וַיַּעַן מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר דַּבְּרוּ אַל־יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ
הנוסח המנוקד מתוך ספריא, מלכים א' כ'
The king of Israel replied, “Tell him: Let not him who girds on his sword boast like him who ungirds it!” (JPS)
את המשפט אמר אחאב מלך ישראל לשליחיו של בן הדד מלך ארם, שצר על שומרון והתפאר שיחריב אותה. הפירוש: מי שחוגר את החרב לפני הקרב לא יתפאר כמו מי שמתיר אותה אחריו, אחרי שניצח. במילים של היום: לא מתפארים בניצחון לפני שהושג. המקור הוא מלכים א', פרק כ', פסוק י"א. "מפתח" כאן אינו מפתח של דלת. זה מי שפותח, כלומר מתיר, את החגורה.
שש עדשות על פסוק אחד
תרגום השבעים נעשה לפני יותר מאלפיים שנה, והמשל שלו שונה לגמרי: גיבן וזקוף במקום חוגר ומפתח. פירוש קיימברידג' למקרא רואה בזה ניסיון להחליף פתגם אחד בפתגם אחר, ומעיר שהניסיון לא הצליח במיוחד. למה תרגמו כך: במקורות שבדקנו אין הסבר. מה שכן רואים: גם המתרגמים הקדומים קראו את ארבע המילים כפתגם.
הפשט והמפרשים: מי חוגר, ומי מפתח
כל המשפט הוא ארבע מילים, ואף אחת מהן אינה "חרב". את החרב, את הקרב ואת הניצחון הוסיפו המפרשים.
מי כאן: תרגום יונתן · רש"י · רד"ק · רלב"ג · אברבנאל · מצודות · מלבי"ם
בן הדד מלך ארם עולה על שומרון עם שלושים ושניים מלכים. הדרישה הראשונה שלו: הכסף, הזהב, הנשים והבנים. אחאב נכנע מיד: "לך אני וכל אשר לי". השליחים חוזרים עם דרישה שנייה: מחר יבואו עבדי בן הדד, יחפשו בבתים וייקחו את "כל מחמד עיניך". הזקנים והעם אומרים לאחאב לסרב, והוא מסרב. בן הדד נשבע שיחריב את העיר, ואחאב עונה לו בפתגם:
וַיִּשְׁלַח אֵלָיו בֶּן־הֲדַד וַיֹּאמֶר כֹּה־יַעֲשׂוּן לִי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִפוּ אִם־יִשְׂפֹּק עֲפַר שֹׁמְרוֹן לִשְׁעָלִים לְכׇל־הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי וַיַּעַן מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר דַּבְּרוּ אַל־יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַמלכים א' כ', י' עד י"א
האיום של בן הדד הוא שעפר שומרון לא יספיק "לשעלים" של חייליו. רד"ק מביא שני פירושים: העפר שנדבק לכפות הרגליים, או מלוא האגרוף, כלומר שלא יישאר מהעיר חופן עפר לכל חייל.
רש"י ותרגום יונתן: החרב שלא כתובה
תרגום יונתן פורש את ארבע המילים למשפט שלם: מי שמזדרז ויורד לקרב לא ישתבח כמו גבר שניצח ועלה ממנו. רש"י מצטט את התרגום ומוסיף את הסיבה:
"אל יתהלל החוגר חרבו לרדת למלחמה, שאינו יודע אם ינצח אם לאו."רש"י על מלכים א' כ', י"א
שתי קריאות: "אינך יודע", או "כך מפסידים"
תוצאת הקרב אינה ידועה. רלב"ג: "כי לפעמים ינצח החיל המעט החיל הרב". אברבנאל: "כי לא ידע החוגר מה ילד יום".
מי שחוגר ומרגיש שכבר ניצח, מפסיד בגלל ההרגשה הזאת. לא חוסר ודאות: סיבה ותוצאה.
המלבי"ם קורא את המשפט אחרת מכל קודמיו. אצלו "חוגר כמפתח" הוא אדם אחד: מי שחוגר כאילו כבר פתח. והוא נותן שתי סיבות לכך שאדם כזה מפסיד:
"מי שבעת החגירה נדמה לו בדעתו שכבר פתח חגורתו וכבר נצח זה לא ינצח לרוב, אם מאשר לא יכין עצה וגבורה למלחמה כראוי, אם מפני שעי"ז גם הנלחם אתו ישליך נפשו מנגד"מלבי"ם על מלכים א' כ', י"א
הסיבה הראשונה: הוא לא יתכונן כמו שצריך. השנייה: היריב, שהובטח לו חורבן, יילחם בלי חשבון לחייו.
ומה קרה בקרב
הכתוב מראה את שתי הסיבות. בן הדד שומע את התשובה "והוא שתה הוא והמלכים בסכות". וכשיוצאים נגדו מאתיים שלושים ושניים נערים ואחריהם שבעת אלפים איש, הכתוב חוזר על כך: "ויצאו בצהרים ובן הדד שתה שכור בסכות". ארם נסה, ובן הדד נמלט על סוס.
שתי שאלות שהמפרשים משאירים. לפי רש"י: מה מתוך מה שאנחנו מציגים כגמור עוד תלוי בקרב שלא התקיים. ולפי המלבי"ם: האם הביטחון שלנו גורם לנו להתכונן יותר, או פחות.
חז"ל: למה דווקא אחאב
על הכסף, על הזהב ועל בני ביתו אחאב ויתר בלי ויכוח. לפי התלמוד, הוא יצא למלחמה כשנדרש למסור ספר תורה.
מי כאן: תלמוד בבלי, סנהדרין · רש"י · ילקוט שמעוני · תשובות הגאונים
את המשפט החכם אומר מלך שהמקרא כותב עליו: "ויעש אחאב בן עמרי הרע בעיני ה' מכל אשר לפניו". גם התלמוד אינו חוסך ממנו: "אין לך כל תלם ותלם בארץ ישראל שלא העמיד עליו אחאב עבודה זרה והשתחוה לה". ובאותו דף עצמו רבי יוחנן שואל במה זכה:
"מפני מה זכה אחאב למלכות עשרים ושתים שנה? מפני שכיבד את התורה, שניתנה בעשרים ושתים אותיות"תלמוד בבלי, סנהדרין ק"ב ע"ב
ההוכחה של רבי יוחנן היא הסיפור שלנו. בן הדד דרש את "כל מחמד עיניך", והתלמוד שואל מהו הדבר שנחמד יותר מכסף, מזהב ומבנים. רש"י מסכם: "חמדה מתוך חמדה, זה ספר תורה". ולכן אחאב קרא לזקנים. את רכושו יכול היה לתת לבד, ואת הספר לא, כי אינו שלו. רש"י מוסיף: "אף על פי שהיו עובדין עבודה זרה, היו מכבדין את התורה".
באותו דף רב נחמן אומר "אחאב שקול היה", ורב יוסף מקשה עליו. המסקנה שם: אחאב היה ותרן בממונו, ומפני שההנה תלמידי חכמים מנכסיו "כיפרו לו מחצה".
ילקוט שמעוני: "אני מלך בן מלך"
בילקוט שמעוני, אוסף מדרשים מימי הביניים, הפתגם מקבל פירוש שלישי, ובו אין שום ענווה:
"אל יתהלל חוגר כמפתח אמר ליה אני מלך בן מלך וזה נוטל מלכות עכשיו ומתגאה"ילקוט שמעוני על נ"ך, רמז רי"ט
לפי הקריאה הזאת ה"חוגר" הוא מי שרק עכשיו חגר את המלכות, וה"מפתח" הוא הוותיק. המדרש אינו מפרט מי הוותיק ולמה, והמפרשים שראינו קוראים אחרת. אבל הוא מזכיר שגם משפט נגד התפארות אפשר לומר ממקום של גאווה.
הגאונים: השמחה שייכת לדרך חזרה
בתשובה מתקופת הגאונים, העוסקת בימים שבהם אין אומרים תחנון, הפסוק הופך לכלל על שמחה. עולי הרגל, נאמר שם, היו "בקול רנה ותודה בחזירה יותר מהליכה". והראיה: "ואמר רבי סימון סימן לדבר אל יתהלל חוגר כמפתח".
שתי בדיקות מחז"ל. הראשונה: מהו "מחמד עיניך", הדבר האחד שלא תמסרו גם אחרי שהסכמתם למסור את כל השאר. אצל אחאב התברר שיש כזה רק כשדרשו אותו. השנייה: לפני חגיגה, שאלו אם אתם בדרך הלוך או בדרך חזור.
קבלה: הילד שענה לחכמים בפסוק
בזוהר, מי שמצטט את הפסוק הוא ילד בן חמש. הוא אומר אותו לגדולי החכמים, שאמרו לו שהוא קטן מכדי לדעת איך נלחמים.
מי כאן: הזוהר · רעיא מהימנא · בעל הסולם · מקדש מלך
הסיפור מופיע בזוהר פעמיים, בפרשת בלק ובפרשת עקב. רבי אלעזר וחבריו מתארחים בבית שבדרך, וילד עורך לפניהם שולחן. בנוסח של עקב נאמר עליו: "ולא הוה אלא מבן חמש שנין", לא היה אלא בן חמש. הילד שואל את האורחים אם הם רוצים לחם של תענוגים בלי קרב, או לחם שזוכים בו בקרב. הקרב הוא בדברי תורה, ומי שמנצח בוצע את הלחם לכולם. רבי אלעזר עונה לו שהם יודעים להילחם בכל כלי, ומוסיף:
"ואנת רביא, עד לא חמית, היך מגיחין קרבא, גוברין תקיפין דעלמא"תרגום חופשי: ואתה ילד, עוד לא ראית איך נלחמים הגיבורים החזקים שבעולם.זוהר, פרשת בלק
והילד שמח ועונה: "ודאי לא חמינא, אבל כתיב… אל יתהלל חוגר כמפתח". ודאי שלא ראיתי, אבל כתוב. בדרך כלל הפסוק נאמר מפי המנוסה לטירון. כאן הטירון אומר אותו למנוסים: גם ניסיון של שנים הוא חגירה, כל עוד הקרב הזה לא התקיים.
הפרשנים נחלקו למי הילד מתכוון. בעל הסולם קורא את דבריו כהנחיה לאורחים: קודם תשמעו דבר, ורק אחר כך תהללו את עצמכם. "מקדש מלך", פירוש מהמאה ה-18, קורא הפוך. הילד הוא המפתח, כי כבר ניצח שניים מחבריהם, והוא אומר להם: "אל תתהללו אתם שחוגרים כדי להלחם עמי כמו אני שמפתח".
רעיא מהימנא: החרב היא קריאת שמע
בנוסח של עקב הילד מוכיח שהוא מכיר את כלי המלחמה, וכולם עשויים ממילים. "כל הקורא קריאת שמע על מטתו, כאילו אוחז חרב פיפיות". הרומח הוא רמ"ח התיבות של קריאת שמע. והקלע: "קירטא, דא קריאת שמע", וחמש האבנים הן חמש מילים מפסוק "שמע ישראל", כנגד "ויקח דוד חמשה חלוקי אבנים מן הנחל".
הזוהר מעביר את הקרב פנימה, וההיגיון של הפסוק נשאר: מי שאוחז בכלים עוד לא ניצח. מה שמשתנה הוא מי רשאי לומר את זה למי. לפי הסיפור, גם ילד בן חמש לחכם זקן.
חסידות: מתי מותר לקרוא לעצמך מנצח
רבי נחמן מברסלב אמר את הפסוק על מי שעוד לא הגיע לארץ ישראל. וכשתלמידו שאל למה הוא מתכוון, הוא גער בו: לארץ הזאת, עם הבתים.
מי כאן: רבי נחמן מברסלב · רבי נתן · הרבי מקוצק · שם משמואל
בתורה כ' של ליקוטי מוהר"ן רבי נחמן מתאר את הדרך הרוחנית כמלחמה, ואת ההגעה לארץ ישראל כניצחון בה. רבי נתן, תלמידו, סיכם את הדברים כך:
"כשבא לבחינת ארץ ישראל, אזי נקרא גבור תקיף. כי קדם שבא לבחינת ארץ ישראל, אזי אל יתהלל חוגר כמפתח. אבל אחר כך כשנוצח, אזי נקרא איש מלחמה"ליקוטי עצות, ארץ ישראל ו', על פי ליקוטי מוהר"ן כ'
"בחינת ארץ ישראל" נשמע כמו מדרגה פנימית. ב"חיי מוהר"ן" רבי נתן מספר ששאל את רבו למה התכוון, והתשובה הייתה חדה: "כונתי ארץ ישראל הזאת בפשיטות עם אלו הבתים והדירות". ובהמשך רבי נתן מסביר למה הפסוק נאמר דווקא שם: "כי הרבה יסורים ומניעות וכו' צריכין לעבר קדם שבאין לשם". עד שהרגליים לא עומדות במקום, אדם עדיין חוגר.
רבי נתן: ומה עם מי שרק אוחז בכלים
רבי נתן עצמו מקשה על הפסוק ממקור אחר. בזוהר נאמר על ארבעת המינים של סוכות: "מאן נצח, מאן דאחיד מאנא קרבא בידוהי". מי ניצח? מי שכלי המלחמה בידו. רבי נתן תמה: "וכי אחיזת כלי זין הוא הנצחון", והרי הפסוק שלנו אומר ההפך. התשובה שלו מגבילה את הפסוק למלחמות מסוג אחד: "מי שכונתו אל האמת וחוגר עצמו למלחמה בשביל האמת, הוא מנצח תמיד". בקרב על תוצאה, החוגר עוד לא ניצח. בקרב שכל עניינו הוא עצם ההתייצבות, החגירה היא הניצחון.
שם משמואל: למה שמחים על תורה שעוד לא נלמדה
רבי שמואל מסוכטשוב שואל את השאלה על שמחת תורה, בשם סבו, הרבי מקוצק. הקוצקר אמר שהשמחה היא על מה שנלמד בשנה הבאה:
"כי על לשעבר מי הוא זה שיכול לומר שכבר למד"הרבי מקוצק, כפי שמביא נכדו ב"שם משמואל"
ומיד מתעוררת הקושיה: "מה שייך לשמוח על להבא ואל יתהלל החוגר כמפתח". התשובה של השם משמואל: יש הבדל בין התפארות לקבלה. מי שמקבל על עצמו בלב שלם, אחרי הימים הנוראים, "הרי הוא כאלו כבר עשה". השמחה היא על ההחלטה, שכבר התקיימה. על הלימוד עצמו אין במה להתפאר, לא מה שיהיה וגם לא מה שהיה.
שלוש שאלות, אחת מכל מקור. מרבי נחמן: מהו המקום הממשי שרק כשתעמדו בו תדעו שהגעתם. מרבי נתן: האם הקרב שלכם הוא על תוצאה, או שעצם ההתייצבות היא העניין. ומהשם משמואל: האם אתם שמחים על מה שהחלטתם, או מתפארים במה שעוד לא עשיתם.
פסיכולוגיה: מה קורה למי שכבר רואה את עצמו מנצח
המלבי"ם ניסח במאה ה-19 השערה שאפשר לבדוק: מי שמדמיין שכבר ניצח, מתכונן פחות. מחקר מ-2002 בדק שאלה קרובה, ומצא הבחנה שאין אצלו.
מי כאן: המלבי"ם · רבי יוסף אלבו · גבריאלה אטינגן · פיטר גולוויצר · אדוארד אדינגר
פרום, יונג, ג'יימס ופיטרסון לא כתבו על הפסוק, לפחות לא בספרים שבדקנו. הקריאה הפסיכולוגית שלו נמצאת אצל שני פרשנים. הראשון הוא המלבי"ם, שראינו למעלה. השני הוא רבי יוסף אלבו, בן המאה ה-15, שמביא את הפסוק ב"ספר העיקרים" כדי להסביר למה נכונות אינה שווה למעשה:
"שאין ראוי שיתהלל מי שלא עשה הגבורה בפעל, אף על פי שהוא מוכן לעשותה והוא חגור כלי מלחמה, כמי שכבר פעל ועשה הגבורה בפעל"ספר העיקרים, מאמר ד', פרק י"ג
והנימוק שלו נשמע כמו משפט מספר לימוד: "לפי שכל פעל יקנה בנפש תכונה חזקה יותר משהיא נקנית בזולת מעשה". המעשה משנה את מי שעשה אותו. הכוונה, גם הכנה ביותר, משנה פחות.
מה המחקר מצא, ומה לא
מכאן החיבור הוא של הדף. החוקרים לא כתבו על הפסוק, וכל המחקרים נקראו בתקציר בלבד.
לצפות לניצחון ולדמיין אותו הם שני מצבים שונים. גבריאלה אטינגן ודוריס מאייר עקבו אחרי ארבע קבוצות, בהן מחפשי עבודה, סטודנטים לפני בחינה וחולים לפני ניתוח. הממצא מ-2002: מי שהעריכו שסביר שיצליחו השקיעו יותר והצליחו יותר. מי שנהנו לדמיין את ההצלחה השקיעו פחות. אצל המלבי"ם זה "נדמה לו בדעתו שכבר… נצח". האמונה בניצחון אינה הבעיה. הבעיה היא ההנאה ממנו מראש.
התוכנית אופטימית מהניסיון. רוג'ר ביולר ועמיתיו הראו ב-1994 שאנשים חוזים שיסיימו משימות מוקדם ממה שקורה בפועל, ושבזמן התחזית הם חושבים בעיקר על תרחישי העתיד. זה "כשל התכנון".
כוונה שאחרים שמעו. פיטר גולוויצר ועמיתיו מצאו ב-2009 שכוונות שקשורות לזהות, ושאנשים אחרים הבחינו בהן, תורגמו למעשה פחות מכוונות שלא זכו לתשומת לב. ההסבר שלהם: ההכרה נותנת לאדם תחושה מוקדמת מדי שהוא כבר מי שרצה להיות. לא בדקנו אם הממצא שוחזר.
והצד השני. מודל שפורסם ב-Nature ב-2011 מראה שביטחון יתר יכול להשתלם, כשהפרס גדול ביחס למחיר התחרות. ומור והילי הראו ב-2008 שביטחון יתר אינו תופעה אחת: במשימות קשות אנשים מעריכים את הביצוע שלהם ביתר, ובאותו זמן חושבים שהם גרועים מאחרים. כלומר, המחקר תומך בפסוק רק בחלקו.
אדינגר: איפה נפל מי שאמר את המשפט
הפסיכולוג היונגיאני אדוארד אדינגר כתב על סוף הפרק. אחרי הניצחון השני בן הדד מתחנן על חייו, ואחאב עונה "העודנו חי אחי הוא", כורת איתו ברית ומשלח אותו. אדינגר:
"the immediate cause of his downfall was, surprisingly, an act of mercy"תרגום חופשי: הסיבה המיידית לנפילתו הייתה, במפתיע, מעשה של רחמים.Edward F. Edinger, The Bible and the Psyche (1986), p. 111
הנביא אומר לאחאב: "והיתה נפשך תחת נפשו". ובפרק כ"ב אחאב נהרג במלחמה נגד ארם, מחץ שירה "איש משך בקשת לתמו", בלי לכוון. אפשר לקרוא את זה כצד השני של הפתגם שלו: בזמן החגירה אחאב ידע לא לחגוג, ואחרי הניצחון סגר את המלחמה לפני שנגמרה.
שלוש מסקנות זהירות. אפשר להאמין שתנצחו, כל עוד האמונה שולחת אתכם להתכונן. כדאי לחשוד בתוכנית שנשענת רק על איך שהדברים אמורים להתנהל. ואחרי ניצחון, לבדוק אם הוא הסתיים או רק נראה כך.
הביטוי בעברית: איך מנקדים, מתי אומרים, ובמה מתבלבלים
מי שמחפש את הביטוי בגוגל מקבל בין ההשלמות גם "אל יתהלל חוגר כמנצח". הנוסח הזה אינו במקרא, אבל הוא הפירוש: המפתח הוא המנצח.
מי כאן: רשב"ם · שד"ל · ויקימילון · מילון האקדמיה ללשון · משלי כ"ז
הניקוד: אַל יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ. במקרא "חגר" כתוב בלי ו', והיום כותבים "חוגר". המילה שמכשילה היא האחרונה. "מְפַתֵּחַ" הוא פועל, בבניין פיעל: מי שמתיר קשר. המפרשים הקדומים השתמשו בפסוק שלנו כדוגמה למשמעות הזאת. כשנאמר בספר בראשית "ויפתח הגמלים", רשב"ם מסביר: "כמו: אל יתהלל חוגר כמפתח, התיר חבישתם". ושד"ל כותב על פסוק בישעיהו: "לשון ופתחת הוא הפך החגירה".
מה אומרים המילונים
ויקימילון מגדיר: "ראוי שאדם לא יתפאר במעשים שבכוונתו לעשות בטרם ביצע אותם בהצלחה". ויקיפדיה מוסיפה את ההקשר: "אמרה זו שאולה משדה הקרב". במילון האקדמיה ללשון העברית הביטוי רשום בין הצירופים של המילה "אַל", מילת השלילה לציווי. ודוגמה לשימוש, מוויקימילון:
"רק התחלת את עבודתך וכבר אתה חושב שאתה טוב מהמנוסים ממך? אל יתהלל חוגר כמפתח"ויקימילון, הערך "אל יתהלל חוגר כמפתח"
שלושה פסוקים ופתגמים שמתבלבלים איתו
ובשפות אחרות: באנגלית אומרים לא לספור את האפרוחים לפני שבקעו, והמילון האנגלי של ויקימילון מתעד את הפתגם משנת 1570. פרשני המקרא קייל ודליטש משווים את הפסוק לפתגם הלטיני ne triumphum canas ante victoriam, אל תשיר שיר ניצחון לפני הניצחון.
כלל שימוש אחד. הביטוי מתאים למי שמציג תוצאה שעוד לא הושגה כאילו היא בידו. הוא אינו מתאים למי שמתכונן ובטוח בעצמו: אחאב לא אמר לבן הדד שיפסיד. הוא אמר לו שעוד מוקדם להתפאר.
מארבע מילים למשפט שלם: התרגומים
יונתן · השבעים · הוולגטה · המלך ג'יימס · JPS
בעברית אין בפסוק שום חפץ. לא כתוב מה חוגרים ומה פותחים. כל מתרגם נאלץ להחליט, וכל אחד החליט אחרת. יונתן ויתר על החפץ ותרגם את המצב: יורד לקרב, ועולה ממנו. הוולגטה הלטינית היא היחידה ששמרה על הקיצור של המקור. באנגלית החפץ התחלף: המלך ג'יימס כתב harness, מילה ישנה לשריון, JPS של 1917 כתב armour, ו-JPS של 1985 החליף את השריון בחרב.
אפשר לגלול הצידה
בתרגום השבעים הפסוק נמצא בפרק כ"א ולא בפרק כ'. אוורט פוקס, מתרגם המקרא לאנגלית, מציין שסדר הפרקים שם שונה: "in LXX the chapter order is 21-20-22". סיפור כרם נבות בא שם לפני המלחמה עם ארם.
הפסוק בשישה תרגומים
| תרגום | הנוסח |
|---|---|
| יונתן (ארמית) | לא ישתבח דמזדרז ונחית בקרבא כגבר דנצח וסליק מנה |
| השבעים (יוונית), מלכים ג' כ"א, י"א | ἱκανούσθω· μὴ καυχάσθω ὁ κυρτὸς, ὡς ὁ ὀρθός |
| השבעים באנגלית (ברנטון) | Let it be sufficient; let not the humpbacked boast as he that is upright |
| הוולגטה (לטינית) | Dicite ei: Ne glorietur, accinctus æque ut discinctus |
| המלך ג'יימס | Let not him that girdeth on his harness boast himself as he that putteth it off |
| JPS 1917 | Let not him that girdeth on his armour boast himself as he that putteth it off |
| JPS 1985 | Let not him who girds on his sword boast like him who ungirds it! |
הנוסחים הועתקו כלשונם. השבעים והוולגטה: מהדורות ברנטון וקלמנטינה. JPS: דרך ספריא.
מה שעדיין פתוח
ארבע שאלות נשארות פתוחות. מהו ה"מפתח": לוחם אחר שכבר חזר, כדעת רש"י ורד"ק, או אותו לוחם עצמו, שמדמיין שכבר חזר, כדעת המלבי"ם. למה תרגום השבעים קרא גיבן וזקוף: לא מצאנו הסבר. האם המשפט של אחאב היה חוכמה או התרסה: בילקוט שמעוני הוא נשמע כגאוות מלך ותיק, ואצל רוב המפרשים כדברי טעם. והשאלה של המחקר: האם הכרזה מראש מחלישה את הביצוע. הממצא של גולוויצר נוגע לכוונות של זהות, ולא בדקנו אם שוחזר.
חגירה, קרב, התרה
ארבע מילים שמחלקות כל מאמץ לשלושה זמנים. בראשון חוגרים, באמצעי נלחמים, ורק בשלישי פותחים את החגורה. הפסוק אוסר להתנהג בראשון כאילו הוא השלישי.
העדשות חלוקות למה. אצל רש"י, כי אי אפשר לדעת. אצל המלבי"ם, כי מי שחוגג מוקדם מתכונן פחות, ובן הדד שתה בסוכות בצהרי יום הקרב. התלמוד מזכיר מי אמר את המשפט, מלך שרוב מעשיו רעים. בזוהר ילד אומר אותו לזקנים. רבי נחמן מודד את הניצחון בהגעה למקום ממשי, והשם משמואל מוצא שמחה אחת שמותרת עוד לפני הקרב: השמחה על החלטה שלמה. ואחאב עצמו, לפי המשך הפרק, נכשל בזמן השלישי. הוא התיר את החגורה לפני שהמלחמה נגמרה.
שאלות ותשובות
מה פירוש "אל יתהלל חוגר כמפתח"?
⌄
מי שחוגר את חרבו לקראת הקרב לא יתפאר כמו מי שפותח את החגורה אחרי שניצח. המשמעות: אין להתפאר בהישג לפני שהושג. כך פירשו רש"י, רד"ק, רלב"ג ומצודת דוד.
מי אמר "אל יתהלל חוגר כמפתח", ולמי?
⌄
אחאב מלך ישראל אמר את המשפט לשליחיו של בן הדד מלך ארם, כדי שימסרו אותו למלכם. בן הדד צר על שומרון, ונשבע שעפר העיר לא יספיק לחייליו. המשפט נאמר אפוא על בן הדד.
מה המקור של הביטוי, ומה הפסוק המלא?
⌄
ספר מלכים א', פרק כ', פסוק י"א. הפסוק המלא, מנוקד: וַיַּעַן מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר דַּבְּרוּ אַל־יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ
מה זה "חוגר" ומה זה "מפתח"?
⌄
חוגר הוא לוחם שקושר את חגורת החרב לפני הקרב. מפתח הוא מי שפותח, כלומר מתיר, את החגורה אחרי הקרב. המילה אינה קשורה למפתח של דלת. מצודת ציון מפרש אותה כעניין של התרה.
איך מנקדים "אל יתהלל חוגר כמפתח"?
⌄
אַל יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ. במקרא המילה "חגר" כתובה בלי ו', ובין "אל" ל"יתהלל" יש מקף.
איך אומרים "אל יתהלל חוגר כמפתח" באנגלית?
⌄
בתרגום המלך ג'יימס: Let not him that girdeth on his harness boast himself as he that putteth it off. בתרגום JPS משנת 1985: Let not him who girds on his sword boast like him who ungirds it. הפתגם המקביל בשימוש יומיומי: Don't count your chickens before they hatch.
יש דוגמה לשימוש בביטוי?
⌄
אומרים אותו למי שמתפאר בתוצאה שעוד לא הושגה: מועמד שחוגג לפני ספירת הקולות, קבוצה שמדברת על הגביע לפני הגמר, או עובד חדש שבטוח שהוא טוב מהוותיקים.
נכון לומר "אל יתהלל חוגר כמנצח"?
⌄
לא. הנוסח במקרא הוא "כמפתח". "כמנצח" הוא הפירוש של המילה ולא המילה עצמה: המפתח הוא מי שכבר ניצח וחזר.
מה ההבדל בין הפסוק לבין "אל יתהלל חכם בחכמתו"?
⌄
אלה שני פסוקים שונים. "אל יתהלל חכם בחכמתו" הוא מירמיהו ט', ומזהיר מהתפארות במה שכבר יש לאדם. "אל יתהלל חוגר כמפתח" הוא ממלכים א' כ', ומזהיר מהתפארות במה שעוד לא הושג.
איך נגמר הקרב בין אחאב לבן הדד?
⌄
אחאב ניצח. בן הדד שתה לשכרה בסוכות כשהקרב התחיל, צבאו נס והוא נמלט על סוס. שנה אחר כך הובס שוב, באפק. אחאב חס על חייו וכרת איתו ברית, ונביא הודיע לו שישלם על כך בנפשו.
איך הדף הזה נבנה. המקורות היהודיים הובאו דרך ספריא, וכל ציטוט מקושר למקומו כדי שתוכלו לבדוק אותו. התרגומים הועתקו כלשונם ממהדורות פתוחות. המחקרים נבדקו מול המזהה שלהם ונקראו בתקציר בלבד. מרפי, נוויל גודארד, טרוורד וארנסט הולמס לא כתבו על הפסוק בספרים שבדקנו, ולכן אין בדף עדשה של תורות התודעה. במקומה באה עדשה על הביטוי בעברית, כי זה מה שרוב המחפשים שואלים. פרום, יונג, ג'יימס ופיטרסון לא כתבו עליו, ואדינגר כתב על סוף הפרק בלבד. גם בתניא, בשפת אמת ואצל הבעל שם טוב לא מצאנו אותו. את עמוד הביטוי באתר האקדמיה ללשון לא הצלחנו לפתוח, ומה שמובא משם הוא רישום הצירוף במילון. ההגדרות מוויקימילון ומוויקיפדיה הן מקורות משניים.
עודכן לאחרונה: 19 באוקטובר 2026
מקורות הדף
הרשימה לפי העדשות, עם קישור לכל מקור שמצוטט כאן.
רשימת המקורות המלאה, לפי עדשה
- פשט ומפרשים: מלכים א' כ' · תרגום יונתן · רש"י · רד"ק על "לשעלים" · רד"ק על הפסוק · רלב"ג · אברבנאל · מצודת דוד · מצודת ציון · מלבי"ם
- חז"ל: סנהדרין ק"ב ע"ב · רש"י על "מחמד עיניך" · ילקוט שמעוני, רמז רי"ט · תשובות הגאונים, שערי תשובה של"ז · מלכים א' ט"ז, ל'
- קבלה: זוהר, בלק · זוהר, עקב (רעיא מהימנא) · הסולם על בלק · מקדש מלך
- חסידות: ליקוטי מוהר"ן כ' · ליקוטי עצות, ארץ ישראל · חיי מוהר"ן ט"ו · ליקוטי הלכות, ברכת הראייה ה' · שם משמואל, שמיני עצרת ושמחת תורה
- פסיכולוגיה: מלבי"ם על מלכים א' כ', י"א · ספר העיקרים, מאמר ד', י"ג · Edward F. Edinger, The Bible and the Psyche (Inner City Books, 1986) · Oettingen & Mayer 2002 · Buehler ואחרים 1994 · Gollwitzer ואחרים 2009 · Johnson & Fowler 2011 · Moore & Healy 2008
- הביטוי בעברית: רשב"ם על בראשית כ"ד, ל"ב · שד"ל על ישעיהו כ', ב' · ויקימילון · ויקיפדיה · מילון האקדמיה ללשון העברית, הערך "אַל" · משלי כ"ז, א' · ירמיהו ט', כ"ב · Wiktionary, don't count your chickens · Keil and Delitzsch על הפסוק
- תרגומים וסוף הפרק: הפסוק ותרגומי JPS בספריא · תרגום השבעים (מהדורת ברנטון, מלכים ג' כ"א) · הוולגטה (מהדורת קלמנטינה) · Cambridge Bible for Schools and Colleges · Everett Fox, The Early Prophets, דרך ספריא · מלכים א' כ', מ"ב · מלכים א' כ"ב, ל"ד
פסוקים קרובים
הדף הזה הוא חלק מסדרה: דף לכל פסוק. הרשימה המלאה נמצאת בדף פסוקים יפים מהתנ"ך, ובו גם פסוקי החוכמה. ובסדרה גם ואהבת לרעך כמוך, שויתי ה' לנגדי תמיד, ה' רועי לא אחסר, יושב בסתר עליון, ושבו בנים לגבולם ואהיה אשר אהיה.
שחר כהן הוא מייסד מכללת הארטמיינד ללימודי NLP ומנחה סדנאות וריטריטים. הפודקאסט שלו נמנה עם חמשת המואזנים ביותר בישראל מכלל הקטגוריות כבר שנים והמוביל בתחומי הפסיכולוגיה והבריאות. ערוץ היוטיוב שלו מונה מעל 100 אלף מנויים ועשרות מיליוני צפיות מצטברות, והמדיטציות תורמות באופן קבוע למאות אלפי ישראלים. לערוץ היוטיוב של שחר.
