המאמר מבוסס על כ-65 מחקרים, השוואה של 28 תוספי פטריות מרפא, 6 גישות (מהרפואה המקובלת ועד הרפואה הסינית), ומה שנאמר ב-34 סרטוני יוטיוב וב-32 מאמרים מהרשת, בעברית ובאנגלית, נבדק מול המחקר. אין בו קישורי שותפים.
פטריות מרפא הן תמציות של פטריות כמו רעמת האריה, ריישי וקורדיספס, ולרובן עדיין אין ראיות חזקות בבני אדם. הראיות הטובות ביותר הן לרעמת האריה אצל מבוגרים עם ירידה קלה בזיכרון, 3 גרם ביום, ולקורדיספס לסיבולת, אחרי שלושה שבועות לפחות.
מי שקונה, כדאי שיבחר פטרייה אחת, עם אחוז בטא-גלוקנים כתוב על התווית, ולא ייקח צ'אגה כתוסף יומי, כי היא נקשרה לנזק בכליות.
סיכום ההמלצות לפי המצב שלכם
הקלידו שאלה במילים שלכם, או לחצו על אחת השאלות שהכי מעסיקות אנשים.

מה זה פטריות מרפא, ומה בעצם יש בכמוסה
"פטריות מרפא" זה לא מונח רפואי. זה שם לקבוצה של פטריות שהשתמשו בהן ברפואה הסינית, היפנית והרוסית, ושהיום נמכרות כתוספים: רעמת האריה, ריישי, קורדיספס, צ'אגה וזנב התרנגול, ולצדן מייטקה, שיטאקי וטרמלה. חלקן פטריות מאכל רגילות (שיטאקי, מייטקה, רעמת האריה), וחלקן קשות ומרות מכדי לאכול, ושימשו רק כמרתח (ריישי, צ'אגה, זנב התרנגול).
החומרים שמעניינים את החוקרים הם בעיקר שניים:
- בטא-גלוקנים: סיבים מסוג מסוים שנמצאים בדופן התא של הפטרייה. הם לא נספגים כמו שהם, ולפי ההסבר המקובל תאי חיסון במעי מגיבים אליהם. זה הבסיס לטענות על מערכת החיסון, והוא מנגנון ולא תוצאה בבני אדם.
- חומרים ייחודיים לכל פטרייה: טריטרפנים בריישי, ארינצינים והריצנונים ברעמת האריה, קורדיצפין בקורדיספס. אלה החומרים שעליהם נשענות הטענות הספציפיות.
ומה שקובע כמה מהם יש בכמוסה הוא לא רק הפטרייה, אלא מאיזה חלק שלה עשו את המוצר, ואיך. יש מוצרים מגוף הפרי, החלק שרואים, ויש מוצרים מתפטיר שגדל על אורז או שיבולת שועל, ואז חלק גדול מהכמוסה הוא הדגן עצמו. הפרק על איכות מסביר איך מזהים את זה בתווית.
פטריות מרפא הן לא פטריות הזיה
הבלבול נפוץ, גם כי אותם אנשים מדברים על שתיהן. פטריות מרפא לא מכילות פסילוסיבין, לא משנות תודעה, ונמכרות כתוספי תזונה רגילים. "מיקרודוזינג" מתייחס לפטריות פסילוסיבין, שהן נושא אחר לגמרי: המאמר על פסיכדליה עוסק בהן.
פטריות מרפא: איזו פטרייה למה, ומה נבדק בבני אדם
לפני הפירוט, התמונה כולה. בטבלה: לכל פטרייה, השימוש שבשבילו קונים אותה, והראיה הכי חזקה שמצאנו בבני אדם.
| פטרייה | למה קונים אותה | מה נבדק בבני אדם | רמת הראיות |
|---|---|---|---|
| רעמת האריה | זיכרון, ריכוז | שלושה ניסויים קטנים במבוגרים עם ירידה קלה בזיכרון, הכיוון בכולם לטובת הפטרייה. בצעירים בריאים כמעט אפס | בינונית, למבוגרים |
| רעמת האריה | חרדה, מצב רוח, שינה | שני ניסויים קטנים, רמז בלבד | חלשה |
| קורדיספס | סיבולת, אנרגיה | מטא-אנליזה בספורטאים: שיפור צנוע בסיבולת אירובית, אחרי שבועות | בינונית |
| ריישי | חיסון | עלייה בתאי חיסון בבדיקות דם. לא נבדק אם חולים פחות | חלשה עד בינונית |
| ריישי | עייפות | ניסוי סיני אחד בתשישות עצבית, חיובי | חלשה |
| ריישי | סוכר, כולסטרול, לחץ דם | סקירת קוקריין: לא נמצא שינוי | נבדק, ולא נמצא |
| זנב התרנגול (PSK) | סרטן, כתוספת לכימותרפיה | מטא-אנליזות של אלפי חולים ביפן: הישרדות טובה יותר | חזקה, לתמצית PSK |
| מייטקה | זיכרון, חיסון, סוכר | ניסוי אחד בקשישים בריאים, רק בזן אחד ובמזון | חלשה |
| טרמלה | עור, ובפועל זיכרון | ניסוי אחד בתלונות זיכרון, חיובי | חלשה |
| שיטאקי ו-AHCC | חיסון, HPV | AHCC: ניסוי מבוקר קטן בנשים עם HPV מתמשך, חיובי | בינונית, ל-AHCC |
| צ'אגה | נוגדי חמצון, חיסון | לא מצאנו ניסוי. דיווחים על נזק כלייתי | לא נבדק, וסיכון מתועד |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
והמסקנה מהטבלה: מה שהכי מבוסס בתחום (PSK בסרטן) הוא בדיוק מה שהכי פחות רלוונטי לקונה הממוצע. ומה שהכי נמכר (רעמת האריה לריכוז אצל צעירים) הוא מה שהכי פחות נבדק בהצלחה. בין שני הקצוות יש שני דברים שאפשר לעמוד מאחוריהם: רעמת האריה למבוגרים עם ירידה קלה בזיכרון, וקורדיספס לסיבולת.
רעמת האריה: מה נבדק בבני אדם
רעמת האריה (Hericium erinaceus) היא פטרייה שנמכרת כמעט תמיד כתוסף לזיכרון ולריכוז. הסיבה: בפטרייה יש שתי קבוצות של חומרים שמעודדים בתאים ובחיות ייצור של NGF, חלבון שעוזר לתאי עצב לגדול ולהתחבר. הריצנונים (hericenones) בודדו בעיקר מגוף הפרי, החלק שרואים מעל העץ. הארינצינים (erinacines) בודדו בעיקר מהתפטיר, הרשת הלבנה שגדלה בתוך העץ או המצע. סקירה מ-2025 של מחקרים בתאים ובמכרסמים מצאה שתכשירי תפטיר והארינצינים שבהם נקשרו לשיפור תלוי מינון בהתנהגות ובזיכרון (Spangenberg ועמיתים, 2025).
וזה חשוב, כי רוב המותגים מוכרים "100% גוף פרי" כיתרון. לגבי רוב הפטריות זה באמת יתרון (הפירוט בפרק האיכות). ברעמת האריה, הניסוי הארוך ביותר בבני אדם נעשה דווקא על תפטיר.

רעמת האריה לזיכרון: אצל מי זה נבדק
שלושה ניסויים מבוקרים נעשו בקבוצות עם קושי בזיכרון: ירידה קלה, ובאחד אלצהיימר קל.
- ליקוי קוגניטיבי קל, יפן, 2009: 30 אנשים בני 50 עד 80 קיבלו 3 גרם ביום של אבקת פטרייה יבשה (ארבע טבליות של 250 מ"ג, שלוש פעמים ביום), או פלצבו, למשך 16 שבועות. בשבועות 8, 12 ו-16 הציון במבחן הקוגניטיבי היה גבוה יותר מבפלצבו, וחודש אחרי שהפסיקו הוא ירד משמעותית. החוקרים משויכים לחברה שמגדלת פטריות (Mori ועמיתים, 2009).
- ניסוי יפני נוסף, 2019, עם גוף פרי, 12 שבועות: שיפור במבחן אחד מתוך שלושה (Saitsu ועמיתים, 2019).
- אלצהיימר קל, טייוואן, 2020: הניסוי הארוך ביותר, 49 שבועות. המשתתפים קיבלו שלוש כמוסות של 350 מ"ג ביום, של תפטיר מועשר בארינצין A. בקבוצת הפלצבו הציון הקוגניטיבי ירד, ובקבוצת הפטרייה הוא נשמר, ובמבחן אחד עלה לעומת ההתחלה. בין הקבוצות היה הבדל מובהק בתפקוד היומיומי ובראייה. ארבעה משתתפים פרשו בגלל אי נוחות בבטן, בחילה ופריחה. חלק מהחוקרים עובדים בחברה שמייצרת את התפטיר (Li ועמיתים, 2020).
סקירה שיטתית מ-2025 איחדה ניסוי מבוקר אחד וניסוי פיילוט אחד, ומצאה עלייה של 1.17 נקודות במבחן ה-MMSE, מבחן קוגניטיבי של 30 נקודות (Menon ועמיתים, 2025). זה אפקט קטן, בניסויים קטנים. אבל בשלושת הניסויים הכיוון היה לטובת הפטרייה, גם אם לא בכל המדדים.
ומה שלא נבדק: לא מצאנו ניסוי שבדק אם רעמת האריה מונעת דמנציה אצל מי שזיכרונו תקין. הניסויים גייסו אנשים שכבר היה להם קושי.
…three H. erinaceus mycelia (EAHE) capsules (350 mg/capsule; containing 5 mg/g erinacine A…) per day… a 49-week double-blind treatment period… a significant decrease in Cognitive Abilities Screening Instrument score was noted in the placebo group, a significant improvement in Mini-Mental State Examination score was observed in the EAHE group… except for four subjects who dropped out of the study due to abdominal discomfort, nausea, and skin rash, no other adverse events were reported.
ואצל אנשים בריאים, לריכוז ולפוקוס?
כאן התמונה חלשה יותר. ב-41 צעירים בריאים, חודש של 1.8 גרם ביום לא נתן שיפור מובהק, רק מגמה לפחות לחץ, אף שמנה בודדת נקשרה למהירות גבוהה יותר במבחן אחד (Docherty ועמיתים, 2023).
במחקר אחר, מנה בודדת של 3 גרם תמצית גוף פרי לא שינתה את הציון הקוגניטיבי הכולל (Surendran ועמיתים, 2025).
ופיילוט קטן של חודש, בלי קבוצת ביקורת, לא מצא שינוי מובהק (Evans ועמיתים, 2026).
כלומר: למי שזיכרונו תקין, אין עדיין ראיה שרעמת האריה משפרת ריכוז. זה לא אומר שהיא לא עושה כלום. הניסויים בבריאים היו קצרים (יום עד חודש), והניסויים החיוביים במבוגרים נמשכו ארבעה חודשים ויותר. מי שמנסה, שייתן לזה לפחות חודשיים.

רעמת האריה לחרדה, למצב רוח ולשינה
שני ניסויים קטנים רמזו על כיוון. ב-30 נשים, ארבעה שבועות של עוגיות עם רעמת האריה נקשרו לירידה בציוני הדיכאון לעומת לפני, אבל מול פלצבו ההבדל היה מובהק רק בשני פריטים בשאלון תלונות כלליות, ולא בשאלון הדיכאון (Nagano ועמיתים, 2010).
ובניסוי איטלקי ב-77 אנשים בדיאטה, עם קשיים במצב הרוח ובשינה, נמצא שיפור בשניהם אחרי שמונה שבועות, אבל התקציר לא מתאר קבוצת פלצבו (Vigna ועמיתים, 2019). זה "נבדק מעט, ונראה מבטיח", לא "עובד".
רעמת האריה לקיבה ולהליקובקטר
בתיאורים של הרפואה הסינית רעמת האריה מיוחסת לקיבה ולטחול, ולא דווקא למוח. במחקר זה נשאר בינתיים במבחנה ובחיות: תמצית אלכוהולית עיכבה את חיידק ההליקובקטר בצלחת ובעכברים (Wang ועמיתים, 2019).
ופוליסכרידים מגוף הפרי הגנו על רירית הקיבה בחולדות (Chen ועמיתים, 2020). אין ניסוי בבני אדם, ולכן רעמת האריה היא לא טיפול בהליקובקטר. מי שמתמודד איתו: המדריך המלא להליקובקטר.
כמה רעמת האריה, לכמה זמן, ותופעות לוואי
| מצב | כמה ביום | איך מחלקים | לכמה זמן |
|---|---|---|---|
| ירידה קלה בזיכרון, מעל 50 | 3 גרם אבקת פטרייה | שלוש מנות עם הארוחות | 16 שבועות בניסוי, והציונים ירדו שוב חודש אחרי ההפסקה (Mori ועמיתים, 2009) |
| אלצהיימר קל (רק עם הרופא) | 1.05 גרם תפטיר מועשר בארינצין A | שלוש כמוסות של 350 מ"ג | 49 שבועות (Li ועמיתים, 2020) |
| בריאים, לריכוז | לא נמצא מינון שעבד. במוצרים הנפוצים: 1 עד 3 גרם | מנה אחת או שתיים | לפחות חודשיים, ואז לשאול אם משהו השתנה |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
בניסויים רעמת האריה נסבלה טוב. מה שדווח: אי נוחות בבטן, בחילה, ופריחה אצל מעטים. מי שאלרגי לפטריות, שלא ייקח. לא מצאנו נתוני בטיחות בהריון ובהנקה.

ריישי: הפטרייה של המסורת, ומה נבדק בה
ריישי (Ganoderma lucidum, בסינית לינגג'י) היא הפטרייה המפורסמת ביותר ברפואה הסינית. השם הסיני קשור לעוצמה רוחנית ולאריכות ימים, והיא לא נאכלת כמזון: משתמשים בה כמרתח, כאבקה או כתמצית. פרק בספר מדעי על ריישי מציין שרוב היתרונות המיוחסים לה מבוססים על שימוש מסורתי ועל דיווחים, אם כי מחקרים עדכניים תומכים בחלקם (Wachtel-Galor ועמיתים, 2011).

ריישי ומערכת החיסון
בניסוי מבוקר מ-2023, אנשים בריאים בני 18 עד 55 קיבלו בטא-גלוקן מריישי או פלצבו למשך 84 יום. בקבוצת הריישי עלו מובהק ספירות של כמה סוגי תאי חיסון ופעילות תאי NK, ולא נמצא שינוי בתפקודי הכבד והכליות (Chen ועמיתים, 2023). מה שלא נמדד: האם המשתתפים חלו פחות.
ובניסוי קטן קודם, חודש של 1.44 גרם ביום לא שינה אף מדד, וגם לא פגע בכבד (Wachtel-Galor ועמיתים, 2004).
כלומר: ריישי משנה מדדים של מערכת החיסון בבדיקות דם. אם זה מתורגם לפחות מחלות, עוד לא בדקו.
ריישי לעייפות
בניסוי סיני ב-132 אנשים עם נוירסתניה (תשישות עצבית), תמצית פוליסכרידים של ריישי במינון גבוה (5.4 גרם ביום, שמונה שבועות) נתנה שיפור אצל 51.6% מהמשתתפים שנותחו, מול 24.6% בפלצבו (Tang ועמיתים, 2005). המוצר היה מסחרי, והתקציר לא מפרט מי מימן.
בניסוי פיילוט ב-48 חולות סרטן שד עם עייפות, אבקת נבגים של ריישי נקשרה לפחות עייפות ולמצב רוח טוב יותר (Zhao ועמיתים, 2012).
ריישי לשינה
"ריישי לשינה" מופיע בהשלמות החיפוש של גוגל, ונטורופתים רבים ממליצים עליה לחרדה ולהירדמות, בהמשך לתפקיד שלה ברפואה הסינית כמרגיעה. לא מצאנו ניסוי מבוקר בבני אדם שבדק ריישי לשינה. בניסוי בחולות סרטן שד נמצא שיפור בעייפות, בחרדה ובמצב הרוח (Zhao ועמיתים, 2012), אבל שינה לא נמדדה כתוצאה.
ועוד פרט מעניין: במאגר צמחי המרפא של ממוריאל סלואן קטרינג, נדודי שינה מופיעים ברשימת תופעות הלוואי של ריישי (המאגר של ממוריאל סלואן קטרינג). אז מי שמנסה ריישי לשינה, שישים לב לכיוון: אצל חלק מהאנשים זה עלול להיות הפוך. וזה מקרה של "לא נבדק", ולא של "לא עובד". מי שמחפש תוסף לשינה עם יותר ראיות: המאמר על תוספים לשינה.
ריישי בזמן טיפול בסרטן
סקירת קוקריין על ריישי בחולי סרטן מצאה חמישה ניסויים, באיכות שהחוקרים הגדירו כלא מספקת. כשריישי ניתנה יחד עם כימותרפיה או הקרנות, נמצא רמז לתגובה טובה יותר לטיפול ולאיכות חיים טובה יותר, ולא נמצאה רעילות חמורה. אבל אף ניסוי לא מדד הישרדות לאורך זמן, והמסקנה של החוקרים: לא כטיפול לבד, ואפשר לשקול כתוספת לטיפול המקובל (סקירת קוקריין, 2016). מי שבטיפול, שיתאם עם האונקולוג לפני שמוסיף.

ריישי לסוכר, לכולסטרול וללחץ דם
כאן יש תשובה ברורה יחסית. סקירת קוקריין על חמישה ניסויים (398 משתתפים. בשלושה שנכנסו לניתוח, כולם חולי סוכרת סוג 2, 1.4 עד 3 גרם ביום, שלושה עד ארבעה חודשים) לא מצאה שינוי בהמוגלובין המסוכרר, בכולסטרול, בלחץ הדם או במדד מסת הגוף (סקירת קוקריין, 2015). בגרסה הזו, ובקבוצה הזו, ריישי לא הורידה את המדדים.
ריישי והכבד: מה דווח
ריישי נחשבת בטוחה ברוב הניסויים הקצרים. אבל דווחו מקרים נדירים של פגיעה בכבד, וחלקם קשים: מקרה מוות בתאילנד, וקודם לו מקרה בהונג קונג, ובשניהם הפגיעה הופיעה חודש עד חודשיים אחרי מעבר ממרתח ריישי לאבקה, יחד עם תרופות נוספות (Wanmuang ועמיתים, 2007).
ודווח גם מקרה של דלקת כבד חריפה אצל גבר שלקח אבקת ריישי עם אלכוהול, שהחלים תוך שבועיים (Guedikian ועמיתים, 2023).
סקירה ביקורתית מ-2021 הוסיפה שאין כמעט נתוני בטיחות לשימוש ארוך, ושיש "בלבול טקסונומי" סביב המין ומינים קרובים לו (Ahmad ועמיתים, 2021).
ועוד ממצא שכדאי להכיר: בניסוי קטן ב-29 גברים עם תסמונת מלחמת המפרץ, ריישי במינון נמוך לא שינה דבר, ובמינון גבוה התסמינים החמירו (Younger ועמיתים, 2021).
מה לעשות עם זה: מי שלוקח ריישי לאורך זמן, שיבדוק תפקודי כבד אחרי חודשיים, ויפסיק אם מופיעים עייפות חריגה, שתן כהה או הצהבה. ובמבחנה, תמצית ריישי עיכבה הצטברות של טסיות דם (Poniedziałek ועמיתים, 2019), ולכן מי שלוקח נוגדי קרישה, או לפני ניתוח, שיתייעץ עם הרופא.

קורדיספס: סיבולת, אנרגיה, ואיזה מין נמכר
קורדיספס הוא בעצם שני דברים שונים שנמכרים באותו שם. הקורדיספס הסיני (Ophiocordyceps sinensis) גדל בטבע על זחלים ברמת טיבט, ונחשב יקר מאוד. מתפטיר שבודד ממנו בסין מגדלים במעבדה זן בשם CS-4, שמסווג היום כמין אחר (Paecilomyces hepiali), ועליו נעשו חלק מהניסויים. קורדיספס מיליטריס (Cordyceps militaris), פטרייה כתומה שקל לגדל, הוא מה שיש ברוב הכמוסות. שני המינים מכילים חומרים אחרים ובכמויות אחרות, ולכן חשוב לדעת על איזה מהם נעשה הניסוי.

קורדיספס לספורט ולסיבולת
זו הטענה עם הראיות הכי טובות לקורדיספס. מטא-אנליזה מ-2025 על ניסויים בספורטאים מצאה שקורדיספס סיני שיפר מעט את הסיבולת האירובית: את הסף שבו הנשימה מתחילה להאיץ, ואת צריכת החמצן בשיא המאמץ (Shu ועמיתים, 2025). השיפור צנוע, והמובהקות על הגבול.
שני ניסויים מראים כמה זמן זה לוקח. אצל 20 אנשים בני 50 עד 75, גרם אחד ביום של CS-4 למשך 12 שבועות העלה בכ-10% את הסף שמעליו מצטברת חומצת חלב, בלי לשנות את הקיבולת המרבית (Chen ועמיתים, 2010). ובניסוי ב-28 צעירים, תערובת פטריות עם מיליטריס לא הראתה אחרי שבוע הבדל מובהק מול פלצבו, רק סימן לעלייה קטנה בזמן עד תשישות.
אחרי שלושה שבועות, אצל 10 משתתפים, עלתה גם צריכת החמצן המרבית (Hirsch ועמיתים, 2017).
וגרם אחד חצי שעה לפני מבחן מאמץ לא שינה את צריכת החמצן בשיא המאמץ בניסוי מ-2026 (Farzan ועמיתים, 2026).
ועל המיליטריס, המין שיש ברוב המוצרים שבדקנו, סקירה מ-2026 של חמישה ניסויים בספורט מצאה שהממצאים לא עקביים. הניסויים קטנים, ובכל אחד מוצר אחר ומינון אחר, מגרם ועד 12 גרם ביום (Jędrejko ועמיתים, 2026).
לסיבולת גופנית יש רמז עקבי, אחרי שלושה עד 12 שבועות. "אנרגיה" במובן של ערנות ביום עבודה לא נבדקה. ומי שמרגיש משהו כבר מהכמוסה הראשונה, זה לא מה שנמדד בניסויים.

קורדיספס וכליות
בסין קורדיספס ניתן לחולי כליה כתוספת לטיפול. סקירת קוקריין על 22 מחקרים (1,746 משתתפים) מצאה, אצל חולים שלא בדיאליזה, ירידה בקריאטינין ובחלבון בשתן, אבל איכות המחקרים נמוכה מכדי להסיק מסקנה (סקירת קוקריין, 2014). זה לא אומר שקורדיספס "מחזק כליות" אצל אדם בריא. ומי שיש לו מחלת כליה, שלא יוסיף בלי הנפרולוג.
קורדיצפין: המספר על התווית
מוצרי מיליטריס מתהדרים לפעמים באחוז קורדיצפין, החומר שנחשב לפעיל. אבל לפי סקירה מ-2026, הריכוז של קורדיצפין בדם אחרי בליעה נשאר נמוך מאוד, ויש מחלוקת אם הוא מגיע לריכוזים שבהם עבד במבחנה (Panossian, 2026). כלומר, אחוז קורדיצפין גבוה הוא סימן שהמוצר הוא באמת מיליטריס, ולא הוכחה שהוא יעבוד טוב יותר.

קורדיספס: תופעות לוואי וזיהום
בניסויים קורדיספס נסבל טוב. הבעיה המתועדת היא זיהום: בטייוואן דווחו שתי הרעלות עופרת מאבקת קורדיספס מזוהמת, ובאבקה נמצאו עד 20,000 חלקים למיליון עופרת (Wu ועמיתים, 1996). קורדיספס בר יקר מאוד, ולכן חשוב לקנות ממקור מוכר. מקורדיספס מתורבת ממקור מוכר, עם בדיקת מתכות, הסיכון הזה נמוך בהרבה.
זנב התרנגול, מייטקה, טרמלה ושיטאקי
אלה הפטריות שפחות מדברים עליהן ביוטיוב, ודווקא בחלקן יש ניסויים קליניים טובים יותר מאשר ברעמת האריה ובריישי.
זנב התרנגול: הראיות הקליניות החזקות ביותר, בעיקר בסרטן
זנב התרנגול (Trametes versicolor, נקראת גם טרמטס או קוריולוס) היא פטרייה עם טבעות צבעוניות שגדלה על גזעים מתים. ממנה הפיקו ביפן את PSK, תמצית מתוקננת שמשמשת שם כטיפול משלים לסרטן (Fritz ועמיתים, 2015). בסין יש תמצית דומה בשם PSP.
וכאן יש ראיות מסוג שאין לשאר הפטריות. מטא-אנליזה של 8 ניסויים ב-8,009 חולי סרטן קיבה אחרי ניתוח מצאה שהוספת PSK לכימותרפיה הורידה את הסיכון למוות בכ-12% (Oba ועמיתים, 2007).
ניתוח של שלושה ניסויים יפניים בסרטן המעי הגס מצא הישרדות טובה יותר (Sakamoto ועמיתים, 2006).
ומטא-אנליזה רחבה יותר, של 23 ניסויים ביותר מ-10,000 חולי סרטן במערכת העיכול, מצאה ש-PSK יחד עם כימותרפיה נקשר להישרדות ארוכה יותר, בלי תוספת תופעות לוואי (Ma ועמיתים, 2017).
אבל שני דברים חשובים: כל זה נעשה על PSK, תמצית מסוימת במינון של כמה גרמים, יחד עם כימותרפיה, ובעיקר ביפן. אבקת זנב תרנגול מהמדף היא מוצר אחר. ומי שבטיפול אונקולוגי, שיחליט על זה רק עם האונקולוג.
אצל 24 בריאים, ניסוי קטן מצא ש-PSP יצר שינויים עקביים בחיידקי המעי, שמתאימים לסיבים תזונתיים (פרה-ביוטיקה), אבל ההרכב ההתחלתי של כל אדם השפיע יותר, ולא נמדד שום מדד בריאותי (Pallav ועמיתים, 2014).
ובניסוי בטיחות ב-11 נשים אחרי סרטן שד, עד 9 גרם ביום של תכשיר זנב תרנגול במשך שישה שבועות נסבלו (Torkelson ועמיתים, 2012).

מייטקה: כשהזן קובע
במייטקה (Grifola frondosa) יש ניסוי אחד שמלמד משהו על כל התחום. ביפן, 47 אנשים בריאים מעל 60 אכלו במשך 18 שבועות לחם שהכיל 50 גרם מייטקה, מאחד משני זנים, או לחם רגיל. רק זן אחד (Y10M) שיפר את הציון הקוגניטיבי. הזן השני לא עשה כלום (Jogi ועמיתים, 2026). וזה היה מזון, לא כמוסה.
ובניסוי במרכז הסרטן ממוריאל סלואן קטרינג, ב-34 נשים אחרי סרטן שד, תמצית מייטקה העלתה חלק מהמדדים החיסוניים ודיכאה אחרים, ולא בקו ישר: מינונים בינוניים לא נתנו את מה שנתנו מינונים אחרים. החוקרים כתבו שחשוב שמטופלים יידעו שתכשירים צמחיים עלולים גם לדכא את מערכת החיסון, ולא רק לחזק אותה (Deng ועמיתים, 2009).

טרמלה: נמכרת לעור, ונבדקה לזיכרון
טרמלה (Tremella fuciformis, "פטריית שלג") נמכרת בעיקר כמוצר יופי ללחות העור. אבל הניסוי המעניין שלה הוא על זיכרון: בקוריאה, 75 אנשים עם תלונות על זיכרון קיבלו 600 או 1,200 מ"ג ביום, או פלצבו, למשך שמונה שבועות. בקבוצת הטרמלה נמדד שיפור גדול יותר מבפלצבו בתלונות על הזיכרון, בזיכרון לטווח קצר ובתפקודים ניהוליים, ותופעות הלוואי היו כמו בפלצבו (Ban ועמיתים, 2018). ניסוי אחד, שעוד לא שוחזר.
שיטאקי ו-AHCC: גם לאכול
שיטאקי היא פטריית מאכל רגילה, ובניסוי אחד 52 צעירים בריאים אכלו 5 או 10 גרם שיטאקי מיובש ביום, במשך חודש. נמדדה עלייה בתאי חיסון מסוימים וירידה ב-CRP, מדד לדלקת, אבל בלי קבוצת ביקורת (Dai ועמיתים, 2015).
ומשיטאקי מפיקים גם את AHCC, תמצית מתוקננת של התפטיר. בניסוי מבוקר ב-50 נשים עם HPV מתמשך בסיכון גבוה, 3 גרם AHCC ביום במשך חצי שנה נקשרו לבדיקה שלילית אצל 14 מתוך 22 שסיימו (63.6%), מול 2 מתוך 19 בפלצבו (10.5%, אחרי שנה) (Smith ועמיתים, 2022). זה אחד הממצאים הבולטים בתחום, אבל על מוצר מסחרי אחד, בניסוי קטן, והחוקרת הראשונה קיבלה בעבר מענקי מחקר מהיצרן, למחקרי מעבדה.

פטריות למערכת העיכול: מה נבדק בקרוהן
בחולי קרוהן נבדקו שתי תערובות. ב-AndoSan, תמצית על בסיס פטריית אגריקוס, התסמינים השתפרו לעומת ההתחלה, אבל ההבדל מול פלצבו לא היה מובהק. שניים מהחוקרים קשורים כלכלית לחברה שמשווקת אותה (Therkelsen ועמיתים, 2016).
ובפיילוט ישראלי מ-2025 על Mycodigest, תערובת של שלוש תמציות פטריות, נמדדה תגובה קלינית אצל 8 מתוך 10 חולים אחרי שמונה שבועות, מול 1 מתוך 6 בפלצבו, אבל מדדי הדלקת בדם ובצואה לא השתנו (Leibovitzh ועמיתים, 2025). אות שמצדיק ניסוי גדול יותר.
צ'אגה: למה דווקא בה צריך זהירות
צ'אגה (Inonotus obliquus) היא גוש שחור וקשה שגדל על גזעי ליבנה בצפון רוסיה, בסקנדינביה ובקנדה. ברפואה הרוסית המסורתית השתמשו בתמצית ממנה נגד גידולים וכמשתן (Glamočlija ועמיתים, 2015). היום היא נמכרת כאבקה, כתה וכתמצית, עם טענות על נוגדי חמצון וחיסון.

לא מצאנו אף ניסוי מבוקר בבני אדם על צ'אגה, וגם מרכז הסרטן ממוריאל סלואן קטרינג כותב שהיא לא נבדקה בניסויים קליניים (ממוריאל סלואן קטרינג). מה שנבדק נעשה בתאים ובחיות. וזה לא העיקר. העיקר הוא שבצ'אגה יש הרבה מאוד אוקסלט, החומר שממנו בנויות רוב אבני הכליה:
- יפן, 2014: אישה בת 72 לקחה 4 עד 5 כפיות אבקת צ'אגה ביום במשך חצי שנה. תפקוד הכליות שלה ירד, והיא עברה לדיאליזה. בביופסיה נמצאו גבישי אוקסלט (Kikuchi ועמיתים, 2014).
- קוריאה, 2020: גבר בן 49 שלקח אבקת צ'אגה שנים, לאקזמה, הגיע לאי ספיקת כליות סופנית. באבקה שנשארה לו נמדדו 14.2 גרם אוקסלט ל-100 גרם (Lee ועמיתים, 2020).
- קוריאה, 2022: גבר בן 69 לקח 10 עד 15 גרם צ'אגה ביום, יחד עם 500 מ"ג ויטמין C, שלושה חודשים. פגיעה כלייתית חריפה, שטופלה בדיאליזה ובסטרואידים, והחלמה תוך חודש (Kwon ועמיתים, 2022).
ב-2026 שוחזרה הפגיעה בחולדות, אבל רק במינון הגבוה (Lee ועמיתים, 2026). כלומר, זה תלוי בכמות.
וגם בתמצית במים, החומצה האורגנית העיקרית בצ'אגה הייתה אוקסלית (Glamočlija ועמיתים, 2015).
כוס תה מדי פעם היא לא מה שקרה במקרים האלה. מה שדווח הוא אבקה, כמה גרמים ביום, חודשים. מי שבכל זאת לוקח: לא כל יום לאורך זמן, ובכלל לא עם היסטוריה של אבני כליה, מחלת כליות, או מנות גבוהות של ויטמין C. ובמבחנה ובעכברים, רכיב שבודד מתפטיר של צ'אגה עיכב טסיות דם (Hyun ועמיתים, 2006), ולכן גם לא עם נוגדי קרישה.

גוף פרי או תפטיר: מה באמת קונים
זה הנושא שהכי מבלבל קונים, ושני הצדדים בו מוכרים. מה שחשוב לדעת:
- גוף פרי הוא הפטרייה עצמה, מה שרואים על העץ או בצלחת. מגדלים אותו, מייבשים, ואז טוחנים או מכינים ממנו תמצית.
- תפטיר הוא הרשת הלבנה של סיבים שממנה הפטרייה צומחת. אפשר לגדל אותו במיכל נוזלי ולסנן, ואז מקבלים תפטיר נקי. אבל הדרך הנפוצה והזולה היא לגדל אותו על אורז או שיבולת שועל, ולטחון את הכל יחד. אז הכמוסה היא תפטיר ועוד הדגן שהוא גדל עליו.

בטא-גלוקן, אלפא-גלוקן, ולמה "פוליסכרידים" לא אומר כלום
הדרך לדעת כמה פטרייה יש בכמוסה היא למדוד את הבטא-גלוקנים. בשיטה המקובלת, מודדים את כל הגלוקנים, ומפחיתים את האלפא-גלוקן, שהוא בעיקר עמילן (McCleary ועמיתים, 2016). ולכן המספר שמגלה כמה דגן יש בכמוסה הוא דווקא האלפא-גלוקן. כמעט אף מותג לא מפרסם אותו.
ומה שרוב המותגים כן מפרסמים הוא "פוליסכרידים", ולפעמים 30% ו-40%. אבל עמילן הוא גם פוליסכריד, ולכן גם מוצר שרובו אורז יכול להציג מספר גבוה. במחקר שבדק מוצרי צ'אגה בצפון אמריקה, מוצרי "תפטיר על דגן" התבררו כעשירים בעמילן (Windsor ועמיתים, 2025). המחקר נעשה בידי חברה שמוכרת צ'אגה מגוף הפרי, אבל המסקנה תואמת את השיטה עצמה.
וגם השיטה התקנית לא מושלמת: ממתיקים ועמילן עמיד שמוסיפים לתוספים יכולים לעוות את התוצאה (Sweeney ועמיתים, 2026).
ובכל זאת: ברעמת האריה, התפטיר עדיף?
ברעמת האריה המצב הפוך משאר הפטריות. מחקר מ-2025 לא מצא כמויות מדידות של ארינצינים בגוף הפרי, רק בתפטיר, וגילה שהמצע שעליו גדל התפטיר קובע כמה ארינצין נוצר (Doar ועמיתים, 2025). כל החוקרים במחקר הזה קשורים לחברה שמוכרת תוספי תפטיר.
אבל גם הניסוי הארוך ביותר בבני אדם נעשה על תפטיר מועשר בארינצין A (Li ועמיתים, 2020).
אז ההכרעה, לפי המטרה: לזיכרון, מוצר רעמת האריה שמצהיר על כמות ארינצין A (נדיר, ושווה לבדוק בתווית על מה גדל התפטיר). לכל השאר, ולשאר הפטריות: תמצית מגוף הפרי עם אחוז בטא-גלוקנים מוצהר.
האם יש בכמוסה את מה שכתוב עליה?
לא תמיד. בבדיקת DNA של 19 תוספי פטריות שנמכרו באיטליה, רק 6 הכילו את המין שכתוב על התווית (Risoli ועמיתים, 2023). מוצרים שנמכרו כריישי התבררו כמינים קרובים אחרים.
ובבדיקה של 19 תוספי ריישי שנקנו בארה"ב, רק 5 תאמו למה שהיה כתוב עליהם, בטריטרפנים ובפוליסכרידים (Wu ועמיתים, 2017).
…the cultivation of medicinal mushrooms on a large scale is performed mainly in China, where most of the production facilities do not have internationally recognized good manufacturing practices… The molecular identification… allowed for identifying 6 out of 19 samples, matching with those… belonging to the species indicated in the label… Samples containing Ganoderma, labeled in the commercial product as G. lucidum, showed sequences that showed homology of 100% and 99% with G. resinaceum and G. sichuanense.

מתכות כבדות בתוספי פטריות
בפטריות בר בניו אינגלנד, ריכוזי המתכות השתנו בין סוגים ובין אזורים (Hanley ועמיתים, 2024).
בבדיקה של תוספי קורדיספס, ריישי ופטרייה נוספת בסרביה, רמות העופרת והקדמיום היו נמוכות, והניקל והכרום נעו בטווח רחב, עד כ-100 מ"ג לק"ג בחלק מהדגימות (Stilinović ועמיתים, 2014).
והמקרה הקיצוני הוא הרעלות העופרת מקורדיספס מזוהם בטייוואן (Wu ועמיתים, 1996). לכן כדאי מוצר שמפרסם תעודת בדיקה (CoA) לכל סדרת ייצור, כולל מתכות. רוב הפטריות בתוספים גדלות בסין, וזה לא פוסל אותן, אבל מחייב בדיקה. עוד על הנושא: מתכות כבדות במזון.
תמצית כפולה, יחס 10:1, ואבקה טחונה
- אבקה טחונה של פטרייה יבשה היא הזולה. דופן התא של הפטרייה עשויה מכיטין, ולפי היצרנים שמוכרים תמציות, בלי חימום רק חלק קטן מהבטא-גלוקנים משתחרר. לא מצאנו ניסוי שמשווה אבקה לתמצית. זה גם ההיגיון של המסורת, שתמיד הרתיחה.
- תמצית במים חמים משחררת את הבטא-גלוקנים. בחלק מהניסויים נבדקה תמצית (ריישי, AHCC), ובאחרים אבקה או פטרייה שלמה (שיטאקי מיובש, מייטקה בלחם).
- תמצית כפולה (מים ואחר כך אלכוהול) מוסיפה את החומרים שנמסים בשומן ובאלכוהול, כמו הטריטרפנים בריישי. לא מצאנו מחקר שמשווה ישירות בין תמצית כפולה לתמצית מים במוצר מסחרי. ההיגיון סביר, בעיקר בריישי ובצ'אגה.
- "יחס 10:1" אומר שמ-10 ק"ג פטרייה יצא ק"ג תמצית. זה לא אומר כמה חומר פעיל יש בתמצית. אחוז הבטא-גלוקנים אומר יותר.
כמה לקחת, לכמה זמן, ומה עם תערובות וקפה פטריות
המינונים כאן הם מה שנבדק בניסויים, לכל מצב בנפרד. אין "מינון כללי" לפטריות מרפא, כי כל ניסוי השתמש בצורה אחרת:
| פטרייה ומצב | כמה ביום, ובאיזו צורה | איך מחלקים | לכמה זמן |
|---|---|---|---|
| רעמת האריה, ירידה קלה בזיכרון | 3 גרם אבקת פטרייה | שלוש מנות | 16 שבועות, ולהמשיך כל עוד רוצים את האפקט (Mori ועמיתים, 2009) |
| קורדיספס, סיבולת | 1 גרם CS-4. בניסוי אחר, 4 גרם תערובת עם מיליטריס | שלוש מנות של כ-333 מ"ג | לפחות 3 שבועות, בניסויים עד 12 (Chen ועמיתים, 2010) |
| ריישי, עייפות | 5.4 גרם תמצית פוליסכרידים | שלוש מנות של 1.8 גרם | 8 שבועות (Tang ועמיתים, 2005) |
| ריישי, מערכת החיסון | בטא-גלוקן מריישי. המינון לא מופיע בתקציר הניסוי | לפי היצרן | 84 יום בניסוי (Chen ועמיתים, 2023), ובדיקת כבד אחרי חודשיים |
| טרמלה, תלונות זיכרון | 600 עד 1,200 מ"ג | מנה אחת | 8 שבועות (Ban ועמיתים, 2018) |
| זנב התרנגול, בזמן טיפול בסרטן | 3 עד 9 גרם, רק עם האונקולוג | שתיים או שלוש מנות | לפי הטיפול (Torkelson ועמיתים, 2012) |
| צ'אגה | לא נבדק מינון בטוח | לא כתוסף יומי לאורך זמן (למה) | |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
ומה שחוזר בכל הניסויים: לפטריות מרפא לוקח זמן. בניסוי עם תערובת שכללה קורדיספס, אחרי שבוע לא נמצא הבדל מובהק מול פלצבו, והשיפור בצריכת החמצן המרבית נמדד אחרי שלושה שבועות (Hirsch ועמיתים, 2017).
ברעמת האריה, ההבדל מול פלצבו נמדד בשבועות 8, 12 ו-16 (Mori ועמיתים, 2009). מי שמנסה, ייתן לזה חודשיים, ואחר כך ישאל את עצמו בכנות אם השתנה משהו.
עם אוכל או בלי? בניסויים לא נבדק. רוב המותגים ממליצים עם אוכל, ומי שמרגיש אי נוחות בבטן, שייקח עם ארוחה. ואין סיבה לקחת ריישי דווקא בערב, אלא אם היא עוזרת לכם להירדם (על ריישי ושינה).
לבד או בתערובת של כמה פטריות?
תערובות של חמש, שבע ועשר פטריות נפוצות מאוד בחנויות. הבעיה בהן פשוטה: כמוסה של 500 מ"ג עם עשר פטריות נותנת 50 מ"ג מכל אחת, כשבניסויים השתמשו בגרם ויותר. לא מצאנו ניסוי שבדק תערובת של עשר פטריות בכמוסה כזו. מי שרוצה פטרייה מסוימת למטרה מסוימת, שיקנה אותה לבד. תערובת מתאימה רק למי שמחפש "קצת מהכל" ומבין שהמנה מכל פטרייה קטנה מאוד.

קפה פטריות: מה יש בכוס
קפה פטריות הוא קפה רגיל, או תחליף קפה, עם תוספת של אבקת פטריות: רעמת האריה, קורדיספס, ריישי וצ'אגה. לא מצאנו אף ניסוי בבני אדם על קפה פטריות כמוצר. המחקר היחיד שמצאנו מדד מינרלים ותרכובות בכוס עצמה, לא השפעה על מי ששותה (Kała ועמיתים, 2024).
ודווח מקרה של פריחה מקפה פטריות, מהסוג שמוכר כתגובה לשיטאקי (Mijares ועמיתים, 2026).
הבעיה המעשית היא הכמות. בשקיק של קפה פטריות יש בדרך כלל כמה מאות מיליגרם של כמה פטריות יחד, הרבה פחות מהמינונים שנבדקו. מי שאוהב את הטעם, ומרגיש שהקפה מעורר אותו פחות חזק, אין סיבה שלא ישתה. מי שמחפש את מה שנבדק בניסויים, לא ימצא אותו בכוס הזו.

ואפשר פשוט לאכול אותן?
חלק כן. רעמת האריה, שיטאקי ומייטקה הן פטריות מאכל, וחלק מהניסויים נעשו על אוכל. נבדק שיטאקי מיובש (Dai ועמיתים, 2015).
בניסוי אחר אכלו לחם עם מייטקה (Jogi ועמיתים, 2026).
ובשלישי, עוגיות עם רעמת האריה (Nagano ועמיתים, 2010). מי שמוצא רעמת האריה טרייה, שיבשל אותה כמו פטריה רגילה. בניסויי השיטאקי והמייטקה הכמויות היו 5 עד 50 גרם, כלומר מנה של ממש. ואת השיטאקי כדאי לבשל היטב: אצל אנשים רגישים, שיטאקי לא מבושל מספיק יכול לגרום לפריחה.

ריישי, צ'אגה וזנב התרנגול קשות מכדי לאכול. איתן הדרך המסורתית היא מרתח: פרוסות מיובשות במים, בבישול איטי של שעה ויותר.
פטריות מרפא: תופעות לוואי, ולמי לא מתאים
במאמרים בעברית על פטריות מרפא חוזר המשפט "אין תופעות לוואי ואין אינטראקציות". זה לא מדויק. ברוב הניסויים הקצרים הפטריות נסבלו טוב, אבל יש כמה סיכונים מתועדים, וכדאי להכיר אותם:
| מצב | מה הבעיה | איזו פטרייה |
|---|---|---|
| נוגדי קרישה (קומדין, אליקוויס, אספירין), או ניתוח בשבועיים הקרובים | במבחנה, תמציות עיכבו את פעולת הטסיות. בקורדיספס דווח מקרה של דימום חריג אחרי עקירת שן (ממוריאל סלואן קטרינג) | ריישי, צ'אגה, קורדיספס |
| אבני כליה, מחלת כליות | הרבה אוקסלט. דווחו מקרים של אי ספיקת כליות | צ'אגה |
| מחלת כבד, או אלכוהול באופן קבוע | דיווחים נדירים על פגיעה בכבד, בעיקר מאבקה | ריישי |
| תרופות לסוכרת | בחיות חלק מהפטריות הורידו סוכר. בבני אדם לא נמצאה ירידה, אבל כדאי לעקוב | צ'אגה, מייטקה, ריישי |
| מדכאי חיסון, השתלה, מחלה אוטואימונית פעילה | פטריות משנות מדדים של מערכת החיסון, לפעמים בכיוונים לא צפויים. בסין קורדיספס נבדק כתוספת לתרופות נגד דחיית שתל (Hong ועמיתים, 2015). אין הוכחה שזה משנה משהו אצל אדם בריא, אבל מי שמושתל צריך להתייעץ | כולן, ובעיקר בתמציות מרוכזות |
| טיפול כימותרפי | יש פטריות שנבדקו דווקא כתוספת, ויש שלא. ואבקת נבגי ריישי יכולה להעלות סמן גידול (CA72-4) ולבלבל את המעקב. רק בתיאום | כולן |
| הריון, הנקה, ילדים | לא מצאנו נתוני בטיחות, והמכון הלאומי לבריאות בארה"ב ממליץ להימנע מריישי בהריון | כולן כתוסף. כמזון בבישול רגיל, אין בעיה ידועה |
| אלרגיה לפטריות או לעובש | תגובה אלרגית, פריחה | כולן |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
לפי ממוריאל סלואן קטרינג, מאגר צמחי המרפא של מרכז הסרטן, תופעות הלוואי של ריישי כוללות בחילה, נדודי שינה ופגיעה בכבד (המאגר של ממוריאל סלואן קטרינג).
המאגר של המכון הלאומי לבריאות בארה"ב מסכם שפגיעה בכבד מריישי נדירה, ושברוב הדיווחים לא נשללו סיבות אחרות (LiverTox, 2024).
תופעות הלוואי שדווחו בניסויים היו בעיקר אי נוחות בבטן, בחילה ופריחה, אצל מעטים. שתי אזהרות שכדאי לזכור במיוחד: ריישי במינון גבוה החמירה תסמינים בניסוי קטן ב-29 גברים (Younger ועמיתים, 2021).
ומייטקה דיכאה חלק ממדדי החיסון בניסוי אחר (Deng ועמיתים, 2009). "טבעי" ו"מחזק חיסון" לא אומר שאי אפשר להגזים.
ותוסף שעמד שנה בארון? תמציות פטריות יבשות בכמוסות סגורות, במקום קריר ויבש, נשמרות בדרך כלל היטב. מה שמריח רע, נדבק או משנה צבע, לזרוק.
מה אומרת כל גישה על פטריות מרפא
בפטריות מרפא המחלוקת היא לא רק "עובד או לא". היא גם על איזה חלק של הפטרייה, באיזו צורה, ולמי. הנה הגישות העיקריות, כל אחת בגרסה החזקה שלה:
| גישה | מה היא אומרת | מה המחקר מצא | איפה היא צודקת |
|---|---|---|---|
| רפואה מקובלת (למשל ממוריאל סלואן קטרינג, קליבלנד קליניק, הרווארד) | יש פוטנציאל במעבדה, אבל הניסויים בבני אדם קטנים וקצרים. לאכול פטריות מאכל. לא ברור מה יש בבקבוק | במבוגרים עם ירידה קלה בזיכרון יש רמז עקבי לרעמת האריה. בבריאים כמעט אפס. ריישי לא הורידה סוכר בסוכרתיים | באזהרות על כבד, כליות ודימום, שמתועדות |
| אונקולוגיה אינטגרטיבית ויפן | פטריות כתוספת לטיפול, לא במקומו. PSK מזנב התרנגול משמש ביפן כטיפול משלים | במטא-אנליזות של אלפי חולים, PSK עם כימותרפיה נקשר להישרדות טובה יותר בסרטני מערכת העיכול | בכך שיש פטרייה אחת עם ראיות ברמה של תרופה |
| רפואה סינית | ריישי היא טוניק לאורך זמן, ל"צ'י" ולהרגעת הנפש. רעמת האריה לקיבה ולטחול. קורדיספס, לפי המסורת, לכליות ולריאות. בדרך כלל כמרתח | רוב השימושים לא נבדקו בניסויים גדולים. סקירת קוקריין מצאה שיפור במדדי כליה מקורדיספס, במחקרים חלשים | בהרתחה הארוכה במים, שהיא באמת הדרך לשחרר את הבטא-גלוקנים |
| ביוהאקינג ונוטרופיקה (למשל כריס קרסר, רונדה פטריק) | רעמת האריה לריכוז, קורדיספס לסיבולת, ריישי לשינה ולסטרס, לפעמים בקפה | בצעירים בריאים הניסויים על רעמת האריה יצאו כמעט ריקים. לקורדיספס יש רמז בסיבולת | בדרישה לדעת איזה חלק של הפטרייה ובאיזה ריכוז |
| נטורופתיה, הרבליזם ותזונה טבעית (למשל ציפי קדוש, שרון קוצר, רן כליף) | כל פטרייה למערכת אחרת: ריישי לחרדה ולשינה, קורדיספס לאנרגיה, מייטקה לסוכר ולגיל המעבר. אצל חלק, צ'אגה במקום קפה | רוב הטענות לא נבדקו. "אין תופעות לוואי" לא מדויק | בדרישה לתמצית מתוקננת ולתעודת בדיקה, עוד לפני רוב הרופאים |
| מיקולוגים ומגדלים (למשל פול סטמטס, ג'ף צ'ילטון) | מחלוקת: גוף פרי בלבד, מול תפטיר. כל צד בטוח שהוא צודק | הניסוי הארוך ברעמת האריה נעשה על תפטיר. ומוצרי תפטיר על דגן באמת מכילים הרבה עמילן | שניהם, חלקית. ושניהם גם מוכרים את הצורה שלהם |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
אצל Medical Medium לא מצאנו עמדה על פטריות מרפא. אצל ד"ר גיל יוסף שחר לא מצאנו עמדה כתובה על פטריות. בחנות שלו נמצא מוצר פטריות של יצרן אחר שמפרסם אחוז "פוליסכרידים", מדד שכולל גם עמילן (למה זה חשוב).
הרפואה הסינית, בגרסה החזקה שלה
ברפואה הסינית ריישי לא ניתנת לבעיה אחת. היא טוניק, משהו שלוקחים לאורך חודשים ושנים כדי לחזק את הגוף ולהרגיע את הנפש, ולא תרופה לסימפטום. וזה מסביר חלק מהפער מול המחקר: ניסוי של שמונה שבועות על מדד אחד בודק משהו אחר ממה שהמסורת מתארת. גם צורת ההכנה שונה: מרתח של שעות במים, ולא אבקה טחונה. ובזה המסורת והכימיה מסכימות. בטא-גלוקנים נמסים כשמבשלים אותם בחום, ולכן תמצית במים חמים מכילה יותר מהם מאבקה גולמית.
מה שהמחקר לא תומך בו הוא ההנחה שכל זה מתורגם לכמוסה מהמדף. ובשני דיווחי הכבד שתוארו בתאילנד ובהונג קונג, הפגיעה הופיעה דווקא אחרי מעבר ממרתח מסורתי לאבקה, יחד עם תרופות נוספות (Wanmuang ועמיתים, 2007).

מה אומרים מטפלים ומומחים שעובדים עם פטריות מרפא
מעבר למחקר, יש אנשי שטח שעובדים עם פטריות שנים, ורואים מה קורה אצל אנשים אמיתיים. מה שהם מדווחים:
- ציפי קדוש, נטורופתית והרבליסטית קלינית: עובדת עם ספורטאים, ממליצה על קורדיספס סיני במיצוי יבש, 3 עד 4 גרם ביום, כמה שבועות. מדגישה שזו לא תרופת פלא, ושלא מתאים במחלה אוטואימונית פעילה, בהריון ועם קומדין. במחקר: בניסוי עם CS-4 השתמשו בגרם אחד, ובתערובת עם מיליטריס ב-4 גרם. האפקט בהם צנוע.
- אשד חקלאי, מהנדס פרמצבטיקה ונטורופת: מעדיף כמוסות של מיצוי יבש מיצרן שנותן אנליזה, ונגד מוצרי "תפטיר על דגן". ברעמת האריה דווקא בעד תפטיר. במחקר: הניסוי הארוך ברעמת האריה באמת נעשה על תפטיר מתוקנן.
- ד"ר גיל ברזילי, דוקטור בגנטיקה ומטפל ברפואה סינית: בוחר פטרייה לפי מטרה, ומזהיר דווקא את מי שלוקח מדללי דם. במחקר: האזהרה הזו נשענת על ממצאי מבחנה בריישי ובצ'אגה.
- שרון קוצר, הרבליסט קליני, מייסד ברא צמחים: מספר על התעוררות מחודשת של העניין אחרי הקורונה, וממליץ על ריישי לחרדה ולשינה וקורדיספס לאנרגיה, בדרך כלל בשילוב. (הוא גם מוכר פטריות.) במחקר: לא מצאנו ניסוי מבוקר על ריישי בחרדה או בשינה בבריאים. בפיילוט בחולות סרטן שד נמצאה פחות חרדה.
- ד"ר אנדרו וייל, רופא, רפואה אינטגרטיבית: ממליץ על רעמת האריה, ריישי וזנב התרנגול, ומודה שהראיות מעטות. (יש לו קו קוסמטיקה עם פטריות, בשיתוף Origins.) במחקר: המלצה שלו על רעמת האריה לנוירופתיה תורשתית חורגת מהראיות שהוא עצמו מתאר.
- ד"ר כריסטופר הובס, הרבליסט ומיקולוג: "קודם אוכל": לאכול פטריות כמזון, וביניהן רעמת האריה, ורק אחר כך כמוסות. ריישי וזנב התרנגול הן בעיניו פטריות המרפא העיקריות, ובקורדיספס, מיליטריס שעבר אימות DNA. במחקר: שיטאקי מיובש נבדק כמזון ונקשר לשינויים בתאי חיסון.
- ד"ר פיטר כהן, רופא וחוקר תוספים בהרווארד: ביקורתי. היצרנים לא חייבים לגלות איך הם מייצרים, ואין להם סיבה לממן ניסויים. במחקר: בדיקות DNA של תוספי פטריות מצאו שהרבה מהם הם לא מה שכתוב.
ומה שחוזר אצל כמעט כולם, גם אצל התומכים: האיכות של המוצר משנה יותר מהבחירה בין פטרייה לפטרייה.
מה אומרים בסרטונים הכי נצפים על פטריות מרפא, ומה המחקר מצא
הסרטונים הנצפים ביותר שבדקנו הם של SciShow על רעמת האריה (1.8 מיליון צפיות), של אריק ברג, כירופרקט, על ארבע פטריות (1.3 מיליון), ושל ערוץ FreshCap, שמוכר פטריות, על "חמש הפטריות הכי טובות" (כמיליון). ב-34 הסרטונים שנבדקו, הטענה שחוזרת הכי הרבה היא שרעמת האריה משפרת זיכרון. הפער הכי מסוכן הוא בצ'אגה.

דוח השוואת תוספי פטריות מרפא: מה משתלם, ומה לא שווה את הכסף
נבדקו 28 תוספי פטריות מרפא, לפי החלק של הפטרייה, סוג המיצוי, אחוז הבטא-גלוקנים, בדיקה חיצונית והמחיר ליום. המחירים נבדקו ב-21 באוקטובר 2026.
בדוח
השורה התחתונה של הדוח
- הצורה: תמצית של פטרייה אחת, עם אחוז בטא-גלוקנים כתוב, ובמינון שקרוב לניסויים. ברוב הפטריות, מגוף הפרי. ברעמת האריה לזיכרון יש הגיון גם בתפטיר, אבל לא מצאנו מוצר שכותב כמה ארינצין A יש בו.
- המותגים: Real Mushrooms, נוטרי די, Trust The Fungi, מיקוליביה וברא צמחים מצהירים כולם על בטא-גלוקנים (25% עד 42% באלה שכותבים אחוז), ואף אחד מהם לא כותב איך מדד. ההבדל העיקרי ביניהם הוא המחיר: ברא, נוטרי די ו-Trust The Fungi עולים פי שלושה עד שישה לכל 100 מ"ג בטא-גלוקן מוצהר. במיקוליביה אי אפשר לחשב, כי לא כתוב כמה מ"ג בכמוסה. בדיקת מעבדה חיצונית ופומבית מצאנו רק אצל Funngiz.
- אם זה לא עבד: קודם לבדוק את המינון. ברוב הקופסאות המנה היא גרם אחד, ובניסוי ברעמת האריה השתמשו בשלושה. אחר כך לתת לזה חודשיים. בכרטיס הייעודי.
איך בדקנו
נבדקו תוספים באייהרב ישראל, באתרים של המותגים הישראליים (נוטרי די, ברא צמחים, מיקוליביה, Trust The Fungi, מיקוספרינג ו-Funngiz) ובטבע בריא. לכל מוצר קראנו את התווית: מאיזה חלק של הפטרייה, איזה מיצוי, כמה תמצית במנה, ומה אחוז הבטא-גלוקנים. את התוויות של מוצרי אייהרב קראנו מדפי המוצר וממאגר התוויות של המכון הלאומי לבריאות בארה"ב, ובחלק מהמוצרים התווית שם ישנה. חיפשנו גם תעודות בדיקה פומביות, ואת מה שפתוח לציבור מבדיקות ConsumerLab. לא שלחנו דגימות למעבדה.
סדר ההכרעה: קודם שזו פטרייה אחת שנבדקה למטרה, אחר כך שכתוב מאיזה חלק היא ומה אחוז הבטא-גלוקנים, אחר כך בדיקה חיצונית, ורק בסוף המחיר.
מה נמצא
- במנה של רוב המוצרים יש גרם אחד או פחות, בעוד שבניסוי המרכזי ברעמת האריה השתמשו ב-3 גרם, ובריישי ב-1.4 עד 5.4 גרם. המחיר ליום על הקופסה הוא לא המחיר של מה שנבדק.
- חלק מהמוצרים הם תפטיר שגדל על דגן: Host Defense על אורז, ובחלק ממוצרי "הספקטרום המלא" לא כתוב על מה גדל התפטיר.
- בקורדיספס של Real Mushrooms יש רק 8% בטא-גלוקנים, לעומת 25% עד 30% ברעמת האריה, בריישי ובזנב התרנגול שלהם. גם בצ'אגה שלהם כתוב 8%. בקורדיספס זה פחות קריטי, כי הוא לא נבחר בשביל הבטא-גלוקנים.
- ConsumerLab בדקה ב-2026 שבעה תוספי ריישי, ושניים נכשלו בגלל מעט מדי בטא-גלוקנים. השמות מאחורי מנוי. ובספטמבר 2025 דיווחה על מתכות כבדות מעל הסף במוצר אחד של Host Defense, בלי לציין איזה.
- באתר מיקוליביה לא כתוב כמה מיליגרם יש בכמוסה, ובדף הצ'אגה מופיע טקסט של הריישי.
- אצל אלטמן, סולגאר ישראל, הדס ו-Life של סופר-פארם לא מצאנו תוספי פטריות. את אתר סופהרב לא הצלחנו לפתוח לבדיקה.
מה משתלם: פטרייה לכל מטרה
קודם כל: מי שאין לו מטרה מהפרקים למעלה, לא צריך אף אחד מהמוצרים כאן. ובפטריות מרפא, כל מטרה היא פטרייה אחרת, ולכן הכרטיסים מסודרים לפי מטרה ולא לפי מחיר.
- תמצית מים חמים, בלי תפטיר, דגן ועמילן לפי התווית
- 30% בטא-גלוקנים מוצהרים, הכי זול לבטא-גלוקן שמצאנו
- הכי טוב שמצאנו הוא גם מהזולים
- תפטיר מתורבת בשם CS-4 (מסווג כ-Paecilomyces hepiali), אותו שם זן כמו בניסוי שבו גרם ביום העלה את הסף האירובי
- זול. לא כתוב אחוז בטא-גלוקנים
- לא אימתנו שזה אותו חומר גלם בדיוק כמו בניסוי
- תמצית, 25% בטא-גלוקנים
- מצהיר גם על 40 מ"ג טריטרפנים במנה, מה שחלק מהמותגים לא כותבים
- בניסויים השתמשו בכמויות גבוהות יותר
בשלושת המקרים, המוצר שבחרנו הוא גם מהזולים שבדקנו. יש מוצרים יקרים יותר עם בדיקת מעבדה פומבית (Funngiz, בכרטיס למטה), אבל לא מצאנו מוצר יקר ששווה את הפער למטרות האלה.
ואם חשוב לכם משהו אחר
- 240 מ"ג בטא-גלוקנים מוצהרים בשתי כמוסות
- ספקטרום מלא, כולל תפטיר ונבגים
- פי שלושה בערך מ-Real Mushrooms לאותו בטא-גלוקן
- גוף פרי מגידול מקומי, מיצוי במים ובאלכוהול
- דוח מעבדה פומבי (TUV Austria, 2026): 20.4% בטא-גלוקנים, ואפס עמילן
- הדוח בדק דגימה מרוכזת, והמעבדה ציינה שהשיטה מחוץ להסמכה שלה
- אותה תמצית כמו בכמוסות, באבקה
- נוח להגיע ל-3 גרם ביום, בשייק או בקפה
- לא דרגת איכות אחרת, רק דרך אחרת לקחת
- תפטיר, החלק שבו נמצאים הארינצינים
- גדל על אורז, והאורז בכמוסה. כמות הארינצין לא כתובה
- זה לא אומר שהוא פחות טוב, פשוט עוד לא יודעים
אם ניסיתם תוסף פטריות, והוא לא עבד לכם
- מינון: כמוסה אחת של 500 מ"ג היא שישית מהמינון בניסוי של רעמת האריה. לפני שמחליפים מוצר, להעלות למינון שנבדק.
- זמן: פחות משלושה שבועות בקורדיספס, ופחות משמונה שבועות ברעמת האריה, זה מוקדם מדי לשפוט.
- צורה: ברעמת האריה, מי שלקח תמצית גוף פרי יכול לנסות תפטיר, כמו בכרטיס למעלה, ולהפך.
- מטרה: אם המטרה היא ריכוז אצל אדם צעיר ובריא, ייתכן שאין מה למצוא. הניסויים לא מצאו.
- בטן: אי נוחות או בחילה: לקחת עם אוכל, או להוריד מינון ולעלות לאט.
מה לא שווה את הכסף
כאן נכנס רק מה שלא מתאים למה שהמוצר אמור לעשות, או שיש בו סיכון.
לא כתוסף יומי לאורך זמן. זה חל גם על הצ'אגה של Real Mushrooms, של Trust The Fungi ושל מיקוליביה. אין ניסויים בבני אדם, ודווחו מקרים של אי ספיקת כליות. הפירוט.
מנה קטנה מכל פטרייה. בכמוסה של חצי גרם עם עשר פטריות יש כ-50 מ"ג מכל אחת, בעוד שבניסויים השתמשו בגרם ויותר. מי שרוצה פטרייה מסוימת, שיקנה אותה לבד.
כמשקה, למי שאוהב, אין בעיה. כתחליף לתוסף, לא. הכמות בשקיק קטנה בהרבה מהמינונים שנבדקו, ולא מצאנו על קפה פטריות אף ניסוי. מה יש בכוס.

מה לבדוק על כל קופסה
- פטרייה אחת, בשם הלטיני.Hericium erinaceus, Ganoderma lucidum, Cordyceps militaris או sinensis, Trametes versicolor.
- החלק: Fruiting body או Mycelium.אם כתוב mycelium, לחפש ברכיבים oats, brown rice או "myceliated grain". אם יש, חלק מהכמוסה הוא הדגן.
- Beta-glucans באחוזים או במיליגרם."Polysaccharides" לבד לא מספיק, כי גם עמילן הוא פוליסכריד. ואם כתוב גם alpha-glucan נמוך, עוד יותר טוב.
- Extract, ולא רק powder.תמצית במים חמים, או כפולה במים ובאלכוהול. אבקה טחונה של פטרייה שלמה זולה, אבל משתחרר ממנה פחות.
- כמה מיליגרם במנה, וכמה כמוסות.ולהשוות למינון בניסויים, לא להמלצה על הקופסה.
- בדיקה חיצונית.תעודת בדיקה (CoA) לסדרת ייצור, עם מתכות כבדות. "נבדק" בלי מסמך, זה לא אותו דבר.
המחירים: כמה עולה יום של פטריות מרפא
לחודש, במנה של 3 גרם רעמת האריה כמו בניסוי: Real Mushrooms בכמוסות עולה כ-125 שקלים, ובמנה של הקופסה (גרם) כ-42. לשם השוואה, נוטרי די בשתי כמוסות ביום (פחות מגרם תמצית) עולה כ-200 שקלים לחודש במחיר יחיד, וכ-120 במארז של שלוש. המשלוח מאייהרב עולה 35 שקלים, וחינם מעל 180.
כל המוצרים שנבדקו
| מוצר | פטרייה וחלק | בטא-גלוקנים במנה | ₪ ליום | למה הוא כאן | קישור |
|---|---|---|---|---|---|
| California Gold Nutrition Lion's Mane90 כמוסות, ₪43.65 | רעמת האריה, ספקטרום מלא כולל תפטיר | לא כתוב | ₪0.48 | הכי זול ליום, אבל לא ידוע כמה פטרייה | iHerb |
| Swanson Full Spectrum Lion's Mane60 כמוסות, ₪40.93 | רעמת האריה, גוף פרי, אבקה | לא כתוב | ₪0.68 | זול, 500 מ"ג אבקה לא ממוצה | iHerb |
| MRM Cordyceps CS-460 כמוסות, ₪50.04 | קורדיספס, תפטיר CS-4 | לא כתוב | ₪0.83 | אותו שם זן כמו בניסוי | iHerb |
| Real Mushrooms Lion's Mane300 כמוסות, ₪209.24 | רעמת האריה, תמצית, בלי תפטיר ודגן | מעל 25% (בגרסה החדשה 30%) | ₪1.39 | הכי זול לבטא-גלוקן מוצהר | iHerb |
| NOW Cordyceps90 כמוסות, ₪63.49 | קורדיספס סיני, תפטיר | לא כתוב | ₪1.41 | זול, התווית שמצאנו מ-2015 | iHerb |
| Real Mushrooms Lion's Mane, אבקה60 גרם, ₪103.62 | רעמת האריה, תמצית, בלי תפטיר ודגן | מעל 25% | ₪1.73 | אותה תמצית באבקה, נוח למנה של 3 גרם | iHerb |
| Real Mushrooms Lion's Mane120 כמוסות, ₪104.25 | רעמת האריה, תמצית, בלי תפטיר ודגן | 300 מ"ג (30%) | ₪1.74 | אותו מוצר באריזה קטנה | iHerb |
| Real Mushrooms Cordyceps-M120 כמוסות, ₪104.32 | קורדיספס מיליטריס, תמצית | 80 מ"ג (8%) | ₪1.74 | מיליטריס, בטא-גלוקן נמוך | iHerb |
| NOW Lion's Mane60 כמוסות, ₪58.29 | רעמת האריה, גוף פרי, תמצית | לא כתוב | ₪1.94 | גוף פרי, בלי אחוז בטא-גלוקן | iHerb |
| Genius Mushrooms90 כמוסות, ₪75.98 | תערובת של שלוש פטריות | לא כתוב | ₪2.53 | תערובת, 500 מ"ג מכל פטרייה | iHerb |
| Real Mushrooms Reishi90 כמוסות, ₪118.47 | ריישי, תמצית | 250 מ"ג (25%) ו-40 מ"ג טריטרפנים | ₪2.63 | מצהיר גם על טריטרפנים | iHerb |
| Real Mushrooms Turkey Tail90 כמוסות, ₪118.47 | זנב התרנגול, תמצית | 300 מ"ג (30%) | ₪2.63 | זנב תרנגול עם בטא-גלוקן מוצהר | iHerb |
| Om Mushrooms Lion's Mane90 כמוסות, ₪89.62 | רעמת האריה, אבקה | לא כתוב | ₪2.99 | החלק לא כתוב | iHerb |
| Mushroom Wisdom Maitake D-Fraction120 כמוסות, ₪95.56 | מייטקה, גוף פרי ותמצית | לא כתוב | ₪3.19 | המייטקה הנפוצה, הזן לא כתוב | iHerb |
| Host Defense Lion's Mane120 כמוסות, ₪199.22 | רעמת האריה, תפטיר על אורז | לא כתוב | ₪3.32 | תפטיר, אבל כולל את האורז | iHerb |
| Host Defense Reishi120 כמוסות, ₪199.45 | ריישי, תפטיר על אורז | לא כתוב | ₪3.32 | תפטיר על דגן | iHerb |
| Life Extension Reishi Extract60 כמוסות, ₪134.25 | ריישי, גוף פרי, תמצית | פוליסכרידים 13.5%, טריטרפנים 6% | ₪4.47 | מתוקנן לטריטרפנים, יקר | iHerb |
| ברא צמחים, רעמת האריה60 כמוסות, ₪140 (בטבע בריא מ-₪106.90) | רעמת האריה, ספקטרום מלא | 240 מ"ג | ₪4.67 | מותג ישראלי, בטא-גלוקן מוצהר | טבע בריא |
| ברא צמחים, ריישי60 כמוסות, ₪140 | ריישי, אבקה ותמצית | 175 מ"ג | ₪4.67 | מותג ישראלי | ברא |
| ברא צמחים, אבקת קורדיספס100 גרם, ₪122 | קורדיספס סיני, ספקטרום מלא | 600 מ"ג ב-4 גרם | ₪4.88 | אבקה, בטא-גלוקן מוצהר גבוה | ברא |
| ברא צמחים, זנב התרנגול60 כמוסות, ₪147 | זנב התרנגול, תמצית ואבקה | 60 מ"ג, ו-150 מ"ג PSK | ₪4.90 | מצהיר על PSK | ברא |
| מיקוליביה, רעמת האריה90 כמוסות, ₪250 | רעמת האריה, גוף פרי ותפטיר, תמצית | 32% | ₪5.56 | לא כתוב כמה מ"ג בכמוסה | מיקוליביה |
| נוטרי די, רעמת האריה60 כמוסות, ₪199.90 (בשלישייה ₪119.95) | רעמת האריה, גוף פרי, תמצית כפולה | 30% | ₪6.66 | מותג ישראלי מוכר, יקר | נוטרי די |
| נוטרי די, קורדיספס60 כמוסות, ₪199.90 | קורדיספס סיני, תמצית | 30% | ₪6.66 | מותג ישראלי | נוטרי די |
| מיקוליביה, טרמטס60 כמוסות, ₪200 | זנב התרנגול, תמצית | 37% | ₪6.67 | זנב תרנגול נפרד, תמצית | מיקוליביה |
| Trust The Fungi, רעמת האריה60 כמוסות, ₪250 | רעמת האריה, גוף פרי, תמצית | 300 מ"ג (30%) | ₪8.33 | 500 מ"ג תמצית לכמוסה, יקר | Trust The Fungi |
| מיקוספרינג, אבקת רעמת האריה20 גרם, ₪250 | רעמת האריה, גוף פרי, אבקה | לא כתוב | ₪12.50 | אבקה לא ממוצה. ₪12.50 לגרם, האריזה לפי האתר | מיקוספרינג |
| Funngiz, מיצוי רעמת האריה50 מ"ל, ₪220 | רעמת האריה, גוף פרי, מים ואלכוהול | 20.4% בבדיקת מעבדה על דגימה מרוכזת, עמילן 0 | לא כתובה מנה | הבדיקה החיצונית היחידה שמצאנו בארץ | Funngiz |
אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←
בטבלה 28 מוצרים, מסודרים לפי המחיר ליום במנה שעל הקופסה. המחירים נבדקו ב-21 באוקטובר 2026, ובאייהרב מדף החיפוש, כך שייתכן שחלקם מחירי מבצע. אחוזי הבטא-גלוקנים הם הצהרת היצרן, חוץ מ-Funngiz. ל-Trust The Fungi, למיקוליביה ולנוטרי די יש גם ריישי, קורדיספס וזנב התרנגול באותו מחיר. באייהרב יש עוד מותגים (Nutricost, Doctor's Best, Swanson ריישי) שאת התווית שלהם לא קראנו.
האם הדוח הזה מוטה?
אין כאן קישורי שותפים, ואף מותג לא שילם על אזכור. המוצרים נבחרו לפי סדר קבוע: פטרייה אחת שנבדקה למטרה, מה כתוב בתווית, בדיקה חיצונית, ורק בסוף מחיר. וכשהמסקנה היא שהמותגים הישראליים עולים פי כמה על אותה הצהרה, זה כתוב, בלי לטעון שהם פחות טובים.
מאיפה מתחילים עם פטריות מרפא
- קודם לשאול למה. לזיכרון אחרי גיל 50: רעמת האריה. לסיבולת ולכושר: קורדיספס. בזמן טיפול בסרטן: רק עם האונקולוג. ובלי מטרה ברורה, אין פטרייה ש"כדאי לקחת".
- לבדוק שאין סיבה להימנע: נוגדי קרישה, ניתוח קרוב, תרופות לסוכרת, מדכאי חיסון, מחלת כבד או כליות, הריון. הרשימה המלאה.
- לבחור פטרייה אחת, לא תערובת, ומוצר שכתוב עליו מאיזה חלק הוא עשוי, כמה תמצית יש במנה, ומה אחוז הבטא-גלוקנים.
- מינון כמו בניסויים, ולא כמו בכמוסה אחת קטנה. ברעמת האריה, למשל, 3 גרם ביום.
- חודשיים, ואז לשאול: האם משהו השתנה? אם כן, להמשיך. אם לא, אין סיבה להמשיך "ליתר ביטחון".
- אם לוקחים ריישי לאורך זמן, בדיקת תפקודי כבד אחרי חודשיים.

ומי שרוצה לבחור מוצר: הבחירה לפי המצב, בדוח המוצרים.
שאלות ותשובות
מה זה פטריות מרפא?
⌄
פטריות מרפא הן פטריות ששימשו ברפואה הסינית, היפנית והרוסית, ונמכרות היום כתוספים: רעמת האריה, ריישי, קורדיספס, צ'אגה, זנב התרנגול, מייטקה וטרמלה. החומרים שנחקרו בהן הם בעיקר בטא-גלוקנים, וחומרים ייחודיים לכל פטרייה. רובן לא נבדקו בניסויים גדולים בבני אדם.
רעמת האריה למה זה טוב?
⌄
הראיה הכי טובה לרעמת האריה היא אצל מבוגרים עם ירידה קלה בזיכרון: שלושה ניסויים קטנים, כולם לטובת הפטרייה, בעד 3 גרם ביום לאורך ארבעה חודשים ויותר. אצל צעירים בריאים, ניסויים של יום עד חודש לא מצאו שיפור מובהק בריכוז. בחרדה ובשינה יש רק רמז.
מה תופעות הלוואי של רעמת האריה?
⌄
בניסויים רעמת האריה נסבלה טוב. מה שדווח: אי נוחות בבטן, בחילה, ופריחה אצל מעטים. מי שאלרגי לפטריות, שלא ייקח. לא מצאנו נתוני בטיחות בהריון, בהנקה ובילדים, ולכן כתוסף עדיף להימנע בהם.
ריישי לשינה: זה עובד?
⌄
לא מצאנו ניסוי מבוקר בבני אדם שבדק ריישי לשינה. ההמלצה מגיעה מהרפואה הסינית ומנטורופתים. ובמאגר צמחי המרפא של ממוריאל סלואן קטרינג, נדודי שינה מופיעים דווקא ברשימת תופעות הלוואי של ריישי. מי שמנסה, שישים לב לכיוון.
מתי לקחת ריישי, ובאיזה מינון?
⌄
בניסויים השתמשו ב-1.4 עד 5.4 גרם תמצית ביום, מחולקים לכמה מנות, לאורך 4 עד 16 שבועות. לא נבדק אם עדיף בבוקר או בערב. מי שלוקח ריישי לאורך זמן, כדאי שיבדוק תפקודי כבד אחרי חודשיים, ולא ייקח עם נוגדי קרישה בלי הרופא.
מה תופעות הלוואי של קורדיספס?
⌄
בניסויים קורדיספס נסבל טוב. דווח מקרה של דימום חריג אחרי עקירת שן אצל מי שלקח קורדיספס, ולכן זהירות עם נוגדי קרישה. ובטייוואן דווחו הרעלות עופרת מאבקת קורדיספס מזוהמת, ולכן כדאי מוצר עם בדיקת מתכות.
מה הסגולות של צ'אגה?
⌄
לצ'אגה מיוחסות פעולות נוגדות חמצון, חיסון ונגד גידולים, אבל כולן נבדקו רק בתאים ובחיות. לא מצאנו ניסוי מבוקר בבני אדם. מנגד, יש בה הרבה אוקסלט, ודווחו שלושה מקרים של אי ספיקת כליות אצל אנשים שלקחו אבקת צ'אגה חודשים.
גוף פרי או תפטיר: מה עדיף?
⌄
ברוב הפטריות עדיף גוף פרי, בתמצית עם אחוז בטא-גלוקנים מוצהר, כי מוצרי תפטיר שגדל על דגן מכילים הרבה עמילן. ברעמת האריה המצב שונה: הארינצינים נמצאים בעיקר בתפטיר, והניסוי הארוך ביותר נעשה על תפטיר מועשר בארינצין A.
פטריות מרפא לגיל המעבר: יש לזה מחקר?
⌄
לא מצאנו ניסוי שבדק פטריות מרפא לתסמיני גיל המעבר. ההמלצה, בעיקר על מייטקה, מגיעה מנטורופתים. ניסוי קטן ב-30 נשים, חלקן בגיל המעבר, מצא שעוגיות עם רעמת האריה נקשרו לפחות תסמיני דיכאון לעומת לפני, אבל מול פלצבו ההבדל היה מובהק רק בשני פריטים.
אפשר לתת פטריות מרפא לילדים?
⌄
לא מצאנו נתוני בטיחות של תוספי פטריות מרפא בילדים, ולכן לא כדאי לתת אותם כתוסף בלי רופא. פטריות מאכל כמו שיטאקי, מייטקה ורעמת האריה, מבושלות כרגיל, הן אוכל רגיל גם לילדים.
קפה פטריות: שווה את זה?
⌄
לא מצאנו אף ניסוי בבני אדם על קפה פטריות. בשקיק יש בדרך כלל כמה מאות מיליגרם של כמה פטריות יחד, הרבה פחות מהמינונים שנבדקו. מי שאוהב את הטעם יכול לשתות, אבל לא יקבל ממנו את מה שנבדק בניסויים.
איך מכינים רעמת האריה טרייה?
⌄
רעמת האריה טרייה מבשלים כמו פטריה רגילה: פורסים, ומטגנים במחבת חמה עם מעט שמן עד שהיא מזהיבה ומאבדת את הנוזלים. רבים מתארים את המרקם שלה כדומה לבשר סרטנים. בניסויי המזון אכלו מנות של כמה גרמים עד עשרות גרמים ביום.
על פטריות מרפא קל למצוא מאמרים שמבטיחים זיכרון, חיסון ושינה, וחלק גדול מהם נכתב על ידי מי שמוכר אותן. לכן כל טענה כאן קושרה למקור שאפשר לפתוח, והפרדנו בין מה שנבדק בניסויים בבני אדם לבין מחקרים בתאים, בחיות ודיווחים.
המאמר נשען על כ-65 מחקרים, ובהם הניסויים על רעמת האריה בליקוי קוגניטיבי ובאלצהיימר קל, סקירות קוקריין על ריישי ועל קורדיספס, המטא-אנליזות על PSK בסרטן, דיווחי המקרים על צ'אגה וכליות, ובדיקות ה-DNA והאיכות של תוספי פטריות באיטליה ובארה"ב. הסתמכנו גם על מאגר צמחי המרפא של ממוריאל סלואן קטרינג, על ה-PDQ של המכון הלאומי לסרטן בארה"ב ועל LiverTox. המחירים של 28 המוצרים נבדקו באייהרב ישראל ובאתרים ובחנויות בישראל. הצד של יוטיוב נשען על תמלולים מלאים של 34 סרטונים, והצד של הרשת על 32 מאמרים, מאתרי בתי חולים ועד אתרי נטורופתיה ורפואה סינית, בעברית ובאנגלית.
כשלדובר יש מוצר או אינטרס שנראה בסרטון או בעמוד, זה כתוב לידו. וכשמחקר נעשה בידי חוקרים מחברה שמוכרת את המוצר, זה מסומן. מידע שלא נמצא לו מקור, כתוב שלא נמצא.
עודכן לאחרונה: 21 באוקטובר 2026. המחירים נבדקו ב-21 באוקטובר 2026.
המידע במאמר הוא מידע כללי, ואינו ייעוץ רפואי או תחליף לו. לפני שמתחילים, מפסיקים או משנים תוסף או טיפול, ובמיוחד בהריון או בהנקה, בטיפול בסרטן, עם נוגדי קרישה, עם מחלת כבד או כליות, או עם תרופות קבועות, כדאי להתייעץ עם רופא.
מי עומד מאחורי המאמר
הקולות: מי שדבריהם מובאים במאמר
המחקרים: מי שעבודתם עומדת בבסיס
| מחקר | מה הוא תרם |
|---|---|
| Mori ועמיתים, 2009; Li ועמיתים, 2020; Saitsu ועמיתים, 2019; Docherty ועמיתים, 2023; Menon ועמיתים, 2025 | רעמת האריה וזיכרון |
| סקירות קוקריין, 2015 ו-2016; Chen ועמיתים, 2023; Tang ועמיתים, 2005; Wanmuang ועמיתים, 2007 | ריישי: חיסון, עייפות, סרטן ובטיחות |
| Shu ועמיתים, 2025; Chen ועמיתים, 2010; Hirsch ועמיתים, 2017; סקירת קוקריין, 2014 | קורדיספס: סיבולת וכליות |
| Oba ועמיתים, 2007; Sakamoto ועמיתים, 2006; Ma ועמיתים, 2017; Torkelson ועמיתים, 2012 | זנב התרנגול ו-PSK |
| Kikuchi ועמיתים, 2014; Lee ועמיתים, 2020; Kwon ועמיתים, 2022 | צ'אגה וכליות |
| Risoli ועמיתים, 2023; Wu ועמיתים, 2017; McCleary ועמיתים, 2016; Doar ועמיתים, 2025 | איכות, זיוף, ובטא-גלוקן |
המקורות
- Unveiling the role of erinacines in the neuroprotective effects of Hericium erinaceus: a systematic review in preclinical models (2025)
- Improving effects of the mushroom Yamabushitake (Hericium erinaceus) on mild cognitive impairment: a double-blind placebo-controlled clinical trial (2009)
- Improvement of cognitive functions by oral intake of Hericium erinaceus (2019)
- Prevention of Early Alzheimer's Disease by Erinacine A-Enriched Hericium erinaceus Mycelia Pilot Double-Blind Placebo-Controlled Study (2020)
- Benefits, side effects, and uses of Hericium erinaceus as a supplement: a systematic review (2025)
- The Acute and Chronic Effects of Lion's Mane Mushroom Supplementation on Cognitive Function, Stress and Mood in Young Adults: A Double-Blind, Parallel Groups, Pilot Study (2023)
- Acute effects of a standardised extract of Hericium erinaceus (Lion's Mane mushroom) on cognition and mood in healthy younger adults: a double-blind randomised placebo-controlled study (2025)
- A Pilot Proof-of-Concept Study to Evaluate the Physiological and Cognitive Impacts of Hericium erinaceus on Healthy Adults (2026)
- Reduction of depression and anxiety by 4 weeks Hericium erinaceus intake (2010)
- Hericium erinaceus Improves Mood and Sleep Disorders in Patients Affected by Overweight or Obesity: Could Circulating Pro-BDNF and BDNF Be Potential Biomarkers? (2019)
- In Vitro and In Vivo Inhibition of Helicobacter pylori by Ethanolic Extracts of Lion's Mane Medicinal Mushroom, Hericium erinaceus (Agaricomycetes) (2019)
- Pre-protective effect of polysaccharides purified from Hericium erinaceus against ethanol-induced gastric mucosal injury in rats (2020)
- Ganoderma lucidum (Lingzhi or Reishi): A Medicinal Mushroom (2011)
- Evaluation of Immune Modulation by β-1,3; 1,6 D-Glucan Derived from Ganoderma lucidum in Healthy Adult Volunteers, A Randomized Controlled Trial (2023)
- Ganoderma lucidum ("Lingzhi"), a Chinese medicinal mushroom: biomarker responses in a controlled human supplementation study (2004)
- A randomized, double-blind and placebo-controlled study of a Ganoderma lucidum polysaccharide extract in neurasthenia (2005)
- Spore Powder of Ganoderma lucidum Improves Cancer-Related Fatigue in Breast Cancer Patients Undergoing Endocrine Therapy: A Pilot Clinical Trial (2012)
- Ganoderma lucidum (Reishi mushroom) for cancer treatment (2016)
- Ganoderma lucidum mushroom for the treatment of cardiovascular risk factors (2015)
- Fatal fulminant hepatitis associated with Ganoderma lucidum (Lingzhi) mushroom powder (2007)
- Ganoderma lingzhi (Reishi Mushroom)-Induced Acute Liver Injury in the Setting of Alcohol Use: A Case Report and Review of the Literature (2023)
- Ganoderma lucidum (Reishi) an edible mushroom; a comprehensive and critical review of its nutritional, cosmeceutical, mycochemical, pharmacological, clinical, and toxicological properties (2021)
- A Placebo-Controlled, Pseudo-Randomized, Crossover Trial of Botanical Agents for Gulf War Illness: Reishi Mushroom (Ganoderma lucidum), Stinging Nettle (Urtica dioica), and Epimedium (Epimedium sagittatum) (2021)
- The Effect of Mushroom Extracts on Human Platelet and Blood Coagulation: In vitro Screening of Eight Edible Species (2019)
- Effects of fungal supplementation on endurance, immune function, and hematological profiles in adult athletes: a systematic review and meta-analysis (2025)
- Effect of Cs-4 (Cordyceps sinensis) on exercise performance in healthy older subjects: a double-blind, placebo-controlled trial (2010)
- Cordyceps militaris Improves Tolerance to High-Intensity Exercise After Acute and Chronic Supplementation (2017)
- Acute Cordyceps militaris supplementation and elevated resting oxygen uptake with faster reaction times: A randomized crossover trial (2026)
- Current Evidence of Ergogenic and Post-Exercise Recovery Effects of Dietary Supplementation with Cordyceps militaris in Humans-A Narrative Review (2026)
- Cordyceps sinensis (a traditional Chinese medicine) for treating chronic kidney disease (2014)
- Pleiotropic Bioactivity of Caterpillar Fungus, Orange Cordyceps, and Cordycepin: Insight from Integrated Network Pharmacology and Food and Drug Regulatory Framework (2026)
- Lead poisoning caused by contaminated Cordyceps, a Chinese herbal medicine: two case reports (1996)
- Polysaccharide K and Coriolus versicolor extracts for lung cancer: a systematic review (2015)
- Efficacy of adjuvant immunochemotherapy with polysaccharide K for patients with curative resections of gastric cancer (2007)
- Efficacy of adjuvant immunochemotherapy with polysaccharide K for patients with curatively resected colorectal cancer: a meta-analysis of centrally randomized controlled clinical trials (2006)
- Can polysaccharide K improve therapeutic efficacy and safety in gastrointestinal cancer? a systematic review and network meta-analysis (2017)
- Effects of polysaccharopeptide from Trametes versicolor and amoxicillin on the gut microbiome of healthy volunteers: a randomized clinical trial (2014)
- Phase 1 Clinical Trial of Trametes versicolor in Women with Breast Cancer (2012)
- Maitake Mushroom (Grifola frondosa) Enhances Cognitive Function in Healthy Older Japanese: A Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled Trial (2026)
- A phase I/II trial of a polysaccharide extract from Grifola frondosa (Maitake mushroom) in breast cancer patients: immunological effects (2009)
- Efficacy and Safety of Tremella fuciformis in Individuals with Subjective Cognitive Impairment: A Randomized Controlled Trial (2018)
- Consuming Lentinula edodes (Shiitake) Mushrooms Daily Improves Human Immunity: A Randomized Dietary Intervention in Healthy Young Adults (2015)
- AHCC(®) Supplementation to Support Immune Function to Clear Persistent Human Papillomavirus Infections (2022)
- Effect of the Medicinal Agaricus blazei Murill-Based Mushroom Extract, AndoSanTM, on Symptoms, Fatigue and Quality of Life in Patients with Crohn's Disease in a Randomized Single-Blinded Placebo Controlled Study (2016)
- A Mushroom Based Prebiotic Supplement Pilot Study Among Patients with Crohn's Disease (2025)
- Chemical characterization and biological activity of Chaga (Inonotus obliquus), a medicinal "mushroom" (2015)
- Chaga mushroom-induced oxalate nephropathy (2014)
- Development of End Stage Renal Disease after Long-Term Ingestion of Chaga Mushroom: Case Report and Review of Literature (2020)
- Chaga mushroom-induced oxalate nephropathy that clinically manifested as nephrotic syndrome: A case report (2022)
- Kidney Injury Induced by High-Dose Chaga Mushroom Consumption: Experimental Evidence in a Rat Model (2026)
- Isolation and characterization of a novel platelet aggregation inhibitory peptide from the medicinal mushroom, Inonotus obliquus (2006)
- Measurement of β-Glucan in Mushrooms and Mycelial Products (2016)
- Comparative Study of Chaga (Inonotus obliquus) Dietary Supplements Using Complementary Analytical Techniques (2025)
- Advances in Enzymatic Measurement of β-Glucan in Mushrooms, Yeast, Algae, and Dietary Supplements (2026)
- Influences of substrate and tissue type on erinacine production and biosynthetic gene expression in Hericium erinaceus (2025)
- Mushroom-Based Supplements in Italy: Let's Open Pandora's Box (2023)
- Evaluation on quality consistency of Ganoderma lucidum dietary supplements collected in the United States (2017)
- Uptake of toxic and nutrient elements by foraged edible and medicinal mushrooms (sporocarps) throughout Connecticut River Valley, New England, USA (2024)
- The level of elements and antioxidant activity of commercial dietary supplement formulations based on edible mushrooms (2014)
- Coffee with Cordyceps militaris and Hericium erinaceus Fruiting Bodies as a Source of Essential Bioactive Substances (2024)
- Flagellate Erythema From Mushroom Coffee: A Novel Exposure Route for Shiitake Dermatitis (2026)
- Cordyceps sinensis (a traditional Chinese medicine) for kidney transplant recipients (2015)
- Lingzhi, Reishi (2012)
- ממוריאל סלואן קטרינג: ריישי
- ממוריאל סלואן קטרינג: צ'אגה
- ממוריאל סלואן קטרינג: קורדיספס
קריאה נוספת באתר: תוספים לשינה · מיקרוביום · מתכות כבדות במזון · תזונה אנטי דלקתית · פסיכדליה · ויטמין D

שחר כהן הוא מייסד מכללת הארטמיינד ללימודי NLP ומנחה סדנאות וריטריטים. הפודקאסט שלו נמנה עם חמשת המואזנים ביותר בישראל מכלל הקטגוריות כבר שנים והמוביל בתחומי הפסיכולוגיה והבריאות. ערוץ היוטיוב שלו מונה מעל 100 אלף מנויים ועשרות מיליוני צפיות מצטברות, והמדיטציות תורמות באופן קבוע למאות אלפי ישראלים.
לאיזה עוד אדם המאמר יכול לתרום? שלחו לו.
