המאמר מבוסס על כ-85 מחקרים, השוואה של 26 תוספי ליקוריץ ו-DGL מאייהרב ומהחנויות בישראל, 6 גישות (מהרפואה המקובלת ועד הרפואה הסינית), ומה שנאמר ב-24 סרטוני יוטיוב וב-28 מאמרים מהרשת, בעברית ובאנגלית, נבדק מול המחקר. אין בו קישורי שותפים.
ליקוריץ הוא שורש של צמח, ויש ממנו שתי צורות שונות מאוד: ליקוריץ רגיל, שמכיל גליציריזין (החומר המתוק בשורש) ומעלה לחץ דם, ו-DGL, שהוציאו ממנו את הגליציריזין ונמכר לקיבה.
לצרבת ולדלקת קיבה: DGL ללעיסה, 1 עד 2 טבליות לפני ארוחה. הוא בטוח, ותמצית דומה הקלה על צרבת בניסויים, אבל הוא לא טיפול בכיב או בהליקובקטר.
ליקוריץ רגיל, גם כתה, לא יותר מכוס ביום, ולא יותר מחודש ברצף, ומי שיש לו לחץ דם גבוה או בעיית כליות, נמנע ממנו לגמרי.
סיכום ההמלצות לפי המצב שלכם
הקלידו שאלה במילים שלכם, או לחצו על אחת השאלות שהכי מעסיקות אנשים.

ליקוריץ ו-DGL: מה זה, ומה ההבדל ביניהם
ליקוריץ הוא השורש של שוש קירח (Glycyrrhiza glabra), צמח ממשפחת הקטניות. השם המדעי פירושו ביוונית "שורש מתוק", ובצדק: החומר העיקרי בו, הגליציריזין, מתוק פי 30 עד 50 מסוכר. כשאומרים "ליקוריץ" מתכוונים לפחות לשלושה מוצרים שונים, שעושים בגוף דברים שונים מאוד:
| המוצר | מה יש בו | למה קונים אותו | ההשפעה על לחץ הדם |
|---|---|---|---|
| ליקוריץ מלא (שורש, תה, כמוסות שורש, ממתק שחור) | גליציריזין, וגם פלבנואידים (צבענים צמחיים) | מסורת, גרון, "אדרנל" (בלוטת יותרת הכליה), טעם | מעלה, תלוי בכמות |
| DGL (ליקוריץ שהוציאו ממנו את הגליציריזין) | פלבנואידים ושאר חומרי השורש, כמעט בלי גליציריזין | קיבה: צרבת, דלקת קיבה, כיב, אחרי הליקובקטר | לא אמור להשפיע |
| מיצוי אתנולי (תמצית באלכוהול) עשיר בגלברידין (רוב מוצרי "הליקוריץ ללב" בישראל) | גלברידין ופלבנואידים אחרים, מעט גליציריזין | כולסטרול, עורקים, כבד שומני | בניסויים לא העלה, ובשניים אף הוריד |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

מה זה עושה, מה מרגישים, ולמה
בקיצור: DGL אמור להגן על רירית הקיבה, ומי שמרגיש הבדל, מרגיש בדרך כלל פחות צריבה סביב הארוחה. ליקוריץ מלא עושה דבר אחר לגמרי: מאריך את פעולת הקורטיזול (הורמון הדחק) בגוף, ולכן גם מעלה לחץ דם. בשום צורה הוא לא "מרגיע" או "ממריץ" כמו קפה או צמחי הרגעה.
מה נמצא בבני אדם: תמצית ליקוריץ דלה בגליציריזין הקלה על צרבת ועל דיספפסיה (כאב ומלאות בבטן העליונה) בניסויים מבוקרים, אחרי שבועיים עד חודש. גרגור ליקוריץ מלא לפני ניתוח הוריד בחצי את כאב הגרון אחריו. ליקוריץ מלא, באופן יומי, העלה לחץ דם והוריד אשלגן, גם בכמות שנחשבה בטוחה.
מה הוא לא עושה: DGL לא ריפא כיבים יותר מפלצבו בניסויים הישנים שהתוצאות שלהם זמינות היום, ולא נבדק כתחליף לטיפול בהליקובקטר. ואין ניסוי שבדק ליקוריץ ל"עייפות אדרנל".
למה: על הגליציריזין המנגנון ידוע עד הסוף. הוא חוסם אנזים בכליה שמנטרל קורטיזול, כך שהקורטיזול מתחיל לפעול כמו ההורמון שאוגר מלח ומים. על ה-DGL המנגנון לא ידוע. ההשערה המקובלת היא שהוא מגביר את שכבת הריר שמגינה על הקיבה, אבל בחולדות הוא לא העלה את החומרים שאחראים על ההגנה הזו (Bennett ועמיתים, 1985), ויש ראיות שחלק מההשפעה של הליקוריץ על כיב הגיעה דווקא מהגליציריזין שהוסר (בפרק הקיבה).
מאיפה זה בא
ליקוריץ הוא מהצמחים הוותיקים ביותר ברפואה. במאה הרביעית לפני הספירה תיאר אותו תאופרסטוס, תלמידו של אריסטו, כ"שורש הסקיתי" שעוזר למחלות חזה. דיוסקורידס, רופא יווני מהמאה הראשונה, קרא לו גם "אדיפסון", שפירושו "נגד צמא", והמליץ להניח אותו מתחת ללשון נגד צרידות (AHPA). ברפואה הסינית הוא נמצא בכמעט חצי מהפורמולות הקלאסיות, ובאיורוודה הוא צמח לגרון, לקול ולשיעול.
אצל Mafco, המפיצה הגדולה בעולם של תמצית ליקוריץ, בין 63% ל-70% מהמכירות הלכו לתעשיית הטבק, ולא לממתקים: לטעם בסיגריות ובטבק ללעיסה (Encyclopedia.com).
ליקוריץ לקיבה: מה ידוע על DGL בכיב, בדלקת קיבה ובצרבת
DGL נמכר כמעט רק בשביל דבר אחד: להגן על רירית הקיבה. בקרב מטפלים טבעיים זה אחד הכלים הנפוצים ביותר לצרבת ולדלקת קיבה, ובהרבה פרוטוקולים אחרי הליקובקטר הוא מופיע לצד מסטיק (השרף של עץ המסטיק, לא מסטיק ללעיסה) ואבץ קרנוזין (תרכובת אבץ שנמכרת לקיבה). אבל הניסויים על DGL עצמו נעשו בעיקר בשנות ה-70 וה-80, ובאלה שהתוצאות שלהם זמינות היום, הוא לא ריפא כיבים יותר מפלצבו.
מה מצאו הניסויים על DGL בכיב קיבה
בשנות ה-70 DGL נמכר באירופה כתרופה לכיב, בשם Caved-S: טבליה ללעיסה, עם DGL ונוגדי חומצה. על זה נעשו רוב הניסויים. אלה התוצאות, לפי מה שכל ניסוי השווה:
| מה הושווה | מה נמצא | מה זה אומר |
|---|---|---|
| DGL מול פלצבו | שני ניסויים שהתוצאות שלהם זמינות: 96 חולי כיב קיבה ו-47 חולי כיב תריסריון. באף אחד DGL לא ריפא יותר מפלצבו | זו ההשוואה שעונה על "האם זה עובד", והיא יצאה ריקה |
| DGL מול סימטידין (התרופה של אז נגד חומצה) | ריפוי דומה, כ-91% אחרי 12 שבועות, וגם שיעור חזרה דומה בשנתיים | בלי קבוצת פלצבו אי אפשר לדעת, כי כיבים נרפאים בשיעור גבוה גם בלי טיפול |
| DGL בתוספת לרניטידין (זנטק) | שני ניסויים כפולי סמיות (גם הרופאים וגם החולים לא ידעו מי מקבל מה): לא האיץ ריפוי ולא הפחית חזרה | על גבי תרופה נגד חומצה, DGL לא הוסיף |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
בניסוי האקראי הגדול מבין אלה, על 96 חולי כיב קיבה, DGL לא ריפא יותר כיבים מפלצבו אחרי ארבעה שבועות (Bardhan ועמיתים, 1978).
ניסוי ישראלי כפול סמיות מ-1971, של פלדמן וגלעד, מצא את אותו דבר על 47 חולי כיב תריסריון (Feldman וגלעד, 1971).
מול סימטידין, Caved-S ריפא כיבים בשיעור דומה, אבל לא היתה בניסוי קבוצת פלצבו (Morgan ועמיתים, 1982).
גם בשנתיים של טיפול מונע שיעור החזרה היה דומה, 29% מול 25% (Morgan ועמיתים, 1985).
כתוספת לרניטידין הוא לא האיץ את הריפוי (Morgan ועמיתים, 1985).
וגם בטיפול מונע של שנתיים, לצד רניטידין, הוא לא הפחית חזרה (Morgan ועמיתים, 1987).
מאותה תקופה יש עוד לפחות שלושה ניסויים על DGL מול פלצבו, חלקם עם תוצאות חיוביות לפי מי שמצטט אותם, אבל התקצירים שלהם לא זמינים במאגרי המחקר, ולא קראנו אותם. ממצא קטן אחד כן נראה חיובי: בניסוי משנות ה-70, DGL שניתן יחד עם אספירין הפחית את איבוד הדם הסמוי בצואה (Rees ועמיתים, 1979).
קרבנוקסולון: התרופה מליקוריץ שכן ריפאה כיבים
לפני ה-DGL היתה תרופה אחרת מליקוריץ: קרבנוקסולון, נגזרת של הגליציריזין עצמו. היא ריפאה כיבים, ובניסוי מ-1979 ריפאה כמחצית מהם, אבל 12 מתוך 27 המטופלים פיתחו אשלגן נמוך (La Brooy ועמיתים, 1979).
בסדרה של 140 חולים, כמעט מחצית מבני ה-60 ומעלה פיתחו אשלגן נמוך בתחילת הטיפול (Ganguli ועמיתים, 1980).
בניסוי אחר חסמו את ההשפעה דמוית ההורמון של קרבנוקסולון בעזרת משתן חוסך אשלגן. תופעות הלוואי ירדו, אבל ירד גם שיעור ריפוי הכיב (Reed ועמיתים, 1980). אז ייתכן שאותו מנגנון שמעלה לחץ דם הוא גם זה שעזר לרירית. ה-DGL נולד מהניסיון להפריד ביניהם: להסיר את הגליציריזין ולהשאיר את השאר. הניסויים מול פלצבו מרמזים שבמה שנשאר, ההשפעה על כיב קטנה, אם יש.
גם המנגנון של ה-DGL לא ברור: בחולדות הוא לא העלה את החומרים שמגנים על רירית הקיבה, הפרוסטגלנדינים (Bennett ועמיתים, 1985).

GutGard: התמצית שכן נבדקה מול פלצבו
הניסויים החדשים יותר לא נעשו על DGL קלאסי, אלא על תמצית בשם GutGard: תמצית שורש עשירה בפלבנואידים (צבענים צמחיים), עם לא יותר מ-3% גליציריזין. גם היא כמעט נטולת גליציריזין. כאן התוצאות חיוביות, ובשלושה מצבים:
- דיספפסיה (כאב, מלאות ונפיחות בבטן העליונה, בלי ממצא באנדוסקופיה): 75 מ"ג פעמיים ביום הפחיתו תסמינים יותר מפלצבו אחרי חודש, בניסוי של 50 איש שמומן על ידי היצרן (Raveendra ועמיתים, 2012). סקירת קוקריין (ארגון שמסכם את כל הניסויים בנושא) מ-2023 מצאה שזה הניסוי היחיד שבדק ליקוריץ לבדו בדיספפסיה (Báez ועמיתים, 2023).
- צרבת ורפלוקס: בניסוי על 200 אנשים, GutGard הקל על צרבת יותר מפלצבו כבר אחרי שבועיים, ושיפר את איכות החיים אחרי חודש (Raj ועמיתים, 2025). זה הניסוי הגדול ביותר על ליקוריץ בקיבה. הוא נעשה במרכז אקדמי ציבורי במומבאי, והמחברים מצהירים שאין להם ניגוד עניינים.
- הליקובקטר: על זה בפרק הבא.
יש עוד ניסוי קטן על מסטיק שמכיל ליקוריץ, שהקל על צרבת אחרי ארוחה, אבל היה בו גם סידן פחמתי, שהוא נוגד חומצה מוכר, כך שאי אפשר לדעת איזה רכיב עבד (Brown ועמיתים, 2015). על DGL קלאסי ללעיסה בצרבת לא מצאנו ניסוי מבוקר.
ליקוריץ דל גליציריזין בטוח, ותמצית אחת שלו עזרה בצרבת ובדיספפסיה בניסויים מבוקרים. ה-DGL הקלאסי לא הראה את זה, אבל גם לא נבדק כראוי בצרבת. ויש גם ניסיון מהשטח: מטפלים רבים שעובדים עם קיבה מדווחים שהוא מקל, ומשתמשים בו שנים, כמו שתראו בפרק על אנשי השטח. מי שרוצה לנסות, יכול לעשות את זה בבטחה, ולבדוק על עצמו (איך, בפרק המינון). מי שיש לו כיב פעיל, צריך את הטיפול הרפואי, ולא DGL במקומו.
למה DGL ללעיסה, ומתי לוקחים אותו
כמעט כל מוצרי ה-DGL הם טבליות ללעיסה, וההוראה הקבועה היא ללעוס 15 עד 20 דקות לפני ארוחה. ההסבר המקובל הוא שה-DGL צריך להתערבב ברוק כדי לפעול, וכך כתוב גם במונוגרפיה הרשמית של קנדה (המסמך שבו משרד הבריאות הקנדי מגדיר את התוסף), שמתירה DGL רק בצורות לעיסה (מונוגרפיית DGL של Health Canada). המונוגרפיה נשענת על ספר לימוד לרפואה טבעית, לא על ניסוי. חיפשנו ניסוי שהשווה DGL לעוס מול DGL בכמוסה, או שבדק את הרוק, ולא מצאנו. הסיבה ההיסטורית ללעיסה פשוטה יותר: Caved-S, המוצר של הניסויים, היה טבליה ללעיסה.
זה לא אומר שהלעיסה מיותרת. זו הצורה שנבדקה, ואין סיבה לוותר עליה. אבל מי שקיבל כמוסות DGL לבליעה, לא זרק את הכסף בגלל זה. ואת GutGard, התמצית שהצליחה בניסויים, נתנו בכמוסות. ולמי שהבטן שלו רגישה, הכמוסה עדיפה גם מסיבה נוספת: אין בה את הממתיקים של טבליות הלעיסה (הפירוט בפרק הבטיחות).
ליקוריץ והליקובקטר: לבד, בתוספת לטיפול, ואחריו
הליקובקטר הוא חיידק שחי ברירית הקיבה, ואחד הגורמים העיקריים לכיב ולדלקת קיבה. מי שנדבק בו מכיר את שתי השאלות שליקוריץ עונה עליהן בפרוטוקולים טבעיים: האם אפשר להיפטר מהחיידק בלי אנטיביוטיקה, ומה לוקחים אחר כך כדי שהקיבה תחלים. אלה שתי שאלות נפרדות, והתשובות אליהן שונות. (על הטיפול עצמו, ועל כל האפשרויות: המדריך המלא להליקובקטר.)
ליקוריץ לבד, בלי אנטיביוטיקה
הניסוי המרכזי נעשה על GutGard, התמצית הדלה בגליציריזין. אחרי חודשיים, כמחצית מהמטופלים שקיבלו 150 מ"ג ביום יצאו שליליים בבדיקת צואה, לעומת 4% בפלצבו. בבדיקת נשיפה שיעור השליליים היה 48% (Puram ועמיתים, 2013). זה ממצא משמעותי, אבל יש לו שלוש מגבלות: אחד המחברים הוא מהיצרן, הבדיקה נעשתה מיד בסוף הטיפול ולא כמה שבועות אחריו (כמו שבודקים אם החיידק באמת חוסל), וכמחצית מהמטופלים נשארו חיוביים.
בניסוי שני, משקה חלב מותסס עם פרוביוטיקה וליקוריץ הוריד מעט את עומס החיידק בשמונה שבועות לעומת תחילת הטיפול (הירידה נמדדה בתוך הקבוצה, לא מול הפלצבו), אבל לא מיגר אותו, ואי אפשר להפריד בין שני הרכיבים (Yoon ועמיתים, 2019). השורה התחתונה: ליקוריץ כנראה מוריד את כמות החיידק, אבל לא נבדק כתחליף לטיפול, ולא הראה שיעורי מיגור שמתקרבים לאנטיביוטיקה.
ליקוריץ בתוספת לטיפול האנטיביוטי
כאן הראיות מעניינות יותר. בניסוי איראני על 120 מטופלים, הוספת ליקוריץ לטיפול המשולש (שתי אנטיביוטיקות ותרופה נגד חומצה) העלתה את שיעור המיגור (החולים שהחיידק נעלם אצלם) מ-62.5% ל-83.3% (Hajiaghamohammadi ועמיתים, 2016).
בניסוי איראני אחר, כשליקוריץ החליף את הביסמוט, אחד מארבעת הרכיבים בטיפול המרובע, שיעור המיגור היה דומה, 67% מול 57%, וההבדל לא היה מובהק (Momeni ועמיתים, 2014).
ומטא-אנליזה של 12 ניסויים מצאה שתרכובות צמחיות, ליקוריץ ביניהן, מוסיפות מעט לשיעור המיגור כשמצרפים אותן לטיפול הרגיל (Wang ועמיתים, 2023).
יש סימן שליקוריץ עוזר לאנטיביוטיקה לעבוד, בעיקר מניסוי אחד. מי שנמצא באמצע טיפול ורוצה להוסיף, מתאם את זה עם הרופא, משתי סיבות: חלק מהמוצרים מכילים גליציריזין, וחלק מהטיפולים כוללים ביסמוט, ש-DGL לא אמור להחליף בלי הוראה.
DGL אחרי טיפול בהליקובקטר: מה ידוע על שיקום הקיבה
הרבה אנשים מסיימים את הטיפול, יוצאים שליליים, ועדיין מרגישים את הקיבה: צריבה, רגישות לאוכל מסוים, אי נוחות לפני ארוחות. זה הרגע שבו DGL נכנס לרוב הפרוטוקולים הטבעיים, יחד עם מסטיק ואבץ קרנוזין, כדי לעזור לרירית להחלים.
חיפשנו ניסוי בבני אדם שבדק DGL, או כל צורה של ליקוריץ, לריפוי הרירית אחרי מיגור הליקובקטר, ולא מצאנו. הניסויים על DGL בכיב, מהפרק הקודם, הם הכי קרובים, והם לא מצאו יתרון על פלצבו. הניסויים על GutGard בצרבת ובדיספפסיה כן מצאו הקלה בתסמינים, אבל לא נעשו על אנשים אחרי טיפול.
בפועל, DGL בטוח, זול יחסית, ולא מפריע לשום דבר מהטיפול. אם הוא מקל עליכם, אין סיבה להפסיק. כדאי רק לדעת שזה ניסיון אישי ולא טיפול מוכח, ולתת לו מבחן הוגן: שבועיים עם, שבוע בלי, ולראות אם יש הבדל. ואם התסמינים נמשכים חודשים אחרי טיפול מוצלח, זו סיבה לחזור לגסטרואנטרולוג, ולא להוסיף עוד תוסף.

DGL, מסטיק ואבץ קרנוזין ביחד
השילוב הזה מופיע כמעט בכל פרוטוקול טבעי לקיבה, וגם במוצרים משולבים. כל רכיב נבדק לבד, ברמות ראיות שונות: לאבץ קרנוזין יש ניסויים כתוספת לטיפול האנטיביוטי, למסטיק ראיות חלשות יותר, ול-DGL מה שתיארנו כאן. על השילוב עצמו לא מצאנו ניסוי. זה היגיון של מטפלים, לא ממצא.
אם בכל זאת רוצים את שלושתם, יש יתרון לקנות אותם בנפרד ולא במוצר משולב: כל אחד במינון שנבדק, ואפשר להוסיף אחד אחד ולראות מה עוזר. במוצרים המשולבים הכמויות בדרך כלל קטנות מהמינונים שנבדקו, וההשוואה המלאה בדוח המוצרים.
ליקוריץ ולחץ דם: למה ליקוריץ רגיל מעלה אותו, ובכמה
זו ההשפעה הכי מוכחת של ליקוריץ, והיא לא לטובה. הגליציריזין, החומר המתוק בשורש, מעלה לחץ דם ומוריד אשלגן. זה נמדד בעשרות ניסויים, והמנגנון ידוע עד הסוף. לכן ההבדל בין ליקוריץ רגיל ל-DGL, שנראה כמו פרט טכני על התווית, הוא ההבדל החשוב ביותר כשבוחרים מוצר.
איך ליקוריץ מעלה לחץ דם
בכליה יש אנזים ששומר על איזון עדין: הוא מנטרל את הקורטיזול לפני שהוא נקשר לקולטן של הורמון אחר, האלדוסטרון, שאחראי על מלח ומים. הגליציריזין חוסם את האנזים הזה. התוצאה: הקורטיזול, שיש ממנו בדם פי מאה ויותר מאלדוסטרון, מתחיל להתנהג כמוהו. הכליה אוגרת נתרן ומים, מאבדת אשלגן, ולחץ הדם עולה. ברפואה קוראים לזה "פסאודו-אלדוסטרוניזם", שפירושו עודף אלדוסטרון מדומה. בבדיקות דם רואים אשלגן נמוך, ודווקא רמות נמוכות של אלדוסטרון ושל רנין, ההורמון שמפעיל אותו (af Geijerstam ועמיתים, 2024).
בכמה ליקוריץ מעלה לחץ דם, ומאיזו כמות
מטא-אנליזה של 18 מחקרים מצאה שצריכה קבועה של 100 מ"ג גליציריזין ומעלה ביום מעלה לחץ דם סיסטולי (הערך העליון) בכ-5 מ"מ כספית, ומורידה אשלגן (Penninkilampi ועמיתים, 2017).
ההשפעה עולה עם הכמות: באיסלנד, כבר 50 גרם ליקוריץ ביום במשך שבועיים העלו לחץ דם, וככל שהכמות גדלה הוא עלה יותר, עד כ-14 מ"מ כספית (Sigurjónsdóttir ועמיתים, 2001).
100 מ"ג ביום הוא הגבול שהוועדה המדעית של האיחוד האירופי קבעה ב-2003 כצריכה שלא מעוררת דאגה לרוב האוכלוסייה. אבל בניסוי שוודי מ-2024, בדיוק 100 מ"ג ביום העלו את לחץ הדם של צעירים בריאים בתוך שבועיים, בממוצע ב-3.1 מ"מ כספית, ואצל הרבע הרגיש ביותר עלה גם סמן של עומס על הלב (af Geijerstam ועמיתים, 2024).
ניסוי קטן ישן יותר, עם 6 משתתפים בכל קבוצה, לא מצא שינוי מובהק ב-108 וב-217 מ"ג (Bernardi ועמיתים, 1994). המסקנה: אין כמות שבה בטוח שלא יקרה כלום, וההשפעה תלויה גם באדם.

מי רגיש יותר
אצל אנשים עם יתר לחץ דם, ליקוריץ העלה את הלחץ הסיסטולי בכ-15 מ"מ כספית, פי ארבעה בערך מאשר אצל בריאים (Sigurjónsdóttir ועמיתים, 2003).
אצל מבוגרים שקיבלו תכשיר יפני עם ליקוריץ, כרבע פיתחו אשלגן נמוך, והסיכון היה גבוה יותר אצל מי שנטל גם משתנים או סטרואידים, ואצל מי שרמת החלבון אלבומין בדם שלו נמוכה (Shimada ועמיתים, 2017).
גם אצל חולי כליה, חמישה ימים של קרבנוקסולון, הנגזרת של הגליציריזין, העלו לחץ דם והורידו אשלגן (Whitworth ועמיתים, 1994).
על נשים ועל גיל מבוגר הראיות לא עקביות. בניסוי האיסלנדי נשים דיווחו על יותר תסמינים. אבל בסקירה של 104 דיווחי מקרה, מין וגיל לא נמצאו גורמי סיכון (Ceccuzzi ועמיתים, 2023).
המקרים הקשים: דום לב ואשפוז
ב-2020 תיאר כתב העת הרפואי NEJM גבר בן 54 שמת מדום לב, שלושה שבועות אחרי שעבר לאכול חבילה-שתיים ביום של סוכריות בטעם ליקוריץ. רמת האשלגן שלו כשהגיע לבית החולים היתה 2.0, כמחצית מהתקין (Edelman ועמיתים, 2020).
אישה בת 43 שאכלה כ-70 גרם ליקוריץ ביום הגיעה לבית החולים עם לחץ דם 177/98, אשלגן מסוכן ושינויים בא.ק.ג, והכל חזר לתקין אחרי שהפסיקה וקיבלה אשלגן (Smedegaard ועמיתים, 2019).
בצרפת דווחו בעשור אחד 64 מקרי הרעלת ליקוריץ ממזון, ממשקאות, ממתקים, תה צמחים ותוספים, וכמעט מחציתם היו חמורים (Caré ועמיתים, 2025).
זה נדיר. רוב האנשים שאוכלים ליקוריץ לא יגיעו לשם. אבל כמעט כל המקרים מתחילים באותו אופן: אכילה יומיומית של כמות גדולה, במשך שבועות, אצל מי שלא ידע שזה יכול לקרות. מנהל המזון והתרופות האמריקאי הזהיר ב-2017 שמגיל 40, כ-57 גרם ליקוריץ שחור ביום במשך שבועיים עלולים לגרום להפרעת קצב.
כמה גליציריזין יש במה שאתם אוכלים
הקושי הוא שכמעט אף מוצר לא כותב כמה גליציריזין יש בו. ConsumerLab, ארגון אמריקאי שבודק תוספים במעבדה, מדד ב-2026 כמה מוצרים:
| מוצר | גליציריזין למנה | מול 100 מ"ג ביום |
|---|---|---|
| DGL | פחות מ-0.3 עד 7.6 מ"ג | רחוק מאוד, גם בכמה מנות ביום |
| כמוסות שורש ליקוריץ רגיל | 24 עד 30 מ"ג | 3 עד 4 מנות ביום מגיעות לגבול |
| כוס תה ליקוריץ | 46 מ"ג | שתי כוסות ביום מגיעות לגבול |
| ממתק ליקוריץ שחור | 0.26 עד 7.9 מ"ג לגרם, פי 30 הבדל בין מוצרים | 50 גרם ממתק הם בין 13 ל-395 מ"ג, בלי דרך לדעת מהאריזה |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
שלוש השורות הראשונות: ConsumerLab, 2026 (ConsumerLab).
הממתקים: בדיקה בריטית של 42 מוצרים (Spinks ועמיתים, 1990). באיחוד האירופי ממתק עם יותר מ-4 גרם גליציריזין לק"ג חייב לשאת אזהרה לחולי יתר לחץ דם.
שני דברים בטבלה מפתיעים. הראשון: תה ליקוריץ הוא לא משקה תמים. שתי כוסות ביום של תה שורש ליקוריץ מכילות כ-92 מ"ג גליציריזין, קרוב מאוד לכמות שבניסוי השוודי כבר העלתה לחץ דם. השני: באותה בדיקה, שלושה משישה מוצרי DGL הכילו יותר גליציריזין ממה שמוצר "נטול גליציריזין" אמור להכיל. עדיין הרבה פחות מליקוריץ רגיל, אבל המילה DGL על התווית היא לא ערובה מלאה.
ובישראל יש לזה גם עדות מקומית: רופאים בהדסה תיארו מטופל ששותק כמעט לחלוטין מאשלגן נמוך, אחרי שהמתיק תה בליקוריץ, נוסף על אכילה ממושכת של ממתקי ליקוריץ. המחברים ציינו שהמתקת תה בליקוריץ היא מנהג נפוץ באוכלוסייה הערבית (Elinav וחג'ג'-שאול, 2003).
"ליקוריץ להורדת לחץ דם": מאיפה הטענה
בגוגל בעברית מחפשים גם "ליקוריץ להורדת לחץ דם", וזה נשמע הפוך מכל מה שכתוב כאן. הטענה מגיעה ממוצרים ישראליים מסוג אחר: מיצוי אלכוהולי של השורש, עשיר בחומר בשם גלברידין ודל בגליציריזין. בניסוי ישראלי על מיצוי כזה נמדדה ירידה בלחץ הדם. זה לא אותו מוצר כמו שורש ליקוריץ, תה או ממתק, ועליו בפרק הבא. על ליקוריץ רגיל התשובה ברורה: הוא מעלה לחץ דם, לא מוריד. ובמטא-אנליזה של שמונה ניסויים, תמציות שמבוססות על הפלבנואידים של הליקוריץ, ולא על הגליציריזין, לא העלו לחץ דם באופן מובהק (Wu ועמיתים, 2024).

כמה זמן לוקח לחזור לתקין
ברוב המקרים, אחרי הפסקת הליקוריץ לחץ הדם והאשלגן חוזרים לתקינים, אבל לפעמים ההשפעה נמשכת כמה שבועות, ודורשת טיפול באשלגן ובתרופה שחוסמת את קולטן האלדוסטרון (Sabbadin ועמיתים, 2024). לא מצאנו מחקר שמדד במדויק כמה זמן לוקח ללחץ הדם לחזור אצל אדם בריא.
מה שכן ידוע: ההשפעה מגיעה לשיא כבר אחרי שבועיים של אכילה יומית (Sigurjónsdóttir ועמיתים, 2001).
כשנתנו למתנדבים את החומר שהגוף מייצר מהגליציריזין במינונים גבוהים מאוד, הוא נשאר בדם שעות ארוכות, ובמינון הגבוה ביותר יותר מיממה וחצי, כך שבמינונים גבוהים ההשפעה יכולה להצטבר מיום ליום (Krähenbühl ועמיתים, 1994).
סקירה מ-2026 מציעה הסבר לכך שחלק מהאנשים נפגעים גם מכמות קטנה: חיידקי מעי מסוימים הופכים את הגליציריזין לצורה שמצטברת בגוף (Yoshino ועמיתים, 2026).
ליקוריץ לכולסטרול, לעורקים ולכבד שומני: המחקר הישראלי על גלברידין
בישראל, רוב מי שקונה ליקוריץ לא קונה אותו בשביל הקיבה. מספיק להקליד "ליקוריץ" בגוגל כדי לראות: "להורדת כולסטרול", "לניקוי עורקים", "טרשת עורקים", "כבד שומני". זה שוק שלם, עם מותגים מתחרים וכתבות קידום באתרי חדשות, והוא נשען על מחקר ישראלי אמיתי. השאלה היא כמה המחקר הזה חזק.
מה זה גלברידין, ולמה הוא לא DGL
גלברידין הוא פלבנואיד, צבען צמחי, שנמצא בשורש של שוש קירח. הוא לא מתמוסס טוב במים, ולכן כשמפיקים את השורש באלכוהול (מיצוי אתנולי) מקבלים תמצית עשירה בגלברידין, עם פחות גליציריזין, שכן מתמוסס במים. זו לא אותה הדרך שבה מכינים DGL. ה-DGL הוא שורש שהוציאו ממנו את הגליציריזין, והתמצית האתנולית היא שורש שהוציאו ממנו את מה שמתמוסס באלכוהול. התוצאה דומה במובן אחד, מעט גליציריזין, אבל המוצרים לא זהים, ולא נחקרו לאותן מטרות.
מה מצאה מעבדת השומנים ברמב"ם
בשנות ה-90 חקרו במעבדה לחקר שומנים ברמב"ם את הגלברידין. במבחנה ובעכברים הוא הגן על ה-LDL, הכולסטרול "הרע", מחמצון, ובעכברים הקטין את נגעי הטרשת. בעשרה מתנדבים בריאים, שבועיים של 100 מ"ג ליקוריץ ביום הפכו את ה-LDL לעמיד יותר לחמצון (Fuhrman ועמיתים, 1997). זה חשוב כי לפי התיאוריה שהמעבדה הזו קידמה, LDL מחומצן הוא זה שנכנס לדופן העורק ויוצר את הרובד.
אחר כך הם בדקו חולים עם כולסטרול גבוה: חודש של תמצית ליקוריץ הוריד את ה-LDL ב-9%, את הטריגליצרידים ב-14%, ואת הלחץ הסיסטולי ב-10%, ובחודש הפלצבו שבא אחריו הערכים חזרו לבסיס, חוץ מלחץ הדם (Fuhrman ועמיתים, 2002). זה ממצא מעודד, אבל המחקר היה קטן, וכולם קיבלו קודם את הליקוריץ ואחר כך את הפלצבו, בלי קבוצת השוואה מקבילה.
הניסוי של שנה: האם ליקוריץ "מנקה עורקים"
הניסוי שעליו נשען הביטוי "ניקוי עורקים" נעשה בחיפה. 110 אנשים עם כולסטרול גבוה חולקו באקראי לתמצית אתנולית של שורש ליקוריץ, 0.2 גרם ביום, או לפלצבו, למשך שנה. 94 סיימו. בקבוצת הליקוריץ עובי דופן עורק הצוואר ירד מ-0.92 ל-0.84 מ"מ, ובקבוצת הפלצבו עלה מ-0.85 ל-0.88. ה-LDL ירד מ-183 ל-174, והלחץ הסיסטולי מ-138 ל-125 (Fogelman ועמיתים, 2016).
זה ניסוי אמיתי, עם קבוצת פלצבו, והתוצאה חיובית בכל המדדים. אבל כדאי לשים לב לשלושה דברים לפני שקוראים לזה ניקוי עורקים. הראשון: זה ניסוי יחיד, ולא מצאנו מישהו ששחזר אותו. השני: בתחילת הניסוי הדופן בקבוצת הליקוריץ היתה עבה יותר, וערכים קיצוניים נוטים לחזור לממוצע גם בלי טיפול. השלישי: עובי הדופן הוא סימן מוקדם, לא התקף לב. אף ניסוי לא בדק אם ליקוריץ מפחית התקפי לב או שבץ.
ויש עוד שאלה שהמחקר לא עונה עליה: מה יש בכמוסה שאתם קונים. את הממצאים האלה אפשר לייחס רק למיצוי שנבדק, וגם היצרנים עצמם חלוקים על המדד: יש שמוכרים לפי כמות הגלברידין בכמוסה, ויש שאומרים שזה לא המדד הנכון. אין ניסוי שקבע כמה גלברידין צריך. על המוצרים עצמם, בדוח.
ומה עם ממתק ליקוריץ, שגם בו יש גלברידין? ניתוח שוודי מ-2026 מצא שבממתק יש מעט גלברידין, ושאכילתו לא שיפרה סוכר או שומני דם, בזמן שהגליציריזין באותו ממתק העלה את לחץ הדם (Åstrand ועמיתים, 2026).
על השאלה הזו, מה יש בכמוסה, דיברתי בפודקאסט עם ד"ר גיל יוסף שחר, רופא שהוא גם היועץ המדעי של צמח החיים. הוא הביא את הליקוריץ כדוגמה לכלל רחב יותר: מיצוי שנבדק בניסוי לא אומר הרבה על מיצוי אחר מאותו צמח, כי יש הרבה שיטות מיצוי, וכל אחת נותנת ריכוזים אחרים של החומרים. ולכן, כשאפשר, קונים את המיצוי שנבדק, ושואלים את היצרן אם יש לו מחקר על המוצר שלו. (הקטע על הליקוריץ, בערך מהדקה ה-29.)
ליקוריץ ושום שחור
אחד השילובים הנמכרים ביותר בארץ. חיפשנו מחקר על השילוב עצמו, ולא מצאנו אף אחד. על שום שחור לבד: בניסוי קוריאני, שלושה חודשים של 6 גרם ביום לא הורידו LDL, אבל העלו מעט את ה-HDL, הכולסטרול "הטוב" (Jung ועמיתים, 2014).
וניסוי של יצרן על 75 חולי יתר לחץ דם לא מצא שינוי בכולסטרול או בטריגליצרידים (Serrano ועמיתים, 2026). מי ששוקל מוצר כזה, בודק קודם בתווית איזה ליקוריץ יש בו: DGL, מיצוי אתנולי, או שורש מלא עם גליציריזין, שאותו לא רוצים במוצר "ללב".

ליקוריץ לכבד שומני ולכבד
בכבד שומני יש שני ניסויים איראניים. בראשון, אנזימי הכבד ירדו אצל מי שקיבל 2 גרם תמצית ליקוריץ חודשיים, אבל התקציר לא מראה שהירידה היתה גדולה יותר מאשר בפלצבו (Hajiaghamohammadi ועמיתים, 2012).
בשני, על 60 נשים, 1,000 מ"ג תמצית יחד עם דיאטה שיפרו את אנזימי הכבד, את התנגודת לאינסולין ואת השומן בכבד באולטרסאונד, יותר מדיאטה עם פלצבו (Rostamizadeh ועמיתים, 2022). שני הניסויים השתמשו בתמצית מלאה, עם גליציריזין, ולחץ הדם לא דווח.
בדלקת כבד נגיפית (הפטיטיס), מה שנחקר הוא גליציריזין בעירוי לווריד, תכשיר יפני ותיק. בניסוי אירופי על 379 חולי הפטיטיס C, הוא הוריד את אנזימי הכבד בחצי אצל כ-29% מהמטופלים, לעומת 7% בפלצבו (Manns ועמיתים, 2012).
במחקר יפני רטרוספקטיבי (שבדק תיקים רפואיים לאחור), מי שקיבלו אותו לאורך שנים פיתחו פחות סרטן כבד (Arase ועמיתים, 1997).
אבל ניתוח גדול יותר, של 1,093 מטופלים, לא מצא תועלת כללית אחרי תיקון סטטיסטי (Veldt ועמיתים, 2006). כל זה בעירוי. על ליקוריץ בפה בדלקת כבד לא מצאנו ניסוי.
ליקוריץ, משקל וסוכר
על משקל יש שמן פלבנואידים מליקוריץ של חברה יפנית. בניסוי של היצרן הוא הוריד מעט שומן גוף בשמונה שבועות, אבל התקציר מדווח על שינוי מהבסיס ולא על הבדל ברור מפלצבו (Tominaga ועמיתים, 2009).
בניסוי עצמאי, שמונה שבועות לא שינו משקל, שומן או שומני דם לעומת פלצבו (Bell ועמיתים, 2011).
ומטא-אנליזה של 26 ניסויים מצאה ירידה של פחות מחצי קילו (Luís ועמיתים, 2018).
על סוכרת מסוג 2 לא מצאנו ניסוי ישיר. יש שיפור בסוכר ובאינסולין בניסוי על נשים עם שחלות פוליציסטיות, יחד עם דיאטה (בפרק הבא), ויש ניסוי מצרי מ-2026 על חולי סוכרת, אבל הוא בדק אנזים שהופק מ-DGL מותסס, ולא את ה-DGL עצמו (Massoud ועמיתים, 2026). לחולי סוכרת יש עוד שיקול: הרבה מהם גם עם יתר לחץ דם או בעיית כליות, ושם ליקוריץ עם גליציריזין הוא סיכון.
ליקוריץ לגרון, לפה ולשיניים: כאן הראיות הכי חזקות
לפי המחקר, ליקוריץ עובד הכי טוב בגרון, יותר מבקיבה ובכולסטרול. ובגרון גם המסורות השתמשו בו אלפי שנים: באיורוודה ליקוריץ נחשב צמח לקול ולגרון, וביוון העתיקה הניחו אותו מתחת ללשון נגד צרידות.
גרגור לפני ניתוח: חותך את כאב הגרון בחצי
מי שעבר הרדמה מלאה עם צינור הנשמה מכיר את כאב הגרון שמגיע אחרי. מטא-אנליזה של חמישה ניסויים ו-609 מטופלים מצאה שגרגור ליקוריץ לפני ההרדמה הוריד את הסיכון לכאב גרון אחרי הניתוח בכמחצית (Kuriyama ועמיתים, 2019).
בניסוי הגדול ביניהם, על 236 מנותחים, דקה אחת של גרגור עם חצי גרם ליקוריץ במים הורידה את שיעור כאב הגרון אחרי ארבע שעות מ-45% ל-21% (Ruetzler ועמיתים, 2013).
אצל מעשנים, סוכריית ליקוריץ לפני ניתוח הורידה את השיעול אחרי הוצאת הצינור מ-52% ל-24% (Gupta ועמיתים, 2013).
הגרגור הזה נעשה עם ליקוריץ מלא, לא עם DGL, אבל בפעם אחת, כך שהגליציריזין לא מספיק להשפיע על לחץ הדם. ואם אתם לפני ניתוח: זו לא החלטה שמקבלים לבד. הניסויים נעשו בבתי חולים, עם תכשיר מוגדר, ובתיאום עם הרדמה. שווה לשאול את המרדים.
על כאב גרון רגיל, מצינון, לא מצאנו ניסוי. הסוכנות האירופית לתרופות מכירה בליקוריץ כשימוש מסורתי להקלה על שיעול בהצטננות: על סמך שימוש של עשרות שנים, ולא על סמך ניסויים (הסוכנות האירופית לתרופות).

אפטות ופצעים בפה
סקירה של שישה ניסויים קטנים מצאה שליקוריץ מקומי על אפטות, כמשחה, מדבקה או שטיפת פה, הפחית כאב וקיצר את זמן הריפוי (Dorsareh ועמיתים, 2023).
בניסוי טייוואני על 54 מטופלים, שטיפת פה עם ליקוריץ הורידה כאב יותר מפלצבו כבר ביום הראשון (Liu ועמיתים, 2022).
בניסוי איראני תוספת של תמצית ליקוריץ לתמיסת שטיפה עם דיפנהידרמין (תרופה אנטי-אלרגית) קיצרה את הריפוי בכיום וחצי (Akbari ועמיתים, 2020).
על DGL עצמו יש רק דיווח מ-1989, על 20 מטופלים בלי קבוצת השוואה (Das ועמיתים, 1989). הניסויים קטנים ורובם מאיראן, אבל כולם באותו כיוון, ושטיפת פה היא סיכון קטן מאוד.
גם אצל מטופלים בהקרנות לראש ולצוואר, ניסוי קטן באיראן, על 37 מטופלים, מצא שתמצית ליקוריץ מקומית הפחיתה את חומרת הפצעים בפה (Najafi ועמיתים, 2017).
סקירה מ-2025 של תשעה מחקרים הגיעה לאותו כיוון (Pakravan ועמיתים, 2025). מי שבטיפול אונקולוגי, מתאם את זה עם הצוות.
ליקוריץ לשיניים
סוכריות על מקל עם תמצית ליקוריץ הורידו את כמות חיידקי העששת ברוק של ילדים, אבל אף ניסוי לא הראה עדיין פחות חורים בשיניים (Nuvvula ועמיתים, 2020).
בניסוי על 108 ילדים, הירידה היתה מובהקת רק בתת-קבוצה אחת (Almaz ועמיתים, 2017). מקלות שורש ללעיסה לא נבדקו. ולילדים, מקל שורש שלם הוא גם גליציריזין, אז לא יום-יום.
ליקוריץ נגד וירוסים: מהמבחנה לבני אדם
ב-2003 גליציריזין עיכב את נגיף ה-SARS בצלחת מעבדה (Cinatl ועמיתים, 2003), ומאז הוא מצוטט כ"אנטי-ויראלי".
בבני אדם, בקורונה, התמונה מעורבת: בניסוי על 52 חולים קשים, תמצית ליקוריץ קיצרה את השהות בטיפול נמרץ, אבל לא שינתה את התמותה (Alikiaie ועמיתים, 2023).
בניסוי על 60 חולים בינוניים היא לא שיפרה את התסמינים (Ameri ועמיתים, 2023).
ובניסוי בלי פלצבו סירופ ליקוריץ קיצר את האשפוז בכיומיים (Soleiman-Meigooni ועמיתים, 2022). על וירוס אפשטיין בר ועל שפעת לא מצאנו ניסוי בבני אדם.
ליקוריץ, קורטיזול והורמונים: אדרנל, גיל המעבר ושחלות פוליציסטיות
אותו מנגנון שמעלה לחץ דם, האטת הפירוק של הקורטיזול, הוא גם הסיבה שליקוריץ מופיע בכל שיחה על "אדרנל". וכאן יש פער גדול בין מה שידוע על המנגנון, לבין מה שנבדק בבני אדם.
ליקוריץ ו"עייפות אדרנל"
המנגנון אמיתי: גליציריזין לא מעלה את ייצור הקורטיזול, אבל מאט את הפירוק שלו, כך שהקורטיזול שכבר יש נשאר פעיל יותר זמן. אצל חולים עם אי-ספיקת יותרת הכליה (מחלת אדיסון), גליציריזין האריך את זמן הפעולה של הקורטיזול שנטלו כתרופה (Ojima ועמיתים, 1990).
ובניסוי על 17 חולי אדיסון ליקוריץ הגדיל מעט את כמות הקורטיזול הזמין, פחות ממיץ אשכוליות (Methlie ועמיתים, 2011). בשנות ה-50 עד ה-70 תוארו חולי אדיסון שהשתמשו בליקוריץ כדי להאריך את פעולת הקורטיזול.
"עייפות אדרנל" היא מושג מהרפואה הטבעית, שלפיו לחץ ממושך "שוחק" את בלוטת יותרת הכליה, והיא מייצרת פחות קורטיזול. ברפואה המקובלת זו לא אבחנה מוכרת. מה שקיים כאבחנה הוא אי-ספיקת יותרת הכליה, שהיא מחלה, ונבדקת בבדיקות דם. על ליקוריץ לעייפות, ללחץ או לעייפות כרונית לא מצאנו אף ניסוי בבני אדם, רק מכתבים של חוקר אחד שתיאר את עצמו, ותגובות ספקניות של אחרים (van der Meer ועמיתים, 2004).
מטפלים פונקציונליים שמשתמשים בליקוריץ לזה מגבילים אותו בעצמם: רק כשהקורטיזול נמדד נמוך, ולא כשלחץ הדם גבוה. ההיגיון מתאים למנגנון. אבל השימוש הזה צריך את הגליציריזין, ולכן ליקוריץ מלא, עם כל מה שכתבנו בפרק לחץ הדם. ל-DGL אין את ההשפעה הזו על הקורטיזול.
גיל המעבר וגלי חום
בניסוי איראני על 90 נשים, ליקוריץ הפחית את תדירות גלי החום יותר מפלצבו, והם חזרו שבועיים אחרי שהפסיקו (Nahidi ועמיתים, 2012).
בהשוואה ישירה, טיפול הורמונלי הפחית את עוצמת גלי החום טוב יותר מליקוריץ (Menati ועמיתים, 2014). אלה שני ניסויים, שניהם מאיראן ועם תמצית מלאה. הכיוון חיובי, אבל לא מספיק כדי להמליץ על ליקוריץ כטיפול, וגם כאן מדובר בגליציריזין, לשימוש של חודשיים ולא של שנים.
שחלות פוליציסטיות וטסטוסטרון
בשחלות פוליציסטיות, תמצית ליקוריץ לצד דיאטה שיפרה משקל, סוכר ושומני דם יותר מדיאטה לבד, בניסוי על 66 נשים (Hooshmandi ועמיתים, 2024).
אצל נשים שנוטלות ספירונולקטון, תרופה שמורידה הורמונים זכריים וגם מורידה לחץ דם, הוספת ליקוריץ קיזזה חלק מתופעות הלוואי של התרופה, דווקא בגלל ההשפעה דמוית האלדוסטרון שלו (Armanini ועמיתים, 2007). אותה תכונה שהיא סיכון אצל רוב האנשים, היא יתרון אצל מי שלחץ הדם שלו נמוך מדי.
על טסטוסטרון: אצל תשע נשים ליקוריץ הוריד טסטוסטרון בכשליש, והרמה חזרה אחרי ההפסקה (Armanini ועמיתים, 2004).
בגברים, ניסוי איטלקי קטן מצא ירידה של כרבע אחרי שבוע, אבל מחקר אחר לא מצא השפעה כזו (Armanini ועמיתים, 2003). גבר שאוכל הרבה ליקוריץ ומרגיש ירידה בחשק, יכול לשקול את הליקוריץ כאחת הסיבות האפשריות, לא יותר.
ליקוריץ לפנים ולעור
בקוסמטיקה, תמצית ליקוריץ וגלברידין נמכרים להבהרת כתמים. על מלזמה, הכתמים הכהים בפנים, מצאנו רק ניסוי פתוח אחד, בלי קבוצת ביקורת, עם ג'ל שמכיל גלברידין לצד רכיבים אחרים (Cantelli ועמיתים, 2020).
באקזמה אטופית, ג'ל ליקוריץ 2% הפחית אדמומיות וגרד יותר מג'ל 1% (Saeedi ועמיתים, 2003). שימוש בעור לא מעלה לחץ דם כמו אכילה, אבל הראיות כאן דלות.
כמה ליקוריץ לקחת, מתי, ולכמה זמן
המינון של ליקוריץ תלוי לגמרי בצורה. ב-DGL הגבול הוא בעיקר מה שנבדק, כי הוא לא מעלה לחץ דם. בליקוריץ מלא הגבול הוא הגליציריזין, והזמן. בטבלה, לפי המטרה:
| מה רוצים | צורה | כמה ביום | איך ולכמה זמן | על מה זה נשען |
|---|---|---|---|---|
| צרבת, דלקת קיבה, אחרי הליקובקטר | DGL ללעיסה | 380 עד 760 מ"ג (1 עד 2 טבליות) לפני ארוחה, עד 3 פעמים ביום | ללעוס 15 עד 20 דקות לפני הארוחה. לבדוק אחרי שבועיים. עם מעי רגיז: כמוסות, באותה מנה | מונוגרפיה של Health Canada (טווח עד 1,520 מ"ג למנה) ותוויות המוצרים. לא ניסוי |
| צרבת ודיספפסיה, לפי הניסויים החדשים | תמצית GutGard (בתוך מוצרים) | 75 מ"ג פעמיים ביום | חודש | ניסויים מול פלצבו (Raveendra ועמיתים, 2012) |
| הליקובקטר, בתוספת לטיפול | GutGard או ליקוריץ, בתיאום עם הרופא | 150 מ"ג GutGard | חודשיים, או במשך הטיפול | ניסוי אחד מול פלצבו על GutGard לבד, לא בתוספת לטיפול (Puram ועמיתים, 2013). בתוספת לטיפול: ניסוי איראני על ליקוריץ אחר (Hajiaghamohammadi ועמיתים, 2016) |
| כולסטרול ועורקים | מיצוי אתנולי של השורש | 100 עד 200 מ"ג | בניסוי: שנה | ניסוי אחד של שנה (Fogelman ועמיתים, 2016) |
| כאב גרון לפני ניתוח | ליקוריץ מלא, גרגור | חצי גרם במים, פעם אחת | דקה של גרגור, בתיאום עם המרדים | מטא-אנליזה (Kuriyama ועמיתים, 2019) |
| ליקוריץ מלא, מכל סיבה (תה, שורש, כמוסות) | שורש או תמצית | פחות מ-100 מ"ג גליציריזין, ועדיף הרבה פחות | לא יותר מ-4 שבועות ברצף | הוועדה המדעית של האיחוד האירופי (100 מ"ג), והסוכנות האירופית לתרופות (4 שבועות, הסוכנות האירופית לתרופות) |
| בטן רגישה, או מתחילים בזהירות | DGL ללעיסה | טבליה אחת, לפני הארוחה הגדולה | מוסיפים טבליה אחרי כמה ימים, אם צריך | מוצר עם טבליות של 380 מ"ג מאפשר לחלק |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
חמש שאלות על המינון
- למה לפני כל ארוחה, ולא פעם ביום? הרעיון הוא שה-DGL יגיע לרירית לפני שהאוכל והחומצה מגיעים. מנה אחת ביום לא נבדקה כנגד מנות לפני ארוחות. מי שצורב רק אחרי ארוחת ערב, יכול לקחת רק לפניה.
- ומה עם מנה קטנה לאורך זמן? לא נבדק. ב-DGL אין סיבה בטיחותית להימנע משימוש ארוך, ומונוגרפיית DGL הקנדית לא מגבילה משך. אבל אם הוא לא עוזר אחרי כמה שבועות, הוא כנראה לא יתחיל לעזור אחרי חודשים.
- על קיבה ריקה או עם אוכל? DGL ללעיסה, לפני האוכל, כלומר על קיבה ריקה יחסית. בניסויי GutGard הכמוסות לא נלעסו, והתזמון ביחס לארוחה לא מופיע בתקציר.
- למה לא לקחת יותר? ב-DGL, כי לא נבדק שיותר עוזר יותר. בליקוריץ מלא, כי ההשפעה על לחץ הדם עולה עם הכמות, והחומר שנוצר מהגליציריזין נשאר בדם שעות ארוכות, ובמינונים גבוהים עלול להצטבר (Krähenbühl ועמיתים, 1994).
- כמה זמן עד שבודקים? בניסויים בצרבת, ההקלה הופיעה אחרי שבועיים (Raj ועמיתים, 2025). שבועיים הם זמן הוגן לשאול "זה עוזר לי?". ומבחן פשוט: שבוע בלי, ולראות אם הצריבה חוזרת.
המספר שכולם מכירים: 100 מ"ג גליציריזין
המספר הזה מופיע בכל מקום, והוא מגיע מוועדה מדעית של האיחוד האירופי ב-2003, שקבעה שצריכה של 100 מ"ג ביום לא מעוררת דאגה לרוב האוכלוסייה, והוסיפה שאולי קבוצות רגישות לא מוגנות בו. הוועדה המשותפת של ארגון הבריאות העולמי וארגון המזון והחקלאות של האו"ם (JECFA) כתבה ב-2005 ש-100 מ"ג ביום "לא סביר" שיזיקו. אבל הניסוי השוודי מ-2024 מצא עלייה בלחץ הדם גם בכמות הזו (af Geijerstam ועמיתים, 2024). המשמעות המעשית: 100 מ"ג הוא לא סף בטוח אלא גבול עליון, ומי שיש לו יתר לחץ דם, צריך להתייחס אליו כגבול גבוה מדי.
ומה עם "לקחת יותר, ליתר ביטחון"? ב-DGL זה לא מסוכן, אבל גם לא נבדק כמועיל. בליקוריץ מלא זה הכיוון ההפוך.
יש טעם בתוסף אם אני כבר שותה תה ליקוריץ או אוכל ממתק ליקוריץ?
לקיבה, כן. כי מה שיש בתה ובממתק הוא לא DGL. בתה ובממתק יש גליציריזין, החומר שהוצא מה-DGL כדי שלא יעלה לחץ דם, וכמעט אין בהם גלברידין. ממתק ליקוריץ מכיל בין 0.26 ל-7.9 מ"ג גליציריזין לגרם (Spinks ועמיתים, 1990), וכוס תה ליקוריץ כ-46 מ"ג, לפי בדיקה של ConsumerLab. מי ששותה תה ליקוריץ כל יום לא "מקבל כבר" את מה שיש ב-DGL, הוא מקבל את החלק השני של הצמח.
ומתי התה הוא בעיה? כוס ביום, לרוב האנשים, היא כמות סבירה, ולא יותר מחודש ברצף. שתיים ויותר, כל יום, הן כבר כמות שבניסויים העלתה לחץ דם. ותה צמחים "לשינה" או "לעיכול" מכיל לעיתים ליקוריץ בלי שכתוב על זה בגדול: שווה לקרוא את הרכיבים. ואם אכלתם ליקוריץ בטיול באירופה, או שתיתם כוס תה במסעדה, זה לא משנה כלום. מה שמשנה הוא כמות קבועה, כל יום, במשך שבועות.

שמירה ותוקף
טבליות DGL ושורש יבש נשמרים היטב במקום יבש וקריר, בקופסה סגורה. טבליות ללעיסה סופגות לחות, ואחרי פתיחה כדאי לסגור היטב. אחרי תאריך התפוגה הן לא נעשות מסוכנות, אבל היצרן כבר לא מתחייב לכמות. שורש טחון מאבד ריח וטעם עם הזמן, וזה סימן טוב לכך שגם חלק מהחומרים נחלשו.
למי אסור ליקוריץ, ועם אילו תרופות
כמעט כל האזהרות כאן הן על ליקוריץ מלא, עם הגליציריזין. DGL נחשב בטוח לרוב האנשים, אבל גם עליו יש שתי הסתייגויות בסוף הפרק.
| מצב | ליקוריץ מלא (תה, שורש, כמוסות, ממתק) | DGL |
|---|---|---|
| יתר לחץ דם, מחלת לב, מחלת כליות, אשלגן נמוך | לא. הסוכנות האירופית לתרופות: "לא מומלץ" | בדרך כלל בסדר. כדאי מוצר עם כמות גליציריזין מוצהרת |
| הריון | לא כמות קבועה. לא מומלץ גם לפי הסוכנות האירופית | לא נבדק. עדיף לשאול את הרופאה |
| הנקה | לא צריכה ממושכת. אין ראיות שמגביר חלב | לא נבדק |
| משתנים, סטרואידים (כמו פרדניזון), דיגוקסין, משלשלים ממריצים | לא ביחד, לפי הסוכנות האירופית | בדרך כלל בסדר, לעדכן את הרופא |
| ילדים ובני נוער | מתחת לגיל 18, לא מומלץ כתוסף | לא נבדק בילדים |
| מחלת כבד | לא מומלץ כתוסף | לשאול את הרופא |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
הריון והנקה
על הריון אין ניסויים, וגם לא יהיו. יש שני מחקרי תצפית (מחקרים שעוקבים אחרי אנשים, בלי לתת להם טיפול) מפינלנד, שם אוכלים הרבה ליקוריץ. בראשון, נשים שצרכו הרבה ליקוריץ בהריון, 500 מ"ג גליציריזין ומעלה בשבוע, כלומר בערך 250 גרם ליקוריץ, היו בסיכון כפול ללידה מוקדמת (Strandberg ועמיתים, 2002).
בשני, בקבוצה אחרת, ילדים שאמותיהם צרכו כמות כזו בהריון קיבלו בגיל 12 בממוצע 7 נקודות פחות במבחני IQ, והיו אצלם יותר תסמיני קשב (Räikkönen ועמיתים, 2017).
מחקר תצפית לא יכול להוכיח שהליקוריץ הוא הסיבה, וכך כתב גם המכון הגרמני להערכת סיכונים, שעדיין ממליץ לנשים בהריון לא לאכול ליקוריץ בכמויות גדולות באופן קבוע (המכון הגרמני להערכת סיכונים).
בהנקה: גליציריזין נמדד בחלב אם של חלק מהנשים. ליקוריץ בדרך כלל מוריד את ההורמון פרולקטין, ולכן ייתכן שהוא דווקא מפחית חלב בשלבים המוקדמים. אין ניסויים שמראים שהוא מגביר חלב, ומאגר LactMed כותב שכנראה כדאי להימנע מצריכה ממושכת ומופרזת בהנקה (LactMed, 2026). אחת לכמה זמן, בתה או בממתק, זה לא מה שהמחקרים האלה מדברים עליו.
ליקוריץ ותרופות
- סטרואידים: גליציריזין האט את הפירוק של פרדניזולון והגדיל את כמותו בדם, בניסוי קטן ביפן (Chen ועמיתים, 1991). לכן גם תופעות הלוואי של הסטרואיד עלולות להתחזק, וגם איבוד האשלגן מצטבר.
- משתנים: סיכון מצטבר לאשלגן נמוך, פי 2.7 במחקר היפני (Shimada ועמיתים, 2017).
- דיגוקסין: לפי הסוכנות האירופית לתרופות, אין להשתמש בהם יחד, כי אשלגן נמוך מגביר את הרעילות של התרופה. לא מצאנו דיווח מקרה ב-PubMed, אבל המנגנון ברור.
- תרופות שמתפרקות באנזים CYP3A4 (הרבה תרופות נפוצות, כולל חלק מהסטטינים): שבועיים של גליציריזין הורידו בכרבע את רמת התרופה מידאזולם (תרופת הרגעה) בדם (Tu ועמיתים, 2010). ליקוריץ, אם כך, עלול להחליש תרופות כאלה.
- מדללי דם (קומדין): אתרים רבים כותבים שליקוריץ "משפיע על ה-INR", מדד הקרישה של הדם. חיפשנו ולא מצאנו ניסוי או דיווח מקרה בבני אדם, רק מחקר בחולדות. מי שנוטל קומדין, מעדכן את הרופא על כל תוסף חדש, ממילא.
- גלולות למניעת הריון: בניסוי על מינונים, משתתפת שנטלה גלולות פיתחה יתר לחץ דם, אשלגן נמוך ובצקות, ופרשה (Bernardi ועמיתים, 1994). מקרה אחד, אבל בכיוון שמתאים למנגנון.
מה קבעו רשויות הבריאות
| רשות | מה נקבע | הניסוח במסמך |
|---|---|---|
| הסוכנות האירופית לתרופות (EMA), מרץ 2026 | שורש ליקוריץ: שימוש מסורתי בלבד. לא יותר מ-4 שבועות. לא ביתר לחץ דם, מחלות כליה, כבד ולב, אשלגן נמוך, הריון, הנקה ומתחת לגיל 18. לא עם משתנים, דיגוקסין, סטרואידים ומשלשלים ממריצים | "לא להשתמש" (משך ושילובים), "לא מומלץ" (מצבים) |
| הוועדה המדעית של האיחוד האירופי, 2003 | 100 מ"ג גליציריזין ביום לא מעוררים דאגה לרוב האוכלוסייה; ייתכן שקבוצות רגישות לא מוגנות | הערכה, לא חובה |
| האיחוד האירופי, תקנת סימון | ממתק עם יותר מ-4 גרם גליציריזין לק"ג חייב אזהרה לחולי יתר לחץ דם | חובה |
| המכון הגרמני להערכת סיכונים (BfR), 2023 | חולי יתר לחץ דם, לב, סוכרת ונשים בהריון | "צריכים להימנע" מצריכה קבועה של כמויות גדולות |
| מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), 2017 | מגיל 40, כ-57 גרם ליקוריץ שחור ביום במשך שבועיים עלולים לגרום להפרעת קצב | אזהרה צרכנית |
| Health Canada, ינואר 2025 | DGL: רק בצורות לעיסה, עד 3% מהגליציריזין המקורי, 380 עד 1,520 מ"ג שלוש פעמים ביום, בלי הגבלת משך | מונוגרפיה מאושרת |
| משרד הבריאות | לא מצאנו הנחיה על גליציריזין או על תוספי ליקוריץ. מצאנו רק ריקולים של ממתקי ליקוריץ בגלל אלרגנים | – |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
המקור למונוגרפיה האירופית: הסוכנות האירופית לתרופות.
המונוגרפיה הקנדית: מונוגרפיית DGL של Health Canada. נוסח ה-FDA לקוח מסיקור משני, כי הדף המקורי לא נפתח.
שימו לב לפער בין שתי השורות הראשונות: הוועדה המדעית האירופית רואה ב-100 מ"ג ביום צריכה שלא מעוררת דאגה, בלי הגבלת זמן, והסוכנות לתרופות מגבילה את השורש ל-4 שבועות. הסיבה: אחת מדברת על מזון, השנייה על תכשיר שלוקחים בכוונה, בכמויות גדולות יותר. מי שקונה כמוסות ליקוריץ מלא, צריך את הגבול של הסוכנות לתרופות.

DGL: כמה גליציריזין נשאר בו, ומה הממתיק עושה לבטן
הראשונה: המילה DGL לא מבטיחה כמה גליציריזין יש בכמוסה. ההגדרה הקנדית היא עד 3% מהכמות המקורית בשורש, אבל יש מוצרים שמגדירים 3% מהתמצית, שזו כמות גדולה פי כמה. ובבדיקה של ConsumerLab מ-2026 שלושה משישה מוצרי DGL הכילו יותר ממה שהם אמורים. עדיין הרבה פחות מליקוריץ רגיל (עד 7.6 מ"ג למנה), אבל מי שלוקח שש טבליות ביום ויש לו יתר לחץ דם, ירוויח ממוצר שמצהיר על הכמות.
השנייה: טבליות DGL ללעיסה ממותקות, לרוב בסורביטול, פרוקטוז או סוכר, כי DGL לבד מר. אצל אנשים עם מעי רגיש, ובמיוחד עם סיבו (עודף חיידקים במעי הדק) או רגישות לפודמאפ (סוכרים שתוססים במעי), סורביטול ומניטול, וגם קסיליטול, יכולים לגרום לנפיחות ולשלשול. כולם רב-כהלים, מהפודמאפ. ומי שזה הוא, עדיף שייקח כמוסות, שאין בהן ממתיק. על זה במדריך לסיבו ופודמאפ. ההשוואה של הממתיקים במוצרים, בדוח.
למה לא לקחת ליקוריץ כל הזמן, ליתר ביטחון?
כי על אף אחת מהצורות אין ראיה שזה מונע מחלה אצל אדם בריא. DGL כנראה לא מזיק לאורך זמן, אבל הוא נבדק כטיפול בתסמינים, לא כמניעה. ליקוריץ מלא, לאורך זמן, הוא התרחיש של כל המקרים הקשים. ומיצוי הגלברידין "לכל החיים", כמו שממליצים חלק מהמשווקים בארץ, נשען על ניסוי אחד של שנה. מי שרוצה להגן על העורקים, יש לו כלים עם הרבה יותר ראיות, ושווה להתחיל בהם.
מה אומרת כל גישה על ליקוריץ
על עובדה אחת כולן מסכימות: הגליציריזין בשורש המלא משפיע על לחץ הדם ועל האשלגן. הן נבדלות במה שעושים עם זה. הרפואה המקובלת מזהירה, הפונקציונלית מסירה אותו בשביל הקיבה ומנצלת אותו בשביל הקורטיזול, והרפואה הסינית מנטרלת אותו בכמויות קטנות בתוך פורמולה.
| גישה | מה היא אומרת | מה המחקר מצא | איפה היא צודקת |
|---|---|---|---|
| רפואה מקובלת (למשל NCCIH, המרכז האמריקאי הממשלתי לרפואה משלימה, מרכז הסרטן ממוריאל סלואן קטרינג) | אין מספיק ראיות טובות לשום מצב; ליקוריץ מלא מסוכן ללב ולאשלגן; DGL כנראה בטוח | הבטיחות מבוססת היטב. על "שום מצב": הגרגור לפני ניתוח והתמצית בצרבת כבר עברו ניסויים | באזהרות, ובכך שלא מחליפים טיפול בכיב או בהליקובקטר |
| רפואה פונקציונלית ואינטגרטיבית (למשל ד"ר אנדרו וייל, ד"ר מארק היימן, והדיאטניות בצוות של כריס קרסר) | DGL ללעיסה לפני ארוחות לצרבת ולרירית; ליקוריץ מלא רק כשהקורטיזול נמוך | ב-DGL הקלאסי הניסויים ישנים ושליליים בכיב; תמצית דומה עזרה בצרבת. ל"אדרנל" אין ניסוי | בהבחנה בין DGL לשורש מלא, שהיא ההבחנה החשובה ביותר בנושא |
| נטורופתיה ותזונה טבעית בישראל (למשל ד"ר גיל יוסף שחר, רופא ויועץ מדעי של יצרן) | מיצוי שורש עשיר בגלברידין ללב ולעורקים, לאורך זמן | מחקר ישראלי אמיתי: כמה מחקרים קטנים וניסוי אחד של שנה, חיובי, שלא שוחזר | בכך שהמחקר קיים ושייך למיצוי מסוים, ולא לכל ליקוריץ |
| רפואה סינית | "מתאם התרופות": מעט ליקוריץ בתוך כמעט חצי מהפורמולות, כדי לרכך ולאזן | יש לזה בסיס: ליקוריץ באמת משנה את הספיגה והפירוק של תרופות אחרות | בכמויות קטנות ובזמן מוגבל |
| איורוודה | יאשטימדהו: צמח לגרון, לקול, לשיעול ולהתחדשות | הגרון הוא המקום עם הראיות הכי חזקות על ליקוריץ | כאן המסורת והמחקר נפגשים |
| Medical Medium (אנתוני ויליאם) | תה שורש ליקוריץ לאדרנלים ונגד וירוסים, ובמקום קפה בבוקר | על אדרנל ועל וירוס אפשטיין בר לא מצאנו ניסוי בבני אדם. ברשומה שלו לא מופיעה אזהרת לחץ דם | בכך שבחר שורש מלא דווקא לאדרנל, שמתאים למנגנון |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

ברפואה הסינית: ליקוריץ הוא רכיב מתאם בתוך פורמולה
ברפואה הסינית קוראים לליקוריץ גאן צאו, וכינוי ישן שלו הוא "זקן המדינה": הזקן החכם שמרגיע את כולם. התפקיד שלו בפורמולה הוא לתאם בין הצמחים האחרים, לרכך את החריפים ולמתן את הרעילים, ובגלל זה הוא נמצא בכמעט חצי מהפורמולות הקלאסיות. סקירה אקדמית מ-2013 מצאה שלרעיון יש בסיס: ליקוריץ משנה את האופן שבו תרופות אחרות נספגות ומתפרקות, כך שה"תיאום" הוא, לפחות בחלקו, אינטראקציה אמיתית (סקירה ב-J Ethnopharmacol, 2013).
יש גם שתי צורות: גאן צאו גולמי, שנחשב "מקרר" ומשמש לגרון ולרעלים, וג'י גאן צאו, שורש שקלו בדבש, שנחשב מחזק לעיכול ולאנרגיה. מה שהכי בולט כאן הוא הפער מול השיווק בישראל: ברפואה הסינית ליקוריץ הוא רכיב קטן בתוך שלם, לתקופה מוגבלת. לא כמוסה שלוקחים לבד במשך שנה.
באיורוודה: צמח לקול ולגרון
בטקסט הקלאסי של צ'ארקה, ליקוריץ מסווג כצמח שמחזק חיוניות, משפר עור, ומיטיב לקול ולגרון, ובטקסטים מאוחרים הוא מרפא שיעול מוביל. הוא גם נחשב צמח התחדשות. על הקול עצמו לא מצאנו ניסוי, אבל על הגרון יש, והוא בין הממצאים החזקים על ליקוריץ בכלל (בפרק הגרון).
מדיקל מדיום: ליקוריץ לאדרנלים ולווירוסים
אצל אנתוני ויליאם, שורש ליקוריץ מלא, לרוב כתה, הוא צמח מרכזי לשיקום בלוטות יותרת הכליה ונגד וירוסים, ובמיוחד נגד וירוס אפשטיין בר, שלפי הגישה שלו עומד מאחורי הרבה מחלות כרוניות. רשימת המצבים שהוא מייחס לו ארוכה, מעייפות כרונית ועד מחלות אוטואימוניות, והוא מציע תה ליקוריץ למי שרוצה להיגמל מקפה. הבחירה שלו דווקא בשורש מלא לאדרנלים מתאימה למנגנון של הקורטיזול. על הווירוסים, יש ממצאי מעבדה ואין ניסויים בבני אדם. ומה שחסר ברשומה שלו הוא אזהרת לחץ הדם, שהיא החשובה ביותר בשימוש הזה.
מה אומרים מטפלים ומומחים שעובדים עם ליקוריץ
המחקר על DGL ישן ודל, אבל בשטח הוא אחד הכלים הנפוצים ביותר לקיבה. הנה מה שאנשים שעובדים עם מטופלים אומרים, ומה המחקר אומר לידם:
- ד"ר אנדרו וייל, רופא ממייסדי הרפואה האינטגרטיבית בארה"ב: DGL הוא התרופה הטבעית שהוא בדרך כלל ממליץ עליה לצרבת. שתי טבליות, ללעוס לאט כרבע שעה לפני כל ארוחה ולפני השינה, כל עוד יש תסמינים. במחקר: המינון מקובל; ניסוי מבוקר על DGL קלאסי בצרבת לא מצאנו.
- ד"ר דן וול, נטורופת מוסמך באריזונה שמתמחה בעיכול: הרבה מהמטופלים שלו לוקחים DGL, 20 עד 30 דקות לפני ארוחות, והוא רואה בו כלי זמני עד שהמעי מחלים. על עליית לחץ דם מ-DGL הוא כותב שמעולם לא ראה אותה, ועדיין מזהיר מי שיש לו יתר לחץ דם. במחקר: מתאים לכך ש-DGL דל בגליציריזין, אבל חלק מהמוצרים מכילים יותר ממה שכתוב.
- ד"ר ג'ריקה סוויטניץ', נטורופתית, בפרוטוקול מפורט לדלקת קיבה, באתר שמפנה לפלטפורמה למכירת תוספים: DGL, 760 עד 1,520 מ"ג בין ארוחות או 20 דקות לפניהן, לצד מסטיק ואבץ קרנוזין. את האבץ קרנוזין היא מצרפת בתוספת לטיפול האנטיביוטי בהליקובקטר ולא במקומו, ואת האבחון היא משאירה לאנדוסקופיה. במחקר: על השילוב אין ניסוי; הגישה של "בנוסף ולא במקום" מתאימה לראיות.
- קלסי קיני ולורה שונפלד, דיאטניות קליניות בצוות של כריס קרסר, שהאתר שלו מוכר תוספים: ליקוריץ מלא לא מעלה ייצור קורטיזול, אלא מאריך את פעולתו, ולכן רק כשהוא נמוך. ביתר לחץ דם, להימנע. במחקר: המנגנון מדויק. ההגבלה שהן מציבות היא מה שהמחקר מצדיק.
- ד"ר דייוויד ג'ונסון, גסטרואנטרולוג: DGL נחקר בקשיי עיכול, אבל ברפלוקס הראיות מוגבלות מאוד, והוא לא ממליץ עליו. במחקר: מאז נוסף ניסוי של 200 איש על תמצית דומה ברפלוקס, עם תוצאה חיובית.
- ד"ר גיל יוסף שחר, רופא, היועץ המדעי של צמח החיים, יצרנית ליקוטבע (כך הוא מצהיר בעצמו): 200 מ"ג מיצוי ביום, לפחות שנה, לבריאות העורקים, ובעיקר כדי למנוע חמצון של הכולסטרול ולא כדי להוריד אותו. מי שלחץ הדם שלו עולה, מפסיק ובודק. במחקר: הניסוי של שנה שהוא נשען עליו מצא גם ירידה ב-LDL, וזה ניסוי יחיד.
- אורון אופק, מטפל ברפואה סינית: ליקוריץ מועיל לעיכול ולכיבים, אבל זהירות בסוכרת ובלחץ דם. ולדעתו הסרת הגליציריזין מורידה גם את הסגולה הרפואית. במחקר: בכיב, הניסויים דווקא תומכים בעמדה שלו.
- מישל רוטנשטיין, דיאטנית קלינית בתחום הלב: מי שיש לו יתר לחץ דם, עדיף שימנע מתוספי ליקוריץ, ואפילו ממוצרים שמכילים ליקוריץ כרכיב משני. במחקר: מבוסס, ובמיוחד לאור הניסוי השוודי.
המשותף לכמעט כולם, גם לאלה שממליצים בחום: DGL הוא כלי עזר לתסמינים, לא טיפול בשורש הבעיה. והם עצמם מפרידים בין DGL לבין שורש מלא, הפרדה שהשוק הישראלי, עם "ליקוריץ" אחד לכל מטרה, כמעט לא עושה.
מה אומרים בסרטונים הכי נצפים על ליקוריץ, ומה המחקר מצא
הסרטון הכי נצפה על ליקוריץ ביוטיוב הוא לא על תוסף. הוא על אדם שאכל ממתקי ליקוריץ והגיע למיון עם לב שנעצר, בערוץ של רופא אמריקאי שמספר מקרים רפואיים (3.5 מיליון צפיות). אחריו רופאים וכירופרקטים שממליצים על ליקוריץ ו-DGL לקיבה, דיאטניות שמדרגות תוספים לרפלוקס, הרבליסטים, ובעברית גם יצרנים ורופאים של ליקוריץ ללב (את רוב הסרטונים בעברית לא יכולנו לבדוק, כי אין להם כתוביות). ב-24 הסרטונים שבדקנו, האזהרה על לחץ הדם נכונה כמעט תמיד כשהיא נאמרת. ההגזמות מתחילות בקיבה, באדרנל, ובמה שאף סרטון לא סיפר.
ומה שלא הופיע באף סרטון באנגלית: הניסויים השליליים על DGL בכיב, הניסויים החיוביים על GutGard, בדיקת ConsumerLab, והגרגור לפני ניתוח, שהוא הממצא החזק ביותר על ליקוריץ. וגם ד"ר ברג, ששני הסרטונים שלו על ליקוריץ ועל כיב צברו יחד כמיליון וחצי צפיות, ממליץ בהם על שורש מלא בלי מילה על לחץ דם.

דוח השוואת מוצרי ליקוריץ ו-DGL: מה משתלם, ומה לא שווה את הכסף
בטבלה 26 מוצרים: DGL ללעיסה ובכמוסות, תמצית GutGard, שורש מלא ותה מאייהרב ישראל, ותוספי ליקוריץ מסופר-פארם, טבע בריא, זאפ ואתרי היצרנים. ההשוואה ב-DGL לפי המחיר ל-760 מ"ג, שתי טבליות של המינון הקלאסי. המחירים נבדקו ב-31 באוקטובר 2026.
בדוח
השורה התחתונה של הדוח
- הצורה: לקיבה, DGL. התמצית שהכי נחקרה היא GutGard, במנה של 150 מ"ג ביום. ה-DGL הקלאסי ללעיסה הוא הצורה המסורתית, והוא זול מאוד: פחות משקל ל-760 מ"ג.
- המותגים: ברוב מוצרי ה-DGL באייהרב אותו חומר, תמצית שורש שהוסר ממנה הגליציריזין, וההבדל בין המותגים הוא בממתיק, במחיר, ובשאלה אם הם כותבים כמה גליציריזין נשאר. אף מוצר לא מפרסם בדיקה חיצונית במספרים. בישראל אין DGL ללעיסה, ורוב מה שנמכר כ"ליקוריץ" הוא מיצוי לעורקים, לא לקיבה.
- אם DGL רגיל לא עזר: לנסות את GutGard, שהוא הצורה של הניסויים, ולתת לו שבועיים. ואם גם הוא לא עוזר, הבעיה כנראה לא תיפתר בעוד תוסף, ושווה לחזור לרופא.
איך בדקנו
באייהרב ישראל חיפשנו DGL, deglycyrrhizinated licorice, licorice root, licorice extract, GutGard, licorice tea ו-glabridin, שלושה עמודים בכל חיפוש, וקראנו את התווית בדף המוצר של 31 מוצרים. בחיפוש DGL היו 19 מוצרי DGL, כולם בעמוד הראשון. בישראל בדקנו את טבע בריא, סופר-פארם, זאפ ואתרי היצרנים, כ-17 מוצרים. לא שלחנו דגימות למעבדה. מותגים מוכרים שלא נמכרים כ-DGL באייהרב ישראל: Enzymatic Therapy, Pure Encapsulations, Thorne, Gaia, Jarrow ו-Solgar. את התוויות של נייצ'רס פרו, B Natural, ברא ונוטרי קר לא הצלחנו לקרוא, רק את התיאור בחנות.
סדר ההכרעה: קודם הצורה, כלומר DGL ולא שורש מלא, אחר כך האם נבדק בניסוי, אחר כך מה שכתוב בתווית על הגליציריזין ועל הממתיק, ורק בסוף המחיר.
מה נמצא
- DGL זול מאוד: מ-28 אגורות ל-760 מ"ג בכמוסות, ו-43 אגורות בטבליות לעיסה.
- כמעט אף מוצר DGL לא מצהיר כמה גליציריזין נשאר בו. מבין 19 מוצרים, רק שלושה: Nature's Life (עד 3%), Vitacost (עד 2.5%) ו-NaturesPlus (פחות מ-2%, פחות מ-10 מ"ג). ו-ConsumerLab מצאה ב-2026 ששלושה משישה מוצרי DGL שבדקה הכילו יותר ממה שהם אמורים.
- בטבליות הלעיסה של Nature's Way יש רק 25 מ"ג GutGard בטבליה, ושש טבליות ביום כדי להגיע למנה של הניסויים. בכמוסות DGL Ultra של אותה חברה יש 75 מ"ג, ושתיים מספיקות.
- הממתיקים: כמחצית מטבליות הלעיסה ממותקות בסורביטול ומניטול, ואחדות בסוכר ופרוקטוז. Swanson ממותקת בקסיליטול ואריתריטול, Natural Factors בקסיליטול, ו-DGL Ultra בטעם שוקולד (ללעיסה) בפרוקטוז, אינולין ודקסטרוז. סורביטול, מניטול וקסיליטול הם רב-כהלים, ואינולין ועודף פרוקטוז הם גם הם פודמאפ. עם מעי רגיז או רגישות לפודמאפ: כמוסות. ב-DGL Ultra בכמוסות יש רק תאית וסיליקה.
- בישראל אין DGL טהור ללעיסה. סולגאר, סופהרב וברא מצהירים על פחות מ-1% גליציריזין, ונוטרי די על 1% חומצה גליציריזית. אלטמן ונוטרי קר הם תמצית שורש של 100 מ"ג בלי הצהרה כזו. סולגאר ו-TNT מוסיפים אבקת שורש שלמה, ולכן הם לא DGL טהור.
- ההבדל במחיר בין החנויות בארץ גדול: סופהרב ₪69.90 בטבע בריא מול ₪139.90 בסופר-פארם, וסולגאר ₪64.90 מול ₪112.90.
- מתכות כבדות: בבדיקת ConsumerLab אף מוצר ליקוריץ לא חרג מהגבולות שלה. אף יצרן ישראלי לא מפרסם תוצאות.
מה משתלם: לפי מה שאתם צריכים
קודם כל: ליקוריץ לא חובה לאף אחד. הוא כלי לתסמינים, ולא טיפול בכיב או בהליקובקטר. ומי שיש לו לחץ דם גבוה, קונה רק DGL.
הכי נחקר: GutGard · הכי נקי: NaturesPlus, Nature's Life · הכי זול: Swanson ללעיסה, Vitamatic בכמוסה טבעונית
המוצרים כאן שונים בהרכב, ולא רק במחיר, ולכן הכרטיסים לפי צורך ולא לפי "הכי טוב" ו"הכי זול".
- 75 מ"ג GutGard בכמוסה: התמצית שנבדקה מול פלצבו בצרבת, בדיספפסיה ובהליקובקטר
- שתי כמוסות ביום הן בדיוק 150 מ"ג, המנה של הניסויים
- כמוסה טבעונית, בלי ממתיקים (רק תאית וסיליקה), ולכן מתאימה לבטן רגישה. וזו הצורה שבה GutGard ניתן בניסויים
- באתר היצרן (לא על התווית) כתוב פחות מ-1% גליציריזין
- 385 מ"ג DGL בטבליה, כמו המינון הקלאסי
- ממותק באריתריטול וקסיליטול, בלי סורביטול. עם מעי רגיז, עדיפה כמוסה
- כמות הגליציריזין לא מוצהרת
- 380 מ"ג DGL בטבליה
- הלעיסה היחידה שמצאנו עם תקרת גליציריזין על התווית: עד 3%
- ממותק בסורביטול, קסיליטול ומניטול, פחות מתאים לבטן רגישה
ואם חשוב לכם משהו אחר
- ה-DGL הזול ביותר בכמוסה טבעונית (Vitacost זול יותר, אבל בכמוסת ג'לטין)
- כמוסה טבעונית, בלי סוכר
- גליציריזין לא מוצהר. מי שרוצה כמות מוצהרת: NaturesPlus, פחות מ-10 מ"ג בכמוסה, ₪0.69 לכמוסה של 500 מ"ג
- 250 מ"ג תמצית DGL ועוד כ-220 מ"ג אבקת שורש: לא DGL טהור
- פחות מ-1% גליציריזין, מוצהר
- בכמוסה, ולא בלעיסה. אין בחנויות הישראליות DGL ללעיסה
- 200 מ"ג מיצוי אתנולי של השורש, המנה של הניסוי בחיפה
- לפי היצרן, זה המיצוי שנבדק. לא מצאנו את זה כתוב במאמר עצמו. ד"ר גיל יוסף שחר, שמצוטט במאמר, הוא היועץ המדעי של היצרן
- לגלברידין בזול יותר: ברא צמחים, 7% גלברידין, ₪1.97 עד ₪3.93 ליום, אבל זה לא המיצוי שנבדק
- GutGard 150 מ"ג, מסטיק 1 גרם ואבץ קרנוזין 75 מ"ג. ה-GutGard במנת הניסויים, והאבץ קרנוזין בחצי מהמנה המקובלת בפרוטוקולים (75 מ"ג פעמיים ביום)
- השילוב עצמו לא נבדק
- יקר. שלושה מוצרים נפרדים זולים יותר, ומאפשרים לבדוק מה עוזר
למה לא Natural Factors? טבליית לעיסה טובה, עם קסיליטול ובלי סורביטול, ב-79 אגורות לשתי טבליות (800 מ"ג). היא כמעט שוות ערך ל-Swanson, ואם אחת מהן אזלה, השנייה היא חלופה מצוינת. ולמה לא Planetary Herbals? אותו מחיר, אבל עם סורביטול ומניטול. והטבליות של Nature's Way? GutGard, אבל 25 מ"ג בטבליה, ושש ביום עולות יותר מפי שניים מהכמוסות של אותה חברה (₪3.04 מול ₪1.35).
מה לא שווה את הכסף
כאן נכנס רק מה שיקר בלי ראיה שהוא נותן יותר, או מה שלא מתאים למה שקונים אותו בשבילו.
לא הצורה הנכונה. בתה יש כ-46 מ"ג גליציריזין בכוס, ובכמוסות שורש 24 עד 30 מ"ג. מי שקונה ליקוריץ לצרבת, צריך DGL. ומוצר כמו Metagenics Licorice Plus, עם 75 מ"ג חומצה גליציריזית בטבליה, הוא ההפך מ-DGL.
פי ארבעה עד תשעה יותר יקר, עם סוכר. Enzymedica עולה ₪3.83 ל-760 מ"ג, מול 43 אגורות בטבליות לעיסה, ומכילה סוכר קנים וסירופ. אין סיבה לחשוב שהיא עובדת טוב יותר.
יקר בלי תוספת שהוכחה. ליקוריץ מור 123 עולה ₪4.85 ליום, ונבחר לפי כמות הגלברידין בכמוסה, מדד שאין ניסוי שקבע אותו. ברא צמחים, עם 7% גלברידין ופחות מ-1% גליציריזין, עולה ₪1.97 עד ₪3.93 ליום, לפי כמוסה אחת או שתיים. ומי שרוצה את מה שנבדק, קונה את המיצוי של הניסוי.
על השילוב אין אף מחקר. על שום שחור לבד, בניסויים מבוקרים, ה-LDL לא ירד. ובחלק מהמוצרים לא כתוב איזה ליקוריץ יש בפנים.
מה לבדוק על כל קופסה
- DGL, Deglycyrrhizinated, ולא Licorice Root."Licorice root" או "תמצית שורש ליקוריץ" בלי המילה DGL, הם בדרך כלל ליקוריץ עם גליציריזין.
- כמה גליציריזין.הטוב ביותר: מספר במ"ג. אחריו: אחוז ("פחות מ-2%"). בלי שום הצהרה, אין דרך לדעת.
- אבקת שורש שלם ברכיבים.אם יש "whole root powder" או "אבקת צמח שלם" לצד ה-DGL, יש גם גליציריזין.
- הממתיק.סורביטול ומניטול עלולים לגרום לנפיחות ולשלשול בבטן רגישה. קסיליטול פחות, אבל גם הוא רב-כהל, ואריתריטול נסבל בדרך כלל טוב יותר. אינולין ופרוקטוז (בגרסת השוקולד של DGL Ultra) הם גם הם פודמאפ. בכמוסות אין ממתיק בכלל, ולכן לבטן רגישה הן הבחירה.
- ב-GutGard: כמה מ"ג ביחידה.המנה של הניסויים היא 150 מ"ג ביום. 25 מ"ג בטבליה זה הרבה טבליות.
המחירים: כמה עולות 760 מ"ג DGL
וכמה זה עולה בחודש, בשתי טבליות לפני שתי ארוחות ביום: עם Swanson כ-26 שקלים, עם Nature's Life כ-48, ועם DGL Ultra, בשתי כמוסות ביום, כ-41. כל מוצר בודד מאייהרב לא מגיע לסף המשלוח החינם, אז שווה לצרף אותו להזמנה אחרת.
כל המוצרים שנבדקו
| מוצר | צורה | מה בפנים | מחיר | למה הוא כאן | קישור |
|---|---|---|---|---|---|
| Vitacost DGL 735100 כמוסות, ₪27.25 | כמוסה | 735 מ"ג, עד 2.5% גליציריזין (מוצהר), ג'לטין | ₪0.28 ל-760 מ"ג DGL | מצהיר על גליציריזין, אבל ג'לטין | iHerb |
| Swanson DGL Chewable180 טבליות, ₪39.28 | ללעיסה | 385 מ"ג DGL, אריתריטול וקסיליטול, גליציריזין לא מוצהר | ₪0.43 ל-760 מ"ג DGL | הלעיסה הזולה ביותר | iHerb |
| Vitamatic DGL200 כמוסות, ₪56.29 | כמוסה | 380 מ"ג DGL, טבעוני | ₪0.56 ל-760 מ"ג DGL | ה-DGL הזול ביותר | iHerb |
| Nutricost DGL120 כמוסות, ₪48.09 | כמוסה | 500 מ"ג (תמצית 10:1), "נבדק בצד שלישי" לפי הדף | ₪0.61 ל-760 מ"ג DGL | iHerb | |
| Natural Factors DGL180 טבליות, ₪71.32 | ללעיסה | 400 מ"ג (תמצית 10:1), קסיליטול, בלי סורביטול | ₪0.75 ל-760 מ"ג DGL | iHerb | |
| Vital Nutrients DGL Powder120 גרם, ₪124.32 | אבקה | 300 מ"ג ל-1/8 כפית, בלי תוספות | ₪0.79 ל-760 מ"ג DGL | אבקה בלי ממתיק | iHerb |
| Planetary Herbals DGL 380200 טבליות, ₪79.45 | ללעיסה | 380 מ"ג, סורביטול ומניטול | ₪0.79 ל-760 מ"ג DGL | iHerb | |
| Nature's Life DGL Licorice Chewable100 טבליות, ₪40.07 | ללעיסה | 380 מ"ג, עד 3% חומצה גליציריזית (מוצהר), סורביטול | ₪0.80 ל-760 מ"ג DGL | הלעיסה היחידה שמצהירה על תקרת גליציריזין | iHerb |
| Now Foods DGL with Aloe Vera100 כמוסות, ₪45.60 | כמוסה | 400 מ"ג DGL ו-25 מ"ג אלוורה | ₪0.87 ל-760 מ"ג DGL | iHerb | |
| NaturesPlus Licorice DGL 50060 כמוסות, ₪41.42 | כמוסה | 500 מ"ג, פחות מ-2% (פחות מ-10 מ"ג) גליציריזין, מוצהר | ₪1.05 ל-760 מ"ג DGL | מצהיר על כמות הגליציריזין במ"ג | iHerb |
| Enzymedica DGL Gummies74 סוכריות גומי, ₪74.65 | גומי | 200 מ"ג בגומי, סוכר קנים | ₪3.83 ל-760 מ"ג DGL | יקר, עם סוכר | iHerb |
| Now Foods Licorice Root100 כמוסות, ₪27.96 | כמוסה, שורש מלא | 450 מ"ג אבקת שורש, עם גליציריזין | ₪0.56 ליום, לפי התווית | שורש מלא, לא לקיבה ולא ליום-יום | iHerb |
| סולגאר, תמצית שורש ליקוריץ60 כמוסות, ₪64.90 | כמוסה | 250 מ"ג DGL ועוד כ-220 מ"ג אבקת שורש, פחות מ-1% גליציריזין (מוצהר) | ₪1.08 ליום, לפי התווית | הקרוב ביותר ל-DGL בחנות ישראלית. בסופר-פארם ₪112.90 | טבע בריא |
| אלטמן, ליקוריץ60 כמוסות, ₪77 | כמוסה | 100 מ"ג תמצית שורש, לא DGL, גליציריזין לא מוצהר | ₪1.28 ליום, לפי התווית | לא DGL | זאפ |
| Nature's Way DGL Ultra90 כמוסות, ₪60.87 | כמוסה, GutGard | 75 מ"ג GutGard בכמוסה, טבעוני | ₪1.35 ליום, לפי התווית | התמצית והמנה של הניסויים | iHerb |
| Traditional Medicinals Organic Licorice Root Tea16 שקיקים, ₪24.59 | תה | שורש ליקוריץ אורגני. כ-46 מ"ג גליציריזין בכוס לפי ConsumerLab | ₪1.54 ליום, לפי התווית | iHerb | |
| TNT, שורש ליקוריץ DGL90 טבליות, ₪78.90 | טבליה | 250 מ"ג תמצית ועוד 250 מ"ג אבקת צמח שלם, גליציריזין לא מוצהר | ₪1.75 ליום, לפי התווית | נקרא DGL, אבל כולל אבקת שורש | סופר-פארם |
| Metagenics Licorice Plus60 טבליות, ₪123 | טבליה | 75 מ"ג חומצה גליציריזית בטבליה, עם אשווגנדה | ₪2.05 ליום, לפי התווית | ההפך מ-DGL: גליציריזין מתוקנן | iHerb |
| סופהרב, ליקוריץ AOX60 כמוסות, ₪69.90 | כמוסה | 100 מ"ג תמצית מופחתת גליציריזין (פחות מ-1%), 17% פוליפנולים | ₪2.33 ליום, לפי התווית | בסופר-פארם ₪139.90 | טבע בריא |
| Nature's Way DGL Licorice Chewable100 טבליות, ₪50.74 | ללעיסה, GutGard | 25 מ"ג GutGard בטבליה, סורביטול ומניטול | ₪3.04 ליום, לפי התווית | שש טבליות ביום כדי להגיע ל-150 מ"ג | iHerb |
| Nature's Way DGL Ultra Chocolate90 טבליות, ₪63.80 | ללעיסה, GutGard | 75 מ"ג GutGard בטבליה, פרוקטוז, אינולין ודקסטרוז | ₪1.42 ליום, לפי התווית | אותה מנה כמו בכמוסות, אבל עם ממתיקים. לבטן רגישה: הכמוסות | iHerb |
| נוטרי קר, ליקוריץ DGL60 כמוסות, ₪94.90 | כמוסה | 100 מ"ג "תמצית ליקוריץ DGL", עמילן כרכיב ראשון | ₪3.16 ליום, לפי התווית | טבע בריא | |
| נוטרי די, כמוסות מיצוי ליקוריץ2 אריזות של 60, ₪229.90 | כמוסה | 300 מ"ג מיצוי: 2% גלברידין ו-1% חומצה גליציריזית לפי התווית | ₪3.83 ליום, לפי התווית | במחיר של 1+1 בטבע בריא. אריזה בודדת באתר היצרן: ₪229.90 | טבע בריא |
| ברא צמחים, ליקוריץ גלברידין60 כמוסות, ₪117.90 | כמוסה | תמצית מתוקננת ל-7% גלברידין, פחות מ-1% גליציריזין | ₪3.93 ליום, לפי התווית | הגלברידין הזול ביותר שמצאנו | טבע בריא |
| צמח החיים, ליקוטבע 200 מ"ג120 כמוסות, ₪540 | כמוסה | 200 מ"ג מיצוי אתנולי של השורש | ₪4.50 ליום, לפי התווית | לפי היצרן, המיצוי של הניסוי בחיפה | צמח החיים |
| The123, ליקוריץ מור 123123 כמוסות, ₪596 | כמוסה | פורמולה עם גלברידין (לפחות 12 מ"ג) ומורינגה | ₪4.85 ליום, לפי התווית | סופר-פארם | |
| Designs for Health GastroMend-HP120 כמוסות, ₪278.25 | כמוסה, משולב | GutGard 150 מ"ג, מסטיק 1 גרם, אבץ קרנוזין 75 מ"ג, ויטמין C וויטמין U, ב-4 כמוסות | ₪9.28 ליום, לפי התווית | GutGard במנת הניסויים, מסטיק ואבץ קרנוזין במוצר אחד | iHerb |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
בטבלה 26 מוצרים. ב-DGL, המחיר ל-760 מ"ג. בשאר, המחיר ליום לפי המנה בתווית. בתה, כוס ביום. המחירים נבדקו ב-31 באוקטובר 2026.
מי בדק את המוצרים
אף מוצר כאן לא מפרסם בדיקה חיצונית במספרים, לא של גליציריזין ולא של מתכות. הבדיקה העצמאית היחידה שמצאנו היא של ConsumerLab, ובה אף מוצר לא חרג במתכות כבדות, אבל חצי ממוצרי ה-DGL הכילו יותר גליציריזין מהצפוי. שמות המוצרים שעברו ונכשלו נמצאים מאחורי חומת תשלום. ב-DGL זה פחות דרמטי, כי גם "יותר מהצפוי" היה עד 7.6 מ"ג למנה. וכשאין דוח, זה לא אומר שהמוצר פחות טוב. זה אומר שאין דרך לדעת.
האם הדוח הזה מוטה?
אין כאן קישורי שותפים, ואף מותג לא שילם על אזכור. המוצרים נבחרו לפי סדר קבוע: צורה, ניסויים, תווית, ורק בסוף מחיר. וכשהמסקנה היא שהבחירה הכי משתלמת לקיבה עולה פחות מחצי שקל ביום, זה כתוב.
מאיפה מתחילים עם ליקוריץ
- מחליטים מה רוצים. קיבה: DGL. גרון לפני ניתוח: לשאול את המרדים. כולסטרול: קודם הטיפול המקובל, ומיצוי ליקוריץ לכל היותר כתוספת.
- בודקים לחץ דם. מי שיש לו יתר לחץ דם, בעיית כליות או לב, או נוטל משתנים, סטרואידים או דיגוקסין, מוותר על ליקוריץ רגיל, וב-DGL מעדכן את הרופא.
- קונים DGL ללעיסה, ובודקים בתווית את הממתיק, אם הבטן רגישה. את ההשוואה המלאה: בדוח המוצרים.
- טבליה עד שתיים, 15 עד 20 דקות לפני הארוחה שאחריה הכי צורב. אפשר להתחיל בארוחה אחת ביום.
- אחרי שבועיים, שואלים: זה עוזר? שבוע בלי, ולראות אם הצריבה חוזרת. אם אין הבדל, אין טעם להמשיך.
- ומה שלא עובר, צרבת יותר מפעמיים בשבוע במשך חודשים, קושי בבליעה, ירידה במשקל, צואה שחורה או הקאה עם דם: לרופא, לא לתוסף.

שאלות ותשובות
ליקוריץ למה זה טוב?
⌄
הראיות הכי חזקות על ליקוריץ הן בגרון: גרגור לפני ניתוח הוריד בכמחצית את כאב הגרון אחריו. תמצית דלה בגליציריזין הקלה על צרבת ועל דיספפסיה בניסויים, וליקוריץ מקומי עזר באפטות. על כולסטרול יש ניסוי ישראלי אחד של שנה, חיובי. על עייפות אדרנל אין ניסוי.
מה זה DGL?
⌄
DGL הוא ליקוריץ שהוציאו ממנו את רוב הגליציריזין, החומר שמעלה לחץ דם ומוריד אשלגן. הוא נמכר בעיקר לקיבה, בטבליות ללעיסה לפני ארוחה. לפי ההגדרה הקנדית, נשאר בו עד 3% מהגליציריזין המקורי, אבל רוב המוצרים לא כותבים כמה.
האם ליקוריץ מעלה לחץ דם?
⌄
ליקוריץ רגיל, כן. גליציריזין ביום יום, מ-100 מ"ג ומעלה, העלה לחץ דם בכ-3 עד 5 מ"מ כספית בבריאים, ואצל חולי יתר לחץ דם בכ-15. תמציות שמבוססות על פלבנואידים, כמו GutGard, לא העלו לחץ דם בניסויים, וב-DGL כמעט אין גליציריזין. כוס תה ליקוריץ מכילה כ-46 מ"ג גליציריזין.
האם מותר ליקוריץ בהריון?
⌄
ליקוריץ רגיל בכמות קבועה עדיף שלא. במחקרי תצפית מפינלנד, צריכה כבדה בהריון נקשרה ללידה מוקדמת ולציונים נמוכים יותר של הילדים במבחני IQ, והסוכנות האירופית לתרופות לא ממליצה עליו בהריון. ב-DGL אין מחקר בהריון, כדאי לשאול את הרופאה.
מה תופעות הלוואי של ליקוריץ?
⌄
בליקוריץ רגיל: עלייה בלחץ הדם, אשלגן נמוך, בצקות ועלייה במשקל, ובמקרים קיצוניים חולשת שרירים והפרעות קצב. זה תלוי בכמות ובמשך. ב-DGL תופעות הלוואי נדירות. הממתיקים בטבליות הלעיסה, כמו סורביטול, עלולים לגרום לנפיחות ולשלשול, ולכן עם בטן רגישה עדיפות כמוסות.
מה המינון המומלץ של DGL?
⌄
המינון המקובל הוא 380 עד 760 מ"ג, טבליה עד שתיים, 15 עד 20 דקות לפני ארוחה, עד שלוש פעמים ביום. התמצית שנבדקה בניסויים, GutGard, ניתנה ב-150 מ"ג ביום. שבועיים הם זמן הוגן לבדוק אם זה עוזר.
מתי מומלץ לקחת ליקוריץ?
⌄
DGL לוקחים לפני הארוחה, בדרך כלל 15 עד 20 דקות לפניה, וללעוס. מיצוי ליקוריץ לכולסטרול: כמוסה ביום, לפי הוראות היצרן. ליקוריץ רגיל, לא יותר מכוס תה ביום, ולא יותר מארבעה שבועות ברצף.
ליקוריץ ושום שחור: זה עובד?
⌄
על השילוב לא מצאנו אף מחקר. על שום שחור לבד, בניסויים מבוקרים, ה-LDL לא ירד. על מיצוי ליקוריץ יש ניסוי ישראלי אחד של שנה, חיובי, בלי שום שחור. במוצר משולב, בודקים איזה ליקוריץ יש בו.
ליקוריץ לכבד שומני: יש לזה בסיס?
⌄
יש שני ניסויים איראניים. בראשון אנזימי הכבד ירדו, אבל לא ברור שיותר מבפלצבו. בשני, אצל 60 נשים, תמצית ליקוריץ עם דיאטה שיפרה את אנזימי הכבד ואת השומן בכבד יותר מדיאטה לבד. בשניהם תמצית מלאה, עם גליציריזין.
האם ליקוריץ מדלל דם?
⌄
לא מצאנו ניסוי או דיווח מקרה בבני אדם שליקוריץ משנה את ה-INR אצל מי שנוטל קומדין, אבל יש סקירות שמזהירות. מי שנוטל מדלל דם מעדכן את הרופא על כל תוסף. האינטראקציות הברורות יותר הן עם משתנים, סטרואידים ודיגוקסין.
איזה ליקוריץ הכי מומלץ?
⌄
לקיבה: DGL. התמצית שהכי נחקרה היא GutGard, למשל ב-DGL Ultra של Nature's Way, והטבליות הקלאסיות ללעיסה זולות מאוד, מ-43 אגורות לשתי טבליות. לכולסטרול, המיצוי שנבדק הוא 200 מ"ג מיצוי אתנולי. ההשוואה המלאה בדוח המוצרים.
תה ליקוריץ: מה הסגולות שלו?
⌄
תה שורש ליקוריץ מתוק ומרגיע לגרון, ובמסורת שימש לשיעול. אבל הוא לא DGL: בכוס יש כ-46 מ"ג גליציריזין. כוס ביום היא כמות סבירה לרוב האנשים, לא יותר מחודש ברצף, ושתיים ויותר כל יום עלולות להעלות לחץ דם. מי שיש לו יתר לחץ דם, מוותר.
האם ליקוריץ טוב לשיניים?
⌄
סוכריות עם תמצית ליקוריץ הורידו את כמות חיידקי העששת ברוק של ילדים, אבל אף ניסוי לא הראה שיש להם פחות חורים בשיניים. שטיפות פה עם ליקוריץ קיצרו ריפוי של אפטות. מקלות שורש ללעיסה לא נבדקו.
על ליקוריץ קל למצוא שני סוגי תוכן: כזה שמוכר אותו כ"מנקה עורקים" או כמרפא לקיבה, וכזה שמזהיר ממנו בגלל לחץ הדם. רובם מדברים על "ליקוריץ" כאילו זה מוצר אחד. לכן הפרדנו לאורך כל המאמר בין ליקוריץ מלא, DGL ומיצוי עשיר בגלברידין, וכל טענה כאן מקושרת למקור שאפשר לפתוח.
המאמר נשען על כ-85 מחקרים: הניסויים על DGL בכיב משנות ה-70 וה-80, הניסויים על התמצית GutGard בצרבת, בדיספפסיה ובהליקובקטר, הניסויים על לחץ הדם ואשלגן, הגרגור לפני ניתוח, מחקרי ההריון מפינלנד, והמחקר הישראלי על גלברידין ועל העורקים. בדקנו גם את העמדות של הסוכנות האירופית לתרופות, של הוועדה המדעית של האיחוד האירופי, של המכון הגרמני להערכת סיכונים, של Health Canada ושל מנהל המזון והתרופות האמריקאי.
המחירים של 26 המוצרים נבדקו באייהרב ישראל, בטבע בריא, בסופר-פארם, בזאפ ובאתרי היצרנים. הצד של יוטיוב נשען על תמלולים של 24 סרטונים, בעברית ובאנגלית, והצד של הרשת על 28 מאמרים, מאתרי מטפלים ויצרנים בעברית ועד אתרי רפואה ורפואה פונקציונלית באנגלית.
כשלדובר יש מוצר או אינטרס שנראה בסרטון או בעמוד, זה כתוב לידו. וכשמחקר מומן על ידי יצרן, זה מסומן. מידע שלא נמצא לו מקור, כתוב שלא נמצא.
עודכן לאחרונה: 31 באוקטובר 2026. המחירים נבדקו ב-31 באוקטובר 2026.
המידע במאמר הוא מידע כללי, ואינו ייעוץ רפואי או תחליף לו. לפני שמתחילים, מפסיקים או משנים תוסף או טיפול, ובמיוחד עם לחץ דם גבוה, מחלת לב, כליות או כבד, תרופות משתנות, סטרואידים או דיגוקסין, בהריון או בהנקה, כדאי להתייעץ עם רופא.
מי עומד מאחורי המאמר
הקולות: מי שדבריהם מובאים במאמר
המחקרים: מי שעבודתם עומדת בבסיס
| מחקר | מה הוא תרם |
|---|---|
| Bardhan ועמיתים, 1978; Feldman וגלעד, 1971; Morgan ועמיתים, 1982 ו-1985; Reed ועמיתים, 1980 | DGL וקרבנוקסולון בכיב |
| Raveendra ועמיתים, 2012; Puram ועמיתים, 2013; Raj ועמיתים, 2025; Hajiaghamohammadi ועמיתים, 2016 | GutGard ותמצית ליקוריץ בדיספפסיה, בצרבת ובהליקובקטר |
| Penninkilampi ועמיתים, 2017; af Geijerstam ועמיתים, 2024; Sigurjónsdóttir ועמיתים, 2001 ו-2003; Wu ועמיתים, 2024 | לחץ דם ואשלגן |
| Kuriyama ועמיתים, 2019; Ruetzler ועמיתים, 2013; Dorsareh ועמיתים, 2023 | גרון, אפטות ופה |
| Fuhrman ועמיתים, 1997 ו-2002; Fogelman ועמיתים, 2016 | המחקר הישראלי על גלברידין ועל העורקים |
| Räikkönen ועמיתים, 2017; Strandberg ועמיתים, 2002 | הריון |
המקורות
- Carbenoxolone and deglycyrrhized liquorice have little or no effect on prostanoid synthesis by rat gastric mucosa ex vivo (1985)
- Clinical trial of deglycyrrhizinised liquorice in gastric ulcer (1978)
- A trial of deglycyrrhizinated liquorice in the treatment of duodenal ulcer (1971)
- Comparison between cimetidine and Caved-S in the treatment of gastric ulceration, and subsequent maintenance therapy (1982)
- Maintenance therapy: a two year comparison between Caved-S and cimetidine treatment in the prevention of symptomatic gastric ulcer recurrence (1985)
- Comparison between ranitidine and ranitidine plus Caved-S in the treatment of gastric ulceration (1985)
- Does Caved-S decrease the gastric ulcer relapse rate during maintenance treatment with ranitidine? (1987)
- Effect of deglycyrrhizinated liquorice on gastric mucosal damage by aspirin (1979)
- Controlled comparison of cimetidine and carbenoxolone sodium in gastric ulcer (1979)
- Long-term therapy with carbenoxolone in the prevention of recurrence of gastric ulcer. Natural history and evolution of important side-effects and measures to avoid them (1980)
- The influence of amiloride on the therapeutic and metabolic effects of carbenoxolone in patients with gastric ulcer. A double-blind controlled trial (1980)
- An Extract of Glycyrrhiza glabra (GutGard) Alleviates Symptoms of Functional Dyspepsia: A Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled Study (2012)
- Non-Chinese herbal medicines for functional dyspepsia (2023)
- Efficacy and Safety of GutGard® in Managing Gastroesophageal Reflux-Related Symptoms: A Phase III, Single-Centre, Double-Blind, Randomized Placebo-Controlled Trial (2025)
- Effect of GutsyGum(tm), A Novel Gum, on Subjective Ratings of Gastro Esophageal Reflux Following A Refluxogenic Meal (2015)
- Effect of GutGard in the Management of Helicobacter pylori: A Randomized Double Blind Placebo Controlled Study (2013)
- Fermented milk containing Lactobacillus paracasei and Glycyrrhiza glabra has a beneficial effect in patients with Helicobacter pylori infection: A randomized, double-blind, placebo-controlled study (2019)
- To evaluate of the effect of adding licorice to the standard treatment regimen of Helicobacter pylori (2016)
- Effect of licorice versus bismuth on eradication of Helicobacter pylori in patients with peptic ulcer disease (2014)
- Effect of polyphenol compounds on Helicobacter pylori eradication: a systematic review with meta-analysis (2023)
- A low dose of daily licorice intake affects renin, aldosterone, and home blood pressure in a randomized crossover trial (2024)
- The association between consistent licorice ingestion, hypertension and hypokalaemia: a systematic review and meta-analysis (2017)
- Liquorice-induced rise in blood pressure: a linear dose-response relationship (2001)
- Effects of prolonged ingestion of graded doses of licorice by healthy volunteers (1994)
- Subjects with essential hypertension are more sensitive to the inhibition of 11 beta-HSD by liquorice (2003)
- Liquorice-induced hypokalaemia in patients treated with Yokukansan preparations: identification of the risk factors in a retrospective cohort study (2017)
- Haemodynamic and metabolic effects of carbenoxolone in normal subjects and patients with renal impairment (1994)
- Liquorice Toxicity: A Comprehensive Narrative Review (2023)
- Case 30-2020: A 54-Year-Old Man with Sudden Cardiac Arrest (2020)
- Licorice induced pseudohyperaldosteronism, severe hypertension, and long QT (2019)
- Adverse reactions of liquorice consumed in the diet: a 10-year retrospective study of poison centres in France (2025)
- The determination of glycyrrhizin in selected UK liquorice products (1990)
- Licorice consumption causing severe hypokalemic paralysis (2003)
- Effects of Licorice Functional Components Intakes on Blood Pressure: A Systematic Review with Meta-Analysis and NETWORK Toxicology (2024)
- Pseudohyperaldosteronism Due to Licorice: A Practice-Based Learning from a Case Series (2024)
- Kinetics and dynamics of orally administered 18 beta-glycyrrhetinic acid in humans (1994)
- Clinical risk factors of licorice-induced pseudohyperaldosteronism: a 2026-updated narrative review (2026)
- Licorice extract and its major polyphenol glabridin protect low-density lipoprotein against lipid peroxidation: in vitro and ex vivo studies in humans and in atherosclerotic apolipoprotein E-deficient mice (1997)
- Antiatherosclerotic effects of licorice extract supplementation on hypercholesterolemic patients: increased resistance of LDL to atherogenic modifications, reduced plasma lipid levels, and decreased systolic blood pressure (2002)
- Antiatherosclerotic effects of licorice extract supplementation on hypercholesterolemic patients: decreased CIMT, reduced plasma lipid levels, and decreased blood pressure (2016)
- Glabridin content and metabolic effects of liquorice confectionaries: A secondary analysis of a randomized crossover trial in young adults (2026)
- Reduction of blood lipid parameters by a 12-wk supplementation of aged black garlic: a randomized controlled trial (2014)
- Effects of aged black garlic (ABG10+(®)) on lipoprotein subclass composition in Grade I hypertension: a randomized, triple-blind controlled trial with sex-stratified sequential allocation (2026)
- The efficacy of licorice root extract in decreasing transaminase activities in non-alcoholic fatty liver disease: a randomized controlled clinical trial (2012)
- Effects of licorice root supplementation on liver enzymes, hepatic steatosis, metabolic and oxidative stress parameters in women with nonalcoholic fatty liver disease: A randomized double-blind clinical trial (2022)
- Glycyrrhizin in patients who failed previous interferon alpha-based therapies: biochemical and histological effects after 52 weeks (2012)
- The long term efficacy of glycyrrhizin in chronic hepatitis C patients (1997)
- Long-term clinical outcome and effect of glycyrrhizin in 1093 chronic hepatitis C patients with non-response or relapse to interferon (2006)
- Licorice flavonoid oil reduces total body fat and visceral fat in overweight subjects: A randomized, double-blind, placebo-controlled study (2009)
- A dual investigation of the effect of dietary supplementation with licorice flavonoid oil on anthropometric and biochemical markers of health and adiposity (2011)
- Metabolic changes after licorice consumption: A systematic review with meta-analysis and trial sequential analysis of clinical trials (2018)
- Randomized Double-blind Placebo-controlled study to evaluate the efficacy of fermented deglycyrrhizinated licorice for treatment of diabetic polyneuropathy (2026)
- Topical application of licorice for prevention of postoperative sore throat in adults: A systematic review and meta-analysis (2019)
- A randomized, double-blind comparison of licorice versus sugar-water gargle for prevention of postoperative sore throat and postextubation coughing (2013)
- Effect of preoperative licorice lozenges on incidence of postextubation cough and sore throat in smokers undergoing general anesthesia and endotracheal intubation (2013)
- Topical Licorice for Aphthous: A Systematic Review of Clinical Trials (2023)
- Effective licorice gargle juice for aphthous ulcer pain relief: A randomized double-blind placebo-controlled trial (2022)
- The effects of licorice containing diphenhydramine solution on recurrent aphthous stomatitis: A double-blind, randomized clinical trial (2020)
- Deglycyrrhizinated liquorice in aphthous ulcers (1989)
- Preventive Effect of Glycyrrhiza Glabra Extract on Oral Mucositis in Patients Under Head and Neck Radiotherapy: A Randomized Clinical Trial (2017)
- A Systematic Review of the Effect of Licorice on Head and Neck Chemotherapy- and Radiotherapy-Induced Mucositis (2025)
- Efficacy of Licorice Lollipops in Reducing Dental Caries in a Paediatric Population: A Systematic Review (2020)
- Efficacy of a sugar-free herbal lollipop for reducing salivary Streptococcus mutans levels: a randomized controlled trial (2017)
- Glycyrrhizin, an active component of liquorice roots, and replication of SARS-associated coronavirus (2003)
- Efficacy of Licorice as Adjunctive Therapy in Critically Ill Patients with COVID-19: A Randomized, Placebo-Controlled, Double-Blind Clinical Trial (2023)
- Efficacy and safety of licorice (Glycyrrhiza glabra) in moderately ill patients with COVID-19: a randomized controlled trial (2023)
- Efficacy of a standardized herbal formulation from Glycyrrhiza glabra L. as an adjuvant treatment in hospitalized patients with COVID-19: A Randomized Controlled trial (2022)
- [The inhibitory effects of glycyrrhizin and glycyrrhetinic acid on the metabolism of cortisol and prednisolone–in vivo and in vitro studies] (1990)
- Grapefruit juice and licorice increase cortisol availability in patients with Addison's disease (2011)
- Dr Baschetti rides/writes again (2004)
- Effects of licorice on relief and recurrence of menopausal hot flashes (2012)
- Evaluation of contextual and demographic factors on licorice effects on reducing hot flashes in postmenopause women (2014)
- Effects of licorice extract in combination with a low-calorie diet on obesity indices, glycemic indices, and lipid profiles in overweight/obese women with polycystic ovary syndrome (PCOS): a randomized, double-blind, placebo-controlled trial (2024)
- Treatment of polycystic ovary syndrome with spironolactone plus licorice (2007)
- Licorice reduces serum testosterone in healthy women (2004)
- Licorice consumption and serum testosterone in healthy man (2003)
- A new proprietary gel containing glabridin, andrographolide, and apolactoferrin improves the appearance of epidermal melasma in adult women: A 6-month pilot, uncontrolled open-label study (2020)
- The treatment of atopic dermatitis with licorice gel (2003)
- Preterm birth and licorice consumption during pregnancy (2002)
- Maternal Licorice Consumption During Pregnancy and Pubertal, Cognitive, and Psychiatric Outcomes in Children (2017)
- Licorice (2006)
- Effect of oral administration of glycyrrhizin on the pharmacokinetics of prednisolone (1991)
- Effect of glycyrrhizin on the activity of CYP3A enzyme in humans (2010)
- Liquorice, a unique "guide drug" of traditional Chinese medicine: a review of its role in drug interactions (2013)
- הסוכנות האירופית לתרופות (EMA): מונוגרפיה על שורש ליקוריץ
- BfR: Does the consumption of liquorice by pregnant women impair the development of children? (2023)
- Health Canada: מונוגרפיית DGL
- ConsumerLab: Licorice and DGL Supplements Review
- AHPA: Herbs in History, Licorice
- Encyclopedia.com: M&F Worldwide Corp. (Mafco)
קריאה נוספת באתר: הליקובקטר: המדריך המלא · סיבו ופודמאפ · אנזימי עיכול · מדיקל מדיום

שחר כהן הוא מייסד מכללת הארטמיינד ללימודי NLP ומנחה סדנאות וריטריטים. הפודקאסט שלו נמנה עם חמשת המואזנים ביותר בישראל מכלל הקטגוריות כבר שנים והמוביל בתחומי הפסיכולוגיה והבריאות. ערוץ היוטיוב שלו מונה מעל 100 אלף מנויים ועשרות מיליוני צפיות מצטברות, והמדיטציות תורמות באופן קבוע למאות אלפי ישראלים.
לאיזה עוד אדם המאמר יכול לתרום? שלחו לו.
