איך ביטחון עצמי מפחית את הצורך להוכיח

"ככל שאדם בטוח יותר בעצמו, כך פוחת אצלו הצורך להוכיח"

דמיינו שאתם אומרים לבחור בגובה שני מטר "יא גמד". האם סביר שהוא ייעלב ויתחיל להתגונן? לא! כי הגובה שלו ברור ובולט לעין ואין לו צורך להוכיח שאתם טועים. אז מתי אנשים כן נעלבים ומתגוננים? במקומות שיש להם ספק בעצמם, או שיש להם תחושת נחיתות, ואז כל אמירה עלולה לעורר אותה.

בנוסף, חשבו ממה נובע צורך חזק להתפאר ולהתרברב? האם זה מתוך ידיעה חד משמעית של מה אני שווה, או דווקא מתוך ניסיון לפצות על תחושת חוסר ערך? אתם יודעים את התשובה.

אז עשו לעצמכם תרגיל קטן להתבונן מה המקומות שהכי חשוב לכם להוכיח ונסו לבחון מהיכן זה מגיע.

ואם אתם רוצים להרחיב עוד בנושאים של הערכה עצמית ופסיכולוגיה אדלריאנית, ממליץ לכם להאזין לפודקאסט שהקלטתי עם ד"ר אנבאלה שקד, מייסדת בית הספר לפסיכותרפיה במכון אדלר. יש בו המון תובנות מרתקות ופרקטיות והטמעתי אותו בתחתית מאמר על ביטחון עצמי, שגם בו יש תובנות רלוונטיות לנושא.

הפרק זמין גם להאזנה בספוטיפיי.

קנאה ותחרותיות ככלי לצמיחה אישית

"המתחרים המרים ביותר שלנו, הם השותפים הגדולים ביותר שלנו להצלחה"

כשמישהו מעורר בנו רגש של קנאה או תחרותיות הוא נותן לנו מתנה אדירה בשל מספר סיבות. 

ראשית, הוא עוזר לנו להגביר את המודעות אל נקודות בהן אנחנו עדיין לא בתודעת שפע, וגם אל נקודות בהן יש לנו חווית נחיתות וחוסר ערך. כי הרי קנאה ותחרותיות מתעוררות רק כשאנחנו מרגישים פחות טובים ממישהו אחר. זה סוג סמוי של חוסר ביטחון, הוא לא בולט לעין כמו ביישנות לדוגמה, אבל מייסר ומגביל אפילו יותר. בעזרת אנשים שמעוררים בנו קנאה, אנחנו יכולים לאתר את זה ולעשות את העבודה הפנימית.

הסיבה השניה שהמתחרים נותנים לנו מתנה, היא שהם עוזרים לנו לגלות מה אנחנו באמת רוצים, הם עוזרים לנו לדייק את המטרות שלנו וגם מקצרים לנו את הדרך, כי אנחנו יכולים ללמוד מהם.

בנוסף, בכך שהם נמצאים כמה צעדים לפנינו הם נותנים לנו השראה למה אפשרי ומגבירים לנו את המוטיבציה להתקדם בעצמנו.

בסרטון הזה הסברתי 4 שלבים בעזרתם אפשר לא רק להתגבר על תחרותיות, אלא גם להשתמש בה כמנוע להצלחה.

הקנאה הלא מודעת ככלי להבנת עצמנו

"קנאת סופרים תרבה חכמה"; "אם אתם מבקרים אדם מצליח, יש סיכוי שבתוך תוככם אתם מקנאים בו"

הפעם יש שני משפטים. הראשון אומר לנו שקנאה יכולה להיות דבר מועיל שדוחף אותנו להשתפר. השני עוזר לנו לאתר מצבי קנאה לא מודעים.

אכן כל עוד אנו מודעים לקנאה ואומרים מתוך פרגון והשראה: "אני מקנא בהצלחה שלו, הייתי שמח להגיע להישגים האלו בעצמי" במצב זה, הקנאה מהווה מצפן מדויק שעוזר לנו לדעת לאן אנו באמת רוצים להגיע.

אך לרוב, קנאה אינה מודעת, אלא חבויה. קשה לנו להודות שאנו מקנאים, כי אז אנו מודים שיש מישהו שיותר מצליח מאיתנו בתחום שחשוב לנו, ומכיוון שאף אחד לא אוהב להרגיש "נחיתות", אז באופן לא מודע אנשים מחליפים את הקנאה בביקורת.

לדוגמה, אם מדובר על קנאה באדם עשיר, הביקורת יכולה להיות: "הוא השיג את הכסף לא ביושרה", "בטח אין לו חיים חוץ מעבודה" וכן הלאה.

זוהי קנאה הרסנית,  כי היא גם מונעת מאיתנו את התועלת של "קנאת סופרים" וגם מייצרת לנו אמונות מגבילות. במקרה הזה: שכדי להרוויח כסף צריך להיות לא ישרים  וצריך להקריב את החיים שלנו.

לקחת אחריות במקום להאשים אחרים

"אף אחד לא יכול לגרום לך להרגיש נחיתות ללא הסכמתך" – אלינור רוזוולט

הכי קל זה להאשים אחרים באיך שאנחנו מרגישים, כי זה מוריד את הלחץ מלקיחת אחריות. אבל מי שחי בגישה כזו, משלם מחיר כבד הרווחה הנפשית שלו, הופכת להיות תלויה בנסיבות חיצוניות.

למזלנו, במציאות מה שבאמת משנה, זה לא מה אחרים חושבים עלינו, אלא מה הדימוי העצמי שלנו. ואיך אנחנו מפרשים את האמירות של האנשים האחרים.  ברגע שנצליח להפנים את הרעיון הזה לעומק, אנחנו נקבל המון כוח, ונהפוך להרבה יותר שלווים, חופשיים ויציבים רגשית. 

כדי להעמיק באיך לעשות זאת, אשתף אתכם היום במאמר וסרטונים על שיטת CBT, שיטה ששמה דגש גדול על האופן שבו המחשבות שלנו מעצבות את חיינו, ומשפיעות על הרגשות.

הקשר בין רגשי נחיתות לחוסן פנימי

אומרים שמשה רבנו היה העניו באדם, חשבתי לכתוב על הנושא ולהתייחס לשאלה שחזרה הרבה: "איך לחזק ביטחון עצמי בלי להפוך לגאוותן?".

והתשובה היא שלמרות שנראה שאלו תכונות שהולכות יחד, במציאות ההפך מתרחש ו-"ככל שאדם בטוח בעצמו, כך הוא נעשה עניו יותר".

הסיבה לכך היא שהצורך להתפאר או להחצין את ההישגים זו לרוב דרך לא מודעת של אדם לפצות על חוסר ביטחון. לאדם שבטוח בעצמו אין דחף להתעלות מעל אחרים, כי השווי שלו לא תלוי בהשוואתיות.

גם הצורך להיות תמיד צודק והכי דומיננטי בחדר, זה לרוב פיצוי על חולשה. אדם עם ביטחון יהיה פתוח לקבל משוב ולהיעזר במומחים, כי העובדה שיש מוכשרים ממנו ושלפעמים הוא טועה, לא מאיימת על הערך שלו.

כן חשוב להדגיש שכמו שיש ביטחון מזויף, יש ענווה מזויפת, שאנשים לא מדברים בכלל ומסבירים לעצמם שזה מתוך צניעות, אבל בפועל זו רציונליזציה שמאפשרת להם לברוח מהתמודדות עם הביישנות.

במצב בריא, אדם מסוגל לשווק את עצמו או לעמוד על שלו כשצריך, פשוט לא לשם האדרה עצמית, אלא לשם המטרה, הרי גם משה רבנו היה מנהיג ותפס תשומת לב, אבל לא מתוך שאיפה לכוח ומעמד, אלא מתוך שליחות.

ואדם שיש לו את הביטחון השקט הזה בסוף גם ישיג וישפיע הכי הרבה, כי מצד אחד יש בו עוצמה ומצד שני הוא לא מנוהל מאגו, קנאה וניסיון להוכיח וזה מאפשר לו חופש לעשות את מה שבאמת הכי מקדם.

ואולי בגלל זה אומרים שדווקא אדם שלא רודף אחר כבוד, הכבוד רודף אחריו.

אז איך מגיעים לחופש של ביטחון עצמי אותנטי שנובע ממקור פנימי ויציב? איך משתחררים מהכלא של הצורך להרשים ולהתחרות באחרים?

אני רוצה לתת לכם לגבי זה משהו אחד בחינם ומשהו שני בתשלום שהוא מקיף ומתקדם יותר:

אז אני מציע בקישור הבא סדרת מדיטציות חינמית שעוזרות לביטחון העצמי.

ובתשלום, יש לי תוכנית אימון מעשית שכוללת שיטות ייחודיות שיוצרות שינוי עמוק.

לסיכום: רגשי נחיתות

רגשי נחיתות, שאדלר תיאר כתסביך נחיתות, הם מנוע כפול פנים: הם יכולים לשעבד אותנו למרוץ אינסופי של הוכחה עצמית, או להפוך למצפן שמכוון אותנו לצמיחה. ככל שהביטחון העצמי שלנו יציב יותר, כך פוחת הצורך להוכיח לאחרים. הקנאה והתחרותיות שהם מעוררים חושפות לנו מה באמת חשוב לנו, וכשלוקחים עליהם אחריות במקום להאשים אחרים, הם הופכים מנקודת חולשה למקור של חוסן.

שאלות ותשובות

על הכותב

שחר כהן

שחר כהן הוא מייסד מכללת הארטמיינד ללימודי NLP ומנחה סדנאות וריטריטים. הפודקאסט שלו נמנה עם חמשת המואזנים ביותר בישראל מכלל הקטגוריות כבר שנים והמוביל בתחומי הפסיכולוגיה והבריאות. ערוץ היוטיוב שלו מונה מעל 100 אלף מנויים ועשרות מיליוני צפיות מצטברות, והמדיטציות תורמות באופן קבוע למאות אלפי ישראלים.