קולוסטרום (חלב בכורה): במה הוא עוזר, תופעות לוואי, כמה לקחת ואיזה לקנות

המאמר מבוסס על כ-100 מחקרים, השוואה של 36 תוספי קולוסטרום, 7 גישות (מהרפואה המקובלת ועד מסורות המזון), ומה שנאמר ב-28 סרטוני יוטיוב וב-24 מאמרים מהרשת, בעברית ובאנגלית, נבדק מול המחקר. אין בו קישורי שותפים.

סיכום ההמלצות לפי המצב שלכם

מה זה קולוסטרום, ומה ההבדל בין קולוסטרום של אמא לקולוסטרום של פרה

קולוסטרום, ובעברית חלב בכורה, הוא החלב הראשון שהשד מפריש בימים הראשונים אחרי הלידה. הוא סמיך, צהבהב, ומגיע בכמות קטנה, כי התפקיד שלו הוא פחות להזין ויותר להגן: הוא עמוס בנוגדנים שהיילוד עוד לא מייצר בעצמו. מי שמחפש "קולוסטרום" בגוגל בעברית, ברוב המקרים מחפש את זה: איך לאסוף קולוסטרום לפני הלידה, כמה תינוק צריך, ואיך שומרים אותו. על הנקה המאמר הזה לא עוסק.

המאמר הזה עוסק בתוסף: קולוסטרום של פרה (Bovine Colostrum), שנאסף ברפת בשעות הראשונות אחרי ההמלטה, מיובש לאבקה ונמכר בכמוסות, באבקה ובטבליות. אצל העגל, הקולוסטרום הוא עניין של חיים ומוות. העגל נולד כמעט בלי נוגדנים, כי השליה של הפרה לא מעבירה אותם לעובר, ולכן הוא מקבל את כל ההגנה החיסונית הראשונה שלו דרך החלב של היום הראשון. השאלה של המאמר היא מה מכל זה נשאר כשמבוגר בולע כפית אבקה.

מה יש בקולוסטרום: נוגדנים, לקטופרין וגורמי גדילה

הרכיב שכולם מדברים עליו הוא הנוגדנים, ובשם המקצועי אימונוגלובולינים. בקולוסטרום של פרה שולט סוג אחד, IgG, ולצידו כמויות קטנות יותר של IgA ו-IgM. ההבדל מחלב רגיל עצום: בחלב פרה יש בערך 0.15 עד 0.8 גרם IgG לליטר, ובקולוסטרום של החליבה הראשונה 20 עד 200 גרם לליטר, כלומר פי מאה ויותר (Mehra ועמיתים, 2006).

מעבר לנוגדנים יש בו לקטופרין, חלבון שקושר ברזל ומפריע לחיידקים לגדול, אנזימים כמו לקטופרוקסידאז, וגורמי גדילה, חלבונים שמעודדים תאים להתחדש, שהמוכר מהם הוא IGF-1 (הורמון שהגוף מייצר, ומעורב בגדילה). יש בו גם סוכרים מורכבים (אוליגוסכרידים) ופפטידים קטנים. סקירה מ-2021, שאחד ממחבריה עובד ביצרנית קולוסטרום, מתארת אותו כעשיר באימונוגלובולינים, בפפטידים נגד חיידקים ובגורמי גדילה (Playford ועמיתים, 2021). על הרשימה הזו אין ויכוח. הוויכוח הוא על מה שקורה לה בדרך.

למה "חליבה ראשונה" זה לא סתם שיווק: הנוגדנים נעלמים תוך שעות

על הקופסה כתוב לא פעם "חליבה ראשונה" או "נאסף ב-12 השעות הראשונות", וזה נשמע כמו עוד מילת שיווק. במקרה הזה יש לזה בסיס במספרים. במחקר וטרינרי על 13 פרות, ריכוז ה-IgG ירד מ-113 גרם לליטר שעתיים אחרי ההמלטה ל-76 גרם לליטר אחרי 14 שעות, כשהחליבה נדחתה (Moore ועמיתים, 2005).

אחרי החליבה הראשונה הירידה חדה עוד יותר. במחקר על 75 פרות באירלנד, כבר בחליבה השנייה ריכוז ה-IgG ירד לפחות ממחצית, בחליבה הרביעית לכ-5%, ובחמישית לכ-2% מהחליבה הראשונה (Rayburn ועמיתים, 2019).

ובמחקר אחר נמדדה בחליבה השנייה ירידה של כמחצית גם ב-IGF-1 ובלקטופרין (Tortadès ועמיתים, 2023).

וגם בבני אדם יש לזה רמז: בניסוי קטן על ספורטאים, רק קולוסטרום שנחלב בשעתיים הראשונות הוריד את מדד חדירות המעי (כמה הרירית מעבירה חומרים שלא אמורים לעבור) לעומת חלבון מי גבינה, וקולוסטרום של 72 שעות לא (Hałasa ועמיתים, 2020).

מה שורד את הקיבה: כמה מהנוגדנים מגיעים למעי

הנוגדנים בקולוסטרום הם חלבונים, ומערכת העיכול שלנו בנויה לפרק חלבונים. לכן השאלה הראשונה היא לא "מה הם עושים", אלא כמה מהם בכלל מגיעים למקום שבו הם אמורים לעבוד. והתשובה תלויה איפה מודדים.

בסוף המעי הדק נשאר לא מעט. בניסוי על 7 מתנדבים, כחמישית מה-IgG מקולוסטרום הגיעה פעילה לסוף המעי הדק, ו-IgA לא נמצא שם בכלל (Roos ועמיתים, 1995).

אצל 6 אנשים עם אילאוסטומיה (פתח של המעי הדק בדופן הבטן), כמחצית מה-IgG הגיעה לסוף המעי הדק ועדיין נטרלה רעלן (Warny ועמיתים, 1999).

עד המעי הגס מגיע הרבה פחות: במתנדבים בריאים רק 1.6% עד 3.8% מה-IgG הגיעו לצואה, אבל גם הכמות הזו עוד נטרלה רעלנים של החיידק קלוסטרידיום (Kelly ועמיתים, 1997).

הנוגדנים מקולוסטרום כמעט לא עוברים לדם, וזה מה שרוב המחקרים מניחים: הם אמורים לעבוד בתוך המעי, על החיידקים והרעלנים שעוברים שם, ועל הרירית עצמה. לכן מה שקובע הוא כמה מהם שרדו עד לשם. וכאן יש ממצא שמפתיע את מי שקונה כמוסות כדי "להגן" על הנוגדנים: באילאוסטומיה, כמוסות אנטריות (שאמורות להיפתח רק במעי) נשארו לא פעם שלמות או נפתחו רק חלקית, והגיע הרבה פחות IgG (Warny ועמיתים, 1999).

ובמחקר על 24 חולי איידס, שבו כולם ידעו מה הם מקבלים ולא הייתה קבוצת פלצבו (תכשיר דמה להשוואה), תרכיז נוגדנים באבקה הפחית שלשול שנגרם מטפיל במעי בשם קריפטוספורידיום, ובכמוסות לא נראה שיפור (Greenberg ועמיתים, 1996). שני המחקרים נעשו על תרכיז נוגדנים מפרות שחוסנו נגד גורם מחלה מסוים (קולוסטרום מחוסן, עליו בפרק הבא), ולא על התוסף מהמדף, אבל הם מראים שהצורה משנה איפה הנוגדנים משתחררים.

מה קולוסטרום עושה, מה מרגישים, ולמה

מה שנמצא בבני אדם, בשפה של תחושה: מתאמנים שלקחו 10 עד 20 גרם ביום במשך חודשיים-שלושה דיווחו על פחות ימים עם נזלת וכאב גרון (Jones ועמיתים, 2016). מה שלא נמצא: שזה מחזק את מערכת החיסון כפי שמודדים אותה בדם.

מטא-אנליזה היא ניתוח שמאחד כמה ניסויים לתוצאה אחת, ובאחת כזו, של 10 ניסויים בספורטאים, כמעט לא נמצאה השפעה על נוגדנים בדם וברוק, על אף הסימנים לפחות זיהומים (Główka ועמיתים, 2020). וגם לא נמצא שזה מוריד משקל, בונה שריר או מצמיח שיער, כמו שמפורט בפרק על הטרנדים.

איך זה עובד, אם בכלל? ההשערה המובילה היא שהנוגדנים והלקטופרין עובדים בתוך מערכת העיכול ובגרון, על חיידקים ונגיפים לפני שהם נצמדים לרירית, וגורמי הגדילה עוזרים לרירית המעי להתאושש מנזק. במבחנה ובחיות יש לזה תמיכה. בבני אדם, המנגנון לא הוכח, והפער בין התסמינים שיורדים לבין סמני החיסון שלא זזים עדיין לא מוסבר.

אז זה עובד או סקאם? זה לא סקאם, אבל זה קטן הרבה יותר ממה שמשווקים. לחומר עצמו יש כמה ממצאים אמיתיים ומצומצמים. הסקאם נמצא בשיווק: בכל מה שמבטיח "לרפא מעי דולף", לשפר שיער ועור או להחליף חיסון, ובמוצרים שלא כותבים כמה נוגדנים יש בהם.

קולוסטרום למעי: מה נבדק בקיבה, במעי הדק ובמעי הגס

המעי הוא הסיבה שרוב האנשים קונים קולוסטרום היום, ופה גם נמצאים רוב המחקרים. אבל "המעי" זה שלושה איברים שונים, עם בעיות שונות, ולכן הפרק מחולק לפי מה שנבדק בכל אחד: חדירות של המעי הדק, שלשולים זיהומיים, הקיבה, והמחלות הכרוניות של המעי הגס.

ולפני הכל, הבחנה אחת שמשנה את התמונה כולה. חלק גדול מההצלחות במחקר על מעי הן של קולוסטרום מחוסן (hyperimmune): קולוסטרום מפרות שחוסנו במיוחד נגד חיידק או נגיף מסוים, ולכן הנוגדנים בו מכוונים נגדו. זה מוצר אחר מהקולוסטרום הרגיל שנמכר באייהרב (האתר האמריקאי שממנו רוב הישראלים מזמינים תוספים), שבו הנוגדנים הם נגד מה שהפרה במקרה פגשה ברפת.

"מעי דולף": מה זה, ומה באמת נמדד

"מעי דולף" הוא לא אבחנה רפואית מוכרת, אבל הוא נשען על משהו אמיתי: חדירות מעי. רירית המעי הדק היא שכבה אחת של תאים, צמודים זה לזה, והיא אמורה להכניס מזון מפורק ולהשאיר בחוץ חיידקים ורעלנים. במצבים מסוימים, כמו מאמץ כבד בחום, משככי כאבים או מחלה קשה, הרווחים בין התאים נפתחים יותר. את זה אפשר למדוד: שותים שני סוכרים, אחד גדול שבדרך כלל לא עובר את הרירית ואחד קטן, ובודקים כמה מכל אחד הגיע לשתן. כשהיחס עולה, המעי "דולף" יותר.

מה שנמצא: מטא-אנליזה של 10 ניסויים מצאה ירידה קטנה במדדי חדירות מעי בשתן, אבל לא מצאה הבדל בסמן נזק לתאי המעי בדם (I-FABP) (Hajihashemi ועמיתים, 2024). התוצאות של הניסויים במטא-אנליזה הזו שונות מאוד זו מזו, כך שהמספר המאוחד אומר מעט.

וסקירה של 9 מחקרים בספורטאים הסיקה שקולוסטרום עשוי לשפר חדירות מעי במאמץ, וקראה לניסויים טובים יותר כדי לקבוע מינון ובטיחות לטווח ארוך (Dziewiecka ועמיתים, 2022).

מה שלא נמצא: לא מצאנו אף ניסוי שבדק קולוסטרום אצל אנשים שהגיעו עם "מעי דולף" כתלונה כללית, בלי מאמץ או תרופה שגרמו לו. כל הממצאים הם על מצב שנגרם בכוונה, בניסוי, או על ספורטאים.

מעי במאמץ ובחום: המקום שבו יש הכי הרבה ניסויים

ריצה ארוכה בחום מסיטה דם מהמעי לשרירים ולעור, והרירית נפגעת. זה מוכר לכל רץ למרחקים ארוכים שקיבל כאבי בטן או שלשול באמצע מרוץ. בניסוי מוצלב על 12 מתנדבים, קולוסטרום צמצם את העלייה בחדירות המעי אחרי מאמץ כבד (Marchbank ועמיתים, 2011).

ב-12 גברים שרצו שעה בחום של 30 מעלות, 20 גרם קולוסטרום ביום במשך שבועיים הקטינו את העלייה בסמן נזק לתאי המעי לעומת חלבון חלב (March ועמיתים, 2019).

אבל יש גבול. בריצה בחום של 40 מעלות, כשטמפרטורת הגוף עלתה מעל 39, קולוסטרום לא הגן על תאי המעי (McKenna ועמיתים, 2017).

גם במינון גבוה מאוד, קולוסטרום לא שינה את חדירות המעי או את הביצועים במאמץ בחום אצל 15 גברים (Morrison ועמיתים, 2014).

ובניסוי של 8 שבועות על 30 רצים, 60 גרם קולוסטרום ביום אפילו העלו את חדירות המעי לעומת חלבון מי גבינה, הפוך מהציפייה (Buckley ועמיתים, 2009).

ויש עוד ממצא, שכמעט אף סרטון לא מזכיר: בניסוי על 8 מתנדבים, אבץ-קרנוזין לבד (תרכובת של אבץ, שנמכרת כתוסף לקיבה) ריסן את העלייה בחדירות המעי במאמץ באותה מידה כמו קולוסטרום לבד (Davison ועמיתים, 2016). כלומר, מי שמחפש הגנה על המעי במרוצים ארוכים, יש לו יותר מכלי אחד שנבדק, וכולם נבדקו על מעט אנשים.

משככי כאבים (אדוויל, נורופן ודומיהם)

תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים, כמו איבופרופן, הן אחת הסיבות הנפוצות לפגיעה ברירית הקיבה והמעי. ב-7 מתנדבים בריאים שקיבלו אינדומטצין (משכך כאבים מאותה משפחה של איבופרופן) במשך 5 ימים, חדירות המעי עלתה פי 3 עם מי גבינה, ועם קולוסטרום לא נראתה עלייה מובהקת, כלומר כזו שלא סביר שנוצרה במקרה. אצל מטופלים שלוקחים תרופה כזו לאורך זמן לא נמצא הבדל (Playford ועמיתים, 2001). הפער הזה חשוב: מי שלוקח אדוויל כל יום בגלל כאב כרוני הוא בדיוק מי שקונה קולוסטרום "כדי להגן על הבטן", ועליו הניסוי לא מצא תועלת.

שלשול: רוטה, שלשול מטיילים, ומה זה "קולוסטרום מחוסן"

כאן הקולוסטרום נראה הכי טוב במחקר, וכאן גם הכי קל להתבלבל. בבית חולים, אף ילד מ-55 שקיבלו קולוסטרום מחוסן נגד רוטה לא נדבק, לעומת 9 מ-65 בקבוצת הביקורת (Davidson ועמיתים, 1989).

ב-80 ילדים עם שלשול רוטה בבנגלדש, נוגדנים מקולוסטרום מחוסן הפחיתו את כמות השלשול וקיצרו את פינוי הנגיף לעומת פלצבו (Sarker ועמיתים, 1998). שני הניסויים האלה נעשו על מוצר שכוון נגד רוטה, והוא לא נמכר בחנויות.

ומה עם הקולוסטרום הרגיל? יש מטא-אנליזה שמצוטטת הרבה, שמצאה פחות יציאות ופחות שלשול בילדים, אבל ארבעה מחמשת הניסויים בה היו על קולוסטרום מחוסן (Li ועמיתים, 2019). כשקוראים את טבלת הניסויים שלה, רק אחד, של 27 ילדים, היה על קולוסטרום רגיל.

מה שכן נבדק על קולוסטרום רגיל: בניסוי מבוקר במצרים על 160 ילדים, קולוסטרום שנראה שלא היה מחוסן (התקציר לא מפרט) הפחית שלשול והקאות תוך 48 שעות לעומת פלצבו (Barakat ועמיתים, 2020).

ובניסוי שמומן על ידי היצרנית על 301 ילדים בגואטמלה, תערובת של קולוסטרום וביצה לא קיצרה את משך השלשול במדד הראשי (Gaensbauer ועמיתים, 2017).

שלשול מטיילים הוא הדוגמה הכי חדה לפער בין המעבדה לשטח. Travelan הוא טבליה של קולוסטרום מחוסן נגד חיידקי E. coli, ובאוסטרליה הוא רשום כמוצר להפחתת הסיכון לשלשול מטיילים. בניסויי הדבקה מכוונת שמומנו על ידי היצרנית, הוא הגן על רוב המתנדבים (Otto ועמיתים, 2011).

אבל בניסוי שטח על 850 מטיילים ואנשי צבא (640 בניתוח היעילות), Travelan לא הפחית באופן מובהק שלשול מטיילים לעומת פלצבו: 22.7% חלו בקבוצת המוצר, מול 26.3% בפלצבו (Lalani ועמיתים, 2026). אחת הסיבות האפשריות: בשטח, החיידק שהמוצר כוון נגדו גרם רק לחלק קטן מהמקרים.

הוויכוח הזה לא נגמר בקולוסטרום רגיל מול מחוסן. בילדים עם דיזנטריה משיגלה, קולוסטרום מחוסן לא הוסיף דבר על אנטיביוטיקה, וקבוצת הביקורת שם קיבלה קולוסטרום רגיל (Ashraf ועמיתים, 2001).

וסקירה של 22 ניסויים במערכת העיכול מצאה שקולוסטרום הפחית את תדירות השלשול ברוב הזרועות, אבל ברוב המחקרים לא קיצר את משך השלשול (Hajihashemi ועמיתים, 2024).

קיבה והליקובקטר: מה עושה הקולוסטרום, ומה עושה הלקטופרין שבתוכו

הליקובקטר הוא חיידק שחי ברירית הקיבה, והקולוסטרום מופיע כמעט בכל פרוטוקול טבעי "לשיקום הקיבה" אחריו. כאן כדאי להפריד בין שלושה דברים: קולוסטרום רגיל, קולוסטרום מחוסן, ולקטופרין, שהוא אחד החלבונים שבקולוסטרום ונמכר גם לבד.

קולוסטרום רגיל נבדק נגד הליקובקטר רק במעבדה. בצלחת, קולוסטרום מפרות שלא חוסנו הרג חיידקי הליקובקטר, אבל רק בנוכחות רכיב מהסרום, וללא קשר לרמת הנוגדנים (Korhonen ועמיתים, 1995).

בתאי קיבה בצלחת, גם תכשיר קולוסטרום בלי נוגדנים ספציפיים הפחית את ההיצמדות של החיידק ואת תגובת הדלקת (Rokka ועמיתים, 2008).

אבל בעכברים, רק קולוסטרום מפרות שחוסנו מנע זיהום, וקולוסטרום רגיל לא (Marnila ועמיתים, 2003). ובבני אדם, על קולוסטרום רגיל, לא לבד ולא לצד האנטיביוטיקה, לא מצאנו אף ניסוי.

קולוסטרום מחוסן, נגד הליקובקטר עצמו, לא סילק את החיידק אצל אף אחד מהתינוקות שטופלו, בניסוי פיילוט עם פלצבו על 24 תינוקות בבנגלדש (Casswall ועמיתים, 1998).

זאת למרות שבעכברים אותם נוגדנים סילקו אותו בשני שלישים מהמקרים (Casswall ועמיתים, 2002).

לקטופרין הוא המקום שבו יש ניסויים בבני אדם. במטא-אנליזה של תשעה ניסויים, על 1,343 נבדקים, הוספת לקטופרין לטיפול האנטיביוטי העלתה את שיעור ההכחדה של הליקובקטר מ-74% ל-87%, והורידה תופעות לוואי (Zou ועמיתים, 2009).

מטא-אנליזה אחרת, של חמישה ניסויים, מצאה שיפור דומה, והמחברים ציינו שהראיות מוגבלות (Sachdeva ועמיתים, 2009). וגם כאן התמונה לא אחידה: שניים מהניסויים הגדולים באיטליה לא מצאו שום שיפור. המינון בניסויים היה לרוב 200 מ"ג פעמיים ביום, לצד האנטיביוטיקה.

ואיך זה קשור לקופסת קולוסטרום? בחליבה הראשונה יש בקולוסטרום בערך 0.8 עד 5 גרם לקטופרין לליטר (Sánchez ועמיתים, 1988). לפי החישוב שלנו, 10 גרם אבקה מכילים כ-30 עד 200 מ"ג לקטופרין, בעוד שבניסויים נתנו 400 מ"ג ביום של לקטופרין מבודד. כלומר, מי שלוקח קולוסטרום "בגלל הלקטופרין" לצד טיפול בהליקובקטר, מקבל כנראה פחות ממה שנבדק. שתי שאלות נשארות פתוחות: האם קולוסטרום מוסיף משהו לטיפול האנטיביוטי (לא נבדק), והאם הוא עוזר לרירית הקיבה להחלים אחריו (גם לא נבדק). עוד על הטיפול עצמו, במדריך המלא להליקובקטר.

קולוסטרום וחיידקי המעי: מיקרוביום, סיבו וקנדידה

אחת הסיבות הנפוצות לקחת קולוסטרום היא ההנחה שהוא "מאזן" את החיידקים במעי: הורג את הרעים ומאכיל את הטובים. במעבדה יש לזה בסיס. בצלחת, אוליגוסכרידים מקולוסטרום חסמו את חדירת חיידק הקמפילובקטר לתאי מעי (Lane ועמיתים, 2012), ונוגדנים מקולוסטרום רגיל נקשרו לחלבונים של זנים של E. coli שגורמים למחלה. אבל בבדיקה של ארבע אבקות קולוסטרום מסחריות, אף אחת לא הראתה פעילות נגד E.

coli או נגד סטפילוקוקוס בצלחת (עבודת התזה מאוניברסיטת קלמסון). מה שקורה בקולוסטרום טרי, לא בהכרח שורד את העיבוד.

בבני אדם, הרכב החיידקים בצואה נבדק עם קולוסטרום רק בתינוקות ובפגים, ושם לא נמצא שינוי משמעותי. בניסוי על 277 תינוקות במלאווי, תוספת של קולוסטרום וביצה לא שינתה את הרכב החיידקים בצואה לעומת קמח תירס וסויה (Bierut ועמיתים, 2021).

ובניסוי על 225 פגים, מעשיר קולוסטרום לא שינה באופן מובהק אף קבוצת חיידקים (Yang ועמיתים, 2025). במבוגרים, לא מצאנו אף ניסוי שבדק מה קולוסטרום עושה למיקרוביום.

על סיבו (שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק) אין עדיין ניסויים בחולים, וזה מה שכתוב גם בסקירה מ-2024 של החוקר המוביל בתחום (Playford ועמיתים, 2024).

בניסוי מעבדה של אותה קבוצה, קולוסטרום לא הפחית את גדילת חיידקי הסיבו, אבל הפחית את הנזק שהם גרמו לשכבת תאי המעי (Playford ועמיתים, 2021). חלק מהחוקרים האלה רשומים כממציאים בפטנט על השימוש הזה. מצד שני, לא מצאנו גם דיווח שקולוסטרום מחמיר סיבו או נפיחות, אבל אף ניסוי לא בדק את זה. מי שיש לו סיבו ורוצה לנסות, יתחיל במנה קטנה, וישים לב ללקטוז. עוד על הבטן הנפוחה, במדריך לסיבו ופודמאפ.

על קנדידה במעי, לא מצאנו ניסוי עם קולוסטרום רגיל. מה שיש הוא מחקרי מבחנה על לקטופרין, וניסוי קטן בלי קבוצת ביקורת על מוצר מחוסן נגד קנדידה בחולי השתלה. בשורה התחתונה: את ההנחה ש"קולוסטרום מאזן את החיידקים" עוד לא בדקו במבוגרים, לא לטובה ולא לרעה.

מעי רגיז, קרוהן וקוליטיס, ומעי קצר

במחלות הכרוניות של המעי יש מעט ניסויים, וכולם קטנים מאוד. בניסוי על 18 חולי IBS, קולוסטרום לא הקל על התסמינים יותר מפלצבו (Yoon ועמיתים, 2014).

בניסוי על 14 חולי קוליטיס כיבית, התסמינים בקבוצת חוקן הקולוסטרום (לצד מסאלזין) השתפרו, ובקבוצת חוקן האלבומין לא נראה שינוי (Khan ועמיתים, 2002). שימו לב: זה חוקן, לא תוסף שבולעים, ומה שמגיע למעי הגס מכפית אבקה הוא שבריר ממה שהגיע שם בחוקן.

במבוגרים עם מעי קצר, קולוסטרום לא שיפר ספיגה יותר מתוסף חלבון רגיל באותה כמות (Lund ועמיתים, 2012).

וסקירה מ-2025 לא מצאה תועלת ברורה להסתגלות המעי אחרי כריתה (Oreglio ועמיתים, 2025).

ומי שהבטן שלו מגיבה לחלב, צריך לזכור שבאבקת קולוסטרום יש מעט לקטוז, כפי שמפורט בפרק הבטיחות.

קלוסטרידיום ושלשול אחרי אנטיביוטיקה

קלוסטרידיום דיפיצילה הוא חיידק שמשתלט על המעי הגס אחרי אנטיביוטיקה, ומפריש רעלנים. גם כאן מה שנבדק הוא מוצר מחוסן. בניסוי קטן, מי גבינה מקולוסטרום מחוסן היה דומה למטרונידזול (אנטיביוטיקה) במניעת חזרה של C. difficile: 56% בלי חזרה, מול 55% (Mattila ועמיתים, 2008). הניסוי הופסק מוקדם כי הספונסר פשט רגל, ולכן אי אפשר לסמוך עליו. על קולוסטרום רגיל נגד קלוסטרידיום, או למניעת שלשול אחרי אנטיביוטיקה, לא מצאנו ניסוי. מה שכן נבדק לשלשול אחרי אנטיביוטיקה, במאמר על קלוסטרידיום ובמאמר על בולרדי.

בדיקת צואה עם IgA הפרשתי נמוך: האם קולוסטרום מעלה אותו?

בדיקות צואה מקיפות, כמו GI-MAP, מודדות IgA הפרשתי: הנוגדן שרירית המעי מפרישה החוצה, אל תוך המעי, כקו הגנה ראשון. כשהוא יוצא נמוך, ההמלצה שמגיעה כמעט אוטומטית ממטפלים פונקציונליים היא קולוסטרום, לפעמים 10 עד 20 גרם ביום, בטענה שזו "הראיה הכי טובה להעלאת IgA". זו טענה שכדאי לבדוק, כי מי שמקבל תוצאה כזו בדרך כלל כבר עבר משהו (זיהום, אנטיביוטיקה, תקופה של סטרס) ורוצה לדעת מה באמת עוזר.

מה שמצאנו: אף ניסוי לא מדד IgA הפרשתי בצואה לפני ואחרי קולוסטרום. מה שנמדד הוא IgA ברוק ובדם, ושם התמונה מעורבת. ברצים, IgA ברוק עלה אחרי 12 שבועות של קולוסטרום (Crooks ועמיתים, 2006), אבל ברוב הניסויים האחרים הוא לא זז.

גם במטא-אנליזה של 10 ניסויים בספורטאים כמעט לא נמצאה השפעה על IgA ברוק ובדם (Główka ועמיתים, 2020).

בניסוי על 31 ילדים עם חסר IgA, קולוסטרום הקל על חומרת ההצטננות לפי דיווח האמהות, בלי לשנות את רמת ה-IgA ברוק (Patıroğlu ועמיתים, 2013).

וב-53 גברים פעילים בחורף, קולוסטרום הפחית ימי מחלה בלי לשנות את ה-IgA ברוק (Jones ועמיתים, 2014).

ניסוי אחד כן מצא עלייה ב-IgA ברוק, מול פלצבו של מלטודקסטרין (Mero ועמיתים, 2002).

ויש עוד נקודה, שקל לפספס: ה-IgA שיש בקולוסטרום עצמו לא מחליף את ה-IgA שלכם. בניסוי שמדד מה מגיע לסוף המעי הדק, IgA מקולוסטרום לא נמצא שם בכלל (Roos ועמיתים, 1995). כלומר, אם קולוסטרום עוזר במצב כזה, זה כנראה לא כי הוא "ממלא" את ה-IgA החסר, אלא דרך משהו אחר, ואת זה עוד לא בדקו. מה שכן אפשר לעשות: לבדוק IgA בדם (חסר IgA מולד הוא מצב מוכר, ובדיקת צואה לא מאבחנת אותו), לבדוק אם חלב פרה מפריע לכם, ואם מנסים, לתת לזה 8 שבועות ואז לחזור על הבדיקה. עוד על המעי והחיידקים שבו, במדריך למיקרוביום.

קולוסטרום ומערכת החיסון: הצטננות, שפעת, ומה לא זז בבדיקות

מתוך כל מה שקולוסטרום מבטיח, ההצטננות היא המקום שבו המחקר הכי עקבי. גם משרד הבריאות של קנדה (Health Canada), שמאשר לתוספים טענות רק כשהוא מוצא להן בסיס, מתיר לכתוב על קולוסטרום רק שני דברים: שהוא "עוזר לתמוך בתפקוד החיסוני בדרכי הנשימה העליונות" ו"במערכת החיסון", במינון של 0.4 עד 10 גרם ביום למבוגרים (המונוגרף של Health Canada). אין שם טענה על מעי, ספורט או שיער.

הצטננות: פחות ימי תסמינים, בעיקר אצל מתאמנים

מטא-אנליזה של 5 ניסויים קטנים, על 152 ספורטאים, מצאה כ-44% פחות ימים עם תסמיני נשימה עליונים לעומת חלב רזה או חלבון מי גבינה, אבל התסמינים דווחו עצמית ולא אומתו רפואית (Jones ועמיתים, 2016). כל חמשת הניסויים הצביעו לאותו כיוון, וזה לא מובן מאליו במחקר על תוספים. אבל באף אחד מהם הצטננות לא הייתה המדד שהניסוי נבנה לבדוק, ואף אחד לא בדק מה גרם לנזלת. וגם זה חשוב: המחבר הראשון של המטא-אנליזה עשה את הדוקטורט במלגה בשיתוף ספקית קולוסטרום.

הניסוי הכי טוב בקבוצה הזו נעשה בוויילס: ב-53 גברים פעילים בחורף, 20 גרם קולוסטרום ביום הפחיתו ימי מחלה בדרכי הנשימה העליונות, בלי לשנות את ה-IgA ברוק או את פעילות תאי החיסון, אם כי העומס החיידקי ברוק עלה פחות מאשר בפלצבו (Jones ועמיתים, 2014).

ובניתוח בדיעבד של 174 גברים, פחות מתאמנים שלקחו 60 גרם ביום דיווחו על תסמיני הצטננות לעומת חלבון מי גבינה, אבל התסמינים לא היו קצרים יותר (Brinkworth ועמיתים, 2003). מה שחוזר כאן הוא שכנראה פחות נדבקים, אבל מי שכבר נדבק לא מחלים מהר יותר.

ובמינון נמוך הממצאים חלשים יותר. בניסוי שאחד מחוקריו מקבל תגמול מהיצרנית, חצי גרם עד גרם ביום הפחיתו תסמיני הצטננות מדווחים אצל סטודנטים לרפואה בלבד, ולא אצל עמיתיהם ממדעי הבריאות (Baśkiewicz-Hałasa ועמיתים, 2023).

ובשחקני רוגבי, 38 גרם ביום לא שינו את מספר המחלות המדווחות לעומת חלבון סויה (Mizelman ועמיתים, 2026).

למה התסמינים יורדים, וסמני החיסון לא זזים

אם קולוסטרום "מחזק את מערכת החיסון", הייתם מצפים לראות את זה בבדיקות: יותר נוגדנים, יותר תאי חיסון, תגובה טובה יותר לחיסון. זה לא מה שנמצא. ב-138 מבוגרים בריאים בני 40 עד 80, קולוסטרום לא שינה אף מדד חיסוני, כולל התגובה לחיסונים, בזמן שתערובת ויטמינים ואבץ כן השפיעה (Wolvers ועמיתים, 2006).

חצי שנה של קולוסטרום אצל כדורסלניות צעירות לא שינה אף מדד חיסוני שנמדד (Skarpańska-Stejnborn ועמיתים, 2020).

ניסוי אחד כן מצא שינוי בדם: 40 גרם קולוסטרום, בשלוש מנות ביום אחד לפני ובמהלך רכיבה ארוכה, הגבירו פעילות של תאי חיסון, בלי לשנות את ה-IgA ברוק (Jones ועמיתים, 2026).

מה זה אומר? יש שתי אפשרויות, ושתיהן סבירות. האחת: הקולוסטרום עובד מקומית, בגרון ובמעי, על נגיפים לפני שהם נכנסים, וזה לא מופיע בבדיקת דם. השנייה: חלק מהתועלת המדווחת היא תוצאה של שאלונים שהמשתתפים מילאו בעצמם, בניסויים קטנים. בשורה התחתונה: אם אתם רוצים לנסות לקראת חורף או עונת תחרויות, יש לזה בסיס. אם אתם מצפים "לחזק את החיסון" כפי שמודדים אותו בבדיקות, אין לזה בסיס.

"קולוסטרום יעיל פי 3 מחיסון שפעת": מאיפה זה הגיע

הטענה הזו חוזרת בסרטונים ובדפי מכירה, ונשמעת כמו ממצא. היא מגיעה ממחקר אחד, לא אקראי, בלי פלצבו ובלי סמיות (Cesarone ועמיתים, 2007). כלומר, המשתתפים בחרו או שובצו לקבוצות בלי הגרלה, וכולם ידעו מה הם מקבלים.

המחקר הבא של אותה קבוצת חוקרים היה מחקר רישום, גם הוא לא אקראי, על קולוסטרום בשילוב תוסף נוסף (Belcaro ועמיתים, 2010).

בארצות הברית, הגוף של התעשייה שבודק טענות פרסום (NAD) המליץ כבר ב-2010 לאחת החברות להפסיק להשתמש בטענה הזו (דיווח על החלטת NAD). לא מצאנו אף ניסוי מבוקר שהשווה קולוסטרום לחיסון, ולכן אין בסיס להחליף בו חיסון.

ילדים: זיהומים חוזרים בגן, ומה שלא כדאי לעשות בתינוקות

הורים לילדים שחולים כל שבועיים בגן הם קהל גדול של קולוסטרום, והמחקר עליהם קטן. בניסוי על ילדי גן, שאחד מחוקריו מקבל תגמול מהיצרנית, הורים לילדים שקיבלו קולוסטרום דיווחו על כשליש פחות ימים עם תסמיני הצטננות (Hałasa ועמיתים, 2023). מתוך 89 ילדים שגויסו, נותחו רק 57, וזה מחליש את המסקנה.

במצרים, במחקר בלי קבוצת ביקורת על 160 ילדים, מספר הזיהומים ירד אחרי חודש של קולוסטרום, אבל אי אפשר לדעת כמה מזה היה קורה בכל מקרה (Saad ועמיתים, 2016): ילדים שנבחרים כי חלו הרבה נוטים לחלות פחות בהמשך גם בלי טיפול.

וזה לא תמיד עובד גם בילדים. בניסוי על 60 ילדים עם מומים בדרכי השתן, קולוסטרום לא הפחית באופן מובהק דלקות שתן חוזרות במדד הראשי (Said ועמיתים, 2026).

וסקירה שיטתית מ-2025 קבעה שאי אפשר להסיק שקולוסטרום מועיל למערכת העיכול של ילדים (Oswal ועמיתים, 2025).

על אוטיזם, המחקר היחיד שמצאנו כלל 8 ילדים, בדק בעיקר סבילות, ולא השווה לפלצבו (Sanctuary ועמיתים, 2019).

בפגים ובתינוקות זה סיפור אחר, והוא חד: מטא-אנליזה שפורסמה ב-2026 קבעה שלא ניתן להמליץ על קולוסטרום בקר לפגים על סמך הראיות הקיימות (Yao ועמיתים, 2025). בתינוקות, הקולוסטרום של האמא הוא מה שנחקר ומומלץ, לא אבקה מפרה, ואין בסיס לתת לתינוק תוסף כזה בלי רופא.

קורונה ולונג קוביד

בניסוי על 156 חולי קורונה בדרום אפריקה, תערובת של קולוסטרום וחלבון ביצה הקלה מעט על תסמינים לעומת עמילן וסוכר, ולא שינתה את פינוי הנגיף בימים 11 עד 13 (Mann ועמיתים, 2023). על לונג קוביד לא מצאנו אף ניסוי בבני אדם.

קולוסטרום לספורטאים: התאוששות, כוח, ו-IGF-1

קולוסטרום נכנס לעולם הספורט בשנות התשעים, עם הבטחה פשוטה: גורמי גדילה טבעיים, ובראשם IGF-1, שיעזרו לשריר לגדול ולהתאושש. היום זה כבר לא המכירה המרכזית, אבל רוב הניסויים הטובים על קולוסטרום עדיין נעשו על ספורטאים. כשקוראים אותם אחד אחד, חוזר דפוס אחד: כמעט כל ניסוי מוצא מדד אחד מובהק מתוך הרבה שנמדדו, ובכל ניסוי מדד אחר. ושימו לב: בכל הניסויים האלה, קבוצת הביקורת לא קיבלה כלום אלא חלבון חלב, כך שנבדק אם קולוסטרום עדיף על חלבון חלב רגיל. ברוב המדדים, לא.

כוח, סיבולת והתאוששות

הנה הדפוס, בניסויים עצמם. 60 גרם קולוסטרום ביום במשך 8 שבועות לא שיפרו ביצועי ריצה, אבל שיפרו מעט את הריצה השנייה באותו יום, אולי בגלל התאוששות מהירה יותר (Buckley ועמיתים, 2002).

באותו מינון, עוצמת הקפיצה והדיווש השתפרה מעט לעומת מי גבינה, בלי שיפור בכוח מרבי (Buckley ועמיתים, 2003).

בשחקני רוגבי, גובה הקפיצה עלה בסנטימטר בקבוצת הקולוסטרום וירד בחצי סנטימטר בקבוצת הסויה, והקולוסטרום לא שינה כוח, הרכב גוף או מספר המחלות (Mizelman ועמיתים, 2026).

ב-28 ספורטאי סבולת, 12 שבועות של קולוסטרום שיפרו מדדי סף אירובי, אבל לא את הזמן עד תשישות ולא את הרכב הגוף (Durkalec-Michalski ועמיתים, 2025).

וחצי שנה של קולוסטרום אצל כדורגלנים צעירים הורידה סמני דלקת, אבל לא שיפרה ביצועים (Cieślicka ועמיתים, 2023).

הממצא הכי מעניין לגיל המבוגר: במשתתפים בני 59 בממוצע, 60 גרם קולוסטרום ביום עם אימון כוח שיפרו את כוח הרגליים יותר מחלבון מי גבינה, אבל לא את מסת השריר (Duff ועמיתים, 2014). ובמסת שריר בכלל, הממצאים לא מחזיקים.

במחקר מ-2001 מסת הגוף הרזה עלתה בקבוצת הקולוסטרום, אבל לא דווח שההבדל מקבוצת מי הגבינה מובהק (Antonio ועמיתים, 2001).

מה לגבי מינון? בניסוי היחיד בספורט שהשווה מינונים, 20 גרם (בתוספת 40 גרם מי גבינה) ו-60 גרם קולוסטרום ביום נתנו שיפור דומה במקצה רכיבה, כלומר מינון גבוה פי שלושה לא הוסיף (Coombes ועמיתים, 2002).

ובמינון נמוך, 3.2 גרם ביום, ניסוי קטן שמומן חלקית על ידי משווקת תוספים מצא שכוח הקפיצה נשמר טוב יותר אחרי משחק מדומה (Kotsis ועמיתים, 2018).

ומטא-אנליזת רשת של תוספים לכדורגלנים שייכה לקולוסטרום השפעה בינונית על מרחק הריצה (Luo ועמיתים, 2025). לא בדקנו כמה ניסויי קולוסטרום נכללו בה.

IGF-1: האם קולוסטרום מעלה גורם גדילה בדם?

על IGF-1 יש שני מחנות ברשת: מי שמוכר קולוסטרום כ"בוסט טבעי" לגורמי גדילה, ומי שמפחד ממנו בגלל אותה סיבה, כפי שמפורט בפרק הבטיחות. שני המחנות נשענים על אותה הנחה, שקולוסטרום מעלה IGF-1 בדם. וברוב הניסויים, הוא לא.

בשלושה ניסויים (40 גרם ביום אחד, ו-20 גרם ביום במשך 4 ו-12 שבועות), קולוסטרום לא העלה IGF-1 בדם לעומת פלצבו של חלבון חלב, והמחקרים האלה מומנו חלקית על ידי יצרניות קולוסטרום (Davison ועמיתים, 2020).

גם במינון גבוה של 60 גרם ביום במשך 8 שבועות, IGF-1 בדם לא השתנה (Buckley ועמיתים, 2003).

ו-9 גברים מתאמני סבולת שלקחו 60 גרם ביום במשך חודש, בלי קבוצת ביקורת, לא הראו שינוי ב-IGF-1 בדם, ובדיקת הסמים שלהם יצאה נקייה (Kuipers ועמיתים, 2002).

אז מאיפה הגיע הרעיון? מניסוי פיני קטן שבו IGF-1 בדם כן עלה, מול פלצבו של מלטודקסטרין, כלומר פחמימה בלי חלבון (Mero ועמיתים, 2002). חלבון לבדו מעלה מעט IGF-1, ולכן השוואה לפחמימה מייחסת לקולוסטרום מה שכל חלבון היה עושה.

ובאותו מאמר נמצא משהו חשוב לא פחות: IGF-1 מסומן שנבלע הגיע לדם רק כשברים מפורקים, ולא כ-IGF-1 שלם (Mero ועמיתים, 2002). הגוף מפרק אותו כמו כל חלבון אחר.

ספורטאים תחרותיים: מה אומרת הסוכנות העולמית נגד סמים

WADA, הסוכנות העולמית נגד סמים בספורט, ממליצה לספורטאים להימנע מקולוסטרום בגלל החשש מהעלאת IGF-1 (Davison ועמיתים, 2020). לפי מקורות משניים, הוא עצמו לא אסור, אלא לא מומלץ.

והמכון האוסטרלי לספורט מסווג אותו בקבוצה D, "לא להשתמש", בנימוק הזה (המכון האוסטרלי לספורט). זה נשמע סותר את הממצאים למעלה, ובמידה מסוימת זה באמת סותר: בניסויים, IGF-1 בדם לא עלה מול חלבון. הזהירות של WADA היא בעיקר מפני מוצרים שמכילים יותר ממה שכתוב עליהם, ומפני כך שאין ערובה לתוצאה של בדיקה. לספורטאי שנבדק: לא לקחת. לכל השאר: זה לא אסור, וזה לא סטרואיד.

שיער, עור, משקל ו"אוזמפיק טבעי": מה מכל זה נבדק

ב-2024 ו-2025 קולוסטרום הפך לטרנד בגלל מותג אמריקאי אחד, ARMRA, ובגלל סרטונים של "ניסיתי קולוסטרום 30 יום". רוב ההבטחות בסרטונים האלה, שיער עבה יותר, עור זוהר, פחות חשקים, הן התחומים שבהם כמעט אין מחקר בבני אדם. כדאי לדעת מה נבדק לפני שקונים.

שיער ועור

על שיער לא מצאנו אף ניסוי בבני אדם. מה שקיים הוא מחקר על אקסוזומים (שלפוחיות זעירות) מקולוסטרום, בחיות ובמבחנה. על עור, הטענה על טלומרים (קצוות הכרומוזומים, שקשורים להזדקנות) נבדקה רק בתאים בצלחת, ועל מוצר למריחה (Jogi ועמיתים, 2021). כלומר, "לפני ואחרי" של שיער מסרטון הוא הראיה היחידה שיש כרגע, וקשה להפריד אותו משינויים אחרים באותם חודשים: שינה, תזונה, עונה, או פשוט תשומת לב לשיער. מה שכן נחקר על נשירת שיער, כמו חוסר ברזל, שווה לבדוק קודם.

משקל ו"אוזמפיק טבעי"

סקירה שיטתית מ-2026 של 13 מחקרים לא מצאה בסיס עקבי לטענה שקולוסטרום מוריד שומן גוף. הירידה הגדולה ביותר שדווחה הייתה 0.4% שומן, במינון של 60 גרם ביום (Goluch ועמיתים, 2026). במינון כזה, קופסה של 200 גרם נגמרת אחרי שלושה ימים.

על GLP-1, ההורמון שתרופות כמו אוזמפיק מחקות, לא מצאנו אף ניסוי. הממצא היחיד שנגע בזה הלך לכיוון ההפוך: בניסוי על מאמץ, GLP-1 עלה אחרי המאמץ בקבוצת הפלצבו, ולא בקבוצת הקולוסטרום (Marchbank ועמיתים, 2011). יש גם פיילוט קטן, של חוקר שמשמש מנהל רפואי ביצרנית קולוסטרום, על הפחתת תופעות הלוואי במעי אצל מי שכבר לוקח תרופות כאלה. הוא דווח בכתבה, ולא מצאנו שפורסם כמחקר.

למה לא לקחת את זה כל הזמן, ליתר ביטחון?

קולוסטרום משווק לא פעם כתוסף יומי לכל החיים, לאריכות ימים ו"לבריאות כללית". במבוגרים בני 50 עד 69, חלב מועשר בקולוסטרום הוריד סמני דלקת בדם לעומת חלב רזה, בלי שינוי בטלומראז (Ooi ועמיתים, 2023). זה ממצא אחד, על סמנים, בלי מדידה של מחלות בפועל.

ולצידו שתי סיבות לא להפוך את זה להרגל קבוע בלי מטרה. הראשונה היא הכסף: במנה שנבדקה בניסויים (10 עד 20 גרם), זה בין 120 ל-240 שקל בחודש במוצר הזול ביותר, על משהו שלא נמצא לו יתרון אצל אדם בריא שלא מתאמן ולא חולה. השנייה היא שהרשות הקנדית ממליצה להתייעץ עם איש מקצוע לפני שימוש של יותר מ-12 שבועות (המונוגרף של Health Canada). לא כי נמצא נזק, אלא כי שימוש ארוך כזה לא נבדק. מה שהגיוני יותר: לקחת לתקופה מוגדרת, למטרה מוגדרת (חורף, עונת תחרויות, החלמה), ולבדוק אם השתנה משהו.

תופעות לוואי, ולמי אסור

קולוסטרום הוא מוצר חלב, ורוב השאלות על הבטיחות שלו הן שאלות על חלב. בניסויים עצמם נרשמו מעט מאוד תופעות לוואי: בניסוי השטח הגדול על מטיילים, היו 2 מקרים מתוך 320 בקבוצת המוצר (תכיפות שתן, חרלת), מול 2 מתוך 325 בפלצבו (Lalani ועמיתים, 2026).

בניסוי על 16 לוחמי MMA לא דווחו תופעות עיכול בקבוצת הקולוסטרום, ו-4 מתוך 8 בקבוצת הפלצבו (מי גבינה) דיווחו על צואה רכה או נפיחות, הבדל לא מובהק (Hałasa ועמיתים, 2017). אבל ניסויים קצרים על צעירים בריאים לא עונים על כל השאלות, ויש קבוצות שצריכות לחשוב לפני.

אלרגיה לחלב פרה: לא לוקחים

מי שאלרגי לחלבון חלב פרה לא לוקח קולוסטרום. זה לא "מוצר מיוחד" שעוקף את האלרגיה: אלה בדיוק אותם חלבונים, ובריכוז גבוה. תואר מקרה של אנפילקסיס (תגובה אלרגית חמורה ומסכנת חיים) אחרי מריחת קרם עם קולוסטרום על פצע ניתוחי, אצל נער עם אלרגיה לחלב פרה (Porcaro ועמיתים, 2019).

גם הרשות הקנדית רושמת אלרגיה לחלב פרה כסיבה לא להשתמש (המונוגרף של Health Canada). ולמי ששואל: קולוסטרום לא טבעוני, ואין לו גרסה צמחית. המוצרים שמשווקים כ"חלופה טבעונית" הם לרוב לקטופרין שמיוצר בתסיסה, שזה חומר אחד מתוך הקולוסטרום, לא הקולוסטרום עצמו.

רגישות ללקטוז

באבקה שנבדקה באחד הניסויים היו כ-9% לקטוז, כלומר כמעט שני גרם ב-20 גרם (March ועמיתים, 2019). זה פחות מכוס חלב, שיש בה כ-12 גרם לקטוז, אבל זה לא אפס. וניסויים רבים לא כללו מלכתחילה אנשים עם אי-סבילות ללקטוז, כך שאין לנו מידע על איך הם הגיבו. מי שרגיש ללקטוז ורוצה לנסות: להתחיל במנה של גרם-שניים, ולראות.

IGF-1 וסרטן: מה ידוע באמת

זה החשש הכי רציני, ולכן כדאי לפרק אותו לשני חלקים. החלק הראשון נכון: רמה גבוהה של IGF-1 בדם קשורה לסיכון גבוה יותר לכמה סוגי סרטן. ניתוח של 20 מחקרים מצא שרמה גבוהה יותר של IGF-1 בדם קשורה לסיכון גבוה במעט לסרטן ערמונית, ונתונים גנטיים מצביעים על קשר סיבתי אפשרי (Watts ועמיתים, 2023).

נשים בחמישון העליון של IGF-1 בדם היו בסיכון גבוה בכ-28% לסרטן שד לעומת החמישון התחתון (Key ועמיתים, 2010).

ונתונים מ-200 אלף נשים ומניתוח גנטי תומכים בכך ש-IGF-1 גבוה בדם מעלה במעט את הסיכון (Murphy ועמיתים, 2020).

החלק השני הוא החוליה שחסרה. הקשר הזה נוגע לרמה בדם, ובניסויים, קולוסטרום לא העלה את רמת ה-IGF-1 בדם לעומת חלבון רגיל, כפי שמפורט בפרק על ספורט. ואין מחקר שבדק סרטן אצל צרכני קולוסטרום. כלומר, לא מצאנו ראיה שקולוסטרום מעלה סיכון לסרטן, וגם לא ראיה שהוא בטוח מהבחינה הזו לאורך שנים. מי שחלה בעבר בסרטן, במיוחד סרטן שרגיש להורמונים, צריך לשאול את הרופא המטפל לפני. וזה גם מה שהרשות הקנדית ממליצה (המונוגרף של Health Canada).

הריון והנקה

כאן צריך להפריד בין שני דברים שגוגל מערבב. הקולוסטרום של האמא, שמפרישה בסוף ההריון ובימים הראשונים אחרי הלידה, הוא חלק טבעי ומבורך מההנקה. קולוסטרום של פרה כתוסף בהריון או בהנקה הוא שאלה אחרת, ועליה לא מצאנו אף ניסוי שבו נשים בהריון או מניקות קיבלו אותו. הרשות הקנדית ממליצה להתייעץ לפני שימוש בהריון ובהנקה (המונוגרף של Health Canada). אין סיבה מיוחדת לחשוש, אבל גם אין מידע, ולכן לא לוקחים בלי רופא.

מה קבעו רשויות הבריאות

• האיחוד האירופי: ב-2011 בחנה רשות בטיחות המזון האירופית (EFSA) שבע טענות בריאות על קולוסטרום, ולפי תקציר חוות הדעת לא אישרה אותן, בנימוק שלא ברור מה בדיוק הרכב המוצר שנבדק (חוות הדעת של EFSA). כלומר, הנימוק היה הגדרת המוצר, לא בדיקה של היעילות לגופה.
• קנדה: המסמך הכי מפורט שמצאנו. Health Canada מתירה לתוספי קולוסטרום שתי טענות בלבד, על תמיכה חיסונית ובדרכי הנשימה העליונות, במינון של 0.4 עד 10 גרם ביום למבוגרים, וממליצה להתייעץ לפני שימוש של יותר מ-12 שבועות, בהריון ובהנקה, בסוכרת, אחרי סרטן, ועם תרופות שמדכאות את מערכת החיסון (המונוגרף של Health Canada).
• ארצות הברית: תוספי קולוסטרום לא עוברים אישור של ה-FDA לפני מכירה, כמו כל תוסף. המוצר שנקרא EnteraGam, ושמשווק לא פעם כ"מאושר", הוא מזון רפואי של אימונוגלובולין מסרום של בקר, לא קולוסטרום. ובחולי HIV עם שלשול כרוני, אימונוגלובולין כזה לא הראה הבדל מובהק מפלצבו, והשלשול ירד גם בקבוצת הפלצבו (Asmuth ועמיתים, 2017).
• אוסטרליה: Travelan רשום שם כמוצר בסיכון נמוך, רישום שבודק בטיחות ואיכות ולא יעילות.
• ישראל: לא מצאנו מסמך של משרד הבריאות על קולוסטרום כתוסף. "מאושר על ידי משרד הבריאות", שמופיע בדף של חנות, מתייחס לרישום כתוסף, לא לקביעה שהוא עובד.
• סין: ב-2012 נאסר בסין להוסיף קולוסטרום בקר למזון לתינוקות, בנימוק שאין מספיק מחקר על השפעות לטווח ארוך (דיווח על האיסור בסין).

למי אסור, ומי צריך לשאול רופא לפני

• אלרגיה לחלבון חלב פרה: לא לוקחים.
• פגים ותינוקות: לא בלי רופא. אצל פגים זה נבדק בבתי חולים, בלי תועלת מוכחת.
• הריון והנקה: לא נבדק, ולכן רק עם רופא.
• היסטוריה של סרטן, במיוחד רגיש להורמונים: לשאול את הרופא המטפל.
• תרופות שמדכאות את מערכת החיסון (אחרי השתלה, במחלות אוטואימוניות): לשאול לפני. קולוסטרום פועל על מערכת החיסון, והשילוב לא נבדק.
• ספורטאים שנבדקים לסמים: WADA ממליצה להימנע.
• רגישות ללקטוז: לא אסור, אבל להתחיל במנה קטנה.

יש טעם בקולוסטרום אם אני כבר שותה חלב?

בקצרה: חלב רגיל לא מחליף קולוסטרום, אבל גם היתרון של הקולוסטרום קטן. חלב רגיל לא נותן את מה שקולוסטרום נותן: יש בו פי מאה פחות נוגדנים, והפסטור מפרק חלק מהם. אבל בניסויים, קולוסטרום הושווה כמעט תמיד לחלבון חלב, וברוב המדדים היתרון שלו היה קטן. אז מי ששותה חלב לא מקבל קולוסטרום, ומי שלוקח קולוסטרום מקבל בעיקר חלבון חלב, ועוד קצת.

החשבון: בחלב פרה רגיל יש בערך 0.15 עד 0.8 גרם IgG לליטר, ובקולוסטרום של החליבה הראשונה 20 עד 200 גרם לליטר (Mehra ועמיתים, 2006). כוס חלב, עוד לפני פסטור, היא כ-40 עד 200 מ"ג IgG. מנה של 10 גרם אבקת קולוסטרום עם 20% IgG היא 2,000 מ"ג. כלומר, צריך עשר עד חמישים כוסות חלב גולמי כדי להגיע לכמות של מנה אחת.

והחלב שבסופר עובר עוד שלב. פסטור קצר בחום גבוה פירק כשליש מה-IgG בקולוסטרום, ופסטור ארוך בחום נמוך כ-15% (Chatterton ועמיתים, 2020).

ובחלב עמיד (UHT), החימום לטמפרטורה גבוהה מאוד פירק את כל ה-IgG (Mehra ועמיתים, 2006). מי ששותה חלב לא מפוסטר מקבל קצת יותר, עם הסיכונים של חלב לא מפוסטר, שעליהם במאמר על חלב לא מפוסטר.

הצד השני של החשבון הוא מה שהניסויים השוו. ברוב הניסויים קבוצת הביקורת לא קיבלה "כלום", אלא חלבון חלב או חלבון מי גבינה, כך שהם בודקים מה הקולוסטרום מוסיף מעבר לחלבון חלב. ובניסוי על 362 פעוטות בהודו, אבקת חלב רגילה מועשרת באבץ ובסידן שיפרה גדילה בדומה לקולוסטרום מועשר באבץ, בלי הבדל מובהק ביניהם (Oswal ועמיתים, 2026). זה לא אומר שקולוסטרום שווה לחלב. זה אומר שחלק ממה שמיוחס לו הוא מה שכל חלבון איכותי עושה.

"אכלתי פעם חלב בכורה ברפת": מה זה נותן

מי שגדל ליד רפת, או טייל בסקנדינביה או בהודו, אולי טעם קולוסטרום אמיתי, טרי, כמאכל. בשוודיה מכינים ממנו פודינג אפוי שנקרא קלבדנס, באיסלנד ובפינלנד יש מנות דומות, באנגליה קראו לו "beestings", ובמערב הודו מכינים ממנו קרווס, פודינג מאודה עם סוכר דקלים והל. כל אלה מנות עונתיות: אוכלים אותן כמה פעמים בשנה, בכמות גדולה, אחרי שהפרות המליטו. זה תקדים אמיתי לכך שאנשים אוכלים קולוסטרום מאות שנים, אבל זה לא מה שהתוספים מציעים: האבקה היא מנה קטנה, כל יום, לאורך חודשים. ומי שאכל קולוסטרום ברפת פעם-פעמיים, קיבל בעיקר ארוחה טובה.

כמה קולוסטרום לקחת ביום, ולכמה זמן

המינונים בניסויים נעים בין חצי גרם ל-60 גרם ביום, וזה פער של פי מאה. בחמשת הניסויים שבמטא-אנליזה על הצטננות בספורטאים נלקחו 10 עד 20 גרם ביום, במשך 8 עד 12 שבועות (Jones ועמיתים, 2016). ורוב המוצרים על המדף ממליצים על גרם עד שלושה גרם. זה הפער הראשון שכדאי לדעת לפני שקונים.

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

המספר על הקופסה: למה רוב המוצרים ממליצים על גרם אחד

בהרבה מוצרים המנה על התווית היא גרם אחד, שתי כמוסות של 500 מ"ג או כף מדידה קטנה. זה לא המינון של רוב הניסויים, אלא בעיקר מינון שנוח לכתוב על קופסה: קופסה של 200 גרם נראית כמו מלאי לחצי שנה. יש כמה ניסויים במינון הזה, כולם של אותה קבוצת חוקרים בפולין, שאחד מחבריה מקבל תגמול מהיצרנית (Baśkiewicz-Hałasa ועמיתים, 2023), והממצאים שלהם קטנים.

וגם הרשות הקנדית, שמתירה גם מינון נמוך יותר, שמה את הגבול העליון ב-10 גרם (המונוגרף של Health Canada), שזה הקצה הנמוך של המינון שנבדק בספורטאים. לכן ההמלצה כאן היא 10 גרם: אחת משתי המנות בניסויי ההצטננות בספורטאים, והגבול העליון שרשות בריאות מתירה. 20 גרם הם מעל מה שהרשות הקנדית מתירה, ונבדקו בניסויים בלבד.

ומה זה 10 גרם בפועל? בערך שלוש-ארבע כפיות שטוחות, או עשר כפות מדידה של גרם אחד. בכמוסות, זה כ-20 כמוסות של 500 מ"ג ביום, וזו אחת הסיבות שרוב הניסויים נעשו על אבקה.

חמש שאלות על המינון

פעם ביום או פעמיים? בניסויים לקחו פעם ביום או פעמיים, ובכמה מהם חילקו את המנה לחצי בבוקר וחצי בערב (Durkalec-Michalski ועמיתים, 2025). אף ניסוי לא השווה חלוקה מול מנה אחת, ולכן מה שנוח לכם בסדר. מי שלוקח 20 גרם, נוח יותר לחלק.

ומנה קטנה, כל יום, לאורך זמן? שני הניסויים הארוכים ביותר שמצאנו נמשכו חצי שנה: בכדורסלניות לא נמצא שינוי במדדי החיסון (Skarpańska-Stejnborn ועמיתים, 2020).

ובכדורגלנים, IgG בדם עלה וסמני דלקת ירדו (Cieślicka ועמיתים, 2023). על "כפית כל בוקר לשנים" אין מחקר. זה לא אומר שזה מזיק, אלא שאין דרך לדעת אם זה עושה משהו.

על קיבה ריקה או עם אוכל? זה נמדד רק פעם אחת, על תרכיז נוגדנים מחוסן: בצום הגיעו לצואה 3.8% מה-IgG, ואחרי ארוחה 1.6%, והחוקרים לא מצאו הבדל מובהק (Kelly ועמיתים, 1997).

בניסוי אחר, כשהמעי עבר מהר, הגיע יותר IgG לסוף המעי הדק (Warny ועמיתים, 1999). אז לקחת על קיבה ריקה, 20-30 דקות לפני ארוחה, כנראה משנה פחות ממה שאומרים, אבל זה הגיוני ולא עולה כלום, וכך עשו ברוב הניסויים עם ילדים ועם ספורטאים.

למה לא לקחת יותר? כי בניסוי היחיד בספורט שהשווה מינונים, 60 גרם לא נתנו יותר מ-20 גרם (Coombes ועמיתים, 2002).

ובניסוי אחר 60 גרם ביום אפילו העלו את חדירות המעי (Buckley ועמיתים, 2009). ויש גם חשבון פשוט: יותר אבקה זה יותר לקטוז, יותר כסף, ויותר חלבון חלב שהגוף מקבל ממילא מהמזון.

כמה זמן עד שבודקים אם עזר? בניסויים על הצטננות, 8 עד 12 שבועות, וההשוואה היא לחורף הקודם, לא לשבוע הקודם. למעי במאמץ, שבועיים לפני האירוע. מי שלא שם לב לשום הבדל אחרי חורף שלם, כנראה לא יראה הבדל גם בחורף הבא.

במים פושרים, לא בקפה: החום מפרק את הנוגדנים

מטא-אנליזה וטרינרית מצאה שחימום קולוסטרום מעל 60 מעלות מוריד את ה-IgG בערך פי ארבעה יותר מחימום עד 60 מעלות (Malik ועמיתים, 2022). קפה ותה מוגשים בדרך כלל בחום גבוה מזה. לכן את האבקה מערבבים במים פושרים או קרים, בשייק, ביוגורט או במיץ, ולא בקפה רותח. זה לא נבדק בבני אדם עם תוסף, אבל זה פשוט, לא עולה כלום, ונשען על איך שהחלבונים האלה מתנהגים בחום.

שמירה ותוקף

אבקת קולוסטרום נשמרת כמו כל אבקת חלבון: סגורה היטב, במקום יבש וקריר, בלי כף רטובה בתוכה. לחות וחום הם מה שמקלקל חלבון יבש, ומקרר לא נחוץ לאבקה סגורה. לא מצאנו מחקר על כמה מהר ה-IgG באבקה מתפרק אחרי שהקופסה נפתחה, ולכן לא נכון לכתוב כמה "נשאר" אחרי תאריך התפוגה. מה שכן ידוע: מוצר שעבר את התאריך כנראה לא מסוכן אם הוא יבש ונראה ומריח רגיל, אבל אין דרך לדעת כמה נוגדנים נשארו בו.

איך בוחרים קולוסטרום: אחוז IgG, חום, ייבוש ואבקה מול כמוסות

בתוסף כמו ויטמין D, ההבדל בין מותגים קטן: אותו חומר, אותה כמות. בקולוסטרום ההבדלים גדולים, כי זה מזון שתלוי במה שקרה ברפת ובמפעל: מתי נחלב, כמה חומם, ואיך יובש. הבעיה היא שרוב המידע הזה לא כתוב על הקופסה, ומה שכתוב לא תמיד אפשר לבדוק.

מה בכלל נחשב "קולוסטרום" על קופסה, ואיך מייצרים אותו

המסלול של קולוסטרום מהרפת לקופסה ארוך. חולבים את הפרה בשעות שאחרי ההמלטה, מקררים או מקפיאים בחווה, אוספים מעשרות ומאות פרות למאגר אחד, ובמפעל מפשירים, לרוב מסירים את השומן, מפסטרים ומייבשים לאבקה. בכל שלב אפשר לאבד נוגדנים, ובכל שלב היצרן מחליט כמה זהירות לשלם עליה.

והנקודה הראשונה שמפתיעה: אין תקן שמגדיר "חליבה ראשונה". בתקנה האירופית, קולוסטרום הוא מה שהפרה מפרישה עד שלושה עד חמישה ימים אחרי ההמלטה, והוא צריך להיחלב בנפרד ולהתקרר מיד (התקנה האירופית 853/2004). אין בה מינימום של נוגדנים.

כלומר, גם חלב של היום השלישי או הרביעי נחשב חוקית "קולוסטרום", אף שלפי מחקר וטרינרי, כבר בחליבה החמישית נשארו בו כ-2% מה-IgG של החליבה הראשונה (Rayburn ועמיתים, 2019). "חליבה ראשונה" ו"6 השעות הראשונות" על הקופסה הן הצהרות של היצרן, ואין גוף שבודק אותן.

וגם חליבה ראשונה אמיתית משתנה מאוד מפרה לפרה. ברפתות ביפן, רק 48.9% מדגימות הקולוסטרום של 266 פרות הגיעו לרף המקובל של 50 גרם IgG לליטר. ה-IgG היה גבוה יותר כשחלבו מהר יותר אחרי ההמלטה, בפרות שכבר המליטו כמה פעמים, וכשכמות החלב הייתה קטנה יותר (Kayasaki ועמיתים, 2025). מה שזה אומר לקונה: המאגר הוא ממוצע של הרבה פרות, וההבדל בין מוצרים נקבע בעיקר במה שהיצרן מכניס למאגר.

בדיקה של 20 מוצרים: פער של פי 6 בפעילות, שאחוז ה-IgG לא מראה

הבדיקה הכי מעניינת שמצאנו על איכות נעשתה על 20 מוצרי קולוסטרום מסחריים, בתאי מעי בצלחת ובחולדות. בין המוצרים נמצא פער של פי 6 בפעילות הביולוגית. וכשחיממו אבקת קולוסטרום ל-50 מעלות, ה-IgG שנמדד לא השתנה, אבל הפעילות הביולוגית ירדה ביותר מ-40%. ובחליבות של 6 פרות, הפעילות הייתה גבוהה בשתי החליבות של היום הראשון, וירדה ב-77% עד היום השלישי (Playford ועמיתים, 2020). את המחקר הזה עשו חוקרים שעובדים ביצרנית קולוסטרום, PanTheryx, שמוכרת חומר גלם בדיוק לפי הטענה הזו.

המשמעות היא שאחוז ה-IgG, המספר הכי טוב שיש על הקופסה, מודד רכיב אחד, ולא אומר אם המוצר חומם יותר מדי. ובבדיקה עצמאית אחת, עבודת תזה מ-2010 שבדקה ארבעה מוצרים מסחריים, כולם הכילו פחות IgG ממה שנכתב עליהם, ומוצר אחד שתויג "ללא שומן" הכיל 19% שומן (עבודת התזה מאוניברסיטת קלמסון). זה מדגם קטן וישן, אבל זה מה שיש: לא מצאנו בדיקה עצמאית חדשה יותר של IgG במוצרים שנמכרים היום.

אחוז ה-IgG על התווית, ולמה צריך לקרוא אותו בזהירות

אחוז ה-IgG הוא המספר הכי שימושי על הקופסה, כי הוא אומר כמה מהאבקה היא נוגדנים. בבדיקה שלנו, כשליש מהמוצרים לא כתבו אותו בכלל, כפי שמפורט בדוח. אבל גם כשהוא כתוב, צריך לדעת דבר אחד: שתי שיטות המעבדה המקובלות למדידת IgG בקולוסטרום נותנות מספרים שונים מאוד, ולכן אי אפשר להשוות ביניהן ישירות (Gelsinger ועמיתים, 2015).

וגם שיטות שמתאימות זו לזו נותנות ערכים שונים באופן שיטתי, כך ש"אחוז IgG" על תווית תלוי בשיטת המדידה (Westhoff ועמיתים, 2024). אף מוצר שבדקנו לא כתב באיזו שיטה מדד.

ומה עם אחוזים גבוהים מאוד? כמה מוצרים מצהירים 40% ואפילו 50% IgG. קולוסטרום מלא ומיובש מהחליבה הראשונה נע בדרך כלל סביב 15% עד 30%, ולכן מוצר שמצהיר הרבה מעל זה עבר כנראה ריכוז, או נמדד בשיטה שנותנת מספרים גבוהים. זה לא בהכרח רע, אבל זה כבר לא בדיוק אותו מוצר שנבדק בניסויים, ובלי דוח מעבדה אי אפשר לדעת.

פסטור וייבוש: איפה הנוגדנים הולכים לאיבוד

קולוסטרום עובר פסטור כמו כל מוצר חלב, וכאן מתחיל ההפסד. פסטור קצר בחום גבוה פירק כשליש מה-IgG, ופסטור ארוך בחום נמוך כ-15%, וההמלצה של החוקרים היא פסטור בחום נמוך ואז ייבוש בהתזה (Chatterton ועמיתים, 2020). במחקר הזה, ייבוש בהתזה לבד כמעט לא פגע ב-IgG, וזה סותר את מה שנאמר בהרבה סרטונים, ש"רק ייבוש בהקפאה שומר על הנוגדנים".

סקירה מ-2026 מתארת את שתי השיטות כמקובלות, ומציינת שבתהליך משתמשים לפעמים בקושרים כמו מלטודקסטרין, לקטוז או סוכרוז, בין היתר לייצוב ה-IgG (Beşir ועמיתים, 2026). לא מצאנו ניסוי בבני אדם שהשווה קולוסטרום מיובש בהקפאה מול מיובש בהתזה בתוצאה כלשהי.

בפועל, על התווית כתוב "חום נמוך" או "עיבוד קר", ואף יצרן שבדקנו לא כתב את הטמפרטורה עצמה. המשמעות: "low heat" הוא סימן טוב, אבל הוא הצהרה. מה שכן מבדיל מוצר הוא אחוז IgG מוצהר, כי חימום חזק היה מוריד אותו.

פרות מרעה וניו זילנד: האם זה משנה?

"פרות במרעה מניו זילנד" הוא אחד המשפטים הכי נפוצים בשיווק של קולוסטרום. מטפלים רבים מעדיפים אותו, בהיגיון שפרה שרועה בחוץ חשופה ליותר חיידקים, ולכן הקולוסטרום שלה עשיר יותר בנוגדנים מגוונים, ושבניו זילנד יש פיקוח הדוק על מחלות בבקר. זו השערה סבירה, אבל לא מצאנו מחקר שהשווה את הנוגדנים, הלקטופרין או גורמי הגדילה בקולוסטרום של פרות מרעה לפרות ברפת. גם הגזע לא הוכרע: יש מחקר ישן שמצא יותר IgG בפרות ג'רזי, ומחקרים חדשים יותר לא מצאו הבדל. ובארצות הברית, ממנה מגיעים רוב המוצרים, לא מצאנו הגדרה פדרלית ל-grass-fed בחלב, ולכן זו הצהרה של היצרן. מה שמרעה כן יכול לרמוז עליו הוא שהפרות לא קיבלו הורמון גדילה (rBST, שמותר בארצות הברית ואסור באיחוד האירופי ובניו זילנד), אבל גם את זה בודקים רק בתווית.

אבקה, כמוסות או טבליות לעיסה

זה אותו חומר, בשלוש צורות, ויש שני הבדלים אמיתיים ביניהן. הראשון הוא כמות: כדי להגיע ל-10 גרם צריך כ-20 כמוסות ביום, ולכן מי שרוצה את המינון של הניסויים כמעט מוכרח לקחת אבקה. השני הוא מה שמשתחרר איפה: בחולי איידס עם קריפטוספורידיום, במחקר בלי פלצבו, תרכיז נוגדנים באבקה הפחית שלשול ובכמוסות לא (Greenberg ועמיתים, 1996).

וכמוסות אנטריות נשארו לא פעם שלמות או נפתחו חלקית במעי הדק (Warny ועמיתים, 1999). אלה מחקרים על תרכיז מחוסן, אבל הם הסיבה שרוב החוקרים נתנו אבקה. כמוסה רגילה, שנפתחת בקיבה, כנראה לא משנה הרבה. טבליות לעיסה נוחות לילדים, ויש בהן לרוב סוכר.

וקולוסטרום של עיזים? הוא נמכר באייהרב, במחיר גבוה פי 12 ויותר מאבקת פרה זולה. לא מצאנו עליו ניסויים בבני אדם, ורבים מהאלרגיים לחלב פרה מגיבים גם לחלב עיזים.

מתכות כבדות ובדיקות מעבדה

לא מצאנו אף מחקר שבדק מתכות כבדות או מזהמים בתוספי קולוסטרום לבני אדם. גם לאף מוצר שבדקנו לא מצאנו דוח מעבדה פומבי עם מספרים לעופרת, ארסן, קדמיום וכספית. באתר של ConsumerLab, ארגון שבודק תוספים ומפרסם לחברים בתשלום, מופיע שדווחו ריכוזי עופרת וארסן מעל הסף במותג אחד שנמכר בארצות הברית, Cowboy Colostrum, והפירוט פתוח למנויים בלבד. אז רק היקר בטוח? לא בהכרח. קולוסטרום הוא חלב, ולכן הסיכון בו קרוב יותר לזה של אבקות חלב מאשר לזה של אבקות צמחים ואצות, שבהן מתכות הן בעיה ידועה, כפי שמפורט במאמר על מתכות כבדות. מה שכן מבדיל בין מוצרים היום הוא בדיקת סדרה פומבית, כמו התוכנית של אייהרב למותג הבית שלה, שלפי האתר בודקת את נכונות התווית, חיידקים ומתכות כבדות, גם אם המספרים עצמם לא מוצגים בדף.

ומה עוד נמצא באבקות? בבדיקה של ארבעה מותגי קולוסטרום מיובש, רוב החיידקים שנמצאו היו מסוג Bacillus ו-Pseudomonas, שנפוצים באבקות חלב, ולא חיידקים שגורמים למחלה (Hayes ועמיתים, 2012). ובמחקר איראני קטן מ-2010, ב-76% מ-25 דגימות של קולוסטרום מיובש נמצא אפלטוקסין M1, רעלן שעובר לחלב ממזון עובש של הפרה. לא מצאנו בדיקה כזו על המוצרים שנמכרים היום. ומה אפשר לבדוק בבית? כמעט כלום. צבע, ריח ומסיסות אומרים משהו על אחסון ולחות, לא על כמה נוגדנים יש באבקה.

קולוסטרום ליפוזומלי ומבודד: שווה את הכסף?

ליפוזום הוא בועה זעירה של שומן, לרוב מלציטין, שעוטפת את החומר הפעיל, ואמורה להגן עליו בקיבה ולעזור לו להיכנס לתאים. בקולוסטרום, הטענה היא שהעטיפה שומרת על הנוגדנים וגורמי הגדילה עד המעי. אחד המותגים הידועים בתחום הוא Sovereign Laboratories, עם Colostrum-LD, ובאייהרב יש גם קולוסטרום ליפוזומלי נוזלי.

מה נבדק: קולוסטרום ליפוזומלי נבדק בעכברים בלבד, שם הליפוזומים העלו את זמינות ה-IgG פי 2 בערך (Zhou ועמיתים, 2024).

הטענה על עור וטלומרים נבדקה בתאים בצלחת, על מוצר למריחה (Jogi ועמיתים, 2021). לא מצאנו ניסוי בבני אדם על קולוסטרום ליפוזומלי שבולעים. זה לא אומר שהוא פחות טוב. זה אומר שעוד לא יודעים, ושהמחיר שלו גבוה בכמה מונים למחיר של אבקה רגילה, כפי שמופיע בטבלת המחירים. ואם הנוגדנים ממילא אמורים לעבוד בתוך המעי ולא בדם, היתרון של "ספיגה לתאים" פחות ברור ממה שהוא נשמע.

ובמבחן התווית: בקולוסטרום הליפוזומלי הנוזלי שבדקנו יש גרם קולוסטרום בכף, עם 25% IgG מוצהר. כדי להגיע ל-10 גרם, אחת המנות בניסויי ההצטננות, צריך עשר כפות ביום.

קולוסטרום מבודד: מה כתוב בשיווק, ומה פורסם

בסוף אוקטובר 2026 הגיע לסופר-פארם תוסף הקולוסטרום הראשון של מותג ישראלי, better, בשתי גרסאות בכמוסות: better קולוסטרום, ו-better קולוסטרום קומפורט, שמיועד לעיכול. זה לא קולוסטרום מלא כמו באבקות שבדקנו, אלא חלבונים נבחרים שבודדו מקולוסטרום של פרה, בטכנולוגיה של החברה הישראלית Maolac. המחיר בסופר-פארם מתחיל ב-₪127.90 וב-₪164.90 ל-30 כמוסות, ובאתר המותג ₪169.90 ו-₪219.90 (לפי ynet).

את רישום הניסוי אפשר לראות במאגר ClinicalTrials.gov. הממצאים בשאר המאמר, על הצטננות ועל המעי בריצה בחום, נמצאו בקולוסטרום מלא, במנות של 10 עד 20 גרם ביום, ולא נבדקו על חלבונים מבודדים. לפי כתבות בעיתונות המקצועית, Maolac מספקת את הרכיב גם ל-Lemme, שמופיע בטבלת המחירים.

מה אומרת כל גישה על קולוסטרום

על קולוסטרום אין ויכוח חריף בין "בעד" ל"נגד", כמו על תוספים אחרים. יש יותר מחלוקת על כמה הוא שווה את הכסף, ולמי. וגם בתוך הרפואה הפונקציונלית (גישה שמחפשת את שורש הבעיה, ולא רק מטפלת בתסמין), שהיא הגישה שהכי מקדמת אותו, יש קולות שאומרים שהשיווק הקדים את המחקר.

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

הקול המבקר מתוך הרפואה הפונקציונלית שווה משפט משלו. ג'פרי בלנד, ממייסדי המכון לרפואה פונקציונלית, אמר שהראיות לא מספיקות לשיווק המוני, ושלסיבים תזונתיים יש ראיות חזקות יותר למעי. זו לא ביקורת על החומר, אלא על הקצב: הקולוסטרום יצא מהקליניקה של המטפל אל הטיקטוק לפני שהמחקר הספיק לבדוק את מה שמבטיחים שם.

מה אומרים מטפלים ומומחים שעובדים עם קולוסטרום

ומה עם העגל?

השאלה הזו עולה כמעט בכל דיון על קולוסטרום: אם הקולוסטרום הוא מה שמציל את העגל ביממה הראשונה, מאיפה מגיע כל מה שנמכר בקופסאות? התשובה של היצרנים היא שהעגל אוכל קודם, ושהם קונים רק את העודף. לפי היצרנים, לפרה חולבת יש לא פעם יותר קולוסטרום ממה שעגל אחד מסוגל לשתות, ובחוות גדולות העודף מושמד. כך הציגה את המצב גם החברה הישראלית Maolac, שמפיקה רכיבים מקולוסטרום, בכתבה במעריב.

הביקורת היא שאת זה כמעט אי אפשר לבדוק. אין מעקב ציבורי על כמה קולוסטרום נאסף בתעשייה ולאן הוא הולך, ו"העגל קודם" הוא הצהרה של מי שמוכר. ובתעשיית חלב, העגלים מופרדים מאמם מוקדם בכל מקרה, עם או בלי הקולוסטרום. מי שהשאלה הזו חשובה לו, לא ימצא בה תשובה על התווית. ומי שמחפש חלופה בלי חלב, מוצא בעיקר לקטופרין שמיוצר בתסיסה, שהוא רכיב אחד מתוך הקולוסטרום ולא הקולוסטרום עצמו.

מה אומרים בסרטונים הכי נצפים על קולוסטרום, ומה המחקר מצא

הסרטונים הנצפים ביותר שבדקנו על קולוסטרום הם שניים של ד"ר אריק ברג. הראשון, הסבר של שתי דקות שמונה כמעט כל מצב שאפשר לחשוב עליו, מדלקת במעי ועד עייפות כרונית (410 אלף צפיות), והשני מדבר בעיקר על חלב אם (299 אלף). אחריהם תומאס דלאור, על מעי דולף, חיסון וירידה בשומן (127 אלף), וד"ר ג'ין סונג, על "חלב הפלא" (100 אלף). והקבוצה שהכי מעניינת היא סרטוני "ניסיתי 30 יום" על ARMRA, המותג שהפך את הקולוסטרום לטרנד, שחלק מהם נגמרים במסקנה שזה לא שווה את הכסף. ב-28 הסרטונים שנבדקו, כמעט כולם מדברים על חיסון ועל מעי. מעטים מאוד מבחינים בין קולוסטרום רגיל למחוסן, וזו ההבחנה שהכי משנה את התמונה.

ומה שחוזר בסרטונים בלי להיאמר: רוב הדוברים לא מבדילים בין קולוסטרום רגיל לבין קולוסטרום מחוסן או אימונוגלובולין מסרום, ולכן הם מייחסים למוצר מהמדף ממצאים של מוצרים אחרים. ומבין הסרטונים שבדקנו, לפחות ארבעה הם של מי שמוכר קולוסטרום או מקבל עליו עמלה, וזה כתוב בסרטון עצמו.

דוח השוואת מוצרים · תוספי קולוסטרוםמעודכן לאוקטובר 2026

דוח השוואת תוספי קולוסטרום: מה משתלם, ומה לא שווה את הכסף

נבדקו 36 תוספי קולוסטרום, לפי אחוז ה-IgG המוצהר, מה עוד יש בקופסה, הצורה והמחיר ל-10 גרם, שזו אחת משתי המנות בניסויי ההצטננות בספורטאים (10 או 20 גרם). המחירים נבדקו ב-21 באוקטובר 2026.

בדוח

1. איך בדקנו
2. מה נמצא
3. מה משתלם
4. מה לא שווה את הכסף
5. מה לבדוק על כל קופסה
6. מחירים
7. האם הדוח מוטה?

השורה התחתונה של הדוח

• הצורה: אבקה של קולוסטרום מלא, מהחליבה הראשונה, מפרות מרעה, עם אחוז IgG כתוב על התווית. אבקה ולא כמוסות, כי המנה שנבדקה היא 10 גרם ביום, וזה 20 כמוסות.
• הבחירה הראשית: Vitamatic, הזול ביותר לגרם IgG מבין המוצרים שמצהירים על פרות מרעה. מי שמרעה לא חשוב לו: California Gold Nutrition זול יותר.
• המותגים: כמעט כולם מוכרים את אותו סוג מוצר, אבקת קולוסטרום מארצות הברית, וההבדלים ביניהם הם בעיקר באחוז ה-IgG המוצהר ובמחיר. לאף מוצר לא מצאנו בדיקת מעבדה פומבית עם מספרים, ואף מותג שנבדק בניסויים לא נמכר כאן. המותג הישראלי היחיד, better, מוכר חלבונים שבודדו מקולוסטרום ולא קולוסטרום מלא, ולכן הוא לא בהשוואה (מה כתוב ומה פורסם).
• אם זה לא עבד: אחרי חורף שלם במינון מלא בלי שום הבדל, כנראה שזה לא בשבילכם. החלפה למוצר יקר יותר או לליפוזומלי לא נבדקה כפתרון.

איך בדקנו

הכיסוי: בחיפוש "קולוסטרום" באייהרב ישראל מופיעות יותר מאלף תוצאות, אבל מוצרי קולוסטרום לבני אדם מופיעים רק בשני העמודים הראשונים, כ-60 מוצרים. קראנו את התווית של 45 מהם, ו-36 בטבלה. השאר הם טעמים או אריזות של אותו מוצר, תערובות שבהן הקולוסטרום הוא רכיב משני, מוצרים שאזלו, ומוצרים לחיות.

נבדקו מוצרי קולוסטרום באייהרב ישראל, ובכל החנויות והמותגים הישראליים שהצלחנו לבדוק: אלטמן, סופהרב, סולגאר ישראל, אקוסאפ, נייצרס פרו, הדס, TINC, נוטרי די (157 דפי מוצר), ברא צמחים, סופר-פארם, טבע בריא, ניצת הדובדבן, פארם סטור וזאפ. לכל מוצר קראנו את התווית בדף המוצר: כמה קולוסטרום במנה, אחוז ה-IgG, מה עוד יש בו, ומה היצרן מצהיר על החליבה, החום והמקור. לא שלחנו דגימות למעבדה.

המחיר מחושב ל-10 גרם קולוסטרום, אחת משתי המנות בניסויי ההצטננות בספורטאים והגבול העליון שהרשות הקנדית מתירה, באותה יחידה לכל המוצרים. לצד המחיר כתוב כמה IgG יש ב-10 גרם, לפי האחוז המוצהר. סדר ההכרעה: קודם קולוסטרום מלא עם אחוז IgG כתוב, אחר כך מה היצרן מצהיר על החליבה והעיבוד, אחר כך מה עוד יש בקופסה, ורק בסוף המחיר. מוצר שלא כותב כמה IgG יש בו לא נכנס לכרטיסים, כי אין דרך להשוות אותו.

ותנאי סף אחד: פרות מרעה (grass-fed). לכרטיסים נכנסו רק מוצרים שמצהירים בדף המוצר שהקולוסטרום מפרות שרעו בחוץ. בפרק האיכות כתבנו שלא מצאנו מחקר שהשווה את הנוגדנים בקולוסטרום של פרות מרעה לפרות ברפת, ולכן זו בחירה שלנו, לא ממצא. בחרנו בה כי מרעה הוא מה שקונים רבים מחפשים, וכי הוא לא מוסיף הרבה למחיר: ההפרש בין הזול שמצהיר מרעה לזול בכלל קטן. מוצר שלא מצהיר מרעה נשאר בטבלה, עם "לא מצהיר מרעה", ולא "לא מרעה", כי זה לא נבדק.

מה נמצא

• הזול ביותר כותב על התווית את אחוז ה-IgG, את זמן החליבה ואת העיבוד, אבל לא מצהיר על מרעה: האבקה של California Gold Nutrition (בקיצור CGN), מותג הבית של אייהרב, ₪3.98 ל-10 גרם, עם 20% IgG מוצהר.
• הזול ביותר שמצהיר על פרות מרעה לא כותב כמה IgG יש בו: Micro Ingredients, ₪4.44 ל-10 גרם. בתווית שלו כתוב "IgG זמין ביולוגית", בלי מספר.
• הזול לגרם IgG מבין מצהירי המרעה: Vitamatic, ₪2.39 לגרם IgG, מול ₪1.99 ב-CGN.
• כמה מותגים מוכרים לא מצהירים על מרעה בדף המוצר באייהרב: Symbiotics, Sports Research, Nutricost ו-NOW. חלק מהם אולי כן ממרעה, אבל זה לא כתוב.
• כשליש מהמוצרים לא כותבים כמה IgG יש בהם, ובהם מותגים מוכרים כמו NOW, Codeage ו-Wondercow, וגם ARMRA, שלא נמכר באייהרב.
• כמה מוצרים מצהירים 40% ו-50% IgG, יותר ממה שיש בדרך כלל בקולוסטרום מלא. אף אחד לא כותב באיזו שיטה מדד.
• לאף מוצר לא מצאנו דוח מעבדה פומבי עם מספרים לעופרת, ארסן, קדמיום וכספית, ולא מצאנו תו NSF או USP על אף מוצר.
• מותג ישראלי אחד מוכר קולוסטרום לבני אדם: better, בסופר-פארם מסוף אוקטובר 2026. זה רכיב של חלבונים מבודדים, לא קולוסטרום מלא, ולכן הוא לא בטבלה. חוץ ממנו, המוצר היחיד שמצאנו בחנות ישראלית הוא NOW בכמוסות בפארם סטור, פי 2.2 ממחירו באייהרב, ומסומן "חסר בארץ".
• אף מותג שנבדק בניסויים לא נמכר כאן: הניסויים נעשו על מוצרים של חברות כמו Neovite הבריטית ו-Genactiv הפולנית, שלא מצאנו באייהרב.
• הקולוסטרום הליפוזומלי יקר פי 15 מאבקה רגילה, לכל 10 גרם.

מה משתלם: הבחירה הראשית, ומה מתאים למי

קודם כל: מי שאלרגי לחלב פרה, או נמצא באחת הקבוצות ברשימת ה"לא", לא צריך אף אחד מהמוצרים כאן. בכרטיסים רק מוצרים שמצהירים על פרות מרעה, עם אחוז IgG כתוב. בשורה אחת: הכי נחקר: אף אחד מהמוצרים כאן לא נבדק בניסוי. הכי נקי: לאף מוצר אין נתוני ניקיון פומביים. הכי זול בכלל: California Gold Nutrition (בקיצור CGN), שלא מצהיר מרעה.

הבחירה עם הכי הרבה ביטחון שמצאנו, מפרות מרעה Vitamatic Grass-Fed Colostrum ₪7.16ל-10 גרם, אבקה, באייהרב ישראל (454 גרם)

• 30% IgG מוצהר: 3 גרם IgG ב-10 גרם, ₪2.39 לגרם IgG
• לפי היצרן: חליבה ראשונה, פרות מרעה, בלי הורמון גדילה ובלי אנטיביוטיקה
• הבחירה נשענת על ההצהרות ועל המחיר, לא על בדיקה פומבית

איך לוקחים: 7 עד 10 גרם ביום, במים פושרים. 7 גרם נותנים בערך אותו IgG כמו 10 גרם של מוצר עם 20% IgG iHerb

אם אתם מעדיפים כמוסות Vitamatic Grass-Fed Colostrum Capsules ₪15.99ל-10 גרם, באייהרב ישראל (120 כמוסות)

• 500 מ"ג בכמוסה, 50% IgG מוצהר, ₪3.20 לגרם IgG
• 50% IgG הוא יותר ממה שיש בדרך כלל בקולוסטרום מלא, ולא כתוב באיזו שיטה נמדד
• אותו מותג ואותן הצהרות מרעה כמו האבקה

איך לוקחים: בגלל האחוז הגבוה, 10 כמוסות ביום נותנות IgG כמו 10 גרם אבקה של 25%, אם האחוז נכון iHerb

אם אתם רוצים קודם לנסות אריזה קטנה Swanson Grass-Fed Colostrum Powder ₪14.48ל-10 גרם, באייהרב ישראל (60 גרם, ₪86.87)

• 25% IgG מוצהר: 2.5 גרם IgG ב-10 גרם, ₪5.79 לגרם IgG
• "מפרות שניזונו מעשבים" בשם המוצר
• יקר פי 2 מ-Vitamatic לגרם, אבל זול לקנייה אחת

איך לוקחים: 10 גרם ביום, כלומר האריזה מספיקה לשבוע iHerb

ולמה לא California Gold Nutrition, הזול בכלל: הוא מצהיר 20% IgG, ₪3.98 ל-10 גרם, שזה ₪1.99 לגרם IgG, כ-17% פחות מ-Vitamatic. הוא לא מצהיר על פרות מרעה, וזו הסיבה היחידה שהוא לא בכרטיס: לא מצאנו בו פגם. מי שמרעה לא חשוב לו, CGN הוא הזול, וגם בכמוסות (₪5.38 ל-10 גרם). ולמה לא Micro Ingredients, הזול שמצהיר מרעה: ₪4.44 ל-10 גרם, אבל בלי מספר IgG, ולכן אין דרך להשוות אותו. מי שכבר קונה אותו, אין סיבה להחליף רק בשביל מספר על התווית. ו-Symbiotics, המותג הוותיק, מצהיר 25% IgG ו"החליבה הראשונה", אבל לא מרעה.

ואם חשוב לכם משהו אחר

• לילד שקשה לו עם אבקה: לא מצאנו טבליות לעיסה שמצהירות על פרות מרעה. הטבליות של Symbiotics Colostrum Plus Chewables מצהירות 25% IgG ופחות מגרם סוכר מוסף בשתי טבליות (0.8 גרם, קרוב למנה בניסוי על ילדי הגן), בלי הצהרת מרעה. רק אחרי שיחה עם רופא הילדים.
• ליפוזומלי: לא מצאנו קולוסטרום ליפוזומלי שמצהיר גם מרעה וגם IgG. Cymbiotika מצהיר מרעה בלי IgG, ב-₪86.93 ל-10 גרם, ו-Lemme מצהיר 25% IgG בלי מרעה, ב-₪60.90. ליפוזומלי נבדק רק בעכברים.
• בחנות ישראלית: כרגע אין מוצר שאפשר להמליץ עליו. NOW בכמוסות בפארם סטור עולה ₪28.17 ל-10 גרם, פי 2.2 מאותו מוצר באייהרב, לא כותב כמה IgG יש בו, ובדף כתוב שהוא חסר בארץ. אייהרב שולח לישראל. בסופר-פארם נמכר מסוף אוקטובר 2026 better, שהוא חלבונים מבודדים ולא קולוסטרום מלא, ולא מצאנו כמה IgG יש בו (מה כתוב ומה פורסם).

מה לא שווה את הכסף

• מוצר יקר שלא כותב כמה IgG יש בו: Wondercow (₪20.67 ל-10 גרם), Organifi (₪16.98), Codeage (₪14.07) ו-Cymbiotika (₪86.93). משלמים פי 3.5 עד פי 22 מ-CGN, ואין שום דרך לדעת אם יש בהם יותר נוגדנים, פחות או אותו דבר.
• ARMRA: כ-120 דולר לצנצנת, לפי המחיר באתר שלהם (לא נמכר באייהרב), בלי אחוז IgG מוצהר. לא מצאנו ניסוי שפורסם על המוצר עצמו. המותג הכי מדובר ברשת הוא גם אחד שלא נותן מספר להשוות אליו.
• מוצר משולב שבו התוספת סמלית: בקולוסטרום עם קולגן ופרוביוטיקה של Micro Ingredients יש 100 מ"ג קולגן במנה, כשהמנות שנבדקו בקולגן הן גרמים. ובקולוסטרום עם לקטופרין של KAL משלמים פי 13 מאבקה רגילה, בעיקר על הלקטופרין.
• אחוז IgG נמוך במחיר גבוה: Mercola מניו זילנד מצהיר 15% IgG, בקצה התחתון, ועולה ₪29.70 ל-10 גרם, פי 7 מ-CGN, עם פחות IgG.
• קולוסטרום עיזים: פי 12 ויותר מקולוסטרום פרה זול, בלי ניסויים בבני אדם ובלי IgG מוצהר.

מה לבדוק על כל קופסה

• אחוז IgG או מ"ג IgG למנה. בלי מספר, אין דרך להשוות. לפי ההערכה שלנו, 15% עד 30% זה הטווח הרגיל לקולוסטרום מלא.
• כמה קולוסטרום במנה, ולא כמה "אבקה": בחלק מהמוצרים מוסיפים חלב יבש, חלבון חלב או מלטודקסטרין.
• חליבה ראשונה, ומתי: "בשעות הראשונות" או "תוך 24 שעות". זו הצהרה, אבל היא קשורה ישירות לכמות הנוגדנים.
• חום נמוך: "low heat" או "low temperature". חימום מעל 60 מעלות מפרק IgG, וגם חימום מתון עלול לפגוע בפעילות.
• איך התווית אומרת לערבב: יש תוויות, למשל של Micro Ingredients, שממליצות על מים חמים. מים פושרים או קרים עדיפים, מאותה סיבה.
• פרות מרעה (grass-fed, pasture-raised): אם זה חשוב לכם, לבדוק שזה כתוב בדף המוצר, ולא רק בשם המותג. בארצות הברית אין לזה הגדרה מחייבת בחלב.
• מה עוד בקופסה: סוכר בטבליות לעיסה, טעמים, צמחים נוספים, ובמוצר משולב כמה מכל רכיב.
• אלרגנים: כל מוצר קולוסטרום מכיל חלב, וחלק מכילים גם סויה, ביצים או דגים.
• בדיקת סדרה או דוח מעבדה: אם יש, על איזו סדרה ומה נבדק. בלי זה, התווית היא הצהרה.

המחירים

₪ ל-10 גרם קולוסטרום, אחת משתי המנות בניסויי ההצטננות, מהזול ליקר (21 באוקטובר 2026)

₪3.98CGN, אבקה (לא מצהיר מרעה)

₪4.44Micro Ingredients, מרעה (בלי IgG מוצהר)

₪4.89Advance Physician

₪5.38CGN, כמוסות

₪6.22Symbiotics, 597 גרם

₪7.16Vitamatic, מרעה

₪9.44NOW, אבקה

₪12.78NOW, כמוסות

₪14.07Codeage

₪14.48Swanson, מרעה

₪15.99Vitamatic, כמוסות

₪17.78Symbiotics, לעיסה

₪20.67Wondercow

₪28.17NOW, פארם סטור

₪29.70Mercola, ניו זילנד

₪60.90Lemme, ליפוזומלי

ירוק: הכרטיס הראשי. צהוב: הכרטיסים האחרים. CGN ו-Micro Ingredients זולים יותר, אבל הראשון לא מצהיר מרעה והשני לא מצהיר IgG. בתרשים אבקות, כמוסות, טבליות לעיסה ומוצר ליפוזומלי אחד, כולם קולוסטרום פרה, באותה יחידה: 10 גרם קולוסטרום. מוצר שלא כותב אחוז IgG מסומן בטבלה, והתרשים לא מבחין בין 20% ל-30% IgG, ולכן מוצרים עם יותר IgG, כמו Vitamatic, יוצאים בו יקרים יותר ממה שהם. מחירי אייהרב לא כוללים משלוח: מתחת לסף המשלוח החינם, לקנייה של מוצר יחיד מתווסף משלוח.

כל המוצרים שנבדקו, לפי צורה:

מוצר	צורה	מה בפנים	₪ ל-10 גרם	בשורה אחת
California Gold Nutrition Colostrum Powder200 גרם, ₪79.56	אבקה	20% IgG מוצהר, נאסף ב-12 השעות הראשונות, חום נמוך · לא מצהיר מרעה	₪3.98 2 גרם IgG	הזול לגרם IgG, אבל לא מצהיר מרעה	iHerb
Micro Ingredients Instant Colostrum227 גרם, ₪100.85	אבקה	לא מצהיר אחוז IgG. התווית ממליצה לערבב במים חמים · מצהיר פרות מרעה	₪4.44	הזול ביותר שמצהיר מרעה, אבל בלי מספר IgG	iHerb
Advance Physician Formulas Colostrum250 גרם, ₪122.29	אבקה	20% IgG מוצהר · לא מצהיר מרעה	₪4.89 2 גרם IgG	כמעט כמו CGN, קצת יקר יותר	iHerb
Symbiotics Colostrum Plus Powder597 גרם, ₪371.05	אבקה	25% IgG מוצהר, "החליבה הראשונה", מחלבות בארה"ב · לא מצהיר מרעה	₪6.22 2.5 גרם IgG	המותג הוותיק, בקופסה הגדולה	iHerb
Vitamatic Grass-Fed Colostrum454 גרם, ₪325.19	אבקה	30% IgG מוצהר, חליבה ראשונה, פרות מרעה · מצהיר פרות מרעה	₪7.16 3 גרם IgG	הכרטיס הראשי: הזול לגרם IgG מבין מצהירי המרעה	iHerb
Nutricost Colostrum Powder227 גרם, ₪196.37	אבקה	30% IgG מוצהר (מינימום). ברכיבים גם חלב יבש ותרכיז חלבון חלב · לא מצהיר מרעה	₪8.61 3 גרם IgG	יש בו גם חלבון חלב רגיל	iHerb
NOW Colostrum Powder85 גרם, ₪77.00	אבקה	לא מצהיר IgG. ברכיבים מלטודקסטרין ולציטין · לא מצהיר מרעה	₪9.44	מותג מוכר, בלי מספר IgG	iHerb
Symbiotics Colostrum Plus Powder 180 g180 גרם, ₪173.41	אבקה	25% IgG מוצהר · לא מצהיר מרעה	₪9.63 2.5 גרם IgG	אותו מוצר, בקופסה קטנה	iHerb
Codeage Colostrum Powder120 גרם, ₪168.86	אבקה	לא מצהיר IgG. "עיבוד קר", פרות מרעה · מצהיר פרות מרעה	₪14.07	יקר פי 3.5, בלי מספר IgG	iHerb
Beam Colostrum Unflavored100 גרם, ₪128.15	אבקה	20% IgG מוצהר, בדיקת צד שלישי מוצהרת · מצהיר פרות מרעה	₪14.24 2 גרם IgG		iHerb
Swanson Grass-Fed Colostrum Powder60 גרם, ₪86.87	אבקה	25% IgG מוצהר · מצהיר פרות מרעה	₪14.48 2.5 גרם IgG		iHerb
Sports Research Colostrum Powder150 גרם, ₪219.75	אבקה	30% IgG מוצהר · לא מצהיר מרעה	₪14.65 3 גרם IgG		iHerb
Organifi Colostrum150 גרם, ₪254.76	אבקה	לא מצהיר IgG. "החליבה הראשונה" · מצהיר פרות מרעה	₪16.98	יקר, בלי מספר IgG	iHerb
Isopure Colostrum Powder90 גרם, ₪160.64	אבקה	לא מצהיר IgG · לא מצהיר מרעה	₪17.85		iHerb
Lifeable Colostrum Powder60 גרם, ₪107.91	אבקה	30% IgG מוצהר · מצהיר פרות מרעה	₪17.98 3 גרם IgG		iHerb
Wondercow Colostrum Powder120 גרם, ₪247.99	אבקה	לא מצהיר IgG · לא מצהיר מרעה	₪20.67	יקר פי 5 מהזול, בלי מספר IgG	iHerb
California Gold Nutrition Colostrum Capsules240 כמוסות, ₪64.58	כמוסות	500 מ"ג בכמוסה, 20% IgG מוצהר · לא מצהיר מרעה	₪5.38 2 גרם IgG	הכמוסה הזולה שמצהירה IgG	iHerb
Nutricost Colostrum Capsules120 כמוסות, ₪48.16	כמוסות	500 מ"ג בכמוסה, לא מצהיר IgG · לא מצהיר מרעה	₪8.03		iHerb
Vitamatic Colostrum 250 mg180 כמוסות, ₪55.47	כמוסות	250 מ"ג בכמוסה, 30% IgG מוצהר · לא מצהיר מרעה	₪12.33 3 גרם IgG	40 כמוסות ל-10 גרם	iHerb
NOW Colostrum 500 mg120 כמוסות, ₪76.65	כמוסות	500 מ"ג בכמוסה, לא מצהיר IgG · לא מצהיר מרעה	₪12.78	מהנמכרים באייהרב	iHerb
Vitacost Colostrum Ultra240 כמוסות, ₪150.82	כמוסות	475 מ"ג בכמוסה, 40% IgG מוצהר · לא מצהיר מרעה	₪13.23 4 גרם IgG	אחוז IgG גבוה, בלי דוח	iHerb
Symbiotics Colostrum Plus Capsules240 כמוסות, ₪169.70	כמוסות	500 מ"ג בכמוסה, 25% IgG מוצהר · לא מצהיר מרעה	₪14.14 2.5 גרם IgG		iHerb
Swanson High Immunoglobulin Colostrum120 כמוסות, ₪87.45	כמוסות	500 מ"ג בכמוסה, 40% IgG מוצהר · לא מצהיר מרעה	₪14.57 4 גרם IgG		iHerb
Vitamatic Grass-Fed Colostrum 50% IgG120 כמוסות, ₪95.95	כמוסות	500 מ"ג בכמוסה, 50% IgG מוצהר · מצהיר פרות מרעה	₪15.99 5 גרם IgG	האחוז הגבוה ביותר שמצאנו, בלי דוח	iHerb
Codeage Immuno Colostrum180 כמוסות, ₪157.00	כמוסות	500 מ"ג בכמוסה, לא מצהיר IgG, מיובש בהקפאה · מצהיר פרות מרעה	₪17.44		iHerb
Dr. Mercola New Zealand Colostrum180 כמוסות, ₪267.27	כמוסות	500 מ"ג בכמוסה, 15% IgG מוצהר, ניו זילנד · לא מצהיר מרעה	₪29.70 1.5 גרם IgG	יקר פי 7, עם האחוז הנמוך ביותר	iHerb
CATALO Colostrum 30% IgG30 כמוסות, ₪133.25	כמוסות	500 מ"ג בכמוסה, 30% IgG מוצהר · לא מצהיר מרעה	₪88.83 3 גרם IgG	היקר ביותר בטבלה	iHerb
Symbiotics Colostrum Plus Chewables120 טבליות, ₪85.35	לעיסה	400 מ"ג בטבליה, 25% IgG מוצהר, פחות מגרם סוכר מוסף במנה · לא מצהיר מרעה	₪17.78 2.5 גרם IgG	נוח לילדים	iHerb
Micro Ingredients Colostrum + Collagen + Probiotics240 כמוסות, ₪97.04	משולב	גרם קולוסטרום ב-3 כמוסות, 40% IgG מוצהר, 100 מ"ג קולגן ופרוביוטיקה · לא מצהיר מרעה	₪12.13 4 גרם IgG	הקולגן כאן בכמות סמלית	iHerb
Vitamatic Colostrum + Collagen454 גרם, ₪151.70	משולב	גרם קולוסטרום ב-4 גרם אבקה, 30% IgG מוצהר, השאר קולגן · מצהיר פרות מרעה	₪13.37 3 גרם IgG		iHerb
Nutri Colostrum + Collagen Peptides360 גרם, ₪210.09	משולב	4 גרם קולוסטרום ו-8 גרם קולגן במנה, 40% IgG מוצהר · מצהיר פרות מרעה	₪17.51 4 גרם IgG		iHerb
KAL Colostrum Lactoferrin60 כמוסות, ₪152.76	משולב	גרם קולוסטרום ו-200 מ"ג לקטופרין במנה, ניו זילנד · לא מצהיר מרעה	₪50.92 2 גרם IgG	משלמים בעיקר על הלקטופרין	iHerb
Lemme Liposomal Colostrum225 מ"ל, ₪91.35	ליפוזומלי	גרם קולוסטרום בכף (15 מ"ל), 25% IgG מוצהר, MCT ולקטופרין · לא מצהיר מרעה	₪60.90 2.5 גרם IgG	פי 15 מאבקה רגילה, לא נבדק בבני אדם	iHerb
Cymbiotika Liquid Colostrum26 שקיקים, ₪339.03	ליפוזומלי	1.5 גרם קולוסטרום בשקיק, לא מצהיר IgG, 2 גרם סוכרים · מצהיר פרות מרעה	₪86.93	בדף גם מחיר מבצע ₪128.80	iHerb
Mt. Capra Goat Colostrum174 גרם, ₪279.16	עיזים	קולוסטרום עיזים, גרם במנה עם 1.9 גרם מי גבינה, לא מצהיר IgG	₪46.53	לא נבדק בבני אדם	iHerb
NOW Colostrum 500 mg (פארם סטור)120 כמוסות, ₪169	ישראל	500 מ"ג בכמוסה, לא מצהיר IgG. מסומן "חסר בארץ" ביום הבדיקה	₪28.17	המוצר היחיד שמצאנו בחנות ישראלית, פי 2.2 מאייהרב	פארם סטור

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

האם הדוח מוטה?

אין בדוח קישורי שותפים, ואף מותג לא שילם כדי להופיע בו. הקישורים הם לחנויות שבדקנו, ולרוב לזו עם המחיר הנמוך ביום הבדיקה. מחירים משתנים, ולכן כתבנו לכל מחיר את החנות ואת התאריך. ההגבלה החשובה: לא שלחנו מוצרים למעבדה, ולכן ההבדלים בין המוצרים כאן הם במה שכתוב על התווית, לא במה שנמצא בתוכם בפועל. ובקולוסטרום, יותר מבתוספים אחרים, ההבדל האמיתי בין מוצרים הוא מה שלא כתוב: מתי נחלב, וכמה חומם.

סוף הדוחאין בו קישורי שותפים

מאיפה מתחילים עם קולוסטרום

1. קודם לשאול למה. הצטננויות בחורף אצל מתאמנים, או הגנה על המעי לפני מאמץ ארוך: שם יש בסיס. "מעי דולף" כללי, שיער, עור ומשקל: כמעט אין.
2. לעבור על רשימת ה"לא": אלרגיה לחלב פרה, הריון והנקה, תינוקות, היסטוריה של סרטן, תרופות שמדכאות את מערכת החיסון, ספורטאים שנבדקים לסמים.
3. לבחור אבקה עם אחוז IgG כתוב, מהחליבה הראשונה ובחום נמוך, ואם חשוב לכם, מפרות מרעה. מי שרגיש ללקטוז, מתחיל בגרם-שניים.
4. 10 גרם ביום, במים פושרים, לפני ארוחה. מי שמתאמן הרבה, יכול לעלות ל-20, בשתי מנות.
5. לרשום לפני: כמה פעמים הייתם חולים בחורף שעבר, או מה קרה לבטן במרוץ הקודם. בלי נקודת השוואה, אי אפשר לדעת אם זה עזר.
6. חורף אחד, או 8 עד 12 שבועות, ואז להשוות. אם לא השתנה כלום, כנראה שזה לא בשבילכם, ואין טעם להעלות מינון או לעבור למוצר יקר יותר.

ומי שרוצה לבחור מוצר: הבחירה לפי המצב, בדוח המוצרים. ולמי שהמעי הוא העיקר, תוסף הוא רק חלק אחד: פרוביוטיקה ומה קורה אחרי אנטיביוטיקה, גלוטמין, ומרק עצמות.

שאלות ותשובות

המידע במאמר הוא מידע כללי, ואינו ייעוץ רפואי או תחליף לו. לפני שמתחילים, מפסיקים או משנים תוסף או טיפול, ובמיוחד עם אלרגיה לחלב, בהריון או בהנקה, אחרי סרטן, עם תרופות שמדכאות את מערכת החיסון, או כשמדובר בילדים ובתינוקות, כדאי להתייעץ עם רופא.

מי עומד מאחורי המאמר

הקולות: מי שדבריהם מובאים במאמר

המחקרים: מי שעבודתם עומדת בבסיס

המקורות

1. Milk immunoglobulins for health promotion (2006)
2. Bovine Colostrum: Its Constituents and Uses (2021)
3. Effect of delayed colostrum collection on colostral IgG concentration in dairy cows (2005)
4. Short communication: Use of a digital refractometer in assessing immunoglobulin G concentrations in colostrum and the first 5 transition milkings in an Irish dairy herd (2019)
5. Short communication: The biological value of transition milk: analyses of immunoglobulin G, IGF-I and lactoferrin in primiparous and multiparous dairy cows (2023)
6. Post-Delivery Milking Delay Influence on the Effect of Oral Supplementation with Bovine Colostrum as Measured with Intestinal Permeability Test (2020)
7. 15N-labeled immunoglobulins from bovine colostrum are partially resistant to digestion in human intestine (1995)
8. Bovine immunoglobulin concentrate-clostridium difficile retains C difficile toxin neutralising activity after passage through the human stomach and small intestine (1999)
9. Survival of anti-Clostridium difficile bovine immunoglobulin concentrate in the human gastrointestinal tract (1997)
10. Treatment of severe diarrhea caused by Cryptosporidium parvum with oral bovine immunoglobulin concentrate in patients with AIDS (1996)
11. Bovine colostrum supplementation and upper respiratory symptoms during exercise training: a systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials (2016)
12. Immunological Outcomes of Bovine Colostrum Supplementation in Trained and Physically Active People: A Systematic Review and Meta-Analysis (2020)
13. Bovine Colostrum in Increased Intestinal Permeability in Healthy Athletes and Patients: A Meta-Analysis of Randomized Clinical Trials (2024)
14. A Systematic Review of the Influence of Bovine Colostrum Supplementation on Leaky Gut Syndrome in Athletes: Diagnostic Biomarkers and Future Directions (2022)
15. The nutriceutical bovine colostrum truncates the increase in gut permeability caused by heavy exercise in athletes (2011)
16. The effect of bovine colostrum supplementation on intestinal injury and circulating intestinal bacterial DNA following exercise in the heat (2019)
17. Bovine colostrum supplementation does not affect plasma I-FABP concentrations following exercise in a hot and humid environment (2017)
18. Bovine colostrum, training status, and gastrointestinal permeability during exercise in the heat: a placebo-controlled double-blind study (2014)
19. Bovine colostrum supplementation during running training increases intestinal permeability (2009)
20. Zinc carnosine works with bovine colostrum in truncating heavy exercise-induced increase in gut permeability in healthy volunteers (2016)
21. Co-administration of the health food supplement, bovine colostrum, reduces the acute non-steroidal anti-inflammatory drug-induced increase in intestinal permeability (2001)
22. Passive immunisation of children with bovine colostrum containing antibodies to human rotavirus (1989)
23. Successful treatment of rotavirus diarrhea in children with immunoglobulin from immunized bovine colostrum (1998)
24. Bovine colostrum and product intervention associated with relief of childhood infectious diarrhea (2019)
25. Bovine Colostrum in the Treatment of Acute Diarrhea in Children: A Double-Blinded Randomized Controlled Trial (2020)
26. Efficacy of a bovine colostrum and egg-based intervention in acute childhood diarrhoea in Guatemala: a randomised, double-blind, placebo-controlled trial (2017)
27. Randomized control trials using a tablet formulation of hyperimmune bovine colostrum to prevent diarrhea caused by enterotoxigenic Escherichia coli in volunteers (2011)
28. Enterotoxigenic Escherichia coli hyperimmune bovine colostrum for preventing travellers' diarrhoea (TD): a randomised, double-blind, placebo-controlled trial (2026)
29. Hyperimmune bovine colostrum in the treatment of shigellosis in children: a double-blind, randomized, controlled trial (2001)
30. Therapeutics effects of bovine colostrum applications on gastrointestinal diseases: a systematic review (2024)
31. Bactericidal effect of bovine normal and immune serum, colostrum and milk against Helicobacter pylori (1995)
32. Effect of specific colostral antibodies and selected lactobacilli on the adhesion of Helicobacter pylori on AGS cells and the Helicobacter-induced IL-8 production (2008)
33. Prevention and suppression of Helicobacter felis infection in mice using colostral preparation with specific antibodies (2003)
34. Treatment of Helicobacter pylori infection in infants in rural Bangladesh with oral immunoglobulins from hyperimmune bovine colostrum (1998)
35. Bovine anti-Helicobacter pylori antibodies for oral immunotherapy (2002)
36. Meta-analysis: the effect of supplementation with lactoferrin on eradication rates and adverse events during Helicobacter pylori eradication therapy (2009)
37. Meta-analysis: efficacy of bovine lactoferrin in Helicobacter pylori eradication (2009)
38. Concentration of lactoferrin and transferrin throughout lactation in cow's colostrum and milk (1988)
39. Anti-infective bovine colostrum oligosaccharides: Campylobacter jejuni as a case study (2012)
40. The effect of bovine colostrum/egg supplementation compared with corn/soy flour in young Malawian children: a randomized, controlled clinical trial (2021)
41. Gut microbiota development in very preterm infants following fortification of human milk (2025)
42. Effects of Chicken Egg Powder, Bovine Colostrum, and Combination Therapy for the Treatment of Gastrointestinal Disorders (2024)
43. Effects of Bovine Colostrum with or without Egg on In Vitro Bacterial-Induced Intestinal Damage with Relevance for SIBO and Infectious Diarrhea (2021)
44. Effect of Colostrum on the Symptoms and Mucosal Permeability in Patients with Irritable Bowel Syndrome: A Randomized Placebo-controlled Study (2014)
45. Use of the 'nutriceutical', bovine colostrum, for the treatment of distal colitis: results from an initial study (2002)
46. Randomised controlled trial of colostrum to improve intestinal function in patients with short bowel syndrome (2012)
47. Does colostrum play a role in intestinal adaptation? A systematic review of literature (2025)
48. A randomized, double-blind study comparing Clostridium difficile immune whey and metronidazole for recurrent Clostridium difficile-associated diarrhoea: efficacy and safety data of a prematurely interrupted trial (2008)
49. The effect of bovine colostrum supplementation on salivary IgA in distance runners (2006)
50. The effect of bovine colostrum on viral upper respiratory tract infections in children with immunoglobulin A deficiency (2013)
51. Effects of bovine colostrum supplementation on upper respiratory illness in active males (2014)
52. IGF-I, IgA, and IgG responses to bovine colostrum supplementation during training (2002)
53. Concentrated bovine colostrum protein supplementation reduces the incidence of self-reported symptoms of upper respiratory tract infection in adult males (2003)
54. Moderate Dose Bovine Colostrum Supplementation in Prevention of Upper Respiratory Tract Infections in Medical University Students: A Randomized, Triple Blind, Placebo-Controlled Trial (2023)
55. Bovine colostrum supplementation in rugby (2026)
56. Effect of a mixture of micronutrients, but not of bovine colostrum concentrate, on immune function parameters in healthy volunteers: a randomized placebo-controlled study (2006)
57. Effects of Long-Term Supplementation of Bovine Colostrum on the Immune System in Young Female Basketball Players. Randomized Trial (2020)
58. Effects of acute bovine colostrum supplementation on immune responses to prolonged cycling: a randomised crossover trial (2026)
59. Prevention of influenza episodes with colostrum compared with vaccination in healthy and high-risk cardiovascular subjects: the epidemiologic study in San Valentino (2007)
60. Prevention of flu episodes with colostrum and Bifivir compared with vaccination: an epidemiological, registry study (2010)
61. Six Weeks of Supplementation with Bovine Colostrum Effectively Reduces URTIs Symptoms Frequency and Gravity for Up to 20 Weeks in Pre-School Children (2023)
62. Effects of bovine colostrum on recurrent respiratory tract infections and diarrhea in children (2016)
63. Bovine colostrum for prevention of recurrent urinary tract infections in susceptible children: A randomized controlled trial (2026)
64. Effect of bovine colostrum supplementation on gut health of children: A systematic review (2025)
65. Pilot study of probiotic/colostrum supplementation on gut function in children with autism and gastrointestinal symptoms (2019)
66. The role of bovine colostrum in feeding intolerance in preterm neonates: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials (2025)
67. Hen egg white bovine colostrum supplement reduces symptoms of mild/moderate COVID-19: a randomized control trial (2023)
68. Bovine colostrum supplementation during endurance running training improves recovery, but not performance (2002)
69. Effect of bovine colostrum on anaerobic exercise performance and plasma insulin-like growth factor I (2003)
70. Twelve-Week Colostrum Bovinum Supplementation Supports Aerobic Capacity but has No Effect on Body Composition in Endurance-Trained Males: A Randomized Placebo-Controlled Crossover Study (2025)
71. Long-Term Bovine Colostrum Supplementation in Football Players (2023)
72. The effect of bovine colostrum supplementation in older adults during resistance training (2014)
73. The effects of bovine colostrum supplementation on body composition and exercise performance in active men and women (2001)
74. Dose effects of oral bovine colostrum on physical work capacity in cyclists (2002)
75. A low-dose, 6-week bovine colostrum supplementation maintains performance and attenuates inflammatory indices following a Loughborough Intermittent Shuttle Test in soccer players (2018)
76. Effects of different dietary supplements on athletic performance in soccer players: a systematic review and network meta-analysis (2025)
77. Oral bovine colostrum supplementation does not increase circulating insulin-like growth factor-1 concentration in healthy adults: results from short- and long-term administration studies (2020)
78. Effects of oral bovine colostrum supplementation on serum insulin-like growth factor-I levels (2002)
79. Bovine Colostrum, Telomeres, and Skin Aging (2021)
80. The Effects of Colostrum Bovinum Supplementation on Human Body Fat Content and/or Blood Lipid Profile: A Systematic Review of Clinical Trials (2026)
81. The Effects of 12 Weeks Colostrum Milk Supplementation on the Expression Levels of Pro-Inflammatory Mediators and Metabolic Changes among Older Adults: Findings from the Biomarkers and Untargeted Metabolomic Analysis (2023)
82. Oral Supplementation with Bovine Colostrum Decreases Intestinal Permeability and Stool Concentrations of Zonulin in Athletes (2017)
83. Anaphylaxis to cutaneous exposure to bovine colostrum based cream (2019)
84. Circulating insulin-like growth factors and risks of overall, aggressive and early-onset prostate cancer: a collaborative analysis of 20 prospective studies and Mendelian randomization analysis (2023)
85. Insulin-like growth factor 1 (IGF1), IGF binding protein 3 (IGFBP3), and breast cancer risk: pooled individual data analysis of 17 prospective studies (2010)
86. Insulin-like growth factor-1, insulin-like growth factor-binding protein-3, and breast cancer risk: observational and Mendelian randomization analyses with ∼430 000 women (2020)
87. Evaluation of oral serum-derived bovine immunoglobulins in HIV-infected patients with chronic idiopathic diarrhea (2017)
88. Bioactive proteins in bovine colostrum and effects of heating, drying and irradiation (2020)
89. Effect of fortified bovine colostrum on linear growth of children aged 9 to 36 mo: a community-based 3-arm randomized controlled trial in urban slums of Belagavi city, India (2026)
90. Heat treatment of colostrum at 60°C decreases colostrum immunoglobulins but increases serum immunoglobulins and serum total protein: A meta-analysis (2022)
91. Evaluation of Colostrum Components and Milking Status Affecting Colostrum IgG Concentration (2025)
92. Marked variability in bioactivity between commercially available bovine colostrum for human use; implications for clinical trials (2020)
93. Technical note: Comparison of radial immunodiffusion and ELISA for quantification of bovine immunoglobulin G in colostrum and plasma (2015)
94. Comparison of radial immunodiffusion, turbidimetric immunoassay, and Brix refractometry for determining bovine colostrum quality (2024)
95. Comparison of drying methods for instant colostrum powder production: fluid bed dryer as post-drying approach (2026)
96. Bacterial diversity in dried colostrum and whey sold as nutraceutical products (2012)
97. Effect of bovine colostrum liposomes on the bioavailability of immunoglobulin G and their immunoregulatory function in immunosuppressed BALB/c mice (2024)
98. Clinical applications of bovine colostrum therapy: a systematic review (2014)
99. Widely Used Commercial ELISA Does Not Detect Precursor of Haptoglobin2, but Recognizes Properdin as a Potential Second Member of the Zonulin Family (2018)
100. Health Canada: Bovine Colostrum monograph (2025)
101. EFSA: Scientific Opinion on health claims related to bovine colostrum (2011)
102. Australian Institute of Sport: Supplements, Group D
103. NAD: Bovine colostrum claims not supported (2010)
104. China bans bovine colostrum in infant foods (2012)
105. EU Regulation 853/2004, Annex III, Section IX: raw milk and colostrum
106. Hayes, Clemson University thesis (2010): bovine colostrum products

קריאה נוספת באתר: מיקרוביום · פרוביוטיקה · בולרדי · גלוטמין · קולגן · מרק עצמות · הליקובקטר

מחבר המאמר: שחר כהן

שחר כהן הוא מייסד מכללת הארטמיינד ללימודי NLP ומנחה סדנאות וריטריטים. הפודקאסט שלו נמנה עם חמשת המואזנים ביותר בישראל מכלל הקטגוריות כבר שנים והמוביל בתחומי הפסיכולוגיה והבריאות. ערוץ היוטיוב שלו מונה מעל 100 אלף מנויים ועשרות מיליוני צפיות מצטברות, והמדיטציות תורמות באופן קבוע למאות אלפי ישראלים.