יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם
הנוסח המנוקד מתוך ספריא, במדבר ו'
The LORD bless you and protect you! The LORD deal kindly and graciously with you! The LORD bestow His favor upon you and grant you peace! (JPS)
אלה שלושת הפסוקים של ברכת כהנים, מספר במדבר, פרק ו'. ה' מצווה את משה לומר לאהרן ולבניו: "כה תברכו את בני ישראל". מאז הכוהנים מברכים בה את הקהל בבית הכנסת בנשיאת כפיים, שליח הציבור אומר אותה בחזרת התפילה, והורים מברכים בה את ילדיהם בליל שבת ובערב יום הכיפורים. הפסוק הראשון מבקש ברכה ושמירה, השני הארת פנים וחן, והשלישי שלום.
ארבע עדשות על פסוק אחד
ועוד בדףברכת הבניםלוחיות הכסףהתרגומיםשאלות ותשובותפסוקים קרובים
ב-1979 נמצאו בכתף הינום, מדרום-מערב לעיר העתיקה, שתי לוחיות כסף זעירות וגלולות. כשנפתחו, התברר שחרוט עליהן נוסח קרוב מאוד לברכת כהנים. יש חוקרים שמתארכים אותן לסוף ימי הבית הראשון, ויש שמאחרים. הן נחשבות לממצא הקדום ביותר של טקסט מקראי, ומשערים ששימשו כקמע: מישהו בירושלים נשא את המילים האלה על הגוף.
הפשט והמפרשים: מתנה, ומי ששומר עליה
רש"י שואל מה שווה מתנה שכל שודד יכול לקחת. לכן הברכה הראשונה לא נגמרת במילה "יברכך".
מי כאן: רש"י · אבן עזרא · רשב"ם · בכור שור · אור החיים · הנצי"ב
וַיְדַבֵּר ה' אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר דַּבֵּר אֶל־אַהֲרֹן וְאֶל־בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרְכוּ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם וְשָׂמוּ אֶת־שְׁמִי עַל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵםבמדבר ו', כ"ב עד כ"ז
הברכה באה מיד אחרי פרשת הנזיר, ולפני חנוכת המשכן. היא ממוסגרת בשני פסוקים שקל לדלג עליהם. הפותח מצווה על הכוהנים לברך. החותם מוסיף שלוש מילים שמשנות את התמונה: "ואני אברכם".
שלוש, חמש, שבע: ברכה שגדלה
כל פסוק ארוך מקודמו בשתי מילים ובחמש אותיות, ושם ה' הוא המילה השנייה בשלושתם. גם התוכן מתרחב: מרכוש וגוף, אל אור, ועד שלום. התלמוד הירושלמי כבר ספר את המילים, ולמד מהן כמה דיינים יושבים בעיבור השנה: מתחילים בשלושה, ממשיכים בחמישה וגומרים בשבעה.
"יברכך" ו"וישמרך": למה צריך את שניהם
אבן עזרא מקצר: יברכך הוא "תוספות חיים ועושר", ו"וישמרך" הוא שמירה על מה שנוסף. ספורנו מוסיף את הנימוק, "שאם אין קמח אין תורה". ורש"י מסביר במשל למה ברכה בלי שמירה חסרה:
"שהנותן מתנה לעבדו אינו יכול לשמרו מכל אדם, וכיון שבאים לסטים עליו ונוטלין אותה ממנו, מה הנאה יש לו במתנה זו? אבל הקב"ה, הוא הנותן, הוא השומר"רש"י על במדבר ו', כ"ד
רבי יוסף בכור שור מרחיב את הברכה מעבר לרכוש. הוא מונה בנים, חוכמה ואריכות ימים, ומוסיף פריט שאינו רכוש כלל: "שיהא לבך שמח בחלקך". יש אנשים, הוא כותב, שמקבלים טובה ואינם שמחים בה. לפי הקריאה שלו, היכולת ליהנות ממה שיש היא חלק מהברכה.
הנצי"ב: השמירה היא מפני הברכה עצמה
אצל רש"י השמירה היא מפני שודדים. הנצי"ב מוולוז'ין, ב"העמק דבר", מפנה אותה פנימה: הסכנה באה מהמתנה.
"דכל ברכה בעי שמירה שלא יהפכו לרועץ … בעל תורה בעי שמירה מן הגאוה … בעל נכסים בעי שמירה שלא יהי עושר לרעתו"העמק דבר על במדבר ו', כ"ד
מי שקיבל ידע צריך שמירה מגאווה, ומי שקיבל כסף צריך שמירה מהכסף. גם אור החיים קורא כך: "יברכך ולא יסבב רעה מהברכה". והנצי"ב מסביר באותו מקום למה הברכה אינה מפרטת מה היא נותנת: היא ניתנת "לכל אדם כפי הראוי לו להתברך", לעוסק בתורה בלימודו, ולסוחר בסחורתו.
"פנים שוחקות", ומי כאן המברך
על הפסוק השני רש"י כותב: "יראה לך פנים שוחקות, פנים צהבות". ועל השלישי, בשתי מילים: "יכבש כעסו". אבן עזרא קורא "ישא ה' פניו" כהיפוך של הסתרת פנים: לכל מקום שתפנה, הפנים מופנות אליך.
ורשב"ם, נכדו של רש"י, שם לב ללשון. הכוהנים אינם מברכים בשם עצמם. הם אומרים "יברכך ה'". לפיו הברכה היא תפילה: "לא תברכו מברכת פיכם … אלא אלי תתפללו שאברכם אני". הכוהן מבקש, והמברך הוא מי שחותם את הפרשה במילים "ואני אברכם".
שני מבחנים מהמפרשים. על כל דבר טוב שקיבלתם השנה, שאלו את השאלה של הנצי"ב: ממה הוא צריך שמירה. ועל כל ברכה שאתם נותנים לאדם אחר, את השאלה של רשב"ם: האם אתם מבטיחים, או מבקשים בשבילו.
חז"ל: עשר קריאות למילה אחת, וקושיה של המלאכים
בתלמוד מלאכי השרת מתלוננים על הפסוק השלישי. כתוב בתורה שה' אינו נושא פנים, והנה הוא נושא.
מי כאן: ספרי במדבר · ספרי זוטא · תנחומא · ברכות · מגילה
הספרי, מדרש ההלכה הקדום לספר במדבר, עובר על הברכה מילה אחר מילה. על "יברכך" הוא קצר: ברכה בנכסים. על "וישמרך" הוא מביא עשר קריאות בזו אחר זו. רבי נתן קורא שמירה בגוף. רבי יצחק קורא שמירה מיצר הרע. אחריהם: מן המזיקים, שמירת ברית האבות, ועד "ישמור את נפשך בשעת המיתה". לברכה מספיקה מילה. את השמירה חכמים הרחיבו ככל שיכלו.
ברכות כ' ע"ב: "וכי לא אשא פנים לישראל"
בספר דברים נאמר על ה' שהוא "לא ישא פנים". בברכת כהנים נאמר "ישא ה' פניו אליך". התלמוד שם את הקושיה בפי המלאכים, ואת התשובה בפי ה':
"וכי לא אשא פנים לישראל, שכתבתי להם בתורה … והם מדקדקים [על] עצמם עד כזית ועד כביצה"ברכות כ' ע"ב
התורה מחייבת לברך על המזון רק אחרי שביעה. ישראל קיבלו על עצמם לברך גם על כזית. הם נוהגים לפנים משורת הדין, ולכן נוהגים איתם כך. בתלמוד יש תשובה נוספת, של רבי יוסי הכהן לבלוריא הגיורת: נשיאת הפנים היא בעבירות שבין אדם למקום. מה שבין אדם לחברו נשאר חוב שצריך לפייס עליו את החבר.
בימי התלמוד נהגו לתרגם את קריאת התורה לארמית, פסוק אחר פסוק. את ברכת כהנים לא תרגמו: "ברכת כהנים נקרין ולא מתרגמין". הסיבה שהתלמוד נותן, במגילה כ"ה ע"ב, היא המילה "ישא". השומעים עלולים להבין שה' נושא פנים שלא כדין.
תנחומא: מי עומד מאחורי הכוהנים
במדרש תנחומא ישראל מתלוננים: למה הברכה עוברת דרך כוהנים. "אין אנו צריכין אלא לברכתך". והתשובה:
"אע"פ שאמרתי לכהנים שיהיו מברכין אתכם, אני עומד עמהם ומברך אתכם, לפיכך הכהנים פורסין כפיהם, לומר שהקב"ה עומד אחרינו"מדרש תנחומא (בובר), נשא ט"ו
המדרש קורא לתוך הרגע הזה פסוק משיר השירים, "משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים", ומפרש: בין האצבעות של הכוהנים. הידיים הפרושות הן סורג, ומישהו מביט דרכו.
הספרי זוטא סוגר את הפרצה מהצד השני. אולי הברכה תלויה ברצונם של הכוהנים? "בין רוצים בין אינם רוצים אני אברכם מן השמים". ורבי יהושע בן לוי מוסיף שגם הכוהן מרוויח: כל כהן שמברך, מתברך.
משל הפרדס: למה אברהם לא בירך את בניו
לפי התנחומא, בתחילה ה' בירך בעצמו: את אדם, את נח, את אברהם. אחר כך אמר לאברהם "והיה ברכה", ומסר לו את הברכות. ואברהם לא בירך את בניו. המדרש מסביר במשל על אריס שקיבל פרדס, ובו אילן של סם חיים שאילן של סם המוות מורכב עליו. אם ישקה את האחד, ישתה גם השני. אברהם חשש שאם יברך את יצחק, יתברך גם ישמעאל, והשאיר את ההכרעה לבעל הפרדס. הברכה חזרה ועברה מיצחק ליעקב ומיעקב לשבטים, ולבסוף: "הרי הברכות מסורות לכם, והכהנים יהיו מברכין את בני".
ואיך מברכים? רש"י מביא מהתנחומא שהמילה "אמור" כתובה מלא, באות ו', כדי ללמד: "לא תברכם בחפזון ובהלות, אלא בכונה ובלב שלם".
שתי הוראות מהמדרש. כשאתם מברכים אדם אחר, ביום הולדת, לפני נסיעה, ליד מיטת חולה, עצרו לשנייה לפני המילים: לא בחיפזון. ואם קשה לכם לברך כי אינכם בטוחים שאתם ראויים לכך, זכרו את התשובה של הספרי זוטא. הברכה אינה שלכם. אתם רק החלון.
קבלה: ברכה מלמעלה, שמירה מלמטה, ועין טובה
בזוהר מסופר על כוהן שפרש את ידיו לברך ולא הספיק לסיים. ההסבר שהזוהר נותן: הוא לא בירך בחביבות.
מי כאן: רמב"ן · הזוהר · תיקוני זוהר · בעל הסולם · רמח"ל
הפשט שאל למה צריך גם ברכה וגם שמירה. המקובלים שואלים מאין באה כל אחת. רמב"ן, "על דרך האמת", עונה שהן באות משני כיוונים:
"כי הברכה – מלמעלה, והשמירה – שתשמר אותה, כטעם ״זכור ושמור״"רמב"ן על במדבר ו', כ"ד
"זכור ושמור" הם שני הנוסחים של מצוות השבת בעשרת הדיברות. הזוהר, בפרשת ויחי, אומר זאת במפורש: "יברכך" בא מהצד הנותן, ו"וישמרך" מהצד המקבל, "וכלא חד מלה", והכול דבר אחד. בעל הסולם מפרש: "כי השמירה נמשכת מנוקבא". שפע שיורד ואין מה שיחזיק אותו, אינו נשאר. הברכה צריכה גם מי שנותן וגם כלי שמקבל ושומר.
תיקוני הזוהר ממקמים את שלושת הפסוקים בגוף: "יברכך במוחא. יאר בלבא", והפסוק השלישי, של השלום, בריאה. ברכה במחשבה, אור בלב, ושלום בנשימה.
זוהר נשא: כוהן שהעם אינו אוהב אותו
"כל כהן דלא רחמין ליה עמא, לא יפרוס ידוי"זוהר, פרשת נשא
כוהן שהעם אינו אוהב אותו לא יפרוש את ידיו. הזוהר מספר על כוהן אחד שקם לברך, ועוד לפני שסיים נעשה לגל של עצמות. הסיבה: "משום דלא בריך בחביבותא". קם כוהן אחר, בירך, והיום נתקן. מכאן הכלל שהזוהר מנסח: כוהן שאינו אוהב את העם, או שהעם אינו אוהב אותו, לא יברך. ההוכחה שלו היא פסוק ממשלי, "טוב עין הוא יבורך", שהוא קורא אחרת: לא "יבורך" אלא "יברך". מי שעינו טובה, הוא זה שמברך.
הסיפור הזה נכנס להלכה. לפני נשיאת הכפיים הכוהנים מברכים שנצטוו לברך את העם "באהבה", והמגן אברהם מסביר את המילה לפי הזוהר הזה.
רמח"ל: מה פירוש פנים מופנות
רבי משה חיים לוצאטו, ב"דעת תבונות", מסביר את "יאר ה' פניו אליך" במשל על שני חברים:
"ששני ריעים הפונים באהבה זה אל זה מחזירים פניהם זה לזה, וזה מראה הקירוב ביניהם; ושנים שהם מתרחקים – זה הופך פניו לכאן וזה הופך פניו לכאן"רמח"ל, דעת תבונות קנ"ח
אפשר לתת לאדם את מה שביקש בלי להסתכל עליו. רמח"ל מתאר גם מצב כזה: המלך ממלא את הבקשה, "אך לא יסב המלך את פניו אליו". הפסוק השני של הברכה מבקש את ההפך: שהנתינה תבוא עם הפנים.
המבחן של הזוהר פשוט ולא נוח: לפני שמברכים מישהו, בודקים אם העין טובה כלפיו. ברכה שנאמרת בעין צרה, לפי הזוהר, עדיף שלא תיאמר. והמבחן של רמח"ל: כשאתם נותנים, לאן הפנים שלכם פונות.
חסידות: בריכה, כלי וצל
החוזה מלובלין קרא במילה "יברכך" את המילה "בריכה". לפי הקריאה שלו, מי שמתברך אינו סוף הדרך של השפע. הוא המקום שממנו משקים.
מי כאן: הבעל שם טוב · החוזה מלובלין · קדושת לוי · שפת אמת · מי השילוח
רבי צבי אלימלך מדינוב מביא ב"אגרא דכלה" את מה ששמע מרבו, רבי יעקב יצחק, החוזה מלובלין:
"יברכ"ך, מלשון בריכה, יעשה אותך כבריכה, (והכוונה כמו שמשקים מבריכה מים, כן על ידך יושפע כל הטובות בכל העולמות)"אגרא דכלה, נשא
בפשט הברכה היא תוספת שמגיעה אל האדם ונשארת אצלו. החוזה הופך את הכיוון. בריכה שרק מתמלאת עולה על גדותיה או מעלה ירוקת. היא ממלאת את תפקידה כשיוצאות ממנה תעלות.
בית מלא וחלונות פרוצים: המשל של הבעל שם טוב
הברכה נפתחת ב"יברכך" ונחתמת ב"שלום". הבעל שם טוב מסביר את הקשר בין הקצוות לפי המשנה, שלא נמצא "כלי מחזיק ברכה" מלבד השלום:
"דהשלום הוא הכלי, והברכה הוא הפנימיות, כי אם אין חלונות סגורים בבית, והבית פרוץ למה לי עשרו, הלא גנבים יגנבו דים"בעל שם טוב על התורה, נשא
זה המשל של רש"י על השודדים, והוא חוזר כאן הפוך. אצל רש"י השומר עומד בחוץ. אצל הבעל שם טוב השמירה היא מצב הבית עצמו. לפי הקריאה הזאת, בית שאין בו שלום הוא בית פרוץ, ומה שנכנס אליו אינו נשאר.
קדושת לוי: "ה' צלך"
רבי לוי יצחק מברדיצ'ב פותח את דבריו על הפרשה בתוכחה שהבעל שם טוב היה חוזר עליה, על הפסוק "ה' צלך":
"כמו שהצל עושה מה שאדם עושה כך הבורא ברוך הוא כביכול עושה מה שאדם עושה"קדושת לוי, נשא
מכאן הוא מסביר את תנוחת הידיים. מי שמבקש לקבל מושיט כף פתוחה כלפי מעלה. מי שנותן מחזיק את גב היד למעלה, וכך עומדים הכוהנים. הם באים לתת, ולכן נותנים גם להם. המילה "כה" שבפסוק "כה תברכו" נקראת אצלו "כך": כמו שתעשו, כך ייעשה לכם.
שפת אמת ומי השילוח: מהי נשיאת פנים
השפת אמת חוזר לקושיה של המלאכים, ומביא תשובה בשם הרבי מפשיסחא: "כי זה נשיאת פנים שמברכין על מעט". מי שמברך על כזית רואה את המעט כמתנה, ומי שרואה כך, רואים כך גם אותו. רבי מרדכי יוסף מאיזביצה, ב"מי השילוח", הולך צעד אחד הלאה:
"כי הכעס הוא רק לפנים"מי השילוח, חלק ב', נשא
"ישא ה' פניו", לפי הקריאה הזאת, הוא הרמת מסך. הפנים הכועסות היו פנים חיצוניות, ומה שמתגלה מאחוריהן הוא ש"בעמק לא נמצא שום כעס". ולכן הפסוק נחתם בשלום.
שלוש בדיקות, אחת מכל רבי. מהחוזה: מה שקיבלתם בשנה האחרונה, לאן הוא יוצא מכם הלאה. מהבעל שם טוב: לפני שמבקשים עוד ברכה, בודקים אם יש בבית שלום שיחזיק אותה. ומפשיסחא: על איזה דבר קטן לא אמרתם תודה השבוע.
בבית הכנסת ובבית: נשיאת כפיים וברכת הבנים
רמב"ם · שולחן ערוך · הרמ"א · הסידור · פלא יועץ
הרמב"ם מתאר את הסדר. כששליח הציבור מגיע לברכת "רצה", הכוהנים עולים לדוכן ועומדים כשפניהם אל ההיכל. אחרי ברכת ההודאה הם מסתובבים אל הקהל, מגביהים את ידיהם לגובה הכתפיים ומתחילים. "ושליח צבור מקרא אותם מלה מלה והם עונין", והקהל עונה אמן אחרי כל פסוק. לפני כן הם מברכים, לפי התלמוד, שנצטוו "לברך את עמו ישראל באהבה".
ומה אם הכוהן אינו אדם מיוחד? הרמב"ם פוסק שגם כוהן שאינו חכם ואינו מדקדק במצוות נושא את כפיו, ועונה לשאלה שכל אחד בקהל שואל בלבו:
"ואל תתמה ותאמר ומה תועיל ברכת הדיוט זה. שאין קבול הברכה תלוי בכהנים אלא בהקדוש ברוך הוא"רמב"ם, הלכות תפילה וברכת כהנים ט"ו, ז'
למה לא מסתכלים, ולמה בחוץ לארץ רק בחגים
התלמוד אומר שהמסתכל בכוהנים עיניו כהות, ומצמצם מיד: בזמן שבית המקדש קיים, כשבירכו בשם המפורש. השולחן ערוך נותן להיום טעם אחר, של ריכוז. העם "לא יביטו ולא יסיחו דעתם", ועיניהם כלפי מטה, כמו בתפילה. הרמ"א מוסיף שגם הכוהנים אינם מסתכלים בידיהם, ולכן נהגו לכסות בטלית את הפנים.
הרמ"א הוא גם המקור למנהג אשכנז בחוץ לארץ, לשאת כפיים רק בחגים. הנימוק שלו נוגע למצב הרוח של המברך:
"שאז שרוים בשמחת י"ט וטוב לב הוא יברך משא"כ בשאר ימים אפי' בשבתות השנה שטרודים בהרהורים על מחייתם"הרמ"א, שולחן ערוך אורח חיים קכ"ח, מ"ד
מי שטרוד בפרנסה אינו פנוי לברך. בארץ ישראל, לפי הערך בוויקיפדיה, נהוג לברך בכל יום, ומשנת תשל"א מתקיים בכותל המערבי, בחול המועד סוכות ופסח, מעמד של ברכת כהנים המונית.
כך הברכה נקראת בסידור. כשאין כוהנים, שליח הציבור אומר את שלושת הפסוקים בעצמו, ופותח: "ברכנו בברכה המשלשת בתורה הכתובה על ידי משה עבדך". שלושה פסוקים, ובכל אחד מהם שם ה'.
ברכת הבנים: לבן ולבת
בסידור אשכנז כתוב: "מנהג ישראל לברך את הילדים בלילי שבת כשבאים מבית הכנסת". ההורה פותח בפסוק אחד, לפי הילד, וממשיך בשלושת פסוקי ברכת כהנים.
בערב יום הכיפורים המנהג רחב יותר. בקיצור שולחן ערוך כתוב שהאב והאם מברכים את הבנים ואת הבנות לפני היציאה לבית הכנסת, באותם פסוקים, "ועוד מוסיף כל אחד כפי צחות לשונו". רבי אליעזר פאפו, ב"פלא יועץ", מתאר איך הוא עצמו מברך את ילדיו. הוא מניח יד על הראש, מוסיף בקשות משלו, וחותם בברכת כהנים. ותוך כדי כך הוא חושב: "יודע אני בעצמי שאיני כדאי". זו שוב העמדה של הרמב"ם: המברך אינו המקור.
ומה המחקר יודע על טקס כזה? על ברכת הבנים עצמה לא מצאנו מחקר. הקרוב ביותר הוא סקירה של 32 פרסומים על שגרות וטקסים במשפחה (Fiese ועמיתים, 2002), שמצאה קשר בינם לבין הסתגלות של ילדים וכשירות הורית. הכותבים מציינים את מגבלות המחקרים שסקרו: זה קשר, ולא הוכחה לסיבה. החיבור לליל שבת הוא של הדף, לא של החוקרים.
לוחיות הכסף מכתף הינום: הברכה על הגוף
גבריאל ברקאי · עדה ירדני · מוזיאון ישראל
כתף הינום היא שלוחה מדרום-מערב לעיר העתיקה בירושלים. ב-1979, בחפירות של הארכאולוג גבריאל ברקאי, נמצאו שם במערת קבורה שתי לוחיות כסף זעירות, גלולות היטב. לפי הערך בוויקיפדיה, עברו שלוש שנים עד שנמצאה דרך לפתוח אותן בלי לפגוע בהן. ברקאי הצליח לקרוא מילים בודדות, ובהן שם ה'. עדה ירדני, מומחית לכתב עברי קדום, ציירה את הכיתוב וזיהתה בו נוסח של ברכת כהנים.
על הלוחית הראשונה מופיעים הפסוק הראשון ותחילת השני. על השנייה מופיע נוסח מקוצר, שבו הארת הפנים מתחברת ישר אל השלום. שם ה' חרוט בלוחיות חמש פעמים. הן מוצגות במוזיאון ישראל, והמהדורה המדעית שלהן התפרסמה ב-2004: The Amulets from Ketef Hinnom: A New Edition and Evaluation.
התיארוך שנוי במחלוקת. יש חוקרים שקובעים את הלוחיות למאה השביעית או לראשית המאה השישית לפני הספירה, סוף ימי הבית הראשון. אחרים מאחרים אותן לתקופת שיבת ציון. כך או כך, הן נחשבות לממצא הקדום ביותר של טקסט מקראי.
ומה עשו בהן? משערים ששימשו כקמע. זה מתיישב עם קריאה עתיקה של המילה "וישמרך". הספרי מפרש אותה "מן המזיקים", ותרגום יונתן מפרט רשימה שלמה: מזיקי לילה, צהריים ובוקר. מי שענד את הלוחית רצה את המילה הזאת קרוב לגוף. החיבור הזה הוא שלנו, ולא נמצא בכתובת עצמה.
התרגומים: מה עשו המתרגמים עם הפנים
אונקלוס · יונתן · השבעים · הוולגטה · המלך ג'יימס · JPS
המשנה קובעת שברכת כהנים אינה מיתרגמת בציבור, ובכל זאת כל המתרגמים נדרשו אליה. אונקלוס נצמד למקור. תרגום יונתן מוסיף לכל פסוק את השעה שלו: הברכה הראשונה "בכל עסקך", הארת הפנים בזמן לימוד התורה, ונשיאת הפנים בזמן התפילה, והשלום: "וישוי עלך שלם בכל תחומך".
אפשר לגלול הצידה
המילים הקשות לתרגום הן הפנים. המלך ג'יימס שמר עליהן: make his face shine upon thee, ואחר כך lift up his countenance upon thee. בוולגטה, בפסוק השלישי, ה' מפנה את פניו אל האדם, קרוב לקריאה של הספרי זוטא. JPS של 1985 ויתר על הפנים בשני הפסוקים, ותרגם את המשמעות: deal kindly and graciously with you, ו-bestow His favor upon you.
שלושת הפסוקים בחמישה תרגומים
| תרגום | הנוסח |
|---|---|
| יונתן (ארמית) | יברכינך יי בכל עסקך ויטרינך מן לילי ומזייעי ובני טיהררי ובני צפרירי ומזיקי וטלוי · ינהר יי סבר אפוי לך במעסקך באורייתא ויגלי לך טמירן וייחוס עלך · יסבר יי סבר אפוי לך בצלותך וישוי עלך שלם בכל תחומך |
| השבעים (יוונית) | εὐλογήσαι σε Κύριος, καὶ φυλάξαι, σε. · Ἐπιφάναι Κύριος τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ἐπὶ σὲ, καὶ ἐλεήσαι σε. · Ἐπάραι Κύριος τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ἐπὶ σὲ, καὶ δῴη σοι εἰρήνην. |
| הוולגטה (לטינית) | Benedicat tibi Dominus, et custodiat te. · Ostendat Dominus faciem suam tibi, et misereatur tui. · Convertat Dominus vultum suum ad te, et det tibi pacem. |
| המלך ג'יימס | The LORD bless thee, and keep thee: · The LORD make his face shine upon thee, and be gracious unto thee: · The LORD lift up his countenance upon thee, and give thee peace. |
| JPS 1917 | The LORD bless thee, and keep thee; · The LORD make His face to shine upon thee, and be gracious unto thee; · The LORD lift up His countenance upon thee, and give thee peace. |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה
מה שעדיין פתוח
ארבע שאלות נשארות פתוחות. מתי נכתבו לוחיות הכסף: בסוף ימי הבית הראשון, או אחרי שיבת ציון. את מי ה' מברך במילים "ואני אברכם": את ישראל, את הכוהנים, או, כדעת אבן עזרא, את כולם. למה הברכה כתובה ביחיד, כשהיא נאמרת לקהל שלם: הנצי"ב רומז לתשובה אחת, ואין כאן הסכמה. והשאלה של המחקר: האם ברכה קבועה של הורה משפיעה על הילד. מחקר על כך לא מצאנו.
הקרוב ביותר הוא ניסוי "הפנים הקפואות" של אדוארד טרוניק ועמיתיו מ-1978 (התקציר ב-Pediatrics). אימהות התבקשו לשבת מול התינוק שלהן בפנים חסרות הבעה. לפי התקציר, התינוקות הגיבו בדריכות חשדנית ולבסוף בהסתגרות. על הניסוי נכתבה ב-2009 סקירה ומטא-אנליזה. זה אינו מחקר על הברכה, והחיבור הוא של הדף: התורה בחרה לנסח את הברכה השנייה והשלישית דרך פנים שמאירות ופונות, ולא דרך מה שניתן.
שלושה פסוקים, ותנאי אחד
הברכה נפתחת בצורך הבסיסי ביותר, שיהיה ושלא ייקחו, וגדלה בכל פסוק בשתי מילים. בפסוק השני היא מבקשת יחס: פנים מאירות. בשלישי, שהפנים יישארו מופנות גם כשלא מגיע, ושיהיה שלום שיחזיק את כל השאר.
בכל העדשות חוזר אותו תנאי. רש"י דורש לב שלם ולא חיפזון. הזוהר דורש עין טובה, ופוסל כוהן שאינו אוהב את העם. הרמב"ם מזכיר שהכוהן אינו המקור. והחוזה מלובלין מבקש שגם המתברך לא יהיה התחנה האחרונה. הברכה עוברת מאדם לאדם, מכוהן לקהל ומהורה לילד, בפנים אל פנים ובאהבה. על השאר נאמר: "ואני אברכם".
שאלות ותשובות
מה פירוש "יברכך ה' וישמרך"?
⌄
לפי רש"י: שיתברכו נכסיך, ושלא יבואו שודדים לקחת אותם. הברכה היא תוספת טובה, והשמירה היא שהטובה תישאר. לפי הנצי"ב השמירה היא גם מפני הברכה עצמה: שהעושר או הידע לא יזיקו למי שקיבל אותם.
מה המקור של "יברכך ה' וישמרך", ומה הנוסח המלא?
⌄
ספר במדבר, פרק ו', פסוקים כ"ד עד כ"ו, בפרשת נשא. הנוסח המלא, מנוקד: יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם
מי מברך את ברכת כהנים, ומתי?
⌄
הכוהנים, בנשיאת כפיים, בחזרת שליח הציבור של תפילת העמידה. כשאין כוהנים, שליח הציבור אומר את הפסוקים בעצמו. הורים מברכים בה את ילדיהם בליל שבת ובערב יום הכיפורים, ונוהגים לומר את הפסוקים גם בבוקר, אחרי ברכות התורה.
למה ברכת כהנים נקראת "ברכה משולשת"?
⌄
כך היא נקראת בתפילה, בנוסח ששליח הציבור אומר לפניה. יש בה שלושה פסוקים, ושם ה' נזכר בכל אחד מהם. הפסוקים גם גדלים בסדר קבוע: שלוש מילים, חמש ושבע.
למה ברכת כהנים בלשון יחיד?
⌄
הציווי פונה לרבים, "כה תברכו את בני ישראל", והברכה עצמה פונה ליחיד: יברכך, וישמרך. הנצי"ב כותב שהיא ניתנת "לכל אדם כפי הראוי לו להתברך": ללומד בלימודו ולסוחר במסחרו. לפי הקריאה הזאת, כל אחד בקהל שומע ברכה אחרת.
למה לא מסתכלים על הכוהנים בזמן הברכה?
⌄
בתלמוד נאמר שהמסתכל בכוהנים עיניו כהות, אבל התלמוד מגביל זאת לזמן המקדש. השולחן ערוך נותן טעם של ריכוז: שלא יסיחו את הדעת מהברכה. לכן הקהל משפיל עיניים, והכוהנים מכסים את פניהם בטלית.
למה בחוץ לארץ אין ברכת כהנים בכל יום?
⌄
זה מנהג אשכנז, והמקור הוא הרמ"א. הנימוק שלו: המברך צריך להיות בשמחה, ובימי חול הכוהנים טרודים בפרנסה. בחג הם שרויים בשמחה, ו"טוב לב הוא יברך". בארץ ישראל נהוג לשאת כפיים בכל יום.
איך מברכים את הבנים ואת הבנות בליל שבת?
⌄
לבן פותחים "ישימך אלהים כאפרים וכמנשה". לבת פותחים "ישימך אלהים כשרה רבקה רחל ולאה". אחר כך אומרים לשניהם את שלושת פסוקי ברכת כהנים, ומי שרוצה מוסיף ברכה במילים שלו.
איך אומרים "יברכך ה' וישמרך" באנגלית?
⌄
בתרגום המלך ג'יימס: The LORD bless thee, and keep thee. בתרגום JPS משנת 1985: The LORD bless you and protect you!
איך הדף הזה נבנה. המקורות היהודיים הובאו דרך ספריא, וכל ציטוט מקושר למקומו כדי שתוכלו לבדוק אותו. בדף ארבע עדשות ולא שש. מרפי, נוויל גודארד, טרוורד וארנסט הולמס לא כתבו על הפסוק בספרים שבדקנו, ולכן אין כאן עדשה של תורות התודעה. גם אצל פרום, אדינגר, ג'יימס ופיטרסון לא מצאנו אותו, ולא מצאנו מאמר פסיכולוגי שעוסק בברכה, ולכן אין עדשת פסיכולוגיה. שני המחקרים שנזכרים בדף נבדקו מול המזהה שלהם ונקראו בתקציר בלבד, והם אינם על הברכה. הפרטים על לוחיות כתף הינום, על המנהג בארץ ועל המעמד בכותל הובאו מוויקיפדיה, שהיא מקור משני. את המאמר המדעי על הלוחיות לא קראנו במלואו. שירים על הפסוק חיפשנו ולא הצלחנו לאמת, ולכן אינם בדף.
עודכן לאחרונה: 21 באוקטובר 2026
מקורות הדף
הרשימה לפי העדשות, עם קישור לכל מקור שמצוטט כאן.
רשימת המקורות המלאה, לפי עדשה
- פשט ומפרשים: במדבר ו', כ"ב עד כ"ז · רש"י על "אמור להם" · רש"י על "וישמרך" · רש"י על "יאר" · אבן עזרא · אבן עזרא על "ישא" · רשב"ם · ספורנו · בכור שור · אור החיים · העמק דבר · ירושלמי סנהדרין א', ב'
- חז"ל: ספרי במדבר מ' · ספרי זוטא ו', כ"ז · ברכות כ' ע"ב · ראש השנה י"ז ע"ב · מגילה כ"ה ע"ב · סוטה ל"ח ע"ב · תנחומא (בובר), נשא ט"ו · תנחומא (בובר), נשא י"ז
- קבלה: רמב"ן על במדבר ו', כ"ד · זוהר, ויחי · הסולם על הזוהר, ויחי · תיקוני זוהר ס"ג ע"א · זוהר, נשא · מגן אברהם קכ"ח · רמח"ל, דעת תבונות
- חסידות: אגרא דכלה, נשא · בעל שם טוב על התורה, נשא · קדושת לוי, נשא · שפת אמת, נשא · מי השילוח, חלק ב', נשא
- בבית הכנסת ובבית: רמב"ם, הלכות תפילה י"ד, ג' · רמב"ם ט"ו, ז' · סוטה ל"ט ע"א · חגיגה ט"ז ע"א · שולחן ערוך אורח חיים קכ"ח, כ"ג · הרמ"א, קכ"ח, מ"ד · סידור אשכנז, ברכת הבנים · קיצור שולחן ערוך קל"א, ט"ז · פלא יועץ, ברכות · ברכת כהנים, ויקיפדיה
- הלוחיות והמחקר: לוחיות ברכת כהנים, ויקיפדיה · Barkay, Lundberg, Vaughn & Zuckerman (2004), The Amulets from Ketef Hinnom: A New Edition and Evaluation, Bulletin of the American Schools of Oriental Research 334 · Fiese et al. (2002), A review of 50 years of research on naturally occurring family routines and rituals, Journal of Family Psychology · Tronick et al. (1978), The Infant's Response to Entrapment between Contradictory Messages in Face-to-Face Interaction, Pediatrics · Mesman, van IJzendoorn & Bakermans-Kranenburg (2009), The many faces of the Still-Face Paradigm, Developmental Review
- תרגומים: הפסוקים ותרגום JPS בספריא · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · תרגום השבעים (מהדורת ברנטון) · הוולגטה (מהדורת קלמנטינה) · משנה מגילה ד', י'
פסוקים קרובים
הדף הזה הוא חלק מסדרה: דף לכל פסוק. הרשימה המלאה נמצאת בדף פסוקים יפים מהתנ"ך, ובו גם פסוקי האמונה ופסוקי האהבה. ובסדרה גם ואהבת לרעך כמוך, אשת חיל מי ימצא, חזק ואמץ, ושבו בנים לגבולם, כי האדם עץ השדה ואהיה אשר אהיה.
שחר כהן הוא מייסד מכללת הארטמיינד ללימודי NLP ומנחה סדנאות וריטריטים. הפודקאסט שלו נמנה עם חמשת המואזנים ביותר בישראל מכלל הקטגוריות כבר שנים והמוביל בתחומי הפסיכולוגיה והבריאות. ערוץ היוטיוב שלו מונה מעל 100 אלף מנויים ועשרות מיליוני צפיות מצטברות, והמדיטציות תורמות באופן קבוע למאות אלפי ישראלים. לערוץ היוטיוב של שחר.
