אנזימי עיכול: למי הם באמת עוזרים, מתי לקחת, ואיזה לקנות

המאמר מבוסס על כ-60 מחקרים, השוואה של 56 תוספי אנזימים, 6 גישות (מהרפואה המקובלת ועד הרפואה הסינית), ומה שנאמר ב-46 סרטוני יוטיוב וב-32 מאמרים מהרשת, בעברית ובאנגלית, נבדק מול המחקר. אין בו קישורי שותפים.

סיכום ההמלצות לפי המצב שלכם

מה אנזימי עיכול עושים, ומה ההבדל בין שני סוגי האנזימים

אנזים הוא חלבון שמפרק משהו אחר. אנזימי עיכול מפרקים את האוכל: פרוטאז (protease) מפרק חלבון, ליפאז (lipase) מפרק שומן, עמילאז (amylase) מפרק עמילן, ולקטאז (lactase) מפרק את סוכר החלב. את רובם מפריש הלבלב לתריסריון בכל ארוחה, ואת השאר מפרישות הקיבה ודופן המעי הדק.

על המדף, המילה "אנזימים" מכסה שני מוצרים שעושים דברים שונים לגמרי. ההבדל ביניהם הוא פחות מה יש בכמוסה, ויותר מתי בולעים אותה.

אנזימי עיכול: נבלעים עם האוכל

כמוסה שבולעים בתחילת הארוחה מתערבבת באוכל בקיבה, ועובדת על הארוחה עצמה. זה ההיגיון של כל תוסף "אנזימי עיכול רחב טווח": להוסיף על מה שהלבלב מפריש. כשהלבלב מפריש מעט מדי, התוספת הזו משנה הרבה. כשהוא תקין, ההשפעה קטנה יותר, ונבדקה פחות.

אנזימים פרוטאוליטיים: נבלעים על קיבה ריקה

פרוטאוליטי פירושו מפרק חלבון. כשבולעים ברומלין, פפאין, סרפפטאז או נאטוקינאז על קיבה ריקה, אין אוכל לפרק, והרעיון הוא אחר: שחלק מהאנזים ייספג לדם, ושם יפרק פיברין (החלבון שבונה קרישי דם, ושמצטבר ברקמה מודלקת) ויפחית נפיחות. לכן קוראים להם גם "אנזימים סיסטמיים", אנזימים שפועלים בכל הגוף ולא רק במעי.

האם אנזים בכלל נספג לדם?

כל הגישה הסיסטמית נשענת על השאלה הזו, והתשובה היא כן, בכמות זעירה. בניסוי הספיגה של 1997, 19 גברים קיבלו 3 גרם ברומלין ביום, וברומלין שלם, שעדיין פירק חלבון, נמצא בדם שלהם. זמן מחצית החיים שלו היה 6 עד 9 שעות.

הכמות שנמדדה בדם הייתה בממוצע כ-11 מיקרוגרם, מתוך 3 גרם שנבלעו. זה לא בהכרח כל מה שנספג, אבל זה סדר הגודל: חלק אחד מתוך מאות אלפים. האם כמות כזו מספיקה כדי להשפיע על דלקת, זו השאלה שהניסויים בפרקים הבאים מנסים לענות עליה.

איך יודעים אם חסרים לכם אנזימי עיכול

אצל רוב האנשים הלבלב מפריש יותר ממה שארוחה רגילה צריכה. מה שכן קורה, ויותר ממה שמקובל לחשוב, הוא אי-ספיקת לבלב (Exocrine Pancreatic Insufficiency, EPI): הלבלב מפריש פחות מדי אנזימים, ובעיקר השומן מהאוכל לא מתעכל ויוצא בצואה.

תסמינים: אי-ספיקת לבלב מול כבדות אחרי ארוחה

לשני המצבים יש תסמינים משותפים, נפיחות וגזים, ולכן קל לבלבל ביניהם. מה שמבדיל הוא הצואה והמשקל:

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

מי בסיכון לאי-ספיקת לבלב

לפי העדכון של 2023 של איגוד הגסטרואנטרולוגים האמריקאי, הסיכון הגבוה הוא אחרי דלקת לבלב כרונית או חוזרת, בסיסטיק פיברוזיס, בסרטן הלבלב ואחרי ניתוח בלבלב. סיכון בינוני יש במחלות של התריסריון, כמו צליאק וקרוהן.

ויש שלוש קבוצות גדולות שפחות מכירות את זה:

• סוכרת. בסקירה שיטתית בסוכרת, החציון היה כשליש מהמטופלים בסוכרת סוג 1, ו-29% בסוג 2, עם פיזור גדול בין המחקרים.
• אחרי ניתוח בקיבה. במטא-אנליזה של 24 מחקרים, 23% פיתחו אי-ספיקה אחרי ניתוח בריאטרי, ו-66% אחרי כריתת קיבה מלאה. כמעט 80% מהם הגיבו לאנזימים.
• גיל. במחקר ב-106 מבוגרים בריאים, 22% מבני 60 ומעלה, בלי שום מחלת עיכול, היו מתחת לסף בבדיקת האלסטאז. האם צריך לטפל בהם, עוד לא יודעים (סקירת הלבלב המזדקן).

הבדיקה: אלסטאז בצואה

אלסטאז הוא אנזים שהלבלב מפריש, והוא לא מתפרק בדרך, ולכן כמה ממנו יש בצואה משקף כמה הלבלב מייצר. מתחת ל-200 מיקרוגרם לגרם נחשב נמוך, ומתחת ל-100 נמוך מאוד. זו בדיקה פשוטה, דגימת צואה אחת, שרופא משפחה או גסטרואנטרולוג יכולים להפנות אליה.

הבדיקה טובה יותר לשלול מאשר לאבחן. במטא-אנליזה של 13 מחקרים, בסף של 200 היא זיהתה 94% ממי שיש לו אי-ספיקה, אבל סימנה גם רבים שאין להם.

ובאוכלוסייה בלי גורם סיכון, כ-11% מהאנשים בלי אי-ספיקה קיבלו תוצאה נמוכה (מטא-אנליזה של 14 מחקרים). כשהמחלה נדירה, זה אומר שהרבה מהתוצאות הנמוכות שגויות. תוצאה תקינה כמעט שוללת. תוצאה נמוכה אצל מי שאין לו גורם סיכון, כדאי לחזור עליה לפני שמסיקים.

קריאון: מתי זו תרופה ולא תוסף

כשיש אי-ספיקת לבלב, הטיפול הוא פנקראטין (pancreatin), אנזימים מלבלב של חזיר, בכמוסה עם ציפוי שמגן עליהם מחומצת הקיבה. בישראל השם המוכר הוא קריאון (Creon), וקריאון 10000 רשום במשרד הבריאות כתרופה ללא מרשם. המינון כאן הוא ביחידות ליפאז, ובעשרות אלפים לארוחה: לפי ההנחיות האוסטרליות, מתחילים ב-25,000 עד 40,000 יחידות לארוחה, ומעלים לפי הצורך עד 75,000 עד 80,000.

במינון כזה זה עובד היטב. במטא-אנליזה בדלקת לבלב כרונית, ספיגת השומן עלתה ל-83%, לעומת 67% בפלצבו, והכאבים והשומן בצואה ירדו.

ובכל זאת, לפי סקירה של 257 מאמרים, רבים מהמטופלים מקבלים פחות מדי. אי-ספיקת לבלב לא מטפלים בתוסף מהמדף, אלא במינון שרופא קובע, ומעלים אותו עד שהתסמינים נעלמים.

במה אנזימי עיכול עוזרים, ובמה לא

כמעט כל מה שנאמר על אנזימים נכון למצב אחד, ומוגזם כשמעבירים אותו למצב אחר. הטבלה מסדרת את זה לפי מה שנבדק בבני אדם:

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

כבדות ונפיחות אחרי ארוחה: מה הניסויים מצאו

זה הצורך שבגללו רוב האנשים קונים אנזימים, וגם המקום שבו הראיות הכי דלות. הניסוי הגדול ביותר שמצאנו הוא ניסוי ב-120 מבוגרים מאוניברסיטת נאפולי: מבוגרים עם דיספפסיה תפקודית קיבלו שתי כמוסות ביום של תערובת אנזימים מפטרייה, או פלצבו, למשך חודשיים. בקבוצת האנזימים השתפרו איכות החיים, הכאב, ואפילו השינה, בלי תופעות לוואי.

שני ניסויים נוספים קטנים בהרבה. בניסוי של 40 איש עם התערובת DigeZyme, כל המדדים השתפרו, אבל המחברים הם מייסדי החברה שמייצרת אותה ועובדיה.

ובניסוי מוצלב ב-18 בריאים, אנזימים שנבלעו עם ארוחה של כ-1,200 קלוריות ו-72 גרם שומן הורידו את הנפיחות ואת תחושת המלאות בערב.

מה שעולה משלושתם: יש תועלת, והיא מתונה, ונבדקה בעיקר בדיספפסיה ובארוחות כבדות. זה מספיק כדי שיהיה שווה לנסות, לתקופה מוגבלת, ולראות אם זה משנה משהו אצלכם.

מעי רגיז

בסקירה של 60 שנות ניסויים נמצא שתערובות של כמה אנזימים דווחו בדרך כלל כמצליחות בתסמינים דמויי מעי רגיז. הבעיה, לפי המחברים, היא שאף ניסוי לא בנה את הקבוצות כך שיהיה אפשר לדעת איזה מהאנזימים עושה את העבודה.

ויש עוד זווית: בסקירה מ-2012 נכתב שחלק מהשלשולים שאחרי ארוחה שמאובחנים כמעי רגיז הם אי-ספיקת לבלב, צליאק, או בעיה בספיגת חומצות מרה. מי שמאובחן עם מעי רגיז עם שלשול, ואנזימים עוזרים לו מאוד, כדאי שיבדוק אלסטאז.

אחרי הוצאת כיס מרה

"אנזימי עיכול לכיס המרה" היא אחת השאלות שהכי חוזרות בגוגל. לא מצאנו ניסוי מבוקר שבדק אנזימים אחרי כריתת כיס מרה. ההיגיון קיים: בלי כיס מרה, המרה מטפטפת לאט במקום לצאת בבת אחת עם ארוחה שומנית, ולכן יש מי שממליצים על ליפאז או על תוסף מרה. לא נבדק זה לא "לא עובד", אבל מי שקונה בשביל זה, עושה ניסוי על עצמו. ארוחות קטנות, ופחות שומן בבת אחת, הן הצעד שבטוח לא מזיק.

אנזימים לגלוטן: לא לצליאק

על חלק מהתוספים כתוב שהם "מפרקים גלוטן", בעזרת אנזים בשם DPP-IV. בבדיקה של חמישה תוספים כאלה, במחקר שמומן בחלקו על ידי DSM, שמפתחת אנזים מתחרה (AN-PEP), התוספים השאירו את רוב החלקים בגלוטן שמעוררים את התגובה בצליאק שלמים.

וגם בבדיקה של תשעה תוספים, בלי מימון של חברה, רק אחד פירק גלוטן מהר.

ואפילו האנזים המתקדם ביותר, תרופה בפיתוח ולא תוסף, לא הגיע ליעד העיקרי שלו בניסוי שלב 2 בצליאק. אנזים לגלוטן הוא לא היתר לאכול גלוטן בצליאק. מי שרגיש לגלוטן בלי צליאק, ונחשף בטעות לפירור, יכול לנסות. זה לא מסוכן, אבל גם לא נבדק כמגן.

כמה אנזימי עיכול לקחת: לקרוא את היחידות על התווית

במשקל של אנזים אין הרבה מידע. כמוסה של 500 מ"ג יכולה להיות חזקה מאוד או כמעט ריקה, כי מה שקובע הוא כמה הוא מפרק, ולא כמה הוא שוקל. לכן על תוסף טוב כתובות יחידות פעילות, ולכל אנזים יש יחידה משלו.

מה אומרות היחידות HUT, DU, FIP ו-ALU

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

מה שלא כתוב על תווית גם מספר. "Proprietary blend" של 500 מ"ג, בלי יחידות, אומר שאין דרך לדעת כמה אנזים יש בכמוסה. ומותגים שונים מודדים לפעמים באותה יחידה בשיטות מעט שונות, ולכן ההשוואה ביניהם טובה לסדר גודל, ולא לספרה האחרונה.

האם מחשבים פר אנזים? כן, לפי מה שקשה לכם

לא מחברים את כל המספרים על התווית. כל אנזים עובד על משהו אחר, ולכן מסתכלים על זה שמתאים לבעיה: אחרי ארוחה שומנית, הליפאז (FIP). אחרי בשר וקטניות, הפרוטאז (HUT). אחרי פחמימות, העמילאז (DU). אחרי חלב, הלקטאז (ALU). ואחרי קטניות, אלפא-גלקטוזידאז (GalU). תוסף "רחב טווח" נותן קצת מכל אחד, ותוסף ממוקד נותן הרבה מאחד.

כמה לארוחה רגילה, וכמה לארוחה כבדה

לאנשים בלי אי-ספיקת לבלב אין מינון שנקבע בניסויים. בניסוי הדיספפסיה מנאפולי נתנו שתי כמוסות ביום, של 200 מ"ג תערובת. מה שאפשר לעשות הוא להשוות לתוויות. בתוסף רחב טווח חזק, כמוסה אחת נותנת בערך 80,000 HUT ו-3,000 עד 5,000 FIP. לארוחה רגילה, כמוסה אחת. לארוחה כבדה ושומנית, שתיים.

וכדי להבין כמה זה, שווה להשוות לאי-ספיקת לבלב: שם מתחילים ב-25,000 עד 40,000 יחידות ליפאז לארוחה. זאת אומרת שכמוסה חזקה מהמדף נותנת בין חמישית לעשירית ממה שחולה צריך לארוחה. זה מספיק לעזור למי שהלבלב שלו עובד ורק צריך תוספת, ולא מספיק כדי לטפל במי שהלבלב שלו לא עובד.

כמה פרוטאז צריך, ולמה בחלק מהמוצרים יש עד פי ארבעה

על המדף יש מוצרים עם 25,000 HUT בכמוסה, ומוצרים עם 80,000 עד 107,000. זה נראה כמו פער עצום, אבל אף ניסוי לא השווה ביניהם. לא נבדק אם 80,000 HUT עושים יותר מ-25,000 אצל מי שהלבלב שלו תקין.

ויש סיבה לחשוב שההבדל קטן ממה שהמספרים מרמזים. HUT היא יחידה קטנה מאוד, ולכן המספרים על התוויות גדולים. והלבלב עצמו מפריש לכל ארוחה הרבה יותר ממה שכל כמוסה נותנת: באי-ספיקת לבלב, השומן מתחיל לצאת בצואה רק כשההפרשה יורדת מתחת לכעשירית מהרגיל, לפי מחקר קלאסי מ-1973. כלומר ללבלב בריא יש עודף גדול, ותוסף, חזק או בינוני, הוא תוספת קטנה מעליו.

ובניסוי מנאפולי, הגדול שמצאנו, נתנו שתי כמוסות ביום בסך הכל, ולא כמוסה לכל ארוחה, והתסמינים השתפרו. אין סימן שצריך מינון ענק כדי להרגיש שיפור.

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

וגם ברומלין מפרק חלבון, אבל הוא נמדד ביחידה אחרת, ולכן לא נכנס ל-HUT. במוצר הישראלי יש פי שניים וחצי ממנו.

ולכן: אין סיבה לרדוף אחרי המספר הכי גדול, וגם אין סיבה לשלם יותר על פחות. כשמוצר חזק עולה כמו בינוני או פחות, כמו NOW Digest Ultimate מול המוצר הישראלי, עדיף החזק. ואחרי ארוחות שומניות, מה שקובע הוא הליפאז, ולא הפרוטאז. כדי להגיע לליפאז של כמוסה אחת של NOW Digest Ultimate, צריך שתי כמוסות של המוצר הישראלי.

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

מתי לקחת: עם הנגיסה הראשונה

אנזים לעיכול צריך להיות בקיבה באותו זמן כמו האוכל. כמוסה שנבלעת חצי שעה לפני, מתחילה לעבוד על כלום. כמוסה שנבלעת שעה אחרי, מגיעה כשרוב הארוחה כבר עברה הלאה. לכן בולעים אותה עם הנגיסה הראשונה, ובארוחה ארוכה, כמו ארוחת שישי, אפשר עוד אחת באמצע. כך מקובל גם בקריאון. ואנזימים פרוטאוליטיים לדלקת הם ההפך: על קיבה ריקה.

המספר שכולם מכירים: "כמוסה עם כל ארוחה"

זו ההוראה שכתובה כמעט על כל קופסה, והיא של היצרנים, לא של ניסוי. היא סבירה לארוחה גדולה, אבל אין סיבה לקחת אנזים עם יוגורט או עם סלט. ויש גם ההוראה ההפוכה, שמסתובבת בחוגי הנטורופתיה, לקחת פי שניים ממה שכתוב. לא מצאנו לה בסיס בניסוי.

אם לוקחים כל יום, הגוף מתעצל?

החשש הזה חוזר הרבה, ויש לו בסיס חלקי. לגוף יש מנגנון משוב: כשיש מספיק פרוטאז במעי, הוא מוריד את ההפרשה של הלבלב. בניסוי פיזיולוגי מ-1986, טריפסין שהוזרם לתריסריון של מתנדבים בריאים הוריד את הפרשת האנזימים של הלבלב בעד 35%, ואת ההורמון שמפעיל אותה (CCK) עד לרמת הבסיס.

ובמחקר מ-1984 אצל חולי דלקת לבלב כרונית, תמצית לבלב במשך זמן הורידה את ההפרשה.

אבל זה משוב רגעי, כמו שהלבלב מגיב לכל ארוחה, ולא "התעצלות". ובניסוי מבוקר משוויץ בדקו את זה ישירות: 12 גברים בריאים, חצי קיבלו 18 כמוסות אנזים ביום במשך ארבעה שבועות, פי 50 עד 100 מהליפאז שבשתי כמוסות של תוסף מהמדף, וחצי קיבלו פלצבו. בסוף החודש, ושבועיים אחרי שהפסיקו, הלבלב הפריש אותה כמות אנזימים, והגודל והמבנה שלו באולטרסאונד לא השתנו.

זה ניסוי קטן וקצר, ועל אנזים מלבלב חזיר. מה שקורה אחרי שנים לא נבדק. אבל אין שום סימן שלבלב בריא "שוכח" לעבוד, גם כשלוקחים אנזים בשתי ארוחות כבדות ביום. ההמלצה נשארת פשוטה: לקחת בארוחות שבהן זה עוזר, ולא בכל ארוחה מתוך הרגל. מי שבדק והתוסף לא שינה כלום, לא צריך להמשיך.

ליתר ביטחון לקחת יותר?

לא. מעבר למה שהארוחה צריכה, אנזים נוסף פשוט מתפרק, ובמינונים גבוהים מגיעים יותר גזים, בחילה ושלשול. ואצל ילדים עם סיסטיק פיברוזיס, מינונים גבוהים מאוד של פנקראטין נקשרו לנזק במעי הגס, בפרק הבטיחות.

לקטאז: אנזים ללקטוז, ואנזים לגזים מקטניות

מכל האנזימים על המדף, לקטאז הוא הכי פשוט להבין: מי שהגוף שלו מפסיק לייצר מספיק לקטאז אחרי הילדות, לא מפרק את סוכר החלב, וחיידקי המעי הגס מתסיסים אותו לגזים. כמוסה של לקטאז שנבלעת עם מוצר החלב עושה את העבודה במקום.

האם זה עובד, וכמה

כן. בניסוי ב-47 איש עם אי-סבילות מאומתת, טבליות לקטאז הורידו את התסמינים, ואת המימן בבדיקת הנשיפה ב-55%, לעומת פלצבו.

ובניסוי ב-60 איש, לקטאז שנבלע לפני בדיקת הנשיפה עבד טוב יותר מעשרה ימים של פרוביוטיקה.

שני פרטים שחשוב לדעת. הראשון, רוב האנשים עם אי-סבילות סובלים 12 עד 15 גרם לקטוז, כוס חלב בערך, גם בלי כדור (סקירה שיטתית של 36 ניסויים). הכדור נועד לארוחה עם יותר מזה, או למי שרגיש במיוחד. השני, יחידת המינון: על הקופסה כתוב FCC או ALU.

בניסוי עם חמש זרועות, יחידת FCC אחת מפרקת כ-2 מ"ג לקטוז בתנאים שמדמים עיכול, ו-3,300 עד 9,000 יחידות הורידו את המימן בכשליש, אחרי 12.5 גרם לקטוז. ושילוב של לקטאז עם חיידקי יוגורט הוריד אותו יותר, ב-46%.

אלפא-גלקטוזידאז: לגזים מקטניות

לבני אדם אין בכלל את האנזים שמפרק את הסוכרים של הקטניות (GOS, גלקטו-אוליגוסכרידים), ולכן הם מגיעים שלמים לחיידקים במעי הגס. אלפא-גלקטוזידאז (alpha-galactosidase, המוכר בשם Beano) מפרק אותם לפני כן. בניסוי מוצלב מ-1994, עם ארוחת צ'ילי, הוא הוריד את מספר הגזים, אבל לא את הנפיחות ואת הכאב.

הניסוי החזק יותר הוא ניסוי מ-2018 באוניברסיטת מונאש, שפיתחה את דיאטת הפודמאפ. אצל חולי מעי רגיז שרגישים לקטניות, 300 יחידות (GalU) עם ארוחה עשירה בקטניות הורידו בבירור את התסמינים ואת הנפיחות. הוא עובד רק על הסוכרים של הקטניות. לא על בצל, שום, חיטה או פירות, שהפודמאפים שלהם אחרים. ובאתר יש מאמר על קטניות וגזים, עם מה שהשרייה ובישול עושים לאותם סוכרים.

ברומלין ופפאין: מהאננס והפפאיה לכמוסה

ברומלין (bromelain) מגיע מהאננס, בעיקר מהגבעול, ופפאין (papain) מהשרף של פפאיה לא בשלה. שניהם מפרקי חלבון חזקים, ולכן משתמשים בהם לריכוך בשר. הדקירות בלשון אחרי כמה ביסים של אננס טרי הן ברומלין שמתחיל לפרק את החלבונים בפה.

כמו כל אנזים פרוטאוליטי, יש להם שני שימושים, לפי השעה. עם ארוחה, הם עוזרים לפרק את החלבון שבה, ולכן הם נמצאים כמעט בכל תערובת אנזימי עיכול. בלי ארוחה, הם נבדקו נגד נפיחות ודלקת.

נפיחות אחרי ניתוח ועקירה

כאן יש לברומלין את הראיות הטובות ביותר. במטא-אנליזה של שישה ניסויים אחרי עקירת שן בינה, ברומלין הפחית את הנפיחות, ביום השני והשלישי במעט, וביום השביעי יותר, וגם את הכאב ביום השביעי. על הקושי לפתוח את הפה הוא לא השפיע. המחברים עצמם הגדירו את זה כהקלה מתונה.

אבל בנקע, התמונה שונה. בניסוי ב-721 נקעי קרסול ב-27 בתי חולים, תכשיר של ברומלין, טריפסין ורוטוזיד, וגם ברומלין עם טריפסין לבד, לא הקלו על הכאב והנפיחות יותר מפלצבו. זה הניסוי הגדול ביותר שנעשה על אנזימים סיסטמיים, והוא שלילי. ברומלין עוזר במידה בנפיחות אחרי ניתוח, ולא נמצא שהוא עוזר בנקע.

מפרקים: ברומלין מול דיקלופנק

בניסוי מ-2016, 500 מ"ג ברומלין ביום לא נבדל מדיקלופנק (וולטרן) אחרי ארבעה שבועות, אצל 40 מטופלים עם שחיקה בברך. המחברים כתבו שהתוצאה לא חד-משמעית.

בתכשיר המשולב, בניסוי מ-2006 בירך, הוא לא היה פחות טוב מדיקלופנק אחרי שישה שבועות. בשני הניסויים לא הייתה קבוצת פלצבו, ולכן קשה לדעת כמה מהשיפור הוא של האנזים.

ואם פשוט אוכלים אננס?

באננס עצמו יש ברומלין, אבל הרבה פחות מבכמוסה, כי רוב הברומלין התעשייתי מופק מהגבעול ולא מהפרי. ובמיץ מבושל או בשימורים, החום הורס אותו. לכן אננס טרי אחרי ארוחה של בשר הוא מנהג הגיוני, שמוסיף מעט, ולא תחליף למינונים שנבדקו בניסויים. ופפאיה בשלה היא פרי מצוין, אבל את רוב הפפאין יש בשרף של הפרי הירוק.

כמה ברומלין, ומה המספר על הקופסה

הניסויים השתמשו ב-500 מ"ג ביום ומעלה, בדרך כלל מחולקים לשתיים או שלוש מנות על קיבה ריקה. אבל מ"ג של ברומלין לא אומר הרבה בלי הפעילות שלו, שנמדדת ב-GDU (יחידות פירוק ג'לטין). ברומלין טוב מסומן בדרך כלל ב-2,400 GDU לגרם, ולכן כמוסה של 500 מ"ג כזו נותנת 1,200 GDU. מוצר שכתוב עליו רק מ"ג, בלי GDU, אי אפשר לדעת כמה הוא שווה.

הרבה מוצרים משלבים ברומלין עם קוורצטין. לשילוב יש היגיון, שניהם נבדקו בדלקת, אבל לא מצאנו ניסוי שמראה שהשילוב עובד יותר טוב משניהם לחוד.

אנזימים פרוטאוליטיים על קיבה ריקה: סרפפטאז, נאטוקינאז ו-Wobenzym

שלושת המוצרים האלה נמכרים בלי שום קשר לעיכול. בולעים אותם בין הארוחות, כדי שהאנזים לא יתפרק על האוכל, והציפייה היא שהוא יעבוד בדם: יפרק פיברין, יוריד נפיחות, וידלל את הדם. ההבדלים ביניהם גדולים, גם במה שהם עושים וגם בכמה הם נבדקו.

סרפפטאז: הרבה מכירות, מעט ניסויים

סרפפטאז (serrapeptase) מופק מחיידק שחי במעי של תולעת המשי, ולפי התיאור המקובל, העש משתמש בו כדי להמיס את הפקעת ולצאת ממנה. בהודו ובחלק מאירופה הוא נמכר כתרופה נגד נפיחות. בסקירה שיטתית מ-2013 על 24 מחקרים, החוקרים כתבו שרוב המחקרים קטנים ובאיכות נמוכה, ושאין מספיק ראיות לתמוך בשימוש בו כמשכך כאב או כתוסף בריאות. וגם שאין נתוני בטיחות לטווח ארוך.

הניסוי הטוב ביותר שמצאנו מראה גם מה הוא כן עושה. בניסוי ב-133 מטופלים שעברו עקירת שן בינה, סרפפטאז עם פרצטמול שיפר את הנפיחות ואת פתיחת הפה ביום הרביעי, לעומת פלצבו עם פרצטמול. על הכאב הוא לא השפיע. התמונה דומה לברומלין: עוזר במידה בנפיחות אחרי ניתוח. מעבר לזה, לא נבדק. הטענות שהוא פותח חצוצרות חסומות, ממיס רובד בעורקים או מטפל בגידולים לא נבדקו בניסוי בבני אדם.

וגם בטיחות לטווח ארוך לא נבדקה. דווחו מיפן מקרים בודדים של דלקת ריאות אלרגית אחרי סרפפטאז (דיווח מיפן על פגיעה בריאות), ומקרה של תגובת שלפוחיות בעור. אלה מקרים נדירים, לא שיעור, אבל הם סיבה לא לקחת אותו "סתם", בלי מטרה.

נאטוקינאז: מה קרה כשבדקו שלוש שנים

נאטוקינאז (nattokinase) מגיע מנאטו, פולי סויה מותססים שאוכלים ביפן, והוא מפרק פיברין.

בניסויים קצרים, של שמונה שבועות, הוא הוריד מעט את לחץ הדם: בניסוי לחץ הדם מ-2008 בכ-5.5 נקודות בסיסטולי, ובמטא-אנליזה של שישה ניסויים ממוצע של כ-3.5.

באותה מטא-אנליזה, דווקא הכולסטרול ה"רע" (LDL) עלה מעט.

ואז הגיע ניסוי NAPS: 265 אנשים בלי מחלת לב, 2,000 יחידות ביום, למשך שלוש שנים בחציון. לא היה הבדל בעובי דופן העורק, בקשיחות העורקים, ובלחץ הדם, ולא באף בדיקת דם. הניסוי הארוך והגדול ביותר לא מצא תועלת.

הממצא שמסתובב ברשת, "ירידה של 37% ברובד", מגיע מניסוי סיני מול סטטין: 6,000 יחידות ביום, פי שלושה מהמינון הרגיל, ירידה של 36.6% בגודל הרובד, לעומת 11.5% בסימבסטטין. אבל לא היה בו פלצבו, ולא דווח שהוא היה סמוי.

ומאז פורסם מחקר סיני גדול מ-2022: 1,062 משתתפים, שנה של 10,800 יחידות ביום, ירידה בעובי דופן העורק ובגודל הרובד, ושיפור בשומנים. במינון של 3,600 יחידות לא היה שינוי. חמישה מהמחברים הם עובדי Sungen, חברה סינית שמייצרת נאטוקינאז, ובתקציר לא מתוארת קבוצת ביקורת. המסקנה לעכשיו: אם לנאטוקינאז יש השפעה על העורקים, היא כנראה במינונים גבוהים בהרבה מהרגיל, ועדיין לא נבדקה בניסוי עם פלצבו שלא מומן על ידי יצרן. מי שרוצה לנסות מינון כזה, עושה את זה רק עם רופא, בגלל הקרישה.

נאטוקינאז ומדללי דם: לא ביחד, ולא במקום

נאטוקינאז כן משפיע על הקרישה. בניסוי פתוח בפיברינוגן, חודשיים של 4,000 יחידות ביום הורידו את הפיברינוגן ב-7 עד 10%, ואת פקטורי הקרישה VII ו-VIII. לכן שני דיווחי המקרה הבאים חשובים.

בדיווח מקרה של דימום, אדם שלקח אספירין הוסיף נאטוקינאז, ואחרי שבוע היה לו דימום במוח הקטן.

ובדיווח מקרה של מסתם, מטופל עם מסתם מכני החליף על דעת עצמו את הקומדין בנאטוקינאז, ואחרי כשנה נוצר קריש על המסתם, והוא נזקק לניתוח חוזר. מי שלוקח מדלל דם, לא מוסיף נאטוקינאז בלי הרופא, ובטח לא מחליף אותו.

ועוד הבדל אחד בין הנאטו לבין התוסף: בנאטו עצמו יש הרבה ויטמין K2, שמשפיע על הקרישה בכיוון ההפוך, ומתוספי נאטוקינאז רבים מסירים אותו. לכן מה שיודעים על בריאות של יפנים שאוכלים נאטו, לא עובר אוטומטית לכמוסה.

Wobenzym: הניסויים שהיצרן היה שותף בהם

Wobenzym הוא תערובת של טריפסין, ברומלין ורוטוזיד, ובגרסאות מסוימות גם פפאין וכימוטריפסין. הוא נמכר בגרמניה ובמרכז אירופה כבר עשרות שנים, גם בבתי מרקחת. זה גם האנזים הסיסטמי היחיד שנבדק בניסוי עם פלצבו, בתכשיר מוגדר.

בניסוי מ-2015, 150 מבוגרים עם שחיקה בברך קיבלו Wobenzym, דיקלופנק או פלצבו, ל-12 שבועות. במדד הכאב הראשי, Wobenzym ודיקלופנק היו דומים, ושניהם טובים מפלצבו. במדד השני, רק דיקלופנק נבדל מפלצבו. מי שקיבל Wobenzym נזקק לפחות משככי כאבים, ותופעות הלוואי היו דומות לפלצבו (7.2% מול 9.1%), ולעומת 15.6% בדיקלופנק. שניים מארבעת המחברים באים מחברות שקשורות למוצר: Mucos Pharma, שמייצרת אותו, ו-Atrium Innovations.

אצל מי שמחפש חלופה עדינה לנוגדי דלקת בכאבי ברכיים, Wobenzym הוא האנזים עם הבסיס הכי טוב, והראיות עדיין צנועות. ובנקע בקרסול, בניסוי של 721 המטופלים, הוא לא עזר.

למה דווקא על קיבה ריקה

היצרנים ממליצים לבלוע את האנזימים האלה שעה לפני ארוחה, או שעתיים אחריה. ההיגיון פשוט: עם אוכל, האנזים מתעסק בחלבון שבארוחה. כך גם נבדקו ברוב הניסויים. לא מצאנו ניסוי שהשווה ישירות בין עם אוכל לבלי אוכל, ולכן זו הוראה הגיונית, ולא ממצא.

פטרייתי, צמחי או מלבלב של חזיר: מאיפה מגיע האנזים

על רוב התוספים כתוב "ממקור צמחי" או "טבעוני", וברוב המקרים הכוונה לאנזימים שמייצרת פטרייה, Aspergillus, בתסיסה. יש שלושה מקורות, וכל אחד מתנהג אחרת בדרך:

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

ההבדל הגדול הוא בליפאז, האנזים שמפרק שומן. במחקר מ-1988, אצל 13 חולים עם אי-ספיקת לבלב קשה, ליפאז פטרייתי עמד יותר טוב בחומצה, אבל בתריסריון נשאר ממנו פעיל 14%, לעומת 56% מהליפאז של החזיר. המחקר ישן, ולא מצאנו מחקר חדש שמשווה תוסף מדף לקריאון. כשיש אי-ספיקת לבלב אמיתית, הפנקראטין עדיף. אצל מי שהלבלב שלו תקין, וצריך רק תוספת לארוחה כבדה, ההבדל הזה פחות קריטי, ובמצב הזה גם נבדקה תערובת פטרייתית, בניסוי הדיספפסיה מנאפולי.

מי ששומר כשרות או טבעוני יבחר באנזים פטרייתי. השאלות "כשר לפסח" ו"ללא גלוטן" עולות הרבה בחיפוש, והתשובה עליהן נמצאת רק על האריזה של כל מוצר. ובתרופה, כמו קריאון, השאלה ההלכתית היא שאלה לרב, לא לתווית.

בטאין HCl, מרה, פרוביוטיקה וג'ינג'ר: מה עושות התוספות

הרבה תוספי אנזימים מוסיפים לתערובת עוד רכיבים. חלקם עושים משהו אמיתי, וחלקם בעיקר מייקרים. ואחד מהם, בטאין HCl, הוא לא אנזים בכלל, ויש מי שצריך להיזהר ממנו.

בטאין HCl: חומצה בכמוסה, ולמי היא מסוכנת

בטאין HCl הוא חומצת מלח בצורה של אבקה. ברפואה הפונקציונלית מקובל שחלק מהנפיחות והצרבת נובעים דווקא ממעט מדי חומצה בקיבה, ולא מעודף, ושבטאין מחזיר אותה. מה שנבדק: בניסוי בשישה מתנדבים, החומצה בקיבה הורדה קודם בתרופה נגד חומצה מהסוג של לוסק ונקסיום, ואז 1,500 מ"ג בטאין HCl החזירו את החומציות בתוך דקות. האפקט נמשך כשעה ורבע, ונסבל היטב.

זה הכל. לא מצאנו ניסוי שבדק אם בטאין מקל על נפיחות, על צרבת או על סיבו. ולא מצאנו אף מחקר על הבטיחות שלו אצל מי שיש לו דלקת קיבה, כיב, או שלוקח נוגדי דלקת. כאן ההיגיון מספיק כדי להכריע: חומצה נוספת על רירית פצועה עלולה להחמיר אותה. מי שיש לו דלקת קיבה, כיב, צרבת פעילה, מי שלוקח נוגדי דלקת (כמו אדוויל או וולטרן) או סטרואידים, ומי שבדיוק סיים טיפול בהליקובקטר, לא לוקח בטאין HCl.

ומי שלוקח כדור נגד חומצה (כמו אומפרדקס או לוסק) ושוקל בטאין, צריך לדעת שהם עובדים אחד נגד השני. הכדור נרשם כדי להוריד חומצה, ובטאין מוסיף אותה. זו החלטה לעשות עם הרופא, לא לבד.

מרה (Ox bile)

מרת שור מוסיפים לתערובות כדי לעזור לפרק שומן, בעיקר אצל מי שאין לו כיס מרה. לא מצאנו ניסוי בתוספי מדף. ההיגיון קיים, וכך גם הסיכון: מרה שמגיעה למעי הגס בכמות גדולה גורמת לשלשול. מי שמנסה, שיתחיל בכמוסה אחת עם הארוחה השומנית ביותר ביום.

פרוביוטיקה בתוך תוסף האנזימים

"אנזימי עיכול או פרוביוטיקה?" היא שאלה שחוזרת הרבה. אלה שני דברים שונים: האנזים מפרק את האוכל, ואז נעלם. הפרוביוטיקה היא חיידקים, או שמרית, שאמורים להשפיע על המעי. לא מצאנו ניסוי שבדק את השילוב בתוך כמוסה אחת. ניסוי אחד כן מצא שלקטאז יחד עם חיידקי יוגורט עבד טוב יותר מלקטאז לבד (ניסוי עם חמש זרועות).

הבעיה המעשית היא שבמוצר משולב בדרך כלל לא כתוב איזה זן של חיידק יש בו, ובאיזו כמות, ובפרוביוטיקה הזן הוא כל הסיפור. מי שצריך פרוביוטיקה, כדאי שיקנה אותה לחוד, לפי המדריך לפרוביוטיקה. ובזמן אנטיביוטיקה, בולרדי היא זו שנבדקה הכי הרבה.

ג'ינג'ר

בניסוי ג׳ינג׳ר מוצלב של חולי דיספפסיה, 1.2 גרם ג'ינג'ר האיצו את התרוקנות הקיבה, אבל התסמינים לא השתנו. הג'ינג'ר בתערובות הוא בדרך כלל כמות קטנה בהרבה. אצל מי שמרגיש שהאוכל "נתקע" בקיבה, תה ג'ינג'ר אחרי הארוחה זול, ולא מזיק, ויכול להוסיף קצת.

אנזימי עיכול בהריון ובהנקה

אין אף מחקר בבני אדם על תוסף אנזימים בהריון. לא על ברומלין, לא על פפאין, לא על לקטאז ולא על תערובות. מה שיש הוא מחקר אחד בחיות, והיגיון. לפי שניהם:

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

בהריון, לצרבת ולכבדות יש פתרונות שנבדקו יותר: ארוחות קטנות, לא לשכב מיד אחרי האוכל, ולשאול את הרופא על נוגד חומצה שמתאים להריון.

בהנקה: הנתון היחיד

בסקירת קוקריין על גודש בהנקה, תכשיר של ברומלין וטריפסין אולי הפחית כאב בשד, וסרפפטאז אולי הפחית גודש, בלי תופעות לוואי. ודאות הראיות נמוכה, הניסויים ישנים וקטנים. מי שסובלת מגודש, תתחיל בהנקה תכופה ובקירור, ותשאל יועצת הנקה לפני תוסף.

עם תרופות ומצבים: כדורים נגד צרבת, סיבו, מדללי דם וניתוח

עם כדורים נגד צרבת (אומפרדקס, לוסק, נקסיום)

חומצת הקיבה היא חלק מעיכול החלבון. במחקר מ-1998, אומפרזול פגע בעיכול החלבון של מתנדבים בריאים, ואצל מי שלקח אותו הרבה זמן נמצאו יותר תוצרים של תסיסת חלבון בשתן.

ממטא-אנליזה של 29 מחקרים עולה שסיבו נמצא אצל 36.8% ממשתמשי הכדורים, לעומת 19.9% במי שלא לוקח אותם.

מכאן ההיגיון לקחת אנזימים עם הכדורים, ובמיוחד אנזים פטרייתי, שלא צריך חומצה כדי לעבוד. אבל לא מצאנו ניסוי שבדק את זה אצל מי שאין לו אי-ספיקת לבלב. אנזים פטרייתי עם ארוחות החלבון הגדולות הוא ניסיון הגיוני ובטוח למי שלוקח כדור נגד חומצה לאורך זמן, ובטאין HCl לא.

חומצה נמוכה בקיבה: הליקובקטר, ואחרי הטיפול

לא רק כדורים מורידים חומצה. לפי סקירה מ-2017, רוב הנשאים של הליקובקטר לאורך זמן מפתחים דלקת בכל הקיבה, שמורידה את הפרשת החומצה. רק כעשירית, בעיקר צעירים, מפתחים את ההפך: עודף חומצה וכיב. ואחרי שמסלקים את החיידק, החומצה יכולה לחזור, ויש מי שמפתחים אז צרבת שלא הייתה להם.

האם אנזים עוזר יותר כשהקיבה חלשה? ההיגיון אומר שקצת כן. בלי חומצה, הפפסין של הקיבה כמעט לא עובד, ובניסוי האומפרזול עיכול החלבון נפגע. אבל החלק הגדול של העיכול קורה במעי הדק, באנזימי הלבלב, ואלה לא תלויים בחומצת הקיבה. ולא מצאנו ניסוי שבדק אנזימים אצל מי שיש לו חומצה נמוכה, בלי אי-ספיקת לבלב.

מה שכן חשוב: חומצה נמוכה מגדילה את הסיכוי לסיבו, ושם אנזים לא יעזור. ובטאין HCl, החומצה בכמוסה, הוא דווקא מה שלא לוקחים כשיש דלקת קיבה, וגם לא בחודשים שאחרי טיפול בהליקובקטר. מי שמרגיש כבדות אחרי ארוחות, אנזים פטרייתי עם הארוחות הגדולות הוא ניסיון סביר ובטוח.

סיבו

הקשר הולך בשני הכיוונים.

אצל חולי דלקת לבלב כרונית, סיבו נמצא אצל כשליש (מטא-אנליזה של תשעה מחקרים), ומי שקריאון לא עוזר לו, ההמלצה היא לבדוק סיבו (סקירה מ-2018).

להפך, אנזימים כטיפול בסיבו לא נבדקו. ההיגיון של חלק מהמטפלים הוא שאוכל שמתעכל טוב יותר משאיר פחות לחיידקים במעי הדק. זה הגיוני, ולא נבדק. מה שכן עובד בסיבו נמצא במאמר על סיבו ופודמאפ.

עם מדללי דם

בסקירת אינטראקציות עם קומדין (וורפרין), ברומלין מופיע ברשימת הרכיבים שעלולים להגביר דימום, ופפאין ברשימת אלה שדווחה עליהם אינטראקציה, בעיקר לפי מחקרי מעבדה ודיווחי מקרה. בנאטוקינאז הדיווחים כבדים יותר, כמו שפורט בפרק על נאטוקינאז. מי שלוקח מדלל דם, לא מוסיף אנזים פרוטאוליטי על קיבה ריקה בלי הרופא. אנזימי עיכול שנבלעים עם הארוחה, בלי ברומלין ופפאין, הם פחות בעייתיים, אבל גם אותם כדאי להזכיר לרופא.

לפני ניתוח

לא מצאנו הנחיה ספציפית לאנזימים. ההמלצה המקובלת לגבי תוספים שמשפיעים על הקרישה היא להפסיק אותם כשבועיים לפני ניתוח, ולספר למנתח ולרופא המרדים על כל תוסף. זה חל על נאטוקינאז, סרפפטאז, ברומלין ופפאין. אחרי הניתוח, ברומלין הוא דווקא אחד מהאנזימים שנבדקו נגד נפיחות, אבל לחזור אליו רק באישור המנתח.

מה אומרת כל גישה על אנזימי עיכול

באנזימים, הוויכוח בין הגישות הוא לא "עובד או לא עובד". כולן מסכימות שבאי-ספיקת לבלב צריך אנזימים. המחלוקת היא על כל השאר: האם מי שאין לו מחלה צריך עזרה בעיכול, ואם כן, האם הפתרון הוא כמוסה, או שינוי באוכל ובהרגלים.

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

ומה המסקנה מכל הטבלה? מי שיש לו מחלה, צריך את הרפואה המקובלת. ומי שאין לו, ורוצה לעכל טוב יותר, ירוויח הכי הרבה מההרגלים שהגישות הוותיקות מדברות עליהם, ויכול להוסיף אנזים פטרייתי לארוחות הכבדות.

הגישה של "אנזימי המזון", בגרסה החזקה שלה

הרעיון מגיע מאדוארד האוול (Edward Howell), אמריקאי שכתב עליו כבר ב-1946. לפיו, לכל אדם יש מלאי מוגבל של כושר לייצר אנזימים, ותזונה מבושלת, שהחום הרס בה את האנזימים של האוכל עצמו, מכריחה את הגוף "לבזבז" אותו. לכן אוכל חי, ותוסף אנזימים בכל ארוחה, הם חיסכון לטווח ארוך. גם בארץ, באתר של רופא שמוכר תערובת אנזימים משלו, התאוריה הזו מוצגת כבסיס.

חלק מהרעיון נכון: לפירות ולירקות טריים יש אנזימים פעילים, וחום של בישול הורס את רובם. חלק אחר לא נבדק: "מלאי אנזימים לכל החיים" לא נמדד אף פעם, ואין ראיה שהלבלב מתרוקן ממשהו עם השנים בגלל אוכל מבושל. ובישול לפעמים דווקא עוזר לעיכול, כי הוא מפרק עמילן וחלבונים ומנטרל חומרים בקטניות ובדגנים שמעכבים את אנזימי הלבלב. הכיוון של יותר אוכל טרי טוב מסיבות אחרות, לא בגלל האנזימים שלו.

למה בגישת הביוהאקינג ממליצים על יותר?

בביוהאקינג משתמשים באנזימים לשני דברים: לספוג יותר מהחלבון, ולשמור על העורקים. בחלבון, הרעיון הוא שפרוטאז שנבלע עם שייק מפרק אותו מהר יותר, וכך יותר חומצות אמינו מגיעות לשריר. בניסוי מוצלב מ-2025, תערובת של שלושה פרוטאזות עם 25 גרם חלבון מי גבינה העלתה את חומצות האמינו החיוניות בדם בשעה הראשונה ב-14%. אבל הכמות הכוללת לא השתנתה, וגם לא הלאוצין, החומצה שמפעילה בניית שריר. המחקר מומן על ידי החברה שמוכרת את התערובת.

ובניסוי ב-20 גברים אחרי אימון שמפרק שריר, פרוטאז שמר מעט יותר על הכוח, ב-7.6%, אבל לא הקל על הכאב ולא שינה את סמני הנזק בדם. אצל מתאמנים יש סימנים לתועלת קטנה, ואין הוכחה שהיא הופכת ליותר שריר. מי שגוף רגיש לשייקים גדולים, ומרגיש כבדות אחריהם, הוא זה שהכי סביר שירוויח.

בנאטוקינאז, המינונים בביוהאקינג הם 2,000 עד 4,000 יחידות ביום, וברשת אפשר למצוא גם 10,000. מה שאפשר למדוד הוא לחץ דם ופיברינוגן בבדיקת דם, ובניסוי של שלוש שנים לא נמצא שינוי בשניהם. מי שרוצה למקסם, שימדוד: לחץ דם ופיברינוגן לפני, ואחרי שלושה חודשים. אם לא השתנו, הכסף הולך לשום מקום.

מה אומרים מטפלים ומומחים שעובדים עם אנזימי עיכול

מעבר לניסויים, יש מה שאנשי שטח רואים אצל מטופלים. מה שמצאנו:

• רוני ברוך, דיאטנית בכירה במכון הגסטרו באיכילוב, בראיון בבלוג של דנה שני: ממליצה בעיקר על קריאון, ולנסות אנזימים בעיקר מעל גיל 60, כשיש תסמינים והבדיקות תקינות. לדבריה, אנזימים לא יוצרים תלות, ואפשר להפסיק מתי שרוצים. במחקר: גיל 60 מתאים לממצא שחמישית מבני ה-60 הבריאים עם אלסטאז נמוך. ותופעות לוואי קלות, כמו גזים ובחילה, כן קיימות.
• דנה שני, מטפלת ברפואה סינית: רואה בקליניקה גם צעירים עם "לבלב חלש", ונוטה להאמין שאנזימים יעזרו גם להם. במחקר: אצל צעירים בלי אי-ספיקת לבלב, זה לא נבדק.
• ד"ר סיגל טפר, דיאטנית קלינית, יועצת של אלטמן (שמוכרת אנזימים): אנזימים לפני, עם או אחרי הארוחה, ולא ללעוס כמוסה עם ציפוי. במחקר: בפנקראטין, ההנחיות הן עם הארוחה, ובדרך כלל עם תחילתה.
• חגית אריאלי-שיינפלד, מטפלת באיורוודה, ב-ynet: לא ממליצה על תוסף. ג'ינג'ר עם ליים ומלח לפני הארוחה, אוכל בשעות קבועות, והליכה אחריה. לדבריה, הפרשת האנזימים יורדת בערב ועם הגיל. במחקר: הירידה עם הגיל מתאימה לבדיקות האלסטאז.
• חיים חן, מטפל ברפואה סינית: לעיסה איטית, לא לשתות הרבה בזמן הארוחה, אוכל מבושל ותבלינים כמו קימל, שומר וכמון. במחקר: לא נבדק ישירות, ובטוח לגמרי.
• מייקל רוסקיו, קלינאי מעי מארה"ב (מוכר פורמולת אנזימים משלו): אנזימים בבירור באי-ספיקת לבלב. מעבר לזה, ניסיון של כשבוע, ואם אין שינוי, להפסיק. במחקר: הגישה של ניסיון קצר מתאימה לראיות, שקטנות ולא חד-משמעיות.
• כריס קרסר, רפואה פונקציונלית: בטאין HCl עם פפסין לפני הארוחה, ומעלים בהדרגה עד שמרגישים חום בקיבה. במחקר: שיטת ההדרגה לא נבדקה, ובמי שיש לו דלקת קיבה היא עלולה להזיק.
• אקש גואל (Weill Cornell), דבורה כהן (Rutgers) וקרוליין טאק (Swinburne), גסטרואנטרולוגים ודיאטנית, ב-CNN: אנשים בריאים שלוקחים אנזימים אחרי ארוחה כבדה, בדרך כלל מבזבזים כסף. אצל מי שרגיש לקטניות, אלפא-גלקטוזידאז כן עוזר. במחקר: מתאים, חוץ מהדיספפסיה, שבה יש ניסוי עם תועלת מתונה.

וחסר דבר אחד: לא מצאנו רוקח או גסטרואנטרולוג ישראלי שכותב בשמו על אנזימי עיכול מהמדף.

מה אומרים בסרטונים הכי נצפים על אנזימי עיכול, ומה המחקר מצא

הסרטונים הנצפים ביותר שבדקנו הם של אריק ברג (כמה סרטונים, עד 1.6 מיליון צפיות), של פורד ברואר על נאטוקינאז (910 אלף), של רג'שרי נמבודריפד על אנזימים וחומצת קיבה (629 אלף), ושל סטיבן קברל על נאטוקינאז (535 אלף). בעברית כמעט אין סרטונים על תוספי אנזימים, רק שיעורי ביולוגיה. ב-46 הסרטונים שנבדקו חוזרים שני נושאים: "חומצה נמוכה" כשורש של כל בעיות העיכול, ונאטוקינאז כתחליף לתרופות לב. ובכמה מהסרטונים, מי שממליץ גם מוכר את המוצר.

והדבר שהכי בולט ברוב הסרטונים: בערך ברבע מהם, הדובר מוכר מוצר או שירות משלו, נוסחת עיכול, תערובת נאטוקינאז או שירות ייעוץ, ואומר את זה בסרטון. זה לא אומר שהוא טועה, אבל זו סיבה לבדוק את המספרים.

דוח השוואת מוצרים · תוספי אנזימי עיכולמעודכן לאוקטובר 2026

דוח השוואת תוספי אנזימי עיכול: מה משתלם, ומה לא שווה את הכסף

נבדקו 56 מוצרים: אנזימים רחבי טווח, לקטאז, אלפא-גלקטוזידאז, אנזימים פרוטאוליטיים ובטאין HCl, באייהרב ישראל ובחנויות בישראל. המחירים נבדקו ב-21 באוקטובר 2026.

בדוח

1. איך בדקנו
2. מה נמצא
3. מה משתלם
4. מה לא שווה את הכסף
5. מה לבדוק על כל בקבוק
6. מחירים
7. האם הדוח מוטה?

השורה התחתונה של הדוח

• הסוג: לכבדות אחרי ארוחות, אנזים רחב טווח ממקור פטרייתי, עם הרבה פרוטאז (HUT) וליפאז (FIP) בכמוסה אחת. לחלב ולקטניות, אנזים אחד ממוקד, שזול בהרבה.
• לארוחה רגילה, למי שאין בעיה מיוחדת: לרוב לא צריך כלום. מי שמרגיש כבדות אחרי ארוחות גדולות, NOW Digest Ultimate, כמוסה עם הנגיסה הראשונה. יותר פרוטאז לא הוכח כטוב יותר, ולכן המוצרים היקרים שווים רק כשיש סיבה ספציפית.
• המותגים: החזקים שבדקנו כמעט שווים, עם 80,000 עד 95,000 HUT בכמוסה. ההבדל ביניהם הוא כמה ליפאז יש, ובאיזה מחיר. NOW Digest Ultimate נותן הכי הרבה אנזים לשקל, בפרוטאז ובליפאז יחד. המוצר הישראלי עולה בערך אותו דבר לכמוסה, ויש בו כשליש מהפרוטאז, כחצי מהליפאז, ופי שניים וחצי ברומלין.
• אם תוסף מהמדף לא עזר: לבדוק את המינון ואת הליפאז, ואם יש צואה שומנית או ירידה במשקל, לבקש בדיקת אלסטאז, בכרטיס הייעודי.

איך בדקנו

נבדקו מוצרי האנזימים שנמכרים באייהרב ישראל, וכל המוצרים הישראליים שמצאנו בסופר-פארם, באתר סופהרב, באתר סולגאר ישראל, באתר אלטמן ובאתר נוטרי די, והמחירים הישראליים נבדקו גם בזאפ ובטבע בריא. לכל מוצר נקראה התווית: אילו אנזימים, ובכמה יחידות פעילות בכמוסה. כשדף המוצר באייהרב נחסם, התווית נלקחה ממאגר התוויות של המכון האמריקאי לבריאות (DSLD), מאתר היצרן, או מתמונת האריזה. אחר כך חיפשנו כל מוצר ברשימת NSF. לא נשלחו דגימות למעבדה.

סדר ההכרעה: קודם יחידות פעילות על התווית, אחר כך כמה פרוטאז וליפאז בכמוסה אחת, אחר כך תוספות שלא כל אחד צריך, ורק בסוף המחיר. מוצר שלא כתוב עליו כמה אנזים יש בו, לא דורג.

מה נמצא

• הפער בעוצמה בין המוצרים עצום. מ-1,800 HUT בטבליית לעיסה, ועד כ-107,000 HUT בכמוסה. כמוסה אחת של אנזים חזק שווה לעשרות טבליות חלשות.
• במחיר ליחידת אנזים, הפער הוא פי 50. מ-10 עד 11 אגורות ל-10,000 HUT ב-MassZymes וב-NOW Digest Ultimate, ועד כמעט 6 שקלים בטבליית הלעיסה של Garden of Life.
• סופהרב, נוטרי די וקלנוזים מכילים את אותה תערובת אנזימים, באותם מספרים. על התווית של נוטרי די היחידות כתובות במלואן, HUT ו-FIP, ולכן אפשר להשוות את שלושתם לשאר המוצרים. בקלנוזים יש עוד אלפא-גלקטוזידאז, פרוביוטיקה וג'ינג'ר, והוא עולה יותר מפי שניים.
• המחיר האמיתי של המוצרים הישראליים נמוך בהרבה מהמחירון. סופהרב עולה ₪119.90 בסופר-פארם ובאתר היצרן, ו-₪59.90 בטבע בריא. לכן המחירים כאן הם הנמוכים הרגילים שמצאנו, והחנות כתובה לידם.
• MassZymes, שמשווקים אותו הרבה ברשת, נותן הכי הרבה פרוטאז בכמוסה, כ-107,000 HUT, אבל מעט ליפאז, ו-20 מק"ג ויטמין D3 בכל כמוסה. מי שכבר לוקח ויטמין D, שיחשב את הסכום.
• בכמה מוצרים אין בכלל יחידות על התווית, וגם לא במוצרים מוכרים בישראל, כמו נוטריקר ולקטזין MAX של אלטמן.
• קריאון 10000, התרופה לאי-ספיקת לבלב, רשום במשרד הבריאות כתרופה ללא מרשם, ובסופר-פארם הוא עולה כשקל וחצי לכמוסה, עם 10,000 יחידות ליפאז, פי שניים מהתוסף הפטרייתי החזק ביותר שמצאנו.
• מבין תוספי האנזימים, רק של Thorne נמצאים ברשימת NSF: אנזימי הלבלב והבטאין שלה.

מה משתלם: ההמלצה הראשית, ולפי סוג הארוחה

קודם כל: מי שמעכל בלי בעיה, לא צריך אף אחד מהמוצרים כאן. אנזים רחב טווח הוא כלי לארוחות הכבדות, ולא תוסף לכל יום.

ההמלצה הראשית: הכי משתלם NOW Digest Ultimate ₪0.93לכמוסה, באייהרב ישראל (120 כמוסות)

• פרוטאז 87,500 HUT, ליפאז 3,500 FIP, עמילאז 23,000 DU
• ועוד 300 GalU לקטניות, המינון שעבד בניסוי
• הכי זול ליחידת אנזים, בלי תוספות, רק כמוסה ושמן MCT

איך לוקחים: כמוסה עם הנגיסה הראשונה של ארוחה גדולה, עד שלוש ביום iHerb

לארוחות שומניות מאוד Garden of Life O-Zyme Ultra ₪1.72לכמוסה, באייהרב ישראל (90 כמוסות)

• ליפאז 5,000 FIP: הכי הרבה מבין הפטרייתיים, 43% יותר מ-NOW
• בחלבון ובפחמימות כמו NOW, במחיר כמעט כפול
• ג׳ינג׳ר וכורכום בכמות סמלית, 25 מ"ג יחד

איך לוקחים: כמוסה עם הנגיסה הראשונה של ארוחה שומנית iHerb

לארוחות בשר וחלבון BIOptimizers MassZymes ₪1.12לכמוסה, באייהרב ישראל (90 כמוסות)

• פרוטאז כ-107,000 HUT: הכי הרבה בכמוסה
• מעט ליפאז ומעט עמילאז, ולכן לא לכל ארוחה
• 20 מק"ג ויטמין D3 בכל כמוסה. מי שלוקח ויטמין D, שיחשב

איך לוקחים: כמוסה עם ארוחה עשירה בחלבון iHerb

מי שלא בטוח, שיתחיל מ-NOW Digest Ultimate. כמעט בכל אנזים הוא קרוב לחזקים ביותר, והוא הזול מכולם. Enzymedica Digest Gold ו-Doctor's Best כמעט זהים לו ויקרים יותר, ולכן הם בטבלה, לא בכרטיסים.

ואם חשוב לכם משהו אחר

בחנות ישראלית, או בלי הזמנה מאייהרב סופהרב אנזימי עיכול ₪1.00לכמוסה, בטבע בריא (₪59.90 ל-60 כמוסות)

• פרוטאז 25,000 HUT, ליפאז 1,875 FIP, ו-750,000 יחידות ברומלין
• אותו הרכב בדיוק בנוטרי די: ₪139.90, ובטבע בריא 1+1 לחברי מועדון
• מיוצר בישראל, GMP של משרד הבריאות, טבעוני וכשר
• בכמוסה כשליש מהפרוטאז וכחצי מהליפאז של NOW

איך לוקחים: כמוסה עם ארוחה גדולה, שתיים לארוחה שומנית מאוד טבע בריא

אם אובחנה אצלכם אי-ספיקת לבלב קריאון 10000 (Creon) ₪1.45לכמוסה, בסופר-פארם (100 כמוסות)

• 10,000 יחידות ליפאז בכמוסה, פנקראטין עם ציפוי
• תרופה ללא מרשם לפי משרד הבריאות
• באי-ספיקה צריך כמה כמוסות לארוחה, לפי הרופא

איך לוקחים: לפי הרופא, עם הארוחה

אם הבעיה היא חלב וגבינות Natural Factors Lactase Enzyme ₪0.76לכמוסה, באייהרב ישראל (60 כמוסות)

• 9,000 יחידות לקטאז, כמו המינון הגבוה בניסוי
• לקטאז לבד, בלי אנזימים אחרים
• בחנות ישראלית: לקטאז 4000 של Life, בסופר-פארם, עם פחות מחצי מהיחידות. לאותו מינון, שתיים

איך לוקחים: כמוסה עם הביס הראשון של מוצר החלב iHerb

אם הבעיה היא קטניות Solaray Bean Enzyme ₪0.61לכמוסה, באייהרב ישראל (60 כמוסות)

• המינון שעבד בניסוי של מונאש: 300 GalU
• עובד רק על הסוכרים של הקטניות
• בישראל לא מצאנו את Beano

איך לוקחים: כמוסה עם הנגיסה הראשונה של הקטניות iHerb

אם ניסיתם אנזים והוא לא עבד לכם

לפני שמוותרים, שווה לבדוק ארבעה דברים:

• מתי בלעתם: כמוסה שנבלעת חצי שעה לפני הארוחה או שעה אחריה, עובדת פחות. עם הנגיסה הראשונה.
• כמה ליפאז יש: אם השומן הוא הבעיה, וכתוב פחות מ-1,000 FIP בכמוסה, זה מעט. לעבור למוצר חזק יותר.
• מה באמת קשה לכם: אם זה חלב, לקטאז ממוקד עושה יותר מתערובת. אם זה קטניות, אלפא-גלקטוזידאז. ואם זה בצל, שום וחיטה, אף אנזים לא יעזור, וכדאי לבדוק פודמאפ וסיבו.
• אם יש צואה שומנית, ירידה במשקל או סוכרת: לבקש בדיקת אלסטאז. באי-ספיקת לבלב, כמוסה מהמדף היא בין חמישית לעשירית ממה שצריך לארוחה.

ואם אתם מחפשים אנזים על קיבה ריקה, או בטאין

• ברומלין: NOW Bromelain, 500 מ"ג עם 1,200 GDU בכמוסה, ב-82 אגורות. על קיבה ריקה, רק כשיש סיבה, כמו נפיחות אחרי ניתוח.
• סרפפטאז: California Gold Nutrition Serrapeptase, 120,000 SPU, ב-86 אגורות, וזה הזול ביותר ליחידה, בערך חצי מ-Doctor's Best של 40,000.
• נאטוקינאז: California Gold Nutrition Nattokinase, 2,000 FU, ב-45 אגורות. רק אחרי שיחה עם רופא, ולא עם מדלל דם.
• Wobenzym: לא נמכר באייהרב ישראל ולא בסופר-פארם.
• בטאין HCl: Thorne Betaine HCl & Pepsin, היחיד עם תו NSF, ב-65 אגורות לכמוסה. ולא למי שיש לו דלקת קיבה, כיב או צרבת פעילה.

מה לא שווה את הכסף

כאן נכנס רק מה שנבדק ונמצא שהוא לא נותן יותר.

מוצרים בלי יחידות על התווית

לא שווה. Global Healing Ultimate Enzymes, Physician's Choice, נוטריקר ולקטזין MAX לא כותבים כמה אנזים יש בכמוסה. אי אפשר לדעת על מה משלמים, ובאותו מחיר יש מוצרים שכן כותבים.

קלנוזים, במקום סופהרב או נוטרי די

רק אם צריך דווקא את התוספות. תערובת האנזימים זהה, באותם מספרים. ההפרש, כשקל וחצי לכמוסה (₪2.50 מול ₪1.00, במחירים הנמוכים שמצאנו), הולך על אלפא-גלקטוזידאז, פרוביוטיקה וג'ינג'ר. מי שצריך אלפא-גלקטוזידאז, יכול לקנות אותו לחוד בפחות.

טבליות לעיסה חלשות

לא שווה. ב-Garden of Life Organic Digest+ יש 1,800 HUT בטבליה. ליחידת אנזים, זה פי 50 מהזול ביותר.

מה לבדוק על כל בקבוק

• יחידות פעילות, לא מ"ג.HUT לפרוטאז, FIP לליפאז, DU לעמילאז. אם כתוב רק מ"ג, או "Proprietary blend", אין דרך לדעת כמה אנזים יש.
• כמה ליפאז.אם הכבדות מגיעה אחרי ארוחות שומניות, לחפש כמה אלפים FIP בכמוסה, ולא כמה מאות.
• Betaine HCl ו-Ox bile.בטאין ומרה בתוך התערובת. מי שיש לו דלקת קיבה, כיב או צרבת, יבחר מוצר בלעדיהם.
• מקור.Pancreatin הוא מחזיר. "Plant based" או "Vegan" הוא בדרך כלל פטרייתי, ומתאים לטבעונים ולשומרי כשרות.
• תו בדיקה.NSF על הבקבוק. "Third party tested" בלי שם של גוף, זה לא תו.

המחירים: כמה עולים 10,000 יחידות פרוטאז

כמה עולות 10,000 יחידות פרוטאז (HUT), מהזול ליקר, ב-21 באוקטובר 2026

₪0.10BIOptimizers MassZymes

₪0.11NOW Digest Ultimate

₪0.12Doctor's Best Digestive Enzymes

₪0.15Enzymedica Digest Gold

₪0.16Source Naturals Daily Essential

₪0.21Garden of Life O-Zyme Ultra

₪0.22NOW Dairy Digest Complete

₪0.23NOW Plant Enzymes

₪0.24Enzymedica Digest Spectrum

₪0.26Enzymedica Digest Basic

₪0.37Life Extension Super Digestive

₪0.39סולגאר קומפורט זון

₪0.40סופהרב

₪0.47נוטרי די

₪1.00קלנוזים

₪5.92Garden of Life Organic Digest+

מחירי אייהרב ישראל בלי משלוח. במוצרים הישראליים, המחיר הנמוך הרגיל שמצאנו (טבע בריא וזאפ). התרשים סופר רק HUT: ברומלין ופפאין גם מפרקים חלבון, אבל נמדדים ביחידה אחרת, ולכן מוצר עם הרבה ברומלין, כמו סופהרב ונוטרי די, נראה כאן מעט חלש ממה שהוא. ירוק: המוצרים שבהמלצות.

ולמי שלוקח כמוסה עם ארוחה גדולה אחת ביום, חודש עולה בערך 28 שקלים ב-NOW Digest Ultimate, 37 ב-Digest Gold, 52 ב-O-Zyme Ultra, ו-30 בסופהרב.

כל המוצרים שנבדקו

מוצר	מה יש בכמוסה	₪ לכמוסה	למה הוא כאן	קישור
Garden of Life O-Zyme Ultra90 כמוסות	82,000 HUT · 5,000 FIP	₪1.72	הכי הרבה ליפאז שמצאנו בכמוסה מהמדף	iHerb
Enzymedica Digest Gold + ATPro240 כמוסות	80,000 HUT · 4,000 FIP	₪1.22	כמעט כמו NOW Digest Ultimate, ויקר ממנו. עם ATP שלא נבדק	iHerb
NOW Digest Ultimate120 כמוסות	87,500 HUT · 3,500 FIP	₪0.93	הכי זול ליחידת אנזים, בלי תוספות	iHerb
BIOptimizers MassZymes90 כמוסות	כ-107,000 HUT · כ-1,600 FIP · ויטמין D3	₪1.12	הכי הרבה פרוטאז בכמוסה, מעט ליפאז, ו-20 מק"ג ויטמין D3 בכמוסה	iHerb
Doctor's Best Digestive Enzymes90 כמוסות	95,000 HUT · 3,000 FIP	₪1.10	כמו NOW, עם חיידק Bacillus subtilis, ויקר ממנו	iHerb
Life Extension Enhanced Super Digestive Enzymes60 כמוסות	25,000 HUT · 2,500 FIP · 2,000 ALU	₪0.93	הרבה ליפאז ולקטאז, פחות פרוטאז	iHerb
California Gold Nutrition Digestive Enzymes90 כמוסות	35,000 HUT · 1,500 FIP	₪0.84	בינוני. אזל במלאי בזמן הבדיקה	iHerb
Enzymedica Digest Spectrum240 כמוסות	49,000 HUT · 458 FIP	₪1.17	עם DPP-IV, מעט ליפאז	iHerb
Enzymedica Digest Basic180 כמוסות	20,000 HUT · 450 FIP	₪0.51	חלש, לארוחות קלות	iHerb
NOW Plant Enzymes240 כמוסות	15,000 HUT · 750 FIP	₪0.34	זול לכמוסה, אבל חלש	iHerb
NOW Dairy Digest Complete90 כמוסות	25,000 HUT · 600 FIP · 1,000 ALU	₪0.54	לארוחות עם חלב	iHerb
Source Naturals Daily Essential Enzymes360 כמוסות	28,625 HUT · 375 FIP	₪0.47	מעט ליפאז	iHerb
Garden of Life Organic Digest+90 טבליות לעיסה	1,800 HUT · 250 FIP	₪1.07	חלש מאוד ליחידה	iHerb
Global Healing Ultimate Enzymes120 כמוסות	אין יחידות על התווית	₪1.62	אי אפשר לדעת כמה אנזים יש	iHerb
Physician's Choice Digestive Enzymes60 כמוסות	אין יחידות, עם פרוביוטיקה	₪1.38	אי אפשר לדעת כמה אנזים יש	iHerb
NOW Super Enzymes180 כמוסות	פנקראטין, בטאין HCl 200 מ"ג, מרה	₪0.58	עם בטאין ומרה. לא למי שיש לו דלקת קיבה	iHerb
California Gold Nutrition SimplyOne90 כמוסות	כמעט כמו NOW Super Enzymes	₪0.73	אותה נוסחה, יקר יותר	iHerb
Thorne Advanced Digestive Enzymes180 כמוסות	פנקראטין, בטאין HCl, מרה, גלוטמין	₪0.97	עם בטאין ומרה	iHerb
Thorne Pancreatic Enzymes180 כמוסות	פנקראטין של חזיר	₪1.51	פנקראטין עם תו NSF	iHerb
סופהרב אנזימי עיכול60 כמוסות	25,000 HUT · 1,875 FIP · ברומלין 750,000	₪1.00	המוצר הישראלי. מיוצר בישראל. בסופר-פארם ₪2.00	טבע בריא
נוטרי די אנזימי עיכול60 כמוסות	אותו הרכב כמו סופהרב	₪1.17	1+1 לחברי מועדון בטבע בריא. באתר נוטרי די ₪1.39 במארז שלישייה. על התווית: מכיל גלוטן	נוטרי די
אלכימיסט תערובת אנזימי עיכול60 כמוסות	7 אנזימים, בלי יחידות באתר ובאריזה שמצאנו	₪1.42	אותם 7 אנזימים כמו סופהרב, אבל בלי מספרים	טעם טבע של גיל
קלנוזים (CATEGORY 5)60 כמוסות	אותם אנזימים כמו סופהרב, ועוד	₪2.50	אותה תערובת, ועוד אלפא-גלקטוזידאז, פרוביוטיקה וג׳ינג׳ר. בסופר-פארם ₪3.50	זאפ
סולגאר קומפורט זון90 כמוסות	50,000 HUT · 1,000 FIP, וצמחים	₪1.93	אנזימים וצמחים. אזל זמנית	סופר-פארם
נוטריקר מולטי אנזים60 כמוסות	אין יחידות על התווית	₪1.75	אי אפשר לדעת כמה אנזים יש	סופר-פארם
אלטמן פרוביוטיק DIGEST60 כמוסות	פרוביוטיקה, ואנזימים בלי יחידות	₪1.60	בעיקר פרוביוטיקה	סופר-פארם
קריאון 10000100 כמוסות	10,000 יחידות ליפאז (Ph. Eur.)	₪1.45	תרופה ללא מרשם, לאי-ספיקת לבלב	בית מרקחת
Natural Factors Lactase Enzyme60 כמוסות	9,000 ALU לקטאז	₪0.76	לקטאז לבד, במינון הגבוה	iHerb
Source Naturals Lactase Digest180 כמוסות	9,000 ALU למנה	₪0.45	זול, אבל לא ברור אם המנה היא כמוסה אחת	iHerb
Life לקטאז FCC 4000100 טבליות	4,000 FCC לקטאז	₪0.70	בסופר-פארם. במבצע עד 22.10: 0.42	סופר-פארם
Enzymedica Lacto180 כמוסות	9,500 ALU, ועוד אנזימים	₪1.26	לקטאז עם תערובת	iHerb
אלטמן לקטזין MAX60 קפליות	אין יחידות על האריזה	₪2.18	אי אפשר לדעת כמה לקטאז	סופר-פארם
Solaray Bean Enzyme60 כמוסות	300 GalU	₪0.61	המינון שעבד בניסוי של מונאש	iHerb
Enzymedica BeanAssist30 כמוסות	300 GalU	₪0.84	אותו מינון, יקר יותר	iHerb
NOW Bromelain120 כמוסות	500 מ"ג, 1,200 GDU	₪0.82	ברומלין עם GDU מוצהר	iHerb
Source Naturals Bromelain60 כמוסות	500 מ"ג, 1,000 GDU	₪0.77	חלש מעט יותר	iHerb
California Gold Nutrition Serrapeptase180 כמוסות	120,000 SPU	₪0.86	הכי זול ליחידת סרפפטאז	iHerb
Doctor's Best Serrapeptase90 כמוסות	40,000 SPU	₪0.62	פי שניים ליחידה	iHerb
Enzymedica SerraGold120 כמוסות	100,000 SPU · 80,000 HUT	₪1.25	סרפפטאז עם פרוטאז	iHerb
California Gold Nutrition Nattokinase180 כמוסות	2,000 FU	₪0.45	המינון של ניסוי שלוש השנים	iHerb
Doctor's Best Nattokinase270 כמוסות	2,000 FU	₪0.50	אותו מינון	iHerb
Doctor's Best Proteolytic Enzymes90 כמוסות	תערובת, 3 כמוסות למנה	₪1.21	תערובת סיסטמית	iHerb
Arthur Andrew Medical Neprinol AFD300 כמוסות	תערובת בלי יחידות לכל אנזים	₪1.62	אי אפשר לדעת כמה מכל אנזים	iHerb
Thorne Betaine HCl & Pepsin225 כמוסות	500 מ"ג בטאין HCl	₪0.65	בטאין עם תו NSF	iHerb
NOW Betaine HCl120 כמוסות	648 מ"ג בטאין HCl	₪0.43	זול, בלי תו	iHerb

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

בטבלה 45 מוצרים מתוך 56 שנבדקו. המחירים נבדקו ב-21 באוקטובר 2026. באייהרב רץ באותו שבוע קופון הנחה של 20%, שלא נוכה מהמחירים כאן, והמשלוח עולה ₪35, וחינם מעל ₪180. במוצרים הישראליים מופיע המחיר הנמוך הרגיל שמצאנו, ולא מבצע. מהמותגים הישראליים, נמצאו מוצרי אנזימים לסופהרב, לנוטרי די, לאלכימיסט, לסולגאר ישראל, לאלטמן, לנוטריקר, לנאוה ולקלנוזים. בזאפ עלו עוד כמה מוצרים שלא בדקנו את התווית שלהם עד הסוף: פרו מקס 7, דיגסט P1000, זים קל ו-GL-Plex של אלטמן. בהדס ובטינק לא נמצא מוצר אנזימים. את האתרים של אקוסאפ, ברא צמחים, better, ניצת הדובדבן ו-BE לא הצלחנו לבדוק עד הסוף. Beano, Lactaid ו-Wobenzym לא נמכרים באייהרב ישראל ובסופר-פארם.

מי בדק את המוצרים?

ברשימת NSF (תקן 173, אוקטובר 2026) נמצאו רק מוצרים של Thorne: אנזימי הלבלב והבטאין עם הפפסין. אף מוצר אחר שבדקנו לא נמצא שם. ConsumerLab, בעדכון של 2026, כתבה שחלק מתוספי האנזימים לא נותנים את כל הפעילות שכתובה על התווית, וחלקם נותנים יותר. שמות המוצרים שם רק למנויים. ובנאטוקינאז, ערוץ יוטיוב ששלח מוצרים למעבדה דיווח ששלושה מתוך ארבעה מוצרים חדשים לא עמדו במה שכתוב עליהם. זו לא בדיקה שפורסמה כמחקר, אבל היא מתאימה למה ש-ConsumerLab מצאה.

האם הדוח הזה מוטה?

אין כאן קישורי שותפים, ואף מותג לא שילם על אזכור. המוצרים נבחרו לפי סדר קבוע: יחידות על התווית, עוצמה בכמוסה, תוספות, ורק בסוף מחיר. כשמחקר נעשה על ידי החברה שמוכרת את המוצר, זה כתוב. וכשהתרופה זולה וחזקה יותר מהתוספים, גם זה כתוב.

סוף הדוחאין בו קישורי שותפים

תופעות לוואי של אנזימי עיכול, ולמי אסור

אנזימי עיכול שנבלעים עם האוכל הם מהתוספים הבטוחים יותר: הם פועלים בתוך המעי, ומתפרקים שם. תופעות הלוואי הנפוצות קלות: גזים, בחילה, כאבי בטן, ולפעמים שלשול או עצירות. רוב האנשים לא מרגישים כלום, ומי שכן, בדרך כלל מרגיש את זה כבר בימים הראשונים.

אלרגיה

אלרגיה לברומלין מתועדת בעיקר אצל עובדים שנשמו את האבקה במפעל (סקירה על אלרגיה תעסוקתית), וכך גם לפפאין.

בסקירת 13 מקרים, רוב האלרגיות לפפאין התחילו בנשימה, ואצל המטופל שתואר בה הייתה גם תגובה צולבת לקיווי ולתאנה. מי שאלרגי לאננס, לפפאיה, לקיווי או ללטקס, לא לוקח ברומלין ופפאין. ומי שאלרגי לבשר חזיר, נמנע מפנקראטין.

מינון גבוה מדי

"יותר זה לא יותר טוב" נכון גם כאן. אצל ילדים עם סיסטיק פיברוזיס, מינונים גבוהים מאוד של פנקראטין נקשרו להיצרות במעי הגס. במחקר ב-NEJM, הסיכון עלה פי 11 במינון של 24,000 עד 50,000 יחידות ליפאז לקילו ביום, ופי 200 מעל זה. אלה מינונים של תרופה במחלה קשה, רחוקים מאוד מכמוסה מהמדף. אבל המסקנה כללית: את המינון מעלים רק כשיש סיבה, לא ליתר ביטחון.

למי אסור, ומתי לדבר קודם עם רופא

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

מאיפה מתחילים: מהצעד הזול לתרופה

1. ההרגלים קודם. ללעוס לאט, ארוחות קטנות יותר, פחות שומן בבת אחת, הליכה קצרה אחרי האוכל, ותה ג'ינג'ר למי שמרגיש שהאוכל נתקע. זה לא עולה כלום, ולא מזיק.
2. אם יש טריגר אחד ברור, אנזים אחד. אחרי חלב: לקטאז. אחרי קטניות: אלפא-גלקטוזידאז. שניהם עובדים רק על הסוכר שלהם.
3. אם ארוחות כבדות יושבות עליכם, אנזים רחב טווח פטרייתי, עם הנגיסה הראשונה של הארוחות הגדולות, לשבועיים עד ארבעה. אם לא השתנה כלום, להפסיק. אם כן, להמשיך רק בארוחות שבהן זה עוזר.
4. אם יש סימנים של אי-ספיקת לבלב, צואה שומנית, ירידה במשקל, סוכרת, ניתוח בקיבה, או גיל 60 ומעלה עם תסמינים, לבקש בדיקת אלסטאז. אם היא נמוכה, הטיפול הוא קריאון במינון שהרופא קובע.
5. אנזימים על קיבה ריקה הם לא לעיכול. ברומלין לנפיחות אחרי ניתוח, באישור המנתח. Wobenzym כחלופה לנוגדי דלקת בכאבי ברכיים, אחרי שיחה עם הרופא. ונאטוקינאז רק עם רופא, ואף פעם לא עם מדלל דם.

שאלות ותשובות

המידע במאמר הוא מידע כללי, ואינו ייעוץ רפואי או תחליף לו. לפני שמתחילים, מפסיקים או משנים תוסף או טיפול, ובמיוחד עם מדללי דם, לפני ניתוח, בהריון, עם דלקת קיבה או כיב, באי-ספיקת לבלב, או אצל ילדים, כדאי להתייעץ עם רופא.

מי עומד מאחורי המאמר

הקולות: מי שדבריהם מובאים במאמר

המחקרים: מי שעבודתם עומדת בבסיס

המקורות

1. Intestinal absorption of undegraded proteins in men: presence of bromelain in plasma after oral intake (1997)
2. AGA Clinical Practice Update on the Epidemiology, Evaluation, and Management of Exocrine Pancreatic Insufficiency: Expert Review (2023)
3. A Systematic Review of Exocrine Pancreatic Insufficiency Prevalence and Treatment in Type 1 and Type 2 Diabetes (2023)
4. Pancreatic exocrine insufficiency after non-pancreatic upper gastrointestinal surgery: meta-analysis (2024)
5. Fecal pancreatic elastase-1 levels in older individuals without known gastrointestinal diseases or diabetes mellitus (2011)
6. The ageing pancreas: a systematic review of the evidence and analysis of the consequences (2018)
7. Diagnostic Accuracy of Fecal Elastase-1 Test for Pancreatic Exocrine Insufficiency: A Systematic Review and Meta-Analysis (2025)
8. Diagnostic Performance of Measurement of Fecal Elastase-1 in Detection of Exocrine Pancreatic Insufficiency: Systematic Review and Meta-analysis (2018)
9. Diagnosis and management of pancreatic exocrine insufficiency (2017)
10. Efficacy of pancreatic enzyme replacement therapy in chronic pancreatitis: systematic review and meta-analysis (2017)
11. Exocrine Pancreatic Insufficiency Dosing Guidelines for Pancreatic Enzyme Replacement Therapy Vary Widely Across Disease Types (2024)
12. Efficacy of digestive enzyme supplementation in functional dyspepsia: A monocentric, randomized, double-blind, placebo-controlled, clinical trial (2023)
13. Evaluation of the Safety and Efficacy of a Multienzyme Complex in Patients with Functional Dyspepsia: A Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled Study (2018)
14. Pancreatic supplements reduce symptomatic response of healthy subjects to a high fat meal (1999)
15. Enzyme therapy for functional bowel disease-like post-prandial distress (2018)
16. Review: Management of postprandial diarrhea syndrome (2012)
17. Ineffective degradation of immunogenic gluten epitopes by currently available digestive enzyme supplements (2015)
18. Relative Rates of Gluten Digestion by Nine Commercial Dietary Digestive Supplements (2021)
19. Latiglutenase Protects the Mucosa and Attenuates Symptom Severity in Patients With Celiac Disease Exposed to a Gluten Challenge (2022)
20. Relations between pancreatic enzyme outputs and malabsorption in severe pancreatic insufficiency (1973)
21. Feedback regulation of pancreatic enzyme secretion. Suppression of cholecystokinin release by trypsin (1986)
22. Protease-specific suppression of pancreatic exocrine secretion (1984)
23. Influence of high-dose pancreatic enzyme treatment on pancreatic function in healthy volunteers (1998)
24. Effect of lactase on symptoms and hydrogen breath levels in lactose intolerance: A crossover placebo-controlled study (2021)
25. The effect of oral supplementation with Lactobacillus reuteri or tilactase in lactose intolerant patients: randomized trial (2010)
26. Systematic review: effective management strategies for lactose intolerance (2010)
27. A combination of acid lactase from Aspergillus oryzae and yogurt bacteria improves lactose digestion in lactose maldigesters synergistically: A randomized, controlled, double-blind cross-over trial (2015)
28. Does Beano prevent gas? A double-blind crossover study of oral alpha-galactosidase to treat dietary oligosaccharide intolerance (1994)
29. Increasing Symptoms in Irritable Bowel Symptoms With Ingestion of Galacto-Oligosaccharides Are Mitigated by α-Galactosidase Treatment (2018)
30. Oral Bromelain for the Control of Facial Swelling, Trismus, and Pain After Mandibular Third Molar Surgery: A Systematic Review and Meta-Analysis (2019)
31. A double blind, randomised, parallel group study on the efficacy and safety of treating acute lateral ankle sprain with oral hydrolytic enzymes (2004)
32. Improved WOMAC score following 16-week treatment with bromelain for knee osteoarthritis (2016)
33. Efficacy and tolerance of an oral enzyme combination in painful osteoarthritis of the hip. A double-blind, randomised study comparing oral enzymes with non-steroidal anti-inflammatory drugs (2006)
34. Serratiopeptidase: a systematic review of the existing evidence (2013)
35. Efficacy of serratiopeptidase after impacted third molar surgery: a randomized controlled clinical trial (2021)
36. [Serrapeptase-induced lung injury manifesting as acute eosiniphilic pneumonia] (2000)
37. Effects of nattokinase on blood pressure: a randomized, controlled trial (2008)
38. Nattokinase atherothrombotic prevention study: A randomized controlled trial (2021)
39. [A clinical study on the effect of nattokinase on carotid artery atherosclerosis and hyperlipidaemia] (2017)
40. Effective management of atherosclerosis progress and hyperlipidemia with nattokinase: A clinical study with 1,062 participants (2022)
41. Nattokinase decreases plasma levels of fibrinogen, factor VII, and factor VIII in human subjects (2009)
42. Cerebellar hemorrhage provoked by combined use of nattokinase and aspirin in a patient with cerebral microbleeds (2008)
43. Consequence of patient substitution of nattokinase for warfarin after aortic valve replacement with a mechanical prosthesis (2015)
44. The safety and efficacy of an enzyme combination in managing knee osteoarthritis pain in adults: a randomized, double-blind, placebo-controlled trial (2015)
45. [Comparison of fungal lipase and pancreatic lipase in exocrine pancreatic insufficiency in man. Study of their in vitro properties and intraduodenal bioavailability] (1988)
46. Gastric reacidification with betaine HCl in healthy volunteers with rabeprazole-induced hypochlorhydria (2013)
47. Effect of ginger on gastric motility and symptoms of functional dyspepsia (2011)
48. Papaya (Carica papaya) consumption is unsafe in pregnancy: fact or fable? Scientific evaluation of a common belief in some parts of Asia using a rat model (2002)
49. Treatments for breast engorgement during lactation (2020)
50. Evidence for impaired assimilation and increased colonic fermentation of protein, related to gastric acid suppression therapy (1998)
51. The Duration of Proton Pump Inhibitor Therapy and the Risk of Small Intestinal Bacterial Overgrowth: A Systematic Review and Meta-Analysis (2025)
52. Helicobacter pylori-Induced Changes in Gastric Acid Secretion and Upper Gastrointestinal Disease (2017)
53. Systematic review and meta-analysis: Small intestinal bacterial overgrowth in chronic pancreatitis (2016)
54. Potential interactions between alternative therapies and warfarin (2000)
55. Acute Effects of Oral Microbial Protease Co-ingestion with Whey Protein on Postprandial Plasma Amino Acid Concentrations, Appetite, and Satiety in Healthy Adults: A Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled, Crossover Clinical Trial (2025)
56. Effects of a protease supplement on eccentric exercise-induced markers of delayed-onset muscle soreness and muscle damage (2007)
57. Pancreatic proteolytic enzyme therapy compared with gemcitabine-based chemotherapy for the treatment of pancreatic cancer (2010)
58. Adaptation to Lactose in Lactase Non Persistent People: Effects on Intolerance and the Relationship between Dairy Food Consumption and Evalution of Diseases (2015)
59. [Occupational allergies to bromelain] (2007)
60. Papain Induced Occupational Asthma with Kiwi and Fig Allergy (2016)
61. High-dose pancreatic-enzyme supplements and fibrosing colonopathy in children with cystic fibrosis (1997)

קריאה נוספת באתר: סיבו ופודמאפ · המדריך לפרוביוטיקה · הליקובקטר פילורי · המיקרוביום · קטניות וגזים

מחבר המאמר: שחר כהן

שחר כהן הוא מייסד מכללת הארטמיינד ללימודי NLP ומנחה סדנאות וריטריטים. הפודקאסט שלו נמנה עם חמשת המואזנים ביותר בישראל מכלל הקטגוריות כבר שנים והמוביל בתחומי הפסיכולוגיה והבריאות. ערוץ היוטיוב שלו מונה מעל 100 אלף מנויים ועשרות מיליוני צפיות מצטברות, והמדיטציות תורמות באופן קבוע למאות אלפי ישראלים.