חשבון נפש אינו דבר קל, במיוחד לא חשבון נפש שנעשה בפומבי, אך החלטתי שזה חשוב, גם כדי לתת השראה ותובנות לקוראים, וגם בשביל עצמי שהרי אם אכתוב כאן את מסקנותיי מחשבון הנפש, אין ספק שזה יחייב אותי לשמור עליהן.

דרך השיתוף בטעויות שלי אציג מספר עקרונות מהותיים שעלינו לשים אליהם כשאנו בוחנים את התנהגותינו. עקרונות שאם לא נכיר אותם, אז המוח שלנו יספק אלפי הצדקות, למה זה בסדר להתנהג בצורה לא אתית. וכך אנו נפר את הערכים שלנו עצמינו פעם אחר פעם בלי שנשים לכך לב.

יום כיפור חשבון נפש

חשבון נפש ביום כיפור (המאמר נכתב אחרי יום כיפור 2017)

ידידה שנמצאת במסלול להיות פסיכולוגית קלינית כתבה לי "אנחנו עושים חשבון נפש כל השנה, אז לא צריך לצום"
אמנם יש אמת שבמקצועות של התפתחות אישית, אנשים מפתחים מודעות למעשים שלהם, ועם זאת, המשפט היכה בי חזק וערער אותי.
כי הוא לא נכון (לפחות לגביי).

למעשה עד לפני שנה נהגתי לבחון את עצמי 6 פעמים ביום*, כל שעתיים וחצי בערך הייתי עוצר ובודק, כל פעם כלל אחד, בעיקר כאלו שקשורים ל"בין אדם לחברו".

דוגמה לכללים שעקבתי אחריהם ביומן חשבון נפש:

  • לדבר אמת ולא להסתיר.
  • לפרגן במקום לקנא או לרכל.
  • לאחל לטובתם של אנשים במקום איחולי זדון.
  • ועוד עשרות ומאות כללים.

כמובן שבתקופה ההיא של ה-6 פעמים ביום, גם את חשבון הנפש של כיפור לקחתי בשתי ידיים וניצלתי את ההזדמנות להתבונן פנימה.

אבל העומס של החיים וכל מיני שינויים גרמו לי להפסיק, סמכתי על עצמי שהדברים הופנמו, שאני לא צריך לעקוב כל יום כדי לזכור.
אך לא כך היה, אמנם כלפי חוץ אף אחד לא יכול להבדיל וכמובן שלא עשיתי אף עבירה שנחשבת עבירה בכנה המידה החברתי.
אבל בתחושה הפנימית שלי הידרדרתי, פה ושם במעשים, ובעיקר במחשבות, היו לי יחסית לשנה שעברה יותר ביקורות, שיפוטים וכעסים השנה.

ולכן התבונה החשובה הראשונה היא:

חשבון נפש – תובנה 1# – מעקב שוטף

לעקוב אחר המחשבות והמעשים שלי כל הזמן, לא לסמוך על המצפון הפנימי, אם היה אפשר לסמוך עליו, החברה האנושית הייתה נראית אחרת.

 

חשבון נפש נמדד בעשייה – איך אני מתכוון ליישם את התובנה:

כרגע לא מתכוון לחזור לעקוב כל שעתיים וחצי, 6 פעמים ביום, כמו שהקפדתי במשך בערך 3 שנים, אבל כן פעם אחת ביום. וכן מתכוון למלא את היומן ביטחון עצמי שהוא גם משלב הרבה התבוננות פנימה.

הערה בסוגריים – במאמר על שיפור הערכה עצמית, הסברתי שמה שעזר לי לפתח את שיטת היומן ו-10 הכללים היה התבססות על כלי האחר. הכלי האחר הוא היומן שהסברתי עליו עכשיו. ולכן גם טענתי שלהשתמש ביומן רק להערכה זה כמו לסוע עם פרארי בשטח עירוני, כי למרות שהערכה עצמית זה אחד הדברים הכי חשובים בחיים, חשבון נפש אמיתי וכנה אפילו יותר חשוב).

יומן חשבון נפש

חשבון נפש – תובנה 2# – לא להתייעץ

התובנה השניה מחשבון הנפש של השנה היא לא להתייעץ עם אנשים לגבי סוגיות מוסריות ולא לקבוע את החברה כסטנדרט (למעט אנשים ספציפיים).
כל הדברים השנה שיש לי מה להצטער עליהם, קיבלו גיבוי חברתי מלא.
אנשים שאני תופס כטובים ומוסריים נתנו לי את ה"אישור" לפעול.

מה שהבנתי מכך הוא שאני פחות או יותר יודע מה כל חבר הולך לייעץ לי ואז אני הולך להתייעץ עם החברים שאני יודע שייתנו לי את האישור אותו אני מחפש.

בנוסף, כשאני מדבר עם האדם, אני יודע להציג את הסיטואציה בצורה כזאת שסביר שהם ייתנו לי את ה"אישור" שלהם.
ואז אני פשוט עושה את מה שהיה בא לי לעשות מלכתחילה, רק מרגיש עם זה בנוח, כי הרי אנשים טובים וערכיים אמרו לי שלדעתם זה בסדר גמור.

כל זה נחמד ומרגיש טוב, אבל כשמתבוננים לעומק ובדיעבד מבינים שיש פה מידה של זיוף עצמי.

יתר על כן, חשוב לזכור שזה שיש סטנדרט מסוים שמקובל חברתית, ממש לא אומר שזהו הסטנדרט הראוי מוסרית.

 

חשבון נפש נמדד בעשייה – איך אני מתכוון ליישם את התובנה:

1. באופן כללי עם 95% מהאנשים לא להתייעץ בכלל ולא להשתמש בסטנדרט החברתי כסטנדרט האישי.
2. למצוא חבר או שניים שאפשר להתייעץ איתם ושאני יודע שיגידו לי את מה שנכון ולא את מה שאני רוצה לשמוע.
    כי חברים טובים ברגע שנתלונן אליהם יצדיקו אותנו, אבל חברים מצוינים ישקפו לנו את הדברים שאנחנו לא מעזים לראות.
3. כשאני כבר הולך להתייעץ. לחשוב לפני, האם באמת יש לי התלבטות או שרק בא לי לקבל אישור למה שכבר החלטתי שאעשה.
4. כשאני מתייעץ להציג את הדברים בצורה הכי אובייקטיבית שאפשר.

 

נקודות האור

ביומן חשבון נפש וביומן הערכה עצמית שאני נוהג למלא (ושפעם מילאתי יותר). על כל דבר שלילי שזיהיתי בהתנהגות ובחשיבה שלי,  הייתי צריך לכתוב גם דבר חיובי, כי אמנם חשוב להיות מודעים לדברים הלא טובים בתוכנו כדי שנוכל לתקן אותם.

אבל אסור לשכוח שיש גם הרבה דברים שאנחנו עושים טוב ואפילו מצוין, ובסופו של דבר "האנרגיה זורמת לכיוון תשומת הלב ומה שאנחנו מתמקדים בו גדל" אז עכשיו אכתוב מה לדעתי כן עשיתי טוב השנה.

חשבון נפש כיפור

חשבון נפש – נקודה לחיזוק 1# – לשמור על אנושיות

הרבה אנשים כשהם מתכננים לפגוע באדם אחר, אבל לא רוצים להרגיש לא מוסריים בתפיסה העצמית שלהם, מוצאים פתרון "חביב ונחמד". הם עושים לאדם שבו הם מתכוונים לפגוע דמוניזציה.

כלומר, מוציאים ממנו כל אנושיות ומסבירים לעצמם למה הוא "רשע ומרושע" שפגע בהם ולכן גם לא ראוי לחמלתם. ברגע שאנחנו מתייחסים לאחר בצורה שאינה רואה את התמונה השלמה והמורכבת ומתמקדים רק בשלילי וברע שבו, הרבה יותר קל לנו לפגוע בו מבלי להרגיש שאנחנו עוברים על האתיקה של עצמנו, כי הרי זה מגיע לו, הוא "רשע".

זה מסוג הדברים שמתרחשים בלי סוף ברמות עדינות יותר ועדינות פחות. ניתן ממש להבחין איך ברגע ששני אנשים רבים חל קיטוב ביחסים, כל אחד תופס צד שבו הוא מצדיק את עצמו ומתעלם מהתכונות האנושיות של האחר.

 

יצירת ריחוק – ארגונים וגופים גדולים

ניתן לראות דבר דומה במקצת גם כשאדם רוצה לפעול למען האינטרסים שלו ובניגוד לאינטרסים של המדינה או של ארגון. כמו במקרים של העלמת מיסים קטנה או הורדת סרטים באופן לא חוקי.

חישבו על כך שאילו היינו מתבקשים לגנוב אפילו  10 ש"ח מאדם ספציפי רובינו לא היינו מעזים לחשוב והיינו מסרבים בתוקף, אבל יותר קל לנו להגיד "כולם מושחתים במדינה הזאת, לכן מותר לי לקחת את חלקי במיסים" או "בהוליווד הם עשירים ותאבי בצע, לכן מותר לי להוריד סרטים חופשי".

זאת אפילו שהעלמת מיסים או הורדה לא חוקית של סרטים ותוכנות היא הרבה יותר מ-10 שקל. אבל ברגע שמדובר בארגון גדול ומרוחק, יותר קל לנו לעשות את העבירה ולהרגיש עם זה בנוח.

חשבון נפש חיובי – איפה הצלחתי?

אז בנקודות האלו כשאנשים השנה הרגיזו אותי, מאוד הקפדתי לא לראות את זה שחור ולבן, לא להוציא מהם את האנושיות, לא ליפול אל המקום הכל כך קל הזה של להגיד "מגיע לו, הוא מתנהג איום ונורא" גם ברגעים המאתגרים של השנה השתדלתי לשמור על העניין הזה, ולפחות לגבי הנושא הזה אני מרוצה.

כמו כן, גם בקונפליקט מוסריים מול האינטרסים של החברה, הצלחתי לתפוס את עצמי ולא נפלתי לרציונליזציות.

חשבון נפש – נקודה לחיזוק 2# – אפקט רובין הוד

הבור השני שאני מרוצה שלא נפלתי בו הוא מה שבחרתי לכנות "אפקט רובין הוד", וזה מה שמתרחש כשאנשים רוצים לעשות משהו שעובר על הערכים שלהם, אבל כרגיל הם רוצים להמשיך להרגיש שהם ערכיים וטובים ורוצים לשמר על התפיסה העצמית שלהם ככאלו.

לכן הם מצדיקים את הפעולה למען האינטרסים שלהם בכך שהם תורמים לאחרים. עושים עוד קצת כסף בדרך שהיא לא מאה אחוז ישרה ומרגישים עם זה בנוח בטענה שהם נותנים את זה למי שזקוק.

 

חשבון נפש חיובי – איפה הייתה ההצלחה?

אז כאן הקפדתי לא להשתמש בתירוצים האלו, למרות שהיה רגע אחד שיכולתי להרוויח הרבה כסף, בלי שום סיכוי להיתפס ובלי שאף אחד בסביבה יחשוב שזה לא בסדר. זה פיתה אותי, אבל עמדתי בזה ועכשיו בדיעבד יש תחושה טובה.

אגב מאז כתיבת המאמר בפעם הראשונה, הפיתוי התרחש פעמיים נוספות, רק שבכל פעם הסכומים שעמדו על השולחן היו גבוהים ומשמעותיים יותר, הייתי מאוד קרוב לעגל פינה.

הרי זה מסוג התחומים האפורים, שלא היה שום סיכוי שאתפס, משהו שלא פוגע באף אדם באופן אישי, משהו שקיבל "אישור" מאנשים מסוריים", ואפילו לא ממש עובר על החוק, אבל עדיין זה היה תחום אפור וברגע שחזרתי למאמר שאני בעצמתי כתבתי, הבחירה שלי הייתה ברורה, ללכת ישר.

בלי המאמר הזה, אני סבור שהפעם הייתי מתפתה לעשות את הכיפוף הקטנטן של האתיקה.

כמו כן, הייתי מאוד קרוב ללכת ולהתייעץ עם אנשים שידעתי שברגע שאתייעץ איתם, הם יגבו אותי, רק כיפוף מאוד קטן, אבל זכרתי את התובנה הזה מחשבון נפש 2017, וגם זה הציל אותי.

מה העצמי העתידי שלי היה חושב על זה?

בנוסף מה שעוד עזר לי לעמוד בפיתוי, היה המחשבה של מה היה אומר שחר בעוד 10-20 שנה על פעולה שכזאת, שחר העתידי שאני רוצה שיהיה נקי לחלוטין. שגם אם יהיה בפוליטיקה לא יצליחו למצוא עליו אף לא סטייה קטנה.

חשבון נפש התבודדות

חשבון נפש כנה – יש כאן עיקרון שחוזר על עצמו!

כריאות עיניי, כל בני האדם רוצים להרגיש שהם טובים וערכיים. או לכל הפחות הרוב הגדול והשפוי. עם זאת, עדיין יש אינספור עבירות של "בין אדם לחברו". אפשר לומר בוודאות גדולה שנעשות יותר עבירות ופעולות לא מוסריות, מאשר אנשים שמודים שהם עשו עבירה או מעשה לא מוסרי.

עולה השאלה איך הפער הזה נוצר?

התשובה היא שהפער נוצר כיוון שאנחנו תמיד יודעים להצדיק את עצמנו כמסוריים ולא משנה כמה ההתנהגות שלנו אינה מסורית. בכך אנו יכולים לדאוג לאינטרסים שלנו ועדיין לשמר על התפיסה העצמית שלנו כערכיים.

 

השיטות המבריקות שלנו להצדיק את עצמנו

יש הרבה שיטות של הצדקה עצמית, במאמר הנוכחי דיברתי על כמה מהן. לדוגמה על ידי מתן עצות מאנשים אחרים או אישור חברתי (כמו שאני עשיתי השנה), אפשר להשתמש בדמוניזציה והוצאת האנושיות מהאדם שבו נוח לנו לפגוע, אפשר לעשות את זה בעזרת  "אפקט רובין הוד" ועוד מגוון דרכים אחרות ומבריקות.

בטירוף והעומס של היום יום, קשה להבחין בהצדקות העצמיות האלו, המחשבות רצות כל כך מהר שאנו פשוט לא שמים לב, וזו לדעתי הגדולה של יום כיפור שיש לנו פנאי לעצור ולחשוב. גם כחילוני אני מרגיש שזה טוב לתת לקיבה לנוח, ופשוט לשבת קצת בנחת, אולי במדיטציה ולהרהר, לבדוק, לבחון את עצמנו, כי אחרת ביום יום אין סיכוי להבחין בדברים העדינים הללו.

 
מבחינתי בכיפור זה חשבון נפש לעומק וביום יום בכמה דקות, אבל אסור לנו לוותר על הכמה דקות האלו, כי אחרת הפיתויים ישלטו בנו.

 

זה היה השיתוף שלי, חשבון הנפש שלי והדעה שלי.
תכתבו לי כאן למטה בתגובות מה אתם חושבים, מה התובנות שלכם, איך אתם עושים חשבון נפש.
מבטיח לקרוא הכל ולהתייחס

גמר חתימה טובה (כל יום מחדש)

שחר

 

לאימון אישי משולב NLP כיתבו לי

לחצו כאן כדי לקבל השראה שבועית לWhatsApp (הודעה אחת בשבוע)

עיקבו אחריי ב-Youtube ולחצו על סמל הפעמון כדי לקבל התראות על סרטונים חדשים.

עשו לייק ב-Facebook כדי להישאר מעודכנים בסרטונים ממוקדים שעולים רק שם.

קישור למאמר שמסביר מה זה NLP

Comments

comments

3 Comments
  1. הודיה

    מדהים!
    לקנא במודעות העצמית הגבוהה שלך!
    אוסיף משהו קטן שישלים את הנכתב לעיל:
    אומרים בשם הרב שך שהוא שאל פעם :מה הפשע הכי גדול שאדם יכול לעשות בחייו , והוא ענה:
    לחיות ללא חשבון נפש"…
    הלוואי שאזכה לערוך חשבון נפש ולו פעם אחת ביום…

    • שחר כהן

      תודה!
      אכן חשבון נפש בהחלט דבר חשוב, והיה לא קל לכתוב את המאמר הזה ולפרסם אותו ככה ברבים

השארת תגובה

כתובת המייל תשאר חסויה שדות נדרשים מסומנים ב *

נקוי טופסשלח