דבש: בריא או סתם סוכר, איך יודעים שהוא אמיתי, ואיזה דבש לקנות בישראל

המאמר מבוסס על כ-60 מחקרים ועל בדיקת מדף בישראל: מכוורות שמוכרות ישירות, רשתות, חנויות טבע ווולט. הטענות הנפוצות בסרטוני יוטיוב בנושא נבדקו מול המחקר. אין בו קישורי שותפים.

סיכום ההמלצות לפי המצב שלכם

מה יש בדבש: כמה סוכר, כמה קלוריות, ומה עוד

דבש הוא צוף של פרחים שהדבורים ייבשו ופירקו. בדבש מוכן נשארים כ-17% מים, וכמעט כל השאר סוכר: בכל 100 גרם יש כ-41 גרם פרוקטוז, כ-36 גרם גלוקוז ומעט סוכרים אחרים, לפי מאגר הנתונים של משרד החקלאות האמריקאי. סוכר לבן הוא סוכרוז, מולקולה שעשויה מאותם שני סוכרים בדיוק, חצי חצי. בדבש הם כבר מפורקים, ויש בו קצת יותר פרוקטוז.

מה יש בכף דבש

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

המספרים מחושבים מנתוני משרד החקלאות האמריקאי לדבש (USDA FoodData Central, מזון 169640). מבחינת ויטמינים ומינרלים, הכמויות בכף דבש לא משנות כלום. מה שכן מבדיל דבש מסוכר הוא כמה עשרות חומרים בכמויות קטנות: אנזימים מהדבורה, פוליפנולים מהצוף, וכ-25 סוגים של סוכרים מורכבים (Bogdanov 2008).

גלוקוז אוקסידאז: האנזים שמייצר מי חמצן בדבש

הדבורה מוסיפה לצוף אנזים בשם גלוקוז אוקסידאז. כשהדבש נמהל במעט נוזל, למשל על פצע לח, האנזים מתחיל לפרק גלוקוז ומייצר כמות קטנה של מי חמצן. זה חלק גדול מהסיבה שדבש עוצר חיידקים במבחנה, ולמה דבשים שונים חזקים בזה פי כמה זה מזה (Brudzynski 2020). האנזים הזה רגיש לחום.

דבש, סוכר, סילאן ומייפל: ההבדלים

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

ההבדלים בין הממתיקים הטבעיים קטנים, וכולם נספרים כסוכר חופשי. השאלה החשובה יותר היא כמה, ובמקום מה.

דבש בריא או לא: מה המחקר מצא

התשובה הקצרה: אצל מי שהמטבוליזם שלו תקין, דבש במקום סוכר כנראה לא מזיק יותר, ואולי מעט טוב יותר. אבל רוב המבוגרים לא שם. אצל מי שיש לו תנגודת לאינסולין, כבד שומני או סוכרת, דבש מתנהג כמו סוכר. ובכל מקרה, דבש בנוסף לסוכר הוא עוד סוכר. שתי המטא-אנליזות הגדולות מסכימות שההשפעה של דבש על סוכר בדם, שומנים ולחץ דם קטנה, ושהוודאות נמוכה.

מטא-אנליזה מ-2023: יתרון קטן לדבש גולמי, תלתן ורובניה

ב-2023 ריכזו חוקרים מטורונטו 18 ניסויים מבוקרים עם 1,105 משתתפים (Ahmed 2023). אצל מי שאכל דבש, הגלוקוז בצום ירד מעט, בכ-3.6 מ"ג לדציליטר, הכולסטרול והטריגליצרידים ירדו מעט, וה-HDL, "הכולסטרול הטוב", עלה. רק לממצא של ה-HDL הייתה ודאות גבוהה. בניתוח לפי סוג, השיפור בגלוקוז בצום ובכולסטרול הכולל נראה בעיקר בשלושה סוגים: דבש גולמי שלא עובד, דבש תלתן ודבש רובניה (שיטה מזויפת). המינון החציוני בניסויים היה 40 גרם ביום, כשתי כפות, וברוב ההשוואות הדבש נוסף לתפריט הרגיל. אחד המחברים קיבל מימון מחקר ממועצת הדבש האמריקאית.

מטא-אנליזה מ-2025: כפית עוזרת, כמות גדולה מעלה לחץ דם

ב-2025 ניתחו חוקרים מאיראן 16 ניסויים אקראיים על דבש, 12 מהם מאותו מאגר (Norouzzadeh 2025). בעקומת המינון, כ-10 גרם דבש ביום, כפית וחצי, נקשרו לירידה קטנה בסוכר המצטבר (HbA1c), אבל הממצא הזה נשען בעיקר על ניסוי אחד. בניתוח הכולל, שבו המינון הממוצע היה 57 גרם ביום, הדבש נקשר לעלייה בלחץ הדם הסיסטולי, בכ-4 מילימטר כספית, ולעלייה קלה בטריגליצרידים. המסקנה של המחברים: 10 גרם ביום במקום סוכרים פשוטים אולי מיטיבים, ובכמות גדולה או ממושכת צריך זהירות.

שתי המטא-אנליזות לא סותרות זו את זו כמו שנראה. הראשונה כללה גם ניסויים לא אקראיים, ובחלק מהן הדבש הושווה לסוכר. השנייה כללה רק ניסויים אקראיים ובחנה כמויות גדולות יותר. ביחד הן אומרות: כמות קטנה במקום סוכר, כן. כמות גדולה כ"תרופה", לא.

הניסוי הישיר: דבש מול סוכר מול סירופ תירס

הניסוי הכי ישיר נעשה במשרד החקלאות האמריקאי. 55 אנשים קיבלו 50 גרם פחמימה ביום, כ-60 גרם דבש, או אותה כמות מסוכר לבן או מסירופ תירס עתיר פרוקטוז, כל אחד למשך שבועיים (Raatz 2015). בגלוקוז, באינסולין ובמשקל לא היה הבדל. שלושת הממתיקים העלו טריגליצרידים, ואצל מי שהיה לו כבר קושי בוויסות הסוכר, גם את מדד הדלקת CRP. כלומר, במנה גדולה, דבש מתנהג כמו סוכר.

דבש כשיש תנגודת לאינסולין או כבד שומני

רוב הניסויים על דבש נעשו באנשים בריאים, אבל רוב המבוגרים כבר לא שם. בסקר הלאומי האמריקאי, רק כ-12% מהמבוגרים עמדו בכל מדדי הבריאות המטבולית: היקף מותן, סוכר, לחץ דם, טריגליצרידים ו-HDL. וגם בקרב מי שבמשקל תקין, פחות משליש (Araújo 2019).

ההבדל מתחיל בפרוקטוז. גלוקוז נכנס לתאים בכל הגוף, בעזרת אינסולין. פרוקטוז כמעט לא מעלה סוכר ואינסולין, ולכן לחלק מהדבשים יש אינדקס גליקמי נמוך יחסית. אבל הוא מטופל בעיקר בכבד, ושם, כשיש ממנו הרבה, חלק ממנו הופך לשומן. בניסוי על אנשים במשקל עודף, 10 שבועות של משקה ממותק בפרוקטוז, רבע מהקלוריות של היום, הגבירו את ייצור השומן בכבד, הוסיפו שומן בטני והורידו את הרגישות לאינסולין. אותה כמות של גלוקוז לא עשתה את זה (Stanhope 2009).

ובכף דבש יש יותר פרוקטוז מבכף סוכר: כ-8.6 גרם מול כ-6, כי כף דבש כבדה יותר. בכפית ביום זו כמות קטנה, ולא מצאנו מחקר שבדק מה כפית דבש עושה לכבד. אבל אצל מי שהמטבוליזם שלו כבר עמוס, זו לא "כפית של בריאות".

וגם במדידות הישירות: בניסוי של משרד החקלאות האמריקאי, אצל מי שהיה לו קושי בוויסות הסוכר, דבש העלה את מדד הדלקת CRP, בדיוק כמו סוכר (Raatz 2015). ובחולי סוכרת סוג 2, 50 גרם דבש ביום העלו את הסוכר המצטבר (Sadeghi 2019, בפרק על סוכרת).

איזה דבש מעלה את הסוכר פחות

האינדקס הגליקמי של דבש נע בין 32 ל-85, לפי הצוף (Bogdanov 2008).

בניסוי ביוון, על 11 אנשים בריאים, דבש אשוח ודבש ערמונים נמדדו כבינוניים, ודבש הדרים ודבש תימין, שני סוגים נפוצים גם בישראל, נמדדו כגבוהים, מעל 70 (Gourdomichali 2018). ההבדלים האלה אמיתיים, אבל הם קטנים מההבדל בין כפית לשלוש כפות.

כמה דבש ביום, ומתי זה יותר מדי

אין "מינון" לדבש, אבל יש מסגרת. ארגון הבריאות העולמי מגדיר "סוכר חופשי" ככל סוכר שהוסף למזון, ובמפורש גם את הסוכר שבדבש, בסירופים ובמיצי פירות (WHO, 2015). כך נראית הקשת:

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

המספר שכולם מכירים: "כף דבש כל בוקר"

"כף דבש ביום" חוזרת בסרטונים ובמתכונים כאילו זו המלצה. לא מצאנו לה מקור מחקרי. כף אחת היא 17 גרם סוכר, יותר משני שלישים מהיעד המחמיר של היום כולו. מה שהמחקר כן תומך בו הוא כפית, כמחליף לסוכר אחר.

ליתר ביטחון לאכול יותר?

לא. בניגוד לוויטמין, ביותר דבש אין יותר מהדבר הטוב, ויש יותר סוכר. בניסוי בחולי סוכרת סוג 2, בתקופה של 50 גרם דבש ביום, 8 שבועות, הסוכר המצטבר עלה מעט, ובתקופת הביקורת הוא ירד. ההפרש בין שתי התקופות היה מובהק (Sadeghi 2019).

וגם אצל בריאים, 50 עד 100 גרם בבת אחת גרמו לחלק מהם לצואה רכה, כי המעי לא הספיק לספוג את עודף הפרוקטוז (Ladas 1995).

למה בגישות הפליאו והביוהאקינג אוכלים דבש בכמות?

בתזונת animal-based, שפול סלדינו (Paul Saladino) מקדם, דבש גולמי ופירות הם מקור הפחמימה המועדף, במקום דגנים. ההיגיון: זו פחמימה שבני אדם אכלו לאורך ההיסטוריה, בלי תעשייה, והיא מגיעה עם אנזימים וחומרים מהצוף. גם בשבטים של ציידים-לקטים, כמו ההדזה בטנזניה, דבש הוא חלק גדול מהקלוריות בעונות מסוימות.

מה שהמחקר אומר: באימון, דבש עובד כמו כל פחמימה. אצל 9 רוכבים, ברכיבה של 64 קילומטר, דבש ודקסטרוז שניתנו במהלך הרכיבה נתנו זמנים דומים, ושניהם יחד היו מהירים מפלצבו (Earnest 2004).

ובסקירה של 9 מחקרים הוא נמצא דומה לשאר מקורות הפחמימה (Hills 2019). מי שמתאמן הרבה, שורף את הסוכר, ומחליף בדבש פחמימות מעובדות, לא עושה טעות. מי שרוצה למקסם, שימדוד: סוכר בצום, טריגליצרידים, ואם אפשר חיישן סוכר רציף, ויראה מה הכמות שלו עושה לו.

דבש גולמי, לא מחומם, טהור: מה כל מילה אומרת

על צנצנות דבש בישראל כתובות ארבע מילים שנשמעות דומות, ואומרות דברים שונים:

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

למה מחממים דבש בכלל? כדי שיהיה נוח למלא אותו בבקבוקים, כדי שלא יתגבש על המדף, וכדי להמיס דבש שהתגבש בחביות. התקן הבינלאומי של הקודקס קובע שאסור לחמם דבש "במידה שמשנה את הרכבו המהותי", ומגדיר שני סמנים שבודקים את זה במעבדה (Codex Stan 12-1981):

• HMF (הידרוקסימתילפורפורל): חומר שנוצר מסוכרים בחום ובזמן. בדבש טרי יש מעט. התקרה: 40 מ"ג לק"ג.
• דיאסטאז: אנזים מהדבורה שהחום מפרק. הרצפה: 8 יחידות.

כמה חום באמת משנה את הדבש

המספרים מפתיעים. כשחיממו דבש ל-80 מעלות למשך רבע שעה, ה-HMF עלה בפחות מ-2 מ"ג לק"ג, הרבה מתחת לתקרה (Kędzierska-Matysek 2016). אבל במחקר נפרד על אותו סוג דבש, אחרי שנה וחצי בטמפרטורת החדר, ה-HMF עלה פי 6, לכ-20 מ"ג לק"ג, והדיאסטאז ירד ברבע.

במקפיא, ה-HMF והדיאסטאז כמעט לא השתנו (Kędzierska-Matysek 2016). כלומר, HMF הוא בעיקר סמן לגיל ולאחסון, ולא רק לחימום.

ומה עם הפעילות נגד חיידקים? המסה של דבש מגובש ב-45, 55 ואפילו 65 מעלות לא פגעה בה, ולפעמים אפילו הגבירה אותה (Bucekova 2018).

מה שכן הרס אותה לגמרי הוא מיקרוגל (Bucekova 2018).

האם מותר לשים דבש בתה חם?

כן. הטענה שדבש בתה חם "הופך לרעיל" מגיעה מהאיורוודה, ובאינטרנט מוסיפים לה הסבר על HMF. לא מצאנו אף מחקר שמדד HMF או רעילות בכוס תה עם דבש. מה שכן נמדד:

• רבע שעה ב-80 מעלות מוסיפה פחות מ-2 מ"ג HMF לק"ג (Kędzierska-Matysek 2016). ותה מתקרר מתחת ל-80 תוך דקות.
• בכף דבש שנמצאת בדיוק בתקרה של התקן יש פחות ממיליגרם HMF. המכון הגרמני להערכת סיכונים מעריך שאדם אוכל 4 עד 30 מ"ג HMF ביום מקפה, מלחם קלוי ומפירות יבשים, ושבגוף החי HMF לא נמצא מזיק בכמויות האלה (Abraham 2011).
• בניסוי שבדק את טענת האיורוודה ישירות, חולדות שאכלו שישה שבועות דבש שחומם עד 140 מעלות, וגם דבש מחומם עם גהי, לא הראו שינוי במשקל או באיברים, אף שהחוקרים עצמם מזהירים מה-HMF שנוצר (Annapoorani 2010).

מה שכן קורה בתה חם מאוד: חלק מהאנזימים מתפרקים, ובעיקר האנזים שמייצר את מי החמצן. לגרון, לשיעול ולטעם זה לא משנה. מי שרוצה לשמור עליהם, שיחכה כמה דקות שהתה יתקרר לחמים, ורק אז יוסיף את הדבש. ברפואה הסינית, דרך אגב, ההפך: דבש מחומם משמש לעיבוד צמחי מרפא, ובמחקר על תאי מעי ועל עכברים, דבש מחומם עורר תגובה חיסונית ועזר לעכברים שהודבקו בחיידק לשרוד יותר זמן (Ota 2019).

דבש התגבש: הוא מקולקל?

לא. התגבשות היא תהליך טבעי, ולא סימן לקלקול או לזיוף. דבש הוא תמיסה רוויה של סוכר, ובמשך הזמן הגלוקוז יוצא ממנה כגבישים. כמה מהר זה קורה תלוי בעיקר בצוף: ככל שיש יותר גלוקוז ביחס לפרוקטוז, הדבש מתגבש מהר יותר. בדבשים יווניים שנבדקו, דבש כותנה התגבש מהר, ודבש תימין לאט יותר (Polatidou 2025).

שני מיתוסים הפוכים מסתובבים על זה. "דבש אמיתי תמיד מתגבש" לא נכון, כי דבש עשיר בפרוקטוז, כמו דבש שיטה, יכול להישאר נוזלי שנים. ו"דבש שהתגבש סימן שהוסיפו לו סוכר" גם לא נכון. מה שכן נכון: דבש שנשאר נוזלי חודשים על המדף, בלי להתגבש, עבר לפעמים טיפול שמעכב התגבשות. במחקר אחד, למשל, אולטרסאונד דחה את ההתגבשות בהרבה (Scripcă 2021).

איך מחזירים דבש מגובש לנוזל

1. מעמידים את הצנצנת, פתוחה, בסיר עם מים חמימים, כ-40 עד 45 מעלות, חם ליד אבל לא שורף.
2. מערבבים מדי פעם, ומחליפים את המים כשהם מתקררים. זה לוקח חצי שעה עד שעה.
3. לא במיקרוגל. הוא מחמם לא אחיד, ובמחקר הוא ביטל את הפעילות נגד חיידקים.
4. ולשמור במקום קריר וחשוך, לא ליד הכיריים. מדף חם מזקין את הדבש יותר מכל כוס תה.

דבש מסונן: מה מאבדים

בסינון עדין מוציאים חתיכות שעווה ודבורים. בסינון חזק, בלחץ, מוציאים גם את גרגרי האבקה. לפי התקן הבינלאומי, אסור להוציא אבקה מדבש, ודבש שהאבקה שלו הוסרה ברובה צריך להיקרא "מסונן" (Codex). הסיבה החשובה היא לא בריאותית: כמות האבקה בדבש קטנה מכדי להשפיע על הגוף. הסיבה היא שהאבקה היא טביעת האצבע של הדבש. לפיה מזהים מאיזה צוף ומאיזו מדינה הוא הגיע. ומי שרוצה להסתיר מאיפה הגיע הדבש, מסיר את האבקה.

דבש אמיתי או מזויף: מה ידוע, ומה אפשר לבדוק

דבש הוא אחד המזונות שמזייפים הכי הרבה בעולם, כי הוא יקר, והסוכרים שבו זולים לחיקוי. באיחוד האירופי בדקו בשנים 2021 ו-2022 320 משלוחים של דבש מיובא, ו-46% מהם נמצאו חשודים שהוסיפו להם סירופ. בבדיקה הקודמת, ב-2015 עד 2017, זה היה 14% (הנציבות האירופית, From the Hives).

החקירות שם חשפו איך זה נעשה. מוסיפים סירופים מאורז, מסלק או מתירס. שולחים את התערובת למעבדות מוסמכות כדי "לכייל" אותה עד שתעבור בדיקה. מוסיפים צבע כדי להסתיר את סוג הצוף. ומסירים את האבקה, כדי שלא יהיה אפשר לדעת מאיזו מדינה הגיע הדבש. "חשוד" אינו "הוכח", אבל לפי הנציבות, חלק גדול מהדבש הזה נשאר בשוק ולא זוהה.

איך מזהים זיוף במעבדה

הבדיקה הקלאסית מודדת יחס בין שני סוגים של פחמן, ומזהה סוכר מתירס ומקנה סוכר, כי הצמחים האלה בונים סוכר בדרך אחרת מפרחים. דבש עם יותר מ-7% סוכר כזה נחשב מזויף (Dong 2016).

אבל סירופ מאורז או מסלק עוקף אותה, ולכן היום משתמשים גם בשיטות מתקדמות יותר, כמו LC-IRMS ו-NMR (Biswas 2023). ויש עוד בעיה: גם המעבדות לא תמיד מסכימות.

מבין השיטות המתקדמות, רק בדיקת האיזוטופים מקובלת על כולם (Walker 2022).

ומה בישראל?

מחקר אקדמי על זיוף דבש בישראל לא מצאנו, וגם לא דוח מסודר של משרד הבריאות עם תוצאות בדיקות. מה שכן ידוע:

• כמעט מחצית מהדבש שנמכר בישראל מיובא. ב-2023 יוצרו בארץ כ-3,500 טון, ויובאו כ-3,000, בעיקר מטורקיה ומספרד (מרכז המחקר של הכנסת, 2024).
• מותג ישראלי לא אומר דבש ישראלי. יד מרדכי כותבת באתר שלה שחלק מהדבש שלה נרדה בחו"ל, ודבש אורגני של עין חרוד בשופרסל הוא מתוצרת ארגנטינה, כך כתוב בדף המוצר. בשני המקרים זה כתוב בגלוי, ושווה לקרוא.
• ב-2009 קנה מוסף ממון כ-20 דבשים מהמדף, ושלח אותם דרך מועצת הדבש למעבדה בגרמניה. כמעט כולם עמדו בתקן, כולל מכוורות קטנות. שניים נכשלו: אחד לא היה דבש בכלל, ואחד חומם יותר מדי (ynet).
• ב-2023 טענה מועצת הדבש שדבש מיובא זול, שנמכר באחת הרשתות, מכיל סירופ. הרשת השיבה שהדבש עבר את בדיקות משרד הבריאות ומכון התקנים. לא מצאנו הכרעה פומבית במחלוקת, ולמועצת הדבש, שמייצגת את הדבוראים המקומיים, יש אינטרס ברור מול יבוא.

המסקנה המעשית: הסיכון הגדול הוא בדבש מיובא זול מאוד, בפחות מ-20 שקלים לקילו. דבש ישראלי ממכוורת שאפשר לזהות, או ממותג שכותב מאיפה הדבש, הוא הימור בטוח יותר.

איך בודקים אם דבש אמיתי בבית?

ברשת מסתובבות חמש בדיקות: לשפוך כפית לכוס מים ולראות אם הדבש שוקע בחוט, לטפטף על האגודל ולראות אם הוא נוזל, לטבול גפרור ולבדוק אם הוא נדלק, לטפטף על מפית ולראות אם נספג, ולבדוק אם הוא מתגבש. בסרטונים על זה יש מיליוני צפיות.

לא מצאנו אף מחקר שבדק אם הבדיקות האלה עובדות. ולפי מה שידוע על הזיוף, קשה לראות איך הן יעבדו. כולן בודקות דבר אחד: כמה הדבש סמיך וכמה מים יש בו. זיוף מודרני מכויל במעבדה כדי לעבור בדיקות הרבה יותר מתוחכמות מזה. הבדיקות הביתיות יכולות לתפוס דבש שמהלו במים, ולא הרבה מעבר לזה. והתגבשות, כמו שמוסבר בפרק על דבש מגובש, לא מוכיחה כלום לשום כיוון.

אז מה כן נותן ביטחון

• שם וכתובת של מכוורת.דבוראי שמוכר בשמו חושף את עצמו. לפי הכללים, על התווית חייבים להופיע שם היצרן וכתובתו. מדבקה בלי יצרן היא סימן אזהרה.
• ארץ הייצור על התווית."ישראל" על דבש של מותג גדול לא תמיד אומר שהדבש נרדה כאן. לקרוא את השורה הקטנה.
• תו "דבש איכות ישראלי".תוכנית של מועצת הדבש, שבה דוגמים את הדבש במעבדה, ובודקים גם HMF ודיאסטאז, כלומר חימום יתר. היא לא מאמתת "לא מחומם", היא פתוחה רק למכוורות עם 100 כוורות ומעלה, ומשווק רשאי לכלול בה עד 30% דבש שלא גדל אצל מגדלי התוכנית.
• מחיר סביר.דבש ישראלי עולה ליצרן כ-18 שקלים לקילו. דבש בפחות מ-20 שקלים לקילו על המדף הוא כנראה מיובא.

דבש מנוקה: שווה את הכסף?

דבש מנוקה מגיע מצוף של עץ המנוקה בניו זילנד ובאוסטרליה. בצוף הזה יש חומר בשם DHA, שבמהלך ההבשלה של הדבש הופך ל-MGO (מתילגליוקסל). ה-MGO הוא מה שמבדיל את המנוקה: בשש דגימות שנבדקו נמצאו בין 38 ל-761 מ"ג MGO לק"ג, עד פי 100 מדבש רגיל, והוא עצר חיידקים גם כשהדבש דולל לרבע (Mavric 2008). המספר שעל הצנצנת, MGO 100+, 263+ או 550+, הוא בדיוק זה: כמה מ"ג MGO יש בקילו. UMF הוא סולם מסחרי אחר, של איגוד יצרני המנוקה בניו זילנד.

בישראל, צנצנת מנוקה עולה בסופר-פארם בין 840 ל-1,600 שקלים לקילו, ובאייהרב ישראל מ-334 שקלים לקילו ב-MGO 263+. זה פי 6 עד 25 מדבש ישראלי טוב, יחס שמתאים גם למה שנמדד בעולם (Hegazi 2022).

על העור: כאן המנוקה חזק

על פצע, ה-MGO פועל ישירות, בלי עיכול. לכן רוב ה"דבש הרפואי" שמשמש בבתי חולים הוא מנוקה, מעוקר בקרינה ובתקן של מכשור רפואי. הראיות לדבש על כוויות ופצעים, בפרק הבא.

בבליעה: ה-MGO נעלם במעי

כאן המצב שונה. בניסוי בגרמניה, ארבעה מתנדבים אכלו מנוקה עם כמות גדולה של MGO, ולא נמצא שום שינוי ברמת ה-MGO בשתן שלהם. בסימולציה של עיכול נשארו רק 5% עד 20% מה-MGO אחרי 8 שעות (Degen 2013).

ניסוי אחר הראה למה: ה-MGO נקשר לאנזימי העיכול עצמם (Daglia 2013).

והניסוי המבוקר הכי טוב שמצאנו על מנוקה בבליעה, ב-106 חולי סרטן בהקרנות, לא מצא שום הבדל מול ג'ל פלצבו, וחלק גדול מהחולים הפסיקו בגלל בחילה (Hawley 2014).

מה עם הליקובקטר? במבחנה, מנוקה מעכב אנזים שהחיידק צריך כדי לשרוד בקיבה. אבל לא מצאנו אף ניסוי בבני אדם שבו מנוקה טיפל בהליקובקטר. מי שמטפל בזיהום, כאן מה שכן נבדק.

זווית קטנה למתאמנים: בעיכול, MGO נקשר גם לקריאטין. אצל מי שאכל מנוקה יחד עם קריאטין, יצא יותר מהתרכובת המשותפת בשתן (Treibmann 2022). מה זה עושה בגוף לא נבדק.

ומי שבכל זאת קונה: מה המספרים אומרים

המספר הוא כמות ה-MGO, ולכן גבוה יותר אומר יותר פעילות נגד חיידקים במבחנה, ובמחיר שמטפס מהר. לאכילה, גם המספר הגבוה ביותר לא נבדק מול דבש רגיל. ומכיוון שמנוקה יקר, מזייפים אותו. סמן שעוזר לזהות מנוקה אמיתי במעבדה הוא לפטוספרין, חומר שקיים רק בו ושומר על יציבות גם בחום (Kato 2014).

דבש לגרון, לשיעול, לפצעים ולאלרגיה: מה עובד

אם צריך לבחור את השימוש של דבש שהכי נתמך במחקר, הוא לא באכילה יומית. הוא בשני מקומות: בשיעול של ילדים, ועל כוויות.

דבש לשיעול ולגרון

בסקירת קוקריין על 899 ילדים עם שיעול חריף, בגיל שנה עד 18, דבש הפחית את השיעול יותר מכלום ויותר מפלצבו, בוודאות בינונית. מול דקסטרומטורפן, החומר הפעיל בהרבה סירופי שיעול, לא היה הבדל. היתרון נמדד ב-3 הימים הראשונים, ולא אחריהם, ורוב הילדים קיבלו דבש ללילה אחד בלבד (קוקריין, 2018).

בניסוי הקלאסי, מנה אחת של דבש כוסמת כהה, חצי שעה לפני השינה, קיבלה מההורים את הציון הטוב ביותר, וסירופ השיעול לא היה טוב מכלום (Paul 2007).

בסקירה של 14 מחקרים על זיהומים בדרכי הנשימה העליונות, בילדים ובמבוגרים, דבש הפחית את תדירות השיעול ואת חומרתו בהשוואה לטיפול הרגיל (Abuelgasim 2021). בהשוואה לפלצבו, בשני מחקרים בלבד, ההבדל לא היה מובהק, ולכן עדיין לא ברור כמה מהאפקט הוא הרגעה.

אחרי ניתוח שקדים בילדים, דבש בנוסף לטיפול הרגיל הוריד מעט את הכאב והקטין את הצורך במשככי כאבים (Hosseini 2025).

דבש לצרבת ולצרידות

דבש סמיך, ומצפה את הגרון כשבולעים אותו. לכן הרבה אנשים לוקחים כפית אחרי צרבת, או כשהגרון צרוד. האם זה גם מרפא משהו? כאן הראיות דלות.

בצרבת יש ניסוי פיילוט אחד: 30 חולים קיבלו מנוקה או פלצבו במשך 4 שבועות, ובקבוצת המנוקה דווח על שיפור בגסטרוסקופיה ובתסמינים (Gośliński 2023). זה ניסוי קטן, והחוקרים עצמם מגדירים אותו פיילוט.

בוושט שנפגע, הניסוי הגדול נעשה על 163 חולי סרטן ריאה, שהוושט שלהם נפגע מההקרנות. מנוקה נוזלי או סוכריות מנוקה, ארבע פעמים ביום, לא הפחיתו את הכאב בבליעה בהשוואה לטיפול הרגיל. ההבדל היחיד: בקבוצת הדבש הנוזלי פחות חולים נזקקו למשככי כאבים חזקים (Fogh 2017).

על צרידות לא מצאנו ניסוי.

דבש לכוויות ולפצעים

כאן נמצאת הראיה החזקה ביותר לדבש בכלל. בסקירת קוקריין על 26 ניסויים ו-3,011 משתתפים, בכוויות שטחיות דבש ריפא מהר יותר מחבישות רגילות, בכ-4.7 ימים, בוודאות גבוהה. מול המשחה הסטנדרטית לכוויות, סילבר סולפדיאזין, הריפוי היה דומה, ועם פחות תופעות לוואי. בפצעים כרוניים, בכיבים ובכף רגל סוכרתית, התמונה פחות ברורה (קוקריין, 2015).

מטא-אנליזה מ-2024 על פצעים כרוניים מצאה ריפוי מהיר יותר בכ-17 ימים, אבל בוודאות נמוכה מאוד (Tang 2024).

חשוב לדעת: בניסויים האלה השתמשו בדבש רפואי, מעוקר בקרינה. העיקור לא פוגע בפעילות נגד חיידקים, והוא הורג נבגים שיכולים להיות בדבש רגיל (Postmes 1995). דבש מהמזווה על כוויה קטנה ושטחית בבית הוא כנראה בסדר. על פצע פתוח, עמוק או מזוהם, לא. לשם יש בבתי מרקחת משחות ותחבושות של דבש רפואי.

דבש מקומי נגד אלרגיה עונתית

ההיגיון נשמע טוב: דבש מקומי מכיל אבקה מקומית, ואם אוכלים מעט ממנה כל יום, הגוף מתרגל. שלושה מהסרטונים שבדקנו מזכירים את זה, ואחד מהם מפריך. הבעיה היא שהאבקה שגורמת לאלרגיה עונתית מגיעה בעיקר מעצים, מדשאים ומעשבים שמואבקים ברוח, ואילו דבורים אוספות בעיקר אבקה של פרחים. בניסוי היחיד שבדק בדיוק דבש מקומי גולמי מול פלצבו, על 36 אנשים, לא היה הבדל (Rajan 2002).

בפינלנד, דבש שהוסיפו לו בכוונה אבקת ליבנה הפחית תסמינים בהשוואה לתרופות בלבד, אבל לא היה טוב באופן מובהק מדבש רגיל (Saarinen 2011). זה לא הוכח, וזה גם לא נסגר: הניסויים קטנים מאוד.

כפית דבש לפני השינה: עוזר?

הטענה הזו חוזרת ברשת, ואקברג, שהסרטון שלו נצפה כ-3 מיליון פעם, מטיל בה ספק. ב-Medical Medium, כפית דבש חי לפני השינה מוצגת כדרך לשינה רגועה. והגרסה המנומקת, שחוזרת באתרי שינה ואצל אנשי ביוהאקינג: בלילה הכבד משתמש במאגר הסוכר שלו, הגליקוגן. כשהמאגר מתרוקן באמצע הלילה, הגוף מפריש הורמוני לחץ כדי לשחרר סוכר, ומתעוררים. כפית דבש לפני השינה ממלאת את המאגר, ושנת הלילה רגועה יותר.

לא מצאנו אף מחקר שבדק את זה. לא את הגליקוגן, ולא את השינה. השיפור בשינה שנמדד בניסויי השיעול נבע מכך שהילדים השתעלו פחות. זה לא אומר שזה לא עובד, כי לא בדקו. כפית דבש היא 6 גרם סוכר, ומי שזה עוזר לו להירדם, לא עושה נזק. הטענה שחוזרת בסרטונים ש"כפית לפני השינה ממיסה שומן בטן" רחוקה יותר: המספרים שמצוטטים מגיעים ממחקר על חולדות, בפרק על הסרטונים.

סוגי הדבש בישראל: מה ההבדל בין אבוקדו, הדרים ופרחי בר

בישראל מייצרים יותר מ-20 סוגים של דבש. "דבש זני", כמו דבש אבוקדו או הדרים, הוא דבש שלפחות 80% מהצוף בו הגיעו מאותו צמח. השאר הם "פרחי בר" או "רב-פרחי", תערובת של מה שפרח באזור. ההבדל העיקרי בין הסוגים הוא טעם וצבע, ומעט גם הרכב:

המקורות לכרטיסים (העונות לפי מכוורות ומועצת הדבש):

• דבש הדרים: Seraglio 2021
• האינדקס הגליקמי: Gourdomichali 2018
• דבש אבוקדו: Serra Bonvehí 2019
• שיזף: Owayss 2020
• תימין: Kuś 2016

דבש כהה בריא יותר?

במעבדה, כן. במחקר על דבשים פולניים, הכהים והעשירים בפוליפנולים, כמו כוסמת ותימין, עצרו חיידקים טוב יותר (Kuś 2016). בבני אדם התמונה צנועה יותר. כשגברים בריאים שתו דבש כוסמת מהול במים, נוגדי החמצון בדם עלו ב-7%.

כשאותו דבש נמהל בתה, העלייה נעלמה (Gheldof 2003).

ובניסוי אחר, עלייה בפוליפנולים בדם נמדדה אחרי כ-5 כפות דבש (Schramm 2003), כמות שאף אחד לא אוכל ביום רגיל.

אז אם אתם ממילא קונים דבש, ואוהבים טעם עמוק, דבש כהה הוא בחירה טובה, ויש לו יתרון קטן. מי שאוהב דבש הדרים, לא מפסיד הרבה.

מתי הדבש הכי טרי

הרדייה העיקרית בישראל, הוצאת הדבש מהכוורות, מתחילה בדרך כלל במאי, ויש רדייה נוספת באוגוסט, אחרי פריחת הקיץ. כלומר, דבש מהעונה מגיע לחנויות בסוף האביב ובקיץ, והביקוש הגדול, בראש השנה, מגיע אחר כך. דבש לא מתקלקל, אבל הוא כן מזדקן על המדף: ה-HMF עולה והאנזימים יורדים, בעיקר בחום. דבש מהעונה האחרונה, שנשמר במקום קריר, הוא הכי קרוב לדבש שיצא מהכוורת.

למי אסור דבש, ומתי לשים לב

דבש לתינוקות: לא לפני גיל שנה

בדבש יכולים להיות נבגים של החיידק שגורם לבוטוליזם. בסקר בפולין הם נמצאו ב-2% מהדבשים (Grenda 2018).

בפינלנד, ב-7% מהדבשים המקומיים וב-16% מהמיובאים (Nevas 2002). אצל מבוגר ואפילו ילד, המעי עוצר אותם. אצל תינוק, הנבגים יכולים לנבוט במעי ולייצר שם את הרעלן.

דבש הוא מקור המזון היחיד שאושר באופן עקבי כגורם לבוטוליזם בתינוקות, והגיל הנפוץ הוא 3 עד 4 חודשים (Aricò 2026). ברוב המקרים המקור בכלל לא ידוע, ובמקרים שזוהו נמצאו גם אדמה ואבק, אבל דבש הוא הגורם הידוע שאפשר להימנע ממנו.

ההנחיה של ה-CDC האמריקאי, ושל גופי בריאות נוספים: בלי דבש עד גיל 12 חודשים. גם לא מוצץ טבול בדבש, וגם לא מוצרים לתינוקות שיש בהם דבש (Tanzi 2002). ואת הדבש הרפואי מעקרים בקרינה, כי חום שמספיק לנבגים פוגע בדבש עצמו. מגיל שנה, דבש בסדר.

דבש בסוכרת ובטרום סוכרת

דבש נספר כמו סוכר. בניסוי מבוקר בחולי סוכרת סוג 2, בתקופה של שתי כפות וחצי ביום, בנוסף לתפריט, 8 שבועות, הסוכר המצטבר עלה מעט, ובתקופת הביקורת ירד, וההפרש היה מובהק (Sadeghi 2019).

סקירה של 13 ניסויים הגיעה למסקנה דומה: אצל חולי סוכרת סוג 2, הרבה דבש עלול להעלות את הסוכר (Akhbari 2021). מי שבכל זאת רוצה, שייקח כמות קטנה, כפית, עם ארוחה ולא לבד, ושימדוד מה היא עושה לו, ובחיישן רציף, אם יש, עוד יותר טוב.

דבש ומעי רגיש: פרוקטוז עודף

בדבש יש יותר פרוקטוז מגלוקוז. כשיש עודף פרוקטוז, חלק ממנו לא נספג במעי הדק, ממשיך למעי הגס, ומותסס שם. בכף דבש יש כגרם אחד של פרוקטוז עודף, וזו הסיבה שדבש נחשב עתיר פודמאפ. בניסוי בבריאים, אחרי 50 גרם דבש 3 מתוך 20 קיבלו צואה רכה, ואחרי 100 גרם, 6 מתוך 20. תערובת של 35 גרם גלוקוז ו-35 גרם פרוקטוז, שבה אין עודף פרוקטוז, לא גרמה לזה לאף אחד (Ladas 1995).

מי שיש לו סיבו או מעי רגיז, יכול לנסות כמות קטנה, ולהעדיף דבש שמתגבש מהר, כי יש בו יותר גלוקוז. זו הסקה מהכימיה, לא ניסוי. ועל השיטה כולה, במאמר על סיבו ופודמאפ.

דבש ושיניים

דבש מזין את החיידקים שגורמים לעששת, בדיוק כמו סוכר. בניסוי בילדים בני 8 עד 12, חלב עם דבש הוריד את ה-pH ברובד השיניים, כלומר הגביר את החומציות שפוגעת בשן, קצת יותר מחלב עם סוכר (Ozer 2012). בעיקר להימנע ממגע ממושך: בקבוק לילה, מוצץ, או נשנוש לאורך היום.

"דבש משוגע": הדבש שמסוכן ללב

יש דבש אחד שבאמת מסוכן: דבש מצוף של רודודנדרון, בעיקר מאזור הים השחור בטורקיה ומנפאל. הוא נמכר ברשת כאפרודיזיאק או נגד לחץ דם. בסקירה של 1,199 מקרי הרעלה, ל-80% היה דופק איטי, ולכמעט מחצית חסם מלא בהולכה החשמלית של הלב. אף אחד לא מת, ורובם השתחררו תוך יום (Silici 2015). בישראל זה לא דבש שנמכר במדף, אבל מי שקונה "mad honey" ברשת או בטיול, שיידע מה הוא קונה.

חומרי הדברה ומזהמים בדבש

בסקר עולמי של 198 דבשים, ב-75% נמצא לפחות חומר אחד מקבוצת חומרי ההדברה ניאוניקוטינואידים, אבל בריכוזים שמתחת לסף המותר למאכל אדם (Mitchell 2017). זה ממצא מדאיג בעיקר לדבורים. עוד מזהם שנבדק הוא אלקלואידים פירוליזידיניים, רעלנים טבעיים מצמחים כמו עכנאי, שנפוץ גם בישראל.

באיטליה הם נמצאו בכשליש מהדבשים (Roncada 2023).

הרשות האירופית לבטיחות מזון סימנה ב-2011 חשש לפעוטות שאוכלים הרבה דבש, ובחוות הדעת של 2017 החשש העיקרי עבר לתה ולתה צמחים (EFSA 2017).

ובסקר ישראלי, בשקיקי תה קמומיל ונענע מהסופר נמצאו אלקלואידים כאלה כמעט בכל הדגימות (Shimshoni 2015). על דבש ישראלי לא מצאנו בדיקה.

בניו זילנד הסיכון הממוצע נמצא נמוך, אבל החוקרים ציינו אי-ודאות אצל מי שאוכל הרבה דבש ותמיד מאותו מותג (Pearson 2021). לגוון מקורות זה צעד פשוט.

פרופוליס, חלת דבש, מזון מלכות ואבקת דבורים: מה נבדק

מהכוורת נמכרים עוד ארבעה מוצרים, וכולם מוצגים כ"מזון-על". המחקר עליהם לא שווה: על פרופוליס יש הרבה ניסויים בבני אדם, על מזון מלכות מעט, ועל אבקת דבורים וחלת דבש כמעט כלום. ומשהו אחד משותף לכולם: אלרגיה היא תופעת הלוואי הכי נפוצה שלהם, בעיקר אצל מי שיש לו אסתמה, נזלת אלרגית או אטופיה (סקירה טוקסיקולוגית, 2025).

פרופוליס: המוצר הכי נחקר, והאלרגן הכי מוכר

פרופוליס הוא שרף שהדבורים אוספות מניצני עצים, מערבבות עם שעווה, ואוטמות בו סדקים בכוורת. יש בו מאות חומרים, בעיקר פוליפנולים, וההרכב משתנה מאוד לפי האזור והעצים. לכן תוצאה של מחקר על פרופוליס ברזילאי לא בהכרח נכונה לבקבוק אחר.

בפה ובגרון: בניסוי כפול-סמיות על 122 מבוגרים עם הצטננות קלה וכאב גרון, אחרי 3 ימים של ספריי פרופוליס החלימו 83%, מול 28% בפלצבו (Esposito 2021). זה ניסוי אחד, על תמצית מסחרית מתוקננת. באפטות חוזרות, מטא-אנליזה של 10 ניסויים מצאה ריפוי מהיר יותר ופחות כאב, בוודאות נמוכה מאוד (Roberts 2024). בהרפס בשפה, משחת פרופוליס, לבד או עם דבש, ריפאה מהר יותר מאציקלוביר בכיומיים, ב-7 מחקרים קטנים (מטא-אנליזה, 2026). ובשטיפת פה לחניכיים, פרופוליס הפחית רובד ודלקת, אבל לא היה טוב משטיפה רגילה עם כלורהקסידין (סקירה, 2025).

בקיבה ובוושט: על צרבת, לא מצאנו אף ניסוי של פרופוליס בבני אדם. נגד הליקובקטר, במבחנה הוא עוצר את החיידק, אבל בבני אדם התמונה חלשה: בניסוי פיילוט על 18 נדבקים, טיפות פרופוליס לבד, שבוע, כמעט לא השפיעו על החיידק (Coelho 2007). בניסוי איראני קטן, פרופוליס בתוספת לטיפול האנטיביוטי הרגיל, 57% נוקו מהחיידק מול 42% בלי, הבדל שלא ברור שהוא אמיתי בקבוצות כל כך קטנות (Mehri 2026). ובחולי סרטן ריאה בהקרנות, סירופ פרופוליס דחה את הפגיעה בוושט, בניסוי בלי הגרלה (Ippolito 2018).

בסוכר ובשומנים: בסקירה הגדולה של 2025, פרופוליס הוריד מעט את הסוכר בצום ואת הסוכר המצטבר, אבל התוצאות של המחקרים היו שונות מאוד זו מזו, רובם נעשו באסיה, והמינון הממוצע היה כ-2.8 גרם ביום, הרבה יותר ממה שיש בכמה טיפות (Norouzzadeh 2025).

קורונה: ניסוי פתוח בברזיל מצא קיצור באשפוז (Silveira 2021). הניסוי הגדול והמוקפד יותר, כפול-סמיות על 188 מאושפזים, לא מצא את זה (BeeCovid2, 2023).

האלרגיה: פרופוליס הוא אחד האלרגנים המוכרים במגע עם העור. בבדיקות טלאי של מרפאות אלרגיה בצפון אמריקה, 2% עד 15% הגיבו אליו, לפי סוג הפרופוליס (DeKoven 2025). מי שרגיש לבשמים, לבלזם פרו או לקולופוניום, בסיכון גבוה יותר. ועוד דבר: התמצית הנפוצה בישראל, של אלטמן, היא על בסיס כוהל 86%, וגם אחוז הפרופוליס לא כתוב עליה, וגם לא על אף מוצר ישראלי שבדקנו.

מזון מלכות: גיל המעבר כן, פוריות ואנרגיה לא נבדקו

מזון מלכות הוא הפרשה סמיכה מבלוטות של דבורות צעירות, והמזון היחיד של המלכה. העובדה שהוא הופך דבורה למלכה לא אומרת שום דבר על בני אדם, אבל זה הסיפור שמוכר אותו.

הממצא הכי עקבי הוא בגיל המעבר: מטא-אנליזה של 6 מחקרים, 471 נשים, מצאה הקלה בתסמינים מול פלצבו, אבל הניתוח המשולב נשען על 2 מחקרים בלבד (Menopause 2026). בשומנים ובלחץ הדם נמדדה ירידה קטנה (Norouzzadeh 2025). בסוכר, שתי מטא-אנליזות לא מצאו השפעה (2019, 2023). ועל פוריות ועל "אנרגיה", לא מצאנו אף ניסוי מבוקר בבני אדם.

הסיכון כאן מתועד היטב: התקפי אסתמה חריפים ואנפילקסיס אחרי מזון מלכות, בעיקר אצל אנשים עם אסתמה ואטופיה (Thien 1996). ובסקר בהונג קונג, כ-7% מהנבדקים הגיבו אליו בבדיקת עור (Leung 1997). יש גם דיווח אחד על דימום אצל אדם שנטל וורפרין (Lee 2006).

רוב מזון המלכות שנמכר בישראל מעורבב בדבש. בצנצנת של סאן ליין, למשל, 9% מזון מלכות, ושאר הצנצנת דבש. כדי להגיע ל-1,000 מ"ג, המינון בניסויי גיל המעבר, צריך כמעט כף, כלומר בעיקר סוכר.

אבקת דבורים: "מזון-על" בלי ניסויים

אבקת דבורים היא גרגרי אבקה מפרחים, שהדבורים דוחסות לכדורים קטנים, ונאספים במלכודת בפתח הכוורת. יש בה חלבון, ויטמינים ומינרלים, אבל בכפית ביום התרומה התזונתית קטנה, וההרכב תלוי לגמרי במה שפרח.

על ספורט, אנרגיה או אלרגיה עונתית, לא מצאנו אף ניסוי מבוקר בבני אדם, רק מחקרים בחיות ובמבחנה. בניסוי היחיד שמצאנו, על גלי חום אצל נשים אחרי סרטן שד, אבקה עם דבש לא הייתה טובה מדבש לבד (Münstedt 2015).

והסיכון: בדיווח מקרה מ-2022 סיכמו החוקרים 13 מקרים מתועדים של אנפילקסיס מאבקת דבורים, רובם אצל אנשים עם נזלת אלרגית (Leang 2022). במחקר על 202 מתנדבים, בכל הדגימות של אבקת דבורים נמצא ריכוז גבוה של אבקת זית, והאלרגיים לזית הגיבו אליה בבדיקת עור (Pitsios 2006). בישראל, שבה אלרגיה לאבקת זית נפוצה, זה שווה ידיעה.

חלת דבש: אותו דבש, עם שעווה

חלת דבש היא תאי השעווה שבתוכם הדבש, כמו שהוא יצא מהכוורת: לא חומם, לא סונן, ויש בו עקבות של אבקה ופרופוליס. מבחינת הדבש עצמו, זה הדבש הכי גולמי שיש. אבל לא מצאנו אף מחקר על אכילת חלת דבש בבני אדם, ולכן אין ראיה שהיא בריאה יותר מדבש לא מחומם רגיל.

השעווה כנראה לא מתעכלת ויוצאת כמו שנכנסה. לא מצאנו מחקר שבדק את זה בבני אדם. ומה שכן נבדק: בשעוות כוורת מצטברים שאריות של חומרים נגד קרדית שדבוראים משתמשים בהם, ולפי הערכת סיכון מ-2023, אצל מי שאוכל הרבה דבש בחלה הם עלולים להגיע לרמה שמעוררת חשש (סקירה, 2023). חלת דבש היא דבש, ולכן גם היא אסורה לתינוקות מתחת לגיל שנה.

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

מה אומרת כל גישה על דבש

על דבש, הגישות חלוקות פחות ממה שנראה. כמעט כולן מסכימות שהוא עדיף על סוכר לבן, ושלתינוקות אסור. הוויכוח האמיתי הוא על שתי שאלות: כמה מותר, והאם מותר לחמם.

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

האיורוודה והדבש המחומם, בגרסה החזקה שלה

באיורוודה, הרפואה המסורתית של הודו, דבש הוא תרופה ולא רק מזון. הוא נחשב "מחמם" ו"מייבש", ולכן מתאים למי שנוטה לליחה ולכבדות. שני איסורים חוזרים במקורות האיורוודיים שבדקנו: לא לחמם דבש, ולא לערבב אותו עם גהי, חמאה מזוקקת, בכמות שווה. לפי ההסבר, דבש מחומם הופך לחומר דביק שהגוף לא מעכל, "אמה", שסותם את ערוצי הגוף. ההיגיון של המסורת הוא לא כימי, אלא עניין של התאמה: חם מול קר, כבד מול קל.

מה המחקר אומר: חימום כן משנה את הדבש. HMF עולה והאנזימים יורדים, וזה בדיוק מה שהאיורוודה תיארה במילים שלה. אבל השינוי בתה חם קטן, והוא לא הופך את הדבש לרעיל. בחולדות שאכלו דבש מחומם שישה שבועות, לא נמצא נזק (Annapoorani 2010). על הצירוף של דבש וגהי בכמות שווה, לא מצאנו אף ניסוי בבני אדם. מי שחי לפי האיורוודה ומרגיש טוב יותר עם דבש לא מחומם, לא מפסיד כלום: הוא שומר על האנזימים, ודבש לא מחומם הוא ממילא הדבש שכדאי לקנות.

מה אומרים דבוראים, דיאטניות ומומחים שעובדים עם דבש

מעבר למחקר, יש את מי שעובד עם דבש כל יום. מה שמצאנו:

• הרצל אבידור, מנכ"ל מועצת הדבש (בכתבה מ-2009): הצבע לא מוכיח כלום, כי האקלים והצוף משנים את הגוון. רק בדיקת מעבדה מאשרת שדבש עומד בתקן. לקנות מיצרן או מחנות מוכרת, ולבדוק שעל התווית יש שם וכתובת. במחקר: מתאים למה שידוע על זיופים.
• חיים אפרת, רכז הדבורים במשרד החקלאות: דבש ישראלי נחשב איכותי בזכות מגוון הצמחייה, אבל רק חלק קטן מהציבור מחפש דבש זני. במחקר: אין מחקר על דבש ישראלי, אבל מגוון הצוף אכן משנה את ההרכב.
• פז רייזל, דבוראי ביד מרדכי, שמוכרת דבש: דבש לא פג תוקף, ודבש מגובש אכיל לגמרי. כל סוג מתגבש בקצב אחר. במחקר: נכון, וקצב ההתגבשות תלוי ביחס הסוכרים.
• יאיר שוורץ, טועם דבש: דבש אבוקדו ואקליפטוס כהים יותר, פחות מתוקים, ועשירים יותר במינרלים. במחקר: נכון, אבל כמות המינרלים בכל דבש זניחה.
• ד"ר מאיה רוזמן, תזונאית: הכמות חשובה יותר מהסוג. לקנות באריזה סגורה ומיצרן מוכר, כי זיוף קיים. במחקר: הכמות היא באמת מה שקובע.
• עדינה בכר, דיאטנית קלינית במרכז סוכרת: דבש לא בריא לאכילה חופשית. לסוכרתיים מתינות ומדידה, עם חיישן סוכר אם יש. במחקר: מתאים לניסוי בחולי סוכרת סוג 2.
• דוברי ארגון הדבוראים ומועצת הדבש (2024): חלק מהדבש המיובא באיכות נמוכה, והיבוא פוגע בדבוראים. במחקר: באירופה 46% ממשלוחי הדבש המיובא שנדגמו נמצאו חשודים. בישראל לא נבדק בצורה מסודרת, ולדוברים יש אינטרס מול היבוא.

מה שלא מצאנו: חוקר דבורים או אפיתרפיסט ישראלי שכותב על דבש בשמו.

מה אומרים בסרטונים הכי נצפים על דבש, ומה המחקר מצא

הסרטונים הנצפים על דבש שבדקנו הם של ד"ר סטן אקברג, "מה קורה אם אוכלים דבש כל יום" (כ-3 מיליון צפיות), של סדגורו על דבש כמזון-על יוגי (1.8 מיליון), של ד"ר ג'וש אקס על מנוקה, של תומאס דלאור על דבש ושומן בטני, של ZOE, ושני תחקירים על זיופים ועל דבש יקר. הטענות על הרכב, שיעול וזיוף ברובן נכונות. ההגזמות מתחילות בשומן, בשינה ובחום.

דוח השוואת מוצרים · דבש בישראלמעודכן לאוקטובר 2026

דוח השוואת דבשים בישראל: מה משתלם, ומה לא שווה את הכסף

נבדקו 26 דבשים: מכוורות שמוכרות ישירות, שופרסל ורמי לוי, חנויות טבע ומעדניות, וולט בתל אביב, ומנוקה בישראל ובאייהרב. המחירים נבדקו ב-21 באוקטובר 2026, ובוולט ב-20 באוקטובר.

בדוח

1. איך בדקנו
2. מה נמצא
3. מה משתלם
4. מה לא שווה את הכסף
5. מה לבדוק על כל צנצנת
6. מחירים
7. האם הדוח מוטה?

השורה התחתונה של הדוח

• מה לקנות: דבש ישראלי ממכוורת שמוכרת בשמה, ועדיף ישירות ממנה. חמישה מותגים שנבדקו מצהירים שהדבש לא מחומם: פרא והכל דבש באתרים שלהם, וצוקרמן, נגוהות ועין חרוד (המגובש) בדפי המוצר בניצת הדובדבן. בקילו הם עולים 45 עד 65 שקלים.
• המותגים: ההבדל העיקרי ביניהם הוא לא איכות שאפשר למדוד, אלא מקור, גודל אריזה ואיפה קונים. דבש של מכוורת עולה באתר שלה 52 עד 62 שקלים לקילו, וצנצנות קטנות של מכוורות בוולט עלו 67 עד 104. "לא מחומם" היא הצהרה של היצרן, ולא מצאנו תו בישראל שבודק אותה. מה שכן נבדק במעבדה, בתוכנית "דבש איכות ישראלי", הוא שהדבש לא חומם יותר מדי.
• אם קונים בסופר: צוקרמן, 59.9 לקילו בשופרסל. בדף של שופרסל אין הצהרה, ובניצת הדובדבן אותו מותג מוצהר "גולמי". ולקרוא את ארץ הייצור על התווית, כי יש מותגים ישראליים שמוכרים דבש מיובא.

איך בדקנו

נבדקו כל הדבשים הטהורים בשופרסל וברמי לוי, דרך אתרי הרשתות, ובהם ארץ הייצור ורשימת הרכיבים. נבדקו אתרי מכוורות שמוכרות במשלוח, ומה הן מצהירות על חימום וסינון. נבדקו חנויות טבע ומעדניות, ובדיקת וולט בתל אביב מ-20 באוקטובר. כל מכוורת נבדקה גם מול רשימת המגדלים בתוכנית "דבש איכות ישראלי" של מועצת הדבש. לא נשלחו דגימות למעבדה, ולכן אין כאן בדיקה של HMF או של זיוף: מה שנבדק הוא המקור, מה כתוב, ומי עומד מאחורי ההצהרה.

סדר ההכרעה: קודם מקור שאפשר לזהות, ישראלי ובשם המכוורת. אחר כך הצהרה על חימום, ובדיקת מעבדה אם יש. ורק בסוף מחיר לקילו.

מה נמצא

• בדפי המוצר של שופרסל ורמי לוי, אף דבש לא מצהיר שהוא לא מחומם. בניצת הדובדבן כן: צוקרמן ("גולמי"), נגוהות ("ללא חימום") והדבשים המגובשים של עין חרוד ("לא חומם") מצהירים על זה בדף המוצר.
• מכוורות שמוכרות ישירות זולות יותר ממה שחושבים: בקילו, 52 עד 62 שקלים, ובמארזים גדולים 45 עד 56. צנצנות של 350 עד 500 גרם בחנויות יוצאות 60 עד 105 שקלים לקילו.
• וולט יקר מאתר החנות או המכוורת: בהשוואות שעשינו, ב-10% ועד כמעט 80%, לפי המוצר וגודל הצנצנת.
• מותג ישראלי, דבש מיובא: הדבש האורגני של עין חרוד בשופרסל הוא מארגנטינה, ויד מרדכי כותבת באתר שחלק מהדבש שלה נרדה בחו"ל. בשני המקרים זה כתוב, למי שמחפש.
• את היצרן של "דבש מלא טהור", שנמכר בוולט ומצהיר "לא מחומם, לא מסונן", לא הצלחנו לזהות.
• מנוקה עולה בישראל 658 עד 1,596 שקלים לקילו, ובאייהרב ישראל מ-334 שקלים, פי 5 עד 25 מדבש ישראלי.

מה משתלם: הכי טוב, באמצע, ובתקציב

קודם כל: דבש הוא לא תוסף, ואין סיבה לקנות אותו אם לא אוכלים אותו ממילא. מי שממתיק, ורוצה דבש טוב במקום סוכר, זה המדריך.

בהמלצות נכנסו רק דבשים שהיצרן מצהיר שהם לא מחוממים. זו הצהרה, ואף גוף בישראל לא בודק אותה. דבשים בלי הצהרה כזו נמצאים בטבלה המלאה בסוף הדוח.

הבחירה עם הכי הרבה ביטחון שמצאנו מכוורת פרא, פרחי בר 62 ₪לקילו, ישירות מהמכוורת (1 ק"ג)

• מצהירה באתר שהדבש לא מחומם ולא מסונן
• בתוכנית "דבש איכות ישראלי": דגימות במעבדה, כולל בדיקה של חימום יתר
• גם הדרים ואקליפטוס, באותו מחיר
• באותה רמת ביטחון: נגוהות, 64.9 לקילו בניצת הדובדבן, "ללא חימום, בפיקוח מועצת הדבש"

איך קונים: באתר המכוורת, במשלוח מכוורת פרא

באמצע: כמעט אותו דבר, בפחות כסף צוקרמן, פרחי בר, 1 ק"ג 55.9 ₪לקילו, בניצת הדובדבן

• "דבש גולמי", לפי דף המוצר בניצת הדובדבן
• ישראל לפי התווית בשופרסל
• לא ברשימת תוכנית האיכות. ו"פרחי בר מאורוגוואי" ו"כוסמת מליטא" שלהם מיובאים

איך קונים: בחנויות ניצת הדובדבן או באתר, גם זעתר, אשל ושיזף באותו מחיר ניצת הדובדבן

זול ואיכותי הכל דבש, מארז 3 ק"ג 45 ₪לקילו, בשני מארזים עם משלוח חינם

• מכוורת ביסוד המעלה, שמוכרת ישירות
• מצהירה באתר שהדבש לא עובר חימום
• קילו בודד: 52 שקלים, ועוד 45 משלוח

איך קונים: באתר המכוורת. משלוח חינם מעל 260 שקלים הכל דבש

ואם חשוב לכם משהו אחר

אם אתם קונים בסופר צוקרמן, 1 ק"ג 59.9 ₪לקילו, בשופרסל

• ישראל לפי התווית, "דבש דבורים טהור"
• בדף של שופרסל אין הצהרה על חימום. בניצת הדובדבן אותו מותג מוצהר "דבש גולמי"
• שאר דבשי הסופר שנבדקו לא מצהירים על חימום, והם בטבלה המלאה

שימו לב: לבדוק ארץ ייצור על כל צנצנת. יש מותגים ישראליים שמוכרים דבש מיובא שופרסל

אם אתם אוהבים דבש מיוחד נגוהות, דרדר, 1 ק"ג 64.9 ₪לקילו, בניצת הדובדבן

• "ללא חימום, בפיקוח מועצת הדבש", לפי דף המוצר
• גם עמק החולה, חורש גלילי, אבוקדו, הדרים ושיזף
• בתוכנית "דבש איכות ישראלי". מחבל לכיש

איך קונים: בחנויות ניצת הדובדבן או באתר. חלק מהזנים אוזלים ניצת הדובדבן

אם אתם מזמינים בוולט מכוורת פרא 67 ₪לקילו ומעלה, בטבע קסטל בתל אביב (בדיקה מ-20.10)

• פרא בצנצנת של קילו, בחנויות טבע
• מצהירה שהדבש לא מחומם, כמו באתר שלה
• אותה צנצנת עולה בחנויות אחרות עד 104 לקילו

שימו לב: הזמינות והמחיר משתנים לפי אזור

אם בכל זאת רוצים מנוקה Manuka Health MGO 263+, 500g 334 ₪לקילו, באייהרב ישראל (166.96 לצנצנת)

• זול בהרבה מהמנוקה בחנויות בישראל, שמתחיל שם ב-658 שקלים לקילו
• יבוא אישי של דבש פטור ממכס עד 5 ק"ג
• לפצע: דבש רפואי מבית מרקחת, ולא צנצנת

למה: לאכילה לא נמצא יתרון על דבש רגיל iHerb

איפה קונים: מכוורת, סופר, חנות טבע או וולט

איפה	מחיר לקילו	מה מקבלים
ישירות מהמכוורת	45 עד 62	הכי זול בקילו ובמארזים. שם הדבוראי, ולפעמים הצהרה על חימום. צריך לחכות למשלוח
סופר	31 עד 60	זמין וזול. בלי הצהרה על חימום, ולפעמים דבש מיובא תחת מותג ישראלי
חנויות טבע ומעדניות	52 עד 105	מבחר של מכוורות בוטיק וזנים מיוחדים. המחיר תלוי מאוד בגודל הצנצנת
וולט	62 עד 104	מגיע תוך שעה. יקר מאתר החנות, לפעמים בהרבה, ובעיקר צנצנות קטנות
מחו"ל (אייהרב, Desertcart)	334 ומעלה, מנוקה	רק מנוקה ודבשים מיוחדים. דבש רגיל אין סיבה להזמין

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

מה לא שווה את הכסף

כאן נכנס רק מה שנבדק ולא נמצא שהוא נותן יותר.

מנוקה לאכילה, לגרון או "לחיסון"

לא שווה. פי 5 עד 25 ממחיר דבש ישראלי, ולא נמצא ניסוי בבני אדם שבו הוא עשה בבליעה יותר מדבש רגיל. הפירוט.

צנצנות קטנות בוולט

לרוב לא. אותו מוצר עולה באתר החנות או המכוורת פחות, בהשוואות שעשינו ב-10% ועד כמעט 80%. כשצריך עכשיו, זה שווה. כשאפשר לחכות, לא.

דבש בפחות מ-20 שקלים לקילו

פחות כדאי. דבש ישראלי עולה לדבוראי עצמו כ-18 שקלים לקילו, ודבש מיובא במכסות נמכר במחירים כאלה. ובאירופה, החשודים בזיוף נמצאו בדבש מיובא.

מה לבדוק על כל צנצנת

• ארץ ייצור."ישראל" על המותג לא מספיק. לחפש את השורה הקטנה, ובאתרי הרשתות היא מופיעה בדף המוצר.
• שם המכוורת.מכוורת שמוכרת בשמה חושפת את עצמה. מדבקה בלי שם יצרן, להימנע.
• "לא מחומם".הצהרה של היצרן, לא תו. טוב שהיא כתובה, ושווה לדעת שאף אחד לא בודק אותה.
• תו "דבש איכות ישראלי".אומר שהדבש נדגם במעבדה, כולל בדיקה של חימום יתר. לא אומר "לא מחומם", ולא "100% ישראלי".
• מחיר לקילו, לא לצנצנת.צנצנת של 350 גרם ב-25 שקלים היא 71 שקלים לקילו.

המחירים: כמה עולה קילו דבש

₪ לקילו, מהזול ליקר (21 באוקטובר 2026)

₪31.5עין חרוד הדרים, שופרסל

₪39.9שדה יהודה, 1 ק"ג

₪45הכל דבש, 6 ק"ג

₪45.9יד מרדכי, 1 ק"ג

₪52הכל דבש, 1 ק"ג

₪55.9צוקרמן, 1 ק"ג

₪56.5פרא, 6 ק"ג

₪57.9רייקין, 1 ק"ג

₪62פרא, 1 ק"ג

₪64.9נגוהות, 1 ק"ג

₪72פרא, 500 גרם

₪105.4נגוהות שיזף

₪334Manuka Health MGO 263+ (קוצר)

מחירי אתרי המכוורות בלי משלוח (חוץ ממארז 6 הק"ג של הכל דבש, שהמשלוח בו חינם), שופרסל, רמי לוי, נוי השדה, ניצת הדובדבן ואייהרב ישראל. ירוק: הבחירות העיקריות. צהוב: חלופות שגם מצהירות שהדבש לא חומם. אדמדם: בלי הצהרה על חימום. הפס של המנוקה קוצר, כי הוא פי 3 מהדבש היקר ביותר בתרשים.

ומה זה אומר בפועל: מי שאוכל כפית ביום, צורך כ-2.5 ק"ג בשנה. בהכל דבש זה כ-115 שקלים לשנה, בפרא כ-160, ובצנצנות קטנות בוולט 200 עד 265.

כל הדבשים שנבדקו

מוצר	מקור	חימום	₪ לק"ג	למה הוא כאן	קישור
מכוורת פרא, פרחי בר, 1 ק"ג62 ₪	סוסיא, דרום הר חברון	"לא מחומם, לא מסונן" (אתר המכוורת)	62	ישירות מהדבוראי. בתוכנית "דבש איכות ישראלי"	מכוורת פרא
מכוורת פרא, 500 גרם36 ₪	כנ"ל, גם הדרים ואקליפטוס	כנ"ל	72	אותו דבש, צנצנת קטנה	מכוורת פרא
מכוורת פרא, מארז 6 ק"ג339 ₪	שלושה זנים	כנ"ל	56.5	הכי זול לק"ג אצל פרא	מכוורת פרא
הכל דבש, 1 ק"ג52 ₪	יסוד המעלה. בר, אקליפטוס, שיזף	"אינו מכיל תהליכי חימום" (אתר המכוורת)	52	ישירות מהדבוראי, משלוח 45 ₪, חינם מעל 260 ₪	הכל דבש
הכל דבש, מארז 3 ק"ג135 ₪	זנים לבחירה	כנ"ל	45	בשני מארזים המשלוח חינם: 45 ₪ לק"ג	הכל דבש
רייקין, פרחי שדה, 1 ק"ג57.9 ₪	משק משפחתי	אין הצהרה	57.9	בתוכנית "דבש איכות ישראלי". עמד בבדיקת מעבדה ב-2009	נוי השדה
צוקרמן, 1 ק"ג55.9 ₪	אבוקדו, זעתר, אשל, שיזף, הדרים	"דבש גולמי" (דף המוצר בניצת הדובדבן)	55.9	הכי הרבה זנים. בניצת הדובדבן	ניצת הדובדבן
צוקרמן, 1 ק"ג (שופרסל)59.9 ₪	פרחי בר, אקליפטוס	אין בדף של שופרסל. בניצת הדובדבן: "גולמי"	59.9	אותו דבש, בסופר	שופרסל
נגוהות, 1 ק"ג64.9 ₪	חבל לכיש. דרדר, חורש גלילי, אבוקדו ועוד	"ללא חימום, בפיקוח מועצת הדבש" (דף המוצר)	64.9	בתוכנית "דבש איכות ישראלי". בניצת הדובדבן	ניצת הדובדבן
נגוהות, שיזף, 350 גרם36.9 ₪	שיזף	"ללא חימום" (דף המוצר)	105.4	דבש נדיר, היקר ביותר בדוח מלבד מנוקה	ניצת הדובדבן
עין חרוד, הדר מגובש, 850 גרם44.9 ₪	הדרים	"דבש שלא חומם" (דף המוצר)	52.8	דבש מגובש, בניצת הדובדבן	ניצת הדובדבן
עין חרוד, הדרים, 950 גרם (שופרסל)29.9 ₪	ישראל, לפי התווית	אין הצהרה	31.5	הזול ביותר בסופר	שופרסל
עין חרוד אורגני, 1 ק"ג69.9 ₪	ארגנטינה, לפי דף המוצר	אין הצהרה	69.9	מותג ישראלי, דבש מיובא	שופרסל
שדה יהודה (עמק חפר), 1 ק"ג39.9 ₪	ישראל, "דבש 100%"	אין הצהרה	39.9	הדבש המשתלם בסופר	שופרסל
יד מרדכי, פרחי בר, 350 גרם19.9 ₪	לפי האתר: בעיקר מקומי, וחלק נרדה בחו"ל	אין הצהרה	56.9	המותג הנפוץ ביותר	שופרסל
יד מרדכי, 1 ק"ג (רמי לוי)45.9 ₪	כנ"ל	אין הצהרה	45.9	אותו דבש, אריזה גדולה	רמי לוי
רמי לוי, מותג פרטי, 350 גרם14.8 ₪	ישראל, לפי המאגר	אין הצהרה	42.3	מותג פרטי	רמי לוי
זסט, הדרים, 1 ק"ג70.9 ₪	לא כתוב מי המכוורת	"לא עבר חימום" (אתר החנות)	70.9	הצהרה של החנות, לא של מכוורת	זסט
ניצת הדובדבן, אורגני, 1 ק"ג68.5 ₪	מקור הדבש לא נבדק	"אורגני"	68.5	מותג החנות	ניצת הדובדבן
שניאורסון, 400 גרם39.6 ₪	כפר חב"ד	אין הצהרה	99	צנצנות מתנה	שניאורסון
צופית, 500 גרם37 ₪	בר, אבוקדו, שיזף	"לא מחומם" על האריזה, לא אומת	62 עד 74	נבדק בוולט ב-20.10. לא נמצא אתר	לא נמצא אתר
מכוורת אופיר	אלון הגליל	לא נמצאה	70	נבדק בוולט ב-20.10. לא נמצא אתר	לא נמצא אתר
גלאון	לא ידוע	לא נמצאה	78	נבדק בוולט ב-20.10. לא נמצא מידע על המותג	לא נמצא אתר
"דבש מלא טהור"37 עד 39.9 ₪ (500 גרם)	שיזף, הרי גליל, אקליפטוס	"לא מחומם, לא מסונן"	74 עד 80	נבדק בוולט ב-20.10. לא מצאנו מי היצרן	לא נמצא אתר
Manuka Health MGO 263+, 500g166.96 ₪	מנוקה, ניו זילנד	גולמי	334	המנוקה הזול לק"ג ברמה הזו	iHerb
Hilltop Manuka MGO 100+, 225gכ-189 ₪	מנוקה	לא נבדק	840	מנוקה בסופר-פארם	סופר-פארם

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

בטבלה 26 מוצרים. המחירים נבדקו ב-21 באוקטובר 2026, חוץ מארבעה מוצרים שנבדקו בוולט ב-20 באוקטובר. לא נבדקו: טבע קסטל וטבע בריא באתר (חסומים), אתרים ישירים של צוקרמן, נגוהות, צופית, אופיר וגלאון (לא נמצאו), ודפי פייסבוק ואינסטגרם של מכוורות. מכוורות שמוכרות רק בדוכנים ובימי פתוח, ויש הרבה כאלה, לא נכנסו לבדיקה.

האם הדוח הזה מוטה?

אין כאן קישורי שותפים, ואף מכוורת או רשת לא שילמה על אזכור. הדבשים נבחרו לפי סדר קבוע: מקור שאפשר לזהות, הצהרה ובדיקה, ורק בסוף מחיר. כשהצהרה לא נבדקה, כתוב שהיא הצהרה. וכשלא מצאנו מי עומד מאחורי מוצר, כתוב שלא מצאנו. וגם מגבלה אחת: לא שלחנו דגימות למעבדה, ולכן הדוח לא יודע לומר איזה דבש באמת לא חומם.

סוף הדוחאין בו קישורי שותפים

שאלות ותשובות

המידע במאמר הוא מידע כללי, ואינו ייעוץ רפואי או תחליף לו. לפני שמשנים תזונה או טיפול, ובמיוחד בסוכרת, בהריון, אצל תינוקות ופעוטות, או לטיפול בפצע, כדאי להתייעץ עם רופא.

מי עומד מאחורי המאמר

הקולות: מי שדבריהם מובאים במאמר

המחקרים: מי שעבודתם עומדת בבסיס

המקורות

1. Honey for nutrition and health: a review (2008)
2. A current perspective on hydrogen peroxide production in honey. A review (2020)
3. Effect of honey on cardiometabolic risk factors: a systematic review and meta-analysis (2023)
4. Dosage exploration of the effects of honey and its derivatives on cardiometabolic outcomes: an overview of systematic reviews and GRADE-assessed updated meta-analysis (2025)
5. Consumption of Honey, Sucrose, and High-Fructose Corn Syrup Produces Similar Metabolic Effects in Glucose-Tolerant and -Intolerant Individuals (2015)
6. Short-term effects of six Greek honey varieties on glycemic response: a randomized clinical trial in healthy subjects (2018)
7. Effect of Natural Honey on Glycemic Control and Anthropometric Measures of Patients with Type 2 Diabetes: A Randomized Controlled Crossover Trial (2019)
8. Honey may have a laxative effect on normal subjects because of incomplete fructose absorption (1995)
9. Low vs. high glycemic index carbohydrate gel ingestion during simulated 64-km cycling time trial performance (2004)
10. Honey Supplementation and Exercise: A Systematic Review (2019)
11. Characterisation of viscosity, colour, 5-hydroxymethylfurfural content and diastase activity in raw rape honey (Brassica napus) at different temperatures (2016)
12. Effect of freezing and room temperatures storage for 18 months on quality of raw rapeseed honey (Brassica napus) (2016)
13. Effect of thermal liquefying of crystallised honeys on their antibacterial activities (2018)
14. Microwave processing of honey negatively affects honey antibacterial activity by inactivation of bee-derived glucose oxidase and defensin-1 (2018)
15. Toxicology and risk assessment of 5-Hydroxymethylfurfural in food (2011)
16. Studies on the physicochemical characteristics of heated honey, honey mixed with ghee and their food consumption pattern by rats (2010)
17. The immunostimulatory effects and chemical characteristics of heated honey (2019)
18. Physicochemical and Rheological Characteristics of Monofloral Honeys-Kinetics of Creaming-Crystallization (2025)
19. The Use of Ultrasound for Preventing Honey Crystallization (2021)
20. Adulteration Identification of Commercial Honey with the C-4 Sugar Content of Negative Values by an Elemental Analyzer and Liquid Chromatography Coupled to Isotope Ratio Mass Spectroscopy (2016)
21. Enabling honey quality and authenticity with NMR and LC-IRMS based platform (2023)
22. Honey authenticity: the opacity of analytical reports – part 1 defining the problem (2022)
23. Identification and quantification of methylglyoxal as the dominant antibacterial constituent of Manuka (Leptospermum scoparium) honeys from New Zealand (2008)
24. The super-food Manuka honey, a comprehensive review of its analysis and authenticity approaches (2022)
25. Metabolic transit of dietary methylglyoxal (2013)
26. Influence of in vitro simulated gastroduodenal digestion on methylglyoxal concentration of Manuka ( Lectospermum scoparium ) honey (2013)
27. A randomized placebo-controlled trial of manuka honey for radiation-induced oral mucositis (2014)
28. Studies on the Reaction of Dietary Methylglyoxal and Creatine during Simulated Gastrointestinal Digestion and in Human Volunteers (2022)
29. Plausible authentication of manuka honey and related products by measuring leptosperin with methyl syringate (2014)
30. Honey for acute cough in children (2018)
31. Effect of honey, dextromethorphan, and no treatment on nocturnal cough and sleep quality for coughing children and their parents (2007)
32. Effectiveness of honey for symptomatic relief in upper respiratory tract infections: a systematic review and meta-analysis (2021)
33. Local Application of Honey for Postoperative Pain Management and Associated Outcomes Following Tonsillectomy in Children: A Systematic Review and Meta-Analysis (2025)
34. Honey as a topical treatment for wounds (2015)
35. Efficacy and Safety of Honey Dressings in the Management of Chronic Wounds: An Updated Systematic Review and Meta-Analysis (2024)
36. The sterilization of honey with cobalt 60 gamma radiation: a study of honey spiked with spores of Clostridium botulinum and Bacillus subtilis (1995)
37. Effect of ingestion of honey on symptoms of rhinoconjunctivitis (2002)
38. Birch pollen honey for birch pollen allergy–a randomized controlled pilot study (2011)
39. Quality, composition and health-protective properties of citrus honey: A review (2021)
40. Characterization of avocado honey (Persea americana Mill.) produced in Southern Spain (2019)
41. In vitro antimicrobial activities of Saudi honeys originating from Ziziphus spina-christi L. and Acacia gerrardii Benth. trees (2020)
42. Activity of Polish unifloral honeys against pathogenic bacteria and its correlation with colour, phenolic content, antioxidant capacity and other parameters (2016)
43. Buckwheat honey increases serum antioxidant capacity in humans (2003)
44. Honey with high levels of antioxidants can provide protection to healthy human subjects (2003)
45. Clostridium botulinum spores in Polish honey samples (2018)
46. High prevalence of Clostridium botulinum types A and B in honey samples detected by polymerase chain reaction (2002)
47. Infant Botulism and Honey Exposure: Global Epidemiology, Prevention Policies, and Communication Strategies (2026)
48. Infant Botulism: In Search of Clostridium botulinum Spores (2024)
49. Association between honey consumption and infant botulism (2002)
50. The Effects of Oral Consumption of Honey on Key Metabolic Profiles in Adult Patients with Type 2 Diabetes Mellitus and Nondiabetic Individuals: A Systematic Review of Clinical Trials (2021)
51. The effect of common infant foods on plaque pH (2012)
52. Mad honey intoxication: A systematic review on the 1199 cases (2015)
53. A worldwide survey of neonicotinoids in honey (2017)
54. Pyrrolizidine Alkaloids from Monofloral and Multifloral Italian Honey (2023)
55. Risks for human health related to the presence of pyrrolizidine alkaloids in honey, tea, herbal infusions and food supplements (2017)
56. Pyrrolizidine and tropane alkaloids in teas and the herbal teas peppermint, rooibos and chamomile in the Israeli market (2015)
57. Characterization and Lifetime Dietary Risk Assessment of Eighteen Pyrrolizidine Alkaloids and Pyrrolizidine Alkaloid N-Oxides in New Zealand Honey (2021)
58. Honey promotes lower weight gain, adiposity, and triglycerides than sucrose in rats (2011)
59. Effect of honey versus sucrose on appetite, appetite-regulating hormones, and postmeal thermogenesis (2010)
60. ארגון הבריאות העולמי: הנחיית הסוכרים החופשיים (2015)
61. Codex Alimentarius: Standard for Honey, CXS 12-1981
62. הנציבות האירופית: From the Hives, דבש מיובא 2021 עד 2022
63. מרכז המחקר והמידע של הכנסת: תיאור וניתוח שוק הדבש (2024)
64. ynet: אמיתי או מזויף, איך בוחנים את איכות הדבש (2009)

קריאה נוספת באתר: מזון אולטרה מעובד · סיבו ופודמאפ · תנגודת לאינסולין · צירופי מזון · המיקרוביום

מחבר המאמר: שחר כהן

שחר כהן הוא מייסד מכללת הארטמיינד ללימודי NLP ומנחה סדנאות וריטריטים. הפודקאסט שלו נמנה עם חמשת המואזנים ביותר בישראל מכלל הקטגוריות כבר שנים והמוביל בתחומי הפסיכולוגיה והבריאות. ערוץ היוטיוב שלו מונה מעל 100 אלף מנויים ועשרות מיליוני צפיות מצטברות, והמדיטציות תורמות באופן קבוע למאות אלפי ישראלים.