אֵשֶׁת־חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ · שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת־ה' הִיא תִתְהַלָּל
פסוקים י' ו-ל'. הנוסח המנוקד מתוך ספריא, משלי ל"א. הפרק המלא, מנוקד, מיד אחרי מפת העדשות
A woman of valour who can find? for her price is far above rubies (JPS 1917)
"אשת חיל" הוא שיר של 22 פסוקים שחותם את ספר משלי, פסוק לכל אות מא' עד ת'. הוא מתאר אישה שמנהלת בית ועסק, קונה שדה, נוטעת כרם, נותנת לעני ומדברת בחוכמה, ובסופו בעלה ובניה קמים ומשבחים אותה. "חיל" במקרא הוא כוח, יכולת ורכוש. "שקר החן והבל היופי" הוא הפסוק שלפני האחרון: את האישה משבחים על מעשיה ועל יראתה, ולא על המראה. שרים אותו בליל שבת, לפני הקידוש.
שש עדשות על שיר אחד
ועוד בדףהפרק המלאהתרגומים והלחןמה שעדיין פתוחשאלות ותשובותפסוקים קרובים
אשת חיל מי ימצא: המילים המלאות, מנוקד (משלי ל"א)
האות שלפני כל פסוק היא האות שבה הוא נפתח. כך בנוי השיר: מאל"ף ועד תי"ו.
בבָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר
גגְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא־רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּיהָ
דדָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ
ההָיְתָה כׇּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ
ווַתָּקׇם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ
זזָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ מִפְּרִי כַפֶּיהָ נָטְעָה כָּרֶם
חחָגְרָה בְעוֹז מׇתְנֶיהָ וַתְּאַמֵּץ זְרוֹעֹתֶיהָ
טטָעֲמָה כִּי־טוֹב סַחְרָהּ לֹא־יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ
ייָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ
ככַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן
ללֹא־תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כׇל־בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים
ממַרְבַדִּים עָשְׂתָה־לָּהּ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ
ננוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם־זִקְנֵי־אָרֶץ
ססָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי
עעֹז־וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן
פפִּיהָ פָּתְחָה בְחׇכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל־לְשׁוֹנָהּ
צצוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל
קקָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ בַּעְלָהּ וַיְהַלְלָהּ
ררַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל־כֻּלָּנָה
ששֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת־ה' הִיא תִתְהַלָּל
תתְּנוּ־לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ
רוב מי ששר "אשת חיל" שומע בו מחמאה לאישה שיושבת מולו. מדרש תנחומא שם את המילים בפי אברהם, ביום ששרה מתה: "התחיל אברהם לבכות עליה ולומר, אשת חיל מי ימצא". פסוק אחרי פסוק הוא נזכר במה שעשתה. עד היום נוהגים לומר את הפרק גם בהלוויה של אישה. מכאן השאלה שמלווה את הדף: מתי אומרים את השבח, ובאוזני מי. הפסוק האחרון של השיר עונה בלשון ציווי: "תנו לה מפרי ידיה".
הפשט והמפרשים: מה פירוש "אשת חיל"
"חיל" במקרא היא מילה של צבא ושל רכוש. אבן עזרא מפרש אותה כאן בפשטות: ממון. אשת חיל, לפי הפשט, היא אישה שיודעת להרוויח.
מי כאן: רש"י · אבן עזרא · מצודות · רלב"ג · מלבי"ם
הפרק נפתח ב"דברי למואל מלך, משא אשר יסרתו אמו". תשעה פסוקים של מוסר מאם לבנה, ואחריהם השיר. מצודת דוד מחבר בין שני החלקים: מי שסיים לכתוב את מוסר אמו "חזר לשבח אשת חיל לכבוד אמו למען היות לה לזכרון". לפי הקריאה הזאת, השיר הוא דבר של בן על אמו.
- אבן עזרא: "חיל ממון"
- מצודת ציון: "זריזה וישרה"
- עקידת יצחק: כמו "אנשי חיל" שבחר משה
- רש"י: "מרגליות"
- התרגום הארמי: "כיפי טבתא", אבנים טובות
- מלבי"ם: "שמקומם במצולות ים רחוקים"
- אבן עזרא: לשון מכירה, המחיר שלה
- מצודת דוד: "שוויה רחוק משל שווי הפנינים"
- מלבי"ם: "ענין קנין, או מגורתה"
מה היא עושה בשיר? כמעט הכול, ורובו כלכלה. היא מביאה סחורה ממרחק, קמה כשעוד לילה, עושה סדינים ומוכרת. ובפסוק ט"ז: "זממה שדה ותקחהו, מפרי כפיה נטעה כרם". אבן עזרא מעיר שהיא משלמת מרווחיה לאחרים שייטעו, "כי אין מנהג הנשים לנטוע". הרב עדין שטיינזלץ מסכם את הדמות:
"לא מתוארת כאן אשה צדקנית, וגם לא אשת עסקים. באישיותה של אשת החיל מתלכדים הפן הביתי והמשפחתי עם הפן הארגוני והעסקי, וכל אלה משתלבים בעולמה הדתי."הרב עדין שטיינזלץ, הקדמה למשלי ל"א
אישה, תורה או נפש: על מי השיר
שבח לאישה שמחזיקה בית. בסופו מדברים בני הבית עצמם: "קמו בניה ויאשרוה, בעלה ויהללה".
רש"י מפרש את הפרק פעמיים. בפעם השנייה: אשת חיל "היא התורה", בניה הם "התלמידים", ובעלה "הקדוש ברוך הוא".
הבעל הוא השכל, והאישה היא הנפש שמשרתת אותו. רלב"ג: "החומר המשרת אל השכל שרות שלם".
רש"י מסביר גם למה משל על התורה מדבר על צמר ופשתן: "לפי שהמשילה לאשה, דבר לפי המליצה כצרכי מלאכת הנשים". המלבי"ם הולך עם המשל עד הפנינים. מי שרוצה נפש טובה צריך לעשות מה שעושה שולה הפנינים:
"ולרדת לעמקי תהום הנפש להוציא הכחות המשובחות הנסתרים בה במצולותיה ולדלותם על פני חוץ"מלבי"ם על משלי ל"א, י'
שקר החן והבל היופי: מה הפירוש
פסוק ל' הוא חלק מדברי השבח של בני הבית. אבן עזרא: "גם זה הפסוק מהלל בניה הוא". ומה הם אומרים? רש"י: "אשת החן ויופי אין מהללין אותה". מצודת דוד מדייק יותר. הפסוק אינו אומר שהיופי רע. הוא אומר שאינו סיבה לשבח:
"חן האשה ויפיה הם שקר והבל ר"ל אין בהם תועלת רב עד להלל את האשה באלה אבל אשה יראת ה' היא הראויה להללה בזה"מצודת דוד על משלי ל"א, ל'
קוראים את 22 הפסוקים ומסמנים כל פועל: דרשה, הביאה, קמה, זממה, נטעה, פרשה, עשתה, מכרה, פתחה. אחר כך מחפשים תואר. השיר בנוי כמעט כולו ממעשים, ורק בסופו בא התואר שעליו היא משתבחת: "אשה יראת ה'". כשאתם רוצים לשבח מישהו, נסו את הסדר הזה. קודם מה שעשה, בפרטים. התואר יכול לחכות לסוף.
חז"ל: הספד, פיקדון, ושלושה גברים
בתלמוד, "שקר החן והבל היופי" אינו נדרש על אישה. הוא נדרש על שלושה גברים שעמדו בניסיון: יוסף, בועז ופלטי בן ליש.
מי כאן: מדרש תנחומא · מדרש משלי · סנהדרין · משנה תענית
התורה מספרת שאברהם בא "לספוד לשרה ולבכותה", ואינה מביאה את ההספד. מדרש תנחומא משלים אותו מתוך ספר משלי:
"התחיל אברהם לבכות עליה ולומר, אשת חיל מי ימצא. בטח בה לב בעלה … אימתי? בשעה שאמר לה: אמרי נא אחתי את."מדרש תנחומא, חיי שרה ד'
המדרש עובר פסוק אחרי פסוק ומוצא לכל אחד רגע מחייה. "זממה שדה ותקחהו": שדה המכפלה, "ושם נקברה". "כפה פרשה לעני": "שהיתה נותנת צדקות", והלבישה את מי שלא היה לו בגד. אברהם אינו מסתפק בתואר. הוא מונה מעשים.
מדרש משלי: האישה שהחזירה פיקדון
מדרש משלי מספר על הפסוק הראשון מעשה אחר. רבי מאיר ישב בבית המדרש בשבת במנחה, ושני בניו מתו. אמם פרשה עליהם סדין, וכשחזר לא סיפרה לו. היא נתנה לו כוס של הבדלה, הגישה לו לאכול, ורק אז שאלה:
"רבי, קודם היום בא אדם אחד ונתן לי פקדון, ועכשיו בא ליטול אותו, נחזיר לו או לא?"מדרש משלי, פרק ל"א
רבי מאיר ענה שפיקדון מחזירים. אז לקחה אותו לחדר. המדרש מסיים: "בדבר הזה נחמתו ונתיישבה דעתו, לכך נאמר אשת חיל מי ימצא". שמה אינו נזכר במדרש. הוא קורא לה "אמו", אמם של הילדים.
בהמשך אותו מדרש כמעט כל פסוק בשיר מקבל אישה מהתנ"ך, כעשרים נשים. "בטח בה לב בעלה" היא שרה, "היתה כאניות סוחר" היא רחל, "ותקם בעוד לילה" היא בתיה בת פרעה, "חגרה בעוז מתניה" היא מרים, ו"ידיה שלחה בכישור" היא יעל. הרשימה נחתמת ברות: "רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כולנה" – זו רות המואביה. ורות היא גם האישה שהמקרא עצמו קורא לה כך, מפי בועז: "כי אשת חיל את".
סנהדרין: שקר החן זה יוסף
במסכת סנהדרין רבי יונתן קורא את פסוק ל' על גברים:
"שקר החן – זה יוסף, והבל היפי – זה בועז. יראת ה' היא תתהלל – זה פלטי בן ליש."סנהדרין כ' ע"א
שלושתם עמדו מול פיתוי ולא נכשלו. החן והיופי הם כאן שם לניסיון, ויראת ה' היא מה שעמד בו. התלמוד אינו רואה בפסוק עניין של נשים דווקא.
ט"ו באב: הבנות מצטטות את הפסוק
המשנה בסוף מסכת תענית מתארת את בנות ירושלים יוצאות לכרמים "בכלי לבן שאולין, שלא לביש את מי שאין לו". והן אלה שאומרות לבחורים: "אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה". אחר כך באים שני הפסוקים האחרונים של השיר, "שקר החן" ו"תנו לה מפרי ידיה".
אברהם מנה את מעשיה של שרה ביום שלא יכלה עוד לשמוע. בוחרים אדם אחד, וכותבים שלושה דברים מסוימים שעשה, עם הפרטים: מתי, איפה, מה זה נתן לכם. אומרים לו אותם השבוע.
קבלה: האישה היא השכינה, והשיר הוא של שבת
22 האותיות של השיר הן, לפי הבן איש חי, הסיבה ששרים אותו בליל שבת: כל אות היא צינור של שפע, ובשבת הצינורות נפתחים.
מי כאן: הזוהר · הבן איש חי · כף החיים
הזוהר קורא את הפרק כולו על כנסת ישראל, שם נוסף לשכינה. בפרשת תזריע שלושה חכמים דורשים שלושה פסוקים ברצף. רבי אבא פותח:
"אשת חיל מי ימצא, דא כנסת ישראל, דאיהי אשת חיל"תרגום חופשי: אשת חיל מי ימצא, זו כנסת ישראל, שהיא אשת חיל.זוהר, פרשת תזריע
רבי חייא ממשיך: "בטח בה לב בעלה, דא קודשא בריך הוא". הבעל שבשיר הוא הקדוש ברוך הוא, שהפקיד בידיה את הנהגת העולם. ובפרשת קרח הזוהר אומר זאת בשתי מילים: "ודא שכינתא".
הבן איש חי: למה דווקא בליל שבת
מי הנהיג לשיר את הפרק בליל שבת? המקורות שפתחנו מייחסים את המנהג למקובלי צפת במאה השש עשרה, ומקור ראשוני מאותה תקופה לא מצאנו. את הטעם מצאנו אצל רבי יוסף חיים מבגדאד, הבן איש חי:
"הם כ"ז צינורות השפע שנפתחים בשבת להריק שפע ולכן אומרים פסוקי אשת חיל מי ימצא בקדוש ליל שבת שהם מיוסדים על אותיות אלפא ביתא"שו"ת רב פעלים, חלק ד', סוד ישרים ט"ז
עשרים ושבע, כי הוא מונה גם את חמש האותיות הסופיות. לפי הקריאה הזאת, השיר ליד השולחן מכוון אל השבת עצמה, והאישה שיושבת שם היא הדמות שלה בבית.
כף החיים מביא את הסדר כולו, כפי שנדפס בסידור הרש"ש: מקיפים את השולחן, מריחים הדס, אומרים "שלום עליכם" ואחריו "אשת חיל", ממשיכים בקטע מהזוהר, ורק אז מקדשים.
לפי הזוהר, האישה שבשיר היא השכינה, והבעל שבוטח בה הוא הקדוש ברוך הוא. מי ששר את השיר בליל שבת שר אותו, לפי הקריאה הזאת, גם לשבת עצמה.
חסידות: מה עושים עם יופי
אם החן שקר והיופי הבל, איך התורה מספרת שיעקב אהב את רחל כי הייתה "יפת תואר ויפת מראה"? את השאלה הזאת שאל רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, והביא תשובה מרבו.
מי כאן: המגיד ממזריטש · קדושת לוי · בעל התניא · רבי נחמן
רבי לוי יצחק מנסח את הקושי בחריפות. יעקב הוא "בחיר שבאבות", והנה הוא "יתן עיניו ביופי ומדת הצדיק הוא בהיפוך שקר החן והבל היופי". התשובה, בשם המגיד ממזריטש, אינה מבטלת את היופי. היא שואלת לאן הוא מוליך:
"שיעקב ראה את רחל שהיה בה ניצוץ מפואר והגביה אותו לשורשו"קדושת לוי, פרשת ויצא
לפי הקריאה הזאת, היופי הוא "שקר" כשנעצרים בו, כאילו הוא שייך למי שנושא אותו. מי שרואה בו ניצוץ של משהו גבוה יותר, ועולה ממנו אל המקור, עושה ביופי את מה שהפסוק מבקש. הפשט אמר: לא משבחים על יופי. החסידות מוסיפה: גם לא מתעלמים ממנו.
בעל התניא: מה מחזיק את הגוף
רבי שניאור זלמן מלאדי פותח את "אגרת הקודש" בפסוק י"ז, "חגרה בעוז מתניה". הוא שואל למה דווקא מותניים, ועונה: "מתנים, הם בחינת דבר המעמיד כל הגוף עם הראש הנצב ועומד עליהם". ומהו העוז שחוגרים בו? "אין עוז אלא תורה", שהיא נותנת כוח למה שמחזיק את כל השאר. הכוח של אשת החיל, בקריאה הזאת, מתחיל במה שמחזיק אותה זקופה, לפני הזרועות.
רבי נחמן: הכוס והשתיקה
רבי נתן, תלמידו של רבי נחמן מברסלב, מתאר את ליל השבת של רבו ואת הזמירות שזימר, ובהן "אשת חיל". זו עדות לכך שבימיו כבר שרו את הפרק ליד השולחן. לפני הקידוש, הוא כותב, רבי נחמן "היה עומד זמן רב עם הכוס בידו לפני השלחן בשתיקה".
"ומי שלא ראה זאת, לא ראה טוב מעולם"שיחות הר"ן, קס"ט
בפעם הבאה שיופי עוצר אתכם, של אדם, של נוף או של חפץ, שואלים שאלה אחת: מה בדיוק יפה כאן. לרוב התשובה היא איכות ולא צורה: שקט, נדיבות, דיוק, חיים. את האיכות הזאת אפשר לחפש גם במקומות שבהם הצורה פחות מרשימה.
פסיכולוגיה: מה המחקר יודע על יופי ועל שבח
אנשים מייחסים ליפים כמעט כל תכונה טובה. מטא-אנליזה גדולה מצאה שני יוצאים מן הכלל, ושניהם קרובים למה שהפסוק מבקש לשבח: יושרה ודאגה לאחרים.
מי כאן: אליס איגלי · ג'ודית לנגלואה · שרה אלגו · אדוארד אדינגר
קודם מי שלא כתב. מחקר פסיכולוגי על "אשת חיל" לא מצאנו, וגם לא אצל פרום, יונג או ויליאם ג'יימס. אדוארד אדינגר, הפסיכולוג היונגיאני, מזכיר ביטוי אחד מהפרק, "לחם עצלות" שבפסוק כ"ז, ברשימה של "לחמים" מקראיים, ומסביר: "To eat something means to incorporate it". מה שאדם אוכל נעשה חלק ממנו. מכאן החיבורים הם של הדף.
שקר החן: מה שאנחנו מניחים על אנשים יפים
ב-1972 קיבלה התופעה שם, ככותרת המאמר שתיאר אותה: What is beautiful is good. ב-1991 בדקו אליס איגלי ועמיתיה את כל המחקרים שהצטברו. המטא-אנליזה שלהם מצאה אפקט בינוני, שמשתנה מאוד ממחקר למחקר. הוא חזק כשמעריכים כישורים חברתיים, ולגבי יושרה ודאגה לאחרים הוא, בלשון התקציר, "near zero". כלומר גם בעיני המתבונן, יופי כמעט אינו רומז על אופי.
התמונה אינה חד צדדית. מטא-אנליזה של ג'ודית לנגלואה ועמיתיה (2000) מצאה שאנשים יפים מקבלים יחס טוב יותר, "גם מצד מי שמכיר אותם", ושהם מפגינים בפועל יותר התנהגויות חיוביות. ייתכן שהיחס הטוב הוא שמייצר אותן. הפסוק והמחקר נפגשים בנקודה צרה: יופי משפיע, והוא אינו עדות ליושר.
בעלה ויהללה: מה קורה כשההערכה מורגשת
שרה אלגו ועמיתותיה עקבו אחרי זוגות ביומן יומי. המחקר שלהן (2010) מצא שהכרת תודה על מחווה קטנה ניבאה עלייה בתחושת הקשר ובשביעות הרצון למחרת, אצל המקבל ואצל הנותן. איימי גורדון ועמיתיה (2012) מצאו מעגל: מי שמרגיש שמעריכים אותו מעריך יותר את בן הזוג, מחויב יותר, ונוטה להישאר בקשר. שני המחקרים מדדו הכרת תודה כחוויה. הם לא בדקו שבח שנאמר בקול ליד שולחן.
ועל הטקס עצמו: סקירה של חמישים שנות מחקר על טקסים משפחתיים (2002) מצאה קשר לשביעות רצון זוגית ולהסתגלות של ילדים, והזהירה שהמחקרים מתאמיים ושהשיטות אינן אחידות.
רוברט סטיו: את מי משרת השיר
יש גם ביקורת. השיר יכול להפוך לרשימת דרישות. מאמר מ-2025 של חוקר המקרא רוברט סטיו שואל בכותרתו את מי משרתת "אשת חיל", ומסיק, לפי התקציר, שהיא אינה מחזקת נורמות פטריארכליות אלא משקפת חוכמה ואהבה. השאלה עצמה שווה יותר מהתשובה: אם שרים את השיר כתודה או כציפייה.
שלוש מסקנות זהירות. רושם ראשון של יופי אינו מידע על יושר. הערכה שמורגשת מחזקת קשר אצל שני הצדדים. וטקס שבועי קבוע של הערכה קרוב למה שהמחקר מתאר, בתנאי שהוא נאמר כתודה ולא כמבחן.
תורות התודעה: הבית כמשל לתודעה
תומס טרוורד קרא את הפרק ב-1913 כמשל על היחס בין האדם לכוח שממנו הוא שואב. המסקנה שלו קרובה מאוד לזו של הרלב"ג ושל המלבי"ם.
מי כאן: תומס טרוורד · ומי שלא כתב
ג'וזף מרפי לא ציטט את הפרק. חיפשנו בארכיון ספריו עשרים ואחד ניסוחים, ולא נמצא אף אחד. גם אצל נוויל גודארד וארנסט הולמס לא מצאנו אותו בספרים שבדקנו. מי שכן כתב הוא תומס טרוורד. בספרו על המקרא הוא מתאר בית מסודר, שבו אחד מספק והשני מחלק, ואומר שכך בדיוק פועלת התודעה:
"The individual mind is not the creator of power, but the distributor of it"תרגום חופשי: התודעה של היחיד אינה יוצרת את הכוח. היא מחלקת אותו.Thomas Troward, Bible Mystery and Bible Meaning, 1913, ch. 7
ואז הוא מגיע לפרק שלנו. האישה שבשיר לוקחת חומר גלם, צמר, פשתן ושדה, והופכת אותו לבגדים, לכרם ולסחורה:
"by her diligence and understanding, she converts it into all those varied forms of use and beauty, which are indicated under the similitudes of domestic provision and merchandise in the thirty-first chapter of Proverbs."תרגום חופשי: בחריצותה ובתבונתה היא הופכת אותו לכל אותן צורות של תועלת ושל יופי, שמתוארות במשלי פרק ל"א בדימויים של משק בית ושל מסחר.Thomas Troward, Bible Mystery and Bible Meaning, 1913, ch. 7
טרוורד קרא: האישה היא הנפש של היחיד, והבעל הוא התודעה הכללית שממנה היא שואבת בלי הגבלה. המלבי"ם קרא: האישה היא הנפש, והבעל הוא השכל. שתי הקריאות מסכימות שהשיר מדבר על מה שקורה בתוך אדם אחד, והן נבדלות בשאלה מיהו הבעל. וטרוורד מוסיף תנאי, מתוך פסוק כ"ו, "ותורת חסד על לשונה". לכוח הזה, הוא כותב, יש גבול אחד, והוא האהבה: "Liberty without Love is Destruction, and Love without Liberty is Despair."
שאלה אחת לסוף היום, בנוסח של טרוורד: מה קיבלתי היום כחומר גלם, זמן, כסף, רעיון או מילה טובה, ולמה הפכתי אותו. לא כמה היה לי. מה עשיתי ממנו.
מ"אישה אמיצה" עד "רעיה מוכשרת": התרגומים, הלחן והמנהג
השבעים · הוולגטה · המלך ג'יימס · JPS · בן ציון שנקר
המילה "חיל" היא מבחן למתרגם. היוונית והלטינית בחרו בכוח ובאומץ. האנגלית של המלך ג'יימס עברה למידות טובות: virtuous. התרגום היהודי של 1917 החזיר את valour, ו-JPS של 1985 בחר capable, מוכשרת.
אפשר לגלול הצידה
פסוקים י' ו-ל' בשישה תרגומים
| תרגום | אשת חיל מי ימצא | שקר החן והבל היופי |
|---|---|---|
| ארמית | אתתא כשרתא מנו ישכח | מטול דשקרא הוא חנא וסריק הוא שופרא |
| השבעים (יוונית) | Γυναῖκα ἀνδρείαν τίς εὑρήσει; | Ψευδεῖς ἀρέσκειαι, καὶ μάταιον κάλλος γυναικος |
| הוולגטה (לטינית) | Mulierem fortem quis inveniet? | Fallax gratia, et vana est pulchritudo |
| המלך ג'יימס | Who can find a virtuous woman? | Favour is deceitful, and beauty is vain |
| JPS 1917 | A woman of valour who can find? | Grace is deceitful, and beauty is vain |
| JPS 1985 | What a rare find is a capable wife! | Grace is deceptive, Beauty is illusory |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה
בתרגום השבעים לפסוק ל' מופיעה, לפני יראת ה', מילה שאין בנוסח העברי: γυνὴ συνετή, אישה נבונה. יש חוקרים שרואים בזה עדות לנוסח קדום אחר של הפסוק. את הטענה הזאת פגשנו רק במקור משני.
השיר: הלחן של בן ציון שנקר
המילים הן הפסוקים עצמם, ולכן כל לחן ל"אשת חיל" הוא לחן לפרק במשלי. הלחן שרוב המשפחות מכירות הוא של בן ציון שנקר. לפי מאמר עליו בכתב העת Jewish Action הוא הולחן ב-1953, ויש מקורות שנוקבים בשנה מוקדמת יותר. אפשר לשמוע אותו בביצוע מחווה לשנקר, בביצוע של יעקב שוואקי, ובעיבוד למקהלה של זמיר כורל.
איפה הפרק חי היום
בשני מקומות, והם רחוקים זה מזה. ליד שולחן השבת, אחרי "שלום עליכם" ולפני הקידוש. ובבית העלמין: "ועל אישה אומרים מזמור 'אשת חיל'", כותב הרב אליעזר מלמד בפניני הלכה, ליד המנהג לומר "יושב בסתר עליון" בהלוויה של איש. ובעברית המדוברת "אשת חיל" הוא תואר שנותנים לאישה פעלתנית, ו"שקר החן והבל היופי" הוא מה שאומרים כשרוצים להזכיר שמראה אינו הכול.
מה שעדיין פתוח
ארבע שאלות נשארות פתוחות. מי כתב את השיר: הפרק מיוחס ל"למואל מלך", והמסורת מזהה אותו עם שלמה, אבל הכתוב אינו אומר זאת. על מי הוא נכתב: אישה, התורה, הנפש או השכינה, והמפרשים לא הכריעו. מי הנהיג לשיר אותו בליל שבת, ומתי בדיוק. ומה פירוש "חיל" כשהוא נאמר על אישה: אותו כוח של "אנשי חיל", או דבר אחר.
תנו לה מפרי ידיה
השיר מתחיל בשאלה, "מי ימצא", ונגמר בציווי, "תנו לה". באמצע יש עשרים פסוקים של מעשים: צמר, שדה, כרם, נר שאינו כבה, יד פרושה לעני, פה שנפתח בחוכמה. המפרשים נחלקו אם זו אישה, תורה או נפש, והסכימו על המבנה: קודם רואים מה נעשה, ורק אז משבחים.
המדרש שם את השיר בפי אברהם אחרי מות שרה. המנהג העביר אותו לשולחן השבת, לערב שבו כולם בבית והיא שומעת. אולי זה כל ההבדל בין הספד לשיר: אותן מילים, נאמרות בזמן.
שאלות ותשובות
מה פירוש "אשת חיל מי ימצא"?
⌄
אישה בעלת כוח, יכולת ויושר היא דבר נדיר שקשה למצוא. אבן עזרא מפרש "חיל" כממון, אישה שיודעת להרוויח בחוכמתה. מצודת ציון מפרש "זריזה וישרה". לפי רש"י, בעקבות המדרש, אשת חיל היא משל לתורה.
מה המקור של "אשת חיל"?
⌄
ספר משלי, פרק ל"א, פסוקים י' עד ל"א. זה השיר שחותם את הספר: 22 פסוקים, וכל אחד מתחיל באות אחרת, לפי סדר האלף בית. הצירוף "אשת חיל" מופיע גם במשלי י"ב, ד', ובמגילת רות ג', י"א.
מה פירוש "ורחוק מפנינים מכרה"?
⌄
הערך שלה גבוה מערך הפנינים. לפי מצודת דוד, אילו היה לה מחיר, הוא היה רחוק ממחירן של פנינים. המלבי"ם מפרש "רחוק" כפשוטו: קשה להגיע אליה יותר מאל פנינים, שנמצאות בים רחוק ועמוק.
מה פירוש "שקר החן והבל היופי"?
⌄
חן ויופי אינם סיבה לשבח אדם. לפי מצודת דוד "אין בהם תועלת רב עד להלל את האשה באלה". הפסוק ממשיך: "אשה יראת ה' היא תתהלל". זה פסוק ל' במשלי ל"א, ולפי אבן עזרא הוא חלק מדברי השבח של בני הבית.
מתי שרים "אשת חיל"?
⌄
בליל שבת, ליד השולחן, אחרי "שלום עליכם" ולפני הקידוש. נוהגים לומר את הפרק גם בהלוויה של אישה.
מי הלחין את "אשת חיל"?
⌄
יש לחנים רבים. הנפוץ ביותר הוא של בן ציון שנקר, משנות החמישים של המאה העשרים. המילים עצמן הן פסוקי משלי ל"א, כלשונם.
איך אומרים "אשת חיל" באנגלית?
⌄
בתרגום המלך ג'יימס: a virtuous woman. בתרגום JPS משנת 1917: a woman of valour. בתרגום JPS משנת 1985: a capable wife. התעתיק המקובל של שם השיר: Eshet Chayil.
על מי נאמר "אשת חיל"?
⌄
יש כמה תשובות. לפי מצודת דוד, לכבוד אמו של למואל. לפי מדרש תנחומא, אברהם אמר אותו על שרה. לפי רש"י זה משל לתורה, לפי הרלב"ג והמלבי"ם משל לנפש, ולפי הזוהר השיר מדבר על השכינה.
איך הדף הזה נבנה. המקורות היהודיים הובאו דרך ספריא, וכל ציטוט מקושר למקומו כדי שתוכלו לבדוק אותו. טרוורד ואדינגר צוטטו מספריהם, בתרגום חופשי. המחקרים נבדקו מול המזהה שלהם ונקראו בתקציר בלבד. מרפי לא ציטט את הפרק, ואצל פרום, יונג, ויליאם ג'יימס, נוויל גודארד וארנסט הולמס לא מצאנו אותו. מחקר פסיכולוגי על השיר עצמו לא מצאנו. על תחילת המנהג בליל שבת ועל שנת הלחן של שנקר נשענו על מקורות משניים, וכך כתוב בגוף הדף.
עודכן לאחרונה: 17 באוקטובר 2026
מקורות הדף
הרשימה לפי העדשות, עם קישור לכל מקור שמצוטט כאן.
רשימת המקורות המלאה, לפי עדשה
- פשט ומפרשים: רש"י על משלי ל"א · רש"י על פסוק ל' · אבן עזרא על פסוק י' · על פסוק ט"ז · ועל פסוק ל' · מצודת דוד · מצודת ציון · רלב"ג · מלבי"ם · עקידת יצחק, שער כ"ב · הרב שטיינזלץ, הקדמה לפרק
- חז"ל: מדרש תנחומא, חיי שרה ד' · מדרש משלי ל"א · סנהדרין כ' ע"א · משנה תענית ד', ח' · רות ג', י"א
- קבלה: זוהר, תזריע · זוהר, קרח · שו"ת רב פעלים, חלק ד' · כף החיים, אורח חיים רס"ב
- חסידות: קדושת לוי, ויצא · תניא, אגרת הקודש א' · שיחות הר"ן, קס"ט
- פסיכולוגיה: Eagly ואחרים 1991 · Langlois ואחרים 2000 · Algoe, Gable & Maisel 2010 · Gordon ואחרים 2012 · Fiese ואחרים 2002 · Setio 2025 · Edward F. Edinger, Anatomy of the Psyche (Open Court, 1985), p. 109
- תורות התודעה: Thomas Troward, Bible Mystery and Bible Meaning (Dodd, Mead & Company, 1913), ch. 7, "The Sacred Name", pp. 179-180, הסריקה ב-archive.org
- תרגומים, לחן ומנהג: הפרק ותרגומי JPS בספריא · התרגום הארמי למשלי · תרגום השבעים (מהדורת ברנטון) · הוולגטה (מהדורת קלמנטינה) · פניני הלכה, משפחה י' · Jewish Action על בן ציון שנקר · ויקיפדיה, "אשת חיל" (על תחילת המנהג ועל נוסח השבעים)
פסוקים קרובים
הדף הזה הוא חלק מסדרה: דף לכל פסוק. הרשימה המלאה נמצאת בדף פסוקים יפים מהתנ"ך, ובו גם פסוקי האהבה. ובסדרה גם אהיה אשר אהיה, ה' רועי לא אחסר, שויתי ה' לנגדי תמיד וכי האדם עץ השדה.
שחר כהן הוא מייסד מכללת הארטמיינד ללימודי NLP ומנחה סדנאות וריטריטים. הפודקאסט שלו נמנה עם חמשת המואזנים ביותר בישראל מכלל הקטגוריות כבר שנים והמוביל בתחומי הפסיכולוגיה והבריאות. ערוץ היוטיוב שלו מונה מעל 100 אלף מנויים ועשרות מיליוני צפיות מצטברות, והמדיטציות תורמות באופן קבוע למאות אלפי ישראלים. לערוץ היוטיוב של שחר.
