הרבי מקוצק ציטוטים
אמת בלי פשרות, עם מקור

בקוצק מפרשים לא תגנוב כך: אל תגנוב את עצמך.

אם אדם מעמיד פנים לפני פנים שאינם פנים, הרי זו עבודה זרה.

יהודה אמר: מה בצע כי נהרוג את אחינו וכיסינו את דמו. אם אנחנו עומדים לכסות את המעשה, סימן שהדבר אינו נכון.

חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת. חותם צריך להיות כתב שאי אפשר לזייף, והאמת אינה יכולה להזדייף, שאם היא מזדייפת שוב אינה אמת.

יגעתי ולא מצאתי, אל תאמן. אם לא מצאת, אל תאמין שיגעת. שבוודאי אילו היית מתייגע היית מוצא כל מה שביקשת.

מי שמתפלל היום מפני שהתפלל אתמול, מי שלומד תורה בפשטות בלי להתייגע עליה, ומי שחוטא ומוחל לעצמו: רשע גמור טוב מהם.

כשהטמא נוגע בטהור הוא מטמא אותו. ולמה כשהטהור נוגע בטמא אינו מטהר אותו? מפני שהטמא ודאי טמא, אבל הטהור, מי יודע אם הוא באמת טהור.

וכל מעשיך יהיו לשם שמים. שגם ה"לשם שמים" יהיה לשם שמים.

בשעת דין תורה, אם אחד מבעלי הדין בוכה, גם הדמעות האלה נקראות שוחד.

אחד ביקש לנסוע לארץ ישראל כדי שלא יצטרך לסבול גלגולי מחילות. אמר לו: אתה כל כך אוהב את הגוף שלך, שאתה חושש לצערו גם לאחר מיתה?

מעולם לא פחדתי מייסורי מחלה, אלא מהפינוק שבא אחריה.

יש המהלכים ושבע תועבות בלבם, ומחפים עליהן בכמה דפי גמרא.

אני נבראתי להיות כן. מלאכים ושרפים מתנגדים לי, אבל אינני ירא אותם.

הקפיד על מה שאומרים בתפילה ועל חסדך הגדול באמת ובתמים נשענו. וכי אפשר לשקר כל כך?

ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם. מה שאמרו כחגבים בעינינו, עוד אפשר להבין. אבל וכן היינו בעיניהם, מה אכפת לך איך אתה נראה בעיני אחרים?

רק סוסים הולכים באמצע הרחוב. בני אדם הולכים בקצוות.

לא לחקות מעשי אחרים בלי חשבון, לא לקבל את המוסכם באמונה עיוורת, ולא לומר כשר לכל מה שהעם אומר עליו כשר.

אין אנו מחדשים שום דבר חדש, אלא שאנו מאירים לכל אחד את מה שיש לו.

ה"אני" הוא גנב מוסתר. הוא מתגנב אל האדם ומרעיל אותו, והאדם אינו יודע זאת.

האם אתם יודעים מה אני רוצה? אני רוצה כך: השמים יתכופפו, הארץ תיבקע, והאיש לא ייטה מדרכו.

הלב יישבר, שתי הכתפיים יתפוצצו, שמים וארץ ייטחנו, ומשלו לא לזוז.

כל המצוות צריכות כוונה, פרט לענווה, שכן ענווה מכוונת פסולה.

והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך. שיהיו הדברים מונחים כאבן על הלב, וכאשר ייפתח הלב בזמנים מיוחדים, ייפלו לתוכו.

כך זה תמיד: האב מצטער בצער בניו, ואין הבנים מצטערים בצער אביהם.

אברך שלא היה לו טלית בכה לפניו. אמר לו: מתעטפים בארבע כנפות הארץ.

הגאה, אף שמשפילים אותו מן השמים, נשאר בגאוותו, ולכן משפילים אותו עוד ואין לזה סוף. והשפל באמת, אף שמגביהים אותו, נשאר במדרגתו שפל יותר, ואין סוף להגבהתו.

לא הרעב מפחיד אותי, אלא האכזריות שהיא מנת חלקם של הרעבים.

עת האכילה זמנה בימי הנעורים, לשינה יש זמן בקבר, ולעצבות אין שום מקום. הם קוראים לזה עצבות, ואני קורא לזה פריקת עול.

יוסיף דעת יוסיף מכאוב. אדרבה, טוב לדעת הרבה ושיכאב לך. שמי שכואב לו, מזה יצמח שיעשה ולא ילך בטל. ואפילו אינו עושה, הכאב עצמו גם הוא טוב.

העולם כולו אינו שווה שייאנחו עליו אפילו אנחה אחת.

עומד אני ברגל אחת ברקיע השביעי וברגל השנייה בשאול תחתית. תחשבו שזה דבר קטן? היה נוח לי יותר לקפוץ לכבשן האש.

המוות אינו כלום. כמו שעוברים מחדר לחדר, ובוחרים לעצמו חדר יפה יותר.

שאלו אותו היכן גר הקדוש ברוך הוא. אמר: בכל מקום שנותנים לו להיכנס.

וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק. אפשר לראות, אפשר להתנועע, ואף על פי כן לעמוד מרחוק.

אמר מודה אני לפניך, ושאל: מי הוא ה"אני" ומי הוא ה"לפניך"? והפסיק ולא דיבר יותר.

צדיק אחד שלח לו לומר שהוא גדול כל כך שהוא משיג עד הרקיע השביעי. השיב לו: ואני קטן כל כך, עד שכופפים אצלי את כל שבעת הרקיעים.

נקל לגוף לסבול כל מיני סיגופים ועינויים, מאשר לסבול עול מלכות שמים.

אילו אמרו לו שאינו יכול לשוב בתשובה, היה טוחן את כל הרקיעים.

התנועות שאדם עושה בשעת התפילה הן מפני שמחשבות שאינן נאות טורדות אותו והוא מתחזק כנגדן. אבל אם תסיר את הטינופת ממחשבותיך, לא תצטרך לנוד בגופך.

אני יכול להחיות מתים, אבל אני מעדיף להחיות את החיים.

המופת הגדול ביותר הוא לעשות מיהודי פשוט חסיד.

כשהמציאו את הרכבת אמרו לו שהיא עושה את דרכה במהירות. שאל: לשם מה ממהר העולם?

החילוק בין חסיד למתנגד: על החסיד מורא שמים, ועל המתנגד מורא שולחן ערוך.

אני רוצה שלא תחטאו, לא מפני שאסור, אלא מפני שלא יהיה לכם פנאי לזה.

כשם שאין פרצופיהם של בני אדם שווים, כך אין דעותיהם שוות. וכשם שאתה יכול לסבול שפרצופו של אדם אחר אינו דומה לשלך, כך תסבול שדעותיו אינן דומות לדעותיך.

דורות קרים, מקוואות חמים. דורות חמים, מקוואות קרים.

דרך ארץ היא ההקדמה לתורה. כמו שמתוך הקדמת הספר אפשר לדעת את מהות הספר, כך מתוך התנהגותו של אדם ניכרת מהות תורתו.

במקום להוסיף חומרה להלכה, מוטב שיוסיף האדם יראה לעשייה.

פינחס לא היה יכול להיות מנהיג, כי היה קנאי, וקנאי אינו יכול להיות מנהיג בישראל.

לתת לשוטה את שטותו, גם זו גמילות חסד.

עשיו לא היה איכר מגושם שהתהלך יחף ורעה חזירים. עשיו היה מגודל זקן ופאות, מנהיג עדה, ומשמיע תורה בסעודה שלישית. אלא שחלק על יעקב וסירב להכניע את עצמו.

מה לי ואלפי החסידים? די לי בשלוש מאות צעירים שיחבשו עלה כרוב לראשם ויחגרו חבל קש למותניהם, יעלו איתי על הגגות, ונצעק יחד: לה' הארץ ומלואה.

איני מבקש מכם אלא שלושה דברים: לא להסיח את הדעת מהעבודה עם עצמכם, לא לחטט בפנימיותו של אחר ולא להתעניין בתגובות של אחרים, ולהשתחרר מנגיעות אישיות.

עיקר יצר הרע של גאווה נמצא אצל אדם שכבר נסתלקה ממנו התאווה.