המאמר מבוסס על כ-70 מחקרים, השוואה של 17 תוספי מסטיק מאייהרב ומהחנויות בישראל, 6 גישות (מהרפואה המקובלת ועד הרפואה העממית), ומה שנאמר ב-11 סרטוני יוטיוב וב-23 מאמרים מהרשת, בעברית ובאנגלית, נבדק מול המחקר. אין בו קישורי שותפים.
מסטיק הוא שרף של עץ ממשפחת הפיסטוק, אלת המסטיק, שמגיע בעיקר מהאי היווני כיוס. "מסטיק תימני" הוא שם עברי לאותו שרף, אבל בהרבה מוצרים בישראל בשם הזה יש גם לבונה.
לקשיי עיכול, צרבת ונפיחות: גרם ביום, בכמוסות (שתיים של 500 מ"ג), לשלושה עד ארבעה שבועות. הוא נחשב בטוח, ובניסוי מול פלצבו 77% דיווחו על שיפור ניכר, מול 40%.
בהליקובקטר הוא לא תחליף לאנטיביוטיקה, ובהריון ובהנקה לא לוקחים.
סיכום ההמלצות לפי המצב שלכם
הקלידו שאלה במילים שלכם, או לחצו על אחת השאלות שהכי מעסיקות אנשים.

מה זה מסטיק תימני, ולמה יש לו כל כך הרבה שמות
מסטיק הוא שרף: נוזל דביק שנוטף מגזע של שיח בשם אלת המסטיק (Pistacia lentiscus), ומתקשה לגבישים קטנים, צהבהבים ושקופים למחצה. לגבישים האלה קוראים "דמעות". אלת המסטיק היא קרובת משפחה של הפיסטוק, והיא גדלה בר בכל אגן הים התיכון, גם בישראל. אבל השרף שנמכר כמעט כולו מגיע ממקום אחד: מהדרום של האי היווני כיוס, שבו גדל זן מיוחד (var. chia) שמפריש שרף בכמות מסחרית.
בכיוס חורצים את הגזע והענפים בקיץ, השרף נוטף כנוזל שקוף ומתקשה תוך שבועיים-שלושה, ואז אוספים אותו מהאדמה, שוטפים וממיינים לפי גודל וצבע. עץ בוגר נותן בערך קילו שרף בשנה (דוח ההערכה של סוכנות התרופות האירופית). מאז 1997 "מסטיק כיוס" הוא מוצר בייעוד מקור מוגן באיחוד האירופי, כמו שמפניה.
את היבול משווק איגוד המגדלים של האי, שקיים מ-1938, ורובו מיוצא (איגוד מגדלי המסטיק).
ב-2012 שריפה גדולה באי פגעה ביותר ממחצית מטעי המסטיק (NASA, 2012).
אותו חומר נקרא בעברית בכמה שמות, ולא כל השמות מתכוונים לאותו דבר:
| השם | למה מתכוונים | מה לבדוק |
|---|---|---|
| מסטיק כיוס, מסטיק חיוס, Mastic gum, מסטיכה | השרף של אלת המסטיק מכיוס | על זה נעשו כמעט כל המחקרים |
| מסטיק תימני | לפעמים אותו שרף, ולפעמים תערובת של מסטיק ולבונה, ולפעמים לבונה בעיקר | לקרוא את הרכיבים על התווית |
| מסטיק ערבי | לפעמים אותו שרף, כמו בממתקים מזרחיים, ולפעמים גם לבונה | לבדוק מה כתוב ברכיבים |
| מסטיק (בעברית מדוברת) | מסטיק לעיסה רגיל, מגומי סינתטי | אין קשר לשרף, חוץ מהשם |
| "מסטיק איראני" | לרוב שרף של עץ אלה אחר (אלה אטלנטית) | זה לא מסטיק כיוס |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
השם "מסטיק תימני" הוא הבעייתי מכולם. כמה מהמוצרים שנמכרים בשם הזה בישראל מפרטים ברכיבים גם שרף של אלת המסטיק וגם לבונה (Boswellia), השרף של עץ אחר לגמרי. ייתכן שהבלבול מגיע מהשפה: בערבית, "לובאן" הוא לבונה, ואפשר לשער שמשם השם התערבב, אבל לא מצאנו מקור שמאשר את זה. חיפשנו מקור אקדמי שמכריע מה היה ה"מסטיק" שבו השתמשו יהודי תימן, ולא מצאנו. השורה התחתונה מעשית: כל מה שנכתב כאן על מחקרים, נכתב על מסטיק כיוס. כמוסה של "מסטיק תימני" שיש בה חצי לבונה היא מוצר אחר. על הלבונה עצמה יש מאמר נפרד.

מה זה עושה, מה מרגישים, ולמה
בקיצור: מסטיק הוא שרף שמשמש בעיקר לקיבה. מי שמרגיש הבדל, מרגיש בדרך כלל פחות כאב, צריבה ונפיחות בבטן העליונה, אחרי שבועיים עד שלושה. הוא לא מרגיע, לא ממריץ, ולא מורגש מיד כמו נוגד חומצה.
מה נמצא בבני אדם: בקשיי עיכול, שיפור ניכר אצל יותר משלושה רבעים מהמשתתפים, מול 40% בפלצבו. בכיב בתריסריון, ריפוי מהיר יותר בניסוי קטן מ-1984. ירידה קטנה בכולסטרול ובסוכר בחלק מהניסויים. ובפה, פחות חיידקים ופחות פלאק (הרובד שנצבר על השיניים).
מה הוא לא עושה: הוא לא מחסל הליקובקטר באופן אמין כשלוקחים אותו לבד, לא הפחית התלקחויות של קרוהן וקוליטיס, לא הוריד לחץ דם, ולא שיפר כבד שומני בניסוי הגדול. ועל פוריות, מחזור או הריון לא מצאנו אף מחקר.
למה: כ-70% מהשרף הם טריטרפנים, חומרים שהצמח מייצר, ורובם חומצות (Brieudes ועמיתים, 2021).
עוד 20% עד 30% הם פולימר דמוי גומי שלא נמס במים (Beteinakis ועמיתים, 2025).
החומצות נספגות: כשבולעים אבקת מסטיק על קיבה ריקה, הן מופיעות בדם אחרי חצי שעה, ומגיעות לשיא אחרי שעתיים עד ארבע (Papada ועמיתים, 2018).
בעכברים, הסרת הפולימר העלתה את רמת שתי החומצות שנמדדו בדם בערך פי עשרה (Lemonakis ועמיתים, 2011).
מה בדיוק הן עושות לקיבה, לא ידוע עד הסוף. במבחנה הן הורגות חיידקים, ובחולדות המסטיק הגן על רירית הקיבה כשנבלע, ולא כשהוזרק לבטן, מה שמרמז על פעולה מקומית (Al-Said ועמיתים, 1986).
ממצא מעבדה חדש מ-2026 מצא שהחומצות האלה דומות במבנה לחומצות מרה, ושאחת מהן מפעילה בתאים קולטן שחומצות מרה מפעילות, TGR5 (Perhal ועמיתים, 2026). זה עוד לא נבדק בבני אדם, אבל זה כיוון שעשוי להסביר חלק מההשפעה על העיכול.
מאיפה זה בא
מסטיק הוא כנראה גומי הלעיסה הטבעי הראשון בהיסטוריה. דיוסקורידס, הרופא היווני מהמאה הראשונה, כתב שמסטיק מכיוס עוזר לקשיי עיכול, לשיעול כרוני ולבעיות דם, ושלעיסה שלו מנקה שיניים ומרעננת את ריח הפה. גלנוס, במאה השנייה, השתמש בו לחולשה ודלקת של הקיבה, המעי והכבד (דוח ההערכה של סוכנות התרופות האירופית).
גם אצל אבן סינא הוא מופיע, בין שלושת הצמחים הנפוצים ביותר בנוסחאות להגנה על הכבד (Shamsi-Baghbanan ועמיתים, 2014). ובספרות ההלכה הוא מוזכר כמה שלועסים לריח הפה, גם בשבת.
המסורת לא דיברה על "הורג חיידקים", אלא על חיזוק הקיבה ועל רעננות הפה. וזה די קרוב למה שהמחקר מוצא היום: הראיה הכי טובה היא על תסמיני קיבה ועל הפה, והחלשה ביותר היא דווקא על חיסול החיידק.
מסטיק לקיבה: קשיי עיכול, צרבת ונפיחות
על קשיי עיכול יש למסטיק את הראיה הכי טובה שלו. הכוונה לדיספפסיה (כאב, צריבה, מלאות או נפיחות בבטן העליונה, בלי ממצא באנדוסקופיה), מצב נפוץ מאוד.
בניסוי כפול סמיות ביוון, 148 אנשים עם דיספפסיה קיבלו 350 מ"ג מסטיק שלוש פעמים ביום, או פלצבו, במשך שלושה שבועות. 77% מאלה שקיבלו מסטיק דיווחו על שיפור ניכר, מול 40% בפלצבו (Dabos ועמיתים, 2010). השתפרו במיוחד כאב הבטן, כאב שמופיע בזמן חרדה, וצרבת. המנה הכוללת הייתה כגרם ביום, כלומר בערך שתי כמוסות של 500 מ"ג.
הניסוי השני חדש יותר, מ-2025, באתונה. 48 אנשים עם דיספפסיה עברו שלוש תקופות של ארבעה שבועות כל אחת: כמוסות מסטיק (1.4 גרם ביום), "מי מסטיק" (המים שנשארים אחרי זיקוק השמן מהשרף), ותקופה בלי כלום. בתקופת הכמוסות ירדו הנפיחות, הצריבה והצרבת (Kleftaki ועמיתים, 2025). אבל ההשוואה הייתה לתקופה בלי טיפול, ולא לפלצבו, ולכן קשה להפריד את ההשפעה של המסטיק מהציפייה של המשתתפים שיהיה להם טוב יותר.
| הניסוי | מי | כמה מסטיק | מול מה | מה נמצא |
|---|---|---|---|---|
| יוון, 2010 | 148 עם דיספפסיה | 350 מ"ג, 3 פעמים ביום, 3 שבועות | פלצבו | 77% השתפרו, מול 40% |
| אתונה, 2025 | 48 עם דיספפסיה | 1.4 גרם ביום, 4 שבועות | תקופה בלי טיפול | פחות נפיחות, צריבה וצרבת |
| הודו, 2024 | 38 סוכרתיים עם קיבה איטית | 500 מ"ג, פעמיים ביום, 8 שבועות | תרופה שמזרזת ריקון קיבה | ריקון הקיבה השתפר כמו בתרופה |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
הניסוי מהודו בדק משהו אחר: גסטרופרזיס (קיבה שמתרוקנת לאט) אצל סוכרתיים. אחרי חודשיים של מסטיק, ריקון הקיבה השתפר בערך כמו בקבוצה שקיבלה תרופה שמזרזת אותו, ולא היה הבדל מובהק בין השתיים, כלומר ההבדל שנמדד קטן מספיק כדי שייתכן שהוא מקרי (Singh ועמיתים, 2024). זה ניסוי של "לא נחות מהתרופה", בלי קבוצת פלצבו, ולכן הוא אומר שהמסטיק לא הפסיד לתרופה, לא שהוא עדיף עליה.
כמה אפשר לסמוך על זה: ניסוי טוב אחד מול פלצבו, ועוד שניים שמצביעים לאותו כיוון. זה לא הר של ראיות, אבל זו הראיה הטובה ביותר שמצאנו למסטיק. ומסטיק נחשב בטוח מאוד במנות האלה, ולכן מי שסובל מקשיי עיכול, שווה לו לנסות שלושה שבועות ולבדוק על עצמו.
ומה עם צרבת וריפלוקס?
על ריפלוקס עצמו (GERD, החזר של חומצה לוושט) לא מצאנו ניסוי שבדק מסטיק. מה שיש הוא הצרבת כאחד התסמינים בתוך ניסויי הדיספפסיה: בניסוי היווני היא השתפרה יותר מבפלצבו, ובניסוי של 2025 היא ירדה בתקופת הכמוסות. כלומר, מי שיש לו צרבת כחלק מתמונה של קשיי עיכול, יכול לנסות. מי שיש לו ריפלוקס מאובחן, עם צרבת לילית או קושי בבליעה, צריך קודם בירור, ומסטיק לא נבדק כתחליף לטיפול.
ומי שנוטל כדורים נגד חומצה (אומפרזול, לוסק, נקסיום): לא מצאנו אינטראקציה בין מסטיק לתרופות האלה. אבל יש ממצא אחד שמעניין דווקא כאן, בפרק ההליקובקטר.

מסטיק וכיב: הניסוי מ-1984
הניסוי המפורסם ביותר על מסטיק נעשה בעיראק, ב-1984. 38 חולים עם כיב בתריסריון, שאובחן באנדוסקופיה, קיבלו גרם מסטיק ביום או פלצבו, במשך שבועיים. בבדיקת האנדוסקופיה החוזרת, הכיב נרפא אצל 70% מאלה שקיבלו מסטיק, מול 22% בפלצבו, ו-80% מהם הרגישו הקלה, מול 50% (Al-Habbal ועמיתים, 1984).
אותם חוקרים דיווחו אחר כך גם על כיב בקיבה, אבל אין לעבודה הזו תקציר זמין, ולא קראנו את המספרים שלה (Huwez ו-Al-Habbal, 1986).
שני דברים חשובים על הניסוי הזה. הראשון: הוא נעשה לפני שהליקובקטר זוהה כגורם העיקרי לכיב, ולכן לא נבדק בו אם החיידק היה שם. השני: מאז, במשך יותר מ-40 שנה, לא מצאנו ניסוי שחזר עליו. בחולדות, מסטיק בבליעה הגן על הקיבה מכיבים שנגרמו מאספירין, מאלכוהול ומלחץ, אבל בשני מודלים שבהם הזריקו אותו לבטן הוא לא הגן, מה שמרמז על פעולה מקומית על הרירית. ובכיבים בתריסריון של החולדות, ההגנה לא הייתה מובהקת (Al-Said ועמיתים, 1986).
ובניסוי אחר בחולדות, הוא הגן על הקיבה מפגיעת לחץ בערך כמו אומפרזול (Kakagia ועמיתים, 2020).
מסטיק והליקובקטר: מה הניסויים מצאו באמת
הליקובקטר פילורי הוא חיידק שחי בקיבה וגורם לרוב מקרי הכיב. אם תחפשו "מסטיק" ו"הליקובקטר" ביחד, תמצאו בעיקר הבטחות: "מסטיק הורג הליקובקטר", "הטיפול הטבעי שהרופאים לא מספרים עליו". המשפט הזה התחיל ב-1998, במכתב לכתב העת הרפואי NEJM שכותרתו "Mastic gum kills Helicobacter pylori" (Huwez ועמיתים, 1998). זה היה מכתב על ניסוי במבחנה: מסטיק הרג את החיידק בצלחת מעבדה.
גם ניסויים אחרים במבחנה מצאו שהוא הורג את רוב זני החיידק ופוגע במבנה שלו (Marone ועמיתים, 2001). מה שקרה בגוף מורכב יותר.
יש כאן שתי שאלות נפרדות, והתשובות שונות: האם מסטיק לבד מחסל את החיידק, והאם הוא מוסיף לטיפול האנטיביוטי.
מסטיק לבד: לא מחסל באופן אמין
בניסוי מכיוס, מסטיק לבד חיסל את החיידק אצל כשליש מהמטופלים, ואנטיביוטיקה אצל שלושה רבעים (Dabos ועמיתים, 2010). גם השליש הזה היה רק מגמה: בקבוצות כל כך קטנות, ההבדל לא הגיע למובהקות.
ובניסוי באנגליה, מינון גבוה פי ארבעה לא חיסל את החיידק אצל אף אחד מ-8 המטופלים, וגם עומס החיידק בבדיקת הנשיפה כמעט לא זז (Bebb ועמיתים, 2003).
בעכברים התמונה דומה. שבוע של מסטיק, במנה שמקבילה ל-4 גרם ביום, לא חיסל את החיידק אצל אף אחד מ-18 העכברים, למרות שבמבחנה הוא הרג אותו בריכוז נמוך (Loughlin ועמיתים, 2003).
במחקר אחר, תמצית מסטיק שהוסר ממנה הפולימר (החלק דמוי הגומי של השרף) הורידה את כמות החיידק פי 30 אחרי שלושה חודשים, אבל לא חיסלה אותו, ולא הפחיתה את הדלקת בקיבה (Paraschos ועמיתים, 2007).
סקירה של צוות ישראלי מ-2016 על טיפולים לא תרופתיים בהליקובקטר, ומסטיק ביניהם, סיכמה שהרבה תמציות צמחים פעילות במבחנה ופחות יעילות בגוף (Shmuely ועמיתים, 2016).
למה הפער? אחד ההסברים האפשריים הוא שהחיידק חי בתוך שכבת הריר ומתחתיה, צמוד לתאי הקיבה, ושם קשה להגיע לריכוז שהורג אותו במבחנה.
הממצא המוזר: מסטיק עם כדור נגד חומצה לא חיסל את החיידק אצל אף אחד
בניסוי מכיוס הייתה קבוצה שקיבלה מסטיק יחד עם פנטופרזול, כדור מהמשפחה של אומפרזול ונקסיום. אף אחד מ-13 המטופלים בקבוצה הזו לא נפטר מהחיידק, מול כשליש במסטיק לבד (Dabos ועמיתים, 2010). השערה אפשרית היא שהמסטיק צריך סביבה חומצית כדי לפעול על החיידק. זו השערה מקבוצה אחת קטנה, ואין לה בדיקה נוספת. אבל היא שווה מחשבה למי שלוקח מסטיק "נגד הליקובקטר" יחד עם כדור קבוע נגד חומצה.
מסטיק כתוספת לטיפול האנטיביוטי
כאן התמונה טובה יותר, אבל עדיין לא סגורה. בניסוי מהודו מ-2026, 64 מבוגרים קיבלו את רביעיית הביסמוט (אחד הטיפולים המקובלים היום), עם מסטיק או בלעדיו, במשך שבועיים. עם המסטיק, 85% נפטרו מהחיידק, מול 67% בלי. בניסוי קטן כזה ההבדל לא היה מובהק. ציון תסמיני הקיבה השתפר בשתי הקבוצות, ויותר בקבוצת המסטיק, וההבדל הזה כן היה מובהק (Tulsian ועמיתים, 2026).
ניסוי ממצרים מ-2026, על 360 חולים, דיווח על 92% חיסול עם מסטיק וטיפול משולש, מול 63% בטיפול לבד (Addissouky, 2026). זה נשמע חזק, אבל הוא לא מופיע במאגר PubMed, ובתקציר כנס מ-2023 אותו חוקר דיווח על אותם אחוזים בדיוק, עם חצי ממספר החולים ומשך טיפול אחר. עד שיתברר מה קרה שם, לא היינו בונים עליו.
יש גם רמז למנגנון שאינו הריגה: במחקר מעבדה על תאים של 8 אנשים שלקחו גרם מסטיק ביום במשך חודשיים, רכיב במסטיק ריסן את תגובת תאי הדלקת לחלבון של החיידק (Kottakis ועמיתים, 2009). כלומר, ייתכן שחלק מהתועלת היא הרגעת הדלקת, ולא חיסול.
מה זה אומר למי שמטופל עכשיו: מסטיק לא נבדק כתחליף לאנטיביוטיקה, והניסויים שבדקו אותו לבד לא מצאו חיסול אמין. כתוספת לטיפול, הוא בטוח, ובניסוי אחד הקל על התסמינים. מי שרוצה להוסיף אותו, שיספר לרופא. על הטיפול עצמו, הבדיקות והתרופות: המדריך המלא להליקובקטר.
סיימתם טיפול בהליקובקטר, והקיבה עדיין רגישה
זה מצב נפוץ מאוד: החיידק נעלם, ובכל זאת הקיבה עדיין צורבת, מתנפחת או מגיבה לאוכל. הרירית צריכה זמן להחלים, ולפעמים מתחת לחיידק הייתה גם דיספפסיה שלא קשורה אליו.
על מסטיק אחרי טיפול בהליקובקטר לא מצאנו ניסוי. מה שיש הוא הניסוי על דיספפסיה (77% מול 40%), שנעשה על אנשים בלי ממצא באנדוסקופיה. ההיגיון לנסות אותו בתקופה הזו סביר: הוא בטוח, הוא הקל על תסמינים דומים, ובחולדות הוא הגן על הרירית. אבל זה ניסיון על עצמכם, לא טיפול שנבדק. ואם התסמינים נמשכים חודשים אחרי הטיפול, צריך לוודא בבדיקה שהחיידק נעלם.
וחשש שעולה הרבה בתקופה הזו, ההדבקה החוזרת: על מסטיק כמניעה של הדבקה חוזרת בהליקובקטר לא מצאנו אף מחקר.
מסטיק לפני בדיקת נשיפה
תוספים שמדכאים את החיידק עלולים להוריד אותו מתחת לסף שהבדיקה מזהה, וכך תצא תוצאה שלילית כוזבת. על אנטיביוטיקה וביסמוט ההנחיות ברורות: להפסיק ארבעה שבועות לפני הבדיקה, ועל כדורים נגד חומצה, שבועיים. על מסטיק לא מצאנו הנחיה. מה שידוע הוא שבעכברים תמצית מסטיק הורידה את כמות החיידק פי 30 (Paraschos ועמיתים, 2007), ולכן ההיגיון אומר שגם הוא יכול לשבש. מי שלוקח מסטיק ועומד לפני בדיקה, שישאל את הרופא מתי להפסיק, ויספר למעבדה מה הוא לוקח.
מסטיק והמעי: מיקרוביום, קרוהן וסיבו
כאן יש חשש שחוזר הרבה: אם מסטיק הורג חיידקים, האם הוא לא הורג גם את החיידקים הטובים במעי? במבחנה מסטיק פוגע בהרבה סוגי חיידקים, לא רק בהליקובקטר. בבני אדם, מה שנמדד נראה אחרת.
האם מסטיק פוגע בחיידקים הטובים?
בבני אדם לא מצאנו ראיה לפגיעה. הניסוי היחיד שמצאנו שבדק את חיידקי המעי בריצוף גנטי, מול פלצבו, נעשה על 98 אנשים עם כבד שומני, במשך חצי שנה. הרכב החיידקים השתנה, ודווקא חיידק שקשור לדלקת (Flavonifractor) ירד (Amerikanou ועמיתים, 2021). זה היה מדד משני בניסוי, ולכן הוא רמז ולא הוכחה.
בעכברים שקיבלו דיאטה עשירה בשומן וסוכר, מסטיק במזון החזיר חלקית את הגיוון של חיידקי המעי שנפגע מהדיאטה (Kannt ועמיתים, 2019).
בפה התמונה קצת שונה: אחרי לעיסה של רבע שעה ירדו ברוק גם חיידקים שגורמים לעששת וגם לקטובצילים, החיידקים "הטובים" המוכרים, לעומת לעיסת פרפין (Aksoy ועמיתים, 2007). אבל זה נמדד לשעתיים אחרי הלעיסה.
בניסוי של שלושה שבועות לעיסה, מסטיק טהור לא הוריד לקטובצילים ברוק (Biria ועמיתים, 2014).
אז מאיפה בא החשש? מהמבחנה, ומהמשפט שחוזר באתרים ובפרוטוקולים, "עודף מסטיק עלול לפגוע בפלורה". חיפשנו לו מקור, ולא מצאנו. גם אף אחד מאנשי השטח שבדקנו לא כתב שראה פגיעה כזו. זה לא אומר שמסטיק "טוב למיקרוביום". זה אומר שלא מצאנו סימן שהוא פוגע בו, ושמה שנמדד נראה בכיוון טוב. מי שמודאג, יכול להתחיל במנה נמוכה ולשים לב ליציאות בשבועיים הראשונים.
ומה עם מסטיק אחרי טיפול אנטיביוטי, או אחרי זיהום מעי כמו קלוסטרידיום? כאן אין לנו מה לומר לשום כיוון: לא מצאנו מחקר.
קרוהן וקוליטיס
על מחלות מעי דלקתיות יש כמה ניסויים, כמעט כולם מקבוצה אחת באתונה, וזו התמונה:
| הניסוי | מי | מה נמצא |
|---|---|---|
| 2007, בלי פלצבו | 10 חולי קרוהן, חודש, 2.2 גרם ביום | פעילות המחלה וסמני דלקת בדם ירדו (שינוי בתוך הקבוצה, בלי השוואה) |
| 2019, מול פלצבו | 60 חולים פעילים, 3 חודשים, 2.8 גרם ביום | סמן דלקת אחד בצואה ירד יותר מבפלצבו. איכות החיים השתפרה רק בתוך הקבוצה |
| 2019, מול פלצבו | 68 חולים במצב שקט, חצי שנה | התלקחויות: 17.6% במסטיק מול 23.5% בפלצבו, בלי הבדל מובהק |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
בניסוי הראשון, על עשרה חולים בלי קבוצת פלצבו, פעילות המחלה ירדה אחרי חודש (Kaliora ועמיתים, 2007).
בניסוי מול פלצבו על 60 חולים פעילים, ירד סמן דלקתי אחד בצואה, ליזוזים, לעומת פלצבו, אבל המדד הראשי, איכות החיים, השתפר רק בתוך קבוצת המסטיק, בלי הבדל מדווח מהפלצבו (Papada ועמיתים, 2019).
ובניסוי שבדק את מה שחולים רוצים לדעת, אם המחלה תתלקח פחות, חצי שנה של מסטיק לא הפחיתה התלקחויות לעומת פלצבו (Papada ועמיתים, 2019).
סקירה מ-2023 מצאה שמונה מחקרים בלבד, שבעה מהם מיוון, וקבעה שצריך ניסויים טובים יותר (Mavroudi ועמיתים, 2023).
באחד המאמרים של הקבוצה הזו, אחד המחברים משויך במפורש לאיגוד מגדלי המסטיק בכיוס, ואותו שם מופיע במאמרים נוספים שלה, גם כשנכתב בהם שאין ניגוד עניינים (Amerikanou ועמיתים, 2021). זה לא פוסל את הממצאים, אבל זה הקשר שצריך להכיר.
השורה התחתונה: בקרוהן ובקוליטיס, מסטיק מבטיח במעבדה ובחיות, ולא הוכח במחלה עצמה. מי שרוצה לנסות, רק לצד הטיפול הקבוע ובידיעת הגסטרואנטרולוג.
סיבו ומעי רגיז
מסטיק מופיע בחלק מהפרוטוקולים הצמחיים לסיבו (שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק). חיפשנו ניסוי על מסטיק בסיבו או במעי רגיז, ולא מצאנו אף אחד. גם אצל מומחי הסיבו הבולטים, הצמחים שחוזרים הם אחרים: שמן אורגנו, ברברין ואליצין (תמצית שום). במכון קרסר יש המלצה על וופרים ללעיסה של מסטיק לריפלוקס אצל מטופלי סיבו, כלומר לתסמין שבוושט ובקיבה, ולא לסיבו עצמו. על סיבו, הבדיקה והתזונה: המדריך לסיבו ופודמאפ.
"Die-off": החמרה בימים הראשונים
באנגלית מחפשים הרבה "mastic gum die off symptoms": נפיחות, שלשול, עייפות וכאבי ראש בשבוע הראשון, שמוסברים כתגובה של חיידקים שמתים. חיפשנו לזה מקור במחקר ולא מצאנו, ובניסויים עצמם המסטיק תואר כנסבל היטב, בלי תופעות חמורות. אנשים כן מדווחים על אי נוחות בבטן בהתחלה, וזה מוכר מהרבה תוספים. אבל הפרשנות "זה הרג חיידקים, אז זה עובד" היא השערה. החמרה שנמשכת יותר משבוע, היא סיבה להפסיק ולא סימן שצריך להמשיך.
מסטיק, כולסטרול, כבד שומני וסוכר
חוץ מהקיבה, הנושא שנחקר הכי הרבה הוא מטבולי: כולסטרול, סוכר וכבד שומני. כמעט כל הניסויים מיוון, ורובם עם מעורבות של איגוד המגדלים או מרכז המחקר שלו. התמונה צנועה יותר ממה שנשמע בשיווק.
| מה נבדק | מה נמצא | עד כמה אפשר לסמוך על זה |
|---|---|---|
| כולסטרול | ירידה של כ-10 עד 20 מ"ג/ד"ל בשני ניסויים מול פלצבו | בינוני: בניסוי אחד, דווקא המנה הכפולה לא עבדה |
| סוכר בצום | ירידה של כ-4 עד 5 מ"ג/ד"ל | חלש: קטן, ובקבוצה אחת מתוך שלוש |
| כבד שומני | בניסוי הגדול, לא עדיף על פלצבו | לא עבד במדד הראשי |
| לחץ דם | בניסוי של 106 איש, לא נמצא הבדל מפלצבו | לא עבד |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
בניסוי מול פלצבו על 156 מתנדבים בריאים עם כולסטרול מעל 200, בארבע קבוצות, גרם אחד של מסטיק ביום הוריד את הכולסטרול הכולל בכ-11.5 מ"ג/ד"ל ואת הסוכר בצום בכ-4.5, אחרי שמונה שבועות. אבל בקבוצה שקיבלה 2 גרם, ובקבוצה שקיבלה מסטיק בלי הפולימר, לא היה שינוי מובהק, וה-LDL (הכולסטרול ה"רע") לא השתנה באף קבוצה (Kartalis ועמיתים, 2016). כשמנה כפולה לא עובדת ומנה רגילה כן, קשה לבנות על הממצא.
בניסוי נוסף מול פלצבו, הפעם בשמן מסטיק (השמן האתרי שמזוקקים מהשרף, 200 מ"ג בכמוסה), ירדו גם הכולסטרול וגם ה-LDL (Kartalis ועמיתים, 2024).
ובניסוי ישן יותר, על 133 איש מעל גיל 50, 5 גרם אבקה ביום במשך שנה וחצי הורידו כולסטרול ואנזימי כבד, אבל בלי קבוצת פלצבו (Triantafyllou ועמיתים, 2007).
בכבד שומני נעשה הניסוי הגדול ביותר: 98 אנשים, חצי שנה, מול פלצבו. במדדי הכבד ב-MRI, המסטיק לא היה טוב מפלצבו, ושיפור נראה רק בתת-קבוצה של אנשים עם השמנה חמורה מאוד (Amerikanou ועמיתים, 2021).
ובלחץ דם, 106 אנשים עם יתר לחץ דם מאוזן לקחו עד 2.8 גרם ביום, שלושה חודשים, ולא נמצא הבדל מובהק בלחץ הדם בינם לבין מי שקיבל פלצבו (Kalafati ועמיתים, 2026).
מה לעשות עם זה: מסטיק אינו תחליף לשום טיפול בכולסטרול, בסוכר או בכבד שומני. מי שכבר לוקח אותו לקיבה, ייתכן שירוויח ירידה קטנה בכולסטרול. לקנות אותו בשביל הכולסטרול, בלי בעיה בקיבה, זה פחות מוצדק: יש דרכים שנבדקו הרבה יותר.
לעיסה: שיניים, ריח פה, וקו הלסת
זה השימוש העתיק ביותר של מסטיק, וגם הנושא שבו הראיות הכי עקביות מחוץ לקיבה. בניסוי כפול סמיות ביפן, סטודנטים לרפואת שיניים שלא צחצחו שבוע ולעסו מסטיק, צברו פחות פלאק ופיתחו פחות דלקת חניכיים ממי שלעס מסטיק פלצבו (Takahashi ועמיתים, 2003).
בטורקיה, רבע שעה של לעיסה הורידה ברוק את החיידק שגורם לעששת יותר מלעיסת פרפין, לשעתיים לפחות (Aksoy ועמיתים, 2006).
ובשני ניסויים קטנים על בני נוער עם גשר ליישור שיניים, שטיפת פה עם מסטיק הורידה את אחד הגזים שגורמים לריח פה, אבל לא את הגזים האחרים ולא את תחושת הריח (Tsironi ועמיתים, 2023).
ומשחת שיניים עם מסטיק הורידה את אותו גז, וגם פלאק ודלקת חניכיים (Alexiou ועמיתים, 2025).
הניסויים קטנים וקצרים, ואף אחד מהם לא בדק חורים בשיניים בפועל, רק חיידקים ופלאק. אבל לעיסה של גוש מסטיק אחרי ארוחה היא מנהג זול ובטוח, ויש לו ראיות שזה עוזר לפה. בשבילו, אגב, אין צורך בכמוסות: דמעות מסטיק טבעיות, כמה גרגרים, שמתרככים בלעיסה לגוש לבן.

"Jawline": האם לעיסת מסטיק מחזקת את הלסת?
ברשתות החברתיות יש מגמה שלמה של לעיסת מסטיק קשה, שעה ויותר ביום, כדי "לבנות" קו לסת חד. כשמקלידים "mastic gum" בגוגל באנגלית, ההצעה הראשונה היא "jawline", לפני "h pylori". הקהל הוא בעיקר נערים וגברים צעירים, ומוכרים להם מסטיק בגושים גדולים, לפעמים ביוקר.
על מסטיק השרף עצמו ושרירי הלסת לא מצאנו אף מחקר. על לעיסת מסטיק רגיל, כן: בניסוי אקראי של חצי שנה, לעיסה שלוש פעמים ביום הגבירה את כוח הנשיכה, אבל לא נמצא שינוי מובהק בעובי שריר הלסת או בצורת הלסת (Jung ועמיתים, 2024). כוח הנשיכה עלה, ההסבר היה שטח מגע גדול יותר בין השיניים, ולא שריר גדול יותר.
גם בניסוי ישן יותר, ארבעה שבועות של לעיסה קשה הגבירו כוח נשיכה, בלי שנמדד מראה הפנים (Kiliaridis ועמיתים, 1995).
ומה עם הסיכון? אצל 15 נשים בלי בעיית לסת, השרירים התאוששו מהר אחרי 40 דקות של לעיסת מסטיק קשה, בתוך כעשר דקות (Farella ועמיתים, 2001).
אבל סקירה מ-2025 מצאה תמונה מעורבת לגבי מפרק הלסת: בחלק מהמחקרים, יותר לעיסה הייתה קשורה ליותר כאבי לסת (Alam ועמיתים, 2025). מי שיש לו כבר קליקים במפרק, כאב בלסת או חריקת שיניים, לא צריך להתחיל לעיסה של שעה ביום.
מסטיק תימני להריון, לפוריות ולמחזור: מה ידוע
כשמקלידים בגוגל "מסטיק תימני", הוא מציע להשלים ל"לפני הריון", "לחיזוק הרחם", "למחזור" ו"לובן" (הפרשות). בעברית, יותר מבכל שפה אחרת שבדקנו, המוצר נמכר לנשים. חנויות ונטורופתיות ממליצות עליו לוויסות המחזור, לפני ניסיון להרות, ואפילו "לחיזוק הרחם בהריון". מאחורי זה יש מסורת עממית, ובמחקר כמעט כלום.
מה מצאנו: על מסטיק ופוריות, מחזור, הפרשות או "חיזוק רחם" לא מצאנו אף ניסוי בבני אדם. חיפשנו במאגרי המחקר בכל הצירופים, ומצאנו רק מחקרים על חיות או על חלקים אחרים של הצמח. גם לא מצאנו מקור מהימן למסורת התימנית עצמה, למשל "מסטיק עם חלב אחרי לידה". בסקר של 304 עולי תימן מעל גיל 70 ברחובות, כ-11% מהבעיות הרפואיות טופלו עדיין ברפואה תימנית מסורתית, אבל בלי פירוט של הצמחים (Nakar ועמיתים, 2001).
מה שכן יש הוא כתבים עתיקים: דיוסקורידס כתב על שמן המסטיק "לבעיות הרחם" (דוח ההערכה של סוכנות התרופות האירופית).
ואבן סינא הכניס את עץ המסטיק לרשימת הצמחים לדימום רחמי חריג (Mobli ועמיתים, 2015).
וגם המחקר שמצוטט ברשת כ"מסטיק תימני לגבר" לא בדק גברים. הכותרת שלו מדברת על "מיניות גברית", אבל בפועל נמדד בו כמה אבץ משתחרר מלעיסת מסטיק במעבדה (Sawidis ועמיתים, 2010).
בהריון ובהנקה: למה לא
כאן כבר לא מדובר רק ב"לא נבדק". המסמך המקצועי של סוכנות התרופות האירופית על מסטיק (מונוגרפיה) כותב שהבטיחות בהריון ובהנקה לא נקבעה, ולכן השימוש בתקופות האלה "לא מומלץ" (המונוגרפיה האירופית על מסטיק). חלק מהמוצרים בישראל אומרים את ההפך, ומשווקים את עצמם במיוחד להריון. בסתירה כזו, הכלל פשוט: מה שלא נבדק בהריון, לא לוקחים בהריון.
ויש עוד סיבה, שקשורה לתערובות. בהרבה מוצרי "מסטיק תימני" יש גם לבונה, ובכמה תערובות שרפים מסורתיות יש גם מור. על מור יש ניסוי מול פלצבו, באיראן: נשים אחרי הפלה לא שלמה, שקיבלו מור שבועיים, השלימו את ההפלה בשיעור גבוה יותר, 83% מול 54% (Vafaei ועמיתים, 2020). כלומר, ייתכן שמור מעורר את הרחם, כמו שהרפואה הפרסית המסורתית טוענת, וזו סיבה טובה לא לקחת אותו בהריון. מי שקונה תערובת שרפים "לפוריות", צריך לדעת מה יש בה.
ומה עם מחזור כבד?
הממצא היחיד שמצאנו בתחום לא היה על מסטיק, אלא על לבונה, שנמצאת בהרבה כמוסות "מסטיק תימני". בניסוי איראני על נשים עם דימום וסתי כבד, שכולן קיבלו גם איבופרופן, משך הדימום התקצר בכיומיים בקבוצת הלבונה, ובחצי יום בקבוצת הפלצבו, אבל השוואה ישירה בין הקבוצות במשך הדימום לא דווחה, וכמות הדם ירדה בכל הקבוצות, בלי הבדל ביניהן (Eshaghian ועמיתים, 2019). זה ניסוי אחד, על החומר השני בכמוסה. מי שסובלת מדימום כבד צריכה בירור, ולא רק תוסף.
כמה מסטיק לקחת, מתי, ולכמה זמן
המנה שנבדקה בקשיי עיכול ובכיב היא בערך גרם ביום, מחולק לשתיים או שלוש מנות. המונוגרפיה האירופית קובעת למבוגרים מנה דומה: חצי גרם עד גרם, פעמיים ביום, כלומר גרם עד שניים ביום (המונוגרפיה האירופית על מסטיק). מעבר לזה, המנות בניסויים שונות לפי המטרה:
| מצב | כמה ביום | איך מחלקים | לכמה זמן | על מה זה נשען |
|---|---|---|---|---|
| קשיי עיכול, צרבת, נפיחות | 1 עד 1.4 גרם | 2 עד 3 מנות | 3 עד 4 שבועות, ואז לבדוק | ניסוי מול פלצבו, וניסוי בלי פלצבו |
| כיב בתריסריון, לצד הטיפול הרפואי | 1 גרם | 2 מנות | שבועיים בניסוי | ניסוי אחד קטן, 1984 |
| הליקובקטר, כתוספת לאנטיביוטיקה | לא פורסם בתקציר (בסקירות: כגרם ביום) | לא ידוע | בזמן הטיפול, שבועיים | ניסוי אחד, לא מובהק בחיסול |
| קרוהן וקוליטיס, לצד הטיפול | 2.2 עד 2.8 גרם | 3 עד 6 כמוסות | 3 עד 6 חודשים בניסויים | לא הוכח במחלה עצמה |
| פה וחניכיים | גוש קטן ללעיסה | אחרי ארוחה | לפי הצורך | ניסויים קטנים וקצרים |
| בטן רגישה, או מתחילים בזהירות | 500 מ"ג | כמוסה אחת | שבוע, ואז לעלות לשתיים | חצי מהמנה של הניסוי בקשיי עיכול |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
רוב הכמוסות בשוק הן של 500 מ"ג, ולכן "גרם ביום" הוא שתי כמוסות. יש גם כמוסות של 1,000 מ"ג, ואז כמוסה אחת מספיקה.
למה מחלקים לכמה מנות?
בניסויים נתנו את המסטיק שלוש פעמים ביום, ולכן זה מה שנבדק. ההיגיון: החומרים הפעילים מגיעים לשיא בדם אחרי שעתיים עד ארבע, ואחר כך יורדים (Papada ועמיתים, 2018), ובקיבה עצמה ההשפעה כנראה מקומית. על מנה אחת גדולה ביום לא מצאנו ניסוי. זה לא אומר שהיא לא עובדת, רק שלא בדקו. מי ששוכח מנות, עדיף שתיים ביום מאשר אחת.
ומנה נמוכה לאורך זמן?
בניסויים הארוכים, אנשים לקחו מסטיק חצי שנה, 2.8 גרם ביום (Papada ועמיתים, 2019).
בניסוי אחר לקחו 5 גרם ביום במשך שנה וחצי (Triantafyllou ועמיתים, 2007).
ובמעקב של חצי שנה אחרי סוכרתיים עם קיבה איטית, נכתב שלא היו תופעות לוואי משמעותיות (Kant ועמיתים, 2024). כלומר, מבחינת בטיחות, שימוש ארוך נראה סביר. אבל בקשיי עיכול ובכיב, אף ניסוי לא נמשך יותר מחודש, ועל מנה נמוכה כ"מניעה" לא מצאנו כלום. ההמלצה המעשית: אחרי שלושה עד ארבעה שבועות, לעצור לשבוע ולבדוק אם התסמינים חוזרים. אם לא, אין סיבה להמשיך. אם כן, אפשר לחזור. בפרוטוקולים של מטפלים חוזרת המלצה על תקופות של חודשיים עד שלושה, ואז הפסקה. לא מצאנו לה בסיס מחקרי, וגם לא סיבה להתנגד לה.
על קיבה ריקה או עם אוכל?
בפרוטוקולים מקובל לקחת מסטיק על קיבה ריקה, חצי שעה עד שעה לפני האוכל. הניסוי שמדד ספיגה נעשה בצום (Papada ועמיתים, 2018), אבל לא מצאנו ניסוי שהשווה על ריק מול עם אוכל, ובתקצירים של ניסויי הקיבה לא כתוב איך נתנו אותו. ההיגיון של "על ריק" הוא מגע ישיר עם הרירית, ועם החיידק בהליקובקטר.
ויש לו גם רמז אחד מהמחקר: בניסוי שבו מסטיק ניתן עם כדור נגד חומצה, הוא לא חיסל את החיידק אצל אף אחד (Dabos ועמיתים, 2010), מה שמרמז שהוא אולי פועל טוב יותר כשיש חומצה. מי שמרגיש צריבה כשהוא לוקח על ריק, יכול לקחת עם ארוחה. ההפסד, אם יש, קטן.
עוד כמה כללים שמסתובבים, ומה מצאנו עליהם:
- "מסטיק עם שייק חלבון מאבד חצי מהיעילות": חיפשנו מקור ולא מצאנו. אין ניסוי שבדק את זה.
- "קודם NAC, חצי שעה אחר כך מסטיק, כדי לשבור את הביופילם של החיידק": על השילוב הזה, ועל הסדר ביניהם, לא מצאנו ניסוי. NAC הוא חומצת אמינו שנמכרת כתוסף, וביופילם הוא שכבת הגנה שחיידקים בונים סביבם. זה רעיון שמבוסס על מנגנון, ולא דבר שנמדד. על NAC: במאמר נפרד.
- "מסטיק לפני השינה מצפה את הקיבה לכל הלילה": לא מצאנו מקור. החומרים מגיעים לשיא בדם אחרי שעתיים עד ארבע, ועל כמה זמן הם נשארים על הרירית אין מדידה.
למה לא לקחת יותר, ליתר ביטחון?
כי בכל פעם שבדקו יותר, זה לא עזר יותר. בהליקובקטר, 3 גרם ביום לא חיסלו יותר מגרם אחד (Dabos ועמיתים, 2010).
ו-4 גרם ביום לא חיסלו בכלל (Bebb ועמיתים, 2003).
בכולסטרול, 2 גרם לא עבדו כשגרם אחד כן (Kartalis ועמיתים, 2016). ובפרוטוקולים מסוימים ממליצים על 2 גרם פעמיים ביום, כמעט פי ארבעה ממה שנבדק בקשיי עיכול. המונוגרפיה האירופית עוצרת ב-2 גרם ביום. מסטיק בטוח, ולכן מנה גבוהה כנראה לא מסוכנת, אבל היא עולה יותר, ומעלה את הסיכוי לאי נוחות בבטן, בלי תועלת שנמדדה.
כמה זמן עד שבודקים אם זה עזר?
בניסוי היווני בקשיי עיכול, ההבדל מפלצבו נמדד אחרי שלושה שבועות, ובניסוי של 2025 אחרי ארבעה. אז שלושה עד ארבעה שבועות זה הזמן ההוגן לנסות. המונוגרפיה האירופית אומרת שאם התסמינים נמשכים מעבר לשבועיים, לפנות לרופא (המונוגרפיה האירופית על מסטיק). שתי ההמלצות לא סותרות: מי שיש לו תסמינים חדשים, שלא בורר אותם, לא צריך לחכות חודש עם תוסף לפני שהוא הולך לבדיקה.
כמוסות, לעיסה, אבקה או טיפות?
| כמוסות (שרף טחון) | לעיסת דמעות | שמן מסטיק או טיפות | |
|---|---|---|---|
| מה נבדק בקיבה | ✅ על זה נעשו הניסויים | לא מצאנו ניסוי | על השמן יש ניסויים בכולסטרול, לא בקיבה |
| מינון | ידוע | לא ידוע כמה נבלע | תלוי במוצר |
| חומצה בקיבה | לא מעוררת | ⚠️ לעיסה מגבירה הפרשת חומצה | לא נבדק |
| טוב ל | קיבה | פה וחניכיים | לא ברור |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
- כ-70% חומצות טריטרפניות. החומרים שנספגים לדם, ושבמבחנה פועלים נגד חיידקים
- 20% עד 30% פולימר דמוי גומי. לא נמס במים, ונותן ללעיסה את המרקם. בעכברים, בלעדיו נספג פי 10 יותר
- לפחות 1% שמן אתרי. הריח, ושמן המסטיק שנמכר בנפרד
לעיסה נשמעת כמו הדרך הטבעית, אבל לקיבה היא לא הדרך שנבדקה. ויש בה בעיה אחת: לעיסה עצמה מעוררת הפרשת חומצה בקיבה. בניסוי על מסטיק לעיסה רגיל, הלעיסה הפרישה חומצה כמעט כמו לעיסה של המבורגר (Helman ועמיתים, 1988). זה לא נבדק על שרף המסטיק, אבל הלעיסה היא אותה לעיסה. לכן לקיבה, כמוסות. ומי שנהנה ללעוס, עדיף אחרי ארוחה.
בליעה של הגוש הלעוס לא מומלצת, כי הפולימר לא נמס, ותואר מקרה של גוש בקיבה שנגרם ממסטיק (Yılmaz ועמיתים, 2014).
"מסטיק תימני טיפות" עולה בחיפושים. את הרכיבים של התמציות הנוזליות שמצאנו בישראל לא הצלחנו לקרוא, והן כנראה מוצר אחר מהשרף שנבדק בקיבה. על טיפות לקיבה לא מצאנו ניסוי.
שמירה: שרף מסטיק נשמר זמן רב בצנצנת סגורה, במקום קריר וחשוך. עם השנים ההרכב הכימי שלו משתנה, עד כדי כך שבמחקר על זיופים הצליחו להבחין בין מסטיק טרי למסטיק ישן (Beteinakis ועמיתים, 2026). דמעות שהצהיבו מאוד ואיבדו את הריח, ייתכן שהן ישנות. בכמוסות, לפי התאריך שעל האריזה.
תופעות לוואי, ולמי מסטיק לא מתאים
בכל הניסויים שבדקנו, עד 5 גרם ביום ועד שנה וחצי, לא דווחו תופעות לוואי משמעותיות. בניסוי הכולסטרול נכתב במפורש שלא היו תופעות בקיבה, בכבד או בכליות (Kartalis ועמיתים, 2016).
ובניסוי לחץ הדם, עד 2.8 גרם ביום לשלושה חודשים, המסטיק "נסבל היטב" (Kalafati ועמיתים, 2026). מה שמדווח לפעמים הוא אי נוחות קלה בבטן בהתחלה.
בשמן אתרי של עץ המסטיק, לעומת זאת, תועדו שני מקרים של פריחה חמורה אחרי שתייה, ולכן לא שותים שמן אתרי בלי הנחיה (Zaraa ועמיתים, 2012).
כליות וכבד: מאיפה בא החשש
יש אנשים שחוששים מנזק לכליות ולכבד. חיפשנו דיווח מקרה של נזק לכבד או לכליה משרף מסטיק, ולא מצאנו. בניסוי הארוך, אנזימי הכבד אפילו ירדו (Triantafyllou ועמיתים, 2007).
בחולדות, מנה גבוהה מאוד, 2% מכל המזון במשך שלושה חודשים, הגדילה את משקל הכבד, אבל בלי נזק שנראה במיקרוסקופ (Kang ועמיתים, 2007).
ייתכן שחלק מהבלבול מגיע ממונח רפואי: "mastic kidney" הוא שם ברדיולוגיה לכליה שנהרסה משחפת והסתיידה, והוא נקרא כך בגלל המראה שלה בצילום, לא בגלל השרף (Salvado de Morais ועמיתים, 2025).
ובמסורת הפרסית, דווקא הוסיפו מסטיק לתרופות צמחיות כדי להפחית את הנזק שלהן לכליה (Kolangi ועמיתים, 2018). זו מסורת ולא הוכחה, אבל היא ההפך מהחשש.
אלרגיה, ומה עם מי שאלרגי לפיסטוק
אלרגיה למסטיק קיימת, בעיקר במגע. מסטיק הוא רכיב בדבק רפואי בשם Mastisol, שמדביקים בו תחבושות אחרי ניתוחים. בין 18 מטופלים שפיתחו אלרגיה לדבק הזה, 13 היו אלרגיים למסטיק עצמו. אבל מתוך 250 מטופלים אחרים שנבדקו באותה מרפאה, בלי היסטוריה של תגובה לדבק, רק אחד הגיב (Shaw, 2021).

מסטיק ופיסטוק הם מאותו סוג של צמחים, Pistacia. אצל 27 ילדים עם רגישות לפיסטוק בבדיקת עור, נמצאה רגישות צולבת גבוהה מאוד לפרי של עץ אלה אחר (Çelik ועמיתים, 2024).
וגם בגרגרי האבקה של פרחי עצי האלה (לא בשרף), במחקר ישראלי על ארבעה מינים, כולל אלת המסטיק, נמצאה רגישות צולבת בין המינים (Keynan ועמיתים, 1997). על שרף המסטיק עצמו, אצל מי שאלרגי לפיסטוק, לא מצאנו בדיקה. מי שיש לו אלרגיה חמורה לפיסטוק או לקשיו, שיתייעץ עם האלרגולוג לפני שהוא מתחיל.
מסטיק ותרופות אחרות
המונוגרפיה האירופית כותבת שלא דווחו אינטראקציות (המונוגרפיה האירופית על מסטיק).
מחקר האינטראקציות היחיד שמצאנו נעשה על חולדות, ובו תמצית מסטיק במנה המומלצת כמעט לא השפיעה על שניים מאנזימי הכבד שמפרקים תרופות, בדומה לקפאין (Katsanou ועמיתים, 2014). בבני אדם לא נבדק. מי שנוטל תרופה קבועה עם טווח בטיחות צר, כמו מדללי דם, תרופות לאפילפסיה או לבלוטת התריס, שיספר לרופא. ומי שנמצא בטיפול בהליקובקטר, ראו מה קרה עם כדור נגד חומצה.
למי מסטיק לא מתאים
- נשים בהריון או מניקות: לא נבדק, והמונוגרפיה האירופית לא ממליצה (בפרק על נשים).
- ילדים ובני נוער מתחת לגיל 18: המונוגרפיה לא ממליצה על בליעה, כי אין מספיק נתונים. לעיסה של גוש קטן היא מנהג ותיק, אבל לא לעיסה של שעה ביום.
- אלרגיים למסטיק או לדבק רפואי: לא.
- אלרגיה חמורה לפיסטוק או לקשיו: רק אחרי התייעצות.
- מי שיש לו כיב פעיל, דימום, ירידה במשקל או קושי בבליעה: קודם בירור. מסטיק לא מחליף אותו.
מה קבעו רשויות הבריאות
ב-2016 אישרה סוכנות התרופות האירופית (EMA) מונוגרפיה על שרף המסטיק, כ"תכשיר צמחי מסורתי". זה מסלול שמבוסס על שימוש ממושך, ולא על הוכחת יעילות. ההתוויות: "קשיי עיכול קלים", ומריחה לדלקות עור קלות ולפצעים קטנים. המינון: חצי גרם עד גרם פעמיים ביום, עד 2 גרם ביום, למבוגרים בלבד, ואם התסמינים נמשכים מעבר לשבועיים, לפנות לרופא (המונוגרפיה האירופית על מסטיק).
לא כולם הסכימו. ארבע מדינות, אוסטריה, דנמרק, גרמניה ומלטה, הצביעו נגד. הטענה המרכזית שלהן הייתה שאין מספיק תיעוד לשימוש מסורתי במינונים האלה, ומלטה כתבה שהשימוש ה"מסורתי" נשען בעצם על ניסויים קליניים (חוות הדעת של הוועדה, עם עמדות המתנגדים). מהרשות האירופית לבטיחות מזון (EFSA) לא מצאנו חוות דעת ייעודית על מסטיק כתוסף. את משרד הבריאות ואת רשויות התרופות של קנדה ואוסטרליה לא בדקנו לעומק.
מסטיק במוצרים משולבים: עם לבונה, ליקוריץ ואבץ קרנוזין
מסטיק נמכר הרבה במוצרים משולבים לקיבה, ובפרוטוקולים הצמחיים הוא כמעט תמיד מופיע עם עוד שניים-שלושה רכיבים. על אף אחד מהשילובים האלה לא מצאנו ניסוי. כל רכיב נבדק לבד, והשאלה היא אם השילוב עוזר, מפריע, או רק מייקר.
| השילוב | למה משלבים | מה ידוע |
|---|---|---|
| מסטיק ולבונה (כל "מסטיק תימני" ישראלי שקראנו את הרכיבים שלו) | שני שרפים מסורתיים, לבונה נגד דלקת | ללבונה אין מחקר בבני אדם על הקיבה, רק בחולדות. במסטיק יש. על השילוב, כלום |
| מסטיק ו-DGL (ליקוריץ בלי גליציריזין) | שניהם "מגיני רירית" | תמצית ליקוריץ דלה בגליציריזין הקלה על צרבת בניסויים. השילוב לא נבדק |
| מסטיק ואבץ קרנוזין | אבץ קרנוזין רשום ביפן כתרופה לכיב | לכל אחד יש מחקר נפרד. השילוב לא נבדק |
| מסטיק, ביסמוט וברברין (פרוטוקולים להליקובקטר) | כמה מנגנונים נגד החיידק | ביסמוט הוא חלק מהטיפול הרפואי. הפורמולות עצמן לא נבדקו |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
שתי בעיות חוזרות במוצרים המשולבים. הראשונה: המנה. באייהרב ישראל מצאנו שני מוצרים משולבים עם מסטיק. ב-Natural Factors Gastro-Assist יש 260 מ"ג מסטיק במנה, רבע מהמנה שנבדקה בקשיי עיכול. ב-GastroMend-HP של Designs for Health יש גרם מסטיק במנה, יחד עם תמצית ליקוריץ ואבץ קרנוזין, אבל הוא עלה כ-₪9 ליום בבדיקה שלנו לפני שבוע, במאמר על ליקוריץ ו-DGL. השנייה: אם יש תופעת לוואי או שאין שיפור, אי אפשר לדעת איזה רכיב אשם. ובמוצרי "מסטיק תימני" הישראליים, הכמויות של כל אחד מהשרפים לא כתובות בכלל.
מה לקנות: מי שרוצה כמה רכיבים לקיבה, ייצא זול יותר ויידע יותר אם יקנה אותם בנפרד: מסטיק בכמוסות, ואם צריך, DGL או אבץ קרנוזין לידו, ולבונה, אם רוצים, בנפרד. וכך גם קל לבדוק מה עוזר: מתחילים ברכיב אחד, ומוסיפים את השני אחרי שבועיים. על אבץ, הצורות והמינונים: במאמר על אבץ. ועל NAC, שמופיע לצד מסטיק בכמה פרוטוקולים: במאמר על NAC.
שרף מור והבלזם הירושלמי
במסורת, מסטיק הופיע גם לבד וגם לצד לבונה ומור, שרפים ריחניים מהמזרח, והשלושה מופיעים יחד בתכשיר מפורסם מירושלים.
שרף מור
מור הוא שרף של עצי Commiphora, שגדלים בעיקר בקרן אפריקה ובחצי האי ערב. בתנ"ך הוא מופיע בשם "מר דרור" בשמן המשחה, ובמסורת הסינית הוא כמעט תמיד מצוות ללבונה, "להנעת הדם" ולכאב. כתוסף לבליעה, מה שנבדק מעט מאוד:

| מה נבדק | מה נמצא |
|---|---|
| קוליטיס כיבית (מור עם קמומיל ופחם קפה, מול התרופה מסלזין) | חזרה של המחלה ב-53% מול 45% בתרופה, בלי הבדל מובהק, אבל גם בלי הוכחה שאינו נחות. תכשיר משולב, ניסוי אחד |
| בילהרציה (טפיל) | ריפא פחות מאחד משישה, מול שלושה רבעים בתרופה |
| חניכיים | מעט פחות פלאק, בלי שיפור בדלקת |
| הפלה לא שלמה | הרחם התרוקן ב-83% מול 54% בפלצבו |
| קיבה | רק בחולדות |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
ניסוי מבוקר אחד על מור נעשה בגרמניה, על 96 חולי קוליטיס במצב שקט: תכשיר של מור, קמומיל ופחם קפה לא נבדל באופן מובהק ממסלזין, התרופה המקובלת, בשמירה על הרגיעה: חזרה של המחלה אצל 53%, מול 45% (Langhorst ועמיתים, 2013). זה תכשיר של שלושה צמחים, ולא מור לבד.
בבילהרציה, תכשיר מור מצרי נכשל מול התרופה (Barakat ועמיתים, 2005).
בחניכיים, מטא-אנליזה מצאה ירידה קטנה בפלאק ולא בדלקת (Alnakhli ועמיתים, 2026).
ובניסוי אחד מור עזר לרחם להתרוקן אחרי הפלה לא שלמה, וזו הסיבה להיזהר ממנו בהריון (Vafaei ועמיתים, 2020).
שני דברים לדעת לפני שלוקחים מור. הראשון: המונוגרפיה האירופית מכירה בו רק כשטיפה לפה ולחניכיים וכמריחה על פצעים קטנים, בטינקטורה (מדוללת במים לשטיפה, ולא מדוללת למריחה), ולא לבליעה, ולא בהריון (המונוגרפיה האירופית על מור).
השני: תואר מקרה שבו מור החליש את פעולת מדלל הדם וורפרין (Al Faraj, 2005).
ועל "מור להורדת כולסטרול": המחקר המצוטט, שבו ה-LDL דווקא עלה מעט, נעשה על גוגול, קרוב משפחה של המור, ולא על המור עצמו (Szapary ועמיתים, 2003).
הבלזם הירושלמי
הבלזם הירושלמי הוא תכשיר שנרקח בתחילת המאה ה-18 בבית המרקחת של מנזר סן סלבדור בעיר העתיקה. במחקר של צוות מהאוניברסיטה העברית נמצאו חמש נוסחאות שונות שכולן נקראות "הבלזם הירושלמי". באחת מהן, מכתב יד בארכיון המנזר, ארבעה צמחים: לבונה, מור, אלוורה ומסטיק, במיצוי באלכוהול. בבדיקות מעבדה הוא הראה פעילות נוגדת דלקת, נוגדת חמצון ואנטיספטית (Moussaieff ועמיתים, 2005).
בניתוח כימי של דגימה מקורית מ-1870, רק הדגימה העתיקה פגעה בתאי סרטן בתרבית, ודגימות של היום כמעט לא, ולכן כנראה הנוסחה השתנתה לאורך השנים (Łyczko ועמיתים, 2020).
בבני אדם, הבלזם לא נבדק. מי ששוקל לקחת אותו, שיידע שלושה דברים: יש בו אלכוהול, שלא מתאים לקיבה מגורה; אין מינון ידוע לאף רכיב שלו; ובמוצרים של היום רשימת הרכיבים משתנה, ולפעמים "Jerusalem Balsam" הוא בכלל שם של קרם לעור. ומי שמחפש את המסטיק והלבונה שבו, יכול לקחת כל אחד מהם בנפרד, במנה ידועה. אנשים מדווחים שהבלזם עזר להם, ואין סיבה לזלזל בזה. פשוט אין על מה להישען כשרוצים לדעת כמה לקחת ולמה.
ועוד הבהרה: "צרי גלעד" (אפרסמון, Commiphora gileadensis), שגידלו בעין גדי בעת העתיקה, הוא צמח אחר ומסורת אחרת, ולא הבלזם הירושלמי.
מה אומרת כל גישה על מסטיק
הגישות לא חלוקות בעיקר על החומר עצמו, אלא על התפקיד שלו. כמעט כולן מסכימות שהוא בטוח ושהוא "טוב לקיבה". המחלוקת היא על השאלה אם הוא יכול להחליף טיפול, ובאיזו מנה.
| גישה | מה אומרת | מה המחקר מצא | איפה היא צודקת |
|---|---|---|---|
| רפואה מקובלת וגסטרואנטרולוגיה (למשל הנחיות הטיפול בהליקובקטר, סוכנות התרופות האירופית) | הליקובקטר מטפלים בתרופות. מסטיק לכל היותר לקשיי עיכול קלים, כ"תכשיר מסורתי" | מסטיק לבד לא מחסל את החיידק באופן אמין. בקשיי עיכול, ניסוי טוב אחד מול פלצבו | בהפרדה בין הקלה בתסמינים לבין חיסול החיידק |
| רפואה פונקציונלית ונטורופתיה (למשל Mary Vance, ד"ר Jaime Cloyd, ד"ר Amy Nett) | מסטיק כחלק מפרוטוקול צמחי להליקובקטר: עם ביסמוט, אבץ קרנוזין, ברברין או ליקוריץ, 8 שבועות, ובדיקה חוזרת | הפרוטוקולים עצמם לא נבדקו. המנות בהם לפעמים גבוהות פי כמה ממה שנבדק | בדגש על בדיקה חוזרת, ועל טיפול בתסמינים בזמן ואחרי |
| הרפואה היוונית, הערבית והפרסית (דיוסקורידס, גלנוס, אבן סינא) | מחזק את הקיבה, הכבד והחניכיים, ומרענן את הפה | הראיה הכי טובה היום באמת על תסמיני קיבה ועל הפה | המסורת לא דיברה על "הורג חיידקים", וזה בדיוק המקום שבו המחקר חלש |
| הרפואה העממית בישראל (נטורופתיות וחנויות טבע) | "מסטיק תימני" לנשים: מחזור, פוריות, רחם, ולפעמים גם בהריון | לא מצאנו אף מחקר. סוכנות התרופות האירופית לא ממליצה בהריון | בשמירה על מסורת שנמשכת דורות. בהריון, כאן הזהירות גוברת |
| ביוהאקינג ורשתות | לעיסת מסטיק קשה שעה ביום בונה קו לסת | לעיסה מגבירה כוח נשיכה, אבל לא שינתה את השריר ואת צורת הלסת בניסוי של חצי שנה | לעיסה היא אימון, אבל לא כזה שמשנה את הפנים |
| הרפואה הסינית | "לבונה" ו"מור" יחד, להנעת הדם ולכאב | לא מצאנו בה שימוש בשרף המסטיק עצמו | בהבחנה שהשרפים האלה לא נלקחים לבד |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
הגישה הפונקציונלית היא זו שמציגה את המסטיק כחלק מפרוטוקול להליקובקטר, ולכן שווה להבין אותה בגרסה החזקה שלה. הטענה היא לא שמסטיק לבד מחסל את החיידק, אלא שבמקרים קלים, שילוב של כמה צמחים, כל אחד במנגנון אחר, יכול להוריד את העומס ולהקל על התסמינים, בלי תופעות הלוואי של האנטיביוטיקה. ויש בזה היגיון: מטפלים שעובדים כך שנים מדווחים שהם רואים מטופלים שמשתפרים. ובמכון של כריס קרסר, אחד המרכזים הבולטים של הגישה, כותבים בגלוי שחלק מהמטופלים לא משתפרים ועוברים בסוף לתרופות. והמחקר על מסטיק לבד, 0 מתוך 8 באנגליה ושליש בכיוס, מסביר למה.
מה אומרים מטפלים ומומחים שעובדים עם מסטיק
- Mary Vance (ייעוץ תזונה, קליפורניה): בפרוטוקול להליקובקטר יש מסטיק, ליקוריץ ואבץ, כשמונה שבועות, עם בדיקה של בני הזוג ופרוביוטיקה בסוף. באתר נמכרת גם פורמולה לקיבה. במחקר: השילוב לא נבדק.
- ד"ר Jaime Cloyd (נטורופתיה): בפרוטוקול שמוצג באתר Rupa Health, מסטיק הוא רכיב בפורמולה עם ביסמוט, אבץ קרנוזין וברברין, שתי כמוסות פעמיים ביום, שמונה שבועות. האתר מוכר בדיקות מעבדה. במחקר: הפורמולה לא נבדקה, והמנה של המסטיק בתוכה לא כתובה בנפרד.
- ד"ר Amy Nett (מכון קרסר): ההמלצה היא וופרים ללעיסה של מסטיק לריפלוקס אצל מטופלי סיבו, כתמיכה, ולא כטיפול בסיבו עצמו. במחקר: על ריפלוקס עצמו לא מצאנו ניסוי. על צרבת כחלק מקשיי עיכול יש תמיכה חלקית. על סיבו, לא מצאנו.
- ד"ר Ronald Hoffman (רפואה, ניו יורק): "פוטנציאל חזק", ותוצאות "לא חד-משמעיות". ההמלצה: גרם ביום, שבועיים, לפי המחקרים. באתר יש חנות תוספים. במחקר: זו בדיוק המנה של ניסוי הכיב.
- Dónal O'Mathúna (רוקחות ומחקר, דבלין): בסקירה לעיתון: מסטיק סביר לכאב בטן מתמשך, ובכיב התוצאות סותרות והאנטיביוטיקה עדיפה. בלי מוצר למכירה. במחקר: מתאים לתמונה.
- ד"ר Roja Rahimi (פרמקולוגיה): לעיסה של מסטיק משפיעה מעט על מערכת העיכול, והניסויים בקיבה נעשו באבקה או בשמן מרוכזים. במחקר: נכון, הניסויים היו בבליעה.
- חגית שביט (נטורופתיה, ישראל): מסטיק תימני לפוריות: כמוסות מהיום השלישי של המחזור, 7 עד 14 יום, שלושה מחזורים לפחות, עם המלצה על מותג מסוים. במחקר: על פוריות לא מצאנו ניסוי.
- Edmond Hewlett (האגודה האמריקאית לרפואת שיניים): לעיסה ממושכת של מסטיק קשה עלולה לגרום לכאבי לסת, כאבי ראש ובעיות במפרק הלסת. במחקר: הסקירה על מפרק הלסת מעורבת.
מי שעובד בפרוטוקולים, ובמיוחד מי שמוכר פורמולה, ממליץ על מנות גבוהות ועל שילובים. מי שקורא את הספרות נשאר בגרם ביום, שבועיים עד שלושה, ואומר "לא תחליף לאנטיביוטיקה". ואף אחד מהם, גם לא התומכים הנלהבים, לא כתב שראה פגיעה בפלורת המעי.
מה אומרים בסרטונים הכי נצפים על מסטיק, ומה המחקר מצא
מסטיק הוא נושא קטן ביוטיוב. הסרטון הכי נצפה עליו, של Business Insider עם יותר משני מיליון צפיות, עוסק במחיר ובאיסוף בכיוס, לא בבריאות. בסרטונים על בריאות הצפיות כבר נמוכות בהרבה, ורובם מגיעים מערוצי בריאות טבעית, מערוצים של אנשים שמספרים על ההחלמה שלהם, ומכמה רופאים ורוקחים. ב-11 הסרטונים שבדקנו, הנושא שחוזר הכי הרבה הוא ההליקובקטר, וההבטחה שמסטיק "הורג" אותו.
מה שאף סרטון לא סיפר: שהניסוי היחיד מול פלצבו בקשיי עיכול הוא גם הראיה הכי חזקה למסטיק, ושהוא לא על הליקובקטר. ושבחלק מהמוצרים שנמכרים בישראל כ"מסטיק תימני" יש גם לבונה.

דוח השוואת מוצרי מסטיק: מה משתלם, ומה לא שווה את הכסף
בטבלה 17 מוצרים: 13 מאייהרב ישראל (11 מוצרי שרף ושני מוצרים משולבים; אריזות נוספות של אותם מוצרים ושני מוצרים שאזלו לא בטבלה), ו-4 מוצרי "מסטיק תימני" וכיוס מסטיקה מחנויות ישראליות. ההשוואה לפי המחיר לגרם מסטיק, שהוא גם המחיר ליום במנה של הניסויים. המחירים נבדקו ב-7 בנובמבר 2026.
בדוח
השורה התחתונה של הדוח
- הצורה: שרף מסטיק טחון בכמוסות, גרם ביום (שתי כמוסות של 500 מ"ג). זה מה שנבדק בניסויים, והוא זול: מ-64 אגורות ליום.
- המותגים: כמעט כולם מוכרים, לפי התווית, שרף טחון בכמוסה. ההבדל ביניהם הוא בעיקר אם הם מצהירים שהשרף מכיוס, ובחומר של הכמוסה. אף מוצר לא מפרסם בדיקת מעבדה, ולכן המחיר הגבוה קונה לכל היותר מקור מוצהר. בישראל, בכל מוצר "מסטיק תימני" שהצלחנו לקרוא את הרכיבים שלו יש גם לבונה, בלי כמויות.
- אם המסטיק הזול לא עזר: לוודא שלקחתם אותו שלושה עד ארבעה שבועות במנה מלאה. אם גם אז אין הבדל, מסטיק יקר יותר כנראה לא ישנה, ושווה לחזור לרופא ולבדוק מה גורם לתסמינים.
איך בדקנו
באייהרב ישראל חיפשנו mastic gum, mastic, chios mastic, mastiha ו-pistacia lentiscus, ועוד שילובים עם אבץ קרנוזין ו-DGL, עד שמוצרי השרף הפסיקו להופיע. מצאנו 17 מוצרים בקטגוריה, וקראנו את התווית בדף המוצר של 15 מהם. שני מוצרי Amazing Nutrition אזלו, ובדף שלהם אין תווית, ולכן הם לא בטבלה. מותגים מוכרים שלא מצאנו אצלם מסטיק באייהרב ישראל היום: NOW, Doctor's Best, Swanson ו-Solgar. בישראל עברנו על זאפ (22 מוצרים בחיפוש "מסטיק" בקטגוריית צמחי המרפא), טבע בריא, ואתרי היצרנים. בזאפ ובטבע בריא לא מצאנו מוצר מסטיק של אלטמן, סופהרב, סולגאר, Life, נוטרי די, אקוסאפ ונייצ'רס פרו. את האתרים של חלקם לא הצלחנו לפתוח. לא שלחנו דגימות למעבדה.
סדר ההכרעה: קודם שזה באמת שרף של אלת המסטיק, ובמנה ידועה. אחר כך אם המקור (כיוס) מוצהר. ורק בסוף המחיר.
מה נמצא
- הפער במחיר: מ-64 אגורות לגרם ב-California Gold Nutrition, ועד ₪5.07 ב-Source Naturals, פי שמונה, על אותה כמות שרף.
- רק בשני מוצרים כתוב על התווית שהשרף הוא מהזן של כיוס (var. chia): Nutricology ו-Allergy Research Group, שהם אותו מוצר מאותו יצרן, בשני שמות. בדף של Nutricology כתוב גם שהספק הוא איגוד המגדלים של כיוס. Vitacost ו-AOR כותבים "כיוס" רק בדף המוצר, ובתווית רק "Pistacia lentiscus". באייהרב אף מוצר לא מציג על התווית את סימון ייעוד המקור המוגן (PDO).
- California Gold Nutrition כותבים "תמצית" של שרף, בלי לפרט יחס מיצוי. Solaray הוא היחיד שמוכר תמצית מתוקננת, 35% חומצות מסטיק, והיקר פי שבעה.
- שני מוצרים בכמוסת ג'לטין: Vitamatic ו-Source Naturals. השאר צמחוניים.
- "מסטיק תימני" בישראל: אצל נוטרי קר ו-Dr. Green ברכיבים יש גם מסטיק וגם לבונה, ואין כמויות. באתר של נוטרי קר המסטיק אפילו כתוב תחת השם "Frankincense", שהוא לבונה באנגלית. ב-Glory כתוב "500 מ"ג" בשם, ורשימת רכיבים לא מצאנו.
- ברא צמחים הם היחידים בישראל שמצהירים על מסטיק כיוס (Pistacia lentiscus var. chios), אבל לא כתוב באתר שלהם כמה מסטיק יש בטבליה.
- בדיקות מעבדה: לאף מוצר לא מצאנו דוח מתכות או בדיקה של צד שלישי במספרים. בדף של California Gold Nutrition כתוב שבדיקה של צד שלישי, בתוכנית iTested של אייהרב, תגיע "בקרוב".
מה משתלם: לפי מה שחשוב לכם
קודם כל: מסטיק לא חובה לאף אחד. הוא כלי לתסמיני קיבה, ולא טיפול בהליקובקטר. ובהריון ובהנקה, לא.
הכי קרוב לניסויים: Nutricology (מסטיק מכיוס) · הכי זול: California Gold Nutrition · בדיקת מעבדה פומבית: לא מצאנו לאף מוצר
לפי התווית, כמעט כל המוצרים הם שרף טחון, ולכן ההבדל ביניהם הוא במה שחשוב לכם: מחיר, מקור מוצהר, או קנייה בארץ.
- 500 מ"ג בכמוסה, שתיים ביום הן המנה של הניסויים
- כמוסה צמחית. ארץ המקור של השרף לא כתובה
- כתוב "תמצית" בלי לפרט ממה. הבחירה נשענת על המחיר ועל המנה שבתווית
- 500 מ"ג שרף בכמוסה, var. chia על התווית, ולפי הדף מאיגוד המגדלים של כיוס
- לפי התווית, שרף טחון כמו בכמוסות הזולות. מה שמשלמים עליו הוא מקור מוצהר, לא בדיקת מעבדה
- אותו מוצר נמכר גם בשם Allergy Research Group Mastica, באותו מחיר
- המוצר הישראלי היחיד שמצאנו שמצהיר על מסטיק כיוס, וגם מזכיר את ייעוד המקור המוגן. ברכיבים שראינו אין לבונה
- כמה מסטיק יש בטבליה, לא כתוב באתר היצרן, ולכן אי אפשר לחשב מחיר לגרם
- הבחירה נשענת על הצהרה על המקור ועל קנייה בארץ
ואם חשוב לכם משהו אחר
- ברכיבים מסטיק וגם לבונה, בלי כמויות. כך גם Dr. Green
- זה לא אותו מוצר כמו בניסויים, ולכן אי אפשר לדעת כמה מסטיק אתם מקבלים
- מי שרוצה את שניהם, עדיף בשני מוצרים נפרדים, במנה ידועה. על הלבונה: במאמר נפרד
- במנה: 260 מ"ג מסטיק, 37.5 מ"ג אבץ קרנוזין, בולרדי, ביפידובקטריום וקמומיל
- המסטיק הוא רק רבע מהמנה שנבדקה בקשיי עיכול. השילוב עצמו לא נבדק
- יש עוד מוצר משולב באייהרב, GastroMend-HP, עם גרם מסטיק במנה, ב-₪9.28 ליום
- למה לא Vitamatic? שרף ב-94 אגורות לגרם, זול ומספיק, אבל בכמוסת ג'לטין. מי שזה לא מפריע לו, הוא חלופה טובה אם California Gold Nutrition אזל.
- ולמה לא Vitacost Root2 Chios? במבצע ביום הבדיקה הוא עלה ₪1.17 לגרם, הזול מבין מי שמזכירים כיוס, אבל "כיוס" כתוב רק בדף ולא בתווית, ובמחיר הרגיל, ₪2.33, הוא יקר יותר מ-Nutricology.
- ו-AOR? גם הוא מזכיר כיוס רק בדף, הכמוסה קטנה יותר (400 מ"ג), והוא עולה ₪3.26 לגרם. יתרון אחד שלו: אזהרת אלרגיה לפיסטוק על התווית.
- ו-Solaray, התמצית המתוקננת? בניסויים נתנו שרף שלם, ובחולדות עם דלקת מעי השרף השלם שיפר את רקמת המעי, וחלקים מבודדים ממנו לא שיפרו אותה, אם כי הפחיתו חלק מסמני הדלקת (Papalois ועמיתים, 2012). אין ראיה שתמצית מתוקננת עדיפה, והיא פי שבעה במחיר.
מה לא שווה את הכסף
כאן נכנס רק מה שיקר בלי ראיה שהוא נותן יותר, או מה שלא מתאים למה שקונים אותו בשבילו.
שרף, לפי התווית, פי חמישה עד שמונה במחיר. Source Naturals עולה ₪5.07 לגרם, בכמוסת ג'לטין ובלי הצהרה על המקור, ו-Jarrow עולה ₪3.29. מול California Gold Nutrition ב-64 אגורות, לא מצאנו מה הם נותנים יותר.
מנה קטנה, מחיר גבוה. ב-Gastro-Assist, כל גרם מסטיק עולה כ-₪16.70, כי רוב המחיר הוא על הרכיבים האחרים. מי שקונה בשביל המסטיק, יקבל רבע ממה שנבדק.
לא בדקנו את המוצרים, אבל המטרה לא נתמכת. בניסוי של חצי שנה, לעיסה הגבירה כוח נשיכה ולא שינתה את צורת הלסת. מסטיקים "קשים" נמכרים גם במחירים של עשרות דולרים, ולא מצאנו ראיה שהם נותנים לפה יותר ממסטיק רגיל או מגבישי מסטיק.
מה לבדוק על כל קופסה
- Pistacia lentiscus ברכיבים.זה מסטיק. אם יש גם Boswellia או "לבונה", זו תערובת, ואז צריך לדעת כמה יש מכל אחד.
- כמה מסטיק בכמוסה, במ"ג.המנה שנבדקה היא גרם ביום. בלי מספר, אין דרך לדעת אם אתם מגיעים אליה.
- var. chia, Chios או PDO.אלה ההצהרות על המקור. על התווית שווה יותר מבדף המוצר. "Pistacia lentiscus" לבד יכול להיות גם ממקום אחר.
- שרף או תמצית.הניסויים היו על שרף. "תמצית" בלי פירוט לא אומרת הרבה.
- החומר של הכמוסה.Gelatin הוא ג'לטין מן החי. HPMC או Vegetable capsule הם צמחיים.
המחירים: כמה עולה גרם מסטיק
וכמה זה עולה בחודש, בגרם ביום: עם California Gold Nutrition כ-19 שקלים, ועם Nutricology באריזה הגדולה כ-58.
כל המוצרים שנבדקו
| מוצר | צורה | מה בפנים | מחיר | למה הוא כאן | קישור |
|---|---|---|---|---|---|
| California Gold Nutrition Mastic Gum180 כמוסות, ₪57.82 (₪43.36 במבצע) | כמוסה | 500 מ"ג "תמצית" שרף, בלי יחס מיצוי. מקור לא מוצהר. טבעוני | ₪0.64 לגרם מסטיק | הזול ביותר לגרם | iHerb |
| California Gold Nutrition Mastic Gum60 כמוסות, ₪23.43 | כמוסה | כנ"ל, אריזה קטנה לניסיון | ₪0.78 לגרם מסטיק | iHerb | |
| Vitamatic Mastic Gum120 כמוסות, ₪56.24 | כמוסה | 500 מ"ג שרף. כמוסת ג'לטין | ₪0.94 לגרם מסטיק | לא לצמחונים | iHerb |
| Nutricology Mastic Gum240 כמוסות, ₪233.30 | כמוסה | 500 מ"ג שרף, var. chia בתווית, מאיגוד המגדלים בכיוס לפי הדף | ₪1.94 לגרם מסטיק | המקור המוצהר הכי ברור | iHerb |
| Allergy Research Group Mastica240 כמוסות, ₪233.30 | כמוסה | אותו מוצר כמו Nutricology, בשם אחר. var. chia בתווית | ₪1.94 לגרם מסטיק | תאום של Nutricology | iHerb |
| Vitacost Root2 Chios Mastic Gum120 כמוסות, ₪139.83 (₪69.91 במבצע) | כמוסה | 500 מ"ג שרף. "כיוס" בדף המוצר, לא בתווית | ₪2.33 לגרם מסטיק | במבצע, הזול שמזכיר כיוס | iHerb |
| Nutricology Mastic Gum120 כמוסות, ₪146.04 | כמוסה | כנ"ל, אריזה קטנה | ₪2.43 לגרם מסטיק | iHerb | |
| AOR Mastica Chios120 כמוסות, ₪156.33 | כמוסה | 400 מ"ג שרף. "כיוס" בדף, לא בתווית. אזהרת אלרגיה לפיסטוק בתווית | ₪3.26 לגרם מסטיק | iHerb | |
| Jarrow Formulas Vegan Mastic Gum120 כמוסות, ₪197.50 | כמוסה | 500 מ"ג שרף. "יוון וטורקיה" בדף. טבעוני | ₪3.29 לגרם מסטיק | iHerb | |
| Solaray Mastic Gum45 כמוסות, ₪104.24 | כמוסה, תמצית | 500 מ"ג תמצית מתוקננת ל-35% חומצות מסטיק | ₪4.63 לגרם מסטיק | התמצית המתוקננת היחידה | iHerb |
| Source Naturals Mastic Gum60 כמוסות, ₪152.03 | כמוסה | 500 מ"ג שרף. כמוסת ג'לטין | ₪5.07 לגרם מסטיק | היקר ביותר לגרם | iHerb |
| Designs for Health GastroMend-HP120 כמוסות, ₪278.25 (31.10.2026) | כמוסה, משולב | גרם מסטיק במנה (4 כמוסות), עם תמצית ליקוריץ GutGard 150 מ"ג ואבץ קרנוזין 75 מ"ג | ₪9.28 לגרם מסטיק | מנה מלאה של מסטיק, במחיר של מוצר משולב | iHerb |
| Natural Factors Gastro-Assist60 כמוסות, ₪130.22 | כמוסה, משולב | 260 מ"ג מסטיק במנה, עם אבץ קרנוזין, בולרדי, ביפידובקטריום וקמומיל | ₪16.69 לגרם מסטיק | רבע ממנת המסטיק שנבדקה | iHerb |
| Dr. Green, גיל מסטיק תימני100 כמוסות, ₪63 | כמוסה, עם לבונה | לבונה ומסטיק, בלי כמויות | לא ניתן לחשב | שני שרפים, כמויות לא ידועות | זאפ |
| Glory, מסטיק תימני60 כמוסות, ₪64 | כמוסה | "500 מ"ג" בשם המוצר. רשימת רכיבים: לא מצאנו | לא ניתן לחשב | ivo | |
| נוטרי קר, מסטיק תימני60 כמוסות, ₪55 | כמוסה, עם לבונה | מסטיק ולבונה, בלי כמויות | לא ניתן לחשב | שני שרפים, כמויות לא ידועות | זאפ |
| ברא צמחים, כיוס מסטיקה60 טבליות, ₪120 | טבליה | מסטיק var. chios. כמה מ"ג בטבליה: לא כתוב באתר היצרן | לא ניתן לחשב | המוצר הישראלי היחיד שמצהיר על כיוס | זאפ |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
בטבלה 17 מוצרים. המחיר לגרם מסטיק, לפי המחיר הרגיל ביום הבדיקה. במוצרים שהכמות שלהם לא כתובה, אי אפשר לחשב. ראינו ולא קראנו תווית: OS+ Pure Nature ו-Green Life (קומפלקס), ותמציות נוזליות של "מסטיק תימני". המחירים נבדקו ב-7 בנובמבר 2026.
מי בדק את המוצרים
אף מוצר כאן לא מפרסם בדיקה חיצונית במספרים, ולא מצאנו סקירה ציבורית על מסטיק אצל ConsumerLab, אתר אמריקאי שבודק תוספים במעבדה. וכשאין דוח, זה לא אומר שהמוצר פחות טוב. זה אומר שאין דרך לדעת. מה כן ידוע על הסיכון: במחקר יווני מ-2026 כתבו שזיוף של מסטיק בשרפים דומים, בעיקר של אלה אטלנטית, הולך ומתרבה, והשיטה שפיתחו זיהתה גם דגימות מסחריות עם תווית שגויה (Beteinakis ועמיתים, 2026).
ובבדיקה של 25 מוצרים שטענו להכיל שמן מסטיק, בכמה מהם היו סימנים לזיוף (Paraschos ועמיתים, 2016). המחקרים האלה נעשו בשיתוף עם איגוד המגדלים, שיש לו אינטרס להבליט את המקור שלו. אבל הם מסבירים למה מקור מוצהר על התווית שווה משהו, גם בלי בדיקת מעבדה.
האם הדוח הזה מוטה?
אין כאן קישורי שותפים, ואף מותג לא שילם על אזכור. המוצרים נבחרו לפי סדר קבוע: שזה באמת מסטיק ובמנה ידועה, אחר כך המקור, ורק בסוף המחיר. וכשהמסקנה היא שהבחירה הזולה עולה פחות משקל ביום, זה כתוב.
מאיפה מתחילים עם מסטיק
- מחליטים בשביל מה. קשיי עיכול, צרבת ונפיחות: כמוסות. פה וחניכיים: דמעות ללעיסה אחרי ארוחה. הליקובקטר: קודם בדיקה וטיפול, ומסטיק לכל היותר כתוספת. הריון, הנקה או ניסיון להרות: לא.
- בודקים מה יש בקופסה. "מסטיק תימני" יכול להיות גם לבונה. מחפשים על התווית Pistacia lentiscus, ועדיף מסטיק כיוס. ההשוואה המלאה: בדוח המוצרים.
- מתחילים בכמוסה של 500 מ"ג ביום, ואחרי שבוע עולים לשתיים (גרם ביום). חצי שעה לפני ארוחה, או עם ארוחה אם זה צורב.
- אחרי שלושה עד ארבעה שבועות, שואלים: זה עוזר? עוצרים לשבוע ורואים אם התסמינים חוזרים. אם אין הבדל, אין טעם להמשיך.
- לפני בדיקה להליקובקטר, מספרים לרופא שלוקחים מסטיק, ושואלים מתי להפסיק.
- סימנים שמחייבים רופא: כאב שמעיר בלילה, צרבת יותר מפעמיים בשבוע במשך חודשים, קושי בבליעה, ירידה במשקל, צואה שחורה או הקאה עם דם: לרופא, לא לתוסף.
שאלות ותשובות
מסטיק תימני למה טוב?
⌄
הראיה הכי טובה היא לקשיי עיכול: בניסוי מול פלצבו, 77% השתפרו, מול 40%. בניסוי ישן וקטן הוא האיץ ריפוי של כיב בתריסריון, ולעיסה שלו הפחיתה פלאק וחיידקים בפה. בכולסטרול נמצאה ירידה קטנה. על פוריות, מחזור או הריון לא מצאנו מחקר.
מה ההבדל בין מסטיק כיוס למסטיק תימני?
⌄
מסטיק כיוס הוא השרף של אלת המסטיק מהאי היווני כיוס, ועליו נעשו המחקרים. "מסטיק תימני" הוא שם עברי שמשמש לפעמים לאותו שרף, ולפעמים לתערובת של מסטיק ולבונה. כדי לדעת מה קונים, צריך לקרוא את הרכיבים על התווית.
מסטיק תימני איך משתמשים?
⌄
לקיבה: כמוסות, גרם ביום, מחולק לשתיים או שלוש מנות, חצי שעה לפני ארוחה או איתה. לפה: כמה דמעות ללעיסה אחרי ארוחה. את הגוש הלעוס לא בולעים. אחרי שלושה עד ארבעה שבועות כדאי לעצור לשבוע ולבדוק אם יש הבדל.
מסטיק תימני תופעות לוואי?
⌄
בניסויים, עד 5 גרם ביום ועד שנה וחצי, לא דווחו תופעות לוואי משמעותיות. לפעמים יש אי נוחות קלה בבטן בהתחלה. אלרגיה קיימת, בעיקר במגע, ומי שאלרגי לפיסטוק צריך להתייעץ קודם. לא מצאנו דיווח על נזק לכבד או לכליות.
מסטיק תימני לפני הריון ולפוריות: זה עובד?
⌄
לא מצאנו אף מחקר על מסטיק ופוריות, ביוץ, מחזור או "חיזוק הרחם". זו מסורת עממית. בהריון ובהנקה סוכנות התרופות האירופית לא ממליצה עליו, ובתערובות שרפים מסורתיות יש לפעמים גם מור, שייתכן שמעורר את הרחם. מי שמנסה להרות, שתתייעץ לפני.
האם מסטיק מחסל הליקובקטר?
⌄
לבד, לא באופן אמין. בניסוי אחד הוא חיסל את החיידק אצל כשליש, ובאחר, במנה גבוהה, אצל אף אחד. כתוספת לאנטיביוטיקה, בניסוי מ-2026, שיעור החיסול עלה מ-67% ל-85%, אבל ההבדל לא היה מובהק. התסמינים כן השתפרו יותר.
מסטיק על קיבה ריקה או עם אוכל?
⌄
הניסוי שמדד ספיגה נעשה בצום, ובפרוטוקולים לוקחים חצי שעה לפני ארוחה. ניסוי שהשווה בין השניים לא מצאנו. רמז אחד: כשמסטיק ניתן עם כדור נגד חומצה, הוא לא חיסל הליקובקטר אצל אף אחד. מי שצורב לו על ריק, יכול לקחת עם ארוחה.
כמה זמן לקחת מסטיק?
⌄
בקשיי עיכול, ההבדל נמדד אחרי שלושה עד ארבעה שבועות. בניסויים הארוכים אנשים לקחו אותו חצי שנה ויותר בלי בעיות. ההמלצה המעשית: אחרי שלושה עד ארבעה שבועות, לעצור לשבוע ולבדוק אם התסמינים חוזרים. ואם יש תסמינים חדשים שלא בוררו, לא לחכות חודש לפני רופא.
האם מסטיק פוגע בחיידקים הטובים במעי?
⌄
במבחנה הוא פוגע בהרבה סוגי חיידקים, ומשם החשש. בבני אדם לא מצאנו ראיה לפגיעה: בניסוי של חצי שנה מול פלצבו, הרכב חיידקי המעי השתנה, וחיידק שקשור לדלקת ירד. על מסטיק אחרי טיפול אנטיביוטי לא מצאנו מחקר.
מסטיק תימני ללעיסה או בכמוסות?
⌄
לקיבה, כמוסות: הניסויים נעשו על מסטיק בבליעה, במנה ידועה, ולעיסה עצמה מגבירה הפרשת חומצה. לשיניים ולריח הפה, לעיסה: שם היא עוזרת. מי שנהנה ללעוס, עדיף אחרי ארוחה ולא על קיבה ריקה.
מסטיק ולבונה ביחד: זה טוב?
⌄
על השילוב לא מצאנו ניסוי. למסטיק יש ניסויים בבני אדם על קשיי עיכול ועל כיב, וללבונה על הקיבה יש מחקר רק בחולדות. מי שרוצה את שניהם, עדיף בשני מוצרים נפרדים, כדי לדעת כמה לוקחים מכל אחד ומה עוזר.
מסטיק לחיזוק הלסת: זה עובד?
⌄
לעיסה מגבירה את כוח הנשיכה, אבל בניסוי של חצי שנה, עם מסטיק רגיל, לא נמצא שינוי מובהק בשריר הלסת או בצורת הלסת. על שרף המסטיק עצמו ושרירי הלסת לא מצאנו מחקר. ולעיסה ממושכת מדי עלולה לגרום לכאבים במפרק הלסת.
שרף מור למה טוב?
⌄
מור נבדק בעיקר בפה ובחניכיים, כשטיפה, ושם הוא מפחית מעט פלאק. בקוליטיס, תכשיר של מור עם קמומיל ופחם קפה לא נבדל באופן מובהק מתרופה בשמירה על הרגיעה. מור מעורר את הרחם, ולכן לא לוקחים אותו בהריון, ותואר מקרה שבו הוא החליש את המדלל וורפרין.
בלזם ירושלמי מה זה?
⌄
תכשיר מנזר מירושלים מתחילת המאה ה-18. באחת הנוסחאות שלו יש לבונה, מור, אלוורה ומסטיק, במיצוי באלכוהול. במעבדה הוא הראה פעילות נוגדת דלקת, אבל בבני אדם הוא לא נבדק, ואין לו מינון ידוע. במוצרים של היום הרכיבים משתנים.
איפה קונים מסטיק תימני?
⌄
באייהרב ישראל מצאנו 17 מוצרי מסטיק בכמוסות, מ-64 אגורות ליום. בחנויות טבע ובזאפ נמכרים מוצרי "מסטיק תימני" ישראליים, חלקם תערובת עם לבונה, וכיוס מסטיקה של ברא צמחים. את ההשוואה המלאה של המוצרים והמחירים ריכזנו בדוח המוצרים.
על מסטיק קל למצוא שני סוגי תוכן: כזה שמוכר אותו כ"הורג הליקובקטר" או כסגולה לפוריות, וכזה שלא מכיר אותו בכלל. רוב מה שכתוב עליו בעברית נכתב על ידי מי שמוכר אותו. לכן הפרדנו לאורך כל המאמר בין מה שנבדק בבני אדם, מה שנבדק רק בחיות ובמבחנה, ומה שהוא מסורת, וכל טענה על מחקר כאן מקושרת למקור שאפשר לפתוח.
המאמר נשען על כ-70 מחקרים: הניסויים על קשיי עיכול ועל כיב, הניסויים על הליקובקטר לבד וכתוספת לטיפול, הניסויים במחלות מעי דלקתיות, בכבד שומני, בכולסטרול ובלחץ דם, הניסויים על הפה והלסת, מחקרי הבטיחות והאלרגיה, והמחקרים על מור ועל הבלזם הירושלמי. קראנו גם את המונוגרפיה של סוכנות התרופות האירופית על מסטיק, את דוח ההערכה שלה ואת חוות הדעת עם עמדות המדינות שהתנגדו, ואת המונוגרפיה שלה על מור.
המחירים של 17 המוצרים נבדקו באייהרב ישראל, בזאפ, בטבע בריא ובאתרי היצרנים. הצד של יוטיוב נשען על תמלולים של 11 סרטונים, בעברית ובאנגלית, והצד של הרשת על 23 מאמרים, מאתרי מטפלים ויצרנים בעברית ועד אתרי רפואה ורפואה פונקציונלית באנגלית.
כשלדובר יש מוצר או אינטרס שנראה בסרטון או בעמוד, זה כתוב לידו. וכשמחקר נעשה בשיתוף איגוד מגדלי המסטיק, זה מסומן. מידע שלא נמצא לו מקור, כתוב שלא נמצא.
עודכן לאחרונה: 7 בנובמבר 2026. המחירים נבדקו ב-7 בנובמבר 2026.
המידע במאמר הוא מידע כללי, ואינו ייעוץ רפואי או תחליף לו. לפני שמתחילים, מפסיקים או משנים תוסף או טיפול, ובמיוחד עם כיב, דימום, הליקובקטר בטיפול, מחלת מעי דלקתית, אלרגיה לאגוזים, תרופות קבועות, בהריון, בהנקה או בניסיון להרות, כדאי להתייעץ עם רופא.
מי עומד מאחורי המאמר
הקולות: מי שדבריהם מובאים במאמר
המחקרים: מי שעבודתם עומדת בבסיס
| מחקר | מה הוא תרם |
|---|---|
| Dabos ועמיתים, 2010; Kleftaki ועמיתים, 2025; Al-Habbal ועמיתים, 1984 | קשיי עיכול וכיב |
| Bebb ועמיתים, 2003; Dabos ועמיתים, 2010; Loughlin ועמיתים, 2003; Paraschos ועמיתים, 2007; Tulsian ועמיתים, 2026 | הליקובקטר, לבד וכתוספת לטיפול |
| Kaliora ועמיתים, 2007; Papada ועמיתים, 2018 ו-2019; Amerikanou ועמיתים, 2021 | מחלות מעי דלקתיות, מיקרוביום וכבד שומני |
| Kartalis ועמיתים, 2016 ו-2024; Kalafati ועמיתים, 2026 | כולסטרול, סוכר ולחץ דם |
| Takahashi ועמיתים, 2003; Aksoy ועמיתים, 2006; Jung ועמיתים, 2024 | פה, שיניים ולסת |
| Langhorst ועמיתים, 2013; Vafaei ועמיתים, 2020; Moussaieff ועמיתים, 2005 | מור והבלזם הירושלמי |
המקורות
- Development, Validation and Application of a UHPLC-MS Method for the Quantification of Chios Mastic Gum Triterpenoids in Human Plasma (2021)
- Unlocking the Potential of Water-Insoluble Natural Polymers: Isolation, Characterization, and 2D NMR Quantification of cis-1,4-Poly-β-myrcene in Chios Mastic Gum (2025)
- Bioavailability of Terpenes and Postprandial Effect on Human Antioxidant Potential. An Open-Label Study in Healthy Subjects (2018)
- Oral administration of chios mastic gum or extracts in mice: quantification of triterpenic acids by liquid chromatography-tandem mass spectrometry (2011)
- Evaluation of mastic, a crude drug obtained from Pistacia lentiscus for gastric and duodenal anti-ulcer activity (1986)
- Tetracyclic triterpenes from Chios Mastic Gum act as TGR5 and RORγ modulators (2026)
- Hepatoprotective herbs, avicenna viewpoint (2014)
- Is Chios mastic gum effective in the treatment of functional dyspepsia? A prospective randomised double-blind placebo controlled trial (2010)
- A randomized, three-way crossover clinical trial on the efficacy of Mastiha based therapies (Pistacia lentiscus var. Chia) in functional dyspepsia (2025)
- Efficacy of Pistacia lentiscus Plant (Rumi Mastagi) in Comparison to Levosulpiride in Patients with Diabetic Gastroparesis: A Double-Blind Non-Inferior Randomised Control Trial Study (2024)
- A double-blind controlled clinical trial of mastic and placebo in the treatment of duodenal ulcer (1984)
- Mastic in treatment of benign gastric ulcers (1986)
- The Use of Pistacia Lentiscus Chia Resin Versus Omeprazole in Protecting Male Rats Peptic Mucosa Against Cold Restraint Stress (2020)
- Mastic gum kills Helicobacter pylori (1998)
- Bactericidal activity of Pistacia lentiscus mastic gum against Helicobacter pylori (2001)
- The effect of mastic gum on Helicobacter pylori: a randomized pilot study (2010)
- Mastic gum has no effect on Helicobacter pylori load in vivo (2003)
- Monotherapy with mastic does not eradicate Helicobacter pylori infection from mice (2003)
- In vitro and in vivo activities of Chios mastic gum extracts and constituents against Helicobacter pylori (2007)
- Non-pharmacological treatment of Helicobacter pylori (2016)
- Mastic gum as an adjunct therapy to standard bismuth quadruple therapy for Helicobacter pylori eradication: A randomized single-blind pilot study (2026)
- Effects of mastic gum Pistacia lentiscus var. Chia on innate cellular immune effectors (2009)
- Effect of Mastiha supplementation on NAFLD: The MAST4HEALTH Randomised, Controlled Trial (2021)
- Mastiha (Pistacia lentiscus) Improves Gut Microbiota Diversity, Hepatic Steatosis, and Disease Activity in a Biopsy-Confirmed Mouse Model of Advanced Non-Alcoholic Steatohepatitis and Fibrosis (2019)
- Short-term effect of mastic gum on salivary concentrations of cariogenic bacteria in orthodontic patients (2007)
- Effects of Three Mastic Gums on the Number of Mutans Streptococci, Lactobacilli and PH of the Saliva (2014)
- Chios mastic treatment of patients with active Crohn's disease (2007)
- Regulation of faecal biomarkers in inflammatory bowel disease patients treated with oral mastiha (Pistacia lentiscus) supplement: A double-blind and placebo-controlled randomised trial (2019)
- Plasma free amino acid profile in quiescent Inflammatory Bowel Disease patients orally administered with Mastiha (Pistacia lentiscus); a randomised clinical trial (2019)
- The Effect of Mastic Chios Supplementation in Inflammatory Bowel Disease: A Systematic Literature Review (2023)
- Effects of Chios mastic gum on cholesterol and glucose levels of healthy volunteers: A prospective, randomized, placebo-controlled, pilot study (CHIOS-MASTIHA) (2016)
- Effects of Chios Mastiha essential oil on cholesterol levels of healthy volunteers: A prospective, randomized, placebo-controlled study (MASTIHA-OIL) (2024)
- Chios mastic gum modulates serum biochemical parameters in a human population (2007)
- Chios Mastic in Well-Controlled Hypertension: Findings From the HYPER-MASTIC Randomized Controlled Trial (2026)
- A pilot study on antiplaque effects of mastic chewing gum in the oral cavity (2003)
- In vitro and in vivo antimicrobial effects of mastic chewing gum against Streptococcus mutans and mutans streptococci (2006)
- The effect of mastic mouthwash on halitosis and oral hygiene in orthodontic patients: a randomized clinical trial (2023)
- The effect of Chios mastic toothpaste on halitosis and oral hygiene in orthodontic patients: a randomized clinical trial (2025)
- Effects of gum chewing training on occlusal force, masseter muscle thickness and mandibular shape: A randomised controlled clinical trial (2024)
- Effects of fatigue and chewing training on maximal bite force and endurance (1995)
- Effects of prolonged gum chewing on pain and fatigue in human jaw muscles (2001)
- Association of temporomandibular disorders and other jaw anomalies in chewing gum users-a systematic review (2025)
- Folk, traditional and conventional medicine among elderly Yemenite immigrants in Israel (2001)
- Scientific evaluation of medicinal plants used for the treatment of abnormal uterine bleeding by Avicenna (2015)
- Chios mastic, a natural supplement for zinc to enhance male sexuality and prostate function (2010)
- Efficacy and safety of myrrh in patients with incomplete abortion: a randomized, double-blind, placebo-controlled clinical study (2020)
- The effect of frankincense (Boswellia serrata, oleoresin) and ginger (Zingiber officinale, rhizoma) on heavy menstrual bleeding: A randomized, placebo-controlled, clinical trial (2019)
- Real-world safety and effectiveness of Pistacia lentiscus (mastic gum) in patients with diabetic gastroparesis: 24-week interim analysis postintervention (2024)
- Chewing gum is as effective as food in stimulating cephalic phase gastric secretion (1988)
- Successful treatment with pineapple juice of a gastric bezoar caused by mastic (2014)
- An NMR-based metabolomics strategy for adulteration detection of natural resins: Application to Chios mastic gum (2026)
- Acute generalized exanthematous pustulosis induced by the essential oil of Pistacia lentiscus (2012)
- Evaluation of the toxicity of mastic gum with 13 weeks dietary administration to F344 rats (2007)
- Mastic Kidney: A Rare Radiological Feature (2025)
- Herbs with Potential Nephrotoxic Effects According to the Traditional Persian Medicine: Review and Assessment of Scientific Evidence (2018)
- Contact Dermatitis From Gum Mastic (Pistacia lentiscus) and Gum Storax (Liquidambar styraciflua) in Mastisol-Allergic Patients (2021)
- Exploring Terebinth Cross-Sensitivity in Individuals with Pistachio Sensitivity (2024)
- Allergenicity of the pollen of Pistacia (1997)
- Modulation of CYP1A1 and CYP1A2 hepatic enzymes after oral administration of Chios mastic gum to male Wistar rats (2014)
- Randomised clinical trial: a herbal preparation of myrrh, chamomile and coffee charcoal compared with mesalazine in maintaining remission in ulcerative colitis–a double-blind, double-dummy study (2013)
- Efficacy of myrrh in the treatment of human Schistosomiasis mansoni (2005)
- Myrrh in the Management of Periodontal Disease and Gingival Healing: A Systematic Review and Meta-Analysis (2026)
- Antagonism of the anticoagulant effect of warfarin caused by the use of Commiphora molmol as a herbal medication: a case report (2005)
- Guggulipid for the treatment of hypercholesterolemia: a randomized controlled trial (2003)
- The Jerusalem Balsam: from the Franciscan Monastery in the old city of Jerusalem to Martindale 33 (2005)
- Chemical profiling and cytotoxic activity of 150-year old original sample of Jerusalem Balsam (2020)
- Chios mastic fractions in experimental colitis: implication of the nuclear factor κB pathway in cultured HT29 cells (2012)
- Quality profile determination of Chios mastic gum essential oil and detection of adulteration in mastic oil products with the application of chiral and non-chiral GC-MS analysis (2016)
- Addissouky, Avicenna J Clin Microbiol Infect, 2026
- EMA/HMPC: Final opinion on the EU herbal monograph on Pistacia lentiscus L., resina (mastic)
- EMA/HMPC: European Union herbal monograph on Pistacia lentiscus L., resina (mastic), 2016
- EMA/HMPC: Assessment report on Pistacia lentiscus L., resina (mastic)
- EMA/HMPC: Community herbal monograph on Commiphora molmol Engler, gummi-resina, 2011
- NASA Earth Observatory: Wildfire on Chios (2012)
- Chios Gum Mastic Growers Association
קריאה נוספת באתר: הליקובקטר: המדריך המלא · לבונה (בוסווליה) · ליקוריץ ו-DGL · סיבו ופודמאפ · אבץ

שחר כהן הוא מייסד מכללת הארטמיינד ללימודי NLP ומנחה סדנאות וריטריטים. הפודקאסט שלו נמנה עם חמשת המואזנים ביותר בישראל מכלל הקטגוריות כבר שנים והמוביל בתחומי הפסיכולוגיה והבריאות. ערוץ היוטיוב שלו מונה מעל 100 אלף מנויים ועשרות מיליוני צפיות מצטברות, והמדיטציות תורמות באופן קבוע למאות אלפי ישראלים.
לאיזה עוד אדם המאמר יכול לתרום? שלחו לו.
