ויטמין K2: מה הוא עושה, K1 מול K2, MK-7 מול MK-4 ואיזה תוסף לקנות

המאמר מבוסס על כ-25 מחקרים, השוואה של 16 תוספי ויטמין K2, שש גישות (מהרפואה המקובלת ועד הנטורופתיה), וטענות של חמישה מומחים ויוצרים מיוטיוב, שנבדקו מול המחקר. אין בו קישורי שותפים.

סיכום ההמלצות לפי המצב שלכם

ויטמין K2 הוא הוויטמין שכמעט אף אחד לא שמע עליו לפני עשר שנים, והיום הוא אחד הנושאים הנצפים ביוטיוב בתחום הלב. בקיץ 2026 התפרסם ניסוי חדש על K2 וסידן בעורקי הלב, ובתוך חודש עלו עליו לפחות חמישה סרטונים עם המילים "מחקר חדש" ו"עורקים סתומים" בכותרת.

הניסוי הזה אמיתי, והוא מעניין. אבל מה שנמדד בו קטן ממה שנשמע בכותרות, ושני ניסויים גדולים אחרים, בחולי לב ובחולי כליה, לא מצאו את אותה השפעה. במאמר הזה תמצאו מה K2 עושה בגוף, במה הוא שונה מ-K1, למה MK-7 ו-MK-4 הם כמעט שני חומרים שונים, מה כל ניסוי מצא בעורקים ובעצמות, כמה יש בנאטו ובגבינה, ודוח השוואה של תוספי K2 עם מחיר ליום ומחיר ל-100 מק"ג.

מה זה ויטמין K2, ומה הוא עושה בגוף?

ויטמין K הוא לא חומר אחד, אלא משפחה של מולקולות שעושות בגוף פעולה אחת: הן מפעילות חלבונים. בלי ויטמין K, כמה חלבונים חשובים נבנים בגוף, אבל נשארים "כבויים", ולא מסוגלים לתפוס סידן.

שלושה חלבונים שתלויים בוויטמין K

הראשונים שהתגלו הם גורמי הקרישה בכבד. בלעדיהם הדם לא נקרש, ומכאן האות K, מהמילה הגרמנית לקרישה (Koagulation). את הגורמים האלה ויטמין K1 מהירקות מפעיל היטב, וזה גם החלק שידוע כבר כמעט מאה שנה.

שני חלבונים נוספים יושבים מחוץ לכבד, ושם מתחיל הסיפור של K2. אוסטאוקלצין (osteocalcin) נבנה בעצם, ומעורב בקשירת סידן לרקמת העצם. MGP (Matrix Gla Protein) נבנה בדפנות של כלי הדם, ותפקידו ההפוך: למנוע מסידן לשקוע במקום שבו הוא לא אמור להיות. כש-MGP לא מופעל, עכברים שחסר להם החלבון מפתחים הסתיידות קשה בעורקים.

מכאן נולד הרעיון של "K2 מכוון את הסידן"

המנגנון הזה הוא הבסיס לטענה ש-K2 "לוקח סידן מהעורקים ומעביר אותו לעצם". החלק הראשון נכון: K2 מפעיל את אוסטאוקלצין ואת MGP, וזה נמדד בבני אדם. בכל ניסוי שבו ניתן MK-7, הצורות הלא פעילות של שני החלבונים בדם ירדו, לפעמים בחצי ויותר.

החלק השני, שזה מתורגם לעורקים נקיים יותר ולעצמות חזקות יותר, הוא שאלה אחרת. עליה עונים הניסויים בהמשך, והתשובה שלהם פחות חלקה מהכותרות.

ויטמין K1 מול K2: מה ההבדל?

K1 (פילוקינון) מגיע מעלים ירוקים: תרד, קייל, ברוקולי, חסה. K2 (מנקינונים, menaquinones) נוצר בעיקר על ידי חיידקים, ולכן הוא נמצא במזון מותסס ובמזון מן החי. בתזונה מערבית רגילה, K1 הוא רוב ויטמין K שאנחנו אוכלים: בעוקבה הולנדית גדולה של נשים, הצריכה הממוצעת הייתה כ-212 מק"ג K1 ביום מול כ-29 מק"ג K2.

ההבדל הגדול: כמה זמן הוא נשאר בדם

בניסוי של Schurgers ועמיתיו, שפורסם ב-Blood ב-2007, מתנדבים בריאים קיבלו K1 או MK-7. שניהם הגיעו לשיא בדם אחרי כארבע שעות. אבל K1 נעלם מהדם תוך יממה, ו-MK-7 נשאר. בנטילה יומית, הרמה של MK-7 הצטברה עד פי 7 עד 8 מהרמה אחרי מנה אחת, וחלבון העצם אוסטאוקלצין הופעל באופן מלא יותר.

הפרש הזמנים הזה הוא כנראה הסיבה ש-K2 מעניין יותר מ-K1 כשמדברים על עצם ועל כלי דם. K1 נקלט בעיקר בכבד ומשמש שם את גורמי הקרישה. K2, ובמיוחד הצורות הארוכות שלו, נישא בדם גם בחלקיקי ה-LDL, וכך יש לו יותר זמן להגיע לרקמות אחרות. חשוב לדייק: זה נמדד ברמות בדם בקבוצות קטנות של מתנדבים, לא בדגימות מתוך העורק או העצם.

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

האם הגוף הופך K1 ל-K2?

בחלק. הגוף יודע להפוך K1 ל-MK-4, דרך אנזים בשם UBIAD1. זה מתועד היטב בעכברים ובחולדות. בבני אדם יש ראיות עקיפות בלבד, ולא ידוע כמה מה-K1 שאנחנו אוכלים הופך ל-MK-4. מי שאוכל הרבה ירוק מקבל ויטמין K בשפע, אבל זה לא אומר שהוא מכסה את מה שבשבילו אנשים קונים K2.

ואם ראיתם על אבקה ירוקה, למשל עשב שעורה, "ויטמין K", כמעט תמיד מדובר ב-K1. הוא חשוב, אבל זה לא החומר שמדברים עליו בהקשר של עורקים ועצם.

MK-4 מול MK-7: איזה ויטמין K2 עדיף?

על התווית שניהם נקראים "ויטמין K2", אבל במינון ובהתנהגות בגוף הם כמעט שני חומרים שונים. תוסף MK-7 מכיל בדרך כלל 100 עד 200 מק"ג. תוסף MK-4 יכול להכיל 45 מק"ג, ויכול להכיל 45 מ"ג, פי אלף. שני המספרים נכונים, והם לא מאותו עולם.

מה קרה כשהשוו אותם ישירות

בניסוי יפני מ-2012 נשים בריאות קיבלו מנה אחת של 420 מק"ג MK-4 או MK-7, ובשלב שני 60 מק"ג ביום במשך שבוע. MK-7 נמדד בדם יפה בשני השלבים. MK-4 לא נמדד בדם באף נקודת זמן, גם לא אחרי המנה הגדולה. החוקרים הסיקו ש-MK-4 במינון תזונתי כמעט לא תורם לרמה בדם. חלק מהמימון הגיע מיצרן, וזה ניסוי על ספיגה, לא על תוצאה בריאותית.

ומה עם 45 מ"ג MK-4 ביפן?

ביפן MK-4 בשם התרופתי מנטטרנון (menatetrenone) ניתן כטיפול באוסטאופורוזיס, במינון של 45 מ"ג ביום. זה המקור לכל המספרים הגדולים שמסתובבים ברשת על K2 ושברים. מטא-אנליזה מ-2006 דיווחה על ירידה דרמטית בשברים, אבל ב-2018 כתב העת שפרסם אותה הוסיף לה הודעת תיקון ואזהרה, כי חלק מהניסויים שנכללו בה התבררו כבעייתיים.

ובניסוי היפני הגדול ביותר, על 4,378 נשים, MK-4 לא הוריד שברים בחוליות, שהיו המדד העיקרי.

אז MK-4 במינון גבוה הוא טיפול תרופתי ביפן, עם ראיות מעורבות, ולא תוסף יומי. ו-MK-4 במינון של מק"ג, כמו שיש בחלק מהכמוסות המשולבות, כנראה כמעט לא נקלט.

האם צריך תוסף ויטמין K2?

אין בדיקת דם שגרתית שעונה על השאלה הזו. ויטמין K לא נבדק בבדיקות הרגילות, וגם המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (ODS) כותב שבודקים אותו בעיקר אצל מי שנוטל נוגדי קרישה או סובל מבעיית דימום. וגם אין "קצובה יומית" ל-K2: ההמלצות הרשמיות נקבעו לפי K1 בלבד.

מה ההמלצות הרשמיות אומרות

בארה"ב, הצריכה המספקת (AI) של ויטמין K היא 120 מק"ג ביום לגברים ו-90 לנשים. באירופה, EFSA קבעה ב-2017 70 מק"ג ביום לכל המבוגרים, וכתבה שאין מספיק ראיות כדי לקבוע ערך נפרד ל-K2. לאף אחד מהם אין תקרה עליונה (UL), כי לא נמצאה רעילות גם במינונים גבוהים.

המשמעות המעשית: מי שאוכל ירקות ירוקים מקבל את ויטמין K שההמלצות מדברות עליו. השאלה אם כדאי להוסיף K2 על זה היא שאלה של תועלת אפשרית לעורקים ולעצם, ולא של חוסר.

מי בסיכון לרמה נמוכה של ויטמין K

• בעיות ספיגת שומן: צליאק לא מאוזן, מחלות מעי דלקתיות, כריתת חלק מהמעי, ניתוחים בריאטריים, אי ספיקת לבלב. ויטמין K מסיס בשומן, ומה שפוגע בספיגת שומן פוגע גם בו.
• אנטיביוטיקה ממושכת: חלק מה-K2 בגוף מיוצר בידי חיידקי המעי, ולא ברור כמה ממנו נספג. (על מה שקורה לחיידקי המעי, ומה עוזר להם, יש פירוט במדריך לפרוביוטיקה.)
• מחלת כליות כרונית ודיאליזה: אצל חולי כליה נמצאת לעיתים קרובות רמה נמוכה של ויטמין K פעיל, וזו הסיבה שרוב הניסויים על K2 והסתיידות נעשו דווקא בהם. ועדיין, כמו שיופיע בפרק העורקים, תוסף לא האט אצלם הסתיידות.
• תזונה דלה מאוד בירק, ובלי גבינות, ביצים או מזון מותסס.

במה K2 עשוי לעזור, ומה הראיות

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

הכיוון ההפוך, מה קורה כשחסר ויטמין K, ברור הרבה יותר בקרישה: דימומים ושטפי דם, ו-INR ארוך. בעורקים ובעצם יש רק קשר בתצפית. במטא-אנליזה של 21 מחקרים ו-222 אלף משתתפים, רמה גבוהה של הצורה הלא פעילה של MGP (dp-ucMGP) הייתה קשורה לתמותה גבוהה יותר. אבל קשר בתצפית לא אומר שתוסף ישנה את התמונה, והניסויים בחולי כליה מראים שלא תמיד הוא משנה.

ויטמין K2 ועורקים: מה המחקרים של 2026 באמת מצאו

שני ניסויים מבוקרים שפורסמו בקיץ 2026 מצאו שתוסף MK-7 האט את העלייה בציון הסידן בעורקי הלב. זו הפעם הראשונה ש-K2 הראה תוצאה כזו בניסוי אקראי גדול, וזה גם מה שהצית את גל הסרטונים. מה שאף אחד מהם לא בדק הוא האם המשתתפים קיבלו פחות התקפי לב.

VitaK-CAC: 180 חולי לב, 360 מק"ג, שנתיים

בניסוי שפורסם ב-JAMA Cardiology השתתפו חולים עם מחלת לב כלילית וציון סידן בינוני (50 עד 400). חצי קיבלו 360 מק"ג MK-7 ביום, וחצי פלצבו. אחרי שנתיים ציון הסידן עלה בשתי הקבוצות, אבל פחות בקבוצת התוסף.

החוקרים עצמם הסבירו שההבדל נובע בעיקר מרובד רך שהתחיל להסתייד בקבוצת הפלצבו ופחות בקבוצת התוסף, וכתבו שהמשמעות של זה ליציבות הרובד לא ידועה. החוקר הבכיר, Schurgers, מדווח על מענקי מחקר מ-Gnosis by Lesaffre, יצרנית של חומר הגלם MK-7.

DANCODE: 398 חולים עם הסתיידות קשה, 720 מק"ג עם ויטמין D

חודשיים אחר כך פורסם ב-Circulation ניסוי דני גדול יותר, על אנשים עם ציון סידן של 400 ומעלה (החציון היה 903), בגיל חציוני 71. הם קיבלו 720 מק"ג K2 יחד עם 25 מק"ג (1,000 יחב"ל) ויטמין D3, או פלצבו, במשך שנתיים. הציון עלה ב-196 יחידות בקבוצת התוסף וב-248 בפלצבו, הבדל של 52 יחידות.

בתת-קבוצה של 143 משתתפים שעברו גם צנתור CT, נפח הרובד הכולל עלה באותה מידה בשתי הקבוצות, והרובד הרך לא השתנה. רק החלק המסויד של הרובד גדל פחות. כלומר התוסף לא "הוציא" רובד מהעורקים, הוא האט את ההסתיידות שלו.

AVADEC, סוכרת וחולי כליה: הניסויים בלי השפעה

לפני 2026 התמונה הייתה שלילית ברובה, וחשוב להכיר אותה. ב-AVADEC הדני, 365 גברים עם הסתיידות במסתם אבי העורקים קיבלו אותו שילוב בדיוק, 720 מק"ג K2 עם ויטמין D, במשך שנתיים. ההסתיידות במסתם התקדמה באותו קצב כמו בפלצבו, וגם בעורקי הלב לא נמצא הבדל. ומספר האירועים הלבביים היה 10 מול 10. ובאותו זמן, הצורה הלא פעילה של MGP בדם ירדה חדות: ה-K2 עשה את מה שהמנגנון צופה, והתוצאה לא השתנתה.

בחולי סוכרת עם מחלת לב, 360 מק"ג במשך חצי שנה לא האטו הסתיידות בעורק הירך.

ובחולי כליה ודיאליזה היו לפחות חמישה ניסויים, ובכולם אותה תוצאה: הסמן בדם השתפר, וההסתיידות לא. סקירה מ-2026 על חולי כליה סיכמה שאף אחת מצורות ויטמין K לא הראתה ירידה באירועי לב או בתמותה.

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

למה פחות סידן בעורק הוא לא בהכרח פחות סיכון

כאן יש הסכמה נדירה בין כל הדוברים הנצפים ביוטיוב, גם אלה שממליצים על K2. רובד מסויד נחשב יציב יותר מרובד רך, והוא פחות נוטה להיקרע ולגרום לאוטם. לכן סטטינים, שמפחיתים התקפי לב, דווקא מעלים לפעמים את ציון הסידן. ציון הסידן הוא מדד טוב לניבוי סיכון, אבל זה לא אומר שהורדה שלו היא היעד.

מה שאפשר לומר היום: ל-K2 יש השפעה ביולוגית אמיתית על הסתיידות, ושני ניסויים גדולים הראו אותה בעורקי הלב. עדיין לא ידוע אם היא מתורגמת לפחות אוטמים, והניסויים שנבנו כדי לבדוק אירועים עוד לא קיימים. מי שיש לו ציון סידן גבוה ושוקל K2 צריך לעשות את זה עם הקרדיולוג, ולא במקום סטטין, לחץ דם מאוזן ותזונה.

ויטמין K2 ועצמות: מה נשאר מהסיפור היפני

במשך שנים, הנתון הכי מצוטט על K2 היה ירידה של 60% עד 80% בשברים. הוא הגיע ממטא-אנליזה מ-2006 על MK-4 במינון יפני של 45 מ"ג. אבל ב-2018 נוספה למאמר הודעת תיקון ואזהרה, כי חלק מהניסויים שנכללו בו נחשבו בעייתיים, ובלעדיהם התמונה אחרת. מטא-אנליזה מ-2019 על 36 ניסויים סיכמה שאין השפעה על צפיפות העצם או על שברים בחוליות, ושהראיות לשאר השברים לא מספיקות.

ומה עם MK-7?

ארבעה ניסויים מבוקרים בדקו MK-7 בנשים אחרי גיל המעבר, ונתנו שתי תשובות. בניסוי של Knapen, 180 מק"ג ביום במשך שלוש שנים האטו את הירידה בצפיפות העצם בחוליות ובצוואר הירך. בשלושה ניסויים אחרים, במינונים גבוהים יותר (360 עד 375 מק"ג), לא נמצא הבדל בקצב איבוד העצם.

בניסוי הארוך מביניהם, שלוש שנים על 142 נשים, צפיפות העצם ירדה באותו קצב בשתי הקבוצות, וגם המבנה הפנימי שלה לא היה שונה. ובכל הניסויים, הצורה הלא פעילה של אוסטאוקלצין בדם ירדה ב-65% עד 70%. K2 הפעיל את חלבון העצם, אבל זה לא תורגם בעקביות לעצם חזקה יותר.

עצם צפופה עצם דלילה

◄►

גררו את הכפתור: עצם ספוגית צפופה, מול אותה עצם באוסטאופורוזיס. את המעבר הזה ניסו הניסויים ב-K2 להאט

נאטו ושברי ירך ביפן

עוד נתון שחוזר הרבה: ביפן, במחוזות שבהם אוכלים יותר נאטו, יש פחות שברי ירך אצל נשים. המחקר משנת 2001 גם מדד את ההבדל בדם: רמת MK-7 בנשים בטוקיו, שם אוכלים יותר נאטו, הייתה פי 4 מזו של נשים בהירושימה ופי 14 מזו של נשים בבריטניה. הממצא מעניין, אבל זו השוואה בין אזורים, ובין מזרח למערב יפן יש עוד הבדלים בתזונה ובאורח החיים. החוקרים עצמם כתבו שזו "אפשרות".

השורה התחתונה לעצמות: K2 לא מחליף סידן, ויטמין D, חלבון ואימוני כוח. למי שכבר עושה את כל אלה, MK-7 הוא תוספת שמבוססת על מנגנון אמיתי וניסוי חיובי אחד, לא על הוכחה.

ויטמין K2 במזון: נאטו, גבינות ומה עוד

מזון אחד מכיל יותר K2 מכל השאר ביחד: נאטו, פולי סויה שמותססים בחיידק Bacillus subtilis, מאכל בוקר ביפן. ב-100 גרם נאטו נמדדו 939 מק"ג MK-7. זה פי 5 עד 10 מכמוסת תוסף רגילה.

בניסוי קטן משנת 2000, K2 מנאטו הגיע בדם לרמה של פי 10 בערך מ-K1 מתרד.

הבעיה היא שלרוב האנשים מחוץ ליפן נאטו הוא טעם נרכש: ריח חזק ומרקם דביק שנמתח בחוטים. גם ביפן הוא נאכל הרבה יותר במזרח המדינה מאשר במערב.

גבינות: הרבה K2, אבל לא MK-7

בתזונה מערבית, גבינה היא המקור העיקרי של K2. בבדיקה של מוצרי חלב בארה"ב נמצאו בגבינות רכות כ-506 מק"ג ויטמין K ל-100 גרם, ובקשות כ-282. הכמות עולה עם אחוז השומן. אבל רוב ה-K2 בגבינה הוא בצורות ארוכות (MK-9 עד MK-11), לא MK-7. אלה צורות שכמעט לא נחקרו כתוסף, ולא ידוע עד כמה הן משתוות.

וזה גם מסבך את המחקרים בתצפית. בעוקבה ההולנדית של רוטרדם, מי שאכל הכי הרבה K2 מת פחות ממחלות לב (בערך פי 2 פחות). אבל K2 בתזונה ההולנדית מגיע בעיקר מגבינה, וקשה להפריד בין ה-K2 לבין כל השאר שמאפיין אוכלי גבינה.

מקורות: Kamao 2007 (נאטו), Fu 2017 (גבינות, ויטמין K כולל ל-100 גרם), ODS (בשר, ביצה, חלב). הערכים בגבינה משתנים מאוד לפי זמן ההבשלה ואחוז השומן.

ומה עם כרוב כבוש, ומזון ישראלי?

על כרוב כבוש נמדדו כמויות קטנות ולא יציבות של K2, ולא כדאי לבנות עליו. בקימצ'י רוב ויטמין K הוא K1. לגבינות הישראליות, ללבנה ולחמוצים לא נמצאה מדידה מפורסמת של K2, ולכן אין כאן מספר בשבילם.

מה שכן אפשר לומר: מי שאוכל גבינות קשות או רכות, ביצים ועוף, מקבל כמה עשרות מק"ג K2 ביום, בעיקר בצורות הארוכות. מי שרוצה MK-7 במינון שנחקר, 180 מק"ג ומעלה, צריך נאטו או תוסף.

כמה מהמזון שווה כמוסה אחת?

ההשוואה כאן היא לכמוסת MK-7 רגילה של 100 מק"ג. היא לא פשוטה כמו בוויטמינים אחרים, כי כל מזון נותן צורה אחרת של K2, והצורות לא מתנהגות אותו דבר בגוף.

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

האם זה נספג? מנאטו, כן, ובצורה מרשימה: בניסוי משנת 2000 שהוזכר למעלה, K2 מנאטו הגיע בדם לרמה של פי 10 בערך מ-K1 מתרד. מהעוף ומהביצים, כמעט לא, כי MK-4 במנות של מיקרוגרמים לא עלה בדם גם כשניתן כתוסף.

האם בטוח לאכול כמות כזו? לרוב האנשים, כן: אין לוויטמין K תקרה עליונה. החריג הוא מי שנוטל קומדין או סינטרום, כי מנת נאטו אחת נותנת יותר K2 ממה שכבר שינה את ה-INR בניסויים, פי 10 ויותר. ובגבינות, ה-K2 מגיע עם שומן רווי ומלח, ולכן לא כדאי להוסיף גבינה בשביל K2.

והאם המזון של היום עדיין מכיל את זה? לא נמצאה מדידה שמשווה K2 בגבינות או בביצים לפני עשרות שנים ועכשיו, או בין חיות מרעה לחיות בלול. הכמויות בגבינה משתנות מאוד לפי זמן ההבשלה ואחוז השומן, ולכן המספרים כאן הם סדר גודל.

ומה עם הוויכוח על מוצרי חלב?

גבינה היא מקור ה-K2 העיקרי בתזונה המערבית, והמחקר שהכי מצוטט בעד K2, העוקבה ההולנדית של רוטרדם, נשען בעיקר עליה. אבל על מוצרי חלב יש היום ויכוח: ברוב המחקרים שעקבו אחרי אנשים לאורך שנים, מי ששתה יותר חלב לא שבר פחות עצמות, ומוצרים מותססים כמו גבינה ויוגורט יצאו בהם טוב יותר מחלב. הפירוט, עם הטענות של שני הצדדים, במאמר על סידן.

המשמעות ל-K2: גבינה היא לא סיבה לאכול מוצרי חלב, וגם לא סיבה להימנע מהם. מי שאוכל גבינה מקבל ממנה קצת K2, ומי שלא אוכל, לא מפסיד K2 שאי אפשר להשיג אחרת.

כמה ויטמין K2 לקחת ביום?

המינון הכי נפוץ בתוספים, 100 מק"ג MK-7, לא נבחר כי הוא נבדק. הוא קרוב לצריכה המספקת של ויטמין K, וזה מה שנכנס בנוחות לכמוסה אחת. בניסויים עצמם המינונים היו 180, 360 ו-720 מק"ג, ושם גם נמדדו ההשפעות על העורקים.

שני הקצוות ביוטיוב

ביוטיוב יש מחלוקת אמיתית. פורד ברואר (Ford Brewer), רופא שהסרטונים שלו על K2 ועורקים הם מהנצפים ביותר השנה, טוען שצריך לפחות 300 עד 400 מק"ג ביום, ושהכמוסות המשולבות עם D נותנות מעט מדי. בראד סטנפילד (Brad Stanfield), רופא משפחה שמסקר מחקרים, אומר הפוך: לא יותר מ-90 עד 120 מק"ג, ומינונים של 360 עד 720 הם בעיניו "תרופה" שעוד לא הוכחה כבטוחה וכיעילה לאירועים. שניהם מצטטים את אותם ניסויים.

המחקר לא מכריע ביניהם. אין ניסוי שמראה שמינון של 100 מק"ג משפיע על עורקים, ואין ניסוי שמראה שמינון של 360 עד 720 מזיק למי שלא נוטל נוגדי קרישה. בניסויים לא דווחו תופעות לוואי חמורות.

כמה צריך באמת, ומי ממליץ על כמה

המספרים שונים מאוד, אבל הם לא באמת סותרים: כל אחד מהם עונה על שאלה אחרת. הרשמיים עונים על "כמה צריך כדי שהדם ייקרש כמו שצריך", והגבוהים על "כמה צריך כדי להפעיל עד הסוף את החלבונים שמחוץ לכבד".

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

מאיפה מגיע המספר שכולם מכירים, 100 מק"ג? הוא קרוב לצריכה המספקת של ויטמין K, ונכנס בנוחות לכמוסה אחת. אף ניסוי לא בחר בו. בניסויים עצמם המינונים היו 180, 360 ו-720 מק"ג, ושם גם נמדדו ההשפעות.

ליתר ביטחון לקחת יותר? לא צריך, אבל גם לא נמצא נזק. אין לוויטמין K תקרה עליונה, ובניסויים של שנתיים עם 720 מק"ג ביום לא דווחו תופעות לוואי חמורות. MK-4 במינון 45 מ"ג ניתן ביפן שנים כתרופה, וגם שם לא דווחו בעיות חמורות, מלבד עלייה קלה בתופעות לוואי לעומת פלצבו. הסיכון בעודף הוא אחד, והוא חמור: אצל מי שנוטל קומדין או סינטרום, כל שינוי בכמות משנה את קרישת הדם.

למה בגישת הביוהאקינג ממליצים על יותר?

בגישת הביוהאקינג המטרה היא לא למנוע חוסר, אלא להפעיל עד הסוף את החלבונים שמכוונים את הסידן. מה שהם מודדים: את הצורה הלא פעילה של MGP בדם (dp-ucMGP), ושל חלבון העצם אוסטאוקלצין. כמה שפחות "כבוי", יותר טוב. היעד ולמה: MGP פעיל מעכב שקיעת סידן בדופן העורק, ובעוקבות גדולות רמה גבוהה של הצורה הלא פעילה נקשרה לתמותה גבוהה יותר.

כמה צריך כדי להגיע לשם: בכל הניסויים עם MK-7, במינונים של 180 מק"ג ומעלה, הצורות הלא פעילות ירדו, לפעמים בחצי ויותר. מה המחקר אומר על הבטיחות: עד 720 מק"ג ביום במשך שנתיים, בלי תופעות לוואי חמורות, אצל מי שלא נוטל מדללי דם מקבוצת הקומדין. ואיפה המחקר עוצר: הסמן בדם ירד בכל הניסויים, אבל התוצאה לא תמיד השתנתה. ב-AVADEC, למשל, הוא ירד חדות וההסתיידות לא זזה. ואף ניסוי לא בדק עדיין אם זה מוריד התקפי לב.

מי שרוצה למקסם, שימדוד. בדיקת dp-ucMGP קיימת, אבל היא לא חלק מבדיקות הדם הרגילות, ולא תמיד זמינה. בלי מדידה, 180 עד 200 מק"ג MK-7 ביום הם המינון הגבוה שיש לו גם ניסוי חיובי על עצם וגם נתוני בטיחות.

ויטמין D3 K2: האם חייבים לקחת אותם ביחד?

לא חובה, אבל למי שלוקח ויטמין D זה שווה, ועדיף בכמוסה נפרדת. K2 זול ובטוח, וההיגיון ברור. מה שעוד לא הוכח הוא שהוא מונע הסתיידות או התקפי לב. זו גם ההמלצה במאמרים על ויטמין D ועל סידן.

הטענה בגרסה החזקה שלה

ויטמין D מגביר את ספיגת הסידן, ו-K2 מפעיל את החלבונים שקובעים לאן הסידן הולך. בלי K2, לפי הטענה, הסידן העודף לא מגיע לעצם ושוקע בכלי הדם, ולכן D3 בלי K2 עושה יותר נזק מתועלת.

מה נמצא: החלק הראשון נכון. ויטמין D אפילו מגביר את הייצור של החלבונים שצריכים K כדי לפעול, ולכן הקשר הישיר הוא בין D ל-K, ולא בין סידן ל-K. אבל לא נמצא ניסוי שבו ויטמין D במינון רגיל, בלי K2, גרם להסתיידות. ב-VITAL, ‏2,000 יחב"ל ביום בלי K2 במשך חמש שנים לא העלו אירועי לב. ולא נקבע אף יחס מומלץ בין D ל-K2, למרות שברשת מסתובבים יחסים מדויקים.

איפה היא צודקת: במינונים גבוהים מאוד של D, מעל התקרה, הסידן בדם עולה באמת, ושם הסתיידות היא סכנה ממשית. ומי שממילא לוקח D, ההיגיון של K2 לידו מובן, גם אם לא הוכח שהוא משנה תוצאה.

"אל תיקחו D3 ו-K2 באותה כמוסה"

זו הטענה של הרופא פורד ברואר, אחד הקולות הבולטים בעד K2. כמוסה משולבת נועלת את היחס, ולכן אי אפשר לכוון את ויטמין D לפי בדיקת דם בלי לשנות גם את K2. זה נכון, ומי שמכוון את ה-D לפי בדיקות ירוויח משני תוספים נפרדים. והוא גם טוען שבכמוסות המשולבות יש מעט מדי K2, ושצריך לפחות 400 מק"ג ביום. החלק הזה לא נשען על ניסוי: בניסויי העורקים נבדקו 360 ו-720 מק"ג, ואף מינון עוד לא הוכח כמונע התקפי לב.

ובהרבה כמוסות משולבות זולות, ה-K2 הוא MK-4 במיקרוגרמים, שכמעט לא נמדד בדם. מי שבכל זאת רוצה כמוסה אחת, שיבדוק שכתוב עליה MK-7, וכמה מק"ג. איזו כמוסה, ובכמה, בדוח השוואת המוצרים.

מה אומרת כל גישה על ויטמין K2

על K2 כמעט אין ויכוח לגבי המנגנון. הוויכוח הוא על השאלה כמה ניסוי צריך לפני שממליצים. ולכל גישה יש כאן נקודה נכונה.

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

אז מה לקחת, תכל'ס? כל הגישות מסכימות על המנגנון, ורובן מסכימות על הצורה: MK-7, עם אוכל. ההבדל הוא רק במינון ובשאלה למי. מי שלא נוטל קומדין ורוצה K2: כמוסת MK-7 של 100 עד 200 מק"ג. מי שיש לו ציון סידן גבוה: המינונים של הניסויים, עם הקרדיולוג.

טענות על ויטמין K2 שמסתובבות ביוטיוב, מול המחקר

שישה מתוך שבעת הסרטונים הנצפים על K2 מהשנה האחרונה עוסקים בעורקים, וחמישה מהם עלו בתוך חודש אחד, באוגוסט וספטמבר 2026. הנה הטענות שחוזרות בהם, ומה נמצא כשבודקים.

ומה טוענות הגישות האלטרנטיביות

דוח השוואת מוצרים · תוספי ויטמין K2מעודכן לאוקטובר 2026

דוח השוואת תוספי ויטמין K2: מה משתלם, ומה לא שווה את הכסף

נבדקו 16 תוספי ויטמין K2, לפי התווית, הבדיקות של גופים חיצוניים והמחיר באייהרב ישראל ובחנויות בארץ. המחירים נבדקו ב-17 וב-18 באוקטובר 2026.

בדוח

1. איך בדקנו
2. מה נמצא
3. מה משתלם
4. מה לא שווה את הכסף
5. מה לבדוק על כל בקבוק
6. מחירים
7. האם הדוח מוטה?

איך בדקנו

נבדקו 16 תוספי K2 שנמכרים באייהרב ישראל ובחנויות ישראליות. לכל מוצר נבדקו הצורה (MK-7 או MK-4), כמה מק"ג יש בכמוסה, האם חומר הגלם מוצהר, המחיר ל-100 מק"ג, והאם גוף בודק (USP, NSF, ConsumerLab או Labdoor) אישר אותו, לפי המידע שפתוח לציבור. ב-K2, כמו בוויטמין D, היצרנים לא מפרסמים בדיקת מעבדה לכל סדרת ייצור, ולכן "הכי טוב" נקבע כאן לפי תו של גוף בודק. לא נשלחו דגימות למעבדה: הדוח נשען על התוויות ועל מה שגופים בודקים פרסמו.

מה נמצא

• ההבדל הגדול הוא בין MK-7 ל-MK-4, לא בין מותגים. MK-4 במיקרוגרמים, כמו ברוב הכמוסות המשולבות הזולות, כמעט לא נמדד בדם.
• רק למוצר MK-7 אחד שנמצא באייהרב ישראל יש תו של גוף בודק: Nature Made, עם USP. הוא גם היקר מכולם, ₪2.33 לכמוסה.
• חומר גלם מוצהר (MenaQ7) נמצא בכמוסות של 74 עד 82 אגורות ליום. הוא מצהיר על הצורה הפעילה, אבל זו הצהרה של היצרן ולא בדיקה.
• בבדיקות מעבדה שפורסמו, בחלק מהמוצרים היה הרבה פחות K2 פעיל ממה שכתוב: ב-ConsumerLab נמצאו מוצרים עם 4% ועם 31% מהמוצהר. שמות המוצרים לא פורסמו.
• בחנויות הישראליות לא נמצא K2 לבד, בלי ויטמין D, ובאף דף מוצר ישראלי לא כתוב כמה K2 יש בכמוסה.

מה משתלם: הכי טוב, באמצע, ובתקציב

קודם כל: מי שאוכל ירק ירוק כמעט כל יום, ולא מחפש השפעה על עורקים או עצם, לא חייב אף אחד מהמוצרים כאן. הם בשביל מי שהחליט לקחת K2, לפי הסיכום בראש המאמר.

הכי טוב, בלי קשר למחיר Nature Made Vitamin K2 100 mcg ₪2.33לכמוסה, באייהרב ישראל

• 100 מק"ג של MK‑7 בכל כמוסה
• תו USP Verified: גוף בודק אישר את הכמות, הניקיון ותהליך הייצור
• המוצר היחיד עם K2 בלבד ותו כזה, מבין מה שנמכר באייהרב ישראל
• הוויתור: פי 3 מהמחיר של NOW, וכמוסת ג'לטין (לא לטבעונים)

איך לוקחים: כמוסה אחת ביום, עם ארוחה שיש בה שומן iHerb

באמצע: כמעט אותו דבר, בפחות כסף NOW MK-7 100 mcg ₪0.74לכמוסה, באייהרב ישראל

• 100 מק"ג של MK‑7, מחומר הגלם MenaQ7
• שליש מהמחיר של Nature Made
• הוויתור: אין תו של גוף בודק, רק הצהרת היצרן
• כמוסה צמחית

איך לוקחים: כמוסה אחת ביום, עם ארוחה iHerb

זול ואיכותי Micro Ingredients K2 MK-7 200 mcg ₪0.26לכמוסה של 200 מק"ג, באייהרב ישראל

• 13 אגורות ל-100 מק"ג: הזול ביותר שנמצא, פי 6 פחות מ-NOW
• 200 מק"ג בכמוסה: קרוב למינון של ניסוי העצם, בכמוסה אחת
• בכמוסה רכה עם שמן קוקוס, בלי מינרלים לצידו
• הוויתור: חומר הגלם לא מוצהר, ואין תו של גוף בודק

איך לוקחים: כמוסה אחת ביום, עם ארוחה iHerb

ואם המצב שלכם מיוחד

אם אתם טבעונים Doctor's Best Natural K2 MK-7 100 mcg ₪0.79לכמוסה, באייהרב ישראל

• חומר הגלם MenaQ7, מתסיסה של חומוס
• כמוסה צמחית, בלי ג'לטין
• 100 מק"ג בכמוסה

איך לוקחים: כמוסה אחת ביום, עם ארוחה שיש בה שומן iHerb

אם את אחרי גיל המעבר, ורוצה 180 מק"ג בכמוסה אחת Life Extension Super K ₪0.82לכמוסה, באייהרב ישראל

• 180 מק"ג MK‑7 מוצהר (MenaQ7), המינון של ניסוי העצם
• יש בו גם 2,000 מק"ג K1 ו-1,000 מק"ג MK‑4
• לא למי שנוטל קומדין או סינטרום
• זול יותר: Micro Ingredients של 200 מק"ג, ב-26 אגורות

איך לוקחים: כמוסה אחת ביום, עם ארוחה iHerb

אם אתם כבר לוקחים ויטמין D, ורוצים כמוסה אחת לשניהם Sports Research D3 + K2 ₪1.51לכמוסה, באייהרב ישראל

• בכל כמוסה 2,500 יחב"ל D3 ו-100 מק"ג MK‑7
• ה-K2 הוא MK‑7, לא MK‑4 כמו בכמוסות המשולבות הזולות
• בנפרד זול יותר: D3 של 2,000 יחב"ל ולידו NOW MK‑7, כ-91 אגורות ליום

איך לוקחים: כמוסה אחת ביום, עם ארוחה, במקום תוסף ה-D iHerb

אם אתם קונים רק בחנות ישראלית סופהרב K2 + D3 1,000 ₪1.33לכמוסה, בטבע בריא

• לפי התווית: 90 מק"ג MK‑7 (MenaQ7) ו-1,000 יחב"ל D3
• כמות ה-K2 לא כתובה בדף המוצר, רק על הקופסה
• בחנויות בארץ לא נמצא K2 בלי ויטמין D

איך לוקחים: כמוסה אחת ביום, עם ארוחה טבע בריא

ואם בבדיקת CT נמצא ציון סידן גבוה: המינונים של הניסויים, 360 עד 720 מק"ג, הם שתיים עד ארבע כמוסות של 200 מק"ג (Micro Ingredients) ביום, רק אחרי שיחה עם הקרדיולוג. ומי שנוטל קומדין או סינטרום: אף מוצר כאן, בלי הרופא.

מה לא שווה את הכסף

ב-K2, הזול מספיק, בתנאי שכתוב עליו MK-7 וכמה מק"ג. מה שמנסים למכור כאן הוא "ליפוזומלי", "שלוש צורות בכמוסה אחת", טיפות ומותג מוכר. לאף אחד מהם לא נמצא ניסוי בבני אדם שמראה יתרון על כמוסת MK-7 רגילה.

ולמי שהתקציב לא משחק תפקיד: מה שהכסף כן קונה הוא אימות. Nature Made, עם תו USP, עולה ₪2.33 לכמוסה, וזה ההבדל היחיד שנמדד. גרסה יקרה יותר מזה לא מוסיפה דבר שנבדק.

שלוש צורות בכמוסה (K1, MK-4 ו-MK-7)

לא בשביל הצורות. MK-4 במיקרוגרמים כמעט לא נמדד בדם, ו-K1 מגיע מהירק. Super K שווה רק כי הוא נותן 180 מק"ג MK-7 מוצהר ב-82 אגורות, ולא לנוטלי קומדין.

טיפות K2 וטיפות D+K2

לא, כשה-K2 בהן הוא MK-4. הטיפות של Thorne, ‏₪106 לבקבוק של D+K2, מכילות MK-4. בניסוי היפני, MK-4 במנה של 420 מק"ג לא נמדד בדם באף נקודת זמן.

מותג יקר ומוכר

לא. Solgar עולה ₪1.56 לכמוסה, פי 2 מ-NOW על אותה כמות MK-7, ויש בכמוסה שלו גם 115 מ"ג סידן. בבדיקות יציבות, בעיקר של יצרני חומרי גלם, MK-7 התפרק מהר יותר ליד מינרלים.

כמוסה משולבת D3+K2

נוחה, לא זולה יותר. D3 ו-K2 בנפרד עולים כ-91 אגורות ליום, מול ₪1.51 ב-Sports Research. היתרון של הנפרדים: אפשר לשנות את מינון ה-D לפי בדיקת דם בלי לגעת ב-K2.

ויטמין K2 ליפוזומלי: שווה את הכסף?

ליפוזום הוא בועית שומן זעירה שעוטפת את החומר, ואמורה לשפר את הספיגה. יש בשוק K2 ליפוזומלי, בעיקר כנוזל וכחלק מתערובות של D3 ו-K2, והדפים של הספקים מבטיחים ספיגה גבוהה פי 5 עד 10.

לא נמצא אף ניסוי בבני אדם על K2 ליפוזומלי. מה שנמצא הוא ניסוי על ננו-אמולסיה של K2 בחולדות ובדגי זברה, וטענות שיווקיות בלי מחקר. ובשביל מה? MK-7 רגיל כבר נספג טוב כשלוקחים אותו עם ארוחה, ונשאר בדם ימים. הבעיה שליפוזום פותר אצל ויטמין C, למשל, כמעט לא קיימת כאן. היום, אין סיבה לשלם עליו יותר.

מאיפה כדאי להביא K2: מהמומלץ לפחות מומלץ

הבחירה הראשונה

• נאטו, למי שאוהב אותו: המקור העשיר ביותר, והוא MK-7.
• תוסף MK-7, ‏100 עד 200 מק"ג בכמוסה, עם ארוחה.

גם בסדר, בתנאי אחד

• MK-7 זול בלי שם חומר גלם (California Gold Nutrition, Micro Ingredients): בתנאי שכתוב MK-7 וכמה מק"ג. כנראה בסדר, אבל אין דרך לדעת כמה מהצורה הפעילה יש בו.
• כמוסה משולבת D3+K2: בתנאי שה-K2 בה הוא MK-7, ושמינון ה-D מתאים לכם.
• גבינות, ביצים ועוף: בתנאי שלא סופרים עליהם בשביל MK-7. הם נותנים K2 בצורות אחרות ובכמות קטנה.

פחות כדאי

• MK-4 במיקרוגרמים, כמו ברוב הכמוסות והטיפות המשולבות הזולות: כמעט לא נמדד בדם.
• K2 בטבליה עם סידן או מגנזיום.
• MK-4 במינון של 45 מ"ג על דעת עצמכם: זה מינון של תרופה ביפן.
• כרוב כבוש כ"מקור K2".

מה לבדוק על כל בקבוק

• MK-7, במק"ג, וכמה בכמוסה.100 עד 200 מק"ג לכמוסה. "ויטמין K" בלי פירוט הוא בדרך כלל K1. MK-4 במק"ג כמעט לא נקלט.
• שם חומר הגלם, או "all-trans".MenaQ7, K2VITAL ו-MenaquinGold הם חומרי גלם שמצהירים על הצורה הפעילה (all-trans). צורות אחרות, שנקראות cis, נוצרות בייצור ובאחסון ופעילות הרבה פחות. בלי שם ובלי all-trans, אין דרך לדעת.
• כמוסה רכה בשמן, או כמוסה צמחית, בלי מינרלים לצידו.בבדיקות יציבות, בעיקר של יצרני חומרי גלם, MK-7 התפרק מהר יותר בתערובת עם סידן ומגנזיום.
• מה עוד בפנים.K1 בכמויות גדולות (כמו ב-Super K) או ויטמין D (בכמוסות המשולבות). מי שכבר לוקח D בנפרד צריך לחבר את השניים, ומי שנוטל קומדין צריך לדעת על כל ויטמין K.

מי בדק את המוצרים, ומה הם מצאו?

ב-K2 יש סיבה טובה לחפש אימות. ConsumerLab, ארגון אמריקאי שקונה תוספים מהמדף ובודק אותם, מצא ב-2022 שני מוצרים עם 4% ו-31% בלבד מה-K2 שעל התווית, וב-2024 עוד מוצר אחד עם 81%.

ובמכון התרופות הלאומי של פולין, בבדיקה של תוספי MK-7 מבתי מרקחת, כמות הצורה הפעילה הייתה לעיתים קרובות נמוכה מהכתוב, ולצידה נמצאו צורות לא פעילות. בשני המקרים שמות המוצרים לא פורסמו.

Molecules · 2018 · Laboratory analysis Analysis of Menaquinone-7 Content and Impurities in Oil and Non-Oil Dietary Supplements Szterk A, Bus K, Zmysłowski A, Ofiara K · National Medicines Institute, Warsaw

…cis/trans-menaquinone-7 isomers (70.9-218.7 µg tablet/capsule), which were most likely formed during the chemical synthesis of the menaquinone-7. The all-trans MK-7 content was lower than the isomeric form and often lower than what the labels declared.

מבין מוצרי ה-MK-7 שנמכרים באייהרב ישראל, תו של גוף בודק נמצא רק ל-Nature Made: בדף המוצר מופיע USP Verified. USP, ארגון התקינה האמריקאי לתרופות ולתוספים, בודק שהכמות שעל התווית נמצאת בכמוסה, שאין בה מזהמים, ושהייצור עומד בתקן. את המאגר של USP עצמו לא ניתן היה לבדוק אוטומטית. במאגר של NSF יש מוצרי K של Thorne, אבל הם משלבים MK-4 ו-K1, ובטיפות ה-K2 הוא MK-4. ב-ConsumerLab אושר ב-2024 תוסף MK-7 של Healthy Origins, בתוכנית שהיצרן פונה אליה ומממן, והוא לא נמצא באייהרב ישראל. ל-Labdoor לא נמצא דירוג של K2.

ל-NOW, ל-Doctor's Best, ל-Micro Ingredients, ל-California Gold Nutrition ול-Solgar לא נמצא אימות פומבי. הכמויות כאן נשענות על התווית, וזה לא אומר שהן לא נכונות: זה אומר שאין דרך לדעת.

המחירים: כמה עולים 100 מק"ג MK-7

₪ ל-100 מק"ג MK-7, מהזול ליקר (אייהרב ישראל, 18 באוקטובר 2026)

₪0.13Micro Ingredients 200

₪0.37Nutricost 100

₪0.41Futurebiotics 100

₪0.46Life Extension Super K

₪0.55California Gold 50

₪0.74NOW MK-7 100

₪0.79Doctor's Best 100

₪1.03Carlson 90

₪1.19Jarrow MK-7 90

₪1.56Solgar K2

₪2.33Nature Made K2 100

מחירי אייהרב ישראל בשקלים, בלי משלוח. כחול כהה: המוצרים שנבחרו בדוח.

כל המוצרים שנבדקו

מוצר	K2 לכמוסה	₪ ליום	₪ ל-100 מק"ג	למה הוא כאן	קישור
Nature Made Vitamin K2 100 mcg30 כמוסות, ₪70.02	100 מק"ג MK-7, תו USP	₪2.33	₪2.33	הכי טוב, בלי קשר למחיר: המאומת היחיד	iHerb
NOW MK-7 100 mcg120 כמוסות, ₪88.99	100 מק"ג MK-7, ‏MenaQ7	₪0.74	₪0.74	באמצע: חומר גלם מוצהר, בשליש מהמחיר	iHerb
Micro Ingredients K2 MK-7 200 mcg300 כמוסות, ₪76.72	200 מק"ג MK-7, בשמן קוקוס	₪0.26	₪0.13	זול ואיכותי: הזול ביותר ל-100 מק"ג	iHerb
Doctor's Best Natural K2 MK-760 כמוסות, ₪47.25	100 מק"ג MK-7, ‏MenaQ7 מחומוס	₪0.79	₪0.79	לטבעונים	iHerb
Life Extension Super K90 כמוסות, ₪73.98	180 מק"ג MK-7, עם 1,000 MK-4 ו-2,000 K1	₪0.82	₪0.46	180 מק"ג בכמוסה אחת. לא לנוטלי קומדין	iHerb
California Gold Nutrition K2 50 mcg120 כמוסות, ₪32.89	50 מק"ג MK-7	₪0.55 (שתיים)	₪0.55	זול וגמיש במינון. חומר הגלם לא מוצהר	iHerb
Nutricost K2 MK-7 100 mcg120 כמוסות, ₪44.35	100 מק"ג MK-7	₪0.37	₪0.37	זול. התווית המלאה לא נקראה	iHerb
Futurebiotics K2 MK-7 100 mcg100 כמוסות, ₪41.41	100 מק"ג MK-7	₪0.41	₪0.41	זול. התווית המלאה לא נקראה	iHerb
Carlson K2 90 mcg60 כמוסות, ₪55.77	90 מק"ג	₪0.93	₪1.03	להשוואה: יקר יותר בלי יתרון שנמצא	iHerb
Jarrow MK-7 90 mcg120 כמוסות, ₪128.47	90 מק"ג MK-7, מתסיסת נאטו	₪1.07	₪1.19	להשוואה: מותג מוכר, פי 1.6 מ-NOW	iHerb
Solgar Naturally Sourced K250 כמוסות, ₪77.84	100 מק"ג MK-7, עם 115 מ"ג סידן	₪1.56	₪1.56	להשוואה: מותג יקר ומוכר, עם סידן בכמוסה	iHerb
Sports Research D3 + K260 כמוסות, ₪90.83	100 מק"ג MK-7, עם 2,500 יחב"ל D3	₪1.51	כולל D	כמוסה אחת לשניהם, עם MK-7	iHerb
NOW D3 + K2120 כמוסות, ₪34.22	45 מק"ג MK-4, עם 1,000 יחב"ל D3	₪0.29	לא רלוונטי	להשוואה: ה-K2 הוא MK-4	iHerb
Thorne Vitamin D + K2 (טיפות)30 מ"ל, ₪106.46	MK-4, עם D3	לפי מספר הטיפות	לא רלוונטי	להשוואה: טיפות, וה-K2 הוא MK-4	iHerb
סופהרב K2 + D3 1,00030 כמוסות, ₪39.90	90 מק"ג MK-7 (MenaQ7), עם 1,000 יחב"ל D3	₪1.33	כולל D	האפשרות הישראלית	טבע בריא
נוטריקר D3 + K2 1,00060 כמוסות, ₪149.90	כמות ה-K2 לא כתובה בדף	₪2.50	לא ידוע	להשוואה: כמות ה-K2 לא מופיעה	סופר-פארם

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

מחירי אייהרב ישראל נבדקו ב-18 באוקטובר 2026, בשקלים, בלי משלוח (₪35, וחינם מעל ₪180). סופהרב ונוטריקר נבדקו ב-17 באוקטובר 2026, בטבע בריא ובסופר-פארם. כמות ה-K2 בסופהרב לקוחה מתווית שנקראה בספטמבר 2026.

מה לבדוק בתווית של כל תוסף, לא רק של K2, יש במדריך איך לבחור תוסף תזונה איכותי.

האם הדוח הזה מוטה?

אין כאן קישורי שותפים, ואף מותג לא שילם על אזכור. המוצרים נבחרו לפי 4 דברים בלבד: האם ה-K2 הוא MK-7, כמה מק"ג יש בכמוסה, האם יש תו של גוף בודק או חומר גלם מוצהר, וכמה זה עולה ל-100 מק"ג. ומוצר שלא נמכר באייהרב, כמו סופהרב, נשאר בהמלצה.

סוף הדוחאין בו קישורי שותפים

מתי לקחת ויטמין K2, ועם מה

K2 מסיס בשומן, ולכן הכלל היחיד שבאמת חשוב הוא לקחת אותו עם ארוחה שיש בה שומן: ביצים, גבינה, טחינה, אבוקדו, שמן זית. בוקר או ערב, זה פחות משנה: MK-7 נשאר בדם יותר מיממה, ושעת הנטילה לא משנה את הרמה היציבה.

שלושה דברים שכן משנים

• עקביות: אותה כמות כל יום. זה חשוב במיוחד למי שנוטל נוגדי קרישה, כי שינוי פתאומי בכמות ויטמין K משנה את ה-INR.
• עם ויטמין D: אפשר באותה ארוחה. שניהם מסיסים בשומן.
• אחסון: MK-7 רגיש לאור ולחום. לשמור בקופסה סגורה, לא על אדן החלון.

הספיגה של ויטמינים מסיסים בשומן תלויה גם במצב המעי ובמה שאוכלים איתם. על זה, ועל ההרגלים שחוסמים ספיגה של ויטמינים ומינרלים, דיברתי עם אלירן דה מאיו בפודקאסט:

ומי שרוצה את התמונה המלאה, מה עוזר לספיגה ומה מפריע לה, יכול לקרוא את המאמר על ספיגת ויטמינים ומינרלים.

למי אסור לקחת ויטמין K2

ויטמין K2 נחשב בטוח מאוד: אין לו תקרה עליונה רשמית, ובניסויים לא דווחו תופעות לוואי חמורות. החריג החשוב הוא מי שנוטל נוגדי קרישה מקבוצת הקומדין.

וורפרין ואצנוקומרול (קומדין, סינטרום)

התרופות האלה עובדות בדיוק על המסלול של ויטמין K, ולכן כל שינוי בכמות ויטמין K משנה את השפעתן. MK-7 רגיש במיוחד, כי הוא נשאר בדם. בניסוי של Theuwissen מ-2013 קיבלו מתנדבים שטופלו באצנוקומרול מינונים של 10, 20 ו-45 מק"ג MK-7. כבר 10 ו-20 מק"ג שינו את ה-INR באופן משמעותי אצל 40% ו-60% מהם, ו-45 מק"ג הורידו אותו בכ-40%.

כלומר גם כמוסה משולבת עם 45 מק"ג בלבד יכולה לשבש את האיזון. מי שנוטל קומדין או סינטרום לא מתחיל K2, וגם לא מפסיק אותו, בלי הרופא שמאזן לו את ה-INR.

ומה עם ירק ירוק? צריך להימנע ממנו?

במשך שנים, מי שהתחיל קומדין שמע "בלי ירקות ירוקים". ההמלצה היום אחרת: לא להימנע, אלא לאכול כמות דומה משבוע לשבוע, בלי כמויות גדולות במיוחד. כך כותבת גם הספרייה הלאומית לרפואה בארה"ב. הרופא מאזן את המינון לפי מה שאוכלים, והבעיה היא שינוי פתאומי, לא הירק עצמו. החריג הוא נאטו: מנה אחת נותנת מאות מק"ג K2, הרבה מעבר למה ששינה את ה-INR בניסוי.

נוגדי קרישה חדשים (אליקוויס, קסרלטו, פרדקסה)

התרופות האלה לא עובדות דרך ויטמין K, ולכן לא צפויה ביניהן אינטראקציה ישירה, וכך גם אומרים רוב הרופאים שמדברים על זה. אבל לא נמצא ניסוי או הנחיה רשמית שבדקו את זה במפורש. ההמלצה: להגיד לרופא, לפני שמתחילים.

ועוד שלושה מצבים לבדוק עם רופא

• מחלת כליות או דיאליזה: בחמישה ניסויים K2 לא האט הסתיידות, אז אין סיבה לקנות אותו בשביל זה בלי המלצה של הנפרולוג.
• הריון והנקה: כמו כל תוסף, בתיאום עם הרופאה.
• נאטוקינאז: זה תוסף אחר. אנזים שמופק מנאטו ומשווק כ"מדלל דם טבעי". הוא לא ויטמין K2, והשילוב שלו עם נוגדי קרישה דורש רופא.

מאיפה מתחילים עם ויטמין K2

1. מזון.ירק ירוק כל יום בשביל K1. גבינות, ביצים ועוף בשביל K2. ונאטו, למי שמוכן לנסות.
2. שאלה אחת לפני תוסף: נוטלים קומדין או סינטרום?אם כן, עוצרים כאן ומדברים עם הרופא.
3. MK-7, ‏100 עד 200 מק"ג, עם ארוחה.חומר גלם מוצהר, בערך ₪0.74 ליום. זה המינון שמעלה רמה בדם, גם אם התועלת עוד לא הוכחה.
4. אחרי גיל המעבר:180 מק"ג, לצד סידן, ויטמין D ואימוני כוח, לא במקומם.
5. ציון סידן גבוה בעורקי הלב:360 עד 720 מק"ג, רק עם הקרדיולוג, כתוספת לטיפול ולא כתחליף. זה המקום שבו יש היום הכי הרבה מחקר חדש, והכי מעט ודאות.

מה עוד לא יודעים על ויטמין K2

אחרי שני הניסויים של 2026, השאלה הגדולה כבר לא אם K2 משפיע על הסתיידות, אלא אם זה טוב. אין עדיין ניסוי שנבנה כדי לספור התקפי לב ושבצים אצל מי שלוקח K2, וגם לא ניסוי על אנשים בריאים בלי הסתיידות.

• המינון: לא ידוע אם 100 מק"ג משפיעים על העורקים. כל הניסויים החיוביים היו ב-180 מק"ג ומעלה.
• הצורות הארוכות מהגבינה (MK-9 עד MK-11): כמעט לא נחקרו כתוסף.
• all-trans מול cis: במעבדה יש הבדל ברור בפעילות. בבני אדם, לא נבדק אם זה משנה תוצאה.
• בדיקה לחוסר K2: הסמנים שמשמשים במחקר, כמו dp-ucMGP, לא נמצאים בשימוש קליני רגיל.

שאלות ותשובות

המידע במאמר הוא מידע כללי, ואינו ייעוץ רפואי או תחליף לו. לפני שמתחילים, מפסיקים או משנים תוסף או טיפול, ובמיוחד עם מדללי דם, במחלת כליות או בהריון, כדאי להתייעץ עם רופא.

מי עומד מאחורי המאמר

רוב הקולות שמדברים על K2 ביוטיוב הם רופאים, וחלקם מוכרים תוספים או שירות. זו לא סיבה לפסול אותם, ולכן כל טענה שלהם נבדקה מול המחקר.

הקולות: מי שדבריו מובאים במאמר

המחקרים: מי שעבודתו עומדת בבסיס

המקורות

• Vitamin K-containing dietary supplements: comparison of synthetic vitamin K1 and natto-derived menaquinone-7. 2007
• Comparison of menaquinone-4 and menaquinone-7 bioavailability in healthy women. 2012
• Caution of Conclusions of a Meta-analysis Including Problematic Trials. 2018
• Randomized controlled study on the prevention of osteoporotic fractures (OF study): a phase IV clinical study of 15-mg menatetrenone capsules. 2009
• Effect of vitamin K on bone mineral density and fractures in adults: an updated systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials. 2019
• Three-year low-dose menaquinone-7 supplementation helps decrease bone loss in healthy postmenopausal women. 2013
• The effect of vitamin MK-7 on bone mineral density and microarchitecture in postmenopausal women with osteopenia, a 3-year randomized, placebo-controlled clinical trial. 2021
• Japanese fermented soybean food as the major determinant of the large geographic difference in circulating levels of vitamin K2: possible implications for hip-fracture risk. 2001
• Vitamin K content of foods and dietary vitamin K intake in Japanese young women. 2007
• Determination of phylloquinone and menaquinones in food. Effect of food matrix on circulating vitamin K concentrations. 2000
• Multiple Vitamin K Forms Exist in Dairy Foods. 2017
• Dietary intake of menaquinone is associated with a reduced risk of coronary heart disease: the Rotterdam Study. 2004
• Two Years of Menaquinone-7 Supplementation and Coronary Artery Calcification: A Randomized Clinical Trial. 2026
• Vitamin K(2) and D(3) Supplementation in Patients With Severe Coronary Artery Calcification: The DANCODE Trial. 2026
• Vitamin K2 and D in Patients With Aortic Valve Calcification: A Randomized Double-Blinded Clinical Trial. 2022
• The effect of menaquinone-7 supplementation on vascular calcification in patients with diabetes: a randomized, double-blind, placebo-controlled trial. 2019
• Vitamin K Supplementation to Improve Vascular Stiffness in CKD: The K4Kidneys Randomized Controlled Trial. 2020
• Vitamin K and vascular calcification: from biological plausibility to clinical realism. 2026
• Menaquinone-7 supplementation improves arterial stiffness in healthy postmenopausal women. A double-blind randomised clinical trial. 2015
• Association of vitamin K with cardiovascular events and all-cause mortality: a systematic review and meta-analysis. 2019
• Dietary reference values for vitamin K. 2017
• Effect of low-dose supplements of menaquinone-7 (vitamin K2 ) on the stability of oral anticoagulant treatment: dose-response relationship in healthy volunteers. 2013
• Identification of cis/trans isomers of menaquinone-7 in food as exemplified by dietary supplements. 2018
• Glycemic control improvement in individuals with type 2 diabetes with vitamin K(2) supplementation: a randomized controlled trial. 2021
• Vitamin K2 (menaquinone-7) increases plasma adiponectin but does not affect insulin sensitivity in postmenopausal women: a randomized controlled trial. 2021
• Office of Dietary Supplements (NIH). Vitamin K: Fact Sheet for Health Professionals
• Analysis of Menaquinone-7 Content and Impurities in Oil and Non-Oil Dietary Supplements . 2018
• Vitamin D Supplements and Prevention of Cancer and Cardiovascular Disease . 2019
• MedlinePlus: Warfarin, special dietary instructions
• ConsumerLab: Less Vitamin K in Supplements Than Listed (2022)

מחבר המאמר: שחר כהן

שחר כהן הוא מייסד מכללת הארטמיינד ללימודי NLP ומנחה סדנאות וריטריטים. הפודקאסט שלו נמנה עם חמשת המואזנים ביותר בישראל מכלל הקטגוריות כבר שנים והמוביל בתחומי הפסיכולוגיה והבריאות. ערוץ היוטיוב שלו מונה מעל 100 אלף מנויים ועשרות מיליוני צפיות מצטברות, והמדיטציות תורמות באופן קבוע למאות אלפי ישראלים.