חיזוק מערכת החיסון: מה באמת עוזר, אילו ויטמינים ותוספים שווים, ומה עם פלרגוניום, אסטרגלוס ושום

המאמר מבוסס על כ-50 מחקרים, השוואה של 32 תוספי פלרגוניום, אנדרוגרפיס, אסטרגלוס ושום בישראל ובאייהרב, 7 גישות (מהרפואה המקובלת ועד הרפואה הסינית והאיורוודה), ומה שנאמר ב-20 סרטוני יוטיוב וב-24 מאמרים מהרשת, בעברית ובאנגלית, נבדק מול המחקר. אין בו קישורי שותפים.

סיכום ההמלצות לפי המצב שלכם

אפשר בכלל לחזק את מערכת החיסון?

במובן שבו מוכרים את זה, לא. מערכת החיסון עובדת כמו ווסת, ולא כמו שריר. כשהיא מגיבה יותר מדי, היא עצמה יוצרת את המחלה: אלרגיה, מחלה אוטואימונית, או סערת ציטוקינים, תגובה חיסונית מוגזמת שהיא מנגנון מוכר של מחלה קשה (Fajgenbaum ו-June, 2020). אז כשאומרים "מחזק חיסון", צריך לשאול: איזה חלק במערכת, ולמה מי שבריא צריך יותר ממנו.

מה כן אפשר לעשות: לתקן חוסר אמיתי, להפסיק לפגוע במערכת (חוסר שינה, עישון, דחק מתמשך), ולהכין אותה למחולל מסוים בעזרת חיסון. שלושת אלה הם רוב מה שיש למדע להציע, ואת שאר המאמר קל יותר לקרוא כשזוכרים אותם.

הביטוי עצמו מתפשט בלי ביקורת. בניתוח של דפים שעלו בחיפוש בגוגל, פחות מ-10% מהם בחנו בביקורתיות את עצם הרעיון של "חיזוק חיסון" (Rachul ועמיתים, 2020). החוקרים מזהירים שהצמדה של עצות טובות כמו שינה לביטוי הזה הופכת אותו לכלי שיווקי. ובאופן מפתיע, גם ד"ר ג'פרי בלנד, מהמייסדים של הרפואה הפונקציונלית, מכנה את החיזוק מיתוס ומעדיף לדבר על חוסן.

"מעלה תאי NK": למה זה לא אומר שתחלו פחות

על הרבה מוצרים כתוב שהם מעלים תאי חיסון. זה אולי נכון, אבל ספירת תאים היא תוצאת מעבדה, ולא מחלה. קבוצת מומחים שסקרה יותר מ-75 סמנים חיסוניים קבעה שאין סמן אחד שמנבא איך תזונה משפיעה על מערכת החיסון (Albers ועמיתים, 2013). והנה ארבע דוגמאות מהמחקרים של המאמר הזה, ובחלקן הכיוון הפוך לגמרי:

לכן השאלה שמסדרת את המאמר הזה היא "האם אנשים חלו פחות, או החלימו מהר יותר". ובתוסף שלא נבדק כך, גם מספרים מרשימים מהמעבדה לא עונים עליה.

למה לא לקחת "ליתר ביטחון"? כי תוסף לחיסון לא תמיד נייטרלי. בניסוי על 652 קשישים, ויטמין E לא הפחית זיהומי נשימה, ומי שקיבלו אותו ונדבקו היו חולים זמן רב יותר: 19 מול 14 יום (Graat ועמיתים, 2002). זה מחקר אחד, והוא מ-2002, אבל הוא מראה שהכיוון יכול גם להיות הפוך.

איך לחזק את מערכת החיסון בלי תוספים: מה נמדד על מחלות בפועל

הנה מה שנבדק על מחלות בפועל, לפי עוצמת הראיות. שימו לב להבדל: חיסון, ידיים ופעילות נבדקו בניסויים אקראיים. שינה, דחק ועישון נמדדו בתצפיות, ולכן אפשר לדבר עליהם על קשר, ולא על הוכחה לסיבה.

שינה: המחקר שבו הדביקו אנשים בכוונה

כש-164 מתנדבים בריאים הודבקו בכוונה בנגיף הצטננות, הסיכויים לחלות של מי שישן פחות מ-6 שעות בשבוע שלפני היו גבוהים בערך פי 4 ממי שישן מעל 7 שעות (Prather ועמיתים, 2015). השינה נמדדה בשעון תנועה, ולא בשאלון. הטווחים רחבים, כי המדגם קטן.

במחקר דומה על 153 איש, הסיכויים של מי שישן פחות מ-7 שעות היו גבוהים כמעט פי 3 ממי שישן 8 שעות ומעלה (Cohen ועמיתים, 2009). לקוראים שמתחבטים בשינה, יש באתר מדריך לתוספים לשינה.

דחק: עוד לפני תוסף כלשהו

ב-1991 נחשפו 394 איש לנגיפים בכוונה, ושיעור ההצטננות עלה עם רמת הדחק: מכ-27% בקבוצת הדחק הנמוכה לכ-47% בגבוהה (Cohen ועמיתים, 1991). עישון, אלכוהול, שינה וספירת תאי חיסון לא הסבירו את ההבדל, ולמה הדחק משפיע כך לא נסגר במחקר הזה.

חיסון שפעת: כמה הוא מוריד באמת

בקוקריין, על יותר מ-70,000 מבוגרים, החיסון הוריד שפעת מאומתת ב-60% בערך, אבל מבסיס נמוך: מ-2.3% ל-0.9% (Demicheli ועמיתים, 2018). 71 אנשים צריכים להתחסן כדי למנוע מקרה אחד.

מעל גיל 65 הירידה דומה בשיעור, מ-6% ל-2.4%, ו-30 מתחסנים מונעים מקרה, בוודאות נמוכה (Demicheli ועמיתים, 2018, מעל גיל 65). הוא מגן מנגיף אחד, ולא מכל הצטננות.

ידיים ותנועה

מעשנים נדבקים יותר: בסקירה של 3 מחקרי תצפית, הסיכויים לשפעת מאומתת היו גבוהים בערך פי 5 (Lawrence ועמיתים, 2019).

שטיפת ידיים מורידה זיהומי נשימה בערך ב-14%, בוודאות בינונית (Jefferson ועמיתים, 2023). על שפעת מאומתת ההבדל לא היה מובהק.

בפעילות גופנית התמונה מפתיעה: קוקריין לא מצאה ירידה במספר ההצטננויות, אבל המחלה הייתה קלה יותר, וימי התסמינים ירדו (Grande ועמיתים, 2020).

במחקרי תצפית, אנשים פעילים חולים פחות בזיהומים (Chastin ועמיתים, 2021). הפער בין השניים יכול להיות בכך שאנשים פעילים שונים גם במה שמעבר לתנועה.

אוכל: מה הראו הניסויים

בניסוי על אנשים מבוגרים, מי שאכל חמש מנות ירקות ופירות ביום במקום שתיים הגיב לחיסון פנוימוקוק בנוגדנים גבוהים יותר, אבל לחיסון הטטנוס לא נמצא הבדל (Gibson ועמיתים, 2012). זה מדד של נוגדנים, ולא של מחלה, ולכן אי אפשר לומר ממנו שירקות מונעים הצטננות. אבל אוכל מכסה את החוסרים שהם הדבר היחיד שברור שפוגע במערכת החיסון, והוא לא נושא סיכון.

ויטמינים ותוספים לחיזוק מערכת החיסון: מה עוזר, ומתי

הטעות הנפוצה ברשימות של "תוספים לחורף" היא לערבב בין שאלות שונות. תוסף שמקצר הצטננות לא בהכרח מונע אותה, ולהפך. אבץ מקצר ולא מונע. ויטמין C לא מונע, אבל כשלוקחים אותו כל יום המחלה קצרה מעט יותר. לכן הטבלה מפרידה בין לפני ובזמן. לכל תוסף שיש לו מאמר משלו באתר, שם גם המינון המלא, ודוח המוצרים.

אבץ הוא התוסף עם הקיצור הגדול ביותר בסקירות: קוקריין מ-2024 העריכה כיומיים בממוצע, בוודאות נמוכה ובשונות גדולה בין הניסויים (Nault ועמיתים, 2024). המחיר הוא יותר תופעות לוואי קלות, ובמניעה לא נמצא הבדל מובהק. הפרטים על הצורה והמינון, כולל לכסניות, במאמר האבץ.

ויטמין C לא מונע הצטננות באוכלוסייה הכללית (Hemilä ו-Chalker, 2013).

מי שלוקח אותו כל הזמן חולה מעט פחות זמן, ובמנה של גרם ומעלה נמדדה ירידה של כ-15% בחומרה (Hemilä ועמיתים, 2023).

סמבוק, פרופוליס ואכינצאה קיבלו מאמרים משלהם, והתמונה דומה. בסמבוק, סקירה מ-2021 מצאה שייתכן קיצור בשפעת, בראיות לא ודאיות (Wieland ועמיתים, 2021).

ניסוי עצמאי בשפעת היה שלילי (Macknin ועמיתים, 2020).

בפרופוליס יש ניסוי יחיד בתרסיס לגרון, עם מחבר מהיצרן (Esposito ועמיתים, 2021).

באכינצאה, קוקריין לא מצאה קיצור ברור של הצטננות, ובמניעה אף ניסוי לא היה מובהק, ואיחוד בדיעבד הציע ירידה של 10% עד 20% (Karsch-Völk ועמיתים, 2014).

NAC וקולוסטרום נשענים על פחות. ב-NAC יש ניסוי אחד מ-1997: מספר הנדבקים היה זהה, ותסמינים הופיעו רק ב-25% מהנדבקים, מול 79% בפלצבו (De Flora ועמיתים, 1997).

בקולוסטרום, בחמישה ניסויים על 152 איש שמתאמנים בקביעות, נמדדו 44% פחות ימי תסמינים בדרכי הנשימה, בדיווח עצמי, מול אבקת חלב או מי גבינה (Jones ועמיתים, 2016).

ויטמין D בחורף: מה השתנה ב-2025

במשך שנים צוטטה מטא-אנליזה מ-2017 שמצאה הגנה קטנה מפני זיהומי נשימה. המטא-אנליזה המעודכנת, של 40 מחקרים ו-61,589 משתתפים, כבר לא מצאה הגנה מובהקת: יחס סיכויים של 0.94, ו-p של 0.057, על גבול המובהקות (Jolliffe ועמיתים, 2025). היא גם לא מצאה הבדל לפי רמת הבסיס או לפי תדירות הנטילה. זה לא משנה את ההמלצה לתקן חוסר, שיש לה סיבות אחרות. זה כן אומר שלוקחים ויטמין D בלי קשר לחורף ולפי בדיקה, ולא כדי "להתחסן" מפני הצטננות.

פרוביוטיקה: תוצאה מפתיעה, בוודאות נמוכה

קוקריין, ב-23 ניסויים ו-6,950 משתתפים, מצאה שפרוביוטיקה עשויה להפחית זיהומי נשימה בכרבע, וגם את השימוש באנטיביוטיקה (Zhao ועמיתים, 2022). רוב המחקרים השתמשו בזן אחד או שניים, במשך שלושה חודשים ומעלה, והתוצאות לא תקפות לכל זן. אז אם מנסים, בוחרים מוצר עם זן שנבדק, ולוקחים אותו לאורך העונה, ולא כשכבר חולים. על הזנים עצמם: המאמר על בולרדי מכסה אחד מהם.

ומה עם מולטי-ויטמין או "קומפלקס חורף"? חוסר בוויטמינים ובמינרלים פוגע בחיסון, וזה לא שנוי במחלוקת. הטענה שתוסף יעזור למי שלא חסר, כן. סקירה מ-2020 שקראה לתוספים ברמות גבוהות נכתבה בידי מחברים עם קשרים לחברות כמו BASF, DSM ובאייר (Calder ועמיתים, 2020).

פורסמה עליה תגובה שמכנה את הטענות בה מוגזמות (Vorland ועמיתים, 2020).

פלרגוניום (קאלובה): הצמח עם הכי הרבה ניסויים, ועם סימן שאלה חדש

פלרגוניום (Pelargonium sidoides) הוא צמח שורש מדרום אפריקה, קרוב רחוק של הגרניום של אדניות, והוא עומד מאחורי Kaloba ו-Umcka. בישראל הוא רשום כתכשיר: Kaloba בסירופ ובטבליות, של ד"ר סמואלוב, עם התוויה לטיפול בתסמיני ברונכיטיס חריפה, ושימוש מסורתי בהצטננות (Medic). בניגוד לתוספים האחרים כאן, כמעט כל המחקר נעשה על תמצית אחת, EPs 7630, ולכן מה שנבדק הוא גם מה שנמכר.

מה נמצא: סקירת קוקריין מ-2013 מצאה שפלרגוניום עשוי להקל על ברונכיטיס חריפה במבוגרים ובילדים, בעיקר בנוזל ולא בטבליות (Timmer ועמיתים, 2013). איכות הראיות נמוכה, ובהצטננות ובסינוסיטיס נמוכה מאוד, והמחברים חשדו בהטיית פרסום.

במטא-אנליזה של 6 ניסויים ו-523 ילדים בני 6 עד 10, בדלקת שקדים ולוע ובברונכיטיס, כ-30% מהילדים שקיבלו אותו עדיין לא יכלו לחזור לבית הספר בסוף הטיפול, מול כ-74% בפלצבו (Seifert ועמיתים, 2019).

מה השתנה ב-2026: ניסוי פרגמטי בשוויץ, על 332 מבוגרים עם ברונכיטיס חריפה, השווה פלרגוניום לטיפול רגיל, ולא מצא קיצור תסמינים או ירידה מובהקת בשימוש באנטיביוטיקה, ותופעות לוואי קלות היו שכיחות יותר (Bourqui ועמיתים, 2026). הניסוי היה פתוח, בלי פלצבו, ולכן הוא לא סותר את הניסויים הקודמים באופן ישיר. אבל הוא בדק איך התכשיר מתנהג במרפאה רגילה, והתוצאה שלו רחוקה מהניסויים הקודמים, שנעשו כמעט כולם על תמצית של יצרן אחד.

פלרגוניום והכבד

כאן יש מחלוקת אמיתית בין הרשויות למחקר. גרמניה חייבה ב-2014 אזהרת כבד על העלון, לפי דיווחים בעיתונות הרפואית שם, והמונוגרפיה האירופית מ-2024 כותבת שדווחו מקרי הפטיטיס ורעילות לכבד (סוכנות התרופות האירופית).

מנגד, ניתוח של 13 דיווחים לא מצא בהם קשר סיבתי (Teschke ועמיתים, 2012), והוא בדק רק חלק מהדיווחים. אין כאן שיעור ידוע, ולא ידוע גם למי זה קורה. לכן: צהבת, שתן כהה או כאב חזק בבטן העליונה הם סיבה להפסיק ולפנות לרופא. מי שיש לו מחלת כבד, לא מתחיל בלי רופא.

כמה לקחת: לפי הרישום בישראל, הסירופ: 7.5 מ"ל שלוש פעמים ביום מגיל 12, 5 מ"ל שלוש פעמים ביום בגיל 6 עד 11, ו-2.5 מ"ל שלוש פעמים ביום בגיל שנה עד 5. הטבליות: 20 מ"ג שלוש פעמים ביום מגיל 12, ופעמיים ביום בגיל 6 עד 12 (Medic). לא יותר משלושה שבועות, ומי שלא משתפר תוך שבוע פונה לרופא. במחלת כבד קשה אסור. שימו לב לפער בין המקורות: המונוגרפיה האירופית כתובה אחרת לילדים, ולא ממליצה מתחת לגיל 3, לכן בילד קטן הולכים לפי רופא הילדים. בהריון ובהנקה הרשויות לא ממליצות.

הסיפור של סטיבנס: שחפת, בית משפט וחזרה

הפלרגוניום הגיע לאירופה בגלל אדם אחד. צ'רלס סטיבנס, בריטי חולה שחפת, נשלח על ידי רופאו לדרום אפריקה, וסיפר שמרפא מקומי ריפא אותו. הוא חזר לאנגליה ומכר את "Umckaloabo" כתרופת פטנט, בלי לגלות מה יש בה. ההסתדרות הרפואית הבריטית תקפה אותו ב-1909, הוא תבע והפסיד, וב-1930 ההסתדרות הרפואית האמריקאית הכריזה עליו כהונאה. האנטיביוטיקה דחקה את הצמח, והוא חזר בשנות ה-70 דרך גרמניה. הטוויסט: התיעוד של השימוש המקומי בלסוטו הוא בעיקר לכאבי בטן, וסטיבנס הוא התיעוד הראשון לשימוש נגד שחפת. הצמח שנמכר היום לברונכיטיס הגיע אלינו דרך טענה שלא נבדקה, ודווקא התחום שבו הוא נחקר בכלל שונה ממנה.

אנדרוגרפיס: למה אוסטרליה הוציאה אותו, ולמה אנחנו לא ממליצים

בשורה אחת: יש הקלה קטנה בניסויים, ומולה סיכון אלרגי שאי אפשר לנבא מראש. אנדרוגרפיס (Andrographis paniculata) הוא צמח מר מהודו ומדרום מזרח אסיה, שנכנס למוצרי "צינון" רבים, ולפעמים בתערובת עם אכינצאה.

מטא-אנליזה של 33 ניסויים מצאה שהוא מקל על שיעול וכאב גרון מול פלצבו, אבל איכות הניסויים ירודה, והניסויים כמעט לא דיווחו על פרטי ייצור ובקרת איכות (Hu ועמיתים, 2017).

בניסוי של 300 איש נמצא יתרון על פלצבו ביום השלישי, ולא ביום החמישי והשביעי (Raj ועמיתים, 2023).

בקורונה קלה עד בינונית, מטא-אנליזה של 6 ניסויים לא מצאה שיפור מובהק בחום, בשיעול או במדדי דלקת (Prabhakornritta ועמיתים, 2025).

מה קרה באוסטרליה: מ-17 בספטמבר 2026, מוצרים חדשים עם אנדרוגרפיס לא יכולים להירשם במסלול התרופות המשלימות הפשוט שם (listed medicines). רשות התרופות האוסטרלית כותבת שהיא ממשיכה לקבל דיווחים על אנפילקסיס, כולל מקרה מוות שדווח ביוני 2024, ושהסיכון לא ניתן לניהול במסלול הזה (רשות התרופות האוסטרלית, 2026). היא גם מציינת שהתגובה יכולה להופיע בשימוש הראשון או אחרי שימוש קודם בלי בעיות, ולרוב תוך 30 דקות. זה לא איסור גורף על הצמח: לפי ההודעה מספטמבר, מוצרים קיימים לא הוסרו מיד, והרשות ביקשה מהחברות לבטל אותם מרצון, עם אכיפה מאמצע אוקטובר.

הסיפור לא מוגבל לאוסטרליה. בנתוני הניטור של תאילנד היו 106 דיווחי רגישות יתר לאנדרוגרפיס, 88% מהם בלי היסטוריה של אלרגיה לתרופות, ו-13 סווגו כקשים, בהם 5 מקרי הלם אנפילקטי (Suwankesawong ועמיתים, 2014).

האירועים הקטלניים שדווחו בסין נקשרו לזריקות של נגזרות החומר, ולא לכמוסות של הצמח, ולכן לא נכון לערבב בין השניים (Shang ועמיתים, 2022).

בניסויים עצמם, תופעות חמורות נדירות מאוד, ותופעות קלות במערכת העיכול ובעור מופיעות בערך אצל 1 מכל 10 (Worakunphanich ועמיתים, 2021). לפי רשות התרופות האוסטרלית, עדיין לא ברור למה הצמח גורם לאנפילקסיס.

מה זה אומר לכם: לאנדרוגרפיס אין יתרון שמצדיק סיכון כזה, כשיש לכם אבץ, דבש ופלרגוניום. בדקו את הרכיבים של תערובות "חורף", כי הוא נכנס אליהן בשמות Andrographis או Kan Jang. קוצר נשימה, נפיחות בלשון או בגרון, סחרחורת או התעלפות אחרי נטילה הם מצב חירום: מזעיקים עזרה מיד.

אסטרגלוס: צמח מרכזי ברפואה הסינית, בלי ניסוי אחד על הצטננות

אין ניסוי מבוקר בבני אדם שבדק אם אסטרגלוס מונע הצטננות או מקצר אותה. "אסטרגלוס" הוא צמח ברפואה הסינית, הואנג צ'י, והוא נמכר בעיקר כטיפות וכמוסות, ומשתמשים בשורש. סקירת קוקריין חיפשה ניסויים עם פלצבו למניעת זיהומי נשימה חוזרים בילדים, עברה על 6,080 רשומות, ולא מצאה אף ניסוי שעומד בתנאים (Su ועמיתים, 2016). גם אנחנו לא מצאנו ניסוי כזה במבוגרים. זה לא אומר שהצמח לא עובד, אלא שאף אחד לא בדק את השאלה.

מה שיש: בפיילוט קטן, טינקטורת אסטרגלוס העלתה סמן הפעלה של תאי T, אבל המחקר לא בדק אם אנשים חלו פחות (Brush ועמיתים, 2006).

סקירה של ניסויים באיכות נמוכה, בעיקר בזריקות, מצאה ירידה בחלבון בשתן אצל חולי מחלת כליות סוכרתית (Zhang ועמיתים, 2019), ומזה אי אפשר להסיק לגבי כמוסות.

המרכז האמריקאי לרפואה משלימה מסכם שאין מספיק ראיות אמינות לשום מצב (NCCIH).

מה הרפואה הסינית רואה, ולמה זה מעניין גם בלי ניסויים

בשפה של הרפואה הסינית אין "מערכת חיסון". יש צ'י מגן: שכבה מחממת בין העור לשריר, שפותחת וסוגרת נקבוביות. מי שמצטנן שוב ושוב, מזיע בקלות ורגיש לרוח, השכבה שלו דלה, ולכן מבנים אותה לפני העונה. הפורמולה הקלאסית היא יו פינג פנג סאן, "אבקת מסך הירקן", שלושה צמחים עם אסטרגלוס במרכזם. והתמונה בשם שלה היא מסך נגד רוח, ולא נשק.

מה שמעניין כאן הוא העיתוי. לפי מטפלים בגישה הזו, כמו אטיליו ד'אלברטו, את הטוניק מפסיקים כשמופיעה מחלה חריפה עם חום. זה ההפך מרוב התוכן בעברית, שמציג אסטרגלוס ואכינצאה באותה רשימה ולאותה שעה. אסטרגלוס הוא כלי ללפני העונה, ואכינצאה ואבץ לרגע שהתחילה הצטננות. הסדר הזה לא נבדק בניסוי, והוא גם עמדה של מטפל שמוכר צמחים, אבל הוא נותן לקורא מסגרת ברורה יותר מ"קחו הכול".

בטיחות: לפי המרכז האמריקאי, אנשים עם מחלות אוטואימוניות צריכים להימנע מאסטרגלוס, וייתכנו אינטראקציות עם תרופות מדכאות חיסון. בסיס ההמלצה הזו אינו ברור לנו, ולא מצאנו ניסוי בבני אדם על אינטראקציה כזו, אבל זו זהירות הגיונית. מי שרוצה לנסות: מונוגרפיית Health Canada מדברת על 9 עד 30 גרם שורש יבש ליום לפי הרפואה הסינית, למבוגרים בלבד, וממליצה להתייעץ בהריון, בהנקה ובמחלה אוטואימונית. המנות על רוב הכמוסות נמוכות בהרבה מהמספר הזה.

שום: במטבח כן, ובכמוסה הראיות דקות

"שום" הוא מהחיפושים הגדולים במאמר הזה, אבל רובם על אוכל. השאלה כאן היא האם יש לו השפעה על הצטננויות. התשובה הכי ישרה: בניסוי אחד כן, ואין מספיק כדי לדעת. סקירת קוקריין מצאה ניסוי מתאים אחד בלבד, עם 146 משתתפים ודיווח עצמי, ולכן קבעה שאין מספיק ראיות שהשום מונע או מטפל בהצטננות (Lissiman ועמיתים, 2014).

בניסוי על 120 בריאים, תמצית שום מיושן שיפרה מדדי מעבדה של תאי מערכת החיסון, אבל מספר ההצטננויות לא ירד, והקבוצה דיווחה על תסמינים קלים יותר (Nantz ועמיתים, 2012). מדד התסמינים היה משני, ולכן זה ממצא שמעלה שאלה ולא סוגר אותה.

שום נא, מבושל, שחור: מה ההבדל

אליצין הוא החומר הפעיל של השום הטרי. הוא נוצר רק כשכותשים או חותכים את השן, והוא לא יציב. לכן שום מבושל, שום שחור ושום מיושן הם מוצרים שונים כימית. "שום שחור" (1,600 חיפושים בחודש) הוא שום שעבר חימום ארוך, ולא מצאנו ניסוי שבדק אותו על הצטננויות.

בטיחות: שום באוכל בטוח. בתוסף יש שתי נקודות. הראשונה היא דימום: המונוגרפיה האירופית ממליצה להימנע ממנו 7 ימים לפני ניתוח, וזהירות עם נוגדי קרישה (סוכנות התרופות האירופית).

איגודי המרדימים והאחיות המרדימות בארה"ב ממליצים באופן כללי להפסיק צמחי מרפא שבוע עד שבועיים לפני ניתוח מתוכנן (Elvir Lazo ועמיתים, 2024).

בניסוי פיילוט קטן תמצית שום מיושן לא העלתה דימום אצל מטופלי קומדין במעקב צמוד (Macan ועמיתים, 2006), וזה לא אישור לשלב בלי רופא. השנייה היא תרופות: המונוגרפיה האירופית אוסרת שילוב עם התרופות לאיידס סאקווינביר וריטונביר.

מה אומרת כל גישה, ומי צריך להיזהר

הציר שמסדר את ההבדלים בין הגישות הוא מתי לוקחים. כל גישה מדברת על רגע אחר בעונה:

מה אומרים מטפלים ומומחים שעובדים עם זה

חיפשנו אנשי שטח שמתארים מה הם רואים אצל מטופלים, ומצאנו מעט מאוד. רוב מה שנכתב בנושא בעברית הוא עצות כלליות, ורוב מי שנגיש לציבור בנושא מוכר משהו.

• ד"ר ענר אוטולנגי, אימונולוג מעמותת "מדעת": לא מכיר תוסף שבאמת מועיל, וממליץ על שינה, תנועה, תזונה, פחות לחץ וחיסונים. במחקר: הקו העיקרי מתאים, אבל לאבץ ולפרוביוטיקה יש נתונים קטנים.
• רעות בר-לב, נטורופתית: אוכל חם, תבלינים, שינה, הליכה, ובצמחים אכינצאה ופרוביוטיקה. במחקר: אוכל ושינה מתאימים, הכתבה ישנה, והאחוזים בה בלי מקור.
• בועז ישעיהו, מטפל ברפואה סינית שיש לו קו צמחים: התאמת אוכל לקור, מוצרי דבורים והזעה בתחילת הצטננות. מעניין שדווקא הוא לא מזכיר אסטרגלוס.
• דניאל ברקגן, רוקח בסופר-פארם, בכתבה ממומנת של המעסיק: מנוחה ונוזלים, ואם אין שיפור, לרופא. במחקר: תוספים "עשויים" לעזור הוא ניסוח זהיר ומתאים.
• אביבה רום, רופאה בגישה פונקציונלית שמוכרת קורסים ומוצרים: אנדרוגרפיס לחמישה ימים, ומי מלח באף. במחקר: בניסויים יש הקלה קטנה, ומאז אוסטרליה הגבילה את הצמח.
• אטיליו ד'אלברטו, מטפל ברפואה סינית בבריטניה, שיש לו מרפאה ושולח צמחים: מתחיל לפני העונה ועוצר טוניק עם חום. הוא בעצמו מודה שהראיות לא אחידות.

מחלה אוטואימונית או תרופות שמדכאות חיסון

סקירה מ-2025 ב-Lupus Science & Medicine מונה את אסטרגלוס, אכינצאה ושום בין התוספים שמעוררים מסלולי דלקת, ומציעה לרופאים לשוחח על כך עם חולי מחלות עור אוטואימוניות (Weiner ועמיתים, 2025). היא מתעדת מנגנון, ולא מוכיחה שהם גורמים להתלקחות. מי שיש לו מחלה כזו, או שעבר השתלה ולוקח מדכאי חיסון, מדבר עם הרופא לפני כל צמח "מחזק".

הריון, הנקה וילדים

בהריון, הרשויות לא ממליצות על פלרגוניום ועל תוספי שום, ועל אסטרגלוס ממליצים להתייעץ. מה שנחשב בטוח ומועיל: שינה, נוזלים, וחיסון שפעת בתיאום עם רופא הנשים. בילדים, אחרי גיל שנה, דבש הוא אפשרות טובה לשיעול, ובקוקריין הוא דומה לסירופ שיעול נפוץ (Oduwole ועמיתים, 2018). מתחת לגיל שנה לא נותנים דבש בכלל. בכל הגילים, שיעול מתמשך, קוצר נשימה או חום ממושך הם סיבה לרופא.

גיל ומשקל

עם הגיל יורדים תאי T נאיביים ועולה דלקת כרונית קלה, ולכן גם רגישות לזיהומים ותגובה נמוכה יותר לחיסונים (Aiello ועמיתים, 2019). לכן החיסון עדיין נחשב כדאי מעל גיל 65, גם כשהתגובה אליו פחות חזקה.

אצל אנשים בהשמנה, הנוגדנים אחרי חיסון שפעת דווקא עולים יפה בהתחלה, אבל יורדים מהר יותר במהלך השנה, וגם פעילות תאי ה-T נמוכה יותר (Sheridan ועמיתים, 2012).

מה אומרים בסרטונים הכי נצפים על חיזוק מערכת החיסון, ומה המחקר מצא

עברנו על 20 סרטונים, מרופאים ביוטיוב ועד פודקאסטים גדולים. כמעט כולם מתייחסים לחיזוק כמטרה מובנת מאליה, ורק שניים, של TED ושל ZOE, מערערים על הרעיון עצמו. הנה הטענות הנפוצות, לפי כמה סרטונים אמרו אותן:

שני דברים בולטים בסרטונים. הראשון הוא מה שחסר: חיסון השפעת, הדבר שנבדק הכי הרבה מכל מה שברשימה, מוזכר רק בשני סרטונים מתוך 20. השני הוא הפער במינונים: באבץ ההמלצות נעות מ-40 מ"ג ועד מעל 100, ובוויטמין D מ-1,000 יחידות ועד 30,000 ביום. וטענות על סאונה, מקלחות קרות, צום וחומץ תפוחים עלו גם הן, ולא בדקנו אותן במאמר הזה.

דוח השוואת מוצרים · תוספי חורףמעודכן לנובמבר 2026

דוח השוואת תוספי חורף: מה משתלם, ומה לא שווה את הכסף

בטבלה 32 מוצרים של פלרגוניום, אנדרוגרפיס, אסטרגלוס ושום, מאייהרב ישראל ומחנויות בארץ. המחירים נבדקו ב-1 בנובמבר 2026. על סמבוק, פרופוליס, אכינצאה, אבץ, C ו-D יש דוחות נפרדים במאמרים שלהם.

בדוח

1. איך בדקנו
2. מה נמצא
3. מה משתלם
4. מה לא שווה את הכסף
5. מה לבדוק על כל מוצר
6. מחירים
7. האם הדוח מוטה?

השורה התחתונה של הדוח

• הצורה: בפלרגוניום, נוזל עם התמצית EPs 7630, שהוא גם מה שנבדק. בשום, תמצית שום מיושן. באסטרגלוס אין צורה שנבדקה על הצטננות.
• המותגים: Kaloba הוא התכשיר היחיד כאן שזהה למה שנבדק בניסויים. Umcka שבאייהרב נושא שם דומה, אבל הוא הומאופתי. בקיוליק, זה אותו סוג תמצית באייהרב ובאלטמן, בצורה שונה (כמוסה וקפליה), והמחיר שונה.
• ואם זה לא עזר: אחרי שבוע בלי שיפור פונים לרופא, כמו שכתוב ברישום של Kaloba. אין סיבה לעבור לתערובת גדולה יותר, וגם לא להוסיף אנדרוגרפיס.

איך בדקנו

באייהרב ישראל קראנו את התווית של 22 מוצרים, וראינו עוד כמה עשרות שלא נבדקו, בעיקר גרסאות נוספות של Umcka וקיוליק. בישראל בדקנו זאפ ואת האתרים של אלטמן וסולגאר. האתרים של סופהרב, ברא צמחים, נייצ'רס פרו, TINC, נוטרי קר, Life, better והדס לא נפתחו לנו, ולכן את המוצרים שלהם בדקנו רק מהמידע בזאפ. את Kaloba אימתנו במדריך התרופות Medic, ומחיר בישראל לא מצאנו: הוא לא מופיע בזאפ, ולא בדקנו בבתי מרקחת.

מה קבע את הבחירה: קודם, האם המוצר הוא מה שנבדק בניסויים. אחר כך, מה כתוב על הכמות והתקנון. ורק אחר כך, מחיר לשבוע במנה שבתווית. לא שלחנו מוצרים לבדיקת מעבדה, ולא מצאנו דוחות מתכות כבדות למוצרים האלה, ולכן ההמלצות נשענות על התווית.

מה נמצא

• Umcka הוא הומאופתי. בתווית: פלרגוניום בדילול 1X, בלי כמות במ"ג. הוא לא EPs 7630, והניסויים לא נעשו עליו.
• אנדרוגרפיס זמין בקלות באייהרב ישראל, בשבעה מוצרים לפחות, אף שאוסטרליה הוציאה אותו ממסלול התרופות המשלימות הפשוט. לא מצאנו אותו אצל המותגים הישראליים שנבדקו, מלבד Pukka המיובא.
• אסטרגלוס ישראלי כמעט לא אומר מה בפנים. בארבעה מוצרים לא מצאנו מנה יומית, ובחלקם לא ריכוז.
• המינונים של אסטרגלוס רחוקים מהמונוגרפיה. כמוסה של 500 מ"ג, מול 9 עד 30 גרם ליום במסורת הסינית. התמצית מרוכזת יותר, ולכן זו לא השוואה ישירה, אבל אין גם ניסוי שקובע מה מספיק.
• "שום" זה ארבעה מוצרים: תמצית מיושנת, אבקה עם אליצין פוטנציאלי, אליצין מיוצב ושום שחור.

מה משתלם: לפי מה שאתם מחפשים

קודם כל: ההמלצות הראשונות בחורף לא נמצאות בדוח הזה. לתחילת הצטננות, אבץ ודבש מקומם לפני מה שכאן. הכרטיסים כאן הם לפי צורך, כי כל מוצר עושה משהו אחר.

לברונכיטיס: Kaloba · אם רוצים שום: קיוליק · אם רוצים אסטרגלוס: NOW

הבחירה עם הכי הרבה ביטחון שמצאנו Kaloba סירופ, ד"ר סמואלוב בית מרקחת100 מ"ל. מחיר בישראל לא מצאנו

• EPs 7630, התמצית של הניסויים, בתכשיר רשום
• בקוקריין, הנוזל הועיל בברונכיטיס, והטבליות לא
• הבחירה נשענת על הניסויים, כמעט כולם על תמצית של יצרן אחד. בניסוי פתוח מ-2026 לא נמצא קיצור תסמינים

איך לוקחים: 7.5 מ"ל שלוש פעמים ביום מגיל 12. ב-Medic כתוב גם מינון לילדים Medic

אם אתם רוצים תוסף שום Kyolic Reserve 200 ₪2.95ליום ב-2.4 גרם, קרוב ל-2.56 גרם בניסוי (120 כמוסות, ₪88.46)

• תמצית שום מיושן, אותו סוג חומר כמו בניסוי Nantz. לא אימתנו שזה אותו מוצר
• בניסוי מספר ההצטננויות לא ירד, והתסמינים דווחו כקלים יותר
• מיוצר בידי Wakunaga, בלי חלב. לא מצאנו דוח מעבדה חיצוני

איך לוקחים: בתווית, 1 עד 2 כמוסות פעמיים ביום. להפסיק שבוע לפני ניתוח iHerb

אם בכל זאת רוצים אסטרגלוס NOW Astragalus Extract ₪3לשבוע, בכמוסה ביום (90 כמוסות, ₪38.98)

• תמצית שורש עם תקנון מוצהר: לפחות 70% פוליסכרידים
• הבחירה לפי תווית ומחיר בלבד, כי אין מוצר שנבדק על הצטננות
• המסורת לוקחת אותו לפני העונה, ועוצרת במחלה עם חום

איך לוקחים: כמוסה, 1 עד 3 פעמים ביום לפי התווית. לא במחלה אוטואימונית iHerb

ואם חשוב לכם משהו אחר

אם אתם קונים רק בחנות ישראלית, ורוצים תמצית שום קיוליק 600 של אלטמן ₪5ליום ב-2.4 גרם, לפי ₪75 בזאפ (60 קפליות). באתר אלטמן ₪113.40 במבצע

• אותו סוג תמצית כמו Kyolic באייהרב
• משלמים על קנייה בארץ: פי 1.7 עד 2.6 ליום, לפני משלוח מאייהרב

אלטמן

אם אתם רוצים אסטרגלוס בלי אלכוהול Nature's Answer Astragalus ₪40ל-30 מ"ל, בגליצרין

• נוזל 1:1, עד 6 מ"ל ביום לפי התווית
• הנוזל היחיד בלי אלכוהול שבדקנו

iHerb

מה לא שווה את הכסף

• כל מוצר עם אנדרוגרפיס, כולל תערובות: התועלת קטנה, והסיכון האלרגי לא צפוי. הדבר נכון גם למוצרים הזולים, וזו הסיבה שהם נמצאים בטבלה בלי המלצה.
• Umcka של Nature's Way: קורס של שבוע עולה כ-₪60 עד ₪70, בלי כמות מוצהרת של תמצית, ובלי ניסויים על המוצר הזה שמצאנו.
• Terry Naturally עם Umckaloabo: יש בו פלרגוניום מתוקנן, אבל גם אנדרוגרפיס.
• שמן שום בכמות סמלית: אצל סופהרב, לפי זאפ, "ריכוז שום 1.2 מ"ג" בכמוסה.
• שום שחור כתוסף חורף: לא מצאנו ניסוי על הצטננות.

מה לבדוק על כל מוצר

• אנדרוגרפיס ברכיבים: Andrographis או Kan Jang. אם כתוב, עדיף להחזיר למדף.
• הומאופתי או תמצית: כתוב "1X" או "HPUS"? זה מדולל, ולא התמצית של הניסויים.
• פלרגוניום: EPs 7630, או כמות תמצית במ"ג.
• שום: מיושן, אליצין או שום שחור. כל אחד מהם מוצר אחר.
• אסטרגלוס: תמצית עם תקנון מול אבקה, וכמות למנה.
• אלכוהול וחלב: בטיפות יש אלכוהול, ובקיוליק 100 יש מי גבינה.

מחירים

כל המוצרים שנבדקו, לפי צמח

אפשר לגלול את הטבלה הצידה ←

מוצר	צורה	מה בפנים	₪ לשבוע במנת התווית	הערה
Kaloba סירופ, ד"ר סמואלוב100 מ"ל, מחיר לא מצאנו	סירופ, תכשיר רשום	EPs 7630, 20 מ"ג ב-7.5 מ"ל	לא חושב	פלרגוניום. התמצית של הניסויים	Medic
Kaloba טבליות, ד"ר סמואלוב21 טבליות, מחיר לא מצאנו	טבליות, תכשיר רשום	EPs 7630, 20 מ"ג	לא חושב	פלרגוניום. בקוקריין הטבליות לא הועילו בברונכיטיס	Medic
Nature's Way Umcka טיפות30 מ"ל, ₪62.93	טיפות הומאופתיות	פלרגוניום 1X, בלי מ"ג	₪66	הומאופתי. לא התמצית של הניסויים	iHerb
Nature's Way Umcka סירופ240 מ"ל, ₪106.38	סירופ הומאופתי	פלרגוניום 1X, בלי מ"ג	₪70	הומאופתי	iHerb
Nature's Way Umcka לעיסות20 טבליות, ₪56.77	טבליות הומאופתיות	פלרגוניום 1X, בלי מ"ג	₪60	הומאופתי	iHerb
Terry Naturally Andrographis EP80 עם Umckaloabo60 כמוסות, ₪102.48	כמוסות	פלרגוניום 30 מ"ג ואנדרוגרפיס 400 מ"ג	₪24	מכיל אנדרוגרפיס. לא מומלץ	iHerb
Terry Naturally Andrographis EP8060 כמוסות, ₪82.31	כמוסות	400 מ"ג, 80 מ"ג אנדרוגרפוליד	₪10	אנדרוגרפיס. לא מומלץ	iHerb
NOW Andrographis Extract90 כמוסות, ₪43.39	כמוסות	400 מ"ג, 40 מ"ג אנדרוגרפוליד	₪7	אנדרוגרפיס. לא מומלץ	iHerb
Planetary Herbals Andrographis60 טבליות, ₪28.83	טבליות	300 מ"ג תמצית, 30 מ"ג אנדרוגרפוליד	₪7	אנדרוגרפיס. לא מומלץ	iHerb
California Gold Andrographis Immune120 טבליות, ₪46.90	טבליות	100 מ"ג, 30 מ"ג אנדרוגרפוליד, עם C ואבץ	₪5	אנדרוגרפיס. לא מומלץ	iHerb
Paradise Herbs Andrographis60 כמוסות, ₪51.74	כמוסות	400 מ"ג תמצית למנה, בתערובת	₪12	אנדרוגרפיס. לא מומלץ	iHerb
Herb Pharm Andrographis30 מ"ל, ₪51.61	טיפות באלכוהול	1:4, אנדרוגרפוליד לא מוצהר	₪17	אנדרוגרפיס. לא מומלץ	iHerb
Pukka אנדרוגרפיס60 כמוסות, ₪157	כמוסות	לא קראנו תווית	₪73	אנדרוגרפיס. לא מומלץ	זאפ
NOW Astragalus Extract90 כמוסות, ₪38.98	כמוסות	500 מ"ג תמצית, 70% פוליסכרידים	₪3	אסטרגלוס. תקנון מוצהר, הזול באיכות הזו	iHerb
Herb Pharm Astragalus30 מ"ל, ₪51.33	טיפות באלכוהול	1:5, A. mongholicus	₪17	אסטרגלוס. אורגני	iHerb
Nature's Answer Astragalus30 מ"ל, ₪40	טיפות בלי אלכוהול	1:1, עד 2 גרם למנה	₪28	אסטרגלוס. בלי אלכוהול	iHerb
Swanson Astragalus Root100 כמוסות, ₪17.14	כמוסות	470 מ"ג אבקת שורש	₪1	אסטרגלוס. אבקה, לא תמצית	iHerb
סולגאר תמצית שורש אסטרגלוס60 כמוסות, ₪100	כמוסות	כמות לא מצאנו	₪12	אסטרגלוס. במחיר בזאפ, כמוסה ביום	סולגאר
סופהרב תמצית אסטרגלוס60 כמוסות, ₪75	כמוסות	500 מ"ג תמצית, ריכוז לא מצאנו	לא חושב	אסטרגלוס. מנה לא מצאנו	זאפ
ברא צמחים תמצית אסטרגלוס100 מ"ל, ₪80	טיפות באלכוהול	1:3, אלכוהול 45%	לא חושב	אסטרגלוס. מנה לא מצאנו	זאפ
Nutri Care תמצית אסטרגלוס50 מ"ל, ₪65	טיפות	14% פוליסכרידים	לא חושב	אסטרגלוס. מנה לא מצאנו	זאפ
Nutri Care אסטרגלוס 50060 טבליות, ₪45	טבליות	500 מ"ג תמצית, ריכוז לא מצאנו	לא חושב	אסטרגלוס. מנה לא מצאנו	זאפ
Kyolic Reserve 200120 כמוסות, ₪88.46	כמוסות	600 מ"ג תמצית שום מיושן	₪10	שום מיושן, מינון גמיש	iHerb
Kyolic נוסחה 100300 כמוסות, ₪106.10	כמוסות	300 מ"ג תמצית שום מיושן	₪10	שום מיושן. מכיל חלב	iHerb
Kyolic נוסחה 103100 כמוסות, ₪45.92	כמוסות	תערובת: 220 מ"ג שום מיושן לכמוסה, אסטרגלוס ופטריות	₪13	שום מיושן בתערובת	iHerb
קיוליק 600 של אלטמן60 קפליות, ₪75	קפליות	600 מ"ג תמצית שום מיושן	₪9	שום מיושן בחנות ישראלית. ₪113.40 באתר אלטמן במבצע	אלטמן
Allimax אליצין30 כמוסות, ₪85.48	כמוסות	180 מ"ג אליצין	₪20	אליצין. המוצר שבניסוי קוקריין לא אומת כזהה	iHerb
NOW Garlic 500090 טבליות, ₪59.22	טבליות אנטריות	500 מ"ג, 5,000 מק"ג אליצין פוטנציאלי	₪5	שום אבקה	iHerb
Nature's Way Garlinase 5000100 טבליות, ₪110.14	טבליות אנטריות	320 מ"ג, 5,000 מק"ג אליצין	₪8	שום אבקה. מכיל סולפיטים	iHerb
Solaray Black Garlic50 כמוסות, ₪63.69	כמוסות	500 מ"ג שום שחור	₪9	שום שחור. לא נבדק על הצטננות	iHerb
Life Extension Aged Black Garlic30 כמוסות, ₪59.52	כמוסות	500 מ"ג, 0.5% SAC	₪14	שום שחור. לא נבדק על הצטננות	iHerb
סופהרב שמן שום90 כמוסות, ₪65	כמוסות רכות	"ריכוז שום 1.2 מ"ג", לפי זאפ	₪5	כמות סמלית	זאפ

אין כאן תרשים מחיר, כי כל קבוצה היא חומר אחר, והמחירים לא ניתנים להשוואה ביניהן. המחיר לשבוע הוא לפי המנה הנמוכה שבתווית, ובאסטרגלוס ובאנדרוגרפיס הוא גם לא שקול למנת ניסוי. לא בדקנו מחירי בית מרקחת ל-Kaloba.

האם הדוח מוטה?

אין במאמר קישורי שותפים, ולא קיבלנו מוצרים או תשלום מאף יצרן. Kaloba נבחר כי הוא התמצית של הניסויים, ולכן גם הניסוי השלילי מ-2026 מופיע לידו. ההמלצה נגד אנדרוגרפיס נשענת על רשות תרופות אחת ועל נתוני ניטור, ולא על ניסוי שמראה נזק, כי תגובה נדירה לא נראית בניסויים קטנים.

סוף הדוחאין בו קישורי שותפים

מאיפה מתחילים לקראת החורף

1. לקבוע חיסון שפעת, בעיקר מעל גיל 65 או במחלה כרונית, ולתאם עם הרופא.
2. לשמור על 7 שעות שינה ומעלה. שינה קצרה היא מהקשרים החזקים שנמצאו בין הרגל להצטננות אחרי חשיפה מכוונת.
3. לבדוק ויטמין D אם יש סיבה, ולתקן חוסר. אם לא בדקתם, להשאיר את זה לבדיקה הבאה ולא לתקוף במנות גבוהות.
4. לשים בארון לכסניות אבץ ודבש, כדי שיהיו שם ביום הראשון של ההצטננות.
5. אם רוצים עוד: פרוביוטיקה בזן שנבדק לאורך העונה, או אכינצאה למי שמצטנן שוב ושוב.
6. לקרוא את הרכיבים של תערובות "חורף": בלי אנדרוגרפיס, ובלי מוצר שלא כתוב עליו כמה יש בו.

ומי שרוצה לבחור מוצר: מה משתלם, בדוח המוצרים.

שאלות ותשובות

המידע במאמר הוא מידע כללי, ואינו ייעוץ רפואי או תחליף לו. לפני שמתחילים, מפסיקים או משנים תוסף או טיפול, ובמיוחד בהריון או בהנקה, אצל ילדים, עם אלרגיות, מחלה אוטואימונית, מחלת כבד, תרופות למניעת קרישה או טיפול תרופתי קבוע, כדאי להתייעץ עם רופא. בקוצר נשימה, חום גבוה ממושך או החמרה, פונים לרופא. בתגובה אלרגית חמורה מזעיקים עזרה מיד.

מי עומד מאחורי המאמר

הקולות: מי שדבריהם מובאים במאמר

המחקרים: מי שעבודתם עומדת בבסיס

המקורות

1. Cytokine Storm (2020)
2. COVID-19 and 'immune boosting' on the internet: a content analysis of Google search results (2020)
3. Monitoring immune modulation by nutrition in the general population: identifying and substantiating effects on human health (2013)
4. Effect of daily vitamin E and multivitamin-mineral supplementation on acute respiratory tract infections in elderly persons: a randomized controlled trial (2002)
5. Behaviorally Assessed Sleep and Susceptibility to the Common Cold (2015)
6. Sleep habits and susceptibility to the common cold (2009)
7. Psychological stress and susceptibility to the common cold (1991)
8. Vaccines for preventing influenza in healthy adults (2018)
9. Vaccines for preventing influenza in the elderly (2018)
10. Cigarette smoking and the occurrence of influenza – Systematic review (2019)
11. Physical interventions to interrupt or reduce the spread of respiratory viruses (2023)
12. Exercise versus no exercise for the occurrence, severity, and duration of acute respiratory infections (2020)
13. Effects of Regular Physical Activity on the Immune System, Vaccination and Risk of Community-Acquired Infectious Disease in the General Population: Systematic Review and Meta-Analysis (2021)
14. Effect of fruit and vegetable consumption on immune function in older people: a randomized controlled trial (2012)
15. Zinc for prevention and treatment of the common cold (2024)
16. Vitamin C for preventing and treating the common cold (2013)
17. Vitamin C reduces the severity of common colds: a meta-analysis (2023)
18. Elderberry for prevention and treatment of viral respiratory illnesses: a systematic review (2021)
19. Elderberry Extract Outpatient Influenza Treatment for Emergency Room Patients Ages 5 and Above: a Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled Trial (2020)
20. A standardized polyphenol mixture extracted from poplar-type propolis for remission of symptoms of uncomplicated upper respiratory tract infection (URTI): A monocentric, randomized, double-blind, placebo-controlled clinical trial (2021)
21. Echinacea for preventing and treating the common cold (2014)
22. Attenuation of influenza-like symptomatology and improvement of cell-mediated immunity with long-term N-acetylcysteine treatment (1997)
23. Bovine colostrum supplementation and upper respiratory symptoms during exercise training: a systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials (2016)
24. Vitamin D supplementation to prevent acute respiratory infections: systematic review and meta-analysis of stratified aggregate data (2025)
25. Probiotics for preventing acute upper respiratory tract infections (2022)
26. Optimal Nutritional Status for a Well-Functioning Immune System Is an Important Factor to Protect against Viral Infections (2020)
27. Overstated Claims of Efficacy and Safety. Comment On: "Optimal Nutritional Status for a Well-Functioning Immune System Is an Important Factor to Protect Against Viral Infections". Nutrients 2020, 12, 1181 (2020)
28. Pelargonium sidoides extract for treating acute respiratory tract infections (2013)
29. Faster recovery and reduced paracetamol use – a meta-analysis of EPs 7630 in children with acute respiratory tract infections (2019)
30. Pelargonium sidoides extract (EPs® 7630) versus usual care for acute bronchitis in Swiss primary care (PHYTOBRONCH): a pragmatic, open-label, randomised controlled trial (2026)
31.  Initially purported hepatotoxicity by Pelargonium sidoides: the dilemma of pharmacovigilance and proposals for improvement (2012)
32. Andrographis paniculata (Chuān Xīn Lián) for symptomatic relief of acute respiratory tract infections in adults and children: A systematic review and meta-analysis (2017)
33. Efficacy and safety of AP-Bio®(KalmCold®) in participants with uncomplicated upper respiratory tract viral infection (common cold) – A phase III, double-blind, parallel group, randomized placebo-controlled trial (2023)
34. Exploring the clinical effects of Andrographis paniculata-derived compounds, its extract, or derivatives for the treatment of COVID-19: a systematic review and meta-analysis (2025)
35. Characterization of hypersensitivity reactions reported among Andrographis paniculata users in Thailand using Health Product Vigilance Center (HPVC) database (2014)
36. Adverse Effects of Andrographolide Derivative Medications Compared to the Safe use of Herbal Preparations of Andrographis paniculata: Results of a Systematic Review and Meta-Analysis of Clinical Studies (2022)
37. Safety of Andrographis paniculata: A systematic review and meta-analysis (2021)
38. Oral Astragalus (Huang qi) for preventing frequent episodes of acute respiratory tract infection in children (2016)
39. The effect of Echinacea purpurea, Astragalus membranaceus and Glycyrrhiza glabra on CD69 expression and immune cell activation in humans (2006)
40. Astragalus membranaceus (Huang Qi) as adjunctive therapy for diabetic kidney disease: An updated systematic review and meta-analysis (2019)
41. Garlic for the common cold (2014)
42. Supplementation with aged garlic extract improves both NK and γδ-T cell function and reduces the severity of cold and flu symptoms: a randomized, double-blind, placebo-controlled nutrition intervention (2012)
43. Use of herbal medication in the perioperative period: Potential adverse drug interactions (2024)
44. Aged garlic extract may be safe for patients on warfarin therapy (2006)
45. Identifying immunostimulatory herbal supplements that may flare autoimmune skin diseases: a systematic scoping review (2025)
46. Honey for acute cough in children (2018)
47. Immunosenescence and Its Hallmarks: How to Oppose Aging Strategically? A Review of Potential Options for Therapeutic Intervention (2019)
48. Obesity is associated with impaired immune response to influenza vaccination in humans (2012)
49. Andrographis removed from listed medicines framework because of allergy risk (TGA, 2026)
50. Pelargonii radix: herbal monograph (EMA)
51. Allii sativi bulbus: herbal monograph (EMA)
52. Astragalus (NCCIH)
53. Kaloba Syrup (Medic)
54. Kaloba Tablets (Medic)

קריאה נוספת באתר: סמבוק שחור · פרופוליס · אכינצאה · אבץ · ויטמין C · חוסר ויטמין D · NAC · קולוסטרום · דבש

מחבר המאמר: שחר כהן

שחר כהן הוא מייסד מכללת הארטמיינד ללימודי NLP ומנחה סדנאות וריטריטים. הפודקאסט שלו נמנה עם חמשת המואזנים ביותר בישראל מכלל הקטגוריות כבר שנים והמוביל בתחומי הפסיכולוגיה והבריאות. ערוץ היוטיוב שלו מונה מעל 100 אלף מנויים ועשרות מיליוני צפיות מצטברות, והמדיטציות תורמות באופן קבוע למאות אלפי ישראלים.