המאמר מבוסס על כ-50 מחקרים, השוואה של 18 תוספי גלוטמין, 6 גישות (מהרפואה המקובלת ועד הנטורופתיה), ומה שנאמר ב-35 סרטוני יוטיוב וב-24 מאמרים מהרשת, בעברית ובאנגלית, נבדק מול המחקר. אין בו קישורי שותפים.
גלוטמין (L-Glutamine) היא חומצת אמינו שהגוף מייצר בעצמו בכמויות גדולות, ולכן לאדם בריא תוסף לא חובה. השימוש שנבדק הכי טוב הוא מעי רגיז עם שלשול: אבקה, 5 גרם שלוש פעמים ביום, במשך 8 שבועות.
לבניית שריר וכוח, גלוטמין לא נמצא מוסיף, ומי שיש לו מחלת כבד או כליות, או שהיא בהריון, לא לוקח אותו בלי רופא.
סיכום ההמלצות לפי המצב שלכם
הקלידו שאלה במילים שלכם, או לחצו על אחת השאלות שהכי מעסיקות אנשים.
מה זה גלוטמין, ולמה הגוף צריך כל כך הרבה ממנו
גלוטמין היא חומצת האמינו הנפוצה ביותר בדם ובשריר. היא אחת מאבני הבניין של חלבון, אבל רוב העבודה שלה היא אחרת: היא הדלק העיקרי של תאי רירית המעי ושל חלק מתאי מערכת החיסון, והיא מעבירה חנקן בין איברים. ה-L בשם (L-Glutamine) מציין את הצורה שהגוף משתמש בה, וזה מה שיש בכל תוסף.
הגוף מייצר אותה בעצמו, בעיקר בשריר, ובכמויות שקשה לדמיין. במחקר עם חומרים מסומנים על שבעה גברים בריאים נמדד קצב ייצור של כ-52 מילימול בשעה (Golden ועמיתים, 1982), בערך 180 גרם ביום.
מהאוכל מגיעים בממוצע כ-7 גרם ביום, לפי שאלוני תזונה של יותר מ-70 אלף אחיות בארה"ב (Lenders ועמיתים, 2009). לכן גלוטמין נחשבת "חיונית מותנית": במצב רגיל הגוף מסתדר, ובמחלה קשה, בכוויות ואחרי ניתוח גדול הרמה בדם יורדת, והצורך עולה. אצל אדם בריא אין בדיקת דם שגרתית ל"חוסר גלוטמין", וגם אין סימנים שמזהים חוסר כזה. מי שלוקח גלוטמין לוקח אותו כדי להשיג השפעה מסוימת, לא כדי להשלים חוסר.
מה קורה לגלוטמין שבולעים: רובו נשאר במעי
הממצא הזה מסביר כמעט כל מה שיופיע בהמשך המאמר. כשנתנו למתנדבים בריאים גלוטמין מסומן דרך זונדה לקיבה, 64% ממנו נלקח כבר במעבר הראשון, על ידי המעי והכבד, ו-53% נשרף שם לאנרגיה (Haisch ועמיתים, 2000). רק מיעוט הגיע לדם ומשם לשאר הגוף. זו הסיבה שהטענות על המעי הגיוניות, ושהטענות על השריר חלשות: הגלוטמין נעצר בדרך, אצל התאים שהכי צריכים אותו.
גלוטמין, גלוטמט, MSG וגלוטתיון: לא אותו דבר
השמות דומים, והבלבול חוזר בחיפושים באנגלית. גלוטמין הופכת בגוף לגלוטמט, ולהפך, אבל אלה שתי מולקולות שונות. גלוטמט (חומצה גלוטמית) הוא מה שיש ב-MSG, משפר הטעם. גלוטתיון הוא נוגד חמצון שבנוי משלוש חומצות אמינו, ואחת מהן היא גלוטמט. במזון הן הולכות לפעמים לכיוונים הפוכים: במעקב של יותר מ-15 אלף חולי סוכרת, מי שאכל יותר גלוטמין מהמזון מת פחות במהלך המעקב, ומי שאכל יותר גלוטמט מת יותר (Chen ועמיתים, 2023). זה מחקר מעקב, לא ניסוי, והוא לא אומר כלום על תוספים, אבל הוא מראה למה לא נכון לספור את שתיהן כדבר אחד.
ועוד הערה קטנה שחשובה למי שקורא תוויות: במאגרי המזון הרגילים, ובחלק מטבלאות חומצות האמינו על אבקות חלבון, גלוטמין וגלוטמט נספרים יחד, כי שיטת הבדיקה הכימית המקובלת הופכת את הגלוטמין לגלוטמט. כשכתוב על אבקת חלבון "4.5 גרם גלוטמין", זה כנראה סכום של שתיהן.
גלוטמין למעי: מה נבדק בבני אדם
על המעי נאמרים על גלוטמין הדברים הכי גדולים, וגם הראיה הכי טובה נמצאת כאן. אבל היא צרה יותר ממה שנשמע בסרטונים: מה שעבד בניסוי אחד במצב מסוים, הפך ברשת ל"גלוטמין מרפא את המעי". הטבלה מסכמת לפי מצב:
| המצב | האם עוזר | מה נבדק | המינון שנבדק |
|---|---|---|---|
| מעי רגיז עם שלשול, אחרי זיהום | כן, בניסוי אחד גדול | 79.6% השתפרו, מול 5.8% בפלצבו | 5 גרם × 3 ביום, 8 שבועות |
| מעי רגיז, כל הסוגים, עם דיאטה דלת פודמאפ | כנראה, ניסוי קטן | 88% השתפרו מעל 45%, מול 60% | 15 גרם ביום, 6 שבועות |
| "מעי דולף" באופן כללי | בממוצע לא נמצא | מטא-אנליזה של 10 ניסויים, בלי השפעה על החדירות | מגוון |
| קרוהן וקוליטיס | לא נמצא | סקירת קוקריין וסקירה שיטתית | 21 עד 30 גרם ביום |
| נזק מכדורים נגד כאבים (NSAIDs) | אולי, סביב הכדור עצמו | ניסוי קטן במתנדבים בריאים | 7 גרם × 3 ביום |
| פצעים בפה מהקרנות וכימו | לא מונע, אולי מקל | המטא-אנליזות חלוקות | 15 עד 30 גרם ביום |
| שלשול מכימותרפיה | קצת | שלשול קצר ביום אחד בערך | מגוון |
| אחרי אנטיביוטיקה או הליקובקטר | לא נבדק בבני אדם | רק מחקר בעכברים |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
גלוטמין למעי רגיז: הניסוי שכולם מצטטים
מי ששמע על גלוטמין למעי, שמע כמעט בטוח על הניסוי הזה, גם אם לא בשמו. חוקרים מאוניברסיטת טוליין לקחו מבוגרים שהתחיל אצלם מעי רגיז עם שלשול אחרי זיהום במעי, כמו הרעלת מזון או גסטרו, ושבבדיקה נמצא אצלם מעי חדיר יותר מהרגיל. חצי קיבלו 5 גרם גלוטמין שלוש פעמים ביום, וחצי קיבלו פלצבו, במשך 8 שבועות. ההצלחה הוגדרה כירידה של 50 נקודות לפחות בסולם חומרת התסמינים. כך הסתיים הניסוי: 43 מתוך 54 בקבוצת הגלוטמין (79.6%), מול 3 מתוך 52 בפלצבו (5.8%). מספר היציאות ביום ירד, הצואה התמצקה, והחדירות חזרה לתקין רק בקבוצת הגלוטמין (Zhou ועמיתים, 2019).
זו תוצאה חזקה מאוד, ושתי הסתייגויות קטנות שווה לדעת. הניסוי נעשה במרכז אחד, ולא שוחזר בגודל הזה. ותגובת הפלצבו, פחות מ-6%, נמוכה בהרבה ממה שרואים בדרך כלל בניסויים במעי רגיז, והחוקרים עצמם כתבו שצריך ניסויים גדולים יותר. מה שהוא כן אומר: מי שהמעי הרגיז שלו התחיל אחרי זיהום, ויש לו שלשולים, נמצא בדיוק בקבוצה שבה זה נבדק, ובמחיר של שקלים בודדים ליום.
Eligible adults were randomized to receive a low FODMAP diet either with glutamine (15 g/day) or a placebo for 6 weeks… Improvement in IBS-severity score of more than 45% was observed in 22 of 25 participants (88%) in the glutamine group, while it was only 15 of 25 participants (60%) in the control group (p = 0.015). No serious adverse events were observed.
וניסוי שני, קטן יותר, מכיוון אחר. בטהרן נתנו ל-50 חולי מעי רגיז, מכל הסוגים, דיאטה דלת פודמאפ, ולחצי מהם הוסיפו 15 גרם גלוטמין ביום, 6 שבועות. בקבוצת הגלוטמין 22 מתוך 25 השתפרו ביותר מ-45%, מול 15 מתוך 25 עם הדיאטה לבד (Rastgoo ועמיתים, 2021). מה שעושים בדיאטה הזו, ולמה היא עובדת, במדריך לסיבו ולפודמאפ.
גלוטמין למעי דולף: מה נמדד, ומה נמצא
"מעי דולף" הוא לא אבחנה רפואית, אבל מאחוריו עומד דבר שאפשר למדוד: חדירות המעי. במחקרים שותים שני סוכרים, אחד גדול ואחד קטן, ובודקים כמה מכל אחד יצא בשתן. כשהסוכר הגדול עובר יותר מהרגיל, הרירית חדירה יותר. במטא-אנליזה של 10 ניסויים עם גלוטמין דרך הפה, 352 משתתפים עם מחלות שונות, לא נמצאה השפעה ממוצעת על החדירות. רמז לירידה נמצא רק בתת-קבוצה של מינונים גבוהים מאוד, מעל 30 גרם ביום, לפרק זמן קצר (Abbasi ועמיתים, 2024).
אצל מנותחי בטן בבית חולים התמונה אחרת: במטא-אנליזה של 21 ניסויים, צורה מיוחדת של גלוטמין (דיפפטיד) הורידה סמני דלקת וחדירות (Shu ועמיתים, 2016). אבל זה לא המצב של אדם שקונה אבקה. ועל זונולין, החלבון שהרבה מאמרים ברשת מקשרים למעי דולף, לא מצאנו אף ניסוי בבני אדם שבדק אם גלוטמין משנה אותו.
איך מיישבים את זה עם הניסוי בטוליין? שם החדירות כן חזרה לתקין, אבל אצל אנשים שהייתה להם חדירות מוגברת מוכחת, אחרי זיהום. מי שיש לו בעיה מסוימת שאפשר למדוד, כנראה יכול להרוויח. "מעי דולף" כהסבר כללי לעייפות, לאלרגיות או לעור, בלי בדיקה, הוא מקום שבו המחקר לא מראה את מה שמבטיחים.
גלוטמין בקרוהן ובקוליטיס: לא נמצא שעוזר
כאן אין ראיה לתועלת. סקירת קוקריין מצאה רק שני ניסויים קטנים, 42 חולים בסך הכל, בקרוהן פעיל, ובהם גלוטמין לא עזר להגיע להפוגה. הכותבים מסכמים שאין מספיק ראיות למסקנה (סקירת קוקריין, 2016).
גם סקירה שיטתית של שבעה ניסויים בקרוהן ובקוליטיס לא מצאה השפעה עקבית על מהלך המחלה, על התסמינים או על הדלקת (Severo ועמיתים, 2021).
ובניסוי אחד, אצל חולי קרוהן בהפוגה עם מעי חדיר, קבוצה שקיבלה חלבון מי גבינה באותה כמות השתפרה במידה דומה לקבוצת הגלוטמין, בלי הבדל מובהק ביניהן (Benjamin ועמיתים, 2012). אי אפשר לדעת אם עזר שם הגלוטמין, החלבון, או הזמן.
גלוטמין ומשככי כאבים כמו נורופן
תרופות כמו איבופרופן (נורופן, אדוויל) ודומיהן מגבירות את חדירות המעי. במתנדבים בריאים שקיבלו אינדומטצין, תרופה מאותה משפחה, גלוטמין שנלקח שבוע לפני לא הגן. מנות של 7 גרם שנלקחו צמוד לתרופה עצמה כן הקטינו את העלייה בחדירות (Den Hond ועמיתים, 1999). זה מחקר קטן, במדד ביניים, ובלי מעקב אחרי תסמינים. מי שלוקח משככי כאבים כל יום, הדבר הראשון לבדוק הוא אם צריך אותם כל יום.
גלוטמין אחרי אנטיביוטיקה ואחרי הליקובקטר
זה אחד השימושים הנפוצים ברשת, ובמיוחד בפרוטוקולים של שיקום המעי. לא מצאנו אף ניסוי בבני אדם שבדק גלוטמין אחרי אנטיביוטיקה או אחרי טיפול בהליקובקטר. יש מחקר בעכברים שמראה שאנטיביוטיקה מורידה את רמת הגלוטמין במעי ופוגעת ברירית, ושגלוטמין דרך הפה תיקן חלק מהנזק (Mao ועמיתים, 2021). זה הגיוני, ובטוח במינון רגיל, ועדיין לא נבדק. מה שכן נבדק בזמן אנטיביוטיקה הוא השמרית בולרדי, שמורידה שלשול כבר מהיום הראשון. ומי שעבר טיפול להליקובקטר, מה עוד חשוב אחריו, בהמדריך להליקובקטר.
גלוטמין וסיבו
בחיפושים באנגלית עולה שוב ושוב השאלה אם גלוטמין עוזר בסיבו, או מחמיר. אין על זה ניסוי. בפרוטוקולים של רפואה פונקציונלית הוא מגיע אחרי הטיפול בחיידקים, כחלק משלב השיקום, ולא במקומו. מי שרגיש לסיבים ולפרה-ביוטיקה, שישים לב: יש מוצרים ישראליים של גלוטמין עם אינולין, וזה כבר תוסף אחר (בדוח המוצרים).
גלוטמין למתאמנים: מה נשאר מהטענות על שריר
בחנויות הספורט גלוטמין עומד ליד החלבון והקריאטין, ובעשורים הקודמים הוא נחשב כמעט חובה בפיתוח גוף. ההיגיון נשמע טוב: השריר הוא המקום שבו הגוף מייצר ומאחסן גלוטמין, ואחרי מאמץ ארוך הרמה בדם יורדת. אבל כשבודקים את מה שבאמת מעניין מתאמן, שריר וכוח, התמונה ברורה.
מטא-אנליזה של 25 ניסויים בספורטאים מעל גיל 18 לא מצאה השפעה על המסה הרזה, על אחוז השומן או על הסיבולת האירובית, מלבד ירידה קטנה במשקל הגוף (Ramezani Ahmadi ועמיתים, 2019).
ובניסוי שנתן מינון ענק, 0.9 גרם לכל ק"ג של מסה רזה ביום, עשרות גרמים, לצעירים שהתאמנו בכוח 6 שבועות, שתי הקבוצות התחזקו באותה מידה: סקוואט עלה בכ-30% וחזה בכ-14%, עם גלוטמין ובלעדיו (Candow ועמיתים, 2001).
ההסבר קשור למה שראינו בפרק הראשון: רוב הגלוטמין שבולעים נעצר במעי ובכבד, ומגיע לשריר מעט. ומי שאוכל מספיק חלבון כבר מקבל ממנו גלוטמין, בתוך החלבון עצמו. התוסף שכן מוסיף כוח ומסה, ונבדק במאות ניסויים, הוא קריאטין, בהמדריך לקריאטין.
גלוטמין להתאוששות ולכאבי שרירים אחרי אימון
כאן יש ממצא חיובי, אבל אחד. בניסוי על 16 צעירים, גברים ונשים, אחרי תרגיל שפוגע בשריר בכוונה (כיווץ מתארך של שריר הירך הקדמי), גלוטמין במינון של 0.3 גרם לק"ג ביום, כ-21 גרם לאדם של 70 ק"ג, במשך שלושה ימים, הוריד את כאבי השרירים בכל אחת משלוש הבדיקות, והכוח חזר מהר יותר, בעיקר אצל הגברים (Legault ועמיתים, 2015). זה מעניין, ולא מספיק כדי לקבוע. מי שמתאמן קשה מאוד ורוצה לנסות לכמה ימים, זה המינון שנבדק.
גלוטמין לחיסון אחרי מרתון
הטענה ש"גלוטמין מגן על ספורטאים מהצטננות" מגיעה ממחקר אחד משנות התשעים. ספורטאים בענפי סיבולת שונים קיבלו משקה גלוטמין או פלצבו מיד אחרי מאמץ ארוך ושעתיים אחריו, ובשאלון על השבוע שאחרי, 81% מקבוצת הגלוטמין דיווחו שלא חלו, מול 49% בפלצבו (Castell ועמיתים, 1996). המדד היה דיווח עצמי, ולא אבחנה.
סקירה שיטתית של תוספים לספורטאים, שכללה שמונה ניסויי גלוטמין, לא מצאה לגלוטמין השפעה עקבית על אף מדד חיסוני (Moreira ועמיתים, 2007).
ומה עם הבטן בריצה ארוכה בחום?
ריצה ארוכה בחום מגבירה את חדירות המעי, וזה חלק מהסיבה לבעיות הבטן במרוצים. בניסוי על עשרה גברים, גלוטמין שעתיים לפני ריצה של שעה ב-30 מעלות הוריד את החדירות, והכי הרבה במינון הגבוה, 0.9 גרם לק"ג מסה רזה (Pugh ועמיתים, 2017).
אבל בניסוי של חוקרים אחרים, במינון נמוך יותר וריצה עד תשישות ב-40 מעלות, החדירות דווקא עלתה עם גלוטמין (Ogden ועמיתים, 2022). במינון שנוח לשתות, התוצאות סותרות.
למה גלוטמין נמצא באבקות חלבון
חלבון מי גבינה מכיל גלוטמין באופן טבעי, בתוך החלבון עצמו, ולכן בטבלת חומצות האמינו של כל אבקת חלבון כתובים כמה גרמים "גלוטמין". הוספה של גלוטמין חופשי, מעבר לזה, היא בעיקר שיווק. ויש סיבה אחת לשים לב: בדיקת החלבון הסטנדרטית סופרת חנקן, וחומצות אמינו זולות מוסיפות חנקן. בבדיקה של אבקות חלבון בהודו, ב-89% מאבקות ה"פרמצבטיות" נמצא ניפוח של החלבון בחומצת אמינו זולה, בעיקר טאורין (Philips ועמיתים, 2025). על גלוטמין דווקא לא נמצא שם תיעוד כזה, אבל המנגנון זהה.
במה עוד גלוטמין נבדק: מתוק, סוכר, כימותרפיה ובית חולים
גלוטמין לחשק למתוק
זו אחת הטענות הנפוצות בסרטונים: כפית גלוטמין מתחת ללשון, והחשק למתוק נעלם. לא מצאנו אף ניסוי בבני אדם שבדק את זה. הניסוי הקרוב ביותר נתן כמוסות גלוטמין שמשתחררות במעי, ובמדידה של הארוחה שאחרי, המשתתפים אכלו קצת יותר, ולא פחות (Meek ועמיתים, 2016). גם על גלוטמין לחשק לאלכוהול מצאנו רק מחקרים בתאים ובחיות. זה לא אומר שהתחושה שאנשים מדווחים עליה לא אמיתית. זה אומר שעוד לא בדקו אותה.
גלוטמין וסוכר בדם
כאן יש מנגנון שנמדד. 30 גרם גלוטמין במנה אחת העלו את ההורמון GLP-1, ההורמון שעליו בנויות תרופות כמו אוזמפיק, ואת האינסולין (Greenfield ועמיתים, 2009).
אצל חולי סוכרת סוג 2, אותם 30 גרם לפני ארוחה הורידו את עליית הסוכר בשעה הראשונה (Samocha-Bonet ועמיתים, 2011).
ובניסוי של 6 שבועות, עם 10 גרם שלוש פעמים ביום, לקבוצת הגלוטמין היו בסוף פחות שומן גוף והמוגלובין מסוכרר (HbA1c) נמוך יותר מקבוצת הפלצבו (Mansour ועמיתים, 2015). אלה ניסויים קטנים, בכמויות גדולות. מי שמטופל בתרופות לסוכרת ורוצה לנסות, רק עם הרופא.
גלוטמין בזמן כימותרפיה והקרנות
זה השימוש שבו גלוטמין מוזכר הכי הרבה בבתי חולים, והראיות בו מעורבות. בפצעים בפה מהקרנות ומכימו (מוקוזיטיס), מטא-אנליזה של 15 ניסויים מצאה שגלוטמין לא מנע את הופעת הפצעים, אבל הם היו קלים יותר, ופחות חולים נאלצו להפסיק את הטיפול (Tang ועמיתים, 2022).
מטא-אנליזה אחרת, רק בהקרנות לראש ולצוואר, לא מצאה תועלת ברורה, חוץ מאולי פחות משככי כאבים (Shuai ועמיתים, 2020).
וניסוי אקראי כפול-סמיות בשלב 3, ב-71 חולי ראש וצוואר בהקרנות, עם 5 גרם שלוש פעמים ביום, לא מצא השפעה על חומרת הפצעים (Huang ועמיתים, 2019).
Six randomized controlled trials (RCTs) including 441 patients were included… oral glutamine couldn't significantly decrease the incidence of OM (risk ratio [RR] = 0.98)… But oral glutamine may have the potential to reduce the opioid use (RR = 0.84)… we must cautiously interpret the results because the observed effect size… is marginal.
בשלשול מכימותרפיה, גלוטמין קיצר את השלשול ביום אחד בערך, בלי לשנות את החומרה (Sun ועמיתים, 2012).
ובנזק עצבי מהתרופה פקליטקסל במינון גבוה מאוד, ניסוי לא אקראי על 45 חולים עם 10 גרם שלוש פעמים ביום, ארבעה ימים, מצא פחות חולשה ופחות הפרעה בהליכה (Vahdat ועמיתים, 2001). בכל המצבים האלה, ההחלטה היא של הצוות המטפל, בגלל השאלה על הגידול עצמו, שמופיעה בפרק הבטיחות.
התרופה היחידה: גלוטמין לאנמיה חרמשית
השימוש היחיד בגלוטמין שקיבל אישור של תרופה הוא במחלת תאי המגל (אנמיה חרמשית). בניסוי שלב 3 על 230 חולים מגיל 5, גלוטמין במינון 0.3 גרם לק"ג פעמיים ביום הוריד את מספר משברי הכאב במשך 48 שבועות מ-4 ל-3, בחציון (Niihara ועמיתים, 2018).
הניסוי מומן על ידי היצרנית, והתרופה אושרה ב-2017 בשם Endari, במינון לפי משקל, עד 15 גרם פעמיים ביום (התווית של ה-FDA). זה מראה דבר מעניין: כשגלוטמין עובר את הסף של תרופה, האפקט שנמדד צנוע.
גלוטמין בבית חולים: כוויות, ניתוח וטיפול נמרץ
כאן נמצא הניסוי שבגללו אומרים ש"גלוטמין יכול להזיק". בניסוי REDOXS, 1,223 מונשמים עם כשל של כמה איברים קיבלו מינון גבוה של גלוטמין, גם בעירוי וגם בזונדה. התמותה בחודש הראשון הייתה 32.4% עם גלוטמין, מול 27.2% בלעדיו, הבדל גבולי. בתמותה בבית החולים ואחרי חצי שנה ההבדל כבר היה מובהק (Heyland ועמיתים, 2013).
ההנחיות האירופיות לטיפול נמרץ מציינות שבהגרלה, קבוצת הגלוטמין הייתה חולה יותר מההתחלה, וזה מסביר במידה רבה את ההבדל (ESPEN, 2023). ועדיין, ההנחיות האלה ממליצות לא לתת גלוטמין לרוב חולי הטיפול הנמרץ, ואוסרות עירוי בחולים לא יציבים, עם כשל כבד או כליות. הן משאירות אותו רק לכוויות של יותר מ-20% מהגוף ולטראומה.
וגם בכוויות, הניסוי הגדול ביותר, 1,200 חולים, לא מצא שגלוטמין מקצר את האשפוז או מוריד תמותה (Heyland ועמיתים, 2022).
בסקירה של גלוטמין בזונדה, בלי עירוי, התמונה הייתה נייטרלית יותר: בלי השפעה על התמותה, ואשפוז קצר יותר (van Zanten ועמיתים, 2015).
A total of 11 studies involving 1079 adult critically ill patients… Enteral GLN supplementation was not associated with a reduction of hospital mortality (RR 0.94)… In the subset of studies of patients with burns, enteral GLN supplementation was associated with significant reductions in hospital mortality (RR 0.19)… but data are sparse and larger randomized trials are warranted.
הניסויים האלה נעשו בחולים קשים מאוד, במינונים גבוהים ובעירוי, והם לא מתארים אדם בריא שלוקח 5 גרם ביום. אבל הם הסיבה ש"זה סתם חומצת אמינו, אין מה לדאוג" לא נכון לגמרי: יש מצבים שבהם יותר גלוטמין לא היה טוב יותר.
כמה גלוטמין לקחת ביום, כמה פעמים, ולכמה זמן
אין מינון אחד לגלוטמין. בכל מצב נבדקה כמות אחרת, לזמן אחר. הטבלה מסכמת את מה שניתן בניסויים עצמם:
| המצב | כמה ביום | איך מחלקים | לכמה זמן |
|---|---|---|---|
| מעי רגיז עם שלשול, אחרי זיהום | 15 גרם | 5 גרם, שלוש פעמים ביום | 8 שבועות, ואז לבדוק |
| מעי רגיז, יחד עם דיאטה דלת פודמאפ | 15 גרם | בכמה מנות | 6 שבועות |
| סביב משככי כאבים (NSAIDs) | עד 21 גרם | 7 גרם צמוד לכדור | בימים שלוקחים את התרופה |
| כאבי שרירים אחרי אימון קשה | 0.3 גרם לק"ג (כ-21 גרם ל-70 ק"ג) | פעם ביום | 3 ימים אחרי האימון |
| סוכרת סוג 2, עם הרופא | 30 גרם | 10 גרם, שלוש פעמים ביום | 6 שבועות בניסוי |
| בזמן כימותרפיה או הקרנות, רק עם האונקולוג | 15 עד 30 גרם | שלוש מנות | לפי פרוטוקול הטיפול |
| אנמיה חרמשית (תרופה במרשם) | 0.3 גרם לק"ג למנה, עד 30 גרם | פעמיים ביום | לאורך זמן, במעקב |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
המקורות לכל שורה בטבלה:
- מעי רגיז אחרי זיהום: Zhou ועמיתים, 2019
- עם פודמאפ: Rastgoo ועמיתים, 2021
- NSAIDs: Den Hond ועמיתים, 1999
- כאבי שרירים: Legault ועמיתים, 2015
- סוכרת: Mansour ועמיתים, 2015
- הקרנות: Huang ועמיתים, 2019
- אנמיה חרמשית: Niihara ועמיתים, 2018
המספר שכולם מכירים: 5 גרם, כפית אחת
על כמעט כל קופסה כתובה מנה של 5 גרם, בערך כפית שטוחה. זה המינון של מנה אחת בניסוי במעי רגיז, אבל שם לקחו אותה שלוש פעמים ביום. מי שלוקח כפית אחת ביום, לוקח שליש ממה שנבדק. ברשת יש טווח רחב מאוד: מטפלים מסוימים ממליצים על 2 עד 5 גרם, אחרים על 10 עד 15, ובאתרי ספורט ישראליים מופיעים גם 20 עד 40 גרם. הטבלה למעלה היא מה שנבדק בפועל.
למה לחלק לשלוש מנות
הספיגה של גלוטמין רוויה: במחקר שמדד רמות בדם אחרי מנות בגדלים שונים, ככל שהמנה גדלה, הרמה בדם עלתה פחות ביחס לכמות. הגלוטמין נספג ומתפנה מהדם תוך שעות, ולא מצטבר בגוף. זה מחקר קטן, 12 משתתפים, רובם חולי אנמיה חרמשית (Sadaf ועמיתים, 2024). לכן חלוקה ל-2 או 3 מנות קרובה יותר למה שנבדק, ושומרת על רמה יציבה יותר לאורך היום.
ליתר ביטחון לקחת יותר?
לא נמצא שיותר עוזר יותר, ומעל 14 גרם ביום הנתונים לטווח ארוך דלים. 14 גרם הם "הרמה הבטוחה שנצפתה" למבוגרים בריאים, לפי סקירת בטיחות שנכתבה באיגוד תעשיית התוספים האמריקאי (CRN). זה גוף של התעשייה, ועדיין זו הסקירה שכולם מצטטים כשמדברים על תקרה. מעליה נבדקו מינונים גבוהים יותר, בלי דפוס של נזק, אבל בלי מספיק נתונים לטווח ארוך (Shao ו-Hathcock, 2008). ו-15 גרם ביום לשמונה שבועות, כמו בניסוי במעי רגיז, הם מעט מעל הרמה הזו, ונבדקו לתקופה מוגבלת. 30 עד 40 גרם ביום, לאורך חודשים, כבר לא.
אצל קשישים זה חשוב במיוחד. בניסוי בבית אבות, 0.5 גרם לק"ג ביום, כ-31 גרם, במשך שבועיים, הוריד את קצב הסינון של הכליות ב-13%, מול 3% עם חלבון רגיל. החוקרים כתבו שזה מתחת לסף שנחשב משמעותי, אבל המליצו לעקוב אחרי תפקודי הכליה (Galera ועמיתים, 2010).
כמה זמן לקחת, ומתי מפסיקים
הניסויים במעי נמשכו 6 עד 8 שבועות. זה גם פרק זמן הגיוני לבדיקה עצמית: לרשום לפני שמתחילים כמה יציאות ביום, איך הצואה, וכמה כואב, ולהשוות בסוף. אם אחרי 8 שבועות במינון המלא לא השתנה כלום, כנראה שזה לא הכלי. ואם השתפר, יש מטפלים שמורידים בהדרגה ומפסיקים, ויש שממשיכים במינון נמוך. ניסוי ארוך יותר אצל אנשים בריאים לא מצאנו. הארוך ביותר, 48 שבועות, נעשה בחולי אנמיה חרמשית (Niihara ועמיתים, 2018).
למה בגישת הביוהאקינג ובספורט ממליצים על יותר?
מאמני כושר וחלק מאנשי הביוהאקינג ממליצים על 10 עד 20 גרם ביום ויותר, לפעמים לפני השינה, בטענה שזה מאיץ התאוששות, שומר על השריר, מחזק את החיסון בתקופות של עומס, ומעלה הורמון גדילה. ההיגיון: הגוף משתמש בכמויות עצומות של גלוטמין, ובעומס פיזי קשה הרמה בדם יורדת. מה שנבדק: ההתאוששות מכאבי שרירים, בניסוי אחד (בפרק הספורט). שריר וכוח, לא. על הורמון הגדילה יש מחקר קטן אחד, מ-1995: אצל תשעה מתנדבים, 2 גרם גלוטמין העלו את הורמון הגדילה בדם שעה וחצי אחרי (Welbourne, 1995). אם זה משנה משהו בשריר או בשינה, לא מצאנו ניסוי שבדק. מי שרוצה למקסם, שיבחר את הימים: אחרי אימון קשה במיוחד, ולא כל יום.
גלוטמין אבקה או כמוסות, ואיך לוקחים אותו
כמעט כל הניסויים שנבדקו בבני אדם השתמשו באבקה, מומסת במים. ואין מחקר שהשווה ספיגה של אבקה מול כמוסה. ההבדל הוא מעשי:
| אבקה | כמוסות | |
|---|---|---|
| כמה צריך ל-15 גרם ביום | שלוש כפיות | 15 כמוסות של גרם, או 30 של חצי גרם |
| מחיר ל-15 גרם | שני שקלים עד שישה | שבעה שקלים ומעלה, ובחנויות בארץ עד יותר מ-40 |
| טעם | כמעט בלי טעם, מעט מתקתק | בלי טעם |
| מתי מתאים | למינון של הניסויים | למינון נמוך, בנסיעות, או למי שלא סובל את המרקם |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
עם מה מערבבים
אבקת גלוטמין נמסה במים קרים או בטמפרטורת החדר, וכמעט בלי טעם. אפשר גם במיץ, בשייק או ביוגורט. שני דברים שעדיף לא לעשות: לערבב בשתייה רותחת, ולהכין בקבוק בבוקר לכל היום. גלוטמין חופשי לא יציב בתמיסה, וזו הסיבה שבבתי חולים פיתחו צורה אחרת שלו לעירוי (ESPEN, 2023). מה שמומס, שותים בשעה הקרובה.
מתי לקחת: עם אוכל, בלי אוכל, או לפני השינה
בניסוי במעי רגיז חילקו את המנות לאורך היום, בלי הנחיה מיוחדת לגבי אוכל. במחקר שמדד את הגלוטמין בדם, אוכל לא שינה את הקצב שבו הגוף מפנה אותו (Sadaf ועמיתים, 2024), ולכן אפשר עם ארוחה או בלעדיה. מטפלים ברפואה פונקציונלית ממליצים לרוב על קיבה ריקה, רבע שעה לפני ארוחה, כדי שהגלוטמין יגיע לרירית בלי חלבון אחר שמתחרה בו. זה לא נבדק, וזה גם לא מזיק. ו"לפני השינה, להורמון גדילה" נשען על מחקר קטן אחד, שמצא עלייה בהורמון הגדילה אחרי מנה קטנה, בלי לבדוק שינה או שריר.
גלוטמין ליפוזומלי, מיקרונייז ו-Sustamine: שווה את הכסף?
בחנויות יש כמה גרסאות "משופרות". מיקרונייז (micronized) הוא פשוט אבקה דקה יותר, שנמסה מהר, באותו מחיר בערך, וזה בסדר. ליפוזומלי עולה פי 2 עד 3 ל-15 גרם, ואין לו ניסוי בבני אדם. ההיגיון שלו חלש במיוחד בגלוטמין, כי גלוטמין רגיל כבר נספג היטב, ורובו נלקח ממילא במעי. אלאנין-גלוטמין (Sustamine) הוא צורה יציבה יותר, שפותחה לעירוי בבית חולים. בשתייה נבדק בניסוי אחד קטן, על 12 רצים, שמדד זמן תגובה אחרי ריצה, ומצא רמזים ליתרון. ביצועים ספורטיביים שם לא נמדדו (Pruna ועמיתים, 2016). וכיתוב כמו AjiPure או Kyowa מציין את יצרן חומר הגלם ואת שיטת הייצור שלו, בתסיסה. ברוב המוצרים הזולים מקור חומר הגלם לא כתוב בכלל, ולכן אי אפשר להשוות לפי זה, וגם לא מצאנו סיבה לחשוב שזה משנה את הגלוטמין עצמו.
גלוטמין במזון: כמה יש בחלבון, ולמה בכל זאת מדברים על תוסף
כל חלבון שאוכלים מכיל גלוטמין. לפי ההנחיות האירופיות, גלוטמין הוא כ-8% מכל חומצות האמינו בחלבון (ESPEN, 2023).
בבשר נמדדו כ-5% מהחלבון (Lenders ועמיתים, 2009). זאת אומרת שכל 20 גרם חלבון מכילים בערך גרם עד גרם וחצי גלוטמין. ככה מגיעים לכ-7 גרם ביום שאדם ממוצע אוכל.
| המזון | חלבון | גלוטמין, בערך | כמה מנות שוות כפית של 5 גרם |
|---|---|---|---|
| חזה עוף, 150 גרם | כ-45 גרם | 2.2 עד 3.6 גרם | כשתי מנות |
| שלוש ביצים | כ-19 גרם | 0.9 עד 1.5 גרם | 10 עד 16 ביצים |
| כוס עדשים מבושלות | כ-18 גרם | 0.9 עד 1.4 גרם | כארבע כוסות |
| סקופ אבקת חלבון מי גבינה | כ-25 גרם | 1.2 עד 2 גרם, בתוך החלבון | שלושה עד ארבעה סקופים |
| כל החלבון של יום ממוצע | כ-80 עד 90 גרם | 4 עד 7 גרם | היום כולו שווה כפית, לכל היותר כפית וחצי |
הערכה, לפי 5% עד 8% מהחלבון. הכמות האמיתית משתנה ממזון למזון, ובחלק מהמזונות היא גבוהה יותר. אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
מכאן החשבון שמסביר את הוויכוח. כדי להוסיף 15 גרם גלוטמין ביום מאוכל, כמו בניסוי במעי רגיז, צריך לאכול עוד 190 עד 300 גרם חלבון ביום, מעבר לרגיל. זה לא אפשרי למי שהבטן שלו כבר לא בסדר. מצד שני, למי שמחפש שריר, החשבון הפוך: מי שאוכל מספיק חלבון כבר מקבל ממנו את הגלוטמין, ותוסף לא מוסיף לשריר, כמו שראינו בפרק הספורט.
האם גלוטמין מהמזון נספג כמו מהתוסף?
לא מצאנו מחקר בבני אדם שהשווה ישירות גלוטמין חופשי מתוסף לגלוטמין שבתוך חלבון שלם. מה שיש הוא ניסוי אחד בחולי קרוהן, שבו חלבון מי גבינה שיפר את חדירות המעי במידה דומה לגלוטמין (Benjamin ועמיתים, 2012). ומרק עצמות וכרוב, שמוזכרים הרבה ברשת כ"מקורות גלוטמין", מכילים כמויות קטנות לעומת מה שנבדק בניסויים. יש סיבות טובות לאכול אותם, אבל מינון של ניסוי הם לא נותנים.
תופעות לוואי של גלוטמין, ולמי אסור
אצל אדם בריא, במינונים שנבדקו, גלוטמין נסבל היטב. בניסוי במעי רגיז תופעות הלוואי היו נמוכות, ודומות בשתי הקבוצות (Zhou ועמיתים, 2019).
בניסויים של התרופה לאנמיה חרמשית, מה שהופיע קצת יותר עם גלוטמין היה עצירות (21% מול 18%) ובחילה (19% מול 14%) (התווית של ה-FDA). ההגבלות הרציניות נוגעות לקבוצות מסוימות:
| מי | מה ההמלצה | למה |
|---|---|---|
| מחלת כבד, ובמיוחד שחמת | לא לקחת | גלוטמין מעלה אמוניה בדם, עד כדי כך שמשתמשים בו כבדיקה |
| מחלת כליות, ומבוגרים עם תפקוד כליות ירוד | רק עם רופא ומעקב | ירידה בסינון הכליות בקשישים, ודיווח מקרה של פגיעה בכליה |
| הריון והנקה | לא לקחת | אין נתונים בבני אדם |
| ילדים | רק עם רופא | נבדק כתרופה מגיל 5, באנמיה חרמשית בלבד |
| כימותרפיה, הקרנות, או אבחנה של סרטן | רק בתיאום עם האונקולוג | שאלה פתוחה על גידולים מסוימים |
| אפילפסיה, הפרעה דו-קוטבית | להתייעץ קודם | חשש תיאורטי, דרך הגלוטמט במוח, בלי נתונים בבני אדם |
| חולים קשים בטיפול נמרץ | רק לפי הצוות | במינון גבוה נמצאה תמותה גבוהה יותר |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
גלוטמין והכבד
כשגלוטמין מתפרק, משתחררת אמוניה, והכבד הוא זה שמנטרל אותה. אצל חולי שחמת, בדיקה שבה שותים גלוטמין ומודדים כמה האמוניה קופצת אחרי שעה משמשת כדי לזהות מי בסיכון לבלבול ולפגיעה מוחית מהכבד (Ampuero ועמיתים, 2020). וזה ההסבר הכי ברור למה מי שיש לו מחלת כבד לא לוקח גלוטמין.
אצל אדם בריא תועד מקרה אחד: ספורטאית שלקחה אבקת גלוטמין שלושה שבועות פיתחה צהבת ופגיעה בכבד, והחלימה בתוך שבועיים מההפסקה (Hatami ועמיתים, 2020). מקרה בודד לא מוכיח שהגלוטמין גרם לזה, אבל זה מספיק כדי להפסיק ולבדוק אם מופיעים כאב בטן חזק או הצהבה.
גלוטמין והכליות
אצל קשישים שקיבלו כ-31 גרם ביום, סינון הכליות ירד ב-13% בתוך שבועיים, מתחת לסף שנחשב משמעותי (Galera ועמיתים, 2010).
ב-2026 פורסם גם דיווח על פגיעה חריפה בכליה אצל מטופל שלקח 18 גרם ביום, והכותבים קשרו אותה לייצור אמוניה בכליה (Bhoelan ועמיתים, 2026). זה דיווח בודד. מי שיש לו מחלת כליות, או שהוא מבוגר ולוקח תרופות שמשפיעות על הכליות, לא מתחיל גלוטמין בלי בדיקת דם ורופא.
גלוטמין וסרטן: האם הוא "מזין גידולים"?
בחיפוש בעברית, "גלוטמין וסרטן" עולה כבר כשמקלידים "גלוטמין". והחשש מבוסס על משהו אמיתי: הרבה סוגי תאי סרטן משתמשים בגלוטמין כדלק, ויש תרופות ניסיוניות שמנסות לחסום את זה (Altman ועמיתים, 2016). הסרטון הכי נצפה שמצאנו בנושא הוא של חוקר הסרטן תומס סייפריד, שטוען שגידולים "מתסיסים" גלוטמין, וממליץ לחסום אותו.
מה ידוע על תוסף, בבני אדם: סקירה של 36 מחקרים קליניים, שבהם חולי סרטן קיבלו גלוטמין בזמן הטיפול, מצאה שברוב הגדול גלוטמין שיפר את מצב המטופלים בלי סימן להגברת הגידול. הכותבים עצמם כתבו שהערכה אובייקטיבית של השאלה אם גלוטמין מזין גידולים עדיין חסרה (Kuhn ועמיתים, 2010).
מרכז הסרטן ממוריאל סלואן קטרינג מציין שנתונים מהמעבדה מרמזים על תמיכה בגידול, וממליץ להתייעץ (הדף של ממוריאל סלואן קטרינג).
השורה התחתונה: אין ראיה שתוסף גלוטמין גורם לסרטן אצל אדם בריא. אצל מי שיש לו גידול, השאלה פתוחה, ותלויה כנראה בסוג הגידול, ולכן ההחלטה שם היא של האונקולוג.
אפילפסיה, מאניה, והמוח
במוח, גלוטמין הופך לגלוטמט, שמעורר את תאי העצב, וגם ל-GABA, שמרגיע אותם. מכאן החשש אצל מי שיש לו אפילפסיה או הפרעה דו-קוטבית. מה שמבסס אותו: מחקר בחולדות, שבו גלוטמין במי השתייה לא שינה את תדירות ההתקפים, אבל העלה את שיעור ההתקפים הפרכוסיים בימים הראשונים (Dhaher ועמיתים, 2022).
ויש מכתב מ-1984 על מאניה שהופיעה עם גלוטמין (Mebane, 1984). בבני אדם עם אפילפסיה אין נתונים. זה חשש תיאורטי, ומספיק כדי להתייעץ קודם. על גלוטמין לשינה או לחרדה, לא מצאנו ניסוי בבני אדם.
הריון, הנקה וילדים
על הריון והנקה יש רק מחקרים בחיות. גם בתווית של התרופה כתוב שאין נתונים בנשים בהריון ובחלב אם (התווית של ה-FDA). אצל ילדים, גלוטמין נבדק כתרופה לאנמיה חרמשית מגיל 5.
ובפגים, סקירת קוקריין של 12 ניסויים ויותר מ-2,800 תינוקות לא מצאה תועלת, וגם לא עלייה בתמותה או בזיהומים (סקירת קוקריין, 2016). גם במצב שבו "הצורך עולה" לכאורה, יותר גלוטמין לא שינה את התוצאה.
מה אומרת כל גישה על גלוטמין
בגלוטמין, הפער בין הגישות הוא פחות "עובד או לא", ויותר "למי, כמה, ובאיזה שלב". הנה הגישות העיקריות, כל אחת בגרסה החזקה שלה:
| גישה | מה היא אומרת | מה המחקר מצא | איפה היא צודקת |
|---|---|---|---|
| רפואה מקובלת וגסטרואנטרולוגיה (למשל קליבלנד קליניק, ממוריאל סלואן קטרינג) | חומצת אמינו שהגוף מייצר. לבריאים אין צורך בתוסף. תרופה מאושרת רק לאנמיה חרמשית, ובבית חולים רק בכוויות ובטראומה | בשריר ובקרוהן צודקת. במעי רגיז אחרי זיהום יש ניסוי חיובי חזק, שעוד לא נכנס להנחיות | בזהירות במינונים גבוהים, ובחולי כבד וכליות |
| רפואה פונקציונלית ואינטגרטיבית (למשל מייקל רוסקיו, איימי מאיירס, ויל קול, איימי נט) | גלוטמין הוא כלי בשלב "תיקון הרירית", אחרי שמסירים את הגורם: מזון, זיהום, תרופות. 2 עד 15 גרם ביום | במעי רגיז אחרי זיהום, המינון שלהם תואם את הניסוי. ב"מעי דולף" כללי, המטא-אנליזה לא מצאה השפעה ממוצעת | בכך שגלוטמין בא אחרי הגורם ולא במקומו |
| ביוהאקינג וספורט (למשל תומאס דלאור, גיל גרנות) | התאוששות, חיסון בעומס, שמירה על שריר. 10 עד 20 גרם ביום | שריר וכוח: לא. כאבי שרירים: ניסוי חיובי אחד. חיסון: לא שוחזר | בהתאוששות אחרי מאמץ קשה במיוחד |
| נטורופתיה ותזונה טבעית (למשל ואלרי מרטינו, ירון מרגולין) | גלוטמין לשיקום המעי, ולפעמים לחשק לסוכר ולאלכוהול. מזון קודם, ותוסף במינונים של 5 עד 40 גרם ביום | מעי רגיז: נתמך. חשק לסוכר ולאלכוהול: לא נבדק בבני אדם | בהעדפה של מזון, ובליווי של מטפל |
| אונקולוגיה אינטגרטיבית | גלוטמין יכול להגן על המעי ועל העצבים בזמן כימו והקרנות, אבל רק בהשגחה, בגלל השימוש של גידולים בגלוטמין | פצעים בפה ושלשול: תועלת קטנה ומעורבת. השפעה על הגידול: לא נמצאה, ולא נבדקה כמו שצריך | בכך שזו החלטה של הצוות, לא של המטופל לבד |
| מסורות עתיקות ותזונת מרק העצמות (למשל פרוטוקול GAPS) | מזון חם, מבושל וקל לעיכול, ומרק עצמות לשיקום המעי | על גלוטמין עצמו אין להן עמדה. במרק עצמות יש גלוטמין, אבל הרבה פחות מהמינונים שנבדקו | בגישה של מזון אמיתי ושל זמן |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
מדיקל מדיום, שיש לו עמדה כמעט על כל תוסף, לא מתייחס לגלוטמין בחומרים שבדקנו.
הגישה הפונקציונלית, בגרסה החזקה שלה
ברפואה פונקציונלית, גלוטמין מופיע בתוך סדר קבוע שנקרא לפעמים 4R: קודם מסירים את מה שפוגע במעי (מזון שמגרה, זיהום, תרופה), אחר כך מחליפים מה שחסר בעיכול, מוסיפים חיידקים טובים, ורק אז "מתקנים" את הרירית, ושם גלוטמין נכנס. ההיגיון חזק: תאי המעי משתמשים בגלוטמין כדלק, ו-64% ממה שבולעים נלקח שם. וגם המחקר מתיישב עם הסדר הזה, יותר מאשר עם "גלוטמין לבד": הניסוי החיובי ביותר נעשה אצל אנשים שהגורם שלהם, הזיהום, כבר עבר, ונשאר רק הנזק. ד"ר איימי נט ממכון קרסר כותבת שהיא לא מתחילה בגלוטמין לבד, אלא מחפשת קודם את הגורם, ושהמקרה שבו היא כן נותנת אותו הוא דלקת מעי קשה. מה שעוד לא נבדק הוא אם הסדר עצמו, ארבעת השלבים ביחד, עובד טוב יותר מכל שלב לבד.
מה אומרים מטפלים ומומחים שעובדים עם גלוטמין
מעבר לניסויים, יש מה שאנשי שטח רואים אצל מטופלים. בגלוטמין, רוב מה שמצאנו הוא המלצות, ומעט תצפיות:
- ואלרי מרטינו, נטורופתית ורוקחת צמחים, ישראל: רואה בקליניקה מטופלים עם מעי רגיז, קרוהן, קוליטיס ושלשולים, וממליצה על 10 עד 15 גרם ביום על קיבה ריקה, אחרי אבחון. במחקר: המינון מתאים למעי רגיז אחרי זיהום. בקרוהן הראיות שליליות.
- איילה אריאל, נטורופתית, ישראל: לפחות 5 גרם ביום, בקליניקה כ-10, ובמקרים מורכבים 0.5 גרם לק"ג. אבקה בלי טעם במים, ולא כמוסות. במחקר: 0.5 גרם לק"ג הוא כ-35 גרם לאדם של 70 ק"ג, יותר מהרמה שנחשבת בטוחה לטווח ארוך.
- גיל גרנות, מאמן כושר, מייסד ישראל בודי (שמוכר תוספים): 10 עד 20 גרם ביום בשתיים עד ארבע מנות, למתאמנים. במחקר: לשריר לא נמצאה תוספת, להתאוששות יש רמז.
- ירון מרגולין, מטפל, ישראל: מזון לפני תוסף, וכותב שהחשש מ"גלוטמין מזין סרטן" לא נתמך. במחקר: אצל אנשים בלי סרטן נכון. אצל חולים, השאלה פתוחה יותר ממה שהוא מתאר.
- ד"ר מייקל רוסקיו, קלינאי מעי, ארה"ב (שמוכר מוצר משולב): כ-15 גרם ביום, ומצטט את הניסוי במעי רגיז. במחקר: הניסוי קיים, באוכלוסייה מסוימת.
- ד"ר איימי מאיירס, רפואה פונקציונלית, ארה"ב (שמוכרת גלוטמין): קוראת לגלוטמין המרכיב מספר אחת לתיקון מעי דולף, ומספרת על שיפור אצל מטופלים בתוך חודש. במחקר: על "בתוך חודש" אין ניסוי.
- ד"ר איימי נט, מכון קרסר: גלוטמין וגליצין "מבטיחים ובטוחים", אבל התוצאות אצל מטופלים לא עקביות, ולכן היא מתחילה בגורם. ממליצה להתחיל במנה קטנה ולעלות לאט. במחקר: מתאים לתמונה המעורבת.
- כריס קרסר, רפואה פונקציונלית: אצל מי שאין לו סרטן גלוטמין יכול לעזור, לזמן הקצר ביותר שצריך, ואז לחזור לתזונה. אצל חולי סרטן, הוא כותב, גלוטמין יכול לעזור או להזיק, במיוחד בגידול במעי. במחקר: מתאים.
שני דברים בולטים אצל אנשי השטח. כמעט כל מי שממליץ בחום מוכר גלוטמין או מוצר שמכיל אותו, והזהירות מגיעה בעיקר מבתי החולים והמוסדות. ולא מצאנו רופא, רוקח או דיאטנית קלינית בישראל שכותבים על גלוטמין בשמם.
מה אומרים בסרטונים הכי נצפים על גלוטמין, ומה המחקר מצא
הסרטונים הנצפים ביותר שבדקנו על גלוטמין הם של חוקר הסרטן תומס סייפריד, על גלוטמין כדלק לגידולים (1.7 מיליון צפיות), של ד"ר ג'וש אקס, על היתרונות שלו (827 אלף), ושל דוריאן וילסון, על מה גלוטמין עושה בגוף (614 אלף). בעברית יש מעט, בעיקר מאמני כושר. ב-35 הסרטונים שנבדקו, הטענה שחוזרת הכי הרבה, שתאי המעי משתמשים בגלוטמין כדלק, נכונה. ההגזמות מתחילות כשמדברים על ריפוי מעי דולף לכולם, על שריר, ועל חשק למתוק.
ומה שחסר ברוב הסרטונים: האזהרה על מחלות כבד וכליות. מי שהכי קרוב למחקר מבין היוטיוברים, באופן מעניין, הוא גסטרואנטרולוג שמוכר בעצמו תערובת סיבים: ויל בולסייביץ סקר את הניסויים, וכתב שכתוסף יומי לאדם בריא אין לגלוטמין ראיה. מה שהוא לא הזכיר הוא הניסוי במעי רגיז אחרי זיהום.
דוח השוואת תוספי גלוטמין: מה משתלם, ומה לא שווה את הכסף
בדוח
השורה התחתונה של הדוח
- הצורה: אבקה של גלוטמין בלבד, בלי תוספות. זו הצורה שנבדקה בניסויים, והיא זולה פי שלושה ויותר מכמוסות.
- המותגים: כמעט כל המוצרים הם אותה מולקולה, L-גלוטמין, ובלי שום דבר נוסף. ההבדל ביניהם הוא המחיר, ואם יש בדיקה חיצונית. מותג יקר לא נותן גלוטמין טוב יותר: Thorne מכיל את אותו גלוטמין כמו הזולים, ומה שמשלמים עליו הוא תו NSF.
- אם גלוטמין לא עבד: לבדוק את המינון ואת משך הזמן לפני שמחליפים מוצר, בכרטיס הייעודי.
איך בדקנו
נבדקו מוצרי גלוטמין באייהרב ישראל, ברשתות ובחנויות טבע וספורט בארץ, ובאתרים של מותגים ישראליים. לכל מוצר בדקנו מה כתוב בתווית: כמה גלוטמין במנה, ומה עוד יש. את התוויות של מוצרי אייהרב קראנו ממאגר התוויות של המכון הלאומי לבריאות בארה"ב, כי דפי המוצר עצמם נחסמו לבדיקה אוטומטית. אחר כך חיפשנו כל מוצר ברשימות של NSF. גלוטמין לא נבדק לכל סדרת ייצור, כמו שמן דגים, ולכן הבדיקה החיצונית היחידה שאפשר לבדוק היא תו של גוף בודק. לא נשלחו דגימות למעבדה.
סדר ההכרעה: קודם שיש בקופסה גלוטמין בלבד, אחר כך צורה שמתאימה למינון של הניסויים (אבקה), אחר כך בדיקה חיצונית, ורק בסוף המחיר.
מה נמצא
- כמעט כל האבקות הן גלוטמין בלבד, 5 גרם במנה, בלי תוספות. ההבדל במחיר ל-5 גרם הוא פי 3.5, מ-59 אגורות ועד שני שקלים ו-8 אגורות.
- רק מוצר אחד שנמכר כאן נמצא ברשימות NSF, גם ברשימה לספורטאים: Thorne, באבקה.
- הזול ביותר נמצא דווקא בחנות ישראלית: MyProtein, בקילו.
- בסופהרב, באלטמן וב-Life של סופר-פארם לא מצאנו מוצר גלוטמין. בסופר-פארם המקוון יש מוצר אחד, של נאוה.
- באקוסאפ, המותג הישראלי המוכר, יש 3.5 גרם גלוטמין במנה של 4 גרם, עם אינולין ומונק פרוט. זה מוצר אחר מאבקה נקייה.
- כמוסות של חצי גרם עולות פי 3 עד פי 17 מאבקה, לאותו גלוטמין.
מה משתלם: הכי טוב, באמצע, ובתקציב
קודם כל: מי שאין לו מעי רגיז עם שלשול, או סיבה אחרת מהפרקים למעלה, לא צריך אף אחד מהמוצרים כאן. ולשריר, גם לא.
- גלוטמין בלבד, באבקה
- ברשימות NSF, וגם ברשימה לספורטאים
- אותו גלוטמין כמו בזולים. מה שמשלמים עליו הוא הבדיקה
- גלוטמין בלבד, באבקה
- יצרן חומר הגלם כתוב על המוצר: AjiPure
- בלי בדיקה חיצונית של גוף בודק
- גלוטמין בלבד, 5 גרם במנה
- הזול שנמצא, וקונים בארץ
- קילו מספיק לכחודשיים במינון המלא
ואם חשוב לכם משהו אחר
- אותו גלוטמין כמו באבקה, בכמוסה של גרם שלם
- חמש כמוסות למנה, 15 ביום במינון המלא
- פי ארבעה ממחיר האבקה הזולה
- גלוטמין בלבד, כשר, ברישיון משרד הבריאות
- בזוג, שקל ו-20 אגורות ל-5 גרם
- בלי בדיקה חיצונית של גוף בודק
- 50 מנות של 5 גרם
- מספיק לכשבועיים וחצי במינון המלא
- מי שמתמיד, עובר לקילו וחוסך כרבע
- 3.5 גרם גלוטמין במנה, עם מונק פרוט לטעם מתוק
- 200 מ"ג אינולין במנה, כמות קטנה
- פי שישה ממחיר האבקה הזולה
אם ניסיתם גלוטמין והוא לא עבד לכם, או שלא סבלתם אותו
לפני שמוותרים, שווה לבדוק כמה דברים:
- המינון: כפית אחת ביום היא שליש ממה שנבדק. בניסוי במעי רגיז נתנו 5 גרם שלוש פעמים ביום.
- הזמן: הניסויים נמשכו 6 עד 8 שבועות. שבועיים זה מוקדם מדי לשפוט.
- הסיבה: גלוטמין עזר בניסוי למי שהמעי הרגיז שלו התחיל אחרי זיהום, ושיש לו שלשולים. עצירות, נפיחות מסיבו או קרוהן הם מצבים אחרים, וגלוטמין לא נמצא עוזר בחלק מהם.
- תופעות: מי שקיבל עצירות או בחילה, יכול להתחיל בכפית ביום ולעלות לאט, כמו שממליצים אנשי השטח.
- גרסה ליפוזומלית? אין עליה ניסוי בבני אדם, והיא עולה פי 2 עד 3 מהזולות. זה לא אומר שהיא פחות טובה, פשוט עוד לא יודעים, וההיגיון שלה בגלוטמין חלש, כי הגלוטמין הרגיל כבר נספג במעי.
מה לא שווה את הכסף
כאן נכנס רק מה שנבדק ולא נמצא שהוא נותן יותר, או שלא מתאים למינון שנבדק.
לא במינון שנבדק. במוצרים כמו GI-Revive ו-GlutaShield יש 1.5 עד 4 גרם גלוטמין במנה, לצד DGL, אלוורה ואבץ. כדי להגיע ל-15 גרם צריך כמה מנות ביום, והתוספות לא נבדקו ביחד.
לא שווה למינון של מעי רגיז. 50 כמוסות של סולגאר, כ-72 שקלים, מכילות 25 גרם גלוטמין, פחות משני ימים במינון המלא. אותו גלוטמין עולה באבקה פי 15 עד 25 פחות.
מה לבדוק על כל קופסה
- Ingredients: L-Glutamine, וזהו.אם יש עוד שורות, כמו ממתיק, טעם או אינולין, זה מוצר אחר.
- כמה גרם במנה.ברוב האבקות 5 גרם. בכמוסות חצי גרם או גרם, ולכן צריך לחשב כמה כמוסות ביום.
- המחיר ל-5 גרם.מחלקים את מחיר הקופסה בגרמים, וכופלים ב-5. מעל שני שקלים ל-5 גרם, אתם משלמים על משהו אחר.
- תו בדיקה.NSF על הקופסה. "נבדק במעבדה" בלי שם של גוף, זה לא תו.
המחירים: כמה עולים 5 גרם גלוטמין
ולמי שלוקח 15 גרם ביום, שמונה שבועות, כ-840 גרם גלוטמין: עם MyProtein בקילו זה כ-100 שקלים, עם California Gold כ-145, עם אלפא כ-235, ועם Thorne כ-350, בלי משלוח.
כל המוצרים שנבדקו
| מוצר | צורה | מה בפנים | ₪ ל-5 גרם | למה הוא כאן | קישור |
|---|---|---|---|---|---|
| MyProtein L-Glutamine1 ק"ג, ₪119 | אבקה | גלוטמין בלבד | ₪0.59 | הזול שנמצא, בחנות ישראלית | MyProtein |
| Nutricost L-Glutamine1 ק"ג, ₪143.10 | אבקה | גלוטמין בלבד | ₪0.72 | זול באייהרב | iHerb |
| MyProtein L-Glutamine250 גרם, ₪39 | אבקה | גלוטמין בלבד | ₪0.78 | אריזה קטנה לניסיון | MyProtein |
| California Gold Nutrition Sport L-Glutamine AjiPure454 גרם, ₪77.97 | אבקה | גלוטמין בלבד, חומר גלם AjiPure | ₪0.86 | יצרן חומר הגלם כתוב על המוצר | iHerb |
| NOW Sports L-Glutamine Powder1 ק"ג, ₪188.28 | אבקה | גלוטמין בלבד | ₪0.94 | מותג ותיק, מחיר בינוני | iHerb |
| Doctor's Best L-Glutamine Powder300 גרם, ₪64.13 | אבקה | גלוטמין בלבד | ₪1.07 | אריזה קטנה באייהרב | iHerb |
| Sports Research L-Glutamine500 גרם, ₪112.21 | אבקה | גלוטמין בלבד | ₪1.12 | אבקה בלי טעם | iHerb |
| Optimum Nutrition Glutamine Powder1 ק"ג, ₪245.14 | אבקה | גלוטמין בלבד | ₪1.23 | מותג מוכר ויקר, אותו חומר | iHerb |
| אלפא ל-גלוטמין500 גרם, ₪139.90 | אבקה | גלוטמין בלבד | ₪1.40 | ייצור ישראלי, כשר. בזוג ₪239 | טבע בריא |
| נוטרי קר ל-גלוטמין300 גרם, ₪98 | אבקה | גלוטמין בלבד | ₪1.63 | מותג ישראלי, בחנויות טבע | vitamins4all |
| Codeage Liposomal L-Glutamine472 גרם, ₪181.34 | אבקה | ליפוזומלי | ₪1.92 | אין ניסוי על הצורה הזו | iHerb |
| Thorne L-Glutamine Powder504 גרם, ₪209.79 | אבקה | גלוטמין בלבד | ₪2.08 | היחיד ברשימת NSF ו-NSF for Sport שנמכר כאן | iHerb |
| NOW Sports L-Glutamine 1,000 mg240 כמוסות, ₪111.02 | כמוסות | גרם בכמוסה | ₪2.31 | הכמוסה הכי מעשית: גרם בכמוסה | iHerb |
| נאוה ל-גלוטמין, זוג2 × 300 גרם, ₪287.34 | אבקה | לא כתוב בדף | ₪2.39 | המוצר היחיד בסופר-פארם | סופר-פארם |
| California Gold Nutrition L-Glutamine AjiPure240 כמוסות של חצי גרם, ₪57.72 | כמוסות | חצי גרם בכמוסה | ₪2.40 | כמוסה זולה, אבל 10 כמוסות ל-5 גרם | iHerb |
| אקוסאפ ל-גלוטמין ואינולין240 גרם, ₪159.90 | אבקה | 3.5 גרם גלוטמין במנה, עם אינולין ומונק פרוט | ₪3.81 | המותג הישראלי המוכר, עם טעם מתוק | אקוסאפ |
| Thorne L-Glutamine90 כמוסות של חצי גרם, ₪81.41 | כמוסות | חצי גרם בכמוסה | ₪9.05 | NSF, אבל יקר מאוד לגרם | iHerb |
| סולגאר ל-גלוטמין50 כמוסות של חצי גרם, כ-₪72 | כמוסות | חצי גרם בכמוסה | ₪14.40 | אותו גלוטמין, פי 15 במחיר | זאפ |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
בטבלה 18 מוצרים. המחירים נבדקו ב-21 באוקטובר 2026. המשלוח מאייהרב עולה 35 שקלים, וחינם מעל 180. מהמותגים הישראליים, לסופהרב, לאלטמן, ל-Life, להדס ולברא צמחים לא מצאנו מוצר גלוטמין, ושל סולגאר מצאנו בחנויות רק כמוסות של חצי גרם. בנייצ'רס פרו יש גלוטמין בתוך מוצרי פרוביוטיקה, בכמות שלא כתובה. ובחנויות ספורט נמכרים גם Super Effect, BioTechUSA ו-PowerTech, שאת התווית שלהם לא בדקנו.
מי בדק את המוצרים?
ברשימת NSF (תקן 173, אוקטובר 2026) נמצאה אבקת הגלוטמין של Thorne, וגם הכמוסות שלה. ברשימה לספורטאים, NSF Certified for Sport, נמצאה רק האבקה. מוצרים נוספים ברשימות, כמו Bulk Supplements ו-Momentous, לא נמצאו למכירה בחנויות שבדקנו. אישור של Informed Sport לא הצלחנו לבדוק אוטומטית, ולכן ספורטאי שעובר בדיקות סמים צריך לבדוק את מספר סדרת הייצור באתר שלהם, או לבחור ב-Thorne.
האם הדוח הזה מוטה?
אין כאן קישורי שותפים, ואף מותג לא שילם על אזכור. המוצרים נבחרו לפי סדר קבוע: מה בקופסה, צורה, בדיקה חיצונית, ורק בסוף מחיר. וכשהמסקנה היא שהמותג היקר לא נותן גלוטמין טוב יותר, זה כתוב.
מאיפה מתחילים עם גלוטמין
- קודם לשאול למה. מעי רגיז עם שלשול, ובמיוחד אחרי זיהום, הוא המקום שבו יש בסיס. לשריר ולכוח, אין.
- לבדוק שאין סיבה לא לקחת: מחלת כבד או כליות, הריון או הנקה, טיפול בסרטן, אפילפסיה או הפרעה דו-קוטבית.
- לבחור אבקה של גלוטמין בלבד, בלי אינולין ובלי תוספות, למי שהבטן שלו רגישה.
- לרשום את המצב לפני שמתחילים: כמה יציאות ביום, איך הצואה, כמה כואב.
- 5 גרם שלוש פעמים ביום, 8 שבועות, במים או במיץ קר. מי שרוצה, מתחיל בכפית אחת ביום ומעלה בהדרגה.
- אחרי 8 שבועות להשוות. אם השתפר, לשקול להוריד בהדרגה. ואם לא השתנה כלום במינון המלא, כנראה שזה לא הכלי, ושווה לחפש את הגורם עם רופא.
ומי שרוצה לבחור מוצר: הבחירה לפי המצב, בדוח המוצרים.
שאלות ותשובות
מה זה גלוטמין?
⌄
גלוטמין (L-Glutamine) היא חומצת האמינו הנפוצה ביותר בדם ובשריר. היא אבן בניין של חלבון, והדלק העיקרי של תאי רירית המעי ושל חלק מתאי מערכת החיסון. הגוף מייצר ממנה עשרות עד מאות גרמים ביום, ומהאוכל מגיעים בממוצע כ-7 גרם.
למה גלוטמין טוב?
⌄
השימוש שנבדק הכי טוב הוא מעי רגיז עם שלשול, ובמיוחד אחרי זיהום במעי: 15 גרם ביום, 8 שבועות. יש ראיות קטנות יותר לכאבי שרירים אחרי אימון קשה ולשלשול מכימותרפיה, וגלוטמין במרשם משמש לאנמיה חרמשית. לבניית שריר הוא לא נמצא מוסיף.
כמה גלוטמין לקחת ביום?
⌄
במעי רגיז נבדקו 5 גרם שלוש פעמים ביום, 15 גרם בסך הכל, במשך 6 עד 8 שבועות. 14 גרם ביום נחשבים לרמה שנבדקה כבטוחה לטווח ארוך אצל מבוגרים בריאים. מינונים של 30 גרם ומעלה נבדקו רק לתקופות קצרות, ובמצבים מסוימים.
מתי לקחת גלוטמין?
⌄
אפשר בכל שעה, עם אוכל או בלעדיו, כי אוכל לא שינה את ספיגתו במחקר שבדק את זה. עדיף לחלק לשתיים או שלוש מנות לאורך היום. מטפלים רבים ממליצים על קיבה ריקה, רבע שעה לפני ארוחה, וזה בסדר, אבל לא נבדק שזה עדיף.
מה תופעות הלוואי של גלוטמין?
⌄
אצל רוב האנשים, במינונים שנבדקו, אין תופעות לוואי מיוחדות. בניסויים הופיעו מעט יותר עצירות ובחילה. גלוטמין לא מתאים למי שיש לו מחלת כבד, כי הוא מעלה אמוניה, ולמי שיש לו מחלת כליות. בהריון ובהנקה אין נתונים, ולכן לא לוקחים.
האם גלוטמין מזין סרטן?
⌄
תאי סרטן רבים משתמשים בגלוטמין כדלק, ומכאן החשש. אבל אין ראיה שתוסף גלוטמין גורם לסרטן אצל אדם בריא, ובסקירה של 36 מחקרים בחולי סרטן לא נמצא סימן להגברת הגידול. אצל מי שמטופל בסרטן, ההחלטה היא של האונקולוג.
האם גלוטמין עוזר לבניית שריר?
⌄
לא. במטא-אנליזה של 25 ניסויים בספורטאים לא נמצאה השפעה על המסה הרזה או על הביצועים, וגם במינון ענק לא נוסף כוח. רוב הגלוטמין שבולעים נעצר במעי ובכבד. מה שכן נמצא בניסוי אחד הוא פחות כאבי שרירים בימים שאחרי אימון קשה.
גלוטמין אבקה או כמוסות?
⌄
אבקה. כמעט כל הניסויים השתמשו באבקה, והיא זולה פי כמה. 15 גרם ביום הם שלוש כפיות, לעומת 15 עד 30 כמוסות. כמוסות מתאימות למינון נמוך או לנסיעות. אין מחקר שמראה שאחת מהן נספגת טוב יותר.
האם גלוטמין גורם לעצירות?
⌄
אצל חלק מהאנשים כן, מעט. בניסויים של התרופה לאנמיה חרמשית, עצירות הופיעה ב-21% מהמטופלים בגלוטמין, מול 18% בפלצבו. במעי רגיז עם שלשול, הצואה התמצקה, וזה האפקט שרצו. מי שנוטה לעצירות, שיתחיל במנה קטנה.
באילו מזונות יש גלוטמין?
⌄
בכל מזון עם חלבון: בשר, עוף, דגים, ביצים, מוצרי חלב, קטניות ודגנים. בערך 5% עד 8% מהחלבון הוא גלוטמין, כלומר גרם עד גרם וחצי בכל 20 גרם חלבון. כדי לקבל מהאוכל 15 גרם נוספים, כמו בניסויים, צריך עוד 190 עד 300 גרם חלבון ביום.
על גלוטמין קל למצוא מאמרים שמבטיחים שהוא מרפא מעי דולף, בונה שריר ומוריד חשק למתוק, וחלק גדול מהם נכתב על ידי מי שמוכר אותו. לכן כל טענה כאן קושרה למקור שאפשר לפתוח, והפרדנו בין מה שנבדק בבני אדם לבין מה שנמצא רק במעבדה ובחיות, ובין אנשים בריאים לחולים בבית חולים.
המאמר נשען על כ-50 מחקרים, ובהם ניסוי מעי רגיז אחרי זיהום מ-2019, סקירות קוקריין על קרוהן ועל פגים, המטא-אנליזות על חדירות המעי, על ספורטאים ועל פצעים בפה מהקרנות, ניסויי הטיפול הנמרץ REDOXS ו-RE-ENERGIZE, ההנחיות האירופיות לטיפול נמרץ, ומחקרי הספיגה עם גלוטמין מסומן. המחירים של 18 המוצרים נבדקו באייהרב ישראל, בטבע בריא, בסופר-פארם ובחנויות מקוונות ישראליות, והאימות החיצוני ברשימות של NSF. הצד של יוטיוב נשען על תמלולים מלאים של 35 סרטונים, והצד של הרשת על 24 מאמרים, מאתרי בתי חולים ועד אתרי נטורופתיה ורפואה פונקציונלית, בעברית ובאנגלית.
כשלדובר יש מוצר או אינטרס שנראה בסרטון או בעמוד, זה כתוב לידו. וכשמחקר מומן על ידי יצרן, זה מסומן. מידע שלא נמצא לו מקור, כתוב שלא נמצא.
עודכן לאחרונה: 21 באוקטובר 2026. המחירים נבדקו ב-21 באוקטובר 2026.
המידע במאמר הוא מידע כללי, ואינו ייעוץ רפואי או תחליף לו. לפני שמתחילים, מפסיקים או משנים תוסף או טיפול, ובמיוחד עם מחלת כבד או כליות, בהריון או בהנקה, בזמן טיפול בסרטן, עם אפילפסיה, או עם תרופות לסוכרת, כדאי להתייעץ עם רופא.
מי עומד מאחורי המאמר
הקולות: מי שדבריהם מובאים במאמר
המחקרים: מי שעבודתם עומדת בבסיס
| מחקר | מה הוא תרם |
|---|---|
| Zhou ועמיתים, 2019; Rastgoo ועמיתים, 2021; Abbasi ועמיתים, 2024 | מעי רגיז וחדירות המעי |
| Akobeng ועמיתים, 2016 (קוקריין); Severo ועמיתים, 2021; Benjamin ועמיתים, 2012 | קרוהן וקוליטיס |
| Ramezani Ahmadi ועמיתים, 2019; Candow ועמיתים, 2001; Legault ועמיתים, 2015; Castell ועמיתים, 1996 | ספורט, שריר והתאוששות |
| Haisch ועמיתים, 2000; Golden ועמיתים, 1982; Lenders ועמיתים, 2009 | ייצור, ספיגה וגלוטמין במזון |
| Tang ועמיתים, 2022; Shuai ועמיתים, 2020; Huang ועמיתים, 2019; Kuhn ועמיתים, 2010 | כימותרפיה, הקרנות וסרטן |
| Heyland ועמיתים, 2013 ו-2022; van Zanten ועמיתים, 2015; ESPEN, 2023 | טיפול נמרץ וכוויות |
| Shao ו-Hathcock, 2008; Galera ועמיתים, 2010; Ampuero ועמיתים, 2020; Niihara ועמיתים, 2018 | בטיחות, כבד, כליות ואנמיה חרמשית |
המקורות
- Glutamine production rate and its contribution to urinary ammonia in normal man (1982)
- Evaluation of a novel food composition database that includes glutamine and other amino acids derived from gene sequencing data (2009)
- Oxidation of glutamine by the splanchnic bed in humans (2000)
- Dietary Glutamine and Glutamate in Relation to Cardiovascular Disease Incidence and Mortality in the United States Men and Women with Diabetes Mellitus (2023)
- Randomised placebo-controlled trial of dietary glutamine supplements for postinfectious irritable bowel syndrome (2019)
- Glutamine Supplementation Enhances the Effects of a Low FODMAP Diet in Irritable Bowel Syndrome Management (2021)
- A systematic review and meta-analysis of clinical trials on the effects of glutamine supplementation on gut permeability in adults (2024)
- Effects of glutamine on markers of intestinal inflammatory response and mucosal permeability in abdominal surgery patients: A meta-analysis (2016)
- Glutamine for induction of remission in Crohn's disease (2016)
- Effects of glutamine supplementation on inflammatory bowel disease: A systematic review of clinical trials (2021)
- Glutamine and whey protein improve intestinal permeability and morphology in patients with Crohn's disease: a randomized controlled trial (2012)
- Effect of glutamine on the intestinal permeability changes induced by indomethacin in humans (1999)
- Glutamine deficiency links clindamycin-induced dysbiosis and intestinal barrier dysfunction in mice (2021)
- The effect of glutamine supplementation on athletic performance, body composition, and immune function: A systematic review and a meta-analysis of clinical trials (2019)
- Effect of glutamine supplementation combined with resistance training in young adults (2001)
- The Influence of Oral L-Glutamine Supplementation on Muscle Strength Recovery and Soreness Following Unilateral Knee Extension Eccentric Exercise (2015)
- Does glutamine have a role in reducing infections in athletes? (1996)
- Nutritional modulation of exercise-induced immunodepression in athletes: a systematic review and meta-analysis (2007)
- Glutamine supplementation reduces markers of intestinal permeability during running in the heat in a dose-dependent manner (2017)
- Acute (L)-glutamine supplementation does not improve gastrointestinal permeability, injury or microbial translocation in response to exhaustive high intensity exertional-heat stress (2022)
- The Citizens Protein Project 2: The first publicly crowd-funded observational study on exhaustive analysis of popular whey protein supplements in India reveal poor quality and deceptive marketing claims of medical pharmaceutical- compared to nutraceutical- industry powders (2025)
- The effect of encapsulated glutamine on gut peptide secretion in human volunteers (2016)
- Oral glutamine increases circulating glucagon-like peptide 1, glucagon, and insulin concentrations in lean, obese, and type 2 diabetic subjects (2009)
- Glutamine reduces postprandial glycemia and augments the glucagon-like peptide-1 response in type 2 diabetes patients (2011)
- Effect of glutamine supplementation on cardiovascular risk factors in patients with type 2 diabetes (2015)
- Role of Glutamine in the Management of Oral Mucositis in Patients with Cancer: A Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials (2022)
- Oral Glutamine May Have No Clinical Benefits to Prevent Radiation-Induced Oral Mucositis in Adult Patients With Head and Neck Cancer: A Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials (2020)
- Randomized double-blind, placebo-controlled trial evaluating oral glutamine on radiation-induced oral mucositis and dermatitis in head and neck cancer patients (2019)
- Glutamine for chemotherapy induced diarrhea: a meta-analysis (2012)
- Reduction of paclitaxel-induced peripheral neuropathy with glutamine (2001)
- A Phase 3 Trial of l-Glutamine in Sickle Cell Disease (2018)
- A randomized trial of glutamine and antioxidants in critically ill patients (2013)
- ESPEN practical and partially revised guideline: Clinical nutrition in the intensive care unit (2023)
- A Randomized Trial of Enteral Glutamine for Treatment of Burn Injuries (2022)
- Enteral glutamine supplementation in critically ill patients: a systematic review and meta-analysis (2015)
- A Population Pharmacokinetic Analysis of L-Glutamine Exposure in Patients with Sickle Cell Disease: Evaluation of Dose and Food Effects (2024)
- Risk assessment for the amino acids taurine, L-glutamine and L-arginine (2008)
- The safety of oral use of L-glutamine in middle-aged and elderly individuals (2010)
- Increased plasma bicarbonate and growth hormone after an oral glutamine load (1995)
- Effect of acute L-Alanyl-L-Glutamine and electrolyte ingestion on cognitive function and reaction time following endurance exercise (2016)
- Oral glutamine challenge is a marker of altered ammonia metabolism and predicts the risk of hepatic encephalopathy (2020)
- Glutamine powder-induced hepatotoxicity: it is time to understand the side effects of sports nutritional supplements (2020)
- L-Glutamine-Induced Acute Kidney Injury: A Clinical Observation (2026)
- From Krebs to clinic: glutamine metabolism to cancer therapy (2016)
- Glutamine as indispensable nutrient in oncology: experimental and clinical evidence (2010)
- Oral glutamine supplementation increases seizure severity in a rodent model of mesial temporal lobe epilepsy (2022)
- L-Glutamine and mania (1984)
- Glutamine supplementation to prevent morbidity and mortality in preterm infants (2016)
- Endari (L-glutamine oral powder): prescribing information, FDA 2017
- Glutamine, About Herbs, Memorial Sloan Kettering Cancer Center
קריאה נוספת באתר: סיבו ופודמאפ · המיקרוביום · בולרדי · הליקובקטר פילורי · קלוסטרידיום · קריאטין
שחר כהן הוא מייסד מכללת הארטמיינד ללימודי NLP ומנחה סדנאות וריטריטים. הפודקאסט שלו נמנה עם חמשת המואזנים ביותר בישראל מכלל הקטגוריות כבר שנים והמוביל בתחומי הפסיכולוגיה והבריאות. ערוץ היוטיוב שלו מונה מעל 100 אלף מנויים ועשרות מיליוני צפיות מצטברות, והמדיטציות תורמות באופן קבוע למאות אלפי ישראלים.
