יוגה סוטרה של פטנג'לי: ארבעת הפרקים, סוטרות המפתח והתרגומים לעברית

יוגה סוטרה היא חיבור בסנסקריט שמיוחס לפטנג'לי, ובו 195 משפטים קצרים שמתארים מהי יוגה, מה מפריע לתודעה, ואיך מביאים אותה לשקט. היא הטקסט שכמעט כל הכשרת מורים ליוגה מצטטת, ושממנו מגיעים המושגים המוכרים: שמונת האיברים, סמאדהי, ו"יוגה היא השקטת התודעה".

מי שמצפה לספר הדרכה יופתע. אין בה רצפים, אין ברכת השמש, וכמעט אין גוף. מתוך 195 הסוטרות, שלוש עוסקות בתנוחה. כל השאר עוסק במה שקורה בראש.

מה פירוש המילה סוטרה

סוטרה (sūtra) פירושה בסנסקריט חוט. אדווין בריאנט (Edwin Bryant), חוקר היוגה מאוניברסיטת ראטגרס, מסביר שסוטרה היא אמירה שבה דוחסים כמה שיותר מידע לכמה שפחות מילים. כל משפט הוא כמו חרוז על חוט: נקודה אחת שהמורה מרחיב עליה בעל פה.

הדחיסות הזאת קיצונית. דייוויד גורדון וייט (David Gordon White), שכתב ספר שלם על תולדות הטקסט, ספר ומצא שבכל היוגה סוטרה יש ארבעה פעלים. רוב הסוטרות הן צירופים של שמות עצם, בלי פועל ובלי מילות קישור. לפי בריאנט, בטקסט כולו יש כ-1,200 מילים.

מכאן נובע הדבר שהכי חשוב לדעת לפני שקוראים: הסוטרות לא נועדו לקריאה לבד. הן נועדו לשינון, ולצידן תמיד עמד פירוש.

כמה סוטרות יש: 195 או 196?

תלוי במהדורה. במהדורות המדעיות יש 195: 51 בפרק הראשון, 55 בשני, 55 בשלישי ו-34 ברביעי. בחלק מהמהדורות הנפוצות יש 196. ההבדל נובע כנראה משתי סוטרות שלא כל המהדורות כוללות, אחת בפרק השלישי ואחת ברביעי. לכן מי שמשווה בין תרגומים ימצא שהמספור זז באחת מאמצע הפרק השלישי והלאה.

לפי המחקר העדכני, היוגה סוטרה נכתבה בין השנים 325 ל-425 לספירה בערך, כלומר לפני כ-1,600 שנה. כך קובע פיליפ מאס (Philipp Maas), שהכין את המהדורה המדעית של הפרק הראשון על סמך 25 כתבי יד. הנימוק המרכזי שלו: הפרק הרביעי מתווכח עם אסכולה בודהיסטית מסוימת, שהתגבשה רק במאה ה-4.

זו לא הדעה היחידה, והטבלה מראה את טווח המחלוקת:

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

רוב החוקרים ממקמים אותה בין תחילת הספירה למאה ה-5. "לפני יותר מ-2,000 שנה", כפי שכתוב בהרבה אתרי יוגה, אינו התיארוך המקובל במחקר.

ספר אחד, ולא טקסט ופירוש

הפירוש העתיק ביותר ליוגה סוטרה נקרא בהאשיה (bhāṣya), והמסורת מייחסת אותו לחכם בשם ויאסה. הדעה המקובלת הייתה שפטנג'לי כתב את הסוטרות, ומישהו אחר פירש אותן מאוחר יותר.

מאס טוען אחרת. לפי בדיקת כתבי היד, הסוטרות והפירוש חוברו ונערכו יחד, בידי אותו אדם, כחיבור אחד שנקרא "פטנג'לה יוגה שאסטרה", חיבור היוגה של פטנג'לי. המחבר אסף סוטרות ממקורות קדומים, הוסיף משלו, וכתב את ההסבר שמחבר ביניהן. כלומר "יוגה סוטרה" כספר שעומד לבדו היא חילוץ מאוחר.

יש חוקרים שחולקים על התזה. מאס עצמו מדגיש שגם מי שלא מקבל אותה צריך את הבהאשיה: בלי ההסברים שלה אין דרך סבירה לפרש את הסוטרות. ובריאנט מנסח זאת כך: מה שנקרא "הפילוסופיה של פטנג'לי" הוא בפועל פטנג'לי כפי שהבין אותו ויאסה.

על פטנג'לי, מחבר היוגה סוטרה, לא ידוע דבר מלבד שמו: לא איפה חי, לא מתי בדיוק, ולא מי היו מוריו. מאס כותב שאת החסר ההיסטורי מילאו אגדות. וכבר ב-1823, כשהמזרחן הבריטי הנרי תומס קולברוק הציג את הטקסט לראשונה בפני קהל אירופי, הוא כינה את פטנג'לי "דמות מיתולוגית".

שלושה פטנג'לי: היוגי, המדקדק והרופא

המסורת ההודית מזהה את מחבר היוגה סוטרה עם שני אישים נוספים באותו שם: מדקדק שכתב במאה ה-2 לפני הספירה פירוש גדול לדקדוק הסנסקריט, ומחבר של חיבור יסוד ברפואה ההודית. לפי המסורת, אדם אחד טיהר את הדיבור בדקדוק, את הגוף ברפואה ואת התודעה ביוגה.

המחקר רואה כאן שלושה אנשים שונים, שחיו במרחק של מאות שנים זה מזה. הזיהוי ביניהם מתועד לראשונה רק בפירוש של המלך בהוג'ה, במאה ה-11. ג'יימס וודס (James Woods), שתרגם את הטקסט בהרווארד ב-1914, כבר כתב אז שהזהות בין היוגי למדקדק "טרם הוכחה".

הנחש בעל אלף הראשים

לפי האגדה המוכרת, פטנג'לי הוא התגלמות של אדישֵשה, הנחש האלוהי, שנפל מהשמיים אל כפות ידיה הצמודות של אישה שהתפללה לבן. מכאן גם ההסבר העממי לשם: "פַּט", נפל, ו"אַנְגַ'לי", כפות ידיים צמודות. כך הוא מתואר באמנות: חצי אדם וחצי נחש.

לפי מאס, העדות הכתובה הקדומה ביותר לזיהוי הזה היא מאחרי תחילת המאה ה-12. האגדה צעירה מהטקסט בכ-700 שנה.

היוגה סוטרה מחולקת לארבעה פרקים, ובסנסקריט פָּאדוֹת: הראשון על הריכוז העמוק, השני על התרגול, השלישי על הכוחות שהתרגול מביא, והרביעי על השחרור.

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

יוגה סוטרה פרק 1: סמאדהי פאדה

הפרק הראשון פותח בהגדרה: יוגה היא עצירת התנודות של התודעה. הוא מונה חמישה סוגים של פעילות מנטלית: ידיעה נכונה, טעות, דמיון, שינה וזיכרון. ואז הוא נותן את שני האמצעים שעליהם נשענת השיטה כולה: תרגול מתמיד ואי-היאחזות.

הבהאשיה מסבירה אותם בדימוי של נהר. התודעה, כך כתוב שם, היא נהר שזורם לשני כיוונים, אל הטוב ואל הרע. אי-ההיאחזות סוכרת את הזרם לכיוון האחד, והתרגול פותח את הזרם לכיוון השני.

בהמשך הפרק: שני סוגים של סמאדהי, דרך שעוברת בהתמסרות לאל, תשעה מכשולים (מחלה, עצלות, ספק ועוד), ושורה של שיטות חלופיות לייצוב התודעה, שאחת מהן היא ויסות הנשימה. הפרק נחתם בדימוי הגביש: תודעה שקטה היא כמו גביש שקוף, שלובש את הצבע של מה שמונח לידו.

ומה שאין בפרק הזה: שמונת האיברים. הפרק הראשון מתאר דרך שלמה אל הסמאדהי בלי להזכיר אותם.

יוגה סוטרה פרק 2: סאדהנה פאדה

הפרק השני הוא הפרק המעשי. הוא פותח ב"קריה יוגה", יוגה של עשייה: סגפנות, לימוד והתמסרות. אחריה באות חמש הקלֵשוֹת, שורשי הסבל: אי-ידיעה, תחושת "אני", היצמדות, דחייה, והיאחזות בחיים. לפי הטקסט, אי-הידיעה היא השדה שבו צומחות ארבע האחרות.

מבנה הפרק דומה למבנה של אבחון רפואי: מה הבעיה, מה גורם לה, מהו מצב הבריאות, ומה הטיפול. מאס מעיר שהחלוקה הזאת מבוססת כנראה על ארבע האמיתות הנאצלות של הבודהיזם.

רק אחרי כל זה, בסוטרה 29 מתוך 55, מופיעה הרשימה המפורסמת. שמונת האיברים בשלוש שורות:

• מה הם: שני איברים של התנהגות (יאמה וניאמה), תנוחה, ויסות נשימה, כינוס החושים, ושלושה שלבים של ריכוז.
• איפה הם בטקסט: חמשת הראשונים בסוף הפרק השני, ושלושת האחרונים בתחילת השלישי. בסך הכול 36 סוטרות מתוך 195.
• המשקל שלהם: לפי וייט, זה החלק שהפרשנים הקלאסיים החשיבו הכי פחות, וכמעט היחיד שהיוגה של היום מכירה.

המפה המלאה של שמונת האיברים, איבר אחרי איבר, נמצאת במאמר על ראג'ה יוגה. והשם של שיטת האשטנגה יוגה לקוח מהסוטרה הזאת: "אשטנגה" פירושה שמונה איברים.

פרק 3: ויבהוטי פאדה

הפרק השלישי פותח בשלושת האיברים הפנימיים, ריכוז, מדיטציה וסמאדהי, ואז עובר לנושא שרוב המורים מדלגים עליו: כוחות על-טבעיים. לפי הטקסט, מי שמפנה את שלושת השלבים יחד אל מושא מסוים זוכה בידיעות ובכוחות: ידיעת העבר והעתיד, הבנת קולותיהם של כל היצורים, קריאת מחשבות, היעלמות.

ובאמצע הרשימה מגיעה אזהרה: הכוחות האלה הם מכשולים לסמאדהי. ג'יימס מלינסון (James Mallinson) מדגיש שבמסורת של פטנג'לי הכוחות הם תוצאה של התרגול ולא המטרה שלו, ושהם נחשבים הפרעה בדרך לשחרור.

פרק 4: קאיווליה פאדה

הפרק הרביעי הוא הקצר והפילוסופי מכולם. הוא דן בקארמה וברשמים שהיא משאירה, מתווכח עם אסכולות יריבות על טבע התודעה והמציאות, ומסתיים בהגדרה של קאיווליה: "לבדיות", המצב שבו התודעה הטהורה עומדת בטבעה שלה, בלי להזדהות עם שום דבר אחר.

חמש סוטרות מפתח נותנות את שלד השיטה: 1.2 מגדירה מהי יוגה, 1.12 את האמצעים, 2.16 את המטרה המעשית, 2.46 את מקום התנוחה, ו-3.1 את תחילת הריכוז. הציטוטים כאן בתרגום חופשי לעברית, לפי התרגום האנגלי של ג'יימס וודס מ-1914, שנמצא בנחלת הכלל.

סוטרה 1.2: ההגדרה

יוגה היא עצירת התנודות של התודעה.יוגה סוטרה 1.2. במקור: yogaś citta-vṛtti-nirodhaḥ

ארבע מילים, בלי פועל. וייט מביא בספרו 22 תרגומים שונים לאנגלית של המשפט הזה, כדי להראות שכל תרגום הוא כבר פרשנות. האם "נירודהה" היא עצירה, ריסון או השקטה? האם "צ'יטה" היא תודעה, מחשבה או נפש?

הבהאשיה מוסיפה דיוק חשוב: לא כתוב "כל" התנודות. גם ריכוז עמוק במושא אחד, שבו התודעה עדיין פעילה, נחשב יוגה. והסוטרה הבאה אומרת מה קורה אז: הרואה שוכן בטבעו שלו.

סוטרות 1.12 עד 1.14: תרגול ואי-היאחזות

איך עוצרים את התנודות? בשני אמצעים: תרגול (אבהיאסה) ואי-היאחזות (ויראגיה). וסוטרה 1.14 מגדירה מתי תרגול הופך ליציב: כשמטפחים אותו זמן רב, בלי הפסקות, וברצינות. שלושה תנאים, שאף אחד מהם אינו כישרון.

סוטרה 2.16: הסבל שעוד לא בא

הסבל שעוד לא בא, אותו יש למנוע.יוגה סוטרה 2.16. במקור: heyaṃ duḥkham anāgatam

הבהאשיה מסבירה: סבל שעבר כבר נחווה, וסבל ההווה כבר כאן. רק את הסבל שבעתיד אפשר למנוע, ולכן אליו מכוונת כל השיטה. זו גם אחת הסוטרות הראשונות שצוטטו במערב: קולברוק הביא אותה בהרצאתו ב-1823.

סוטרה 2.46: התנוחה, וחצי משפט שהפך לסיסמה

"סתהירה-סוקהם אסנם" (sthira-sukham āsanam), תנוחה יציבה ונוחה, היא כנראה הסוטרה המצוטטת ביותר בשיעורי יוגה. מאס בדק עשרה תרגומים שלה לאנגלית, ומצא שכמעט כולם קוראים אותה כמשפט שלם: הגדרה של תנוחה, או הוראה איך לתרגל.

לטענתו זו קריאה שגויה. 2.46 היא חצי משפט שממשיך אל הסוטרה הבאה, והבהאשיה אומרת במפורש איזה פועל להשלים. הקריאה המלאה: תנוחה יציבה ונוחה נוצרת מהרפיית המאמץ, או מהתמזגות מדיטטיבית באינסוף. המסקנה שלו, במאמר שפורסם ב-2018: הביטוי אינו מתאר תרגול תנוחות באופן כללי, וגם לא מורה עליו.

ולפי בריאנט, פטנג'לי מקדיש לתנוחה שלוש סוטרות, תשע מילים בסך הכול. פחות מאחוז אחד מהמילים בטקסט. התנוחות כפי שאנחנו מכירים אותן הגיעו ממסורת אחרת, מאוחרת יותר: ההאטה יוגה.

סוטרות 3.1 עד 3.3: שלושה שלבים של אותו ריכוז

דהארנה היא קשירת התודעה למקום אחד. דהיאנה היא זרימה רציפה של הקשב אל אותו מקום. וסמאדהי הוא המצב שבו נשאר רק המושא, "כאילו" התודעה התרוקנה מעצמה. אלה לא שלוש טכניקות, אלא שלושה שלבים של תהליך אחד.

מי שרוצה להרגיש את השלב הראשון, קשירת הקשב למקום אחד, יכול לנסות את המדיטציה הקצרה שהקלטתי. היא תרגיל ריכוז מודרני, ולא שחזור של הסוטרה:

עוד על התרגול עצמו: המדריך למדיטציה, ומדיטציות מודרכות להאזנה.

סוטרה 1.33 מלמדת שהתודעה מצטללת כשמטפחים ארבע עמדות כלפי ארבעה סוגי אנשים: ידידות כלפי המאושרים, חמלה כלפי הסובלים, שמחה כלפי מי שעושה טוב, ושוויון נפש כלפי מי שעושה רע.

צלילות התודעה באה מטיפוח ידידות כלפי המאושרים, חמלה כלפי הסובלים, שמחה כלפי בעלי הזכות, ושוויון נפש כלפי חסרי הזכות.יוגה סוטרה 1.33, תרגום חופשי לפי וודס, 1914

למה היא שם

הסוטרה פותחת רשימה של שיטות לייצוב ראשוני של התודעה. ההיגיון פשוט: מי שעסוק בקנאה, בטינה או בזעם לא יכול להתרכז. לפני שיושבים למדיטציה, מסדרים את היחס לאנשים. הפרק השלישי חוזר אל ארבע העמדות, וכותב שריכוז בהן מביא כוח.

הקשר הבודהיסטי

מי שמכיר בודהיזם יזהה את הרביעייה מיד: אלה ארבע "המשכנות הנעלים", הבְּרַהְמַה-וִיהָארוֹת, שמדיטציית החסד האוהב של היום נשענת עליהן. וודס ציין את ההקבלה כבר ב-1914, בהערת שוליים לסוטרה.

דומיניק וויאסטיק (Dominik Wujastyk), חוקר סנסקריט מאוניברסיטת אלברטה, מראה שהקשר עמוק מזה: אחת המילים בסוטרה, "מודיטה", אינה צורה תקנית בסנסקריט הקלאסית, והיא מוכרת דווקא מהסנסקריט של הכתבים הבודהיסטיים. לדבריו, מי שקורא את החיבור עם רקע בודהיסטי רואה מילות מפתח בודהיסטיות קופצות מהדף.

ועם זאת, הוא מוסיף שני סייגים. פטנג'לי לא משתמש במילה "ברהמה-ויהארה" עצמה. ולפי מחקר אחר, הבודהיזם עצמו קיבל את ארבע העמדות ממקורות הודיים קדומים יותר. לכן לא מדויק לומר שפטנג'לי "העתיק מהבודהיזם". מדויק יותר לומר ששתי המסורות שתו מאותה באר.

ומה המחקר המודרני בדק?

את הסוטרה עצמה לא בדקו בניסוי. מה שנבדק הוא מדיטציות של חסד וחמלה בגרסה הבודהיסטית שלהן, שנשענת על אותה רביעייה. מטא-אנליזה של 22 ניסויים מבוקרים מצאה שמדיטציות כאלה הפחיתו תסמיני דיכאון והגבירו חמלה וחמלה עצמית במידה בינונית, בהשוואה לקבוצות שלא קיבלו דבר. מול טיפול פעיל אחר התוצאות לא היו חד-משמעיות, ואיכות המחקרים הייתה נמוכה עד בינונית.

סקירה של 24 מחקרים, עם 1,759 משתתפים, מצאה שמדיטציית חסד אוהב מגבירה רגשות חיוביים ביומיום במידה בינונית. אלה ראיות על תרגול קרוב, לא על היוגה סוטרה.

היוגה סוטרה נשענת על תפיסה דואליסטית שנקראת סאנקהיה: יש תודעה טהורה שרק מתבוננת (פוּרוּשה), ויש חומר שפועל ומשתנה (פְּרַקְרִיטי), והסבל נובע מכך שהראשונה מזדהה עם השני.

החידוש שקשה לעכל: לפי השיטה, גם המחשבות, הרגשות והזיכרונות שייכים לצד של החומר. הם תהליכים, לא "אני". ה"אני" האמיתי הוא העד שמאחוריהם, והיוגה היא הדרך להפסיק לבלבל בין השניים.

האל בסוטרות: אפשרות, לא חובה

בפרק הראשון מופיעה דרך נוספת אל הסמאדהי: התמסרות לאישְוָורה, האל. בריאנט מדגיש את המילה הקטנה שבסוטרה: "או". זו אפשרות אחת מתוך כמה. והאל שמתואר שם אינו בורא ואינו שופט. מאס מתאר אותו כאב-טיפוס של תודעה שהייתה חופשייה מאז ומעולם, שהמדיטציה עליו יעילה במיוחד.

לכן שתי הקביעות הנפוצות אינן מדויקות: היוגה סוטרה אינה טקסט אתאיסטי, והיא גם לא מגדירה את מטרת היוגה כ"איחוד עם האל".

שיחה עם הבודהיזם

ארבע העמדות של 1.33 אינן המקום היחיד. המבנה של הפרק השני מקביל לארבע האמיתות הנאצלות, שמונת האיברים ממלאים תפקיד דומה לזה של הדרך המתומנת, והפרק הרביעי מתפלמס ישירות עם אסכולה בודהיסטית. בריאנט מתאר את התקופה כ"אשכול" של גרסאות יוגה מדיטטיבית, בודהיסטיות, ג'ייניות והינדואיות, שהפרו זו את זו.

היוגה סוטרה הגיעה אלינו דרך שרשרת של פירושים בסנסקריט שנמשכה יותר מאלף שנה, עיבוד לערבית מהמאה ה-11, הרצאה בלונדון ב-1823, וספר שיצא בניו יורק ובלונדון ב-1896.

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

אל-בירוני: היוגה סוטרה בערבית, במאה ה-11

מאות שנים לפני כל תרגום אירופי, המלומד אל-בירוני עיבד את הטקסט לערבית. הוא קרא לו "ספר פטנג'ל ההודי, על השחרור מהמצוקות", ובנה אותו כשיחה של שאלות ותשובות. הוא גם העיד שמיזג את הטקסט עם הפירוש, מה שמאס ונואמי ורדון רואים כראיה לכך שבמאה ה-11 הספר עדיין נתפס כיחידה אחת.

החיבור אבד לכמעט 900 שנה. ב-1922 מצא אותו המזרחן לואי מסיניון בספרייה באיסטנבול, כתוב בשולי הדפים של כתב יד אחר. זה העותק היחיד שידוע.

ויש לסיפור הזה חוליה ישראלית. את הגרסה הערבית תרגמו לאנגלית שלמה פינס, פרופסור באוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל, וטוביה גלבלום. העבודה התפרסמה בארבעה חלקים, הראשון ב-1966 והאחרון ב-1989.

האם הטקסט נשכח?

וייט טוען בספרו על תולדות היוגה סוטרה שבמשך כמה מאות שנים היא הייתה "מסורת אבודה" בהודו: סופרים הפסיקו להעתיק אותה, והיא יצאה מתוכנית הלימודים המסורתית. לפיו, מי שנקראו יוגים כמעט לא התעניינו בה.

חוקרים אחרים מציירים תמונה פחות חדה. מאס מציין שפירושים בסנסקריט נכתבו לאורך כל ימי הביניים. מלינסון מראה שמהמאה ה-16 מסורת פטנג'לי התמזגה עם ההאטה יוגה, כלומר נטמעה ולא נעלמה. וקולברוק עצמו דיווח ב-1823 על עותקים רבים של אחד הפירושים. הניסוח הזהיר: היא הייתה שולית, לא נשכחת.

לונדון, 1823: "חיבור פנאטי"

המפגש הראשון של אירופה עם הטקסט לא היה אוהד. קולברוק, פקיד בריטי ומלומד בסנסקריט, הציג אותו בהרצאה בחברה האסיאתית המלכותית, כינה אותו "חיבור פנאטי", ותיאר את הפרק על הכוחות כמעין אמונה בכישוף.

ניו יורק, 1896: ויווקאננדה

מי שהפך את התמונה היה סוואמי ויווקאננדה. בספרו "ראג'ה יוגה" הוא צירף תרגום חופשי של הסוטרות עם פירוש, והציג אותן כמדע של התודעה. מאז, "היוגה של פטנג'לי" ו"ראג'ה יוגה" הן כמעט מילים נרדפות. ג'ייסון ברץ' הראה שהזיהוי הזה חדש יחסית, והסיפור המלא נמצא במאמר על ראג'ה יוגה.

ומשם הדרך לאירופה קצרה. על אחת הדמויות שהביאו את היוגה ליבשת במאה ה-20 יש כאן מאמר נפרד: אליזבט הייך.

בעברית אותרו חמישה ספרים שכוללים תרגום מלא של היוגה סוטרה: של אורית סן-גופטה, של ג'ורג' פוירשטיין, של סוואמי ונקטסאננדה, של דני רוה ושל מוטי שפי. הפרטים כאן נבדקו מול דפי ההוצאות והחנויות. מה שלא הצלחתי לאמת מסומן.

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

אורית סן-גופטה: התרגום שהכי מחפשים

אורית סן-גופטה היא בוגרת החוג ללימודי הודו ולימודי הסנסקריט באוניברסיטה העברית, מורה ליוגה בירושלים מ-1983, ומייסדת שיטת ויג'נאנה יוגה. ספרה יצא ב-1994, והוא הקצר מבין החמישה. לפי תלמידה יואב שמש, התרגום עודכן הרבה במשך השנים בעקבות עבודה עם הפירושים הקלאסיים, והנוסח העדכני הוקלט. כלומר מי שקורא את המהדורה המודפסת לא קורא את הגרסה האחרונה שלה.

פוירשטיין וונקטסאננדה: תרגומים מאנגלית

שני הספרים האלה תורגמו לעברית מאנגלית, ולא ישירות מסנסקריט. פוירשטיין היה חוקר יוגה, והגישה שלו, לפי תיאור ההוצאה, היא שאי אפשר לתרגל יוגה בלי להבין את המטפיזיקה שלה. ונקטסאננדה היה תלמידו של סוואמי שיוואננדה מרישיקש, והספר שלו הוא "תרגום מבאר": הסוטרה והפירוש שזורים זה בזה.

דני רוה: הקריאה הפילוסופית

דני רוה מלמד פילוסופיה הודית בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. הספר שלו אינו מדריך תרגול. הוא עוסק בשאלות של חופש, זהות ותרגום בין תרבויות, והתרגום של הסוטרות מופיע בסופו.

מוטי שפי: התרגום החדש והמפורט

הספר העדכני והעבה מכולם. הוא מביא כל סוטרה בסנסקריט, בתעתיק ובעברית, עם מילון מושגים, וסוקר גם את הפרשנים הקלאסיים. הביאור נכתב מתוך מסורת מסוימת, זו של מהרישי מהש יוגי, וכדאי לדעת את זה כשקוראים.

מה עוד יש בעברית

• תרגום ברשת של גלי ליבנה: מסנסקריט, עם הבהאשיה, שנעשה במסגרת קורס קריאה בהנחיית פיליפ מאס.
• "מבט על היוגה סוטרה של פטנג'לי" מאת יעל שקד: ספר דיגיטלי על הסוטרות, עם תרגולים.
• הערות לסוטרות מאת איל שפרוני: פרקים 1 עד 3, באתר של מרכז לאיינגאר יוגה.

לא מצאתי תרגום עברי של הפירושים של איינגאר, של סצ'ידאננדה או של בריאנט.

שני תרגומים לאנגלית שזמינים חינם ובאופן חוקי

שני תרגומים ותיקים נמצאים בנחלת הכלל. התרגום של ג'יימס וודס מ-1914 מילולי ואקדמי, וכולל גם את הבהאשיה ואת פירושו של ואצ'ספטי. התרגום של ויווקאננדה מ-1896 חופשי וקריא, והוא יותר פרשנות מתרגום.

ולמי שרוצה את המחקר העדכני: הכרך Yoga in Transformation מ-2018, שבו התפרסמו המאמרים של מאס ושל וויאסטיק, פתוח לקריאה חופשית.

את היוגה סוטרה קוראים עם פירוש, סוטרה אחר סוטרה, ומשווים בין תרגומים. היא לא נכתבה לקריאה רצופה, כמו שקוראים ספר. ארבעה כללים שיש להם מקור:

ועוד הערה של וייט, שכדאי לזכור כשהטקסט מופיע בהכשרת מורים: לדעתו, הקשר בין היוגה סוטרה ליוגה שמלמדים היום בסטודיו דומה לקשר בין הבנת מנוע בעירה לבין נהיגה במכונית. אפשר לנהוג מצוין בלי זה. ומי שמתעניין במנוע ימצא כאן 1,200 מילים שחוקרים מתווכחים עליהן כבר 200 שנה.

ולמי שמגיע מהשיעור ורוצה את התמונה הרחבה של הסגנונות: המדריך לסוגי היוגה, והמאמר על ויניאסה יוגה.

מה שעדיין לא יודעים

על טקסט בן 1,600 שנה נשארו פתוחות כמה מהשאלות הבסיסיות ביותר.

לסיכום: יוגה סוטרה

יוגה סוטרה היא 195 משפטים קצרים על התודעה, שנכתבו סביב שנת 400 לספירה בידי מחבר שלא ידוע עליו דבר. היא מגדירה את היוגה כעצירת התנודות של התודעה, מציעה לשם כך תרגול מתמיד ואי-היאחזות, ומקדישה לתנוחות תשע מילים.

היא לא מדריך לשיעור יוגה, ואי אפשר לקרוא אותה בלי פירוש. אבל מי שייקח תרגום אחד, יפתח בסוטרה 1.2, ויקרא לאט ועם פירוש, יפגוש טקסט שעוסק בשאלה שלא התיישנה: מה נשאר כשהמחשבות נרגעות.

שאלות ותשובות

מי עומד מאחורי המאמר

המאמר נשען על שני סוגי מקורות: מי שדבריו מובאים, ומי שעבודתו המחקרית עומדת בבסיס הטענות.

הקולות: מי שדבריו מובאים

הקולות כאן הם הטקסט עצמו, שני מתרגמים שעבודתם בנחלת הכלל, והמלומד שהציג את הטקסט לאירופה.

המחקרים: מי שעבודתו עומדת בבסיס הטענות

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

זו אינה רשימה מלאה. המאמר נשען על 23 מקורות, והרשימה המלאה נמצאת בחלק המקורות.

המקורות

הטקסט ותרגומיו

• Pātañjalayogaśāstra, מהדורת Āgāśe, פונה 1904, בהקלדת Philipp Maas · הנוסח הסנסקריטי במאגר GRETIL
• Woods JH. The Yoga-System of Patañjali, Harvard Oriental Series 17, 1914 · הסריקה המלאה בארכיון האינטרנט (מקושר בגוף)
• Vivekananda S. Yoga Philosophy: Lectures on Râja Yoga, Longmans, Green, 1896 · הנוסח בוויקיטקסט (מקושר בגוף)
• Colebrooke HT. Transactions of the Royal Asiatic Society 1827;1:19-43 · On the Philosophy of the Hindus, Part I, הוקרא ב-1823 (מקושר בגוף)

מחקר היסטורי ופילולוגי

• Maas PA. בתוך Yoga in Transformation, V&R unipress, 2018, עמ' 49-100 · "Sthirasukham Āsanam": Posture and Performance in Classical Yoga and Beyond (מקושר בגוף)
• Wujastyk D. שם, עמ' 21-47 · Some Problematic Yoga Sūtra-s and Their Buddhist Background (מקושר בגוף)
• Maas PA, Verdon N. שם, עמ' 283-334 · On al-Bīrūnī's Kitāb Pātanğal and the Pātañjalayogaśāstra (מקושר בגוף)
• Maas PA. Sahapedia · Pātañjalayogaśāstra, alias Yogasūtra and Yogabhāṣya
• Bryant EF. Internet Encyclopedia of Philosophy · The Yoga Sutras of Patanjali
• White DG. The Yoga Sutra of Patanjali: A Biography, Princeton University Press, 2014 (מקושר בגוף)
• Mallinson J. Journal of the Royal Asiatic Society 2014;24(1):165-180 · The Yogīs' Latest Trick (מקושר בגוף)
• Birch J. International Journal of Hindu Studies 2013;17(3) · Rājayoga: The Reincarnations of the King of All Yogas (מקושר בגוף)
• Pines S, Gelblum T. Bulletin of the School of Oriental and African Studies 1966;29(2):302-325 · Al-Bīrūnī's Arabic Version of Patañjali's Yogasūtra (מקושר בגוף)
• Pines S, Gelblum T. Bulletin of the School of Oriental and African Studies 1989;52(2):265-305 · תרגום הפרק הרביעי (מקושר בגוף)
• Baier K, Maas PA, Preisendanz K (עורכים). Yoga in Transformation: Historical and Contemporary Perspectives, 2018 · הכרך כולו, בגישה פתוחה (מקושר בגוף)

מחקר על מדיטציות חסד וחמלה

• Galante J, et al. Journal of Consulting and Clinical Psychology 2014;82(6):1101-1114 · Effect of kindness-based meditation on health and well-being (מקושר בגוף)
• Zeng X, et al. Frontiers in Psychology 2015;6:1693 · The effect of loving-kindness meditation on positive emotions (מקושר בגוף)

התרגומים לעברית

• אורית סן-גופטה, יוגה סוטרה של פטנג'לי, אור-עם, 1994 · פרטי המהדורה לפי אתר סימניה ואתר צומת ספרים
• ג'ורג' פוירשטיין, היוגה-סוטרה לפטנג'לי, אסטרולוג, 2007 · פרטי המהדורה לפי דף הספר באתר עברית
• סוואמי ונקטסאננדה, סוטרות היוגה של פטנג'לי, מודן, 2008 · דף הספר באתר ההוצאה
• דני רוה, חוטים פילוסופיים ביוגה של פטנג'לי, הקיבוץ המאוחד, 2010 · דף הספר באתר ההוצאה
• מוטי שפי, יוגה טרנסנדנטלית: תרגום וביאור חדש לסוטרות היוגה של פטנג'לי, 2024 · אתר הספר
• יואב שמש, "סוטרות היוגה של פטנג'לי" · דף באתר המורה, על התרגום של אורית סן-גופטה וההקלטה שלו

מחבר המאמר: שחר כהן

שחר כהן הוא מייסד מכללת הארטמיינד ללימודי NLP ומנחה סדנאות וריטריטים. הפודקאסט שלו נמנה עם חמשת המואזנים ביותר בישראל מכלל הקטגוריות כבר שנים והמוביל בתחומי הפסיכולוגיה והבריאות. ערוץ היוטיוב שלו מונה מעל 100 אלף מנויים ועשרות מיליוני צפיות מצטברות, והמדיטציות תורמות באופן קבוע למאות אלפי ישראלים.