ ἐπιστρέψουσιν ἐκ γῆς ἐχθρῶν |
| הוולגטה (לטינית) | et est spes novissimis tuis, ait Dominus, et revertentur filii ad terminos suos |
| המלך ג'יימס | And there is hope in thine end, saith the LORD, that thy children shall come again to their own border |
| JPS 1917 | And there is hope for thy future, saith the LORD; and thy children shall return to their own border |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה
שתי התשובות נכונות. במהדורות עבריות רבות, ובהן מכון ממרא וויקיטקסט, "ושבו בנים לגבולם" הוא ירמיהו ל"א, ט"ז. בספריא ובתרגומים לאנגלית הוא ל"א, י"ז. ההפרש נולד בתחילת הפרק: הפסוק "בעת ההיא נאם ה'" נספר בחלק מהמהדורות כפסוק הראשון של פרק ל"א, ובאחרות אינו שייך אליו. גם מראי המקום במהדורות של המדרשים שבדף הזה אינם אחידים.
איפה הפסוק חי היום
בבית הכנסת, בראש השנה. לפי התלמוד, ביום השני "מפטירין: הבן יקיר לי אפרים", כלומר בפרק הזה, ושלושת הפסוקים על רחל נקראים בתוכו. ב"פניני הלכה" ההפטרה מכונה "נבואת נחמה". כך יוצא שביום הדין, יום אחרי שקראו על עקרותה של חנה, שומעים קול של אם שבוכה, ואת התשובה שהיא מקבלת.
ויש מי שאומרים את הפסוקים כל יום. הבן איש חי מביא מנהג לומר אחרי "עלינו לשבח" שלושה פסוקים: דברי אלקנה לחנה, "מנעי קולך מבכי", ו"ושבו בנים לגבולם":
"יש נוהגין לומר אחר עלינו לשבח פסוקים אלו"הבן איש חי, עוד יוסף חי, כי תשא
ובקבר רחל, שבין ירושלים לבית לחם. לפי המסורת רחל נפטרה בי"א בחשוון, וביום הזה, לפי הערך בוויקיפדיה, באים אליו רבים במיוחד.
מה שעדיין פתוח
ארבע שאלות נשארות פתוחות. האם "רמה" היא העיר שבנחלת בנימין, כדעת המלבי"ם, או מקום גבוה, כתרגום יונתן וכמצודות. מי הם ה"בנים": עשרת השבטים, כדעת רד"ק, או שני בניה של רחל, שלכל אחד מהם הבטחה משלו, כדעת המלבי"ם ואברבנאל. איפה הקבר: המסורת מצביעה על המבנה שליד בית לחם, והפסוק בשמואל מדבר על גבול בנימין, מצפון לירושלים. והשאלה של המחקר: האם תקווה שנמשכת שנים מחזיקה את מי שמחכה או מאריכה את כאבו. התשובה, בינתיים, היא שניהם.
קול ותשובה, ומה שביניהם
שלושה פסוקים. בראשון אם בוכה ואינה מוכנה שינחמו אותה. בשני ובשלישי היא מקבלת תשובה, ואין בה אף מילה של נחמה. יש בה שתי הבטחות, "ושבו מארץ אויב" ו"ושבו בנים לגבולם", ומשפט אחד על הבכי עצמו: יש לו שכר.
העדשות קוראות את המשפט הזה כל אחת בדרכה. במדרש השכר הוא על ויתור ישן. אצל אברבנאל הוא על הבכי. בזוהר התשובה היא שבועה, ובחסידות הקול של רחל הוא הקול שעולה מעומק הנפש. המחקר מוסיף את החלק הקשה: ההמתנה יקרה, ואין לה תאריך. ומה שמשותף לכולם נמצא כבר בפועל "מאנה". מי שמסרבת להתנחם שומרת את המקום של מי שאיננו, עד שישוב אליו.
שאלות ותשובות
מה פירוש "ושבו בנים לגבולם"?
⌄
הבנים ישובו אל תחומם, כלומר אל ארצם. זו הבטחת ה' לרחל, שבוכה על בניה שהוגלו. לפי רד"ק מדובר בעשרת השבטים. לפי המלבי"ם זו הבטחה לאחרית הימים, נפרדת מההבטחה "ושבו מארץ אויב", שנאמרה על השבים מבבל.
מה המקור של "ושבו בנים לגבולם", ומה הפסוק המלא?
⌄
ספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוק ט"ז (בספריא ובתרגומים לאנגלית: פסוק י"ז). הפסוק המלא, מנוקד: וְיֵשׁ־תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם־ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם
מי אמר "ושבו בנים לגבולם", ולמי?
⌄
ה', מפי הנביא ירמיהו. הדברים מופנים אל רחל אמנו, כתשובה לבכי שלה בפסוק "קול ברמה נשמע… רחל מבכה על בניה".
למה דווקא רחל מבכה על בניה?
⌄
בפשט, רחל היא אם שבטי יוסף ובנימין, והגולים עברו בנחלתם. לפי בראשית רבה יעקב קבר אותה בדרך כדי שתבקש רחמים על הגולים שיעברו שם. ולפי איכה רבה רק הטענה שלה נענתה, בזכות הוויתור שלה לאחותה לאה.
מה פירוש "מנעי קולך מבכי… כי יש שכר לפעולתך"?
⌄
ה' אומר לרחל להפסיק לבכות, כי יש גמול למעשה שלה. המפרשים חלוקים מהי הפעולה: מסירת הסימנים ללאה (רש"י), נאמנות הבנים בגלות (רד"ק), התפילה (מלבי"ם), או הבכי עצמו (אברבנאל).
מי שר את "ושבו בנים לגבולם"?
⌄
השיר המוכר הוא של שושנה דמארי, בלחן של משה וילנסקי, מתוך הסרט "באין מולדת" (1956). שיר נוסף באותו שם כתבו דיקלה ושרית סרי ב-2007. "מנעי קולך מבכי" של עידן רייכל (2008) מבוסס על הפסוקים הסמוכים.
מה הקשר בין הפסוק לשבויים ולחטופים?
⌄
הפסוק מדבר על שיבה מארץ אויב, ולכן הוא נאמר בישראל שוב ושוב סביב השבת שבויים. ב-2007 נכתב בשמו שיר למען שלושה חיילים חטופים, ובאוקטובר 2025 המבצע להשבת החטופים מעזה נקרא "שבים לגבולם".
איך אומרים "ושבו בנים לגבולם" באנגלית?
⌄
בתרגום המלך ג'יימס: thy children shall come again to their own border. בתרגום JPS משנת 1985: Your children shall return to their country.
איך הדף הזה נבנה. המקורות היהודיים הובאו דרך ספריא, וכל ציטוט מקושר למקומו כדי שתוכלו לבדוק אותו. אדינגר ומלוויל צוטטו מספריהם, בתרגום חופשי. המחקרים נבדקו מול המזהה שלהם ונקראו בתקציר בלבד. מרפי, נוויל גודארד, טרוורד וארנסט הולמס לא כתבו על הפסוק בספרים שבדקנו, ולכן אין בדף עדשה של תורות התודעה. גם אצל פרום, יונג, ג'יימס ופיטרסון לא מצאנו אותו, וכך בתניא ובשפת אמת. הפרטים על השירים, על ילדי טהרן ועל המבצע הובאו מוויקיפדיה ומכתבות, שהם מקורות משניים. הפסוק מזוהה היום עם שבויים וחטופים. הדף עוסק בפסוק ובמפרשיו, ואינו נוקט עמדה בשאלות שבמחלוקת.
עודכן לאחרונה: 18 באוקטובר 2026
מקורות הדף
הרשימה לפי העדשות, עם קישור לכל מקור שמצוטט כאן.
רשימת המקורות המלאה, לפי עדשה
- פשט ומפרשים: תרגום יונתן · רש"י על ירמיהו ל"א · רד"ק · רד"ק על "לפעולתך" · מצודת ציון · מלבי"ם על "קול ברמה" · מלבי"ם על שתי ההבטחות · אברבנאל, משמיע ישועה · ירמיהו מ', א'
- חז"ל: איכה רבה, פתיחתא כ"ד · בראשית רבה פ"ב, י' · רש"י על בראשית מ"ח, ז' · רש"י על בראשית ל"ז, ל"ה · המהר"ל, נצח ישראל, פרק א' · הרב זקס, שיג ושיח, וישב · שמואל א' י', ב'
- קבלה: זוהר חדש, מדרש הנעלם על איכה · זוהר, וישלח · שער הפסוקים, ספר ירמיהו · פרי עץ חיים, שער תיקון חצות · שער הכוונות, דרושי תיקון חצות
- חסידות: ליקוטי מוהר"ן תניינא, ס"ז · קדושת לוי, דברים · תורה אור, וארא · הרב קוק, אורות, ישראל ותחייתו ל"ב · אורות, ארץ ישראל ג'
- פסיכולוגיה: Edward F. Edinger, Melville's Moby-Dick: An American Nekyia (Inner City Books, 1995) · Herman Melville, Moby-Dick, ch. 128 · Boss 2016 · Boss 2025 · Boss 2004 · Wayland ואחרים 2016 · Heeke ואחרים 2015 · Stroebe & Schut 1999 · Stroebe ואחרים 2010 · Yehene ואחרים 2024 · Testoni ואחרים 2020
- השיר: כתבה בערוץ 7 על השיר של שושנה דמארי · ויקיפדיה העברית: באין מולדת, מנעי קולך מבכי, דיקלה, ילדי טהראן, דוד פולוס · עידן רייכל, מנעי קולך מבכי · שושנה דמארי, בהופעה
- תרגומים ומנהג: הפסוקים ותרגומי JPS בספריא · תרגום יונתן · תרגום השבעים (מהדורת ברנטון) · הוולגטה (מהדורת קלמנטינה) · ירמיהו ל"א במכון ממרא · מגילה ל"א ע"א · פניני הלכה, ימים נוראים · עוד יוסף חי, כי תשא · קבר רחל, ויקיפדיה
פסוקים קרובים
הדף הזה הוא חלק מסדרה: דף לכל פסוק. הרשימה המלאה נמצאת בדף פסוקים יפים מהתנ"ך, ובו גם פסוקי התקווה ופסוקי הנחמה. ובסדרה גם אשת חיל מי ימצא, שויתי ה' לנגדי תמיד, ואהבת לרעך כמוך, כי האדם עץ השדה ואהיה אשר אהיה.
שחר כהן הוא מייסד מכללת הארטמיינד ללימודי NLP ומנחה סדנאות וריטריטים. הפודקאסט שלו נמנה עם חמשת המואזנים ביותר בישראל מכלל הקטגוריות כבר שנים והמוביל בתחומי הפסיכולוגיה והבריאות. ערוץ היוטיוב שלו מונה מעל 100 אלף מנויים ועשרות מיליוני צפיות מצטברות, והמדיטציות תורמות באופן קבוע למאות אלפי ישראלים. לערוץ היוטיוב של שחר.
