NAC (אן אצטיל ציסטאין): למה זה טוב, כמה לקחת, האם פוגע בקיבה, ואיזה לקנות

המאמר מבוסס על כ-65 מחקרים, השוואה של 37 תוספי NAC, 6 גישות (מהרפואה המקובלת ועד הנטורופתיה), ומה שנאמר ב-32 סרטוני יוטיוב וב-28 מאמרים מהרשת, בעברית ובאנגלית, נבדק מול המחקר. אין בו קישורי שותפים.

סיכום ההמלצות לפי המצב שלכם

מה זה NAC (אן אצטיל ציסטאין), ומה הוא עושה בגוף

NAC הוא קיצור של N-אצטיל ציסטאין: חומצת האמינו ציסטאין, עם קבוצה כימית קטנה (אצטיל) שמייצבת אותה. בגוף, הקבוצה הזו מוסרת, ומה שנשאר הוא ציסטאין. לציסטאין יש שני תפקידים שחשובים כאן. הוא אחד משלושת אבני הבניין של גלוטתיון, נוגד החמצון המרכזי שהגוף מייצר. ויש בו קבוצת גופרית חופשית, שמסוגלת לפתוח קשרים בחלבונים, ובזכותה NAC מדלל ליחה.

הגוף מייצר ציסטאין בעצמו, מחומצת אמינו אחרת (מתיונין), ומקבל אותו גם מכל מזון עם חלבון. לכן ציסטאין לא נחשב רכיב תזונה חיוני, ואין לו צריכה יומית מומלצת. כמה ציסטאין יש באוכל, בפרק המזון.

תרופה או תוסף? המחלוקת בארצות הברית

NAC אושר בארצות הברית כתרופה ב-1963, ורק אחר כך התחיל להימכר כתוסף. ב-2020 החליט מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) שבגלל הסדר הזה, NAC לא יכול להיחשב תוסף תזונה, ושלח מכתבי אזהרה ליצרנים. ארגוני התעשייה עתרו נגד ההחלטה, ובאוגוסט 2022 פרסם ה-FDA הנחיה שלפיה הוא לא יפעל נגד מוצרי NAC שמשווקים כתוסף, כל עוד אין עליהם טענות לטיפול במחלה (FDA).

את העתירות עצמן ה-FDA דחה במרץ 2022 (התשובה לעתירות).

נכון לאוקטובר 2026, זה המצב: אין הכרעה סופית. ה-FDA עדיין טוען ש-NAC הוא לא תוסף מבחינה משפטית, ובמקביל לא אוכף את זה. לפי ארגון התעשייה NPA, ה-FDA מקדם כלל שיאפשר את NAC בתוספים, אבל כלל כזה עוד לא פורסם (NPA, ארגון תעשייה). המחלוקת היא על סיווג משפטי, ולא על ממצא חדש של סכנה. וביוטיוב, "ניסו לאסור את NAC כי הוא עובד" היא אחת הכותרות הנפוצות, ועליה בפרק הסרטונים.

ובישראל: תרופה במרשם, וגם תוסף על המדף

בישראל יש לאצטיל ציסטאין שני מעמדות. כתרופה, הוא נמכר בשמות כמו ראולין וסיראן, כשקיות וטבליות מסיסות לליחה, ולפי מאגר אינפומד נדרש לו מרשם (אינפומד). כתוסף תזונה, הוא נמכר בחנויות טבע ובבתי מרקחת, לרוב בכמוסות של 400 מ"ג, ובאייהרב ב-600 ו-1,000 מ"ג. ההבדל המעשי קטן: זו אותה מולקולה. מה שמשתנה הוא המינון בכל יחידה, הצורה (שקית מסיסה או כמוסה), והמחיר.

האם באמת טוב לקחת NAC, ולמי: מה הוכח, ומה רק מעניין

ביוטיוב NAC מופיע כמעט בכל רשימת "התוספים שכל אחד צריך": לכבד, לריאות, לחרדה, לקיבה, להזדקנות, לשפעת, לפוריות. רוב הטענות האלה נשענות על משהו אמיתי, אבל לא כולן על אותה כמות של ראיות. בחלק מהנושאים יש עשרות ניסויים על אלפי אנשים, ובחלק ניסוי אחד של 50 איש, או רק מחקרים בחיות. הטבלה מסדרת אותם מהמבוסס ביותר ועד מה שעדיין רק מסקרן.

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

מה שעולה מהטבלה: השימוש שהכי מבוסס הוא גם הכי פחות מדובר ביוטיוב, הליחה והריאות. השימושים שהכי מדוברים, גלוטתיון, הזדקנות ומוח, נשענים על ניסויים קטנים יותר. זה לא אומר שהם לא נכונים: רוב המחקר על NAC נעשה בחולים, ומעט מאוד ניסויים בדקו מה הוא עושה לאדם בריא שרוצה לשפר תפקוד. מי שלוקח אותו בשביל אלה, לוקח הימור סביר על תוסף זול ובטוח, וכדאי שידע שזה הימור.

NAC והרעלת אקמול: למה זה עובד, ולמה זה לא שימוש לתוסף

כשמישהו בולע כמות גדולה של אקמול (פרצטמול), הכבד מפרק חלק ממנה לחומר רעיל. בדרך כלל הגלוטתיון מנטרל אותו, אבל במנת יתר הגלוטתיון בכבד נגמר תוך שעות, והרעל מתחיל להרוס תאים. NAC מספק לכבד את הציסטאין לייצור גלוטתיון חדש, ומונע את הנזק אם הוא ניתן בשעות הראשונות. סקירת קוקריין מצאה שהוא עדיף על פלסבו ועל החלופות שנוסו לפניו, ובכשל כבד חריף הוא הפחית תמותה בניסוי קטן (Chiew, 2018).

זה הבסיס לכל הסיפור על "NAC מגן על הכבד". אבל המינון בבית החולים הוא עשרות גרמים בעירוי, במשך שעות. כמוסה של 600 מ"ג לא מגינה מפני מנת יתר, ומי שבלע הרבה אקמול צריך מיון, לא תוסף. ומי שלוקח אקמול במינון רגיל, לא צריך NAC כדי "להגן על הכבד": במינון רגיל, הגלוטתיון מספיק.

NAC ל-PCOS ולפוריות: מה נמצא

בשחלות פוליציסטיות (PCOS) נעשו הרבה ניסויים, ברובם קטנים. בניתוח של 22 מחקרים עם יותר מ-2,500 נשים, NAC שיפר את רמות הפרוגסטרון ואת עובי רירית הרחם (Viña, 2025).

כשהשוו אותו למטפורמין, התרופה המקובלת ב-PCOS, רוב הניתוחים מצאו שהוא לא טוב יותר, ובחלקם הוא היה פחות יעיל בהשגת הריון (Thakker, 2015).

ניתוח אחר מצא שהוא הוריד את ה-BMI ואת הטסטוסטרון, בלי הבדל בשיעור ההריונות (Song, 2020). זו אפשרות זולה שאפשר לדבר עליה עם הרופא, לא תחליף לטיפול.

אצל גברים, בניתוח של חמישה ניסויים, NAC שיפר את התנועתיות של הזרע בכ-10 נקודות אחוז, ואת הריכוז והצורה במעט (Syarif, 2025). הניסויים לא בדקו אם זה הוביל ליותר הריונות. על אנדומטריוזיס, שעולה הרבה בחיפושים באנגלית, לא מצאנו ניסוי אקראי בבני אדם.

NAC לריאות ולליחה: השימוש הכי מבוסס שלו

לפני שהוא היה תוסף, NAC היה תרופה לליחה. הוא נכנס לשימוש בשנות השישים, בשאיפה, כדי לדלל ליחה סמיכה אצל חולי ריאות, ועד היום הוא נמכר בבתי מרקחת בישראל ובאירופה כמדלל ליחה, בשקיות ובטבליות מסיסות. המנגנון פשוט יחסית: הליחה בנויה משרשראות ארוכות של חלבון בשם מוצין, שקשורות זו לזו בגשרים של גופרית. ל-NAC יש קבוצת גופרית חופשית שפותחת את הגשרים, והרשת הדביקה מתפרקת.

COPD וברונכיטיס כרונית: פחות התלקחויות

בחולי COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית) ובברונכיטיס כרונית, NAC לא מרפא את המחלה. המטרה שלו היא להפחית את ההתלקחויות, אותן תקופות שבהן הנשימה מחמירה ולפעמים מגיעים לאשפוז. בניתוח של 13 ניסויים עם יותר מ-4,000 חולים, מי שלקח NAC עבר כרבע פחות התלקחויות. החוקרים המליצו על 1,200 מ"ג ביום ומעלה ב-COPD, ועל 600 מ"ג בברונכיטיס בלי חסימה (Cazzola, 2015).

ניתוח עדכני מ-2024 הגיע לתוצאה דומה, ומצא גם שיפור בתסמינים ובאיכות החיים בברונכיטיס (Papi, 2024).

הניסוי הגדול ביותר נעשה בסין, על 1,006 חולים, במשך שנה: 1,200 מ"ג ביום הורידו את ההתלקחויות מ-1.49 ל-1.16 לחולה בשנה (Zheng, 2014).

ויש גם ניסוי שלילי חשוב: באירופה, 600 מ"ג ביום במשך שלוש שנים לא שינו לא את קצב הירידה בתפקוד הריאות ולא את ההתלקחויות (Decramer, 2005). ההסבר המקובל הוא שהמינון היה נמוך מדי.

ובניתוח אחר לא נמצא יתרון ברור למינון הגבוה, רק לנטילה של חצי שנה ומעלה (Fowdar, 2017).

השורה התחתונה מסקירת קוקריין, שבדקה את כל מדללי הליחה יחד: על כל 8 חולים שלוקחים טיפול כזה כ-9 חודשים, אחד לא יעבור התלקחות שהיה עובר בלעדיו (Poole, 2019).

מה זה אומר למי שיש לו ליחה כרונית: NAC עובד לאורך חודשים, לא ביום-יומיים. 600 מ"ג פעמיים ביום הוא המינון שנבדק הכי הרבה. ומי שיש לו COPD מאובחן, כדאי שיתאם עם הרופא, כי NAC הוא תוספת לטיפול במשאפים, לא תחליף.

ליחה סמיכה, שיעול וסינוסים: מה ידוע

בתי מרקחת מוכרים NAC גם לשיעול לח ולליחה בהצטננות. כאן המחקר דל יותר ממה שמצופה מתרופה כל כך נפוצה: רוב הניסויים נעשו במחלות כרוניות, ולא בהצטננות של שבוע. מה שנמצא בברונכיקטזיס (הרחבה כרונית של דרכי הנשימה) הוא ירידה בנפח הליחה היומי, ופחות התלקחויות בשנה (Qi, 2019).

בסינוסים, ניסוי קטן בשטיפת אף עם NAC אחרי ניתוח לא מצא הבדל בבדיקה, אבל המטופלים דיווחו על פחות נזלת אחורית ועל ריח טוב יותר (Wee, 2024).

אצל מי שמגיע עם ליחה סמיכה מהצטננות, NAC הוא אפשרות סבירה, זולה ובטוחה, גם אם בשימוש הזה היא לא נבדקה היטב. מה שמשנה פחות ממה שחושבים הוא הצורה: שקית מסיסה, טבליה תוססת או כמוסה, כולן NAC.

שפעת וקורונה: מה הניסויים מצאו

הניסוי שמצוטט הכי הרבה בנושא נעשה באיטליה ב-1997: 262 אנשים, רובם מעל 65, לקחו 600 מ"ג פעמיים ביום, או פלסבו, במשך חצי שנה של חורף. בבדיקות הדם, נגיף השפעת הדביק את שתי הקבוצות באותה מידה. אבל מבין מי שנדבק, רק 25% פיתחו מחלה עם תסמינים בקבוצת NAC, מול 79% בפלסבו (De Flora, 1997). NAC לא מנע את ההדבקה, אבל אולי ריכך אותה. זה ניסוי אחד, ישן, שלא שוחזר בגודל דומה.

בקורונה, NAC נבדק בעיקר בחולים מאושפזים, ובמינונים גבוהים.

ניתוח של חמישה ניסויים לא מצא הבדל בתמותה או בהנשמה (Liu, 2024), וניתוח רחב יותר מ-2025, של עשרה ניסויים, מצא ירידה בתמותה, בעיקר בעירוי ובמינון גבוה (Kow, 2025).

זה לא נושא שאפשר להכריע בו היום, וגם לא נוגע למי שלוקח כמוסה בבית.

פיברוזיס ריאתית: הניסוי שהפסיק את השימוש

עד 2014, NAC היה חלק מהטיפול המקובל בפיברוזיס ריאתית (IPF). ניסוי PANTHER, שבדק אותו מול פלסבו במשך 60 שבועות, לא מצא הבדל בתפקוד הריאות (Martinez, 2014), ומאז הוא ירד מההנחיות.

ניתוח גנטי של אותו ניסוי מצא רמז מעניין: אצל חולים עם גרסה מסוימת של הגן TOLLIP היה יתרון ברור, ואצל אחרים מגמה הפוכה (Oldham, 2015). זה עוד לא נבדק בניסוי ייעודי.

אסתמה: זהירות באינהלציה

NAC בשאיפה (אינהלציה) עלול לגרום לכיווץ של דרכי הנשימה אצל אנשים עם אסתמה, ולכן בבתי חולים נותנים אותו בשאיפה יחד עם מרחיב סמפונות. בכדורים זו לא תופעה מוכרת. מי שיש לו אסתמה ורוצה לנסות NAC באינהלציה, צריך לעשות את זה רק עם הרופא.

NAC, הקיבה והמעי: האם הוא פוגע בריריות, ומה ידוע על תופעות הלוואי

השאלה הזו עולה כמעט בכל דיון על NAC, והיא הגיונית: אם NAC מפרק את הריר בריאות, האם הוא לא מפרק גם את שכבת הריר שמגינה על הקיבה? והאם מי שיש לו קיבה רגישה, או מעי דולף, צריך להיזהר? התשובה הקצרה: בבני אדם לא נמצאה פגיעה בריריות, אבל המחקר על השאלה הזו דל, והוא מגיע בעיקר מחיות.

האם NAC פוגע ברירית הקיבה והמעי?

מה שנבדק בבני אדם הוא דווקא השימוש ההפוך: לפני גסטרוסקופיה, נותנים למטופלים לשתות NAC כדי לנקות את הריר מדפנות הקיבה, כך שהרופא רואה טוב יותר. בניסוי של 146 מטופלים זה שיפר את הראות, בלי פגיעה (Chang, 2007). זאת אומרת ש-NAC אכן מדלל את שכבת הריר בקיבה, לזמן קצר. אם זה מזיק, לא ברור.

בניסוי בחולדות, NAC הפחית את עובי שכבת הריר ב-76%, ובכל זאת הגן על הרירית מפני אלכוהול באותה מידה כמו תרופה שמגינה על הקיבה (Henagan, 1986).

ניסוי אחר בחולדות מצא שהוא דווקא החמיר את הנזק מאלכוהול (Lu, 1989).

ושלישי מצא שהוא הגן מפני נזק של משכך כאבים מסוג NSAID (Soliman, 2017). התמונה בחיות סותרת.

בבני אדם, הנתון הכי מעניין מגיע ממחלת מעי: בניסוי כפול-סמיות על 168 חולי קוליטיס כיבית במצב רגוע, 800 מ"ג NAC ביום, לצד הטיפול הרגיל, הורידו את ההתלקחויות: 6 חולים חזרו למחלה פעילה בקבוצת NAC, מול 19 בפלסבו (Masnadi Shirazi, 2021). זה ניסוי אחד, שלא שוחזר, אבל הוא מראה שאצל אנשים עם רירית מעי פגועה, NAC לא החמיר, ואולי עזר. וגם בריאות, NAC מפרק את הריר, אבל לא את הרקמה שמתחתיו.

בשורה התחתונה: אין עדות לכך ש-NAC פוגע ברירית הקיבה או המעי בבני אדם, גם בשימוש של שנים בחולי ריאות. מי שמרגיש צריבה או אי נוחות, זה כנראה מהחומציות ומהריח של התוסף, וזה נפתר בדרך כלל בנטילה עם אוכל.

תופעות הלוואי של NAC במערכת העיכול: כמה, ומתי

תופעות הלוואי הנפוצות הן בחילה, כאבי בטן, שלשול והקאה (Holdiness, 1991). כמה הן שכיחות תלוי מאוד במינון:

• עד 1,200 מ"ג ביום: בניסויי הריאות, תופעות הלוואי היו כמעט כמו בפלסבו. בניסוי של שנה על 1,006 חולים, 29% דיווחו על תופעת לוואי כלשהי, מול 26% בפלסבו (Zheng, 2014). סקירה של 41 מאמרים, עד 3,000 מ"ג, מצאה שהתסמינים במערכת העיכול לא היו שכיחים יותר מבקבוצת הביקורת (Calverley, 2021).
• 2,400 מ"ג ביום ומעלה: כאן התמונה משתנה. בניסוי על בני נוער, 64% דיווחו על תופעות במערכת העיכול, מול 39% בפלסבו (Gray, 2025). בניתוח של ניסויי דיכאון, על כל 7 מטופלים, אחד סבל מתופעות כאלה בגלל NAC (Kishi, 2020).
• הריח: ל-NAC יש ריח של גופרית, כמו ביצה מקולקלת, וזה לא אומר שהמוצר התקלקל. חלק מהאנשים מרגישים אותו בגיהוק.

מה עוזר: לקחת עם אוכל, לחלק את המנה לשתיים, ולהתחיל ב-600 מ"ג ולעלות אחרי שבוע. מי שלוקח בשביל המוח או ההתמכרויות, בדרך כלל לוקח 2,400 מ"ג ומעלה, ושם כדאי לעלות לאט.

NAC וביופילם: מה נבדק במבחנה, ומה בבני אדם

ביופילם הוא שכבה דביקה שחיידקים בונים סביבם, כמו מבצר. בתוכו הם מוגנים מאנטיביוטיקה וממערכת החיסון, ולכן זיהומים עם ביופילם נוטים לחזור. במבחנה, NAC מפרק ביופילם של הרבה סוגי חיידקים, ומשפר את החדירה של אנטיביוטיקה (Blasi, 2016). זה הבסיס לשימוש בו ברפואה הפונקציונלית, לזיהומים חוזרים, לסיבו ולקנדידה.

בבני אדם נמצא מעט, אבל לא כלום. בדלקות שתן, NAC עצר במבחנה את החדירה של חיידקים לתאי השלפוחית (Manoharan, 2021).

ובניסוי קטן על מטופלים עם צינורית בשופכן, לא נמצא ביופילם על הצינורית אצל מי שלקח 600 מ"ג פעמיים ביום (Singh, 2026). בשיניים, הממצאים הם רק ממבחנה. ולסיבו ולקנדידה לא מצאנו ניסוי קליני עם NAC. הפער כאן גדול: במבחנה הממצאים חזקים, ובבני אדם עוד אין מספיק ניסויים כדי לדעת.

NAC והליקובקטר: מה נבדק כתוספת לטיפול

הליקובקטר פילורי חי בתוך שכבת הריר של הקיבה, ובונה שם ביופילם. הרעיון: אם NAC מדלל את הריר ומפרק את הביופילם, האנטיביוטיקה תגיע לחיידק טוב יותר. בניסוי איטלקי מ-2010, על 40 מטופלים שהטיפול האנטיביוטי נכשל אצלם לפחות ארבע פעמים, NAC שניתן לפני טיפול שהותאם לחיידק הביא להכחדה אצל 65%, מול 20% בלי NAC. ביופילם נמצא רק אצל מי שהטיפול נכשל אצלם (Cammarota, 2010).

אבל בניסויים שבאו אחר כך, על מטופלים רגילים, התוצאה הייתה פחות חדה. סקירת קוקריין של 8 ניסויים לא הצליחה לקבוע אם NAC משפר את ההכחדה, והראיות היו באיכות נמוכה מאוד (Fontes, 2019). ניתוח של 8 ניסויים עם 1,167 מטופלים מצא הכחדה של 76% עם NAC, מול 72% בלי, הבדל לא מובהק.

ובמי שמטופל בפעם הראשונה, לא היה הבדל בכלל (Biswas, 2022). החוקרים הציעו לבדוק את NAC כטיפול מקדים, לפני האנטיביוטיקה, ולא רק לצידה.

ויש עוד שימוש שאנשים לא מכירים: בשיטה שבה מזליפים את האנטיביוטיקה ישירות על הקיבה בזמן גסטרוסקופיה, שוטפים קודם את הריר בתמיסת NAC, כדי שהתרופה תגיע לרירית (Liu, 2023). שם NAC הוא חלק מהשיטה, ולא מה שנבדק בניסוי.

מה זה אומר בפועל: בטיפול ראשון, NAC כנראה לא משנה הרבה. אחרי כמה טיפולים שנכשלו, הוא אחת האפשרויות שהכי נתמכות במחקר, והוא זול ובטוח. מי שרוצה לנסות, כדאי שיתחיל אותו לפני האנטיביוטיקה, כמו בניסוי האיטלקי, ויתאם עם הגסטרואנטרולוג. המדריך המלא להליקובקטר, באתר.

NAC והמוח: OCD, תלישת שיער, דיכאון והתמכרויות

NAC הגיע לפסיכיאטריה בדרך עקיפה. מעבר לגלוטתיון, הוא משפיע על גלוטמט, המוליך העצבי שמעורב בהרגלים, בדחפים ובהתמכרויות. בחיות, NAC הפחית חיפוש כפייתי של סמים, ומשם עבר לניסויים בבני אדם. התוצאות מעניינות, אבל לא אחידות: יש תחום אחד עם ניסוי חיובי חזק, כמה תחומים עם אפקט קטן, וכמה שבהם לא נמצא כלום.

תלישת שיער, קטיפת עור ו-OCD

הניסוי שפתח את התחום נעשה ב-2009 באוניברסיטת מינסוטה: 50 מבוגרים עם טריכוטילומניה, דחף לתלוש שיער, קיבלו 1,200 עד 2,400 מ"ג NAC ביום, או פלסבו, במשך 12 שבועות. 56% מקבוצת NAC השתפרו מאוד, מול 16% בפלסבו. השיפור הראשון נמדד רק אחרי 9 שבועות, ולא היו תופעות לוואי (Grant, 2009). זה אחד הממצאים החזקים ביותר שיש ל-NAC מחוץ לריאות, ובזכותו הוא מוצע היום בהרבה מרפאות לתלישת שיער, לקטיפת עור ולכסיסת ציפורניים.

שני דברים מאזנים אותו. בילדים ובני נוער, אותו טיפול לא עבד: 25% השתפרו ב-NAC, ו-21% בפלסבו (Bloch, 2013).

וב-OCD עצמו, כתוספת לתרופה מסוג SSRI, ניתוח של שישה ניסויים מצא שיפור גבולי, רק כשהטיפול נמשך 5 עד 8 שבועות (Eghdami, 2024). מה שעולה מכאן: אצל מבוגרים עם דחף חוזר שקשור בגוף, ניסיון של שלושה חודשים עם NAC סביר. וצריך סבלנות: הניסויים מראים שבועות עד שמרגישים משהו.

דיכאון, דו-קוטבי וסכיזופרניה

בדיכאון, שני ניתוחים של אותם ניסויים הגיעו למסקנות שונות. אחד לא מצא שיפור (Kishi, 2020).

ניתוח אחר, שכלל יותר ניסויים, מצא אפקט קטן, בעיקר בדיכאון דו-קוטבי (Peng, 2024). בסכיזופרניה, NAC כתוספת לתרופה שיפר בעיקר את מה שנקרא סימפטומים שליליים, כמו חוסר מוטיבציה ונסיגה, וגם את זיכרון העבודה.

אבל רק אחרי 24 שבועות ומעלה (Yolland, 2020).

באוטיזם בילדים נמצאה ירידה בעצבנות ובהיפראקטיביות, בכמה ניסויים קטנים (Lee, 2021).

על חרדה לבד, שהיא אחת הסיבות הנפוצות שבגללן אנשים קונים NAC אחרי שראו סרטון, לא מצאנו ניסוי ייעודי שמראה שהוא עוזר. מה שיש הוא הממצאים על כפייתיות ועל דיכאון, והדיווחים של אנשים ושל מטפלים. מי שלוקח תרופות פסיכיאטריות, שיתאם עם הרופא: NAC נבדק כתוספת לטיפול, לא במקומו.

התמכרויות: מה שעבד בחיות, ופחות בבני אדם

בניסוי מ-2012, על 116 בני נוער שרצו להפסיק קנאביס, NAC הכפיל בערך את הסיכוי לבדיקת שתן נקייה. אבל שני הצדדים קיבלו גם תוכנית תגמולים על בדיקות נקיות (Gray, 2012).

בניסוי על 302 מבוגרים לא נמצא שום הבדל, 22.3% מול 22.4% (Gray, 2017).

ובניסוי על 192 בני נוער מ-2025, בלי תוכנית התגמולים, גם לא (Gray, 2025).

בעישון, NAC לא עזר להפסיק (McClure, 2021).

ובניתוח של תשעה ניסויים באלכוהול ובטבק, הוא לא הפחית את החשק (Winterlind, 2024).

זה מקרה ברור של רעיון שעבד יפה בחיות ובניסוי מוקדם, ובניסויים הגדולים לא החזיק. נראה שהתוכנית המלווה עשתה את רוב העבודה בניסוי הראשון.

NAC וגלוטתיון: למה דווקא NAC, ומה זה GlyNAC

גלוטתיון הוא נוגד החמצון שהגוף מייצר בעצמו, בכל תא. הוא בנוי משלוש חומצות אמינו: גלוטמט, גליצין וציסטאין. מבין השלוש, ציסטאין היא בדרך כלל החסרה, ולכן היא שקובעת כמה גלוטתיון ייווצר. כאן נכנס NAC: הוא דרך יציבה להכניס ציסטאין לגוף. ציסטאין עצמה, כתוסף, מתחמצנת מהר ונספגת פחות טוב.

מכאן נולד כל הסיפור של NAC כתוסף "נגד הזדקנות", "לדיטוקס" ו"לכבד". ההיגיון נכון. השאלה היא כמה זה עובד בפועל, ואצל מי.

כמה NAC נספג באמת

רק 4% עד 10% מה-NAC שבולעים מגיעים לדם כמו שהוא (Olsson, 1988).

בניסוי שהשווה כמה סוגי טבליות, הטווח היה 6% עד 10%, והנמוך ביותר בטבליה בשחרור איטי (Borgström, 1986). זה נשמע מעט, וביוטיוב זה מוצג לפעמים כהוכחה ש-NAC "לא עובד". אבל רוב מה שלא מגיע כ-NAC מתפרק כבר במעי ובכבד לציסטאין, וזה מה שהגוף צריך לגלוטתיון. מה שנמדד ב-4% הוא NAC שלם, לא הציסטאין שהוא נותן.

הרמה בדם מגיעה לשיא אחרי שעה-שעתיים, ויורדת לחצי אחרי כ-6 שעות (Olsson, 1988), ולכן מנה פעמיים ביום שומרת על רמה יציבה יותר ממנה אחת.

האם NAC מעלה גלוטתיון אצל כולם?

כנראה שלא. בניסוי של 114 מבוגרים בריאים, בגיל ממוצע 65, שלקחו גליצין ו-NAC במשך שבועיים, הגלוטתיון בדם לא עלה בממוצע. את הניסוי ערכה חברת נסטלה, שמחזיקה בפטנטים על השילוב הזה ומשווקת אותו, כך שלא הייתה לה סיבה להקטין את התוצאה. הוא עלה רק אצל מי שהתחיל עם גלוטתיון נמוך ועם סימנים לעקה חמצונית גבוהה (Lizzo, 2022).

וגם במינון עצום, 6,000 מ"ג ביום במשך ארבעה שבועות, הגלוטתיון במוח לא עלה במדידה (Coles, 2018). הגוף מווסת את הגלוטתיון, ולא מייצר יותר רק כי יש יותר חומר גלם.

מה זה אומר: NAC משלים גלוטתיון כשחסר, ולא מעלה אותו מעל הרמה הרגילה. אצל צעיר בריא שאוכל חלבון, ההשפעה על הגלוטתיון כנראה קטנה. אצל מבוגרים, אצל מי שאוכל מעט חלבון, ובמצבים של עומס חמצוני (מחלה, עישון, אלכוהול), יש יותר מה להשלים.

GlyNAC: גליצין ו-NAC ביחד

GlyNAC הוא השילוב של גליצין ו-NAC, שתי חומצות האמינו שחסרות לייצור גלוטתיון. הרעיון שלו מגיע מקבוצה אחת, של החוקר רג'גופל סקאר מבייקור שבטקסס, שמצאה שאצל מבוגרים הגלוטתיון נמוך, ושחסרים להם גם גליצין וגם ציסטאין. בניסוי הראשון, 8 מבוגרים קיבלו GlyNAC במשך 24 שבועות, ותוקנו אצלם הגלוטתיון, העקה החמצונית והדלקת, והשתפרו הכוח, מהירות ההליכה והקוגניציה. אחרי שהפסיקו, ההשפעה דעכה (Kumar, 2021).

בניסוי השני, עם פלסבו, 12 מבוגרים שקיבלו GlyNAC במשך 16 שבועות השתפרו במדדים דומים, כולל תנגודת לאינסולין (Kumar, 2023).

אלה ממצאים מרשימים, ובגללם GlyNAC הפך לאחד התוספים המדוברים בעולם הלונג'יביטי. אבל הם מקבוצה אחת, על 12 עד 24 משתתפים. הניסוי הגדול יותר, על 114 מבוגרים, של נסטלה, מצא עלייה בגלוטתיון רק אצל מי שהיה נמוך, ונמשך שבועיים בלבד (Lizzo, 2022).

מי ששוקל GlyNAC: הוא כנראה הגיוני יותר אחרי גיל 60 מאשר בגיל 30, וגליצין עצמו זול מאוד. ומי שכבר לוקח מגנזיום ביסגליצינאט או קולגן, מקבל ממילא כמה גרמים של גליצין ביום.

NAC או גלוטתיון בכדור?

במשך שנים נאמר שגלוטתיון בכדור מתפרק בקיבה ולא נספג, ולכן עדיף NAC. התמונה היום פחות חדה: יש ניסוי שבו גלוטתיון בכדור, במינון של גרם ביום לאורך חצי שנה, העלה את המאגרים בגוף (Richie, 2015), ויש גלוטתיון ליפוזומלי שנועד לשפר את הספיגה. מה שכן ברור הוא ההבדל במחיר: גלוטתיון ליפוזומלי עולה פי כמה ממנה של NAC. מי שרוצה להעלות גלוטתיון בדרך הזולה והנחקרת ביותר, NAC הוא ברירת המחדל. גלוטתיון ליפוזומלי הוא אפשרות למי שלא סובל NAC.

כמה NAC לקחת ביום: מי ממליץ על כמה, ולמה

ל-NAC אין צריכה יומית מומלצת, כי הוא לא רכיב תזונה חיוני. המינונים מגיעים מהניסויים, ומהתוויות של התרופה. והטווח רחב: מ-200 מ"ג בשקית לליחה, ועד עשרות גרמים בבית החולים. הטבלה מהנמוך לגבוה:

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

המספר שכולם מכירים: 600 מ"ג

רוב תוספי ה-NAC בעולם הם 600 מ"ג לכמוסה, ובישראל הרבה מהם 400. המספר מגיע מהתרופה: 600 מ"ג ביום הוא המינון שנרשם לשימוש ממושך כמדלל ליחה בהרבה מדינות (Calverley, 2021). זה מינון סביר להתחלה, ומי שלוקח בשביל גלוטתיון כללי, כמוסה ביום מספיקה. אבל כמעט כל התוצאות הטובות בריאות ובמוח נמדדו במינונים כפולים ויותר. מי שלוקח NAC למטרה מסוימת, כדאי שיבדוק באיזה מינון היא נבדקה, ולא יניח שכמוסה אחת שקולה לניסוי.

למה בגישת הביוהאקינג ממליצים על יותר?

בעולם הביוהאקינג והלונג'יביטי, NAC נחשב לאחד התוספים הבסיסיים: זול, בטוח, ועם היגיון ביולוגי ברור. העמדה שם היא שאין צורך לחכות למחלה: הגלוטתיון יורד עם הגיל, ולכן כדאי לתת לגוף את חומר הגלם מראש. המינונים הנפוצים הם 600 עד 1,200 מ"ג ביום, ואצל מי שהולך על GlyNAC, גם כמה גרמים של גליצין. אנדרו הוברמן, למשל, מספר שהוא לוקח NAC פעם ביום, ועד שלוש פעמים ביום כשהוא בנסיעות או סביב חולים, בהשראת ניסוי השפעת (Huberman Lab).

מה הם מודדים? מי שרציני, מודד גלוטתיון בדם, את היחס בין הגלוטתיון המחוזר למחומצן, או סמנים של עקה חמצונית, לפני ואחרי. וזה חשוב, כי לפי הניסוי הגדול, הגלוטתיון עולה בעיקר אצל מי שהיה נמוך (Lizzo, 2022). מי שהתוצאה שלו כבר טובה, כנראה לא ירוויח הרבה מעוד.

ובתוך הביוהאקינג יש גם ויכוח. רונדה פטריק, באותו פרק, מסבירה שהיא לוקחת NAC בעיקר כשיש חשיפה למחלה, ולא כל יום, ובטח לא סביב אימון: לדבריה, החמצון שאימון יוצר הוא האות שגורם לגוף להסתגל, ונוגד חמצון יומי במינון גבוה עלול לעמעם אותו (Huberman Lab). הפירוט על האימונים, בפרק על נטילה ארוכה. מי שרוצה למקסם, שימדוד: גלוטתיון לפני, ושוב אחרי שלושה חודשים.

ליתר ביטחון לקחת יותר?

עד 1,200 מ"ג ביום, יותר לא מזיק, אבל גם לא בטוח שמוסיף.

מעל 2,400 מ"ג תופעות הלוואי במערכת העיכול שכיחות הרבה יותר (Gray, 2025), וב-6,000 מ"ג ביום, שלושה מתוך חמישה חולים בניסוי פיילוט דיווחו על תסמינים (Coles, 2018).

מנה של 7 גרם ומעלה נחשבת מופרזת (WebMD). ויש גם שאלה פתוחה, שעליה בפרק הבא: האם נוגד חמצון במינון גבוה, לאורך שנים, טוב לכולם. למי שאין סיבה מיוחדת, 600 עד 1,200 מ"ג הם הטווח שנבדק הכי הרבה.

מתי לקחת NAC: בוקר או ערב, עם אוכל או בלי

• עם אוכל או בלי: בתוויות רבות כתוב "על קיבה ריקה", אבל אין ניסוי שמראה שזה משנה את התוצאה. מי שסובל מבחילה או מצרבת, ייקח עם אוכל.
• פעם או פעמיים ביום: ה-NAC נשאר בדם כ-6 שעות (Olsson, 1988), ולכן מי שלוקח 1,200 מ"ג, עדיף שיחלק לבוקר ולצהריים או לערב.
• בוקר או ערב: אין מחקר שמכריע. יש אנשים שמדווחים שבערב הוא מעורר אותם קצת, ויש שמדווחים שהוא מרגיע. מי שמרגיש שהשינה נפגעת, יעביר אותו לבוקר.
• מרחק מאימון: מי שמתאמן כדי לבנות כוח או סיבולת ושומר על זה ברצינות, ייקח אותו רחוק מהאימון, לפי ההיגיון של רונדה פטריק.
• עם אבץ ומינרלים: בכמה פרוטוקולים של מטפלים מופיע "לא עם אבץ", כי NAC קושר מתכות. לא מצאנו ניסוי בבני אדם שבדק את זה בתוסף. מי שרוצה ליתר ביטחון, יפריד בכמה שעות.

כמה זמן מותר לקחת NAC, ומה ידוע על נטילה ארוכה

NAC הוא אחד התוספים שנבדקו הכי הרבה זמן ברצף, כי הוא ניתן לחולי ריאות במשך שנים.

הניסוי הארוך ביותר נמשך שלוש שנים, ב-600 מ"ג ביום (Decramer, 2005), וניסוי על חולי סרטן ראש-צוואר וריאה נתן 600 מ"ג ביום במשך שנתיים, עם מעקב של יותר מארבע שנים (van Zandwijk, 2000).

בניסוי של שנה, ב-1,200 מ"ג ביום, תופעות הלוואי היו 29%, מול 26% בפלסבו (Zheng, 2014).

סקירת בטיחות של 41 מאמרים, עד 3,000 מ"ג ביום, מצאה פרופיל דומה למינון הרגיל (Calverley, 2021).

לכן מה שאפשר להגיד בביטחון: 600 עד 1,200 מ"ג ביום, במשך שנה עד שלוש שנים, נבדקו בניסויים, ולא נמצאה בעיית בטיחות. מה שלא נבדק: עשר או עשרים שנה של נטילה יומית אצל אדם בריא, וזה מה שהרבה אנשים שלוקחים NAC "לאריכות ימים" עושים בפועל.

צריך לעשות הפסקות?

אצל הרבה מטפלים מקובל לקחת NAC במחזורים: כמה שבועות, ואז שבועיים הפסקה. לא מצאנו ניסוי שבדק את זה מול נטילה רציפה, ולא נמצא מנגנון שבו הגוף מתרגל ל-NAC ומפסיק להגיב. בניסויי הריאות נתנו אותו ברצף, וההשפעה נמדדה רק אחרי חודשים. בניסוי ה-GlyNAC, ההשפעה דעכה אחרי 12 שבועות של הפסקה (Kumar, 2021). ההשפעה נמשכת רק כל עוד לוקחים.

מה שכן הגיוני בהפסקה: לבדוק אם NAC עושה משהו. מי שלוקח אותו בשביל מטרה שאפשר להרגיש (ליחה, דחף לתלוש, שינה), יכול להפסיק לחודש ולראות אם משהו משתנה. ומי שלוקח אותו "ליתר ביטחון", ההפסקה היא הזדמנות לשאול אם יש סיבה להמשיך. מי שמעדיף מחזורים מסיבה של זהירות, זו דרך סבירה, שגם לא מזיקה.

NAC וסרטן: מה מצאו בעכברים, ומה בבני אדם

זו השאלה הכי רצינית לגבי נטילה ארוכה, והיא נשענת על שני מחקרים חשובים. ב-2014, חוקרים בשוודיה נתנו NAC וויטמין E לעכברים עם סרטן ריאה בשלב מוקדם. הגידולים גדלו מהר יותר, והעכברים חיו פחות. ההסבר: תאי סרטן סובלים מעקה חמצונית, ונוגד חמצון מגן גם עליהם (Sayin, 2014).

שנה אחר כך, אותה קבוצה מצאה שבעכברים עם מלנומה, NAC הכפיל את הגרורות בבלוטות הלימפה, בלי לשנות את הגידול עצמו (Le Gal, 2015).

בבני אדם התמונה שונה. בניסוי EUROSCAN, 2,592 חולי סרטן ראש-צוואר וריאה, רובם מעשנים לשעבר, קיבלו 600 מ"ג NAC ביום במשך שנתיים, או לא. לא היה הבדל בהישרדות, ולא בגידולים חדשים (van Zandwijk, 2000).

ובמעשנים בריאים, NAC הוריד סמנים של נזק ל-DNA (Van Schooten, 2002).

מה עושים עם זה: אצל רוב האנשים, אין ראיה ש-NAC מעלה סיכון לסרטן. אבל מי שמאובחן עם סרטן, נמצא בטיפול, או שיש לו סיכון גבוה במיוחד (מעשן כבד, או שהיה לו מלנומה), כדאי שידבר עם האונקולוג לפני נוגד חמצון במינון גבוה. מרכז הסרטן ממוריאל סלואן קטרינג מגדיר את הנושא כשנוי במחלוקת, וממליץ על זה (MSK).

NAC ואימונים: האם נוגד חמצון מעמעם את ההסתגלות

כשמתאמנים, השריר מייצר רדיקלים חופשיים, והם חלק מהאות שגורם לגוף להתחזק. החשש: נוגד חמצון חזק סביב האימון יבטל את האות. העדות הישירה לכך מגיעה מוויטמין C ו-E: בניסוי מ-2025, גרם ויטמין C עם ויטמין E עמעם את התגובה של השריר לאימוני ספרינט, אבל לא פגע בשיפור בביצועים (Wyckelsma, 2025). על NAC עצמו לא מצאנו ניסוי שבדק ישירות את ההסתגלות לאורך שבועות של אימון.

לגבי ביצועים: בניתוח של שבעה ניסויים, NAC לא שיפר ביצועי ספורט (Rhodes, 2017).

בניסוי קטן על טריאתלטים, תשעה ימים של 1,200 מ"ג שיפרו ספרינט (Slattery, 2014). מי שמתאמן ברצינות, ההמלצה של רונדה פטריק הגיונית: לא סביב האימון, ולא במינון גבוה כל יום, כל עוד אין סיבה. מי שמתאמן בשביל הבריאות, וזקוק ל-NAC מסיבה אחרת, ייקח אותו בבוקר ויתאמן אחר הצהריים.

NAC במזון: איפה יש ציסטאין, וכמה ביצים שוות כמוסה

NAC עצמו לא נמצא באוכל. מה שיש באוכל הוא ציסטאין, חומצת האמינו ש-NAC הופך אליה בגוף, והיא נמצאת כמעט בכל מזון עם חלבון. ציסטאין מהמזון נספג היטב, כמו שאר חומצות האמינו, ולכן ההשוואה בין צלחת לכמוסה הוגנת יחסית: כמוסה של 600 מ"ג NAC מכילה כ-445 מ"ג ציסטאין (לפי המשקל המולקולרי). הנה כמה זה במזונות שכיחים, לפי מאגר צמרת של משרד הבריאות:

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

החשבון מראה משהו שקל לפספס: מי שאוכל ביצה בבוקר, מנת עוף או דג בצהריים וקטניות בערב, מקבל ציסטאין של שתיים-שלוש כמוסות ביום. תפריט עם 100 גרם חלבון מכיל בערך גרם עד גרם וחצי ציסטאין. לכן אצל אדם בריא שאוכל חלבון, כמוסה של NAC מוסיפה, אבל לא משנה את התמונה.

איפה זה כן משנה? כשהגוף צריך הרבה ציסטאין מהר, או כשהוא לא מקבל מספיק. בהרעלת אקמול, הכבד מרוקן את הגלוטתיון תוך שעות, ושום ארוחה לא תספק את הכמות. אצל מבוגרים שאוכלים מעט חלבון, ואצל טבעונים שאוכלים בעיקר דגנים וירקות, הצריכה נמוכה יותר. ובמחלות ריאה, המטרה היא בכלל לא הציסטאין, אלא ההשפעה של NAC על הליחה ועל הדלקת, ושם מזון לא מחליף.

שום, ברוקולי וחלבון מי גבינה: מה הם נותנים

ברשימות ברשת חוזרים שום, בצל וברוקולי כ"מזונות שמעלים גלוטתיון". יש בהם תרכובות גופרית, אבל לא ציסטאין בכמות משמעותית: שן שום מכילה כ-3 מ"ג, וכוס ברוקולי כ-25. ההשפעה שלהם, אם יש, עוברת בדרך אחרת. בברוקולי, למשל, החומר סולפורפן מפעיל בתאים את הגנים שמייצרים גלוטתיון (מסלול שנקרא Nrf2). זה מעניין, ושווה לאכול אותם, אבל זה לא תחליף לציסטאין.

חלבון מי גבינה (whey) נחשב לעשיר במיוחד בציסטאין, ובכמה ניסויים הוא העלה גלוטתיון. מי שממילא שותה שייק חלבון, מקבל ממנו חלק ממה ש-NAC נותן.

מה אומרת כל גישה על NAC

על NAC יש הסכמה בנקודה אחת: הוא התרופה להרעלת אקמול. מכאן הגישות מתפצלות. הרפואה המקובלת רואה בו תרופה לליחה, ותוסף שעוד לא הוכיח את עצמו אצל בריאים. הרפואה הפונקציונלית רואה בו כלי בסיסי, לגלוטתיון ולביופילם. והביוהאקינג מתווכח בתוך עצמו, אם לקחת אותו כל יום, או רק כשצריך. הטבלה מסדרת את העמדות זו מול זו.

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

מדיקל מדיום, שיש לו עמדה כמעט בכל תוסף, לא מתייחס ל-NAC בחומרים שבדקנו. גם באיורוודה וברפואה הסינית לא מצאנו עמדה: NAC הוא חומר מודרני, שלא קיים בספרים המסורתיים.

הגישה הפונקציונלית: NAC ככלי לביופילם ולגלוטתיון

ברפואה הפונקציונלית NAC הוא אחד הכלים הנפוצים ביותר. בגרסה החזקה של הגישה: גלוטתיון דרך הפה נספג חלש, ולכן נותנים את חומר הגלם שלו. וזיהומים חוזרים במעי, בקיבה ובסינוסים נשענים על ביופילם, ולכן משלבים NAC עם הטיפול האנטי-מיקרוביאלי, כדי לחשוף את החיידקים. הנטורופתית ג'ולין ברייטן, למשל, כותבת שהיא משתמשת בו כך בקליניקה, וגם ב-PCOS, ב-900 מ"ג פעמיים ביום. היא גם מוכרת NAC משלה (ברייטן).

המחקר מראה שהמנגנון אמיתי במבחנה, ושבקיבה, אחרי כמה טיפולים שנכשלו, יש לו ניסוי חיובי אחד. אבל המומחית לסיבו אליסון זיבקר כותבת שניסתה NAC כמפרק ביופילם ולא ראתה תוצאה משמעותית. לדבריה, ייתכן ש-NAC שבולעים נקשר לריר בקיבה לפני שהוא מגיע למעי הדק (siboinfo). זה הפער שבו אנשי השטח חלוקים, והמחקר עוד לא הכריע.

מה אומרים מטפלים ומומחים שעובדים עם NAC

בשונה מהרבה תוספים, על NAC כמעט אין מטפלים שכותבים מה הם רואים אצל המטופלים. רובם כותבים עמדה ומינון. אלה הקולות שמצאנו, מהקליניקה ומהמחקר:

• ג'ון גרנט, פסיכיאטר, החוקר הראשי של ניסוי תלישת השיער: מתחיל ב-1,200 מ"ג ביום, כי לדבריו 600 עזר רק למעטים, ועולה עד 2,400. מצפה לתוצאה אחרי כ-9 שבועות, וממליץ לשלב עם טיפול התנהגותי. אצל ילדים, קודם טיפול התנהגותי, ולמי שיש אסתמה, להימנע (IOCDF). במחקר: הניסוי שלו מצא 56% שיפור מול 16%.
• אליסון זיבקר, מומחית לסיבו: ניסתה NAC כמפרק ביופילם במעי, ולא ראתה תוצאה משמעותית. במחקר: אין ניסוי קליני בסיבו.
• ג'ולין ברייטן, נטורופתית ואנדוקרינולוגית: משתמשת בו לביופילם, ל-PCOS ולמצב רוח, ומדווחת על תוצאות אחרי 6 שבועות עד 3 חודשים. מוכרת NAC משלה. במחקר: ב-PCOS נמצאו שינויים קטנים בהורמונים.
• ד"ר אלכסנדר ארדיטי, קרדיולוג, מחבר "רפואת אנטי אייג'ינג": ממליץ על 600 מ"ג פעמיים ביום, כחלק מפרוטוקול לשמירה על המיטוכונדריה מגיל 40-50 (ynet). במחקר: אין ניסוי ישיר על NAC להאטת הזדקנות, מלבד GlyNAC.
• רון יפה, נטורופת: ממליץ על 1,200 מ"ג ביום לעייפות ולערפל מוחי, שהוא מייחס לחולשה של המיטוכונדריה (ynet). במחקר: לא מצאנו ניסוי על NAC לעייפות.
• רונדה פטריק, חוקרת תזונה: לוקחת NAC בעיקר כשיש חשיפה למחלה, לא כל יום ולא סביב אימון, וזהירה במיוחד לגבי מעשנים. במחקר: בעכברים יש בסיס לחשש, ובבני אדם הוא לא נמצא.
• פיטר אוסבורן, כירופרקט שעוסק בתזונה קלינית, ביוטיוב: נותן כאלף מ"ג ביום כמינון טיפולי, ובקליניקה עד 2,500 מ"ג בשלוש מנות. לטווח ארוך, 500 עד 1,000. לדבריו, בעשרים וחמש שנים לא ראה NAC פוגע ברירית הקיבה, ומי שיש לו כאבי בטן, ייקח עם אוכל. מציע קורס חינם על NAC. במחקר: המינונים האלה בטווח שנבדק, ובקיבה אין עדות לפגיעה בבני אדם.
• מייקל רוסקיו, קלינאי בתחום המעי, ביוטיוב: משתמש ב-600 מ"ג ביום כבסיס, ולמעי בטבליה בשחרור מושהה. להליקובקטר עמיד, הוא מדגיש לתת NAC לפני האנטיביוטיקה, כמו בניסוי האיטלקי. ולהשפעה כללית, עד 2,000-3,000 מ"ג עם גליצין. במחקר: הנתון על הליקובקטר נכון, אבל מניסוי קטן אחד.
• פול אנדרסון, רופא נטורופת שעוסק באונקולוגיה משלימה, ביוטיוב: אצל מי שאין לו סרטן, לא רואה סיבה לחשוש. אצל חולי סרטן, נותן NAC רק במנות מתוזמנות ובליווי, ולא כמה פעמים ביום ברצף. במחקר: החשש מגיע מעכברים, ובבני אדם עם סרטן לא נמצא נזק במינון של 600 מ"ג.

מה אומרים בסרטונים הכי נצפים על NAC, ומה המחקר מצא

הסרטונים הנצפים ביותר על NAC שנבדקו כאן הם של הכירופרקטור סטן אקברג, עם 1.4 מיליון צפיות, ושל ניק זירובסקי, עם יותר ממיליון. אחריהם באים מייקל רוסקיו, פיטר אוסבורן, פול אנדרסון, תומאס דלאור, והרוקח אית'ן מלילו. ב-32 הסרטונים שנבדקו חוזרות אותן טענות, ורובן נשענות על משהו אמיתי. ההבדל העיקרי בין היוטיוב למחקר הוא בגודל: מה שבמחקר נמצא אצל חולים, או אצל מי שחסר לו, מוצג ביוטיוב כאילו יעבוד אצל כולם. וכמעט חצי מהדוברים מוכרים NAC משלהם, או תוכנית שכוללת אותו.

דוח השוואת מוצרים · תוספי NACמעודכן לאוקטובר 2026

דוח השוואת תוספי NAC: מה משתלם, ומה לא שווה את הכסף

נבדקו 37 תוספי NAC, לפי הכמות בכמוסה, הצורה, הבדיקות החיצוניות והמחיר ל-600 מ"ג. המחירים נבדקו ב-19 באוקטובר 2026.

בדוח

1. איך בדקנו
2. מה נמצא
3. מה משתלם
4. מה לא שווה את הכסף
5. מה לבדוק על כל בקבוק
6. מחירים
7. האם הדוח מוטה?

השורה התחתונה של הדוח

• הצורה: כמוסה רגילה של 600 מ"ג. NAC הוא מולקולה אחת, בלי "סוגים" כמו במגנזיום או באבץ, ולכן אין צורה שנספגת טוב יותר באופן מוכח.
• המותגים: כולם מוכרים את אותו חומר. בבדיקה של ConsumerLab מ-2026, כל המוצרים הכילו את הכמות שכתובה עליהם, בלי הבדל איכות בין זולים ליקרים. מה שמבדיל הוא בדיקה חיצונית קבועה (תו NSF), גודל הבקבוק והמחיר.
• אם NAC רגיל לא נסבל לכם: לקחת עם אוכל, לחלק את המנה, או לנסות טבליה בשחרור מושהה או אבקה מומסת במים, בכרטיס הייעודי.

איך בדקנו

נבדקו 37 מוצרים שנמכרים באייהרב ישראל ובסופר-פארם: כמוסות, טבליות, טבליות בשחרור מושהה, אבקות, טבליות תוססות ו-NAC ליפוזומלי. לכל מוצר נבדקו הכמות ביחידה, המחיר ל-600 מ"ג, והאם הוא מופיע ברשימה של גוף בודק: NSF, USP או ConsumerLab. לתוספי NAC אין דוחות מעבדה פומביים לכל סדרת ייצור, ולכן "הכי טוב" נקבע לפי תו בדיקה חיצונית. את רשימת NSF חיפשנו לפי שם המוצר. את מאגר USP לא הצלחנו לפתוח. מ-ConsumerLab ראינו רק את מה שפתוח לכולם. לא נשלחו דגימות למעבדה.

סדר ההכרעה: קודם כמות שמתאימה למינון שהמאמר ממליץ, אחר כך בדיקה חיצונית, אחר כך טריות ואריזה, ורק בסוף המחיר. מוצר יקר לא נפסל רק כי הוא יקר.

מה נמצא

• ConsumerLab בדקה ב-2026 עשרה מוצרי NAC, וכולם הכילו את הכמות שכתובה עליהם, רובם קצת יותר. לדבריהם, אין סיבה לשלם יותר על מוצר יקר, חוץ מהעדפה של צורה (ConsumerLab).
• רק שני מוצרי NAC שנמכרים כאן מופיעים ברשימת NSF: של Thorne, ו-NAC 900 של Designs for Health.
• NAC הוא מהתוספים הזולים: 31 עד 66 אגורות ל-600 מ"ג באייהרב ישראל, ברוב המותגים.
• בחנות ישראלית אותו חומר עולה פי 6 עד 10: NAC 400 של סופהרב עולה בסופר-פארם 4 שקלים ו-45 אגורות ל-600 מ"ג במחיר מלא.
• הבעיה הייחודית ל-NAC היא החמצון: כשהוא נחשף לאוויר ולחות, הוא מתחמצן לאט, ומפתח ריח של גופרית. לא מצאנו מותג שמצהיר שהוא בודק את זה. מה שעוזר הוא בקבוק קטן, סגור היטב, עם שקית סופגת לחות.

מה משתלם: הכי טוב, באמצע, ובתקציב

קודם כל: מי שבריא ואוכל חלבון לא חייב אף אחד מהמוצרים כאן. הם בשביל מי שיש לו ליחה כרונית או COPD, מי שלוקח NAC למטרה מסוימת שנבדקה, ומי שבוחר לקחת בשביל הגלוטתיון.

הכי טוב, בלי קשר למחיר Thorne NAC 500 mg ₪1.15לכמוסה, באייהרב ישראל (90 כמוסות)

• ברשימת NSF: בדיקה חיצונית קבועה של המוצר
• 500 מ"ג בכמוסה, בלי תוספות
• אותו NAC כמו בזולים. מה שמשלמים עליו הוא הבדיקה

איך לוקחים: כמוסה או שתיים ביום, עם ארוחה iHerb

באמצע: כמעט אותו דבר, בפחות כסף Life Extension NAC 600 mg ₪0.66לכמוסה, באייהרב ישראל (60 כמוסות)

• 600 מ"ג, המינון שנבדק הכי הרבה
• אושר ב-ConsumerLab ב-2026, בתוכנית שהיצרן פונה אליה
• בערך חצי מחיר מהבחירה הראשונה

איך לוקחים: כמוסה פעם או פעמיים ביום iHerb

זול ואיכותי Swanson NAC 600 mg ₪0.43לכמוסה, באייהרב ישראל (100 כמוסות)

• 600 מ"ג, בכמוסה טבעונית
• נכלל בבדיקת ConsumerLab מ-2026, שבה כל המוצרים עמדו בכמות
• בקבוק של 100: נגמר לפני שהחומר מספיק להתחמצן

איך לוקחים: כמוסה פעם או פעמיים ביום iHerb

ואם חשוב לכם משהו אחר

אם אתם קונים רק בחנות ישראלית סופהרב NAC 400 מ"ג ₪2.97לכמוסה, בסופר-פארם (60 כמוסות, מחיר מלא)

• 400 מ"ג בכמוסה צמחית
• במבצע עד 22 באוקטובר: כשקל ו-78 אגורות לכמוסה
• יקר פי 6 ויותר מאייהרב, לכמות של NAC

איך לוקחים: כמוסה ביום, או שתיים למי שצריך יותר סופר-פארם

אם קשה לכם לבלוע כמוסות NOW NAC Pure Powder ₪0.36למנה של 600 מ"ג, באייהרב ישראל (113 גרם)

• אבקה בלי חומרי מילוי
• הזולה מבין האבקות שנבדקו
• חמוצה, ועם ריח גופרית: טובה במיץ או בשייק

איך לוקחים: כפית מדידה במים או במיץ, עם אוכל iHerb

אם אתם לוקחים מינון גבוה, ורוצים פחות כדורים NOW NAC 1,000 mg ₪0.71לטבליה, באייהרב ישראל (120 טבליות)

• אלף מ"ג בטבליה מצופה
• למי שלוקח 2,000 מ"ג ומעלה
• נכלל בבדיקת ConsumerLab מ-2026

איך לוקחים: טבליה פעמיים ביום, עם אוכל iHerb

אם NAC רגיל עושה לכם בחילה Jarrow N-A-C Sustain ₪1.20לטבליה, באייהרב ישראל (60 טבליות)

• 600 מ"ג בשחרור מושהה
• משחרר את ה-NAC לאט, במקום בבת אחת
• לא מצאנו ניסוי שבדק אם זה מפחית בחילה

איך לוקחים: טבליה פעם או פעמיים ביום, עם אוכל iHerb

ומי שרוצה GlyNAC: אין צורך במוצר משולב. גליצין אבקה של NOW עולה כ-16 אגורות לגרם באייהרב ישראל, ואפשר להוסיף אותו לכל אחד מהמוצרים כאן.

אם ניסיתם NAC והוא לא עבד לכם, או שלא סבלתם אותו

רוב הבעיות עם NAC הן בחילה, צרבת והריח, ולרוב יש להן פתרון פשוט:

• בחילה או צרבת: עם ארוחה, ובשתי מנות קטנות במקום אחת גדולה. אם עדיין, טבליה בשחרור מושהה.
• הריח: כמוסה שסוגרים מיד, בבקבוק קטן, במקום אבקה. ריח חזק במיוחד יכול להעיד על בקבוק שנפתח מזמן.
• "לקחתי ולא הרגשתי כלום": בגלוטתיון, מי שהרמה שלו תקינה, כנראה לא ירגיש. בליחה ובתלישת שיער, צריך חודשים ומינון של 1,200 מ"ג ומעלה.
• NAC ליפוזומלי או גלוטתיון ליפוזומלי: אפשרות למי שלא סובל NAC רגיל. הם עולים פי 2 עד 8 למנה. זה לא אומר שהם פחות טובים, פשוט עוד לא יודעים אם הם נותנים יותר.

מה לא שווה את הכסף

כאן נכנס רק מה שנבדק ולא נמצא שהוא נותן יותר. ב-NAC, הזול מספיק: זו אותה מולקולה בכל מוצר, והבדיקה של ConsumerLab לא מצאה הבדל איכות בין זולים ליקרים.

NAC בחנות ישראלית, למי שיכול להזמין מאייהרב

לא שווה. אותו חומר, בכמוסה של 400 ולא 600, ב-6 עד 10 פעמים המחיר לכמות. מי שקונה רק בארץ, שיחכה למבצע.

מוצרי "דיטוקס" ו"כבד" עם NAC ותוספות

לרוב לא. משלמים על סלניום, מוליבדן, גדילן או NAD בתוך אותה כמוסה, בכמויות שנקבעו לפי מה שנכנס. מי שצריך סלניום, יקנה סלניום.

מותגים יקרים בלי בדיקה חיצונית

לא שווה. מוצרים של שקל ו-12 אגורות עד שקל ו-67 ל-600 מ"ג, בלי תו NSF ובלי אישור של ConsumerLab, לא נותנים יותר ממוצר של 43 אגורות.

מה לבדוק על כל בקבוק

• כמה NAC ביחידה.600 מ"ג הוא הסטנדרט. בישראל הרבה מוצרים הם 400, ו-Thorne הוא 500.
• האם יש תוספות.חלק מהמוצרים מוסיפים סלניום ומוליבדן, לפעמים בלי שזה בשם. מי שכבר לוקח סלניום, שיבדוק ברשימת הרכיבים.
• תו בדיקה.NSF על הבקבוק עצמו. "חומר גלם באיכות גבוהה" זה לא תו.
• גודל הבקבוק.NAC מתחמצן אחרי שפותחים. בקבוק שנגמר תוך חודשיים-שלושה עדיף על אריזת חיסכון של שנה.
• שקית סופגת לחות, ומכסה סגור.להשאיר את השקית בבקבוק, ולסגור מיד. כתמים כהים בכמוסה, לפי NOW, הם שינוי צבע טבעי.

המחירים: כמה עולים 600 מ"ג NAC

₪ ל-600 מ"ג NAC, מהזול ליקר (19 באוקטובר 2026)

₪0.31Vitacost 600

₪0.36NOW אבקה

₪0.42Nutricost 600

₪0.42NOW 1,000

₪0.43Swanson 600

₪0.44NOW 600

₪0.50Doctor's Best Detox

₪0.66Life Extension 600

₪1.03Codeage ליפוזומלי

₪1.04Designs for Health 900 (NSF)

₪1.20Jarrow Sustain

₪1.38Thorne 500 (NSF)

₪1.67BrainMD 600

₪2.67סופהרב 400, במבצע

₪3.79טבליות תוססות 200

₪4.45סופהרב 400, מחיר מלא

מחירי אייהרב ישראל, בלי משלוח, חוץ משלושת האחרונים בסופר-פארם. ירוק: המוצרים שבהמלצות. צהוב: חלופות. אדום: אותו חומר בהרבה יותר כסף.

כל המוצרים שנבדקו

מוצר	מ"ג ביחידה	₪ ל-600 מ"ג	בדיקה חיצונית	למה הוא כאן	קישור
Thorne NAC 500 mg90 כמוסות, ₪103.33	500	₪1.38	NSF	הכי טוב: תו NSF, בדיקה חיצונית קבועה	iHerb
Life Extension NAC 600 mg60 כמוסות, ₪39.45	600	₪0.66	אושר ב-ConsumerLab (תוכנית בתשלום של היצרן)	באמצע: 600 מ"ג, בחצי מחיר	iHerb
Swanson NAC 600 mg100 כמוסות, ₪42.76	600	₪0.43	נכלל בבדיקת ConsumerLab 2026	זול ואיכותי, כמוסה טבעונית	iHerb
NOW NAC Pure Powder113 גרם, ₪68.37	600 למנה	₪0.36		אבקה בלי חומרי מילוי	iHerb
NOW NAC 1,000 mg120 טבליות, ₪84.83	1000	₪0.42	נכלל בבדיקת ConsumerLab 2026	מינון גבוה בפחות כדורים	iHerb
Jarrow N-A-C Sustain60 טבליות, ₪71.77	600	₪1.20	נכלל בבדיקת ConsumerLab 2026	שחרור מושהה	iHerb
NOW NAC 600 mg250 כמוסות, ₪109.45	600	₪0.44	נכלל בבדיקת ConsumerLab 2026	מותג מוכר, עם שקית לחות. ייתכן שיש בו גם סלניום ומוליבדן	iHerb
Nutricost NAC 600 mg180 כמוסות, ₪75.73	600	₪0.42	נכלל בבדיקת ConsumerLab 2026	זול, בקבוק גדול	iHerb
Vitacost NAC 600 mg120 כמוסות, ₪36.98	600	₪0.31		הזול ביותר שנבדק, בלי בדיקה חיצונית	iHerb
Best Naturals NAC 600 mg250 כמוסות, ₪82.16	600	₪0.33		זול מאוד, בלי בדיקה חיצונית	iHerb
Doctor's Best NAC Detox Regulators180 כמוסות, ₪89.43	600	₪0.50	נכלל בבדיקת ConsumerLab 2026	עם סלניום ומוליבדן	iHerb
California Gold Nutrition NAC120 כמוסות, ₪55.48	600	₪0.46		עם סלניום ומוליבדן. הכמות בכמוסה לא אומתה בדף	iHerb
Designs for Health NAC 900120 כמוסות, ₪187.50	900	₪1.04	NSF	גם הוא עם תו NSF, אבל 900 מ"ג קשה לחלק	iHerb
Codeage Liposomal NAC120 כמוסות, ₪92.27	450	₪1.03		ליפוזומלי. לא ידוע אם נספג יותר	iHerb
Source Naturals NAC 600 mg120 טבליות, ₪75.40	600	₪0.63		טבליה, בלי בדיקה חיצונית	iHerb
Natural Factors NAC 600 mg180 כמוסות, ₪80.98	600	₪0.45		זול, בלי בדיקה חיצונית	iHerb
Sports Research NAC 600 mg90 כמוסות, ₪86.11	600	₪0.96		יקר יחסית, בלי בדיקה חיצונית	iHerb
BrainMD NAC 600 mg60 כמוסות, ₪100.01	600	₪1.67		היקר ביותר באייהרב, בלי בדיקה חיצונית	iHerb
סופהרב NAC 400 מ"ג60 כמוסות, ₪177.90 (מחיר מלא; ₪106.70 במבצע עד 22.10)	400	₪4.45		המותג הישראלי בסופר-פארם	סופר-פארם
אנ-אצטיל-ציסטאין 200 מ"ג, טבליות תוססות30 טבליות, ₪37.90	200	₪3.79		תוסס, בסופר-פארם. שם היצרן לא הוצג בבירור בדף	סופר-פארם

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

בטבלה 20 מוצרים מייצגים, מתוך 37 שנבדקו. השאר באותו טווח מחירים, בלי בדיקה חיצונית. המחירים נבדקו ב-19 באוקטובר 2026, בדפי החיפוש של אייהרב ישראל ובאתר סופר-פארם. את דפי המוצר עצמם באייהרב לא הצלחנו לפתוח בבדיקה האוטומטית, ולכן פרטי התווית נלקחו ממאגר התוויות של מכוני הבריאות האמריקאיים (DSLD), שבו הגרסה יכולה להיות שונה מזו שנמכרת היום. המשלוח מאייהרב עולה ₪35, וחינם בהזמנה מעל ₪180. אלטמן, לייף וסולגאר ישראל לא נבדקו עד הסוף, וטבע בריא וניו-פארם לא מכרו NAC בבדיקה.

מי בדק את המוצרים?

ברשימת NSF (תקן 173, אוקטובר 2026) נמצאו Thorne NAC ו-Designs for Health NAC 900. ConsumerLab בדקה ב-2026 עשרה מוצרים, ובהם Thorne, NOW, Jarrow, Swanson, Nutricost, Doctor's Best ו-Pure Encapsulations, וכתבה שכולם הכילו את הכמות המוצהרת. שני מוצרים נוספים אושרו בתוכנית שהיצרן פונה אליה ומשלם עליה: Life Extension ו-GNC. מי קיבל את ההמלצות שלהם, פתוח רק למנויים. ב-USP וב-Labdoor לא מצאנו בדיקה של NAC.

האם הדוח הזה מוטה?

אין כאן קישורי שותפים, ואף מותג לא שילם על אזכור. המוצרים נבחרו לפי סדר קבוע: כמות שמתאימה למינון, בדיקה חיצונית, טריות ורק בסוף המחיר. כשהבדיקה היחידה של מוצר היא תוכנית שהיצרן משלם עליה, זה כתוב. וכשאותו חומר עולה בארץ פי כמה, גם זה כתוב.

סוף הדוחאין בו קישורי שותפים

למי לא מתאים NAC, ועם אילו תרופות צריך זהירות

NAC נחשב לתוסף בטוח, וזה נכון לרוב האנשים. אבל יש כמה מצבים שבהם כדאי לעצור ולבדוק:

• ניטרוגליצרין ותרופות לתעוקת חזה: NAC מגביר את ההשפעה של ניטרוגליצרין על כלי הדם. בניסוי, השילוב גרם לכאב ראש חזק יותר מניטרוגליצרין לבד (Iversen, 1992). מי שלוקח ניטרטים, רק עם הרופא.
• מדללי דם והפרעות קרישה: בעירוי במינון גבוה, NAC האט את הקרישה ואת הצטברות הטסיות (Niemi, 2006). בכמוסות זה לא תועד כבעיה, אבל מי שלוקח קומדין, אליקוויס או דומיהם, ולפני ניתוח, שיעדכן את הרופא.
• אסתמה: בעיקר ב-NAC באינהלציה, שעלול לכווץ את דרכי הנשימה. החוקר ג'ון גרנט ממליץ למי שיש לו אסתמה להימנע גם מכמוסות (IOCDF).
• סרטן: מי שמאובחן או בטיפול, לפני נוגד חמצון במינון גבוה, שיתייעץ עם האונקולוג. הפירוט, בפרק על נטילה ארוכה.
• הריון והנקה: אין מספיק מחקר על NAC כתוסף יומי בהריון ובהנקה, ולכן רק עם הרופא.
• כיב פעיל בקיבה: חלק מהמטפלים ממליצים לחכות עם NAC עד שהכיב מחלים, כי הוא עלול לגרות את הקיבה. על זה לא מצאנו ניסוי, אבל זו זהירות סבירה.
• פחם פעיל: קושר את NAC כמעט לגמרי (Holdiness, 1991). צריך להפריד ביניהם.
• תרופות פסיכיאטריות: NAC נבדק כתוספת להן, לא במקומן. לא מפסיקים תרופה על דעת עצמכם.

תגובה אלרגית לכמוסות NAC היא נדירה: פריחה, ולעיתים רחוקות קוצר נשימה. התגובות החמורות יותר, כמו ירידה בלחץ הדם, מתוארות בעיקר בעירוי בבית החולים, ובמשטרים החדשים הן נדירות בהרבה (Nakatsu, 2025).

מאיפה מתחילים עם NAC

1. קודם לשאול למה. לליחה כרונית, לתלישת שיער, לגלוטתיון אחרי גיל 60, או כחלק מטיפול בהליקובקטר שנכשל, יש בסיס. "ליתר ביטחון" אצל אדם צעיר ובריא שאוכל חלבון, הבסיס חלש יותר.
2. אם מתחילים: 600 מ"ג ביום, עם ארוחה, לשבוע. אם אין בחילה, אפשר לעלות ל-600 פעמיים ביום.
3. למטרה מסוימת, המינון שנבדק: 1,200 מ"ג לליחה ול-COPD, 1,200 עד 2,400 לדחף לתלוש שיער או לקטוף עור, ותמיד עם הרופא כשיש תרופות קבועות.
4. לתת לזה זמן: בליחה ובריאות, חודשים. בתלישת שיער, 9 עד 12 שבועות. מי שלא מרגיש כלום אחרי שלושה חודשים במינון הנכון, כנראה לא ירגיש.
5. אחרי כמה חודשים: הפסקה של חודש היא דרך טובה לבדוק אם NAC באמת עושה משהו.

ומי שרוצה לבחור מוצר: הבחירה לפי המצב, בדוח המוצרים. ההבדלים בין המוצרים קטנים יותר ממה שנראה על המדף, וחשוב יותר לבדוק שהמוצר טרי ושהבקבוק סגור היטב.

שאלות ותשובות

המידע במאמר הוא מידע כללי, ואינו ייעוץ רפואי או תחליף לו. לפני שמתחילים, מפסיקים או משנים תוסף או טיפול, ובמיוחד באסתמה, בסרטן, בהריון, עם ניטרוגליצרין, עם מדללי דם או עם תרופות קבועות, כדאי להתייעץ עם רופא.

מי עומד מאחורי המאמר

הקולות: מי שדבריהם מובאים במאמר

המחקרים: מי שעבודתם עומדת בבסיס

המקורות

1. Influence of N-acetylcysteine on chronic bronchitis or COPD exacerbations: a meta-analysis (2015)
2. Mucolytic agents versus placebo for chronic bronchitis or chronic obstructive pulmonary disease (2019)
3. Effect of N-acetylcysteine on exacerbations of bronchiectasis (BENE): a randomized controlled trial (2019)
4. Attenuation of influenza-like symptomatology and improvement of cell-mediated immunity with long-term N-acetylcysteine treatment (1997)
5. N-acetylcysteine, a glutamate modulator, in the treatment of trichotillomania: a double-blind, placebo-controlled study (2009)
6. N-Acetylcysteine in the treatment of pediatric trichotillomania: a randomized, double-blind, placebo-controlled add-on trial (2013)
7. Meta-analysis of randomised controlled trials with N-acetylcysteine in the treatment of schizophrenia (2020)
8. A double-blind randomized controlled trial of N-acetylcysteine in cannabis-dependent adolescents (2012)
9. N-acetylcysteine for youth cannabis use disorder: randomized controlled trial main findings (2025)
10. N-acetylcysteine for polycystic ovary syndrome: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled clinical trials (2015)
11. Unlocking the potential of antioxidant supplementation with n-acetylcysteine to improve seminal parameters and analysis of its safety: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials (2025)
12. A Randomized Controlled Clinical Trial in Healthy Older Adults to Determine Efficacy of Glycine and N-Acetylcysteine Supplementation on Glutathione Redox Status and Oxidative Damage (2022)
13. Effect of high dose N-acetyl cysteine supplementation on markers of oxidative stress and insulin resistance in non-diabetic patients with metabolic dysfunction associated steatotic liver disease: a randomized controlled trial (2026)
14. N-acetylcysteine as an adjuvant therapy for Helicobacter pylori eradication (2019)
15. Biofilm demolition and antibiotic treatment to eradicate resistant Helicobacter pylori: a clinical trial (2010)
16. Clinical efficacy of N-acetylcysteine for COVID-19: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials (2024)
17. Effect of N-Acetylcysteine on mortality in COVID-19 patients: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials (2025)
18. Interventions for paracetamol (acetaminophen) overdose (2018)
19. Efficacy of N-Acetylcysteine in Polycystic Ovary Syndrome: Systematic Review and Meta-Analysis (2025)
20. Comparison of the efficacy between NAC and metformin in treating PCOS patients: a meta-analysis (2020)
21. N-acetylcysteine Treatment in Chronic Obstructive Pulmonary Disease (COPD) and Chronic Bronchitis/Pre-COPD: Distinct Meta-analyses (2024)
22. Twice daily N-acetylcysteine 600 mg for exacerbations of chronic obstructive pulmonary disease (PANTHEON): a randomised, double-blind placebo-controlled trial (2014)
23. Effects of N-acetylcysteine on outcomes in chronic obstructive pulmonary disease (Bronchitis Randomized on NAC Cost-Utility Study, BRONCUS): a randomised placebo-controlled trial (2005)
24. The effect of N-acetylcysteine on exacerbations of chronic obstructive pulmonary disease: A meta-analysis and systematic review (2017)
25. Sinus Irrigation with N-Acetylcysteine after Endoscopic Sinus Surgery for Chronic Rhinosinusitis: A Preliminary Report of a Single-Blind Randomized Controlled Trial (2024)
26. Randomized trial of acetylcysteine in idiopathic pulmonary fibrosis (2014)
27. TOLLIP, MUC5B, and the Response to N-Acetylcysteine among Individuals with Idiopathic Pulmonary Fibrosis (2015)
28. Premedication with pronase or N-acetylcysteine improves visibility during gastroendoscopy: an endoscopist-blinded, prospective, randomized study (2007)
29. N-acetyl-cysteine and prostaglandin. Comparable protection against experimental ethanol injury in the stomach independent of mucus thickness (1986)
30. Role of glutathione status in protection against ethanol-induced gastric lesions (1989)
31. N-acetylcysteine a possible protector against indomethacin-induced peptic ulcer: crosstalk between antioxidant, anti-inflammatory, and antiapoptotic mechanisms (2017)
32. Effect of N-acetylcysteine on remission maintenance in patients with ulcerative colitis: A randomized, double-blind controlled clinical trial (2021)
33. Clinical pharmacokinetics of N-acetylcysteine (1991)
34. Safety of N-Acetylcysteine at High Doses in Chronic Respiratory Diseases: A Review (2021)
35. N-acetylcysteine as an adjunctive treatment for bipolar depression and major depressive disorder: a systematic review and meta-analysis of double-blind, randomized placebo-controlled trials (2020)
36. The effect of N-acetylcysteine on biofilms: Implications for the treatment of respiratory tract infections (2016)
37. N-Acetylcysteine Protects Bladder Epithelial Cells from Bacterial Invasion and Displays Antibiofilm Activity against Urinary Tract Bacterial Pathogens (2021)
38. Efficacy and safety of N-acetylcysteine vs. probiotics in in-vivo biofilm prevention on ureteral stents: a prospective randomized controlled pilot in vivo study (2026)
39. The efficacy of adjuvant N acetyl cysteine for the eradication of H pylori infections: A systematic review and meta-analysis of randomized clinical trials (2022)
40. Intraluminal Therapy for Helicobacter pylori Infection-Comparison of Medicament Containing Tetracycline, Metronidazole, and Bismuth versus Amoxicillin, Metronidazole, and Clarithromycin: A Randomized Controlled Study (2023)
41. The safety and efficacy of N-acetylcysteine as an augmentation in the treatment of obsessive-compulsive disorder in adults: a systematic review and meta-analysis of randomized clinical trials (2024)
42. Efficacy of N-acetylcysteine for patients with depression: An updated systematic review and meta-analysis (2024)
43. Effectiveness of N-acetylcysteine in autism spectrum disorders: A meta-analysis of randomized controlled trials (2021)
44. A randomized placebo-controlled trial of N-acetylcysteine for cannabis use disorder in adults (2017)
45. Evaluating N-acetylcysteine for early and end-of-treatment abstinence in adult cigarette smokers (2021)
46. N-acetylcysteine as a treatment for substance use cravings: A meta-analysis (2024)
47. Pharmacokinetics and bioavailability of reduced and oxidized N-acetylcysteine (1988)
48. Pharmacokinetics of N-acetylcysteine in man (1986)
49. Repeated-Dose Oral N-Acetylcysteine in Parkinson's Disease: Pharmacokinetics and Effect on Brain Glutathione and Oxidative Stress (2018)
50. Glycine and N-acetylcysteine (GlyNAC) supplementation in older adults improves glutathione deficiency, oxidative stress, mitochondrial dysfunction, inflammation, insulin resistance, endothelial dysfunction, genotoxicity, muscle strength, and cognition: Results of a pilot clinical trial (2021)
51. Supplementing Glycine and N-Acetylcysteine (GlyNAC) in Older Adults Improves Glutathione Deficiency, Oxidative Stress, Mitochondrial Dysfunction, Inflammation, Physical Function, and Aging Hallmarks: A Randomized Clinical Trial (2023)
52. Randomized controlled trial of oral glutathione supplementation on body stores of glutathione (2015)
53. Antioxidants accelerate lung cancer progression in mice (2014)
54. Antioxidants can increase melanoma metastasis in mice (2015)
55. EUROSCAN, a randomized trial of vitamin A and N-acetylcysteine in patients with head and neck cancer or lung cancer. For the EUropean Organization for Research and Treatment of Cancer Head and Neck and Lung Cancer Cooperative Groups (2000)
56. Effects of oral administration of N-acetyl-L-cysteine: a multi-biomarker study in smokers (2002)
57. Antioxidant supplementation blunts the proteome response to 3 weeks of sprint interval training preferentially in human type 2 muscle fibres (2025)
58. Performance and Side Effects of Supplementation with N-Acetylcysteine: A Systematic Review and Meta-Analysis (2017)
59. Effect of N-acetylcysteine on cycling performance after intensified training (2014)
60. The use of N-acetylcysteine in the prevention of hangover: a randomized trial (2021)
61. N-acetylcysteine enhances nitroglycerin-induced headache and cranial arterial responses (1992)
62. The effect of N-acetylcysteine on blood coagulation and platelet function in patients undergoing open repair of abdominal aortic aneurysm (2006)
63. Comparison of two-bag and three-bag acetylcysteine regimens in the treatment of paracetamol poisoning: a systematic review and meta-analysis (2025)
64. ynet מנטה: הרופא שהצליח להצעיד את הגוף אחורה בזמן (ד"ר אלכסנדר ארדיטי)
65. Dr. Jolene Brighten: 14 Health Benefits of NAC
66. FDA: Final Guidance on Enforcement Discretion for Certain NAC Products (2022)
67. FDA: Response to Two Citizen Petitions on NAC in Dietary Supplements (2022)
68. Huberman Lab: The Best Vitality and Health Protocols, with Dr. Rhonda Patrick (2026)
69. אינפומד: אצטיל ציסטאין (ראולין)
70. IOCDF: N-acetylcysteine for Hair Pulling, Skin Picking, and Nail Biting (Jon Grant)
71. Memorial Sloan Kettering, About Herbs: N-acetylcysteine
72. Natural Products Association: N-Acetyl-L-Cysteine (NAC)
73. siboinfo (Dr. Allison Siebecker): Rifaximin + NAC (2026)
74. WebMD: N-acetylcysteine (NAC): Health Benefits, Side Effects, Dosage
75. ynet: רון יפה, 10 דרכים לשפר את תפקוד המיטוכונדריה
76. ConsumerLab: NAC Supplements Review, Quality, Cost and Evidence (2026)

קריאה נוספת באתר: הליקובקטר פילורי · ספיגת ויטמינים ומינרלים · תוספי תזונה מותאמים אישית · חוסר ברזל

מחבר המאמר: שחר כהן

שחר כהן הוא מייסד מכללת הארטמיינד ללימודי NLP ומנחה סדנאות וריטריטים. הפודקאסט שלו נמנה עם חמשת המואזנים ביותר בישראל מכלל הקטגוריות כבר שנים והמוביל בתחומי הפסיכולוגיה והבריאות. ערוץ היוטיוב שלו מונה מעל 100 אלף מנויים ועשרות מיליוני צפיות מצטברות, והמדיטציות תורמות באופן קבוע למאות אלפי ישראלים.