מבנה הזיכרון במוח: למה אירועים מהעבר נשארים תקועים
"איננו יכולים ליצור עתיד חדש על ידי החזקה ברגשות העבר" – ג'ו דיספנזה
יש שני סוגי זיכרון, שגם מבחינה מוחית ניתן להבחין ביניהם:
א' – זיכרון מפורש – מה שבדר"כ מכנים כזיכרון, הוא מכיל מידע, מילים ואירועי עבר.
ב'– זיכרון מרומז – דברים שאין להם ביטוי מילולי ומודע, כמו למשל איך לרכב על אופניים.
ברגע שמבינים את מבנה הזיכרון במוח, זה יכול להועיל מאוד לעבודה רגשית. הנה למשל שתי בעיות ששמתי לב שנובעות מחוסר אינטגרציה בין סוגי הזיכרון.
בעיה ראשונה – אנשים מבינים במודע מה קרה, אבל עדיין יש משהו שתקוע בזיכרון הרגשי.
לדוגמה: מנהל צוות צריך לדבר מול העובדים שלו, כולם מעריכים אותו, הוא שולט בחומר ומבין שאין ממה לחשוש. אבל הוא חווה לחץ וקיפאון בגלל אירועי עבר שצחקו עליו כשהיה ילד. הוא אינטליגנט ויודע שהזמנים השתנו, אבל הידע לא עוזר לו לשחרר.
במקרה כזה, צריך לדעת לעבוד עם הרגש, להתחבר אליו ומשם יגיע הריפוי.
הבעיה השניה – האירוע נצרב בזיכרון הרגשי, אבל לא במילולי. ואז לאדם יש אתגרים רגשיים שהוא אפילו לא מודע למה הם קיימים ומאיפה התחילו.
דוגמה לאתגרים כאלו: תחושת חוסר ערך, חרדה לא מוסברת, קנאה לא פרופורציונלית ועוד המון דברים שקשה לשנות, כי אדם לא מעלה על דעתו מה השורש.
למשל: פעוט בן שנתיים היה לבד בחדר, בכה להורים ובמשך זמן רב אף אחד לא הגיע, באותו רגע הוא חש נטוש, לא אהוב, מפוחד ועוד תחושות חזקות שנצרבו בו.
על פניו, אילו היה מודע למה קרה, היה מבין שההורים אוהבים אותו ופשוט באותו אירוע ספציפי הנסיבות מנעו מהם לגשת. אפילו במקרה שבאמת יש לו הורים מזניחים, היה מבין שזה לא מעיד על הערך שלו.
אבל כל ההסברים האלו לא עוזרים לפעוט, כי הוא לא מבין את הסיטואציה, למעשה הזיכרון המילולי והמודע שלו עוד לא התפתח מספיק ומה שישאר מהאירוע זו רק התחושה.
זו אגב אחת הסיבות שאירועים בגיל צעיר משפיעים מאוד חזק, כי אין לנו את היכולת להבין ולהסביר לעצמנו מה שקרה. כמובן חוסר אינטגרציה כזו בין הזיכרון הרגשי למילולי עשויה לקרות גם בשלבים בוגרים יותר.
בקורס NLP שלי אני מעמיק במבנה הזיכרון ומביא עוד עקרונות מפסיכולוגיה ומדעי המוח ונותן להם פרשנות פרקטית לאיך בפועל אפשר להשתמש בתובנות ליצירת שינוי (אחרת זה עוד ידע כללי מעניין). מתוך הבסיס החזק של הבנה, השימוש בטכניקות ה-NLP עצמן, הופך להרבה יותר איכותי.
בכל אופן, הסיבה ששיתפתי אתכם בזה עכשיו היא, שהיום עלה פודקאסט בו דיברנו על המוח הגמיש בהקשר רגשי ונפשי ובמיוחד התמקדנו בנושא הזיכרון ושחרור זיכרונות והתניות.
האורח בפודקאסט הוא ד"ר יוסי חלמיש, רופא (m.d) מטעם הטכניון עם פוסט דוקטורט בחקר המוח מטעם מכון ויצמן. ד"ר חלמיש מלמד קורס מקיף ב"רפואת המוח הגמיש" (פסיכו־נוירותרפיה) ומטפל בשיטה ומחבר הספר "מסע אל המוח".
את הפרק המלא עם ד"ר יוסי חלמיש אפשר לצפות למעלה, או להאזין בספוטיפיי.
מכישלון להשראה: איך המוח הגמיש מאפשר שיקום
"בלתי אפשרי משמעותו היא רק שעדיין לא מצאנו פתרון".
ד"ר ירון סגל הוא פיזיקאי שבכלל חקר את האטמוספירה ולא תכנן לעסוק במכשור רפואי ומדעי המוח, אך מסלול חייו השתנה ברגע שהביא לעולם את ילדו השני, ליר.
ליר נולד עם דיסאוטונומיה, מחלה גנטית נדירה הפוגעת קשה במערכת העצבים האוטונומית, המערכת שאחראית על כל התפקודים הלא-רצוניים והאוטומטיים בגוף, כמו; נשימה, עיכול, כלי דם, כליות ובקיצור אינספור תפקודים חיוניים.
כשד"ר סגל ואשתו שאלו את הרופאים מה ניתן לעשות, ענו להם שאין לזה טיפול, המחלה חשוכת מרפא ואפשר רק להפחית קצת את התסמינים.
כפיזיקאי שמחווט לפתור בעיות, ד"ר סגל לא הסכים לקבל הבשורה ובמשך שנים חשב יום-יום על פתרונות יצירתיים, אך אף רעיון שהעלה לא היה בכיוון.
כשליר הגיע לבית ספר ירון החל להתבונן על מה שעושים הפיזיותרפיסטים, הם מפעילים את מערכת העצבים המוטורית בצורה חיצונית אמנם, אך עצם ההפעלה מוביל לתהליך בו תאים מתחברים מחדש ומתרחש שיקום.
זו הוביל אותו לשאול, איך הוא יכול להפעיל חיצונית ולגרות את מערכת העצבים האוטונומית. מכאן ירון המשיך לעוד שנים של פיתוח הרעיון ועבר דרך ספקות, כישלונות ותלאות וכיום הדרך עוד לא הסתיימה, אך בהחלט יש תקווה באופק.
הסטארטאפ שייסד, BrainQ, נמצא בשלבים מתקדמים של ניסויים קליניים. המערכת שלהם מפעילה שדה אלקטרומגנטי בעוצמה נמוכה, אשר נקבע על בסיס בינה מלאכותית של נתונים מגלי מוח של אנשים בריאים. הטיפול למעשה מחקה את הפעילות התקינה של הרשתות העצביות של המטופל במטרה לעודד את תהליך ההחלמה.
ניסויים בטכנולוגיה הראו שאנשים שעברו שבץ הצליחו להשתקם ב-76% אחוזים יותר מאנשים בקבוצת ביקורת והיתרון של המערכת זה שהיא מותאמת לטיפול בבית ולא פולשנית.
אמנם יש עוד דרך ארוכה, במיוחד עד שליר יוכל להנות מהמכשיר, אבל כבר עכשיו אפשר לקבל השראה גדולה מהסיפור על מה אפשרי כשפועלים בנחישות, עם אמונה ומתוך חזון.
הזמנתי את ירון לפודקאסט לשתף על הדרך שעבר ולהסביר על הטכנולוגיה המהפכנית, בנוסף דיברנו על נקודות השקה בין הפיזיקה והמדע לבין התודעה והרוח. הכרתי אדם שאפשר להרגיש את הלב והכוונות הטובות שלו בכל מילה, אדם שלקח את הכאב והקושי היום יומי שלו ושל משפחתו ובחר להשתמש בו כמנוע ליצירתיות, התמדה ועשיית טוב.
הפרק זמין גם להאזנה בספוטיפיי.
הקשר בין פלורת המעיים לבריאות הנפש
"מסתבר שאנחנו רק 10 אחוז בני אדם: על כל תא אנושי בגופינו, ישנם 10 חיידקים שחיים בו" – מייקל פולן
במחקר שנעשה באוניברסיטת קורק ב-2012 לקחו עכברים זקנים והשתילו להם צואה, כלומר, חיידקי מעיים של עכברים צעירים. התוצאות הראו שהעכברים המבוגרים נעשו צעירים יותר מבחינת תפקוד מערכת החיסון, תפקודים קוגניטיביים וגם מאפיינים התנהגותיים.
במחקר שנעשה ב-UCLA ב-2013 חילקו נשים לשתי קבוצות. הקבוצה הראשונה שתתה חלב רגיל והשנייה יוגורט פרוביוטי (לא מאלו שמוכרים בסופר). בקרב אלו שקיבלו את הפרוביוטיקה נראתה ירידה ברמות החרדה, גם בשאלוני דיווח סובייקטיביים וגם בסריקת MRI שהראתה שהאזורים במוח שאחראים על החרדה נחלשו.
עוד אלפי מחקרים בשנים האחרונות מראים על קשר הדוק בין פלורת המעיים (המיקרוביום) לבין הבריאות הפיזית והנפשית.
מעבר לתובנות מהפכניות על דברים שיכולים לשפר את הבריאות, המחקרים האלו מעלים את השאלה הפילוסופית "מי אני?"
הרי אם חיידקי מעיים יכולים להשפיע על הרגשות, המחשבות ואפילו על ההתנהגות, מה המשמעות של זה?
כמו כן, אם החיידקים האלו מועברים אליי מכל אדם שאני פוגש; מהסביבה, מהאוכל, בתורשה, מה זה אומר על הנפרדות שלי מהעולם?
ואם יש בגוף שלי יותר חיידקים מאשר תאים אנושיים, אז מי הוא אני?
בפודקאסט עם ד"ר אמוץ זיו אב שוחחנו על מיקרוביום בהרחבה, כולל טיפים תזונתיים משמעותיים ובו זמנית קלים ליישום. בנוסף, התייחסנו למסקנות הפילוסופיות-רוחניות.
אמוץ הוא ד"ר לביולוגיה מטעם אוניברסיטת בר אילן ועם פוסט דוקטורט מאוניברסיטת סטנפורד, תחום ההתמחות שלו הינו ביולוגיה תאית ומולקולרית, מעבר להיותו חוקר, הוא גם מיישם את התובנות בחייו האישיים.
הפרק זמין גם להאזנה בספוטיפיי.
איך התמכרות משנה את המוח, ואיך משקמים אותו
"התמכרות זה אדם שמכר את עצמו כעבד לתענוגות חיצוניים ורגעיים"
כל הרגל מזיק מתחיל תמים, רק להנות קצת מאלכוהול, סיגריות, קנאביס, סוכר, משחקי מחשב ו-_ (השלימו).
בהתחלה זה מרגיש מתוך בחירה ובשליטה, אבל לאט לאט מאבדים את חופש הבחירה וגם כשמבינים את ההשלכות ורוצים להפסיק או לצמצם, זה לא כל כך פשוט, הפכנו לתלויים בחומר חיצוני שלא משנה כמה לוקחים ממנו, זה לא באמת מספק, זו רק הנאה רגעית שאחריה מגיעה ריקנות.
במשך זמן גם מתרחשים שינויים פיזיולוגיים במוח שהופכים את ההתמכרות ללופ אכזרי שקשה מאוד לצאת ממנו.
א' – מתפתחת סבילות ובכדי לחוות שוב את אותו הריגוש, צריך כל הזמן להגדיל מינונים.
ב'- אונת המוח הקדם מצחית שאחראית על השליטה העצמית נחלשת ואז לאדם יש פחות כוח רצון ויכולת להתנגד להתמכרות.
ג' -יותר ויותר גירויים חיצוניים ופנימיים מדליקים אצלו את ההשתוקקות וכל היום הופך למאבק בהרגל המזיק.
ד' – כל פעם שיש סטרס או תחושה שלילית האוטומט נהיה לברוח להתמכרות.
החדשות הרעות הן שככל שחולף הזמן, השינויים המוחיים מתעצמים והופכים את האפשרות להשתחרר לחופשי לכמעט בלתי אפשרית
לשם כך פיתחתי קורס דיגיטלי להתמדה ומשמעת עצמית, לפרטים לחצו כאן.
איך לתכנת את המוח לחשיבה חיובית
"יותר מכל פלאי תבל, הדבר המפליא ביותר הוא יכולתם של בני אדם להתעלם מהפלא ולהתמקד בשלילי".
עצם כך שאתם קוראים עכשיו את ההודעה, זה נס לא יאמן.
מיליארדי תאים בגופכם פועלים בסנכרון מדהים כדי להחזיק אתכם בחיים, ברשתית העין לבדה יש מאות מיליוני תאים שהופכים את חלקיקי האור לאותות חשמליים של מערכת העצבים, מעבירים אותם אל המוח שמשקלל את הכל והופך את האותות לתמונה ברורה ובהירה, וגם יודע לפענח את הכתמים השחורים ולהפוך אותם לאותיות, מילים ומשפטים עם משמעות.
והכל מתרחש בשברירי שניה ובאופן אוטומטי לחלוטין.
גם זה שאתם קוראים את הטקסט על המסך זה נס שמבטא מאמץ של מיליארדי אנשים שצברו ידע ובכוחות משותפים פיתחו את הטכנולוגיה המשוגעת הזו, חישבו רק על השבבים המיקרוסקופים שבתוך המכשיר שלכם, חישבו רק על כך שההודעה נשלחה אליכם על גל אלקטרומגנטי, כל אלמנט שנפרק אותו הוא לא פחות מפלא עולם.
וכך כל דבר בחייכם, ועדיין הרבה מאיתנו מצליחים לשכוח לחלוטין מהפלא ולהיות לחוצים ועצבניים בגלל שהיה עמוס בעבודה או שקשה להשיג את הביטוח.
כמובן, אין מה להאשים את עצמנו, ככה המוח שלנו בנוי, הנטייה להתמקד בשלילי היא מנגנון הישרדות, אבל אנחנו לא חייבים לתת לנטייה הזו לשלוט עלינו, אנחנו יכולים "לתכנת" את המוח שלנו לחשיבה חיובית.
ואם הייתם רוצים לקבל כלים איך לעשות את זה, אני מצרף לכם פודקאסט שעשיתי עם שירלי נס ברלין שמדבר על התרגיל החשוב ביותר לפיתוח חשיבה חיובית, הטמעתי אותו בתוך מאמר על חשיבה חיובית עם עוד תרגילים ומדיטציות לבניית הרגל של חשיבה חיובית.
הפרק זמין גם להאזנה בספוטיפיי.
האינטואיציה והחכמה הפנימית שמניעה אותנו
"אינטואיציה היא היכולת לדעת משהו מבלי להיות מסוגל להסביר איך את/ה יודע".
האם אפשר לתקשר עם עצים?
האם אפשר להתייעץ עם הבורא ולבקש ממנו תובנות?
אין לי תשובה, אבל אני רוצה לתת נקודת מבט שבהתחשב בה, לא משנה מה האמת.
בתוכנו שוכנת אינטליגנציה אדירה, הגוף שלנו מבצע תהליכים ביו-כימיים מורכבים בכל רגע ורגע.
אם נתבונן רק במערכת העיכול נצפה במחזה מרהיב: הקיבה, הכבד, המעיים ועוד איברים, פועלים בסנכרון ויודעים להפריש את החומרים המדויקים כדי להפוך את המזון לאנרגיית חיים, ויש אינספור מערכות חכמות כאלו בתוכנו.
האינטליגנציה הגופנית הזו היא לא מילולית ולא מודעת, אין לנו מושג מה מתרחש שם, אין לנו שליטה בזה, אבל אנחנו יודעים שזה קיים בתוכנו ועובד.
באופן דומה, האינטואיציות והרגשות שלנו מכילים אינטליגנציה אדירה שגם היא לא מילולית ולא מודעת, אבל חכמה להפליא.
האינטואיציה משקללת את כל המידע שחווינו בחיים ואת כל מה שחוו אבותינו במשך ההיסטוריה והעבירו אלינו בגנים ומזקקת הכל לכדי תחושת בטן.
ועדיין הרבה פעמים אנחנו מתעלמים מאותותיה מפני שהתרגלנו להסתמך רק על ניתוח לוגי וקשה לנו לסמוך על "סתם" תחושה.
אחת הדרכים לשפעל את האינטואיציה ולהפוך אותה למשהו שקל יותר להתחבר אליו ולהבין מאשר רק תחושת בטן כללית היא להתייעץ בדמיון עם גורם חיצוני, כמו: מנטור, אמא אדמה, או הבורא.
אם מתמסרים לתהליך, זה מאפשר לנו לעקוף את המיינד, את הפחדים, ואת סט האמונות והערכים המוגבל שספגנו במהלך החיים וכך במסווה של ייעוץ עם כוח חיצוני לקבל הדרכה מהאינטיליגנציה העתיקה והחכמה ששוכנת בתוכנו.
כדי להרחיב על הנושא של אינטואיציה וחיבור ללב ולבטן הזמנתי לפודקאסט את פרופ' עמית רפאל צורן. פרופ' להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית, עם דוקטורט מ-MIT, שבפועל עוסק בנושאים של רוח ותודעה.
בתיאור הפרק שמתי קישורים לשתי מדיטציות שעוזרות להתחבר לאינטואיציה, אחת מהן דרך השיטה שהצגתי כאן
הפרק זמין גם להאזנה בספוטיפיי.
להשתמש במוח הגמיש כהזדמנות להגשמה
אם חשיבה יוצרת מציאות – למה אנחנו לא חווים יותר הגשמה?
התשובה היא שהיכולת שלנו להתמקד במה שאנחנו רוצים מנוונת.
הפוקוס שלנו הולך אוטומטית לדאגות: אנחנו מייחלים למנוחה, אבל בפועל מתבאסים מהעומס. מנסים להגשים כסף, אבל חוששים ממחסור. כמהים לאהבה, אבל בפועל נזכרים בריבים.
והבעיה היא שרובינו לא מספיק כנים עם עצמנו, כדי להודות שחלק ניכר מהמחשבות שלנו שליליות ואז במקום לקחת אחריות ולהתאמן על שינוי הרגלי חשיבה, אנחנו מאשימים את השיטה ומזלזלים בה.
אז מה עושים?
מתחילים בהגשמה קטנה, כי אם נתכוונן למשהו גדול שממש חשוב לנו להשיג, כנראה נהיה בלחץ שזה לא יצליח וגם בספק האם זה אפשרי ואלו שני גורמים שמגבירים את ההתנגדות הפנימית ומחבלים בתהליך, לכן כדאי לתרגל על דברים קטנים וכך לצבור ביטחון ולפתח יכולות בהדרגה.
כדי להרחיב בנושא הזמנתי לפודקאסט את שמעון קסלסי, מנחה סדנאות בתחום של יצירת מציאות והזכיין הרשמי של בוב פרוקטור בישראל, בפרק שמעון הסביר על המנגנון של יצירת מציאות ועל 6 יכולות הבריאה שעלינו לפתח ותוך כדי נתן טיפים ותרגילים ליישום.
הפרק זמין גם להאזנה בספוטיפיי.
לסיכום: המוח הגמיש
הרעיון שמאחד את כל הפרקים כאן הוא אחד: המוח לא קבוע. הזיכרון הרגשי שנצרב בגיל צעיר ניתן לשחרור, מוח שנפגע יכול להשתקם בעזרת טכנולוגיה ותרגול, פלורת המעיים שאנחנו מזינים משפיעה ישירות על מה שאנחנו מרגישים, וגם התמכרות שכבר שינתה את המוח היא הפיכה. הגמישות הזאת היא לא רק עובדה מדעית מרתקת, היא בשורה מעשית: כל עוד המוח יכול להשתנות, גם אנחנו יכולים.
שאלות ותשובות
מה זה המוח הגמיש?
המוח הגמיש הוא היכולת של המוח להשתנות לאורך כל החיים, מה שמכונה נוירופלסטיות. המשמעות היא שאפשר לשקם תפקוד שנפגע, לשחרר זיכרונות רגשיים תקועים, ולתכנת מחדש דפוסי חשיבה, בכל גיל.
מה ההבדל בין זיכרון מפורש למרומז?
זיכרון מפורש מכיל מידע, מילים ואירועי עבר שאנחנו זוכרים במודע. זיכרון מרומז הוא ידע לא מילולי, כמו רכיבה על אופניים, וגם טעינות רגשיות שנצרבו בלי הסבר מודע. הרבה אתגרים רגשיים נובעים מזיכרון מרומז שאין לו ביטוי מילולי.
איך פלורת המעיים משפיעה על מצב הרוח?
מחקרים מראים קשר הדוק בין המיקרוביום (חיידקי המעיים) לבריאות הנפשית. במחקר ב-UCLA נשים ששתו יוגורט עם חיידקים פרוביוטיים הראו שינוי בפעילות המוח באזורים הקשורים לרגש, ומחקרים נוספים מחזקים את הקשר בין המעיים למוח.
האם אפשר לשקם מוח אחרי התמכרות?
כן. התמכרות אמנם משנה את המוח, מפתחת סבילות ומחלישה את אזור השליטה העצמית, אבל השינויים האלה הפיכים. עם הזמן והכלים הנכונים המוח משקם את עצמו והשליטה חוזרת.
איך מתכנתים את המוח לחשיבה חיובית?
הנטייה להתמקד בשלילי היא מנגנון הישרדות טבעי, לא כישלון אישי. אפשר לאמן את המוח לשים לב לטוב ולפלא שבחיי היומיום, וזה בדיוק סוג התרגול שמנצל את הגמישות של המוח כדי לשנות דפוס.
מה זו אינטואיציה מבחינת המוח?
האינטואיציה היא אינטליגנציה לא מילולית ולא מודעת שמשקללת את כל מה שחווינו. בדיוק כמו שמערכת העיכול פועלת בלי שנשלוט בה, גם התחושות והאינטואיציות מכילים ידע עמוק, וכשלומדים להקשיב להם אפשר לעקוף את המגבלות של החשיבה הלוגית בלבד.
שחר כהן הוא מייסד מכללת הארטמיינד ללימודי NLP ומנחה סדנאות וריטריטים. הפודקאסט שלו נמנה עם חמשת המואזנים ביותר בישראל מכלל הקטגוריות כבר שנים והמוביל בתחומי הפסיכולוגיה והבריאות. ערוץ היוטיוב שלו מונה מעל 100 אלף מנויים ועשרות מיליוני צפיות מצטברות, והמדיטציות תורמות באופן קבוע למאות אלפי ישראלים.
